‫דף נוסחאות – תרמודינמיקה‬

‫לא לשכוח לרשום ולבדוק תקינות‬

‫יחידות!!!‬

‫משקל‪:‬‬

‫‪1gr  1103 kg‬‬

‫תאוצת הכובד‪:‬‬
‫(בספר‪m :‬‬
‫‪s2‬‬
‫‪N‬‬
‫‪N‬‬
‫‪N‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ 1  10 2‬‬
‫‪ 1  10 3‬‬
‫‪mm‬‬
‫‪cm‬‬
‫‪m‬‬
‫‪g  9.807‬‬

‫קבוע קפיץ‪:‬‬

‫צורות גיאומטריות נפוצות‬

‫צורה‬

‫שטח פנים (מעטפת)‬

‫היקף‬

‫‪2R‬‬

‫מעגל‬
‫כדור‬

‫נפח‬

‫גליל‬

‫‪2Rh‬‬

‫(ללא הבסיסים)‬

‫‪Rs‬‬

‫חרוט‬

‫‪R h‬‬
‫‪3‬‬

‫(ללא בסיס)‬

‫אינטרפולציה לינארית‬
‫‪xi  x1 yi  y1‬‬
‫‪x  x1‬‬
‫‪ y2  y1   y1‬‬
‫‪‬‬
‫‪ yi  i‬‬
‫‪x2  x1 y 2  y1‬‬
‫‪x2  x1‬‬

‫פתרון שאלות ‪ -‬כללי‬

‫מצב תרמודינמי‪ :‬של חומר טהור (דחוס פשוט)‪:‬‬
‫מצב תרמודינמי שלם מוגדר ע"י כל ‪ 2‬תכונות בלתי תלויות ‪,  -‬‬
‫‪ u ,h ,P ,T ,m ,X‬וכד'‪.‬‬
‫באזורים חד פאזיים(מחוץ לפעמון)‪ )S,V,L( :‬כמו אד שחון‪ ,‬אומוצק‪.‬‬
‫(‪ – )P,v( , )T,v( , )T,P‬תכונות בלתי תלויות‪( .‬וכל זוג אחר)‬
‫באזורים דו‪-‬פאזיים (בתוך הפעמון)‪ :)S+V,S+L,V+L( :‬בתוך‬
‫הפעמון התכונות ‪ P‬ו‪ T-‬הן תכונות תלויות לכן לא ניתן בעזרת‬
‫שתיהן להגדיר את המצב‪ ,‬אלא צריך עוד תכונה‪.‬‬
‫אבל באזורים אלו ניתן להגדיר מצב ע"י‪:‬‬
‫(‪( . )P,x( , )T,x( )P,v( , )T,v( ,)P,u( ,)T,u‬כל זוג אחר חוץ מ‪-‬‬
‫(‪)T,P‬‬
‫‪ ‬מומלץ לבנות דיאגרמה של התהליכים בשאלה (בהתאם‬
‫לאופי הניסוי)!‬
‫‪ ‬חשוב להגדיר מה המערכת‪/‬נפח בקרה עליה עובדים בכל‬
‫שלב!‬
‫תכונות סגוליות )‪ – )h,u,v,s‬זיהוי מצב (הדגמה בנפח ‪)v‬‬
‫בשביל למצוא עבור נפח סגולי נתון ‪ ‬את המצב בו הוא נמצא‪,‬‬
‫יש למצוא את ערכי ה‪  f ,  g -‬של אותו מצב (לפי הטמפ' או‬
‫הלחץ הנתונים(‬

‫‪ f   g‬‬

‫ניתן להשתמש בזה אם נתון כמה באחוזים מהנפח הם נוזל וכמה‬

‫הם גז‪.‬‬
‫מס' פרוטונים ‪ +‬מס' ניטרונים במולקולה‪)M( .‬‬
‫‪ n‬מס' מולים‪)grmoles( :‬‬
‫‪m‬‬
‫‪kg‬‬

‫‪kg / kmol‬‬

‫‪vapor‬‬

‫‪g‬‬

‫‪ - m  m‬מסת נוזל‬
‫‪f‬‬
‫‪liquid‬‬

‫‪X 1‬‬

‫‪ -‬נוזל רווי‬

‫‪y  yf‬‬
‫‪y fg‬‬

‫הגדרת התהליך(אופי הניסוי) (בוכנות‪ ,‬מיכלים מחולקים ל‪:)2-‬‬

‫בהתרוקנות איטית (הדרגתית) או תהליך איטי של מיכל‬
‫אדיאבטי (כלומר‪ ,‬כאשר לא נכנס חומר)‪ -‬החומר אשר נשאר‬
‫במיכל עובר תהליך אדיאבטי והפיך (איזנטרופי)‪ .‬ולכן‪:‬‬

‫‪s  0  s1  s2  S  sm2  m1   0‬‬

‫‪ ,) Q‬חשוב לשים לב איפה‬

‫יכול ולא יכול לעבור חום‬
‫בוכנה חסרת חיכוך – אם בין ‪ 2‬מיכלים הלחץ בין המיכלים שווה בכלרגע‪( P  P :‬הלחץ‬
‫משתנה) ואם בין מיכל לסביבה אז תהליך לחץ‬
‫‪A‬‬

‫‪X‬‬

‫‪mg‬‬

‫‪ kJ ‬‬
‫‪h  u  Pv  ‬‬
‫‪ kg ‬‬

‫הערות לשאלות‪:‬‬
‫כאשר בשאלה שואלים מה המצב של חומר – הכוונה היאלהציג "מצב מוגדר" של החומר‪ .‬בדו פאזי‬
‫עדיף ‪X‬ו‪P‬‬
‫בחד פאזי עדיף ‪P‬ו‪T‬כאשר מבקשים מפל לחצים (או טמפ' וכו')‪P  P  P :‬‬
‫‪2‬‬

‫‪1‬‬

‫יחידות כלליות‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1 ft  12in , 1m  1  10 cm  1  10 mm‬‬

‫שטח‪:‬‬
‫‪1mm 2  1  102 cm  1  106 m 2‬‬

‫‪1cm 2  1  10 4 m 2‬‬
‫‪1L  1  103 m 3  1  103 cm 3  1  106 mm 3‬‬

‫אנטרופיה היא תכונה אקסטנסיבית – אחת מהתכונות הבלתי‬

‫תלויות המגדירה מצב של חומר טהור ‪ .‬תכונה שלא תלויה‬
‫במסלול‪ ,‬רק בנקודות הקצה (נכון רק לאורך תהליך הפיך)‪.‬‬

‫‪x‬‬

‫‪ Q ‬‬
‫‪ dS  S 2  S1  1  T  rev‬‬
‫‪2‬‬

‫‪ Q ‬‬
‫‪ S1   ‬‬
‫‪‬‬
‫‪T  irrev‬‬
‫‪1‬‬
‫‪S  kJ ‬‬
‫‪S  kJ ‬‬
‫‪ kJ ‬‬
‫‪S  s ‬‬
‫‪s ‬‬
‫‪m  kgK ‬‬
‫‪n  Kmolek ‬‬
‫‪K ‬‬
‫‪2‬‬

‫‪2‬‬
‫‪h‬‬

‫‪S‬‬

‫חישוב גובה של בוכנה מהקרקעית לפי נפח‪V :A‬‬

‫‪ – A‬רוחב המיכל‬
‫חישוב סוגי לחצים שונים‪:‬‬
‫במידה ויש לחץ חיצוני‪ ,‬לבוכנה יש משקל‪ ,‬ויש קפיץ מכווץ‪ ,‬סה"כ‪:‬‬
‫‪hz‬‬

‫‪F F  m a  0 F  F‬‬

‫‪ F  PA  F  P  P A  m g  k ( x  x‬‬

‫‪) / A‬‬

‫‪0‬‬

‫‪‬‬

‫‪p‬‬

‫‪‬‬

‫‪p‬‬

‫‪0‬‬

‫‪ dS  S‬‬

‫הערה‪ :‬לגבי אנטרופיה נצייר דיאגרמה של ‪ T‬כפונקציה של ‪.S‬‬

‫השטח מתחת לגרף מייצג חום רק בתהליכים הפיכים‪.‬‬
‫הערה‪ :‬ניתן לחשב אנטרופיה רק לאורך מסלול הפיך‪ ,‬אך הערך‬
‫קבוע גם עבור מסלול לא הפיך‪.‬‬
‫במאגר חום ‪Q‬‬
‫‪S ‬‬
‫‪ ‬תהליך אדיאבטי והפיך הוא איזנטרופי‬
‫‪T‬‬
‫‪Q‬‬
‫בתהליך איזותרמי והפיך‬
‫‪1 2‬‬
‫‪S ‬‬
‫‪ Q rev  TdS‬‬
‫‪T‬‬

‫במערכת‪ :‬חישוב ‪S net‬‬

‫‪QC .V‬‬
‫‪Tsur‬‬

‫עבור מערכת בסביבת מאגר‬

‫‪S net  m( s 2  s1 ) ‬‬

‫קשרים תרמודינמיים (עבור חומר טהור דחוס פשוט)‬

‫‪TdS  dU  PdV‬‬

‫‪p  p 0   ghA‬‬

‫‪‬‬
‫‪dh=du+Pdv+vdP‬‬

‫אנטרופיה – ‪S‬‬

‫‪ – S‬שטח חתך המיכל‬

‫‪ -P‬לחץ בתחתית המיכל‬
‫‪ -h‬גובה המים במיכל‬

‫‪S‬‬

‫‪u‬‬

‫‪u f  h f  Psat v f‬‬

‫‪kg‬‬
‫‪N‬‬
‫‪ 1Pa , 1‬‬
‫‪ 1MPa‬‬
‫‪m  s2‬‬
‫‪mm 2‬‬
‫‪5‬‬
‫‪1bar  10 Pa  0.1MPA 1at  101325Pa  14.7 psi‬‬

‫‪m/‬‬

‫‪M‬‬

‫‪u g  hg  Psat v g‬‬

‫‪1‬‬

‫‪‬‬

‫‪V‬‬

‫‪n‬‬

‫‪ – h‬אנטלפיה‪ ,‬פונקציית המצב‪ ,‬פונקציה נקודתית ‪.dh‬‬

‫עבור גז אידיאלי‪h  u  Pv  u  RT :‬‬
‫הערה‪ :‬בטבלאות שלא מופיע ‪ u‬אז באיזור הריוויון‪:‬‬

