‫טופס מלווה לשאלון מבחן‬

‫פיסיקה ‪ 2‬תעשייה וניהול‬ ‫שם הקורס‪:‬‬

‫ד"ר עאטף שלאבנה‬ ‫שם מרצה‪:‬‬ ‫מספר קורס‪11210 :‬‬
‫‪12.09.2021‬‬ ‫תאריך בחינה‪:‬‬ ‫מחלקה‪ :‬הנדסת תעשיה וניהול‬
‫‪ 3‬שעות‬ ‫משך הבחינה‪:‬‬ ‫‪9:30‬‬ ‫שעת בחינה‪:‬‬

‫א'‬ ‫מועד בחינה‬ ‫סמסטר‪ :‬קיץ ‪2020/2021‬‬

‫הוראות לנבחן ולמשגיח‬

‫‪ .1‬יש לענות על הבחינה במחברת הבחינה בלבד‬
‫‪ .2‬המחברות ייבדקו‪.‬‬
‫‪ .3‬טפסי השאלון לא ייבדקו ‪.‬‬
‫‪ .4‬ניתן להשתמש בדפי הנוסחאות המצורפים לבחינה בלבד‪.‬‬
‫‪ .5‬ניתן להשתמש במחשבון (ללא אפשרות תקשורת)‪.‬‬
‫‪ .6‬יש צורך לחלק לסטודנטים פתקי שאלות ‪.‬‬
‫‪ .7‬יש להחזיר את שאלון המבחן בסוף הבחינה ‪.‬‬
‫‪ .8‬יש לצרף את השאלון למחברת הבחינה בסוף הבחינה ‪.‬‬
‫‪ .9‬יש לענות על כל השאלות‪.‬‬
‫)‪.‬‬ ‫‪ .10‬מספר הנקודות לכל שאלה נתון בסוגריים (‬
‫‪ .11‬היכן שדרושים הסברים תן‪/‬י הסבר‪.‬‬
‫‪ .12‬כל העבודה‪ ,‬כולל טיוטה וחישובי עזר‪ ,‬צריכה להיכתב במחברת הבחינה בלבד ו‪/‬או בשאלון (כמסומן‬
‫בסעיף ‪ )1‬ואין להשתמש בכל נייר אחר‪.‬‬
‫‪ .13‬אין להעביר כל חומר בין הסטודנטים‪.‬‬

‫הערות‬
‫יש לחלק שתי מחברות‪ .‬המחברת הראשונה היא עבור השאלה הראשונה‪ .‬יש‬
‫להחזיר מחברת זו כעבור שעה ורבע לכל היותר משעת תחילת הבחינה‪.‬‬

‫בהצלחה!‬

‫‪1‬‬
 ‫שאלה ‪ 30 – 1‬נקודות‪ 6 ,‬נקודות לכל סעיף‪.‬‬

‫עשויה מחומר בעל מוליכות סגולית‬ ‫‪( z ‬‬ ‫טבלה אינסופית בעובי ‪, x   , y  a ) , 2a‬‬
‫‪y2‬‬
‫‪ .  =  0‬השדה החשמלי בתוך המוליך הוא ˆ‪  0 . E = E0  z‬ו ‪ E0 -‬קבועים נתונים‪.‬‬
‫‪a2‬‬
‫א‪ .‬מהן היחידות של ‪?  0‬‬
‫ושל‬ ‫יחדות של ‪  0‬הן כמו יחידות של ‪( ‬מוליכות סגולית) מכיוון שהיחידות של ‪y 2‬‬
‫‪ a 2‬הן ‪ m2‬ומבטלות אחת את השנייה‪ .‬יחידות של מויכות סגולית הן ‪:‬‬

