‫ניסוי ‪ – 1‬גלגול ואנרגיה‬

‫מטרת הניסוי‬
‫בניסוי זה נבחן כדור המתגלגל במורד מגלשה‪ ,‬ונחקור כמה מהאנרגיה שלו הולכת לאנרגיית סיבוב‪.‬‬
‫הקדמה‬
‫כאשר כדור מתגלגל במורד מדרון או מגלשה‪ ,‬הוא מואץ על‪-‬ידי כוח הכובד‪ .‬ההשפעה של כוח הכובד על‬
‫הכדור תלויה בצורה של המגלשה‪ ,‬שכן ההיטל של כוח הכובד בכיוון התנועה של הכדור תלוי בצורה של‬
‫המגלשה‪ .‬אולם‪ ,‬גלילאו גליליי ואחרים הבינו מתוך ניסויים רבים שביצעו‪ ,‬שהמהירות של הכדור בקצה‬
‫המגלשה אינה בהכרח תלויה בצורתה‪ .‬למרבה ההפתעה‪ ,‬הם גילו שהמהירות תלויה בעיקרה בהפרש‬
‫הגבהים בין נקודת ההתחלה של הגלגול לנקודת הסיום‪ ,‬ללא תלות חזקה בצורת המגלשה‪ .‬בהמשך הובנה‬
‫התגלית הזו במונחים של שימור אנרגיה‪ :‬בתחילה התנועה לכדור יש אנרגיה פוטנציאלית )𝑈( התלויה‬
‫בהפרש הגבהים בין נקודת ההתחלה לנקודת הסיום‪ .‬בסיום התנועה‪ ,‬כל האנרגיה הפונטציאלית הופכת‬
‫לאנרגיה קינטית ) !𝐸( ‪ .1‬מכיוון שהאנרגיה הקינטית תלויה במהירות הכדור‪ ,‬המהירות בקצה המסילה‬
‫תלויה רק בהפרש הגבהים בין נקודת ההתחלה לנקודת הסיום‪ ,‬ולא בצורה של המסילה‪.‬‬
‫"‬
‫האנרגיה הקינטית של גוף נקודתי בעל מסה 𝑚 ומהירות 𝑣 נתונה על‪-‬ידי ‪ .# 𝑚𝑣 #‬אולם לא ניתן לתאר כדור‬
‫שמתגלגל כגוף נקודתי‪ ,‬כי עלינו לקחת בחשבון את התנועה הסיבובית של הכדור ‪ .‬לכן נחלק את האנרגיה‬
‫הקינטית של הכדור לשני מרכיבים‪:‬‬
‫)&‪(%‬‬
‫!𝐸 )‪.(cm=center of mass‬‬ ‫‪ .1‬האנרגיה הקינטית של המהירות הקווית של מרכז הכדור‪ ,2‬נסמנה ב‬
‫)((‬
‫‪ .2‬האנרגיה הקינטית של התנועה הסיבובית של הכדור סביב מרכז המסה‪ ,‬נסמנה !𝐸 )‪.(s=spin‬‬

‫מטרתנו בניסוי הנוכחי היא למדוד איזה חלק מהאנרגיה ההתחלתית של הכדור הופך לאנרגיה קינטית של‬
‫התנועה הסיבובית‪ .‬מכיוון שקל יותר למדוד תנועה קווית מתנועה סיבובית‪ ,‬אנחנו נמדוד את האנרגיה של‬
‫)&‪(%‬‬
‫!𝐸‪ ,‬ונניח ששאר האנרגיה הפוטנציאלית הפכה לאנרגיה‬ ‫התנועה הקווית הקינטית של מרכז המסה‬
‫הקינטית של התנועה הסיבובית‪:3‬‬
‫)((‬ ‫"‬ ‫)&‪(%‬‬ ‫)&‪(%‬‬
‫𝑈‪𝐸! ⁄𝑈 = ) '𝑈 − 𝐸! ) = 1 − 𝐸! ⁄‬‬ ‫) ‪(1‬‬
‫נשים לב שיתכן שחלק מהאנרגיה ההתחלתית של הכדור לא הפכה לאנרגיה קינטית של הכדור‪ ,‬אלא‬
‫עברה לחלקים אחרים של המערכת ו‪/‬או לצורות אנרגיה אחרות כדוגמת חום‪ ,‬גלי קול‪ ,‬רעידות של המסילה‬
‫כתוצאה מקפיצות של הכדור‪ ,‬וכו׳‪.4‬‬

‫‪ 1‬בהנחה שהאנרגיה ההתחלתית של הכדור לא עברה לחלקים אחרים של המערכת‪.‬‬

‫‪ 2‬אנחנו מניחים שהכדור סימטרי וצפיפותו אחידה ולכן מרכז הכדור הוא גם מרכז המסה שלו‪.‬‬
‫)‪(#‬‬
‫‪ 3‬בחרנו להציג את המנה של !𝐸 ו 𝑈 כי אנחנו מעוניינים למצוא את החלק היחסי של האנרגיה הפוטנציאלית‪ ,‬בעוד שהערך‬
‫)‪(#‬‬
‫האבסולוטי של !𝐸 פחות מעניין פיזיקלית‪.‬‬
‫)‪(#‬‬
‫‪ 4‬בחלק השלישי של הניסוי ננסה למדוד את כמות האנרגיה שעברה לתצורות הללו‪ ,‬וכך נוכל לקבל הערכה טובה יותר ל 𝑈‪𝐸! ⁄‬‬