‫‪N‬‬
‫‪1Pa  1 2‬‬
‫‪m‬‬
‫‪1KPa  1  103 Pa  1  10 3 MPa, 1MPa  1  10 6 Pa  1  103 KPa‬‬

‫‪V‬‬

‫‪ ‬‬

‫‪m‬‬

‫אנטלפיה ‪H -‬‬

‫‪A‬‬
‫מדידת לחצים בעזרת מנומטר‪P  gh :‬‬
‫‪ – h‬עומק הנוזל בעל צפיפות ‪‬‬
‫‪ – P‬הכוח שמפעיל הנוזל על התחתית‪.‬‬
‫יחידות של לחץ‪:‬‬
‫‪Pext  Pin‬‬

‫‪n‬‬

‫‪v‬‬

‫באזור דו פאזי‪U1  m f u f  mg u g  m1u1 :‬‬

‫‪P‬‬

‫מערכת מיכלים בגבהים שונים‬

‫‪v ‬‬

‫‪n‬‬

‫‪U  kJ ‬‬
‫‪U  kJ ‬‬
‫‪u ‬‬
‫‪m  kg ‬‬
‫‪m  kmole‬‬

‫לחץ – ‪P‬‬

‫‪F‬‬

‫‪V‬‬

‫‪V‬‬

‫‪‬‬

‫אנרגיה פנימית ‪U -‬‬

‫הרכיב הנורמלי של הכוח הפועל על יחידת שטח בנוזל או בגז‪:‬‬

‫כלי קשיח (סגור‪ ,‬לא זז‪ ,‬אין בוכנה) ‪ >-‬תהליך של נפח קבוע( ‪)W  0‬‬

‫נפח‪:‬‬

‫‪‬‬

‫‪yg  y f‬‬

‫‪v‬‬

‫‪‬‬

‫‪1‬‬

‫‪ – u‬אנרגיה פנימית סגולית ליחידת מסה‪ .‬תכונה תרמודינמית‪.‬‬

‫אחת משתי התכונות הבלתי תלויות המגדיר מצב‪ .‬אנרגיה‬
‫הקשורה במיקום ובתנועה של המולקולות ובמבנה האטום‪.‬‬
‫‪ - u‬אנרגיה פנימית ליחידת מול‪.‬‬
‫יחידות של ‪:u‬‬

‫‪ -‬אד רווי‬
‫‪y  yf‬‬

‫‪‬‬

‫‪m‬‬

‫נכתב ‪ ,) m f‬ובמקום ‪ m f‬נכתב ‪mi‬‬

‫‪g‬‬

‫) ‪s (T1 , P1 )  s f (T1‬‬

‫אורך‪:‬‬

‫‪mg  m f‬‬

‫‪mt‬‬

‫‪m‬‬

‫‪m‬‬

‫‪V M‬‬

‫‪ vM‬‬

‫‪V‬‬

‫‪, vg ‬‬

‫‪mg‬‬

‫איכות ‪X-‬‬

‫‪mg‬‬

‫‪3‬‬

‫‪Vg‬‬

‫באזור הדו פאזי‪ :‬תכונה אינטנסיבית המתארת את מצב הביניים‬

‫(חומר נמצא בחלקו נוזל וחלקו כאדים) במעבר פאזה נוזל‪-‬גז‪.‬‬
‫איכותי מוגדר כיחס בין מסת האדים למסה הכללית‪.‬‬
‫‪ - m  m‬מסת גז‬

‫‪‬‬

‫‪v‬‬

‫‪ m   ft ‬‬
‫‪v  vM  ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ kmole  lbmole‬‬
‫‪3‬‬

‫חומר טהור‬

‫‪mg‬‬
‫‪V m ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪m  kg ‬‬
‫‪3‬‬

‫נפח סגולי ליחידת מול‪:‬‬

‫חומר שיש לו הרכב כימי הומוגני ובלתי משתנה‪ .‬יכול להתקיים‬

‫ביותר מפאזה אחת אבל הרכבו זהה בכל הפאזות‪.‬‬
‫חומר דחוס פשוט – בחומר כזה מזניחים השפעות מגנטיות‬
‫חשמליות‪ ,‬מתח פנים ופוטנציאל‪ .‬עשיית העבודה היא בעיקר‬
‫דרך שינוי נפח‪.‬‬
‫טמפ'‪/‬לחץ ריוויון – היא הנק' שבה מתרחש איוד‪.‬‬
‫נוזל רווי – חומר המצא במצב נוזלי‪x=0 .‬‬
‫אד רווי – חומר הנמצא במצב אד‪x=1.‬‬

‫) ‪u (T1 , P1 )  u f (T1‬‬

‫כלומר התכונות של החומר כמעט ולא משתנות במצב של נוזל מקורר יתר‬
‫ממצב של נוזל רווי‬
‫אם דרוש ערך אשר אינו מופיע בטבלאות‪ .‬לוקחים ערך אחד קטן יותרמהערך וערך אחד גדול‬
‫יותר‪ ,‬ומבצעים אינטרפולציה ליניארית‪ :‬עם‬
‫הנתונים של הערך והנתונים של הערך אשר רוצים למצוא‪( .‬בהנחה‬
‫שהמצב בין ‪ 2‬הנתונים דומה)‪.‬‬
‫באזור ריוויון משתמשים בחישוב תכונה כפונקציה של התכונה בנוזלובגז‪.‬‬
‫באזור אד שחון – יש ערך יחיד בטבלה‪.‬‬

‫קבוע‬
‫‪ -‬בוכנה נחה על חסמים‪:‬‬

‫‪M‬‬

‫‪n‬‬

‫נפח סגולי ליחידת מסה‪:‬‬

‫בכל נוסחאות איכות‪.‬‬

‫עבור תכונה סגולית ‪ y‬כלשהי (‪:)v,u,h,s‬‬
‫‪y  y f  x( y g  y f )  y f  xy fg‬‬

‫שימוש בטבלאות‪:‬‬
‫‪ -‬באזור הנוזל המקורר יתר ניתן להניח כי ‪:‬‬

‫‪B‬‬

‫‪‬‬

‫נפח סגולי ‪v -‬‬

‫מס' אבוגדרו‪ 1 :‬גרם מול של חומר מכיל מס' אבוגדרו של‬

‫מולקולות מאותו חומר‪molecules .‬‬
‫‪N A  6.0241023‬‬
‫‪grmole‬‬

‫‪g‬‬

‫‪ -    ‬בנק' הקריטית‬
‫‪f‬‬
‫‪g‬‬

‫‪ -‬אם יש גוף מבודד – תהליך אדיאבטי ( ‪ 0‬‬

‫‪vf‬‬

‫הערה‪ :‬כאשר חומר נמצא במצב מוצק וגז (או מוצק ונוזל)‬
‫אז ‪ m‬נשאר (במקום ‪m‬‬

‫‪ -‬נוזל דחוס‬

‫) ‪h(T1 , P1 )  h f (T1 ) v(T1 , P1 )  v f (T1‬‬

‫‪‬‬

‫עבור תכונה סגולית ‪ y‬כלשהי (‪:)v,u,h,s‬‬

‫‪ -   v g‬אד שחון‬

‫‪  vf‬‬

‫‪vg‬‬

‫‪Vf‬‬

‫‪mtot  m f  mg ‬‬

‫ב ‪ 111‬מעלות צלסיוס – זוהי נק' קיטור‪ ,‬תערובת מים נוזליים‬

‫ואד בש"מ ב ‪ 1‬אטמוספרות‪.‬‬
‫ב ‪ 1‬מעלות צלסיוס – זוהי נק' קרח‪ ,‬תערובת מים וקרח בלחץ ‪1‬‬
‫אטמוספרות‪.‬‬

‫נכתב ‪ , m‬ובמקום ‪ m‬נכתב ‪( m‬או ‪) m‬בכל נוסחאות איכות‪.‬‬

‫‪s‬‬
‫‪i‬‬
‫‪f‬‬
‫‪f‬‬

‫‪ -   ‬נוזל רווי‬

‫‪ F   1.8T  C   32‬‬

‫‪ K    C   273.15‬‬
‫‪ R    F   459.67‬‬

‫‪T‬‬

‫הערה‪ :‬כאשר חומר נמצא במצב מוצק ונוזל אז במקום‬

‫‪ -   ‬אד רווי‬
‫‪g‬‬
‫‪f‬‬

‫‪Vg‬‬

‫מצב דו פאזי‪:‬‬

‫‪X 0‬‬

‫‪ -‬בתוך הפעמון‬
‫יחידות‪:‬‬

‫‪m   dV‬‬

‫‪2‬‬

‫‪s  R2  h2‬‬

‫חוק האפס של התרמודינמיקה‪ :‬כאשר ל‪ 2-‬גופים יש אותו ערך‬

‫של טמפ' כמו לגוף שלישי גם ביניהם יהיה אותו ערך של טמפ'‪.‬‬
‫‪(.‬אם יש מגע בין הגופים)‬

‫מסה ‪m-‬‬

‫‪4R 3‬‬
‫‪3‬‬

‫‪R 2 h‬‬

‫)‬

‫‪m‬‬
‫‪s2‬‬

‫‪g  9.81‬‬

‫טמפרטורה ‪T-‬‬

‫תכונות‬

‫‪R 2‬‬
‫‪4R 2‬‬

‫הערה‪ :‬את הכוח שמפעילה הבוכנה ‪ m p g‬צריך לחלק ב‪1111-‬‬

‫על מנת לקבל ‪KPa‬‬
‫‪.‬‬

‫‪ext‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫) ‪m p g k (V 2  V1‬‬
‫) ‪m p g km(v 2  v1‬‬
‫‪kx‬‬
‫‪ P0 ‬‬
‫‪‬‬
‫‪ P0 ‬‬
‫‪‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A2‬‬
‫‪A2‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪mp g‬‬
‫‪A‬‬

‫‪P  P0 ‬‬

‫‪TdS  dH  VdP‬‬
‫יש לשים לב כי לעשות אינטרגל לנוסחאות מותר אך ורק‬
‫במקרה של תהליכים הפיכים!‬