‫‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫= ‪  ‬שהן גם יחידות של‬
‫‪‬‬ ‫‪J‬‬
‫‪A 2‬‬
‫= ‪= m‬‬
‫‪A1 1 1‬‬
‫=‬
‫‪‬‬ ‫‪E V m V m  m‬‬
‫ב‪ .‬חשבו את ווקטור צפיפות הזרם בתוך המוליך‪.‬‬
‫‪J =E‬‬
‫‪y2‬‬ ‫שימוש בחוק אוהם‪:‬‬
‫ˆ‪J =  0 2 E0 z‬‬
‫‪a‬‬
‫ג‪ .‬חשבו את השדה המגנטי בנקודה ‪ y‬הנמצאת מחוץ לטבלה ( ‪.) y  a‬‬
‫נצייר לולאת אמפר בצורה של מלבן מחוץ לטבלה‪ ,‬בגלל הסימטריה בצפיפות הזרם‪,‬‬
‫השדה המגנטי מעל ומתחת לטבלה יהיה זהה‪.‬‬

‫יישום חוק אמפר על המלבן‪:‬‬

‫‪Bl + 0 + Bl + 0 = 0  J  da‬‬
‫‪y '=+ a‬‬ ‫‪y '=+ a‬‬
‫‪ y '2 ‬‬ ‫‪ El‬‬ ‫‪0 0 E0l 2a 3‬‬
‫‪2 Bl = 0    0 2 E0  ( ldy ') = 0 02 0‬‬ ‫‪‬‬ ‫= ) ' ‪y '2 ( dy‬‬
‫‪y '=− a ‬‬
‫‪a‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪y '=− a‬‬
‫‪a2‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪0 0 E0 a 3‬‬
‫=‪B‬‬
‫‪a2‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪2‬‬
 ‫הנחת כיוון הזרם בלולאת אמפר יצאה נכונה‪ ,‬זה בא לידי ביטוי בערך החיובי שנתקבל‬
‫בגודלו של השדה‪ ,‬ולכן ויקטור השדה המגנטי מחוץ לטבלה הוא‪:‬‬
‫‪0 0 E0 a 3 y‬‬
‫=‪B‬‬ ‫) ˆ‪( x‬‬ ‫‪; y a‬‬
‫‪a2‬‬ ‫‪3 y‬‬

‫ד‪ .‬חשבו את השדה המגנטי בנקודה ‪ y‬הנמצאת בתוך הטבלה ( ‪.) y  a‬‬
‫נבנה לולאת אמפר דומה לסעיף הקודם‪ ,‬רק שהצלע התחתונה תהיה ב ‪ y -‬הנמצאת‬
‫בתוך הטבלה ‪ .‬בנוסף‪ ,‬נעשה שימוש בשדה המגנטי שנמצא מחוץ לטבלה בסעיף‬
‫הקודם‪ .‬נקרא לשדה זה ‪ B0‬כמתואר באיור למטה‪:‬‬

‫חישוב הזרם החוצה את מישור לולאת אמפר יהיה דומה לסעיף הקודם‪ ,‬רק שעכשיו‬
‫גבולות האינטגרל של הזרם יהיו ממיקום הצלע התחתונה ועד לשפה העליונה של‬
‫הטבלה‪:‬‬
‫‪B0l + 0 + Bl + 0 = 0  J  da‬‬
‫‪y '=+ a‬‬ ‫‪y '=+ a‬‬
‫‪ y '2 ‬‬ ‫‪0 0 E0l‬‬ ‫‪0 0 E0l  a 3‬‬ ‫‪y3 ‬‬
‫‪B0l + Bl = 0‬‬ ‫‪‬‬ ‫= )' ‪  0 2 E0  ( ldy‬‬ ‫‪‬‬ ‫= ) ' ‪y '2 ( dy‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪‬‬
‫‪y '= y‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪a2‬‬ ‫‪y '= y‬‬
‫‪a2‬‬ ‫‪ 3‬‬ ‫‪3 ‬‬
‫‪0 0 E0l  a 3‬‬ ‫‪y 3  0 0 E0 a 3‬‬ ‫‪0 0 E0l y 3‬‬
‫= ‪Bl‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪−‬‬ ‫=‬ ‫‪−‬‬
‫‪a2‬‬ ‫‪ 3‬‬ ‫‪3 ‬‬ ‫‪a2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪a2‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪  E y3‬‬
‫‪B = − 0 20 0‬‬ ‫ˆ‪x‬‬
‫‪a‬‬ ‫‪3‬‬
‫סימן המינוס שקיבלנו מראה כיוון השדה המגנטי מעל ל ‪ y=0 -‬הוא בכיוון השלילי של‬
‫ציר ‪ , X‬תואם את כיוון השדה שנתקבל מחוץ לטבלה בתחום העליון‪ .‬זה מראה גם‬
‫רציפות השדה המגנטי בכל המרחב‪.‬‬

