‫הרשות המחוקקת‬

‫סדרי החקיקה של הכנסת אינם מעוגנים בחוק ופועלים בעיקר מכוח תקנון הכנסת ותקנון‬
‫הממשלה‪ .‬מאז שנת ‪ 1975‬הוגשו מספר הצעות לחוק יסוד‪ :‬החקיקה‪ ,‬אך אף אחת מהן לא עברה‬
‫את שלב הקריאה הראשונה‪ .‬ה הצעה האחרונה הייתה של שר המשפטים יעקב נאמן לפני כעשר‬
‫שנים‪.‬‬

‫החוק היחיד שקובע שהכנסת היא המחוקקת הוא חוק המעבר‪ ,‬התש"ט‪ .1949-‬בסעיפים ‪ 1‬ו‪2-‬‬
‫לחוק המעבר ‪ ,‬שהסדיר את מעבר הסמכויות מהאספה המכוננת לכנסת ‪ .‬הבחירות הראשונות היו‬
‫לאספה שמטרתה הייתה לכונן חוקה‪ .‬משימה שלא צלחה על ידי הכנסת ולכן נחקק חוק המעבר‪.‬‬
‫שלפיו כל הסמכויות והתפקידים יועברו לכנסות הבאות‪.‬‬

‫תהליך החקיקה‪ -‬ארוך ומסורבל באופן מכוון‪ ,‬הסיבות‪:‬‬

‫לאפשר שיקול דעת‬ ‫‪.1‬‬

‫לאפשר לציבור להשפיע על ניסוח החוק(ע"י התקשורת‪ ,‬אסיפות‪ ,‬הפגנות ולחצים‬ ‫‪.2‬‬
‫פוליטיים)‬
‫למנוע חקיקה פוגענית ובזבזנית‬ ‫‪.3‬‬

‫לכן תהליך החקיקה מורכב ממספר מסננים ‪.‬‬

‫יוזמות החקיקה‪ :‬פרטיות (וועדות הכנסת) וממשלתיות‬

‫יש לציין שהיוזמות בעיקרן באות מחברי הכנסת והממשלה‪ .‬אולם יש לציין שגם וועדות הכנסת‬
‫יוזמות חקיקה‪.‬‬

‫יוזמת החקיקה הפרטית‬

‫חבר הכנסת שאינו שר או סגן שר רשאי להגיש הצעת חוק פרטית; ההצעה תנוסח כחוק ויצורפו‬
‫לה דברי הסבר‬

‫נשיאות הכנסת (יושב‪-‬ראש הכנסת וסגניו)‪,‬צריכה לאשר את הצעת החוק כדי להעבירה לדיון‬
‫במליאת הכנסת‬

‫נשיאות הכנסת לא תאשר הצעת חוק שיש בה דיברי גידופין‪ ,‬בלע ועלבון‪ .‬עליה לבדוק‪ ,‬אם יש בה‬
‫קביעת נורמה‪ ,‬שיש בה מסר נורמטיבי ולא סיפורת שלדעתה אינה שוללת את קיומה של מדינת‬
‫ישראל כמדינתו של העם היהודי או שהיא גזענית במהותה‪( .‬תיקון כהנא ‪)11/1985‬‬

‫דוגמאות להצעות חוק גזעניות‪ :‬ח"כ הציע שיבחר לראשות הממשלה רק מועמד יהודי; ח"כ אריה‬
‫אלדד הציע את החוק עין תחת עין על הורדת ישוב יהודי יש להוריד ישוב ערבי‪.‬‬
‫ולאחר האישור מונחת ההצעה על שולחן הכנסת לדיון מוקדם במליאה‪ .‬הדיון המוקדם לא‬
‫יתקיים‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬לפני שחלפו ‪ 45‬ימים לפחות מאז הונחה הצעת החוק על שולחן הכנסת‪( .‬חוץ‬
‫ממקרים דחופים שאשרה הכנסת)‬

‫בשלב הבא יערך דיון במליאה ובסופו תיערך הצבעה מקדמית (טרומית)‪ .‬אם ההצעה תאושר היא‬
‫תועבר לדיון עיבוד וניסוח משפטי מפורסם ברשומות ותוחזר לדיון במליאה‪ .‬אם ההצעה לא‬
‫עוברת בצבעה במליאה היא תורד מסדר היון של הכנסת לחצי שנה לפחות‪.‬‬

‫ביוזמה הפרטית קיימים ‪ 2‬מסננים הראשון נשיאות הכנסת והשני הקריאה הטרומית‪.‬‬

‫(בשלב זה אציג את היוזמה הממשלתית משום שמשלב מסוים שתי היוזמות משתלבות לתהליך‬
‫אחד)‬

‫יוזמת חקיקה הממשלתית‬

‫תזכיר‬

‫תחילתה של היוזמה הממשלתית בתהליכים הטרום פרלמנטריים‬

‫טיוטת חוק‬

‫(התזכיר וטיוטת החוק מהווים מסננים ראשונים ביוזמה הממשלתית להגשת הצעת חוקק‪).‬‬

‫תזכיר ‪ :‬יוזמת החוק שמקורה באחד ממשרדי הממשלה צריכה לכלול את החוק המוצע‪ ,‬את‬
‫השפעותיו על החברה ואת מקורות המימון שלו‪ .‬התזכיר ישלח לכל משרדי הממשלה ולכל‬
‫הגורמים הציבוריים שיכולים להיות מושפעים מהחוק כדי שיתנו את תגובתם להצעה כדי לשפר‬
‫אותה לפני שהיא מגיעה לדיון בכנסת‪.‬‬

‫טיוטת חוק‪ :‬וועדת השרים לענייני חקיקה מעבדת את כל התגובות וההצעות של משרדי הממשלה‬
‫והגורמים הציבוריים לטיוטת חוק המוגשת לדיון ולהצבעה במליאת הממשלה ‪ .‬לאחר שהממשלה‬
‫מאשרת את ההצעה היא מפורסמת ב"רשומות" ומועברת לדיון וקריאה ראשונה במליאת‬
‫הכנסת‪.‬‬

‫בשלב זה שתי היוזמות משתלבות לתהליך אחד‪ .‬היוזמה הממשלתית מועברת לדיון במליאה וכך‬
‫גם היוזמה הפרטית שמגיעה מהוועדה ‪.‬‬

‫הצעת החוק (גם הפרטית וגם הממשלתית) מועלת לדיון במליאה ולאחר מכן תיערך הצבעה‪,‬‬
‫קריאה ראשונה‪ .‬אם ההצעה מאושרת היא תועבר לדיון הוועדה( ההצעה הפרטית חוזרת שוב‬
‫לדיון נוסף בוועדה)‪ .‬אם הוועדה לא אישרה את הצעת החוק היא מורדת מסדר היום של הכנסת‬
‫לפחות לחצי שנה‪.‬‬

‫הקריאה הראשונה מהווה מסננן שלישי בתהליך החקיקה‪.‬‬

‫לאחר הדיון בוועדה ועיבוד הצעת החוק וניסוחה היא מועברת לדיון במליאה ולקריאה שנייה‪.‬‬

‫בקריאה שנייה קיימת הצבעה על כל סעיף אם אין הסכמה על סעיפים מסוימים הם מוחזרים‬
‫לדיון בוועדה‪ .‬כאשר מאושרים כל הסעיפים מליאת הכנסת תצביע בקריאה שלישית על אישורו‬
‫הסופי של החוק‪.‬‬

‫קריאה שנייה ושלישית מהווים מסננים רביעי וחמישי בתהליך החקיקה‪.‬‬

‫לאחר אישור הצעת החוק בקריאה שלישית עדין אין חוק‪.‬‬

‫על החוק המוצע והמאושר בכנסת יש צורך בחתימת הנשיא וראש הממשלה או השר הרלוונטי‪.‬‬

‫אם הנשיא לא חתם עדין יש תוקף לחוק המוצע‪ .‬הנשיא חותם כסמל המייצג את המדינה‪ .‬אם‬
‫ראש הממשלה לא חתם לא יהיה תוקף לחוק‪ .‬משום שראש הממשלה מייצג את הרשות המבצעת‬
‫שבחתימתו הוא מתחייב לבצע את החוק‪ .‬אם הוא לא חותם לא קיימת התחייבות לביצוע החוק ‪,‬‬
‫ולכן אין לחוק תוקף‪.‬‬

‫עדין אין חוק‪.‬‬

‫החוק ייכנס לתוקף רק כאשר הוא יפורסם בעיתון "רשומות העיתון של הכנסת ובאמצעי‬
‫התקשורת השונים‪ .‬חוק של מפורסם אין לו תוקף‪ .‬חובה לפרסמו ולהביא אותו לידיעת הציבור‪.‬‬