‫חום סגולי (קיבול חום) ‪C -‬‬

‫מאפיינת את יכולתו של גוף לאגור חום בעת שינוי טמפרטורה‪.‬‬
‫קיבול החום מוגדר ככמות החום הנדרשת על מנת להעלות את‬
‫הטמפרטורה של גוף נתון במידת חום ידועה‪.‬‬
‫בלחץ קבוע‪h  :‬‬
‫חם סגולי בנפח קבוע‪ u  :‬‬
‫‪‬‬
‫‪Cv  ‬‬
‫‪CP  ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ T v‬‬
‫‪ T  P‬‬
‫חישוב ‪ CP‬ממצוע‪:‬‬

‫‪2‬‬

‫) ‪C pAvr   CP dT /(T2  T1‬‬

‫‪1‬‬

‫‪12‬‬
‫דיאגרמות – מצב תרמודינמי‬

‫החוק השני של התרמודינמיקה‪:‬‬

‫חום ‪Q -‬‬

‫נוזל דחוס או נוזל מקורר יתר – ‪Subcoold‬‬

‫‪liquid\compressed liquid/‬‬
‫אד שחון – ‪superheated vapor‬‬

‫חום – צורת אנרגיה העוברת דרך גבולות של המע' הנמצאת‬

‫בטמ"פ נתונה‪ ,‬אל מע' אחרת בטמ"פ נמוכה יותר (או סביבה) ‪.‬‬
‫כתוצאה מהפרש הטמפ' בין שתי המערכות‪.‬‬
‫חום שנכנס למערכת (‪ >- )+‬הוספת אנרגיה למערכת‪ .‬חום שעוזב את המערכת (‪ >- )-‬יוצאת‬
‫אנרגיה מהמערכת‪.‬תהליך שאין בו מעבר חום ‪ Q=1‬משמע מערכת מבודדת‪,‬אדיאבטית‪.‬‬
‫‪2‬‬

‫‪dQ‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪Q   Q Q ‬‬
‫‪q‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪m‬‬
‫‪1‬‬

‫‪12‬‬

‫בחישוב חום בתהליך לחץ קבוע‪ ,‬התפשטות ב‪ q.e.-‬מזניחים‬

‫אנרגיה קינטית ופוטנציאלית‪m(∆h)=Q ,∆H=Q .‬‬
‫יחידות‪( :‬כמו לעבודה ‪)W -‬‬

‫דיאגרמת ‪:(T-s) T -v‬‬

‫תהליכים תרמודינמיים‬

‫חשוב! יש לשים לב לאופי התהליך (א‪-‬קבוע או ‪ – P‬קבוע וכו')‬

‫ולפי התהליך בונים את הגרף‪.‬‬
‫הערה‪ :‬בנקודה הקריטית הנגזרת הראשונה והשנייה מתאפסות‬
‫(נקודת פיתול)‬

‫עבודה ‪W -‬‬
‫עבודה נעשית ע"י מע' אם ההשפעה שלה על הסביבה יכולה‬
‫להיות הרמת משקל כלשהו‪.‬‬
‫כל מעבר אנרגיה דרך גבולות מערכת שאינו בגין מפל טמפ' ניתן‬
‫להגדיר כעבודה‪.‬‬
‫עבודה שהמערכת מבצעת (‪ +‬חיובית) ‪ >-‬אנרגיה יוצאתמהמערכת‪.‬‬
‫עבודה שמבצעים על המערכת (‪ -‬שלילית) ‪ >-‬אנרגיהנכנסת למערכת‪.‬‬
‫עבודה היא צורה של אנרגיה שמאופיינת אך ורק בגבולות‬
‫המערכת‪ .‬עבודה היא צורת מעבר של אנרגיה ממערכת אחת‬
‫לשנייה‪ .‬או ממערכת לסביבה דרך גבולות המערכת‪.‬‬
‫עבודת גבול נע‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫‪dW  kJ ‬‬
‫‪W  kJ ‬‬
‫‪W   PdV kJ  W ‬‬
‫‪w  ‬‬
‫‪dt  s ‬‬
‫‪m  kg ‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬

‫‪2‬‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫‪W   FdlkJ    PAdlkJ    PdV kJ ‬‬

‫יחידות‪:‬‬

‫‪12‬‬

‫] ‪V  mv[ ms‬‬
‫‪3‬‬

‫‪J  Nm‬‬
‫‪kJ‬‬
‫‪s‬‬

‫חוק ראשון (שימור אנרגיה)‪:‬‬

‫] ‪m  V / v[ kgs‬‬

‫תהליך הפיך‪ :‬תהליך אידיאלי‪ .‬עבור מע' מוגדר כתהליך שלאחר שבוצע‪,‬‬
‫יכול להיות מהופך‪ ,‬וכשעושים זאת‪ ,‬לא גורמים לשום שינוי‪ ,‬לא במערכת ולא‬
‫בסביבה‪.‬‬
‫גורמים הגורמים לתהליך להיות בלתי הפיך‪:‬‬
‫מפל לחצים סופי – התפשטות פתאומית‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫תהליך עם חיכוך‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫מעבר חום דרך מפל טמפ' סופי‪( .‬אם ניקח מכונת קרנו ונשתמש‬
‫‪.3‬‬
‫במפל טמפ' לייצר עבודה אז כן הפיך)‬
‫ערבוב בין ‪ 2‬חומרים‪ ,‬בין ‪ 2‬גזים‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫הערה‪ :‬כאשר המפלי לחץ וטמפ' יהיו אינטיפיסימליים אז התהליך יהיה‬
‫הפיך‪.‬‬

‫חוק ראשון של תרמו' למערכת המבצעת תהליך מ‪ 1-‬ל‪:2-‬‬

‫‪Q  W  dU  d ( KE )  d ( PE )  dU  mVdV  mgdZ‬‬

‫‪Q  W  E2  E1‬‬
‫‪12‬‬

‫‪12‬‬

‫‪ – E‬מייצג את כל סוגי האנרגיה במצב נתון‪:‬‬

‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫אנרגיה קינטית של המערכת‪.m v2  v1‬‬
‫‪KE ‬‬
‫‪2‬‬
‫) ‪ - PE  mg ( z  z‬אנרגיה פוטנציאלית של המערכת‪.‬‬
‫‪‬‬

‫‪2‬‬

‫תכונות נפח בקרה ומסת נפח בקרה משתנות עם הזמן‪ ,‬זו מע'‬
‫שאת גבולותיה חוצים חום‪ ,‬עבודה‪ ,‬מסה!‬
‫פתרון שאלות בנפח בקרה‪:‬‬
‫לכל בעיה בנפח בקרה יש לכתוב ‪ 3‬משוואות‪:‬‬
‫‪ .1‬חוק שימור מסה (משוואת רציפות)‬
‫‪ .2‬חוק ראשון של תרמודינמיקה לנפח בקרה‪.‬‬
‫‪ .3‬חוק שני של תרמודינמיקה לנפח בקרה‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪V‬‬
‫‪v‬‬
‫‪ kg ‬‬
‫ספיקת מסה‪m      v dA  v A  V   A :‬‬
‫‪v‬‬
‫‪v‬‬
‫‪s‬‬
‫כאשר‬

‫למערכת שעוברת שינוי ממצב ‪( 2>-1‬חוק שימור האנרגיה)‪:‬‬

‫‪‬‬

‫‪m v 2  v1‬‬
‫‪ mg ( z 2  z1 )kJ   / m ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1 2 1 2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪v  v1‬‬
‫‪ kJ ‬‬
‫‪q  w  u 2  u1   2‬‬
‫‪ g ( z 2  z1 )  ‬‬
‫‪1‬‬
‫‪‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1 2‬‬
‫‪ kg ‬‬
‫‪2‬‬

‫‪2‬‬

‫‪ inr   rev‬‬

‫נפח בקרה‬

‫‪ Q   W‬‬

‫‪‬‬

‫‪inr  rev‬‬

‫‪ .2‬ה ‪ C.O.P‬של מכונת קרור‬

‫חוק שימור האנרגיה‪ :‬מערכת העוברת מחזור‪ ,‬כמות החום‬
‫הנכנסת למע' שווה לכמות העובדה שהמערכת עושה‪.‬‬
‫חוק ראשון של תרמו' למערכת המבצעת מחזור תרמודינמי‪:‬‬

‫‪1‬‬

‫הערה‪ :‬קיום של אחד גורר קיום של השני‪ .‬ואי קיום של אחד גורר אי קיום‬
‫של השני‪( .‬כל ההוכחות ע"י שני מכונות קרנו הפיכות בין אותם ‪ 2‬מאגרים)‬

‫‪ .1‬נצילות מכונת חום‬

‫‪Q  W  mu 2  u1  ‬‬

‫זה מהירות‪ v ,‬נפח סגולי‬

‫‪ m3  ‬‬
‫‪‬‬
‫‪V      v d A  Av  m v‬‬
‫‪ s ‬‬

‫ספיקת נפחית‪:‬‬

‫‪‬‬

‫הערה‪ :‬אין תלות במסלול‪ ,‬כלומר החוק תלוי רק במצב ההתחלתי‬

‫וסופי‪( .‬למרות שעבודה בפני עצמו וחום בפני עצמו כן תלויים‬
‫במסלול)‪.‬‬
‫חוק ראשון למע' בצורת משוואות קצב ממוצע‬
‫‪dE dU dKE dPE‬‬
‫‪Q  W ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪dt‬‬

‫ספיקות נפחית‪/‬ספיקה משקלית‬

‫‪kJ  1000J‬‬

‫החוקים של התרמודינמיקה‬

‫‪‬‬

‫ניסוח קלאוסיוס (מכונת קרור)‪ :‬מסקנה‪:‬‬

‫‪ kJ‬‬ ‫‪‬‬

‫‪W C‬‬ ‫‪.V .  wm    KW ‬‬
‫‪s‬‬
‫‪ kJ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪Q C‬‬ ‫‪.V .  qm    KW ‬‬
‫‪s‬‬

‫קצב עבודה(הספק)‪:‬‬
‫קצב מעבר חום‪:‬‬
‫אנרגיה קינטית‪:‬‬
‫‪ m2 ‬‬
‫‪‬‬
‫‪kg 2 ‬‬
‫‪ N  m  J ‬‬
‫‪ KJ ‬‬
‫‪v2 ‬‬
‫‪m   s   ‬‬
‫‪     / 1000 ‬‬
‫‪2  kg   kg   kg ‬‬
‫‪ kg ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫חוק שני‪:‬‬