‫ה‪ .‬צפיפות האלקטרונים החופשיים בתוך המוליך היא ‪ . n0‬חשבו את ווקטור הכוח המגנטי‬
‫(עבור הסעיף הזה אם לא‬ ‫הפועל על האלקטרונים החופשיים במישור ‪. y = a‬‬
‫הצלחתם לחשב את השדה המגנטי בסעיפים הקודמים הניחו שהשדה המגנטי הוא‬
‫ˆ‪.) B = B0 x‬‬

‫‪3‬‬
‫משתמע כאן שנושאי המטען החופשי הם מסוג אלקטרונים‪ .‬בגלל הזרימה‪ ,‬יש להם‬
‫מהירות והם נמצאים בתוך שדה מגנטי שחושב מקודם‪ .‬לכן על מטען שנע בתוך שדה‬
‫מגנטי יש כוח מגנטי‪ ,‬כדי לחשבו צריך לדעת מהי המהירות ומהו השדה‪ .‬את השדה‬
‫ממצאנו בסעיף הקודם‪ .‬את המהירות אפשר למצוא מהקשר בין צפיפות הזרם לבין‬
‫מהירות הסחיפה של המטענים‪:‬‬
‫‪J = n  q  vd‬‬
‫‪y2‬‬
‫‪. J =  0 2 E0 zˆ ; q = −e ; n = n0‬‬
‫‪a‬‬
‫‪y2‬‬
‫‪J‬‬
‫‪‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬
‫ˆ‪E0 z‬‬
‫‪ 0 E0 y 2‬‬
‫= ‪vd‬‬ ‫‪=−‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪=−‬‬ ‫ˆ‪z‬‬
‫‪nq‬‬ ‫‪n0  e‬‬ ‫‪n0  ea 2‬‬

‫השדה המגנטי במישור ‪ y = a‬נמצא בסעיף הקודם‪:‬‬

‫‪0 0 E0 a3‬‬ ‫‪0 0 E0 a‬‬
‫‪B ( y = a) = −‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪xˆ = −‬‬ ‫ˆ‪x‬‬
‫‪a‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬

‫הכוח המגנטי ‪:‬‬

‫‪FB = qV  B‬‬
‫‪ 0 E0 a 2‬‬ ‫‪0 0 E0 a‬‬
‫‪V = vd ( y = a ) = −‬‬ ‫‪zˆ ; q = −e ; B ( y = a ) = −‬‬ ‫ˆ‪x‬‬
‫‪n0  ea‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪  E    Ea   E  Ea‬‬
‫) ˆ‪FB = −e  − 0 0 zˆ    − 0 0 0 xˆ  = 0 0 0 0 0 ( − y‬‬
‫‪ n0  e  ‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪n0‬‬ ‫‪3‬‬

‫שאלה ‪ 35 – 2‬נקודות – ‪ 7‬נקודות לכל סעיף‪.‬‬

‫א‪ .‬הראו באמצעות חוק גאוס כי השדה החשמלי של לוח אינסופי המונח במישור ‪( XY‬‬
‫‪z‬‬
‫‪ ) z = 0‬וטעון בצפיפות מטען משטחית אחידה ‪ ‬הוא ˆ‪. E = 2 k z‬‬
‫‪z‬‬
‫ראו שקופיות ‪ 41‬ו – ‪ 42‬במצגת הרצאה ‪ . 1‬הראנו בהרצאה איך נראה שדה חשמלי‬
‫של לוח אינסופי על ידי שימוש בחוק גאוס‪ .‬ציור המעטפת בה משתמשים כדי ליישם‬
‫חוק גאוס הוא דבר הכרחי לפתרון הבעיה‪ .‬לא יתקבלו תשובות בלי התייחסות לצורת‬
‫המעטפת של גאוס‪ .‬בלי לדעת איך נראית המעטפת‪ ,‬אין אפשרות לקבוע שהמשוואות‬
‫הן נכונות‪.‬‬
‫נתונים שלושה לוחות אינסופיים מקבילים למישור ‪ .XY‬הלוח הראשון נמצא ב‪ z = −d -‬וטעון‬
‫‪ , − ‬הלוח השני נמצא ב‪ z = 0 -‬וצפיפות המטען עליו לא‬ ‫בצפיפות מטען שלילית ידועה‬
‫‪2‬‬
‫ידועה (נסמן אותה ב ‪ )  2 -‬והשלישי נמצא ב‪ z = d -‬וצפיפות המטען עליו שלילית ידועה‬
‫‪ − ‬כמתואר באיור לשאלה‪ .‬נתון כמו כן כי הלוח התחתון מוארק והשדה החשמלי בתחום‬
‫‪2‬‬
‫הוא אפס‪.‬‬ ‫‪z  −d‬‬