‫נובמבר ‪2022‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ניסוי ‪ – 1‬גלגול ואנרגיה‬

 ‫מערכת הניסוי‬

‫לרשותנו המערכת הבאה‪:‬‬

‫מגלשה‬
‫"‪ℎ‬‬
‫נייר העתקה‬
‫!‪ℎ‬‬
‫!‬

‫מגלשה עליה ניתן לגלגל גולות זכוכית או ברזל‪ .‬ניתן לשלוט על הגובה של המגלשה ) (‪ (ℎ‬ועל‬ ‫•‬
‫הגובה ממנו משחררים את הגולות ) *‪.(ℎ‬‬
‫גיליונות נייר ונייר העתקה‪ ,‬המאפשרים סימון של נקודת הנפילה של הכדורים‬ ‫•‬
‫סרגלים למדידת מרחקים‬ ‫•‬
‫משקל דיגיטלי למדידת מסת הכדור‬ ‫•‬

‫נובמבר ‪2022‬‬ ‫‪2‬‬ ‫ניסוי ‪ – 1‬גלגול ואנרגיה‬

 ‫חלק א ‪ -‬כיצד נמדוד את האנרגיה של הכדור?‬
‫האנרגיה הפוטנציאלית של גוף בעל מסה 𝑀 וגובה *‪ ℎ‬מעל לנקודת הייחוס‪ ,‬ניתנת על ידי *‪ .𝑈 = 𝑀𝑔ℎ‬כך‬
‫שבהינתן שהערך של תאוצת הכובד 𝑔 ידוע לנו‪ ,‬כדי לדעת את האנרגיה הפוטנציאלית של גוף עלינו למדוד‬
‫את הגובה והמסה שלו‪ .‬האנרגיה הקינטית של מרכז המסה של גוף בעל מסה 𝑀 ומהירות 𝑣 מוגדרת על‬
‫)&‪(%‬‬ ‫"‬
‫!𝐸‪ .‬לכן כדי למדוד את האנרגיה הקינטית של הכדור בקצה המגלשה נצטרך למצוא דרך‬ ‫ידי ‪= # 𝑀𝑣 #‬‬

‫למדוד את המהירות שלו בנקודה זו‪.‬‬

‫את המהירות של הכדור קשה למדוד בצורה ישירה‪ ,‬כי התנועה של הכדור מהירה‪ .‬אבל מכיוון שהמהירות‬
‫של הכדור בקצה המגלשה קובעת את נקודת הפגיעה שלו בשולחן‪ ,‬אם נדע את הקשר בין המרחק שעבר‬
‫הכדור למהירותו‪ ,‬נוכל למדוד את המהירות על‪-‬ידי מדידת המרחק שעבר הכדור‪ .‬כדי למצוא את הקשר‬
‫הנ״ל‪ ,‬נשתמש בעקרונות הקינימטיקה‪ .‬בפרט‪ ,‬אנחנו נניח שלאחר שהכדור עזב את המגלשה התנועה‬
‫האופקית והאנכית שלו בלתי תלויות‪ .‬נניח גם שקצה המגלשה אופקי‪ ,‬כלומר למהירות הכדור 𝑣 בקצה‬
‫המגלשה יש רכיב אופקי בלבד‪ .‬המרחק האופקי 𝐷 שהכדור עובר הוא על‪-‬כן ‪ 𝐷 = 𝑣𝑡+‬כאשר ‪ 𝑡+‬הינו‬
‫הזמן שעובר מהרגע שהכדור עזב את המגלשה ועד לפגיעה בשולחן‪ .‬ברכיב האנכי פועל כוח הכובד‪ ,‬ולכן‬
‫"‬
‫הכדור מאיץ בתאוצה קבועה‪ ,‬והמרחק האנכי )𝑡(‪ Δy‬שהוא עובר הינו ריבועי בזמן ‪ . Δy(𝑡) = # 𝑔𝑡 #‬אם‬

‫‪#,%‬‬
‫‪.𝑡+ = 4‬‬ ‫‪-‬‬
‫גובה קצה המגלשה מעל השולחן הוא (‪ ,ℎ‬הזמן שייקח לכדור לפגוע בשולחן נתון על ידי‬

‫מצאנו אם כן קשר בין המרחק האופקי שהכדור יגיע אליו 𝐷‪ ,‬הגובה של המסילה (‪ ℎ‬ומהירות הכדור בקצה‬
‫המסילה 𝑣‪:‬‬
‫!‪$%‬‬
‫‪𝐷 = 𝑣$‬‬ ‫) ‪(2‬‬
‫&‬