‫‪kW ‬‬

‫ביטוי כמותי‪:‬‬

‫חישוב עבודה בתהליך ‪q.e.‬‬

‫חישובי עבודה בתהליכים אופייניים‪:‬‬
‫‪ )1‬תהליך לחץ קבוע (איזוברי) – בוכנה חסרת חיכוך והגז כלוא‬
‫בתוך הגליל‪.‬‬

‫‪0‬‬

‫‪Q‬‬
‫‪T‬‬

‫כאשר השיוויון עבור תהליך הפיך והאי‬

‫שוויון עבור תהליך לא הפיך‬

‫‪‬‬

‫עיקרון הגידול באנטרופיה ‪ 0‬‬

‫‪P1  P2  P‬‬
‫‪1‬‬

‫‪ )2‬תהליך נפח קבוע (איזומטרי‪/‬איזוכרי) –‬

‫‪V1  V2  V , v1  v2  v‬‬

‫‪dS sys  dS sur‬‬

‫‪ Q ‬‬
‫‪ S1   ‬‬
‫‪‬‬
‫‪T ‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬

‫‪2‬‬

‫) ‪W   PdV  P(V2  V1 )  Pm(v2  v1‬‬

‫‪12‬‬

‫‪2‬‬
 dS  S

:)‫) חוק ראשון (שימור אנרגיה‬2

2
2




dEC .V . 
v
v


 QC .V .  WC .V .   m i  hi  i  gzi    m e  he  e  gze 
dt
2
2





:‫תיאור סכמטי‬

v 2 ‫ יש לחלק את‬m/s ‫ נתון ביחידות‬v ‫ אם‬:‫הערה‬





V 
P
W  mRT ln 2   mRT ln 1
 V1 
 P2

1 2

–‫) תהליך פוליטרופי‬4

PV n  const
PV n  P1V1  P2V2  c
n

P2V2  P1V1
1 n

W 

1 2

:‫במקרה פרטי של גז אידיאלי בתהליך פוליטרופי‬

‫) ‪mR(T2  T1‬‬
‫‪W ‬‬
‫‪12‬‬
‫‪1 n‬‬
‫‪ )5‬התפשטות פתאומית‪( :‬לא תהליך ‪( )q.e‬עבודת גבול נע)‬

‫‪W  Pex V2  V1 ‬‬

‫‪1 2‬‬

‫הערה‪ :‬לשים לב ש‪ Pext -‬יכול להיות‪ :‬לא רק לחץ הסביבה‪ ,‬כמו‬

‫למשל‪ ,‬לחץ הסביבה ‪ +‬הלחץ שמפעילה הבוכנה (במידה ונתון‬
‫שיש לה משקל)‪.‬‬
‫‪ )6‬שטח מתחת לגרף ‪(P vs V‬לחץ משתנה לינארי עם הנפח)‪:‬‬
‫במיוחד נח כאשר מחשבים עבודה שפרופורציונלית לעבודת‬
‫קפיץ‪ ,‬שהיא עבודה לינארית‪ .‬כאשר השטח טרפז‪:‬‬

‫) ‪( P1  P2 )(V2  V1‬‬
‫) ‪( P  P2 )(v2  v1‬‬
‫‪m 1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬

‫‪W ‬‬

‫‪1 2‬‬

‫ב‪ 0111-‬כדי‬

‫לקבל ‪( KJ‬כל הנתונים ב‪)kJ/kg‬‬

‫חוק שני‪:‬‬

‫‪ )3‬תהליך טמ"פ קבועה (איזותרמי) –אם מקיים ‪PV  Const‬‬

‫‪V ‬‬
‫‪P‬‬
‫‪W  P1V1 ln 2   P1V1 ln 1 ‬‬
‫‪ V1 ‬‬
‫‪ P2 ‬‬
‫במקרה פרטי של גז אידיאלי בתהליך איזותרמי‪P1V1  mRT :‬‬

‫‪‬‬

‫‪dt‬‬

‫‪i‬‬

‫‪2‬‬

‫‪1 2‬‬

‫‪  me‬‬

‫‪mi‬‬

‫‪‬‬

‫‪ m‬‬
‫‪ - m‬הספיקה הרגעית של כל מסה שיוצאת מנפח בקרה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪W   PdV  0‬‬

‫‪T  T1  T2 , PV  P1V1  P2V2  const‬‬

‫‪ )1‬חוק שימור המסה– משוואת הרציפות‪:‬‬

‫‪dmc.v‬‬

‫‪ -‬הספיקה הרגעית של כל מסה שנכנסת לנפח בקרה‪.‬‬

‫‪12‬‬

‫‪1‬‬

‫‪ ‬‬

‫‪.‬‬

‫הפיכות (או אי הפיכות) פנימית‪ :‬הפיכות בתוך המערכת אבל לא בתהליך‬

‫עם הסביבה‪ .‬זהו תהליך שבו מע' בפנים תעבור דרך אותם מצבי ביניים כמו‬
‫שהיתה עוברת בתהליך הפיך אמיתי על אף שהתהליך אינו הפיך‪ .‬במצבים‬
‫דו פאזיים חימום הוא תהליך הפיך פנימית‬
‫מסקנות של חוק שני‪:‬‬

‫‪‬‬

‫‪1 2‬‬

‫‪2‬‬

‫תהליך מתקיים אם מתקיימים‪:‬‬

‫חוק שימור המסה‬
‫‪.1‬‬
‫תנאי הרציפות‬
‫‪.2‬‬
‫חוק ‪ 1‬של תרמו‬
‫‪.3‬‬
‫חוק ‪ 2‬של תרמו‬
‫‪.4‬‬

‫ניסוח קלווין פלנק (מכונת חום)‪ :‬מסקנה‪ 1 :‬‬

‫‪.‬‬

‫משמאל – תיאור סכמטי של מכונת קירור (משאבת חום)‪.‬‬

‫מימין – תיאור סכמטי של מכונת חום‪.‬‬
‫מכונת חום‪ :‬זו מערכת שפועלת במחזור תרמודינמי ויש לה‬
‫עבודה נטו חיובית ומעבר חום נטו חיובי (מעבר חום אליה מגוף‬
‫בטמפ' גבוהה ומעבר חום ממנה לגוף בטמפ' נמוכה)‪.‬‬
‫זהו מתקן שתפקידו להפוך חום לעבודה‪ ,‬אבל רק חלק מהחום‬
‫הנכנס למתקן יכול להפוך לעבודה‪.‬‬
‫חוק ראשון‪W  Q  Q :‬‬
‫‪L‬‬

‫‪H‬‬

‫נצילות תרמודינמית‪:‬‬
‫‪net‬‬

‫‪QL‬‬

‫‪ 1‬‬

‫‪QH‬‬

‫‪QH  QL‬‬
‫‪QH‬‬

‫‪‬‬

‫‪Wnet‬‬
‫‪QH‬‬

‫‪th ‬‬

‫‪Qc .v‬‬
‫‪T‬‬

‫‪L‬‬

‫‪H‬‬

‫‪net‬‬

‫מקדם הפעולה‪:‬‬

‫‪QL‬‬
‫‪QL‬‬
‫‪1‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪W QH  QL QH‬‬
‫‪1‬‬
‫‪QL‬‬
‫מכונת קרור הפועלת כמשאבת חום‪:‬‬
‫‪QH‬‬
‫‪QH‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪   1‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪W‬‬
‫‪QH  Q L‬‬
‫‪1 L‬‬
‫‪QH‬‬
‫מאגר תרמי‪ :‬הוא גוף שאם נוציא ממנו חום או ניתן לו חום‬
‫הטמפ' שלו תישאר קבועה‪ .‬גוף עם מסה תרמית ‪ m * C‬גדולה‬
‫‪C.O.P   ‬‬

‫‪p‬‬

‫‪e e‬‬

‫‪i i‬‬
‫‪c .v‬‬

‫‪dt‬‬

‫השיוויון מתייחס לתהליכים הפיכים פנימית‪.‬‬

‫מקרים פרטיים‪:‬‬
‫בתהליך אדיאבטי‪:‬‬
‫‪Q C .V‬‬
‫‪0‬‬
‫‪T‬‬

‫‪‬‬

‫‪ ,‬בתהליך איזותרמי‪:‬‬

‫‪ Q‬‬

‫‪C .V‬‬

‫‪C .V‬‬

‫‪C .V‬‬

‫‪T‬‬

‫‪dSnet dSC .V . dS sur‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫עקרון גידול האנטרופיה ‪ 0‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪dt‬‬
‫השיוויון מתייחס לתהליכים הפיכים באמת‪.‬‬

‫נפח בקרה ‪ -‬תהליך ‪SSSF‬‬

‫נצילות = אנרגיה מתקבלת חלקי אנרגיה מושקעת‪.‬‬

‫מכונת קרור‪ :‬זו מע' שפועלת במחזור תרמו' ויש מעבר חום אליה‬
‫מגוף בטמ"פ נמוכה ומעבר חום ממנה לגוף בטמ"פ גבוה יותר‪,‬‬
‫יש צורך להשקיע עבודה כדי לבצע זאת‪.‬‬
‫חוק ראשון‪W  Q  Q :‬‬

‫‪ m s  m s  ‬‬

‫‪‬‬

‫‪ S c .v‬‬

‫‪:Steady State‬‬
‫‪ .1‬כמות מסת נפח הבקרה לא משתנה עם הזמן‪.‬‬
‫‪ .2‬מצב המסה בכל נק' בנפח הבקרה לא משתנה עם הזמן (מאפשר‬
‫גרדיאנט)‪.‬‬
‫‪ .3‬הספיקות של הזרמים הנכנסים והיוצאים והתכונות (מצב) של הזרמים‬
‫הנכנסים והיוצאים לא משתנה עם הזמן‪.‬‬
‫‪.4‬‬

‫‪Qc .v , Wc.v‬‬
.‫לא משתנות עם הזמן‬

.‫ נפח הבקרה לא נע ביחס למע' קואר' נתונה‬.5

dmC .V
 0   m i   m e :‫ שימור מסה‬.1
dt
:)‫ חוק ראשון (שימור אנרגיה‬.2
2
2




vi
v



QC .V .   m i hi 
 gzi   m e  he  e  gze   W C .V .