‫‪4‬‬
 ‫איור לשאלה ‪2‬‬

‫ב‪ .‬חשבו את צפיפות המטען המשטחית ‪  2‬על הלוח האמצעי‪.‬‬

‫נסתכל על השדה שמתקבל בתחום ‪ z  − d‬מתרומת שלושת הלוחות‪ .‬מניחים כי‬
‫צפיפות המטען על הלוח האמצעי היא חיובית בהתחלה‪ .‬הכיוונים של השדות בתחום‬
‫זה הם לפי סימן הצפיפות על כל אחד מהלוחות‪ ,‬עבור צפיפות שלילית‪ ,‬השדה מצביע‬
‫לעבר הלוח ועבור צפיפות חיובית השדה מצביע החוצה מהלוח‪ .‬להמחשה‪ ,‬הלוחות‬
‫נצבעו בצבעים שונים והחיצים של השדות נצבעו באותם צבעים‪ ,‬ובנוסף יש מספור‪:‬‬

‫כדי שהשדה בתחום זה יתאפס‪:‬‬

‫‪E2 = E1 + E3‬‬

‫) ‪( 2 ) + 2 k ( 2‬‬
‫‪2 k 2 = 2 k ‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪= ( ) + ( ) = ‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫ג‪ .‬חשבו את הפוטנציאל על הלוח האמצעי ועל הלוח העליון‪.‬‬

‫אחרי מציאת הצפיפות על הלוח האמצעי‪ ,‬נסתכל על השדה החשמלי בכל אחד‬
‫מהתחומים שמגדירים את המרחב‪:‬‬

‫‪5‬‬
‫רואים כי מחוץ ללוחות‪ ,‬השדה שוב מתאפס‪ .‬אבל בין הלוחות השדה לא שווה אפס‪,‬‬
‫ולכן יש הפרש פוטנציאל בין הלוחות‪ .‬אפשר להשתמש בעובדה שהפרש הפוטנציאל‬
‫בין שני לוחות אינסופיים שווה למכפלה של השדה ביניהם כפול המרחק‪ ,‬כאשר השדה‬
‫מצביע מהפוטנציאל הגבוה אל הפוטנציאל הנמוך ‪:‬‬
‫באיור הבא ניתן לראות את התנהגות השדה הכולל ואת הפוטנציאל על כל אחד‬
‫מהלוחות‪:‬‬

‫ד‪ .‬ציירו את פונקציית הפוטנציאל כפונקציה של ‪.  ( z ) , z‬‬

‫השדה הוא נגזרת של פונקציית הפוטנציאל ולכן איפה שהשדה אחיד‪ ,‬פונקציית‬
‫הפוטנציאל היא לינארית‪ .‬איפה שהשדה אפס‪ ,‬פונקציית הפוטנציאל היא קבועה‪.‬‬
‫באזור העליון השדה אפס והפוטנציאל בקצה התחום אפס ולכן בגלל רציפות פונקציית‬
‫הפוטנציאל היא תהיה אפס בכל התחום‪ .‬זה נכון גם לתחום התחתון‪ .‬בין הלוחות‪,‬‬
‫השדה אחיד וידוע והפוטנציאל בקצוות ידוע‪ ,‬ולכן הפונקציה היא‪:‬‬

