‫הצעה לדיון בוועדה לפניות הציבור‪:‬‬

‫'המס הוורוד'‪-‬אפליית מחירים על בסיס מגדרי‬

‫מוזמנות‪:‬‬
‫‪ -‬שדולת הנשים‬
‫‪ -‬תנועת 'כולן'‬
‫‪ -‬פוליטקלי קוראת‬
‫‪ -‬האופטימית‬
‫‪ -‬המועצה להגנת הצרכן‬
‫‪ -‬משרד האוצר‬
‫‪ -‬משרד הכלכלה‬
‫‪ -‬רשתות הפארם‬

‫רקע‪:‬‬ ‫‪.1‬‬
‫מס ורוד הוא כינוי למחיר גבוה יותר שמשלמות נשים עבור קבלת שירותים‬
‫ומוצרים‪ ,‬לעומת המחיר שמשלמים גברים בעבור מוצרים ושירותים דומים‪.‬‬
‫דוגמאות לכך ניתן למצוא בשירותי טיפוח דוגמת עיצוב שיער וכן במוצרים כמו‬
‫סכיני גילוח‪ ,‬בשמים‪ ,‬דאודורנטים ואפילו תרופות‪ .‬בכל אחד מהתחומים הללו‪,‬‬
‫מוצרים המיועדים לנשים יקרים יותר מהמוצרים המקבילים‪ ,‬המיועדים לגברים‪.‬‬

‫מחירי המוצרים המיועדים לנשים גבוהים בממוצע בכ‪ 30%-‬מאותם מוצרים‬

‫לגברים‪ ,‬למרות שהם עשויים מאותם חומרים‪ .‬מסיכת פנים ורודה עולה ‪ 33%‬יותר;‬
‫תרופה נגד עצירות עולה ‪ 11%‬יותר‪ ,‬אריזת סכיני גילוח עולה ‪ 45%‬יותר‪.‬‬

‫החברה מחנכת נשים מגיל צעיר שהמראה הטבעי שלהן לא מספיק טוב‪ ,‬ושניתן‬
‫לתקן אותו בעזרת תכשירים‪ ,‬בגדים‪ ,‬מוצרים ושירותים‪ .‬לפי מודל היופי המשווק‬
‫בתקשורת‪ ,‬נשים צריכות להסיר שיער מכל הגוף‪ ,‬למרוח קרמים‪ ,‬לתקן "פגמים"‬
‫בעזרת איפור ועוד‪ .‬גברים לא נדרשים לסטנדרטים כאלו‪ .‬להיות אישה פירושו‬
‫להיאבק על היופי באופן יומיומי כדי לעמוד בציפיות החברתיות‪ .‬החברה מצפה‬
‫מנשים להתאמץ יותר‪ ,‬והמחיר הגבוה יותר נלווה למאמץ הזה‪ .‬המס הוורוד הוא‪,‬‬
‫אם כן‪ ,‬צורה של אפליה כלכלית על בסיס של סטראוטיפים מגדריים הנתפסת‬
‫כנורמה על‪-‬ידי הציבור הרחב‪.‬‬

‫הסברים אפשריים לקיומו של ה"מס הוורוד"‪:‬‬ ‫‪.2‬‬

‫תעריף‪ :‬על יבוא בגדי נשים משלמים מס שגבוה ב‪ 3.2%-‬מהמס המשולם‬ ‫●‬
‫עבור יבוא בגדי גברים‪ .‬המס הגבוה יותר בא לידי ביטוי ב תמחור גבוה יותר‬
‫של בגדי נשים בחנויות וכתוצאה מכך לקוחות נשים משלמות יותר עבור‬
‫המוצר‪ .‬אך זהו הסבר מעגלי‪ ,‬משום שיש לבחון מדוע מלכתחילה יש הבדל‬
‫בתמחור בין ייבוא בגדי נשים וייבוא בגדי גברים‪.‬‬
‫הבחנה‪ :‬יש מספר קטן יותר של מוצרים בעלי נראות "נשית"‪ ,‬לעומת‬ ‫●‬
‫מוצרים שאין להם נראות כזאת‪ .‬ייצור מצומצם של מוצרים לנשים‪ ,‬לעומת‬
‫ייצור המוני‪ ,‬דורש להעלות את מחיר המוצר לנשים‪ ,‬גם בגלל ההתאמות‬
‫הנדרשות בתהליך הייצור כמו שינוי בגודל המוצר‪ ,‬באריזה‪ ,‬בצבע‪ ,‬וגם מפני‬
‫שהיקפם נמוך יותר ולכן נשמרת החוקיות שמגנה על מחירים גבוהים‪ ,‬לפיה‬
‫היצע שקטן יותר מביקוש יצדיק תשלום גבוה עבור המוצר המבוקש‪.‬‬
‫חברה פטריארכלית‪ :‬הדרישה החברתית לניראות הנשית המקובלת היום‬ ‫●‬
‫היא בעלת היבט כלכלי מובהק‪ .‬נשים מוכנות לשלם מחיר כלכלי כדי לטפח‬
‫מבע מגדרי נשי‪ ,‬כבר מגיל צעיר‪ .‬מדובר בהשקעה גבוהה בהיבטים מגוונים‬
‫של ניראות‪ .‬הדרישה החברתית לביצוע מגדרי הולם של נשיות נוצלה על ידי‬
‫החברות המסחריות‪.‬‬
‫●‬
‫דבקות במוצר‪ :‬חברות מסחריות סוברות שנשים דבקות בשימוש במוצר שהן‬ ‫●‬
‫רגילות להשתמש בו‪ ,‬ולכן לא חוששות מתחרות מול חברות אחרות ולא‬
‫פועלות להורדת מחירים‪ .‬ייתכן שנשים מגלות נאמנות למוצרים שהן‬
‫רוכשות ולא מחליפות אותן במוצרים זולים יותר‪ ,‬שיכולים להיחשב‬
‫איכותיים פחות‪.‬‬
‫אופייה המטושטש של אפליה מגדרית‪ :‬קשה להשוות בצורה מדויקת בין‬ ‫●‬
‫מוצרים לגברים ומוצרים לנשים‪ ,‬כיוון שאינם זהים לחלוטין‪ .‬כתוצאה מכך‪,‬‬
‫קשה לטעון כי מדובר ב"מס וורוד"‪ ,‬וקשה להפעיל אכיפה על זכות השוויון‪.‬‬
‫חוסר פוליטיקאיות‪ :‬ייצוג מועט של נשים בפוליטיקה לא מאפשר קידום של‬ ‫●‬
‫הצעות חוק שדואגות לאינטרסים נשיים‪.‬‬
‫הסבר אפשרי לכך שהוצעו מעט מאוד הצעות חוק לגבי "המס הוורוד"‬
‫(האחרונה של מרב מיכאלי באוקטובר ‪ ,)2020‬הוא שנושא המחזור החודשי‬
‫של נשים נחשב לטאבו עבור גברים‪ .‬ייתכן שגברים לא עוסקים בו ולא מעלים‬
‫הצעות חוק בעניינו מתוך מחשבה שזהו נושא נשי ונשים צריכות להעלות‬
‫אותו כהצעת חוק‪ .‬העובדה שיש מעט נשים בממשלה יכולה לתת הסבר מדוע‬
‫הנושא לא מקודם בסדר היום הפוליטי‪ .‬אפשרות נוספת היא שדבר קיומו של‬
‫"המס הוורוד" אינו ידוע וברור לגברים והם אינם מביאים בחשבון שזוהי‬
‫סוגיה שיש להידרש לה‪.‬‬
‫דעת הנגד‪:‬‬ ‫‪.3‬‬
‫לא מדובר במתכנן מרכזי שקבע כי נשים ישלמו יותר על מוצרים זהים‪ .‬נשים‬
‫חופשיות לרכוש סכין גילוח לגבר או סבון רגיל במחיר זול יותר‪ .‬הביקורת‬
‫הפמיניסטית‪ ,‬המגיעה עד כדי דרישה להגבלות חוקיות על פערי מחירים ואכיפה‬
‫שתבטל את "המס הוורוד"‪ ,‬לא נותנת לצרכניות הישראליות מספיק קרדיט‪ .‬נשים‬
‫ישראליות אינן פראייריות במיוחד‪ ,‬והן יודעות להיות צרכניות נבונות בדרכן‪.‬‬

‫מקורות‪:‬‬ ‫‪.4‬‬

‫אפליית מחירים על בסיס מגדרי – סקירת ספרות ובחינה בישראל (מסמך מ‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫מ‪.‬מ‪).‬‬
‫‪https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/bd927d1c-0185-e811-‬‬
‫‪80e2-00155d0a9876/2_bd927d1c-0185-e811-80e2-‬‬
‫‪00155d0a9876_11_10897.pdf‬‬
‫כתבה בכלכליסט‪ ,‬מעין מנלה‪:2015 ,‬‬ ‫‪-‬‬
https://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3650069,00.html

:2021 ,‫ רביד רובנר‬,‫כתבה בחדשות בצלאל‬ -

https://www.bezalel.ac.il/news/610783

:2019 ,"‫ פוסט של תנועת "כולן‬-

https://www.facebook.com/togetherallofus/photos/%D7%A2%D7%9C-
%D7%94%D7%9E%D7%A1-
%D7%94%D7%95%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%93%D7%94%D7%9E
%D7%A1-%D7%94%D7%95%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%93-
%D7%94%D7%95%D7%90-%D7%9B%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%99-
%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%99%D7%A8-
%D7%92%D7%91%D7%95%D7%94-%D7%99%D7%95%D7%AA%D7%A8-
%D7%A9%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%AA-
%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%A8-
%D7%A7%D7%91%D7%9C%D7%AA-
%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%9D/
2770415013184309/

:2015 ,‫ גיל קליאן‬,‫כתבה בכלכליסט‬ -

https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3677193,00.html

:2020 ,‫ יעל דן‬,‫ כתבה בעושים צהריים‬-

https://www.glz.co.il/%D7%92%D7%9C%D7%A6/%D7%AA%D7%95%D7%9B
%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA/
%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%94%D7%AA
%D7%97%D7%AA
%D7%95%D7%A0%D7%94/%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94-
%D7%94%D7%AA%D7%97%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%9408-03-2020-
1831/%D7%94%D7%9E%D7%A1-
%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%93-%D7%94%D7%9E
%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%A2%D7%9C
%D7%99%D7%94%D7%9F-%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%9E
%D7%95%D7%AA-%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D-
%D7%99%D7%95%D7%AA%D7%A8-%D7%A8%D7%A7-
%D7%91%D7%92%D7%9C%D7%9C-%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%A8

:2021 ,‫ ריקי ממן‬,‫כתבה במקור ראשון‬ -

https://www.makorrishon.co.il/news/yoman/414151/

:2022 ,"‫פוסט של גוף התקשורת "פוליטקלי קוראת‬ -

https://www.facebook.com/591727857554934/posts/
/5162111820516492