2
2




‫הערה‪ :‬אם ‪ v‬נתון ביחידות ‪ m/s‬יש לחלק את ‪v 2‬‬

‫ב‪ 0111-‬כדי‬

‫‪ dt‬‬
‫‪‬‬
‫‪T‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪0‬‬
‫‪Qc .v‬‬

‫לקבל ‪( KJ‬כל הנתונים ב‪)kJ/kg‬‬

‫‪ .3‬חוק שני‪:‬‬

‫‪Qc.v‬‬
‫‪T‬‬

‫‪m s  m s  ‬‬
‫‪i i‬‬

‫מקרים פרטיים‪:‬‬
‫בתהליך אדיאבטי‪:‬‬

‫‪e e‬‬

‫‪dSc.v‬‬

‫‪0‬‬

‫‪C .V‬‬

‫‪dt‬‬

‫‪, Q C .V‬בתהליך איזותרמי‪Q C .V Q C .V :‬‬

‫‪‬‬
‫‪0‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬

‫‪‬‬

‫הערה‪ :‬כל איבר ואיבר בנוסחאות הנ"ל קבוע בזמן‪.‬‬

‫שינוי כולל של אנטרופיה (מערכת ‪ +‬סביבה)‪:‬‬

‫‪S sys  S C .V  0 ‬‬

‫‪Q C .V  kJ ‬‬
‫‪T0  K ‬‬

‫‪S net  S sur   m e se   m i si ‬‬

‫‪ m2 s2  m1 s1 c.v   me se   mi si   ‬‬

‫‪t‬‬

‫‪ Q‬זה סכום כל החומים‪ ,‬בנ"ב נתייחס לכל אזור מוגדר ב"ע‬

‫מקרים פרטיים‪:‬‬
‫בתהליך אדיאבטי‪:‬‬
‫‪Q C .V‬‬
‫‪0‬‬
‫‪T‬‬
‫(התרוקנות איטית של מיכל אדיאבטי‪ :‬החומר אשר נשאר‬
‫במיכל עובר תהליך אדיאבטי והפיך (איזנטרופי)‪:‬‬
‫‪) s  0  s1  s2  S  sm2  m1   0‬‬
‫בתהליך איזותרמי‪:‬‬
‫‪Q C .V Q C .V‬‬
‫‪‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪0‬‬
‫‪t‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪ .2‬חוק ראשון‪ gze   w :‬‬

‫‪2‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪v‬‬
‫‪‬‬ ‫‪  he ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪2‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪e‬‬

‫‪ gzi‬‬

‫‪i‬‬

‫‪2‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪q   hi ‬‬

‫הערה‪ :‬אם ‪ v‬נתון ביחידות ‪ m/s‬יש לחלק את ‪v 2‬‬

‫ב‪ 0111-‬כדי‬

‫לקבל ‪( KJ‬כל הנתונים ב‪)kJ/kg‬‬

‫‪ kJ ‬‬
‫‪ S sur  ‬‬
‫‪K ‬‬

‫כל האיברים פה ביחידות‪WC .V .   :‬‬

‫‪kJ‬‬
‫‪ kg ‬‬
‫‪m‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪w‬‬

‫‪Q C .V .‬‬
‫‪m‬‬

‫‪ Q‬‬
‫‪m ( se  si )    C .V‬‬
‫‪C .V  T‬‬

‫‪‬‬
‫‪ .3‬חוק שני‪q :‬‬
‫‪  se  si ‬‬
‫‪C .V T‬‬
‫‪‬‬

‫‪ kJ ‬‬
‫‪ K ‬‬

‫‪Q C .V‬‬
‫‪T0‬‬

‫‪S net  S sur  m se  si  ‬‬

‫תהליכים שונים‪:‬‬

‫‪se  si‬‬

‫אדיאבטי והפיך‪ /‬הפיך פנימית‪: -‬איזותרמי והפיך פנימית‪:‬‬

‫‪q‬‬

‫‪Qc.v‬‬
‫‪m‬‬

‫אם לא הפיך ‪se  si‬‬

‫‪T  se  si  ‬‬

‫‪e‬‬

‫‪i‬‬

‫‪e‬‬

‫‪qC .V   Tds‬‬

‫הערה‪ :‬מעבר החום מיוצג ע"י השטח מתחת למסלול בדיאגרמת‬

‫‪. T-s‬‬
‫עבודה בכל תהליך ‪ SSSF‬הפיך (איזותרמי או אדיאבטי או‬
‫שילוב תהליכים) עם זרם אחד נכנס ואחד יוצא‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪e‬‬
‫‪v  ve‬‬
‫‪C .V    vd P  i‬‬
‫) ‪ g ( zi  ze‬‬
‫‪2‬‬
‫‪i‬‬
‫‪T0‬‬

‫נקבל (משוואת ברנולי)‪ ,‬אם הזרם בלתי דחיס (מתאים לפיות)‪:‬‬

‫‪ g  ze  zi   0‬‬

‫‪2‬‬

‫‪2‬‬

‫‪v  p e  pi  ‬‬

‫כאשר יש עבודת ציר (משאבה‪/‬טורבינה) בה ניתן להזניח ‪∆KE‬‬

‫ו ‪ ∆PE‬מקבלים‪:‬‬

‫‪e‬‬

‫‪    vdP‬‬
‫‪i‬‬

‫‪ .1‬נפח בקרה קבוע ביחס למע' קואר' מסויימת – אין עבודה שקשורה‬
‫בהאצה של נפח בקרה‪.‬‬
‫‪ .2‬כמות המסה בתוך נפח בקרה ומצב המסה בתוך נפח בקרה יכולים‬
‫להשתנות עם הזמן‪ .‬אבל בכל רגע ורגע המצב אחיד בכל נפח הבקרה‪,‬‬
‫או באזורים מוגדרים המרכיבים את נפח הבקרה‪.‬‬
‫‪ .3‬מצב המסה העוברת את פני הבקרה קבוע עם הזמן (מצב הספיקות‬
‫הנכנסות ויוצאות)‪ .‬למרות שהספיקה יכולה להשתנות עם הזמן‪.‬‬

‫‪ .1‬שימור מסה‪ (m2  m1 ) C .V . :‬‬

‫‪m  m‬‬
‫‪i‬‬

‫‪ .2‬חוק ראשון (שימור אנרגיה)‪:‬‬

‫‪ ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪v 22‬‬
‫‪v12‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪m 2  u 2   gz 2   m1  u1   gz1  ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ C .V .‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪v‬‬
‫‪v‬‬
‫‪QC .V .  WC .V .   mi  hi  i  gzi    m e  he  e  gz e ‬‬




2
2





v 2 ‫ יש לחלק את‬m/s ‫ נתון ביחידות‬v ‫ אם‬:‫הערה‬

)kJ/kg‫ (כל הנתונים ב‬KJ ‫לקבל‬
:‫ חוק שני‬.3

12

P 
P 
TH ln 1   TL ln 3 
T
 P2 
 P4 
 1 L
TH
 P1 
TH ln 
 P2 

R

n  1 :)‫) תהליך טמ"פ קבועה (איזותרמי‬3

U  U 2  U 1   0

Q  U 2  U 1   W  Q  W

1 2

V 
v 
P 
Q  W  mRT ln 2   mRT ln 2   mRT ln 1 
12
 V1 
 v1 
 P2 
:‫) תהליך אדיאבטי‬3

PV  m RT

:‫ קבוע‬Cv ‫עבור‬.‫אין מעבר חום מהמערכת לסביבה‬

W   mu 2  u1   mC v (T2  T1 )    Pdv    ( RT / v)dv

1 2

:‫) תהליך אדיאבטי והפיך‬4


‫ אז‬q.e. ‫ קבועים והתהליך‬Cv-‫ ו‬Cp ‫אם‬

:‫אנטלפיה ואנרגיה פנימית‬

h  u  Pv  u  RT C  C * M C  C * M
vo
vo
p0
p0
du
dh
Cv 
,C p 
C p 0  Cv 0  R C p 0  Cv 0  R
dT
dT
:‫ קבועים‬C C ‫עבור‬
v, P
2

u 2  u1   C v dT  C v (T2  T1 )
1
2

h2  h1   C P dT  C P (T2  T1 )
1


T
  C P ln 2

 T1

P
dT
 R ln 2
T
 P1


T
  C v ln 2

 T1

v
dT
 R ln 2
T
 v1

H 2  H 1  n  C P 0 (T )dT
2

s 2  s1   C P
1
2

s 2  s1   C v

p2
) :‫מציאת מקדם אדיאבטי‬
p1
 
v
ln( 2 )
v1
ln(

P2  v1 
 
P1  v2 

 1

:‫ניתן לחשב אנרגיה פנימית ואנטלפיה לפי‬

u  C vT
h  C PT

:‫ קבועיים‬C v , C p ‫ אם‬:‫עבור גזים אידיאליים מתקיים‬

C P  Cv  R

‫ כדי‬0111-‫ב‬
:P-v-‫ ו‬T-s ‫דיאגרמת‬

Cp

 

 

Cv

T2  v1 
 
T1  v2 

 1


T2  P2 
 
T1  P1 
:‫ קבועים‬C p , Cv ‫עבור‬

mR(T2  T1 ) P2V2  P1V1


1 
1 

W  mu2  u1   mCv T2  T1  

1 2

‫ נכון גם ללא הפיך‬:‫הערה‬



PV   P1V1  P2V 2 :‫עבור תהליך אדיאבטי והפיך‬
 1


P2V2  P1V1 mR(T2  T1 ) P1V1   P2   
W 


1   

1 2
1 
1 
  1   P1  


 1


mRT1   P2   

1   
  1   P1  



H 2  H 1  m  C P 0 (T )dT

.‫קבוע‬


R
R

Cv
, Cv 
 Cp 
 1
 1

C p  Cv  R 

U 2  U 1  m  C v 0 (T )dT U 2  U 1  n  C v 0 (T )dT
2

1 2

Cp

P1V1 P2V2 :‫עבור מערכת שבה מסה קבועה מתקבל‬


T1
T2

Q  0 Pv  P1 v1  P2 v 2  const

PV  mRT


R
v 
,v  
R 
M
M






1 2

12

 PV  nR T 
Pv  R T , 

 PV  mRT 


v
  R ln 2

 v1

1 2

1 2

1 2
Pv  RT





W
Q  QL
 th  net  H

QH
QH

Q 0

:‫ יחידות‬: R ‫קבוע הגז האוניברסאלי‬


P
  R ln 2

 P1

P 
Q H  W  RT H ln 1 
1 2
 P2 

T  T1  T2 , PV  P1V1  P2V2  const

s ‫ אבל‬,‫ בלבד‬T ‫ פונ' של‬h ,‫ בלבד‬T ‫ פונ' של‬u ‫בגז אידיאלי‬

T,v ‫פונ' של‬
R  kJ  R :‫קבוע הגזים‬

:‫משוואות מצב‬

Q L TL

Q H TH

i A

M  kgK 

12

:)‫תהליך איזותרמי בגז אידיאל(הפיך במתקן קרנו‬

S sys   mi 2 si 2  mi1 si1 C .V

‫גז אידיאלי‬

USUF ‫ תהליך‬- ‫נפח בקרה‬

– ‫ (בלתי מתמיד‬USUF – Uniform State Uniform Flow
:)‫בלתי עמיד‬
‫) ‪Q  U 2  U 1   mCv dt  Cv  const  Q  Cv m(T2  T1‬‬

