‫הערכה חלופית בתנ"ך‬

‫מגיש‪ :‬אבינועם מינס‬

‫נושא‪ :‬חטא המרגלים‬
‫שאלות העולות מן הכתוב‪:‬‬
‫‪.1‬מתי ולמה משה קורא להושע בן נון יהושע? (פס' ט"ז‬
‫רש"י ורשב"ם)‬
‫‪.2‬למה משה רוצה לדעת אם הם יושבים במחנים או במבצרים? (פס' י"ט ספורנו‬
‫ורשב"ם)‬
‫‪.3‬למי התכוונו כשאמרו "חזק הוא מימנו"? (פס' ל"א רשי רמב"ן)‬
‫‪ .4‬מה הכוונה באמירה "ארץ אוכלת יושבה"?‬
‫‪.5‬מה הכוונה אנשי מידות? (פס' לב רשי אבן עזרא )‬

‫תשובות‪:‬‬
‫רש"י‪" :‬ויקרא משה להושע וגו"‪ -‬התפלל עליו יה יושיעך מעצת מרגלים‬ ‫‪.1‬‬

‫רש"י מסביר שמשה קורא להושע יהושע לפני שהוא יוצא לרגל ובזה הוא‬
‫מתפלל עליו שה' יושיע אותו ושלא ייפול כמו רוב המרגלים‬

‫רשב"ם‪" :‬יקרא משה להושע בן נון יהושע ‪ ":‬לא עתה קרא אותו כן שהרי‬
‫כבר קודם לכן נקרא יהושע אלא כך פירושו הושע בן נון שאמרנו למעלה‬
‫שנקרא כן בבית אביו הוא אותו שקרא משה יהושע כשנעשה משרתו‬
‫והפקידו על ביתו‪ ,‬שכך היה מנהגם כמו ויקרא פרעה שם יוסף צפנת פענח‪,‬‬
‫ויקרא לדניאל בלטשצר דהוא שמיה בלשצר כשם אלהיה‬

‫הרשב"ם מסביר שמשה קורא להושע יהושע לא כשיצא לרגל אלה מתי‬
‫שהתמנה להיות המשרת שלו והממונה על ביתו ושהוא עושה את זה בגלל‬
‫שאז היה מנהג לתת שם חדש לאדם שמתמנה למשרת כמו שקרא פרעה‬
‫ליוסף צפנת פענח‪.‬‬

‫השוואה‪ :‬רש"י מפרש את הפסוק בצורה שהוא מדבר על אותו זמן של‬
‫שליחת המרגלים ורשב"ם מפרש שהשם יהושע ניתן כבר קודם לכן בעבר‬

‫ספורנו‪" :‬הבמחנים"‪ִ -‬א ם ֵה ם יוְׁש ִב ים ִּב ְפ ָר זות ָלֶב ַט ח ְּב ִל י ׁשּום ִי ְר ַאת ִמ ְל ָח ָמ ה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
 ‫"אם במבצרים"‪ִ -‬א ם יוְׁש ִב ים ְּב ָע ֵר י ַה ִּמ ְב ָצ ר ִמ ְּפ ֵני ִי ְר ַאת ִמ ְל ָח ָמ ה‪ְּ ,‬כ ִע ְנַין "ָח ְד לּו‬
‫ְפ ָר זון ְּב ִי ְש ָר ֵא ל‪ָ ,‬ח ֵד ּלּו"‬

‫ספורנו מסביר שאם הם יושבים במחנות לא מוגנים מדי אז זה אומר שהם‬

‫בטוחים בעצמם ושאננים ולא ממש דרוכים ואם במבצרים זה אומר שהם‬
‫דרוכים ומוכנים לקרב אבל אולי לא בטוחים בעצמם קצת‬

‫רשב"ם‪" :‬הבמחנים"‪ -‬יושבים או בערי המבצר‪ ,‬כל זה לדעת אם צריכים‬

‫לעשות דייק וסוללות לכבוש את הערים‬

‫הרשב"ם מסביר שהמרגלים צריכים לרגל ולבדוק אם הם יושבים במחנים‬

‫או במבצרים בשביל לדעת אם צריך כלים כבדים בשביל לפרוץ את החומה‪.‬‬

‫השוואה‪ :‬ההבדל בין ספורנו לרשב"ם הוא שספורנו יותר מתייחס לצד‬
‫הרגשי והביטחון של העם הכנעני במלחמה העצמי ורשב"ם יותר מתייחס‬
‫לצד הפיזי של אם אנחנו צריכים להכין כלים מיוחדים‪.‬‬