‫קיבלנו תלות של שורש בין גובה קצה המגלשה מעל לשולחן למרחק האופקי שהכדור עבר‪ ,‬שנובעת‬
‫מהעובדה שבזמן הנפילה של הכדור המהירות האופקית קבועה בעוד‪ ,‬המהירות האנכית גדלה לינארית‬
‫עם הזמן‪ .‬אם נמדוד תלות של שורש כנ״ל‪ ,‬נאמת את ההנחה שהתנועה בשני הצירים בלתי תלויה‪ ,‬ונוכל‬
‫למצוא את המהירות 𝑣 שבה הכדור עוזב את המגלשה מתוך המרחק 𝐷‪.‬‬

‫נובמבר ‪2022‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ניסוי ‪ – 1‬גלגול ואנרגיה‬

 ‫חלק א – מהלך הניסוי‬
‫בחלק זה נרצה למצוא את התלות הפונקציונלית של המרחק האופקי 𝐷 בגובה המסילה (‪ .ℎ‬לצורך זה‪,‬‬
‫נשמור על גובה קבוע *‪ ℎ‬ממנו נשחרר את הכדור‪ ,‬ונמדוד את 𝐷 עבור גבהים שונים של המסילה (‪.ℎ‬‬
‫החליטו על נקודה קבועה על המגלשה ממנה תשחררו את הכדור‪ ,5‬ומדדו את הגובה של נקודה זו‬ ‫•‬
‫‪6‬‬
‫מקצה המסילה *‪.ℎ‬‬
‫‪7‬‬
‫מדדו את הגובה של קצה המסילה מעל לשולחן (‪.ℎ‬‬ ‫•‬
‫סמנו על דף הנייר את נקודה הקצה של המסילה‪ .‬את המרחק האופקי 𝐷 נמדוד ביחס לנקודה‬ ‫•‬
‫‪8‬‬
‫הזו‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫הניחו את נייר ההעתקה על הנייר הלבן והשתמשו בו כדי לסמן את נקודה הנחיתה של הכדור‪.‬‬ ‫•‬
‫מדדו את המרחק האופקי בין נקודה הפגיעה לקצה המסילה‪.‬‬ ‫•‬
‫‪10‬‬
‫חזרו על המדידה מספר פעמים‪.‬‬ ‫•‬
‫‪11‬‬
‫שנו את הגובה המגלשה (‪ ℎ‬וחזרו על השלבים שלמעלה )מבלי לשנות את גובה השחרור *‪.(ℎ‬‬ ‫•‬
‫השתמשו בתוכנת ‪ VeusZ‬שמותקנת במחשב במעבדה כדי להציג גרף ראשוני של ) (‪ 𝐷(ℎ‬תוך‬ ‫•‬
‫כדי ביצוע הניסוי‪ ,‬כך תוכלו לוודא שמדדתם מספיק גבהים כדי לזהות מגמה ברורה‪ .‬בשלב הזה‬
‫ניתן להסתפק בהצגת נקודת מדידה אחת לכל גובה‪ ,‬את חישוב השונות ואי הוודאות תשאירו‬
‫לניתוח התוצאות בבית‪.‬‬
‫חלק א – משימת בית‬
‫• הציגו בעזרת גרפים את תוצאות המדידה‪ ,‬כולל ‪ errorbars‬הממחישים ויזואלית את אי‪-‬הוודאות‬
‫של המדידה‪ .‬חישבו כיצד להציג את הגרפים כך שניתן יהיה להסיק בצורה המשכנעת ביותר את‬
‫התלות הפונקציונלית בין הגדלים שמדדתם‪.‬‬
‫מיצאו את מהירות הכדור 𝑣 בקצה המגלשה‪.‬‬ ‫•‬
‫עבור כל גרף כתבו פסקה המתארת את הגרף ואת המסקנה המרכזית שהסקתם ממנו‪.‬‬ ‫•‬
‫הפסקה צריכה לתאר את המדידה ותוצאותיה‪ ,‬את הקשר הפונקציונלי בין המשתנה התלוי לבלתי‬
‫תלוי‪ ,‬סטיות ביחס להתנהגות המצופה‪ ,‬מידת הוודאות הכמותית בתוצאות וכדומה‪ .‬במיוחד יש‬
‫להתייחס למדידות שאינן מתאימות לצפי או מדידות שמתנהגות באופן שונה משאר המדידות‪.‬‬
‫נדגיש שמטרת הניסוי אינה להוכיח תיאוריה‪ ,‬אלא לתאר באופן מלא ככל שניתן את המערכת‬
‫הניסיונית‪.‬‬