‫ישנם גזים המתנהגים כגז אידיאלי(ז"א אין אינטראקציה בין‬

‫המולקולות ועונה על משוואת המצב)‪ :‬אוויר‪,CO2 , H2 ,He , Ar ,‬‬
‫‪ O2 ,N2‬וכו'‪( .‬לא בטמפ' נמוכות‪ ,‬רחוק מרוויה)‬
‫אוויר בטמפ' הסביבה ולחץ נמוך נחשב כגז אידיאלי‪.‬‬

‫עבור מדחס שעובר באזור המקורר יתר נניח ‪ v≈const‬ואז‬

‫הנחה זו לא נכונה עבור טור' או כל מתקן גז‬

‫‪e‬‬

‫‪2‬‬

‫‪ kJ ‬‬
‫‪S net  S sys  S sur  ‬‬
‫‪K‬‬

‫משוואת ברנולי‪:‬‬

‫אם בתהליך ‪ SSSF‬זרם אחד יוצא וזרם אחד נכנס עם ‪  0‬‬

‫‪2‬‬

‫‪S net  S sys‬‬

‫‪ -‬בכלי קשיח‪ ,‬מיכל סגור‪,‬בוכנה שלא זזה‪.‬‬

‫‪1 2‬‬

‫‪i‬‬

‫‪ve  vi‬‬

‫‪12‬‬

‫‪‬‬ ‫‪N m ‬‬

‫‪‬‬ ‫‪cal ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪BTu ‬‬
‫‪R‬‬ ‫‪ 8.31434‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ 1.987 lbmoleR  1.987 gmoleK ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪gmoleK ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ft  lb f ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪atm  liter ‬‬
‫‪R‬‬ ‫‪ 0.08206‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ 1545 lbmoleK ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪gmoleK ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫ובאופן אחר‪T  se  si   he  hi   vdP :‬‬

‫‪ -‬תהליך הפיך פנימית כלשהו‪:‬‬

‫‪V1  V2  V , v1  v2  v, W  0‬‬
‫‪Z‬‬

‫‪S sur  ‬‬

‫מקרים פרטיים‪:‬‬
‫בתהליך אדיאבטי‪:‬‬
‫‪q‬‬
‫בתהליך איזותרמי‪q q.C .V :‬‬
‫‪0‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪T‬‬
‫‪, T‬‬
‫‪C .V T‬‬
‫שינוי כולל של אנטרופיה (מערכת ‪ +‬סביבה)‪:‬‬

‫‪S sys  S C .V  0 ‬‬

‫‪S sur‬‬

‫‪i‬‬

‫‪1 2‬‬

‫‪ QC.V‬‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫‪1 2‬‬

‫‪C p  Cv  R‬‬

‫תהליך ‪ .USUF‬במצב זה עושים חוק ראשון על כל המערכת‪:‬‬

‫‪Z‬‬
‫והשינוי נטו של אנטרופיה‪:‬‬
‫‪Q   mi 2 u i 2  mi1u i1   W‬‬
‫‪i A‬‬

‫‪2‬‬

‫‪2‬‬

‫הערה‪ :‬חשוב לשים לב‪ ,‬בתרגילים נהפוך עבודה לביטוי של ‪Pv‬‬

‫ונחבר עם ‪ u‬כדי לקבל משתנה יחיד ‪.h‬‬
‫‪ )2‬תהליך נפח קבוע (איזומטרי)‪( :‬נפח סגולי גם קבוע)‬

‫הערה‪ :‬כאשר מצב המסה היוצאת או הנכנסת אינו קבוע עם‬

‫הזמן (למשל ‪ h / h‬משתנה עם הזמן) אז התהליך אינו‬
‫‪e‬‬

‫‪q‬‬

‫‪1 2‬‬

‫‪PV  U  H  Q  m  C P dT  m  C v  R dT‬‬

‫‪S sys  S C .V  m2 s 2  m1 s1 C .V‬‬

‫‪ .1‬שימור מסה‪mi  me  m :‬‬
‫‪v‬‬

‫‪ )1‬תהליך לחץ קבוע (איזוברי)‪:‬‬

‫כי ‪ T‬אחידה בתוך נפח‬

‫‪Q‬‬
‫‪  me se   mi si  C .V‬‬
‫‪T0‬‬

‫‪P1  P2  P‬‬

‫‪q  u 2  P2 v 2   u1  P1 v1   h2  h1‬‬

‫הבקרה‪.‬‬
‫שינוי כולל של אנטרופיה (מערכת ‪ +‬סביבה)‪:‬‬

‫עבור זרם אחד שנכנס וזרם אחד שיוצא‪:‬‬

‫‪2‬‬

‫תהליכים – גז אידיאלי‬

‫‪ )5‬פוליטרופי (תמיד הפיך)‪:‬‬

‫כל תהליך עם הקשר‪ Const :‬‬

‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫עבור מערכת‪Pv n  P1v1  P2v2  const :‬‬
‫נשתמש בגאמא שאין מעבר חום מהמערכת לסביבה‪.‬להציבבקלווין‪.‬‬
‫‪n‬‬

‫‪n‬‬

‫‪P2  v1 ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪P1  v2 ‬‬

‫‪n 1‬‬

‫‪ PV‬תהליך פוליטרופי‪.‬‬

‫‪T2  v1 ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪T1  v2 ‬‬

‫‪n 1‬‬
‫‪n‬‬

‫‪T2  P2 ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪T1  P1 ‬‬
S net ‫חישוב‬
‫כאשר‬
1  m2  m

‫(במצב של מסה כפול הפרש אנטרופיות או‬

:‫ חוק ראשון‬,‫ קבוע‬Cv ‫עבור‬

Q  W  U 2  U 1   mu 2  u1   mC v (T2  T1 )
1 2

:) m

1 2


T 
 P  
T 
 v 
S sys  S C .V  m C p ln 2   R ln 2    m C v ln 2   R ln
2  
 T1 
 P1   
 T1 
 v1  

QC .V
S sur   me s e   mi s i 
T0

:‫עבודה בתהליך פוליטרופי והפיך‬

P V  P V mR (T2  T1 )
W  2 2 1 1

1 2
1 n
1 n
n 1
n 1




P1V1   P2  n  mRT1   P2  n 





1  

1  
n  1   P1   n  1   P1  




‫‪ kJ ‬‬
‫‪S net  S sys  S sur  ‬‬
‫‪K ‬‬

‫פקטור דחיסות – ‪ - z‬גז ריאלי‬

‫הצבת ערכי ‪ n‬בתהליכים שונים בנוסחת העבודה‪:‬‬

‫‪ .1‬תהליך איזנטרופי (אדיאבטי והפיך)‪C p :‬‬
‫‪n ‬‬
‫‪Cv‬‬
‫‪ .2‬תהליך נפח קבוע (איזוכורי) ‪: n  ‬‬
‫‪1‬‬

‫‪– Z‬פקטור הדחיסיות – ‪ - )compressibility factor‬מסמן את‬

‫מידת הסטיה מהתנהגות גז אידיאלי‪.‬‬
‫‪Pv  ZRT‬‬

‫‪1‬‬

‫‪ .3‬תהליך לחץ קבוע (איזוברי) ‪. P1  P2 : n  0‬‬

‫‪ .4‬תהליך איזותרמי טמפ' קבועה ‪ Const : n  1‬‬

‫‪n‬‬

‫‪. PV‬‬

‫משתמשים בנוסחת העבודה הרגילה של איזותרמי!‬

‫עבור תהליכים פוליטרופים‪/‬אדיאבטיים‪PV  Const :‬‬

‫‪n‬‬

‫כל תהליך שיש לו את הקשר‪ - PV n  Const :‬תהליך פוליטרופי‪.‬‬

‫‪n‬‬

‫‪n‬‬

‫‪n 1‬‬
‫‪n‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪P‬‬
‫‪  2‬‬
‫‪ P1‬‬

‫‪n 1‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪1‬‬

‫‪v‬‬
‫‪  1‬‬
‫‪ v2‬‬

‫‪ n 1‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪n 1‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪ n  T1‬‬
‫‪  ‬‬
‫‪‬‬
‫‪ T2‬‬

‫‪v 2  P1‬‬
‫‪‬‬
‫‪v1  P2‬‬

‫‪1‬‬

‫‪TL  K ‬‬
‫‪QL‬‬
‫‪QL‬‬
‫‪1‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪Wnet QH  QL TH  K   TL  K  TH  K ‬‬
‫‪1‬‬
‫‪TL  K ‬‬
‫הערה‪ :‬המעבר לשוויון עם טמפ' נכון אך ורק למכונת קרנו‪.‬‬
‫הביטויים עם ‪ QL , QH‬נכונים עבור כל מחזור!‬

‫‪‬‬

‫שינוי אנטרופיה בתהליכים הפיכים – מחזור קרנו‪:‬‬

‫‪ ‬עבור ‪ Z>1‬הצפיפות בפועל גבוה מזו המחושבת ע"י הנחת גז‬

‫אידיאלי‪.‬‬
‫‪ ‬עבור ‪ Z<1‬הצפיפות בפועל קטנה מזו המחושבת ע"י הנחת גז‬
‫אידיאלי‪.‬‬
‫‪ 1=Z ‬הוא גז אידיאלי‪.‬‬
‫‪P‬‬
‫‪T‬‬
‫‪v‬‬
‫‪Pr ‬‬
‫‪Tr ‬‬
‫‪vr ‬‬
‫‪PC‬‬
‫‪TC‬‬
‫‪vC‬‬