‫‪6‬‬
‫‪ , z = d‬אחד שלילי ‪ −q‬והשני חיובי‬ ‫משחררים שני מטענים נקודתיים ממנוחה מהנקודה‬
‫‪2‬‬
‫‪ . + q‬בהנחה שהמטענים יכולים לעבור דרך הלוחות‪:‬‬

‫‪ z = d‬ומהי מהירותו כשהוא מגיע‬ ‫ה‪ .‬איזה מבין שני המטענים יחזור לנקודת ההתחלה‬
‫‪2‬‬
‫לנקודת ההתחלה ? הסבירו את תשובתכם‪.‬‬
‫מטען חיובי ינוע בכיוון השדה ולכן הוא יאיץ לעבר הלוח העליון‪ ,‬משם הוא יצא ואז ימשיך את‬
‫תנועתו במהירות קבועה שאותה הוא רכש במהלך ההאצה‪ ,‬ולכן הוא לא יחזור לנקודת‬
‫ההתחלה‪.‬‬
‫מטען שלילי‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬יאיץ לעבר הלוח האמצעי (נגד כיוון השדה)‪ ,‬אחרי שהוא עובר את‬
‫הלוח האמ צעי‪ ,‬הוא יאיט כי השדה משנה את כיוונו עד שהוא נעצר באמצע בין הלוחות‪ .‬לאחר‬
‫מכן הוא יעשה אותו מסלול בחזרה‪ .‬שהוא מגיע לנקודת ההתחלה תהיה מהירותו אפס בגלל‬
‫שימור אנרגיה‪ .‬התנועה שהוא מבצע היא מחזורית אבל לא הרמונית !‬

‫שאלה ‪ 35 – 2‬נקודות – ‪ 7‬נקודות לכל סעיף‪.‬‬

‫טוענים קבל שקיבולו נתון ‪ C‬דרך נגד שהתנגדותו ידועה ‪ . R‬הכא"מ של מקור המתח‬
‫המשמש לטעינת הקבל הוא ‪ . ‬תהליך הטעינה מתחיל ב ‪ t = 0 -‬כמוראה באיור ‪ 1‬לשאלה‪.‬‬
‫לפני סגירת המפסק‪ ,‬המטען על הקבל הוא אפס‪.‬‬

‫איור ‪ 1‬לשאלה ‪3‬‬

‫א‪ .‬חשבו את המטען על הקבל לאחר זמן רב מרגע סגירת המפסק (בתום תהליך הטעינה‪,‬‬
‫‪. ) t  RC‬‬
‫בסוף תהליך הטעינה‪ ,‬הפרש הפוטנציאל על הקבל נעשה קבוע‪ ,‬המטען עליו לא‬
‫משתנה בזמן‪ ,‬ולכן הזרם אפס והפרש הפוטנציאל על הקבל יהיה שווה ל ‪  -‬לפי‬

‫‪7‬‬
‫כירכהוף‪ .‬לכן המטען על הקבל יהיה ‪ . Q = C V = C   :‬לא חייבים לפתור את‬
‫המשוואה הדיפרנציאלית של המעגל כדי לענות על סעיף זה‪.‬‬
‫ב‪ .‬חשבו את האנרגיה האלקטרוסטטית האגורה בקבל בתום תהליך הטעינה‪.‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1 Q2 1 Q2‬‬
‫‪U = C  Vc2 = C  c2 =  c‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2 C‬‬ ‫שימוש ישיר בנוסחת האנרגיה האגורה בקבל‪2 C :‬‬
‫‪1‬‬
‫‪U =  C  2‬‬
‫‪2‬‬