‫רש"י‪" :‬כי חזק הוא ממנו"‪ -‬כביכול כלפי מעלה אמרו‬ ‫‪.3‬‬

‫רש"י מסביר שכשהמרגלים אמרו על העם שנמצא בארץ כנען חזק הוא ממנו‬
‫הם התכוונו שהוא יותר חזק מהקדוש ברוך הוא‪.‬‬

‫רמב"ן‪ :‬ויהס כלב כי שתק אותם ואמר עלה נעלה וגו' כי יכול נוכל לה לומר‬
‫אמת הוא שהעם חזק אבל אנחנו נחזק מהם ומעריהם הבצורות על כן אמר‬
‫"לה" אז ענו המרגלים ופירשו דבריהם ואמרו לא נוכל לעלות אל העם כי‬
‫חזק הוא ממנו לאמר אפילו העם אם יצאו אלינו בשדה לא נוכל לעלות‬
‫אליהם להלחם בה אף כי נכבוש מהם ערים בצורות גדולות מאד כי טעם‬
‫"לעלות אל העם" כטעם ברו לכם איש וירד אלי (שמואל א יז ח) לשון‬
‫נלחמים במערכה‬

‫הרמב"ן מסביר שהמגלים הלחיצו את העם לגבי הכנענים וכלב הרגיע ואמר‬
‫אנחנו נצליח אל דאגה וכתגובה המרגלים ענו חזק הוא ממנו שזה אומר יותר‬
‫חזק מאתנו פיזית‪ ,‬עם ישראל עצמו‬

‫השוואה‪ :‬ההבדל שבין רש"י לרמב"ן הוא איך שהם פרשו את המילה ממנו‬
‫רש"י מסביר שממנו הכוונה לקב"ה ורמב"ן מסביר שממנו הכוונה מאתנו‬
‫פיזית‪.‬‬

‫רש"י‪" :‬אוכלת יושביה"‪-‬בכל מקום שעברנו מצאנום קוברי מתים‪ .‬והקב"ה‬ ‫‪.4‬‬
‫עשה לטובה כדי לטרדם באבלם ולא יתנו לב לאלו‪.‬‬

‫רש"י מסביר שכשהמרגלים הסתובבו שם הם תמיד ראו שקוברים שם אנשים‬

‫זאת אומרת שכל הזמן מתים שם אנשים והם שייכו את זה לארץ עצמה‪ .‬אך‬
‫בעצם ה' עשה את זה בשביל שיהיה למרגלים יותר נוח להתנהל‪.‬‬

‫אבן עזרא‪ :‬אכלת יושביה‪ .‬שהאויר שלה רע‪.‬‬

 ‫אבן עזרא מסביר שהאוויר שם לא טוב שקשה לנשום‪.‬‬

‫השוואה‪ :‬רשי מסביר שה' עשה שהרבה אנשים שם מתו בשביל שיהיה למרגלים‬
‫קל יותר ואבן עזרא בכלל אומר שבאמת היה שם משהו באוויר שהקשה על‬
‫הנשימה‪.‬‬

‫רש"י‪" :‬אנשי מדות" ‪ -‬גדולים וגבוהים וצריך לתת להם מדה כגון גלית (שמואל‬ ‫‪.5‬‬
‫א יז) גבהו שש אמות וזרת וכן (שמואל ב כ"א) איש מדון (ד"ה א יא) איש מדה‬

‫רש"י מסביר שאנשי מידות זה בעצם אנשים גדולים פיזית כמו גולית‪.‬‬

‫הכלי יקר‪... :‬ובאמרם אנשי מדות נכללו כמה דברים‪ ,‬הן צדקתם ויושר פעולתם‬
‫במדה ובמשקל אינן יוצאין מקו השיווי‪ ,‬הן ענין הנהגתם במאכלם ומשתם שאינן מן‬
‫המרבים במאכל ומשתה ומשגל אלא מכלכלין דבריהם במשפט במדה ובזמן הראוי‪,‬‬
‫וא"כ ודאי הכל תלוי בחום האויר המקלקל הבריאות‪ .‬וזה פריה‪ .‬כי במקום שהחום‬
‫גדול אז פריה משונה למעליותא אבל עמה משונה לגריעותא כי הא בהא תליא‪.‬‬
‫הכלי יקר מסביר שאנשי מידות זה בעצם אנשים עם מידות רגשיות טובות‪ ,‬הם‬
‫מתנהגים בצורה יפה ומכובדת‪.‬‬
‫השוואה‪ :‬רש"י מסביר על האופן היותר פיזי של העניין שהיה להם גוף גדול מן‬
‫הרגיל והכלי יקר מתכוון יותר על האופן הרגשי של העניין שהמידות שלהם היו‬
‫טובות יותר מכובדות‪.‬‬

‫נושא‪ :‬מלכות דוד בירושלים‬