‫מוצקים ונוזלים מקוררים יתר‬

‫)‪ :(a‬מחזור קרנו של מכונת חום – הפיכה‪.‬‬

‫)‪ :(b‬מחזור קרנו של מכונת קירור או משאבת חום – הפיכה‪.‬‬
‫כאשר )‪Wnet area(1  2  3  4  1‬‬
‫‪‬‬
‫‪QH‬‬
‫)‪area(1  2  b  a  1‬‬

‫‪ h,u‬פונ' של ‪ T‬ו‪ .P‬בנוזלים ומוצקים מניחים אי דחיסות‪.‬‬

‫נפח סגולי קבוע וקטן‪v  const  0 .‬‬

‫‪P2‬‬ ‫‪ V1   v1   T2  n 1‬‬

‫‪‬‬ ‫‪    ‬‬
‫‪P1‬‬ ‫‪ V2   v 2   T1 ‬‬
‫‪T2‬‬ ‫‪ V1‬‬
‫‪‬‬
‫‪T1‬‬ ‫‪ V2‬‬

‫‪T K‬‬ ‫‪‬‬

‫‪Wnet‬‬ ‫‪QH  QL‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 1‬‬ ‫‪L  1 L‬‬
‫‪QH‬‬
‫‪QH‬‬
‫‪QH‬‬
‫‪TH ‬‬ ‫‪K ‬‬

‫‪Carnot ‬‬

‫‪Pv  RT‬‬

‫‪P1 nV1  P2 nV2  V1  V2‬‬

‫‪n‬‬

‫הערה‪ :‬כאשר מבקשים עבודה מינימלית אז הכוונה היא‬

‫להשתמש במכונת קרנו‬
‫עבור מכונת קרנו בלבד‪:‬‬
‫‪QL TL‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪‬‬
‫‪|| STh  STl || S  H  L‬‬
‫‪QH TH‬‬
‫‪TH TL‬‬

‫)‪Wnet  QH  QL  area(1  2  3  4  1‬‬

‫‪C  Cv  C p‬‬

‫השטחים הם בערכים מוחלטים‪ .‬אחרת הוא שלילי‪...‬‬

‫שטח מתחת לגרף זה סך הכמות של החום שעברה בתהליך‪.‬‬
‫אם התהליך אדיאבטי אזי ‪  Q  0‬ואם התהליך גם אדיאבטי‬

‫) ‪h2  h1  u 2  u1  C (T2  T1‬‬

‫‪u  uf‬‬

‫הערה‪ :‬עבור תהליך אדיאבטי והפיך (איזנטרופי)‪C p :‬‬

‫‪Cv‬‬
‫‪n ‬‬

‫‪ ds  dU  CdT‬‬
‫‪‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪‬‬

‫) תהליך טמ"פ קבועה (איזותרמי)‪n  1 :‬‬

‫‪e‬‬
‫‪v ‬‬
‫‪P ‬‬
‫‪P ‬‬
‫‪v ‬‬
‫‪w    vdP  Pi vi ln e   Pi vi ln i   RTi ln i   RTi ln e ‬‬
‫‪ vi ‬‬
‫‪ Pe ‬‬
‫‪ Pe ‬‬
‫‪ vi ‬‬
‫‪i‬‬

‫מחזורים מעשיים‬
‫מחזור להפקת כח – מכונת חום‪:‬‬
‫עם אדים מתעבים‬
‫‪.1‬‬
‫גז אידיאלי‬
‫‪.2‬‬
‫מחזורי קרור‪:‬‬
‫עם אדים מתעבים (בד"כ פראון)‬
‫‪.1‬‬
‫גז אידיאלי‬
‫‪.2‬‬

‫) ‪h2  h1  u2  u1  C (T2  T1‬‬

‫נפח בקרה – גז אידיאלי‬

‫‪T  Te  Ti , PV  PeVe  PiVi  const‬‬

‫וגם הפיך אזי ‪ . S  0‬תהליך זה נקרא איזנטרופי‪.‬‬

‫‪T ‬‬
‫‪s 2  s1  C ln 2 ‬‬
‫‪ T1 ‬‬
‫ברוב המקרים ‪: v( P  P )  0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬

‫‪T‬‬
‫‪s  C ln 2‬‬
‫‪ T1‬‬

‫‪ th ‬‬

‫ב‪)a(-‬‬

‫‪,‬‬

‫דיאגרמת תהליך התכה (לכל החומרים חוץ ממים)‪:‬‬

‫בירוק – תהליך (‪ )P-v‬הורדת לחץ (משקולות) עם טמ"פ קבועה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫באדום – תהליך (‪ )T-v‬העלאת טמ"פ בלחץ קבוע‪.‬‬
‫‪‬‬

‫מחזורים להפקת כוח – מכונת חום‬

‫‪TH  TL‬‬
‫השוואה לנצילות מכונת קרנו‪T K  :‬‬
‫‪ 1 L‬‬
‫‪TH‬‬
‫‪TH K ‬‬

‫‪ Carnot ‬‬

‫מחזור רנקין ‪ -‬מחזור להפקת כח עם אידים מתעבים ‪,‬‬

‫אידיאלי (‪-1‬נוזל רווי)‬

‫‪ )2‬פוליטרופי (תמיד הפיך)‪:‬‬

‫‪n 1‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪nPe ve  Pi vi  nR(Te  Ti ) nRT   Pe  n ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪w    vdP ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪1  ‬‬
‫‪1 2‬‬
‫‪1 n‬‬
‫‪1 n‬‬
‫‪n  1   Pi  ‬‬
‫‪i‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪e‬‬

‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫עבור נפח בקרה‪Pv n  Pe ve  Pi vi  const :‬‬

‫‪n‬‬

‫הערה‪ :‬אם יהיה אדיאבטי והפיך (איזנטרופ)‬

‫פרטי של ‪. n‬‬

‫‪Cp‬‬

‫‪-  .  ‬אין מעבר חום‪,‬‬

‫‪n‬‬

‫כי‬

‫‪‬‬

‫זה מקרה‬

‫‪ -‬יתכן מעבר חום‪.‬‬

‫‪Cv‬‬

‫נפח בקרה ‪ -‬תהליך ‪ - USUF‬גז אידיאלי‬

‫‪( USUF – Uniform State Uniform Uniform‬נשתמש‬
‫קודם בתהליך ‪USUF‬רגיל ואז נתייחס לגז אידיאלי)‬
‫בגזים אידיאליים ובנוזלים מקוררים יתר‪:‬‬

‫‪h1  C P T1 u1  C v T1‬‬

‫‪hi  C P Ti‬‬

‫‪h2  C P T2‬‬

‫‪he  C P Te‬‬

‫‪u 2  C v T2‬‬

‫משוואת חוק ראשון (בגז אידיאלי)‪ :‬כאשר ‪ Cv‬או ‪ C‬קבועים‬

‫‪p‬‬

‫ובהנחה ‪KE  PE  0‬‬

‫מחזורים‬
‫מחזור קרנו‬
‫מחזור קרנו‪ :‬מחזור שפועל בין שני מאגרים בטמפ' נתונות וכל‬
‫התהליכים הפיכים‪.‬‬
‫תהליכים במחזור קרנו‪ :‬במחזור זה ‪ 2‬תהליכים איזותרמיים הפיכים ו‪2-‬‬
‫תהליכים אדיאבטיים הפיכים‪:‬‬
‫‪.1‬‬