‫רוצים לחשב את האנרגיה החשמלית שהושקעה על ידי המקור כדי לטעון את הקבל‪ .‬דרך אחת‬
‫לעשות זאת היא לחשב את הזרם במקור במהלך הטעינה‪.‬‬
‫ג‪ .‬רשמו משוואה דיפרנציאלית שממנה אפשר לחשב את הזרם במקור כפונקציה של זמן‪.‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪ = VR + Vc ; VR = I  R ; Vc = c‬‬
‫‪C‬‬
‫‪dQ‬‬ ‫‪Q‬‬
‫‪I = c   = I R+ c‬‬
‫‪dt‬‬ ‫‪C‬‬
‫‪dQc‬‬ ‫‪Qc‬‬ ‫‪Q‬‬
‫=‪‬‬ ‫‪R+‬‬ ‫‪= R  Qc + c‬‬
‫‪dt‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪C‬‬
‫‪C‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪Qc =   −  Qc‬‬
‫‪R‬‬ ‫‪R‬‬
‫מפתרון משוואה זו‪ ,‬ניתן לחשב את המטען על הקבל כפונקציה של זמן ואז לחשב את הזרם‬
‫בקבל‪.‬‬
‫מפתרון המשוואה הדיפרנציאלית של המעגל‪ ,‬מתקבל כי הזרם במקור (זרם הטעינה) הוא‬
‫‪‬‬
‫= ) ‪. I (t‬‬
‫‪−t‬‬
‫‪RC‬‬
‫‪e‬‬
‫‪R‬‬
‫ד‪ .‬רשמו את הספק המקור כפונקציה של הזמן וחשבו בעזרתו את האנרגיה החשמלית‬
‫שנצרכה מהמקור בתהליך הטעינה‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫= ) ‪Ps ( t ) =   I ( t‬‬
‫‪−t‬‬
‫‪RC‬‬
‫הספק המקור‪:‬‬ ‫‪e‬‬
‫‪R‬‬
‫הספק‪ ,‬כאמור הוא אנרגיה ליחידת זמן‪ ,‬ולכן אנרגיה היא אינטגרל על הספק‪ .‬מכיוון‬
‫שמעוניינים לחשב את האנרגיה שהמקור סיפק במהלך כל הטעינה‪ ,‬נבצע את‬
‫האינטגרציה מתחילת הטעינה ועד אינסוף זמן על ההספק של המקור‪.‬‬
‫‪2 −t‬‬
‫‪dU s = Ps ( t )  dt = e RC  dt‬‬
‫‪R‬‬
‫‪t =‬‬ ‫‪t = 2‬‬
‫‪ − t RC‬‬
‫‪U s =  dU s = ‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪ dt‬‬
‫‪t =0‬‬ ‫‪t =0‬‬
‫‪R‬‬

‫‪Us = −‬‬
‫‪2‬‬
‫‪R‬‬ ‫(‬
‫‪ RC  e‬‬
‫‪−‬‬
‫‪RC‬‬
‫‪−e‬‬
‫‪−0‬‬
‫‪RC‬‬
‫‪) = C‬‬
‫‪2‬‬

‫‪8‬‬
‫דרך שנייה לחשב את האנרגיה שהושקעה על ידי המקור בתהליך הטעינה היא על ידי ניתוח‬
‫תהליך פריקת הקבל‪ .‬פורקים את הקבל הטעון דרך אותו נגד כמתואר באיור ‪ 2‬לשאלה‪.‬‬
‫בסוף תהליך הפריקה‪ ,‬המטען על הקבל הוא אפס שוב‪.‬‬

‫איור ‪ 2‬לשאלה ‪3‬‬

‫ה‪ .‬כיצד הייתם משתמשים במעגל הפריקה כדי לחשב את האנרגיה שהמקור השקיע‬
‫בתהליך הטעינה ?‬

‫אם נסתכל על הזרם במעגל הפריקה‪ ,‬הוא זהה לזרם שזרם בנגד במהלך הטעינה (רק‬
‫בכיוון הפוך)‪ .‬זאת אומרת האנרגיה שהתבזבזה על הנגד במהלך הטעינה שווה בדיוק‬
‫לאנרגיה שהתבזבזה בנגד במהלך הפריקה‪ .‬במהלך הפריקה כל האנרגיה שהייתה‬
‫‪1‬‬
‫אגורה בקבל התבזבזה בנגד והיא שווה ל ‪  C   2 -‬ולכן במהלך הטעינה התבזבז‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫בנגד גם כן ‪ .  C   2‬אם במהלך הטעינה התבזבז בנגד ‪  C   2‬ובתוך הקבל נאגר‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫שלהם‪:‬‬ ‫הסכום‬ ‫זה‬ ‫המקור‬ ‫שהשקיע‬ ‫מה‬ ‫כל‬ ‫אזי‬ ‫‪, C  2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪C  2 + C  2 = C  2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪9‬‬