‫דונו ביניכם ויחד עם המדריכים על הנקודות הבאות‪:‬‬

‫‪ 5‬איזה גובה כדאי לבחור ?‬
‫‪ 6‬בין אלו שתי נקודות כדאי להגדיר את *‪? ℎ‬‬
‫‪ 7‬בין אלו שתי נקודות כדאי להגדיר את (‪? ℎ‬‬
‫‪ 8‬כיצד כדאי למצוא את הנקודה הזו‪ ,‬ומה החשיבות של זיהוי נכון של נקודה זו?‬
‫‪ 9‬על מה חשוב להקפיד? האם נייר ההעתקה צריך להיות מקובע? האם הנייר הלבן צריך להיות‬
‫מקובע?‬
‫‪ 10‬מה עשוי להשפיע על השונות בנקודת הפגיעה בין המדידות? כמה פעמים כדאי לחזור על כל מדידה?‬
‫‪ 11‬כמה גבהים שונים כדאי למדוד? על פני איזה טווח? באיזה סדר כדאי לבצע את המדידות?‬

‫נובמבר ‪2022‬‬ ‫‪4‬‬ ‫ניסוי ‪ – 1‬גלגול ואנרגיה‬

 ‫חלק ב – החלק היחסי של אנרגיית הסיבוב‬
‫בחלק א׳ מצאנו דרך למדוד את המהירות שבה עוזב הכדור את המגלשה‪ .‬מדידת המהירות מאפשרת לנו‬
‫למדוד את האנרגיה הקינטית של התנועה הקווית של מרכז המסה בקצה המגלשה‪ .‬בהנחת הפיתוח‬
‫התיאורטי שביצענו בחלק א׳ נקבל‪:‬‬
‫)*)(‬ ‫‪,‬‬ ‫&‪-‬‬
‫'𝐸 ‪.‬‬ ‫‪= $ 𝑀𝑣 $ = .% 𝐷 $‬‬ ‫) ‪(3‬‬
‫!‬

‫כזכור‪ ,‬כדי למצוא את החלק היחסי של האנרגיה הקינטית של התנועה הסיבובית של הכדור 𝑈‪,𝐸!(() ⁄‬‬
‫אנחנו נמדוד את היחס בין האנרגיה הקינטית של התנועה הקווית של מרכז המסה ובין האנרגיה‬
‫)&‪(%‬‬
‫!𝐸 ‪ .‬נדגיש שאנחנו לא יודעים מראש אם היחס הנ״ל קבוע או שהוא‬ ‫הפוטנציאלית ההתחלתית 𝑈‪⁄‬‬
‫)‪(./‬‬
‫!𝐸 עבור מספר ערכים שונים של אנרגיה‬ ‫תלוי באנרגיה הפוטנציאלית עצמה‪ .‬לכן אנחנו נמדוד את‬
‫פוטנציאלית התחלתית על‪-‬ידי שינוי הגובה *‪ ℎ‬ממנו נשחרר את הכדור‪.‬‬

‫חלק ב – מהלך הניסוי‬

‫בחלק זה נמדוד את התלות של המרחק האופקי 𝐷 בגובה ממנו אנחנו משחררים את הכדור *‪ ,ℎ‬ומתוך‬
‫)‪(./‬‬
‫!𝐸 ובין‬ ‫התלות שנקבל נחלץ את היחס בין האנרגיה הקינטית של התנועה הקווית של מרכז המסה‬
‫האנרגיה הפונטציאלית 𝑈‪.‬‬
‫החליטו על גובה קבוע של המגלשה מעל לשולחן (‪ ℎ‬ומדדו אותו‪ .‬גובה זה ישמש אתכם במהלך‬ ‫•‬
‫‪12‬‬
‫כל המדידות בחלק זה‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫החליטו על הגבהים *‪ ℎ‬מהם תרצו לשחרר את הכדורים‪.‬‬ ‫•‬
‫מדדו את מסת הכדור‬ ‫•‬
‫‪14‬‬
‫שחררו את הכדור מספר פעמים מכל גובה ומדדו את המרחק שהכדור עבר בכל פעם‪.‬‬ ‫•‬
‫השתמשו בתוכנת ‪ VeusZ‬שמותקנת במחשב במעבדה כדי להציג גרף ראשוני של המרחק 𝐷‬ ‫•‬
‫כתלות בגובה הכדור *‪ ,ℎ‬תוך כדי ביצוע הניסוי‪ .‬בשלב הזה ניתן להסתפק בהצגת נקודת מדידה‬
‫אחת לכל גובה‪ ,‬את חישוב השונות ואי הוודאות תשאירו לניתוח התוצאות בבית‪.‬‬

‫דונו ביניכם ויחד עם המדריכים על הנקודות הבאות‪:‬‬

‫‪ 12‬מה השיקולים בבחירת גובה המסילה? מה היתרונות‪/‬החסרונות בבחירת גובה נמוך מידי או גבוה‬
‫מידי?‬
‫‪ 13‬כמה גבהים כדאי לבחור ? באיזה מרווחים?‬
‫‪ 14‬כמה מדידות לכל גובה כדאי לקחת? למה כדאי לשים לב כשמשחררים את הכדור?‬

‫נובמבר ‪2022‬‬ ‫‪5‬‬ ‫ניסוי ‪ – 1‬גלגול ואנרגיה‬

 ‫חלק ב – משימת בית‬
‫)‪(./‬‬
‫!𝐸‬ ‫הציגו בגרף את התלות של האנרגיה הקינטית של התנועה הקווית של מרכז המסה‬ ‫•‬
‫באנרגיה הפוטנציאלית ההתחלתית 𝑈‪ .‬האם היחס בין שתי האנרגיות קבוע?‬
‫הציגו בגרף את החלק היחסי של האנרגיה הקינטית של התנועה הסיבובית סביב מרכז המסה‬ ‫•‬
‫)((‬
‫𝑈‪ , 𝐸! ⁄‬כתלות באנרגיה הפוטנציאלית ההתחלתית 𝑈‪.‬‬
‫עבור כל גרף כתבו פסקה המתארת את הגרף ואת המסקנה המרכזית שהסקתם ממנו‪.‬‬ ‫•‬
‫הפסקה צריכה לתאר את המדידה ותוצאותיה‪ ,‬את הקשר הפונקציונלי בין המשתנה התלוי לבלתי‬
‫תלוי‪ ,‬סטיות ביחס להתנהגות המצופה‪ ,‬מידת הוודאות הכמותית בתוצאות וכדומה‪ .‬במיוחד יש‬
‫להתייחס למדידות שאינן מתאימות לצפי או מדידות שמתנהגות באופן שונה משאר המדידות‪.‬‬
‫נדגיש שמטרת הניסוי אינה להוכיח תיאוריה‪ ,‬אלא לתאר באופן מלא ככל שניתן את המערכת‬
‫הניסיונית‪.‬‬

‫נובמבר ‪2022‬‬ ‫‪6‬‬ ‫ניסוי ‪ – 1‬גלגול ואנרגיה‬

 ‫חלק ג – הערכת איבוד האנרגיה במערכת‬
‫עד כה‪ ,‬הנחנו שכל האנרגיה ההתחלתית של הכדור הפכה לאנרגיה קינטית‪ .‬זוהי כמובן הנחה‪ ,‬כי יתכן‬
‫)((‬
‫שחלק מהאנרגיה ההתחלתית של הכדור ׳אבדה׳‪ .15‬כדי לקבל מדידה מדויקת יותר של 𝑈‪ ,𝐸! ⁄‬נרצה‬
‫למדוד במעבדה איזה חלק מסך האנרגיה ההתחלתית של הכדור אבד‪ .‬נסמן ב ((‪ 𝐸01‬את כמות האנרגיה‬
‫שאבדה ונקבל‪:‬‬
‫)!(‬ ‫)&‪(%‬‬ ‫)&‪(%‬‬
‫"‪/‬‬ ‫"‪01/‬‬ ‫!!('‪1/‬‬ ‫"‪/‬‬ ‫!!('‪/‬‬
‫‪.‬‬ ‫=‬ ‫‪=1−‬‬ ‫‪−‬‬ ‫)‪(4‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬
‫חלק ג – מהלך הניסוי‬
‫בחלק זה ננסה למדוד כמה אנרגיה אובדת במהלך הגלגול של הכדור על המגלשה‪ .‬נחשוב לרגע על‬
‫מטוטלת‪ ,‬אילולא איבוד אנרגיה‪ ,‬המטוטלת היתה מתנדנדת לנצח‪ .‬מספר המחזורים עד לדעיכה של תנועת‬
‫המטוטלת נותן אינדיקציה לכמות האנרגיה שאבדה בכל מחזור‪ .‬האם תוכלו לחשוב על מדידה דומה‬
‫במערכת שלנו? רמז‪:‬‬

‫חישבו בינכם ויחד עם המדריכים כיצד תוכלו למדוד את היחס בין כמות האנרגיה שהכדור מאבד‬ ‫•‬
‫!!('‪/‬‬
‫?‬ ‫בתנועה על המגלשה ובין האנרגיה הפוטנציאלית בתחילת התנועה‬
‫‪0‬‬
‫חישבו כיצד תוכלו ליישם את המדידה במערכת שלנו?‬ ‫•‬
‫בצעו את המדידה – כמה מחזורים עברו עד שהתנועה דעכה? האם תוכלו להעריך איזה חלק‬ ‫•‬
‫מהאנרגיה אבד בכל מחזור?‬
‫התבוננו היטב בתנועת הכדור‪ ,‬ובמערכת‪ ,‬ונסו לחשוב לאן אובדת האנרגיה?‬ ‫•‬

‫כדי לבדוק אם ההערכה שקיבלנו לאנרגיה הקינטית של הסיבוב הגיונית‪ ,‬נציע מודל לגלגול של הכדור על‬
‫המגלשה‪ ,‬ונבדוק אם ההערכה שלנו מתאימה למודל‪ .‬המודל מבוסס על תנועת גוף קשיח )ראו נספח‬
‫בהמשך(‪ .‬כדי לבחון האם המודל מתאים לתוצאות הניסוי‪ ,‬עלינו למצוא את הקשר בין המהירות הזוויתית‬
‫של הכדור 𝜔 למהירות הקווית שלו 𝑣‪ .‬לצורך זה עלינו למדוד את המרחק של נקודת המגע של המגלשה‬
‫מהכדור מרדיוס הסיבוב של הכדור ) ‪ 𝑅2‬בשרטוט למטה(‪.‬‬

‫מדדו את ‪𝑅2‬‬ ‫•‬

‫‪ 15‬כאשר אנחנו אומרים שהאנרגיה ׳אבדה׳‪ ,‬אנחנו מתכוונים שהאנרגיה הופכת לתצורות אנרגיה שאינן האנרגיה המכנית של‬
‫הכדור‪ ,‬לדוגמה חום‪ ,‬רעידות של המגלשה‪ ,‬גלי קול‪...‬האנרגיה בתצורות הללו לא חוזרת חזרה לכדור ולכן ׳נאבדה׳‪.‬‬

‫נובמבר ‪2022‬‬ ‫‪7‬‬ ‫ניסוי ‪ – 1‬גלגול ואנרגיה‬

 ‫חלק ג – משימת בית‬
‫נתחו את המדידות שביצעתם ומצאו את 𝑈‪. 𝐸01(( ⁄‬‬ ‫•‬
‫השתמשו בערך שמצאתם עבור 𝑈‪ 𝐸01(( ⁄‬כדי להציג מחדש את הגרף שהכנתם בחלק ב׳‬ ‫•‬
‫)((‬
‫עבור 𝑈‪ 𝐸! ⁄‬כתלות 𝑈‪ ,‬הפעם תוך התחשבות באיבוד האנרגיה‪.‬‬
‫)((‬
‫השוו את הערך שקיבלתם עבור 𝑈‪ 𝐸! ⁄‬לערך המצופה )ראו נספח(‪.‬‬ ‫•‬

‫הנחיות לדו״ח המסכם‪:‬‬

‫הגישו את כל הגרפים שהכנתם בחלקים א׳‪ ,‬ב׳‪ ,‬ג׳‪ ,‬לאחר שיישמתם את ההערות שקיבלתם‬ ‫•‬
‫מהמדריכ‪/‬ה‪.‬‬
‫עבור כל גרף כתבו פסקה המתארת את הגרף ואת המסקנה המרכזית שהסקתם ממנו‪ ,‬כפי‬ ‫•‬
‫שכתבתם בחלקים א׳ ו ב׳‬
‫בנוסף לפסקה שמלווה כל גרף‪ ,‬כתבו עד עמוד אחד שמסכם את המסקנות המדעיות שלכם‬ ‫•‬
‫מהניסוי כולו‪.‬‬

‫נובמבר ‪2022‬‬ ‫‪8‬‬ ‫ניסוי ‪ – 1‬גלגול ואנרגיה‬

 ‫נספח לחלק ג‪ :‬האנרגיה קינטית של כדור מסתובב‬
‫"‬
‫האנרגיה הקינטית של גוף נקודתי בעל מסה 𝑀 נתונה על ידי ‪ .# 𝑀𝑣 #‬אולם אנחנו לא יכולים להתייחס‬

‫לכדור בניסוי שלנו כאל גוף נקודתי‪ ,‬שכן בשל הסיבוב חלקים שונים של הכדור נעים בכיוונים שונים‪ .‬לכן‬
‫נחלק את הכדור להרבה תיבות קטנות בנפח 𝑧‪ ,Δ𝑉 = Δ𝑥Δ𝑦Δ‬כך שעבור תיבות קטנות מספיק נוכל‬
‫להתייחס לכל תיבה כגוף נקודתי בעל מסה 𝑚‪ .‬כדי לקבל את האנרגיה הקינטית הכוללת של הכדור נסכום‬
‫"‬
‫את האנרגיה הקינטית של התיבות הנקודתיות ‪ ,𝐸! = ∑3 # 𝑚𝑣3#‬כאשר ‪ 𝑣3‬הינה המהירות של התיבה ה‪-‬‬

‫𝑖 והסכום עובר על כל התיבות בנפח הכדור‪ .‬כדי לחשב את הסכום הנ״ל נרשום את ווקטור המקום של כל‬
‫אלמנט מסה כסכום של ווקטורי המקום של מרכז הכדור ווקטור המקום היחסי של האלמנט ומרכז המסה‪:‬‬
‫‪) 𝑟⃗3 = 𝑟⃗%& + 𝑟⃗3 ′‬ראו איור(‪.16‬‬
‫נחלק את הכדור‬
‫לקוביות בנפח‬
‫&‪Δ" = Δ$Δ%Δ‬‬

‫"!⃗!‬ ‫‪!⃗# ′ = !⃗!" - !⃗#‬‬

‫‪!⃗#‬‬
‫נגזור לפי הזמן ונקבל ביטוי דומה עבור המהירות של כל אלמנט מסה‪ . 𝑣⃗3 = 𝑣⃗%& + 𝑣⃗3 ′ :‬נבטא את‬
‫האנרגיה הקינטית בעזרת המהירות של מרכז המסה והמהירויות יחסית למרכז מסה‪:‬‬

‫"‬ ‫"‬ ‫"‬ ‫‪#‬‬

‫&‪𝐸! = ∑3 # 𝑚𝑣3# = # 𝑚 ∑3 (𝑣⃗%& + 𝑣⃗34 )# = # 𝑚 ∑3(𝑣⃗%‬‬
‫‪#‬‬
‫) ‪+ 𝑣⃗34‬‬ ‫) ‪(5‬‬

‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬
‫כאשר בשוויון האחרון השתמשנו בכך ש ‪ .17 ∑3 𝑣⃗34 = 56 (∑3 𝑟⃗3 ′) = 56 (0) = 0‬האיבר הראשון מבטא את‬

‫האנרגיה הקינטית של תנועת מרכז המסה‪:‬‬

‫)&‪(%‬‬ ‫"‬ ‫∑ ‪#‬‬ ‫"‬‫‪#‬‬

‫!𝐸‬ ‫&‪= # 𝑣⃗%‬‬ ‫𝑣𝑀 ‪3 𝑚 = #‬‬
‫&‪⃗%‬‬ ‫) ‪(6‬‬

‫בשוויון האחרון השתמשנו בעובדה שסכום המסות של כל התיבות שווה למסה הכוללת של הכדור 𝑀‪.‬‬

‫‪ 16‬אנחנו נניח שהכדור סימטרי ובכל צפיפות אחידה ולכן המרכז שלו הוא גם מרכז המסה שלו‪.‬‬
‫‪ 17‬מההגדרה של '&⃗𝑟 כווקטור מרכז הכדור‪ ,‬מתקיים '&⃗𝑟 (∑ = (⃗𝑟 (∑ ולכן ‪.∑( 𝑟⃗( ′ = 0‬‬

‫נובמבר ‪2022‬‬ ‫‪9‬‬ ‫ניסוי ‪ – 1‬גלגול ואנרגיה‬

 ‫האיבר השני באגף ימין של משוואה )‪ (5‬מתאר את האנרגיה הקינטית של התנועה‬
‫יחסית למרכז הכדור‪ ,‬במקרה שלנו תנועה סיבובית בתדירות 𝜔 סביב ציר 𝑧‪ .‬כדי‬
‫!‪$′‬‬
‫לחשב איבר זה עלינו לבטא את המהירות ‪ 𝑣⃗34‬כתלות במיקום של התיבה ה‪ .𝑖 -‬תיבה‬
‫‪!̂ ′‬‬
‫שנמצאת במרחק ‪ 𝜌3 ′ = 4𝑥′#3 + 𝑦′#3‬מציר הסיבוב‪ ,‬מבצעת תנועה מעגלית ביחס‬

‫לציר עם מהירות קווית בגודל ‪ .𝑣′3 = 𝜔𝜌3‬האנרגיה הקינטית של התנועה הסיבובית היא על כן‬
‫)((‬ ‫"‬
‫‪ . 𝐸! = # ∑3 𝑚𝜔# 𝜌3#‬את הסכום הנ״ל מחשבים על‪-‬ידי מעבר לגבול הרצף וחישוב אינטגרל בנפח הכדור‪,‬‬

‫ומקבלים את התוצאה )ראו נספח לנספח(‪:‬‬

‫)((‬ ‫"‬
‫‪𝐸! = 7 𝑀𝜔# 𝑅*#‬‬ ‫) ‪(7‬‬

‫כדי להשוות את התוצאה שקיבלנו לאנרגיה הקינטית של תנועת מרכז המסה )משוואה‬
‫מבט מהצד‬
‫‪ (6‬עלינו לקשר בין התדירות הזוויתית 𝜔 ובין מהירות מרכז המסה &‪ .𝑣%‬מהשרטוט‬
‫"!‬
‫משמאל ניתן לראות שאם הכדור מתקדם ללא החלקה‪ ,‬כאשר הוא מבצע סיבוב מלא‬
‫!!‬ ‫המרחק הקווי שהוא מתקדם הינו ‪) 2𝜋𝑅2‬היקף העיגול המקווקו(‪ ,18‬ולכן ‪𝑣%& = 𝜔𝑅2‬‬
‫ומכאן‬
‫"‬ ‫‪8‬‬ ‫‪#‬‬ ‫‪# 8‬‬ ‫‪#‬‬
‫)((‬ ‫‪#‬‬ ‫)&‪(%‬‬
‫מבט מלפנים‬ ‫&‪.𝐸! = 7 𝑀 '8) ) 𝑣%‬‬ ‫!𝐸 ) )‪= 7 '8‬‬ ‫) ‪(8‬‬
‫*‬ ‫*‬

‫נציב במשוואה )‪ (4‬ונקבל‬

‫)!(‬ ‫)&‪(%‬‬ ‫)𝑠(𝐸 ‪#‬‬
‫‪!!"## !$‬‬ ‫"‪/‬‬ ‫"‪/‬‬ ‫!!('‪/‬‬ ‫‪8‬‬ ‫𝑠𝑠𝑜𝑙𝐸‬
‫‪=1−‬‬ ‫‪−‬‬ ‫) *‪= 1 − $'88‬‬ ‫𝑘‬
‫𝑈‬
‫‪−‬‬ ‫𝑈‬
‫) ‪(9‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫)‬

‫ולכן‬
‫)‪(#‬‬ ‫‪%‬‬
‫!!‬ ‫‪#$ &'##‬‬
‫=‬ ‫(‬
‫*‬ ‫)‪(13‬‬
‫"‬ ‫‪) +‬‬
‫' ‪#%*&+,‬‬
‫‪-‬‬

‫‪ 18‬שימו לב ש ‪ 𝑅+‬קטן יותר מרדיוס הכדור שכן הכדור מתגלגל על דפנות המגלשה‪.‬‬

‫נובמבר ‪2022‬‬ ‫‪10‬‬ ‫ניסוי ‪ – 1‬גלגול ואנרגיה‬

 ‫)𝒔(‬ ‫𝟏‬
‫נספח לנספח‪ :‬חישוב הסכום 𝒊𝟐𝝆 𝟐𝝎𝒎 𝒊∑ 𝟐 = 𝒌𝑬‬

‫כדי לחשב את הסכום הנ״ל נעבור לגבול הרצף ע״י השאפת גודל התיבות לאפס‪ .‬לצורך זה נבטא את מסת‬
‫‪>?>@>A‬‬
‫= 𝑚 כאשר *𝑅 רדיוס הכדור‪.‬‬ ‫‪,- .‬‬ ‫התיבות 𝑚 בעזרת היחס בין הנפח שלהן והנפח על הכדור‪𝑀 :‬‬
‫‪8‬‬
‫) ‪.‬‬

‫)((‬ ‫‪" /B /‬‬ ‫‪E/B /‬‬

‫‪𝐸! = # ,-‬‬ ‫‪.‬‬
‫‪∑3 𝜌3# Δ𝑥Δ𝑦Δ𝑧 J⎯⎯⎯⎯⎯⎯⎯L‬‬ ‫‪.‬‬ ‫𝑧𝑑𝑦𝑑𝑥𝑑 ‪∭ 𝜌#‬‬ ‫)‪(14‬‬
‫)‪8‬‬ ‫)‪>?,>@,>A→2 FG8‬‬
‫‪.‬‬

‫כאשר גבולות האינטגרציה של האינטגרל באגף ימין נקבעים משפת הכדור‪ .‬את האינטגרל הזה נוח יותר‬
‫לפתור קואורדינטות גליליות 𝑑𝑧𝑑𝜌𝑑𝜌 = 𝑧𝑑𝑦𝑑𝑥𝑑 ‪:‬‬
‫‪I8)/ HA /‬‬
‫)((‬ ‫‪E/B /‬‬ ‫)‪8‬‬ ‫‪G‬‬
‫= !𝐸‬ ‫∫‬
‫)‪FG8). H8‬‬
‫𝑧𝑑‬ ‫‪∫HG‬‬ ‫𝜃𝑑‬ ‫‪∫2‬‬ ‫𝜌𝑑 ‪𝜌E‬‬ ‫=‬ ‫‪19‬‬
‫)‪(15‬‬
‫)‪8‬‬
‫‪3𝑀𝜔#‬‬ ‫‪(𝑅*# − 𝑧 # )# 3𝑀𝜔# J‬‬ ‫‪#‬‬
‫)‪𝑧 E 𝑧 7 8‬‬
‫𝑧𝑑 ‪S‬‬ ‫=‬ ‫= )‪U𝑅* − 2𝑅* + W |H8‬‬
‫‪4𝑅*E‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪16𝑅*E‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪5‬‬
‫)‪H8‬‬

‫‪3𝑀𝜔# 7‬‬ ‫‪2 1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪# #‬‬

‫*𝑅 𝜔𝑀 ‪E 𝑅* Z1 − 3 + 5[ = 5‬‬
‫*𝑅‪8‬‬

‫‪ 19‬אנחנו מבצעים כאן חישוב ישיר של האנרגיה הקינטית של התנועה הסיבובית‪ ,‬ולמעשה אנחנו משחזרים תוצאה כללית יותר‬
‫)‪(#‬‬ ‫‪0‬‬
‫אשר תראו בקורס במכניקה שלפיה האנרגיה הקינטית של התנועה הסיבובית נתונה ע״י ‪ ,𝐸! = 𝐼𝜔1‬כאשר מומנט ההתמד‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫𝐼 של כדור נתון ע״י ‪. 𝐼 = 2 𝑀𝑅31‬‬

‫נובמבר ‪2022‬‬ ‫‪11‬‬ ‫ניסוי ‪ – 1‬גלגול ואנרגיה‬