‫בטמפ'‬
‫‪.2‬‬

‫משוואת חוק ראשון‪ :‬כאשר ‪ Cv‬או‬

‫‪p‬‬

‫‪ C‬קבועים ובהנחה ‪,‬‬

‫‪ Q‬ו‪: m  0 -‬‬
‫‪KE  PE  0‬‬
‫‪e‬‬
‫‪C .V  WC .V .  0‬‬

‫‪TH‬‬

‫‪.3‬‬

‫לזורם העבודה (הדוד (מאייד))‪.‬‬

‫‪TH‬‬

‫ל ‪. TL‬‬

‫המאגר בטמפ' ‪. TL‬‬

‫‪.4‬‬

‫שאיבה אדיאבטית והפיכה בה חומר העבודה מתחמם מ‬

‫‪TL‬‬

‫ל ‪. TH‬‬

‫עבודה נטו במע' זו היא עבודה של טורבינה פחות‪/‬חיבור עבודה‬

‫של המשאבה‪( .‬השטח בתוך גרף ‪)P vs V‬‬

‫‪s‬‬

‫‪ -‬איזנטרופי‬

‫‪2‬‬

‫‪1‬‬

‫‪a‬‬

‫‪th ‬‬

‫‪ -‬אמיתי‪.‬‬

‫‪ p  h2  h1 ‬‬

‫‪  h2  h1‬‬
‫‪‬‬

‫‪s2  s1‬‬

‫) ‪ v ( P2  P1‬‬

‫‪s‬‬
‫‪a‬‬

‫‪2‬‬

‫‪p‬‬

‫‪c   p ‬‬

‫האינטגרל הינו עבור מחזור אידיאלי‪.‬‬

‫‪ .2‬מאייד (‪ :)2-3‬מעבר חום בלחץ קבוע במאייד‪.‬‬
‫‪3‬‬

‫‪S sur   me s e   mi si ‬‬

‫המשוואה של שימור מסה‪ .‬עד שמגיעים למצב של מסה‬

‫כולשהי כפול הפרש אנטרופיות ‪ ,‬ולאחר מכן ניתן לחשב‪.‬‬

‫’‪ – 123’4‬רנקין ללא שיחון‬

‫‪ – 1234‬רנקין עם שיחון‬

‫‪‬‬

‫‪S sys  S C .V  m2 s 2  m1 s1 C .V‬‬

‫הערה‪ :‬במצב זה צריך לשחק עם המשוואה של ‪ S‬בעזרת‬

‫‪net‬‬
‫‪QH‬‬

‫‪ vdP‬‬

‫שינוי כולל של אנטרופיה בגז אידאלי (מערכת ‪ +‬סביבה)‪:‬‬

‫חישוב ‪ S‬כאשר ‪: m  m‬‬

‫‪ kJ ‬‬
‫‪S net  S sys  S sur  ‬‬
‫‪K ‬‬

‫‪QL  Aa14 b‬‬

‫תהליך מחזור רנקין‪:‬‬

‫‪ .1‬משאבה (‪ :)1-2‬שאיבה אדיאבטית והפיכה עד ללחץ המאייד‪.‬‬

‫כמובן את היחס של‬

‫‪CP‬‬
‫‪‬‬
‫‪Cv‬‬

‫‪QC .V‬‬
‫‪T0‬‬

‫‪ A1234‬‬
‫‪‬‬

‫‪Wnet  Wt  W p‬‬

‫תהליך איזו' והפיך במהלכו עובר חום מזורם העבודה (המעבה) אל‬

‫ואז אפשר לחלק את המשוואה ב ‪ Cv‬או ‪ C‬כאשר יודעים‬

‫‪p‬‬

‫‪net‬‬

‫‪QH  Aa 23b ‬‬

‫‪Wnet‬‬

‫‪mi  m 2  m1‬‬
‫‪‬‬
‫‪mi hi  m2 u 2  m1u1‬‬

‫‪1‬‬

‫‪ Wnet  QH  QL‬‬

‫התפשטות אדיאבטית והפיכה במהלכה חומר העבודה במחזור‬

‫מתקרר מ‬

‫(זרם אחד נכנס ויוצא)‪:‬‬

‫‪m2 u 2  m1u1  QC .V .  WC.V .  mi hi  me he‬‬

‫תהליך איזו' (ועם לחץ קבוע) הפיך במהלכו עובר חום‬

‫‪QH‬‬
‫מהמאגר‬

‫משתמשים במחזור זה במקום מחזור קרנו כי‪:‬‬

‫אין משאבה שמסוגלת לעבות תערובת של נוזל וגז למצב‬
‫‪.1‬‬
‫של נוזל רווי‪.‬‬
‫ביצוע תהליך השיחון הטמפ' קבוע גורר ירידה בלחץ ולכן‬
‫‪.2‬‬
‫לקשיים בתהליך שבטורבינה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪qH  h3  h2  TdS‬‬
‫‪2‬‬

‫תהליכים ‪ 1-2‬ו ‪ 3-4‬העובדה בהם הינה אפס‪.‬‬

‫תהליכים ‪ 2-3‬ו ‪ 4-1‬המעבר חום בהם הינו אפס‪.‬‬
‫הערה‪ :‬קווי הפעולה של תהליכים אדיאבטיים ותהליכים הפיכים‬
‫אינם נחתכים (יכולים להתלכד)‪.‬‬

‫הערה‪ :‬נכון רק למכונת קרנו הפועלת בין ‪ TL‬ל ‪TH‬‬

‫האינטגרל מתקיים רק אם יש הפיכות פנימית‪.‬‬

‫‪ .3‬טורבינה (‪ :)3-4‬התפשטות אדיאבטית והפיכה עד ללחץ המעבה‪.‬‬

‫‪ a h3  h4‬‬
‫‪‬‬
‫‪ s h3  h4 s‬‬

‫‪t  h3  h4 s3  s 4  ‬‬

‫‪ .4‬מעבה (‪ :)4-1‬מעבר חום בלחץ קבוע מהמעבה למי קרור‪.‬‬

‫) ‪qL  h4  h1  T1 ( s4  s1‬‬
‫השוויון של אנטרופיה מתקיים רק אם יש הפיכות פנימית‪.‬‬

‫נצילויות‪:‬‬

‫‪t   c‬‬

‫) ‪ t   p (h3  h4 )  (h2  h1‬‬

‫‪‬‬
‫‪ th  net ‬‬
‫‪‬‬
‫‪or‬‬
‫‪qH‬‬
‫‪qH‬‬
‫‪h3  h 2‬‬
‫) ‪q  q (h  h )  (h4  h1‬‬
‫‪ th  H L  3 2‬‬
‫‪qH‬‬
‫‪h3  h 2‬‬

‫השפעות שונות על נצילות תרמו דינמית של מחזור רנקין‪:‬‬

‫‪ .1‬שיחון אד– מוגבלים ע"י טמפ' מקס' בכניסה לטורבינה ‪.  , x ‬‬
‫‪th‬‬
‫‪ .2‬הורדת הלחץ הנמוך – הלחץ הנמוך ביותר שניתן לקבל הוא‬
‫בטמפ' הכניסה של מי קרור‪.‬‬

‫‪Psat‬‬

‫‪. th‬‬

‫‪, x ‬‬

‫‪ .3‬העלאת הלחץ הגבוה – (מוגבלים ע"י טמפ' מקסימלית‪ ,‬מסיבות‬

‫מטלורגיות)‪.‬‬

‫‪th , x ‬‬

‫‪ #‬מודיפיקציות עבור מחזור רנקין‪:‬‬

‫מחזור עם חימום חוזר ‪ -‬שתי טורבינות‪:‬‬
‫‪.1‬‬

‫‪net‬‬

‫‪‬‬

‫‪qH‬‬

‫‪Wnet‬‬

‫‪‬‬

‫‪QH‬‬

‫‪qH‬‬

‫‪q H  C P  T3  Tx ‬‬

‫עבור רגנרטור אידיאלי ‪ Tx  T4‬לכן ‪qH  t‬‬

‫‪‬‬


1

T2
T1
T4




T1
 1

T3 1 

T3

C p (T2  T1 )

 1

C p (T3  T4 )

c
t

:‫מחזור קירור עם רגנרציה‬

 th  1 

 P  1 

 1
 1
  2 
 1 T

 P1  
 P
  4    P4 
 
T1   1 





 th  1 
 P2 
 T3   P3 
 1
T2
P 
1  1 
 P2 
he  hi
Te  Ti :‫מכאן נצילות עם רגנרטור‬


Tx  T2
Txi  T2

hx  h2

 reg 

hxi  h2

 1

hex / es  hi

 P2 
P
 1

T1
T3

OTTO ‫מחזור‬

 reg 

th  1 

1 

‫מנוע אריקסון‬

 1

  1

1 

rv. s
 1

 v1 

 v2 

‫מחזורי קירור‬

T2

th  1 

T1
‫‪ v4 ‬‬
‫‪‬‬
‫‪ v3 ‬‬

‫‪‬‬

‫‪ #‬התפשטות איזנטרופית‬

‫‪T1‬‬

‫‪T2‬‬

‫‪‬‬

‫‪ 1‬‬

‫‪T3‬‬
‫‪T4‬‬

‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫וכן ‪ 2  3‬ובכדי לקבל את הביטויים של את ‪.   QH  QL‬‬
‫‪th‬‬
‫‪T1 T4‬‬
‫‪QH‬‬

‫מחזור ברייטון – טורבינת גז‪:‬‬

‫הערה‪ :‬במחזורי אוויר סטנדרטיים נעבוד רק עם‬

‫‪ v1 ‬‬
‫‪ 1  ‬‬
‫‪ v2 ‬‬

‫‪ 1  rv. s‬‬

‫‪ #‬דחיסה איזנטרופית‬

‫‪CP‬‬

‫‪rv . s‬‬

‫‪1 ‬‬
‫‪th  1  rp.s  #th  1  rv.1s ‬‬

‫‪t  C P  T3  T4 ‬‬

‫‪Tex / es  Ti‬‬

‫‪ .2‬מחזור עם רגנרציה‪ :‬תיאוריה – מעשי‪ ,‬חלק מהחומר – ‪m‬‬

‫מגיע ללחץ ביניים והשאר יורד עד למטה ובתוך מחמם ביניים‬
‫(תא ערבוב) שני החלקים מתערבבים פרופורציונית‪ .‬בין ‪2‬‬
‫החלקים הן כאלה שבנק'‪ 3‬יהיה נוזל רווי‪:‬‬

‫‪th ‬‬

‫‪1 ‬‬

‫‪‬‬
 T4 
 
 T1 

1 

 T3 
 
 T2 

V3

V2

V4

V1

.‫קבוע‬

‫מחזור דיזל‬

:‫מנוע אויר סטנדרטי‬

.‫ משמאל – מחזור ברייטון פתוח‬.‫מימין – מחזור ברייטון סגור‬

T  T1 
qL
 1 4
qH
T3  T2 

 1

net
qH

th 

  he  hi  CP (Te  Ti )
:‫בתהליך אדיאבטי והפיך‬


P2  T2   1 P3  T3   1
  
 
P1  T1 
P4  T4 
T2 T3

T1 T4
T

T1  4  1
T1 
T
1

 1
 1 1  1
 1
T2
 T3 
 P2  
T2   1
 
T
 2 
 P1 

 net
qH

 h1  h4  Q H  m
 h3  h2 
Q L  m
 h1  h2 
W comp  m

Q L
 comp  s   COP 

a
Wcomp

h3  h4
h3  h4 s

||| turb 

h2  h1

idea lgas
h 
 C p T

1

T1
T3
T2

:‫השוואה לנצילות מכונת קרנו‬

T
T T T
 H L  ambient Room
TH
Tambient

 th 

 Carnot
‫מחזור הפועל כמשאבת חום‪:‬‬
‫אם רוצים לחמם חדר‪ :‬משאבת חום – פשוט הופכים כיוונים‬

‫‪qH‬‬
‫‪qH  qL‬‬

‫‪  1‬‬

‫‪h2 s  h1‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪1‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪T4‬‬

‫‪T1‬‬
‫‪ 1‬‬

‫‪ T2‬‬

‫‪Cv  T4  T1 ‬‬
‫‪C p  T3  T2 ‬‬

‫‪ 1‬‬

‫‪QL‬‬

‫‪ 1‬‬

‫‪QH‬‬

‫‪th‬‬

‫‪_‬‬

‫מחזורים תרמודינמיים‬

‫אפשר לשפר את היעילות של המנוע אך זה יצריך יותר מחזורי‬

‫מנוע‪:‬‬

‫‪ comp ‬‬

‫במנוע ‪ OTTO‬תערובת של אוויר ודלק‬

‫במנוע דיזל אויר נדחס לטמפ' דרושה ללא ערבוב עם דלק ואז‬
‫מעורבב עם דלק כך שתיווצר שריפה‪.‬‬

‫‪qH‬‬

‫‪‬‬

‫‪ ‬‬
‫מחזורי אויר סטנדