Professional Documents
Culture Documents
יסודות 7
יסודות 7
סדרי החקיקה של הכנסת אינם מעוגנים בחוק ופועלים בעיקר מכוח תקנון הכנסת ותקנון
הממשלה .מאז שנת 1975הוגשו מספר הצעות לחוק יסוד :החקיקה ,אך אף אחת מהן לא עברה
את שלב הקריאה הראשונה .ה הצעה האחרונה הייתה של שר המשפטים יעקב נאמן לפני כעשר
שנים.
החוק היחיד שקובע שהכנסת היא המחוקקת הוא חוק המעבר ,התש"ט .1949-בסעיפים 1ו2-
לחוק המעבר ,שהסדיר את מעבר הסמכויות מהאספה המכוננת לכנסת .הבחירות הראשונות היו
לאספה שמטרתה הייתה לכונן חוקה .משימה שלא צלחה על ידי הכנסת ולכן נחקק חוק המעבר.
שלפיו כל הסמכויות והתפקידים יועברו לכנסות הבאות.
יש לציין שהיוזמות בעיקרן באות מחברי הכנסת והממשלה .אולם יש לציין שגם וועדות הכנסת
יוזמות חקיקה.
חבר הכנסת שאינו שר או סגן שר רשאי להגיש הצעת חוק פרטית; ההצעה תנוסח כחוק ויצורפו
לה דברי הסבר
נשיאות הכנסת (יושב-ראש הכנסת וסגניו),צריכה לאשר את הצעת החוק כדי להעבירה לדיון
במליאת הכנסת
נשיאות הכנסת לא תאשר הצעת חוק שיש בה דיברי גידופין ,בלע ועלבון .עליה לבדוק ,אם יש בה
קביעת נורמה ,שיש בה מסר נורמטיבי ולא סיפורת שלדעתה אינה שוללת את קיומה של מדינת
ישראל כמדינתו של העם היהודי או שהיא גזענית במהותה( .תיקון כהנא )11/1985
דוגמאות להצעות חוק גזעניות :ח"כ הציע שיבחר לראשות הממשלה רק מועמד יהודי; ח"כ אריה
אלדד הציע את החוק עין תחת עין על הורדת ישוב יהודי יש להוריד ישוב ערבי.
ולאחר האישור מונחת ההצעה על שולחן הכנסת לדיון מוקדם במליאה .הדיון המוקדם לא
יתקיים ,בדרך כלל ,לפני שחלפו 45ימים לפחות מאז הונחה הצעת החוק על שולחן הכנסת( .חוץ
ממקרים דחופים שאשרה הכנסת)
בשלב הבא יערך דיון במליאה ובסופו תיערך הצבעה מקדמית (טרומית) .אם ההצעה תאושר היא
תועבר לדיון עיבוד וניסוח משפטי מפורסם ברשומות ותוחזר לדיון במליאה .אם ההצעה לא
עוברת בצבעה במליאה היא תורד מסדר היון של הכנסת לחצי שנה לפחות.
ביוזמה הפרטית קיימים 2מסננים הראשון נשיאות הכנסת והשני הקריאה הטרומית.
(בשלב זה אציג את היוזמה הממשלתית משום שמשלב מסוים שתי היוזמות משתלבות לתהליך
אחד)
תזכיר
טיוטת חוק
(התזכיר וטיוטת החוק מהווים מסננים ראשונים ביוזמה הממשלתית להגשת הצעת חוקק).
תזכיר :יוזמת החוק שמקורה באחד ממשרדי הממשלה צריכה לכלול את החוק המוצע ,את
השפעותיו על החברה ואת מקורות המימון שלו .התזכיר ישלח לכל משרדי הממשלה ולכל
הגורמים הציבוריים שיכולים להיות מושפעים מהחוק כדי שיתנו את תגובתם להצעה כדי לשפר
אותה לפני שהיא מגיעה לדיון בכנסת.
טיוטת חוק :וועדת השרים לענייני חקיקה מעבדת את כל התגובות וההצעות של משרדי הממשלה
והגורמים הציבוריים לטיוטת חוק המוגשת לדיון ולהצבעה במליאת הממשלה .לאחר שהממשלה
מאשרת את ההצעה היא מפורסמת ב"רשומות" ומועברת לדיון וקריאה ראשונה במליאת
הכנסת.
בשלב זה שתי היוזמות משתלבות לתהליך אחד .היוזמה הממשלתית מועברת לדיון במליאה וכך
גם היוזמה הפרטית שמגיעה מהוועדה .
הצעת החוק (גם הפרטית וגם הממשלתית) מועלת לדיון במליאה ולאחר מכן תיערך הצבעה,
קריאה ראשונה .אם ההצעה מאושרת היא תועבר לדיון הוועדה( ההצעה הפרטית חוזרת שוב
לדיון נוסף בוועדה) .אם הוועדה לא אישרה את הצעת החוק היא מורדת מסדר היום של הכנסת
לפחות לחצי שנה.
לאחר הדיון בוועדה ועיבוד הצעת החוק וניסוחה היא מועברת לדיון במליאה ולקריאה שנייה.
בקריאה שנייה קיימת הצבעה על כל סעיף אם אין הסכמה על סעיפים מסוימים הם מוחזרים
לדיון בוועדה .כאשר מאושרים כל הסעיפים מליאת הכנסת תצביע בקריאה שלישית על אישורו
הסופי של החוק.
על החוק המוצע והמאושר בכנסת יש צורך בחתימת הנשיא וראש הממשלה או השר הרלוונטי.
אם הנשיא לא חתם עדין יש תוקף לחוק המוצע .הנשיא חותם כסמל המייצג את המדינה .אם
ראש הממשלה לא חתם לא יהיה תוקף לחוק .משום שראש הממשלה מייצג את הרשות המבצעת
שבחתימתו הוא מתחייב לבצע את החוק .אם הוא לא חותם לא קיימת התחייבות לביצוע החוק ,
ולכן אין לחוק תוקף.
החוק ייכנס לתוקף רק כאשר הוא יפורסם בעיתון "רשומות העיתון של הכנסת ובאמצעי
התקשורת השונים .חוק של מפורסם אין לו תוקף .חובה לפרסמו ולהביא אותו לידיעת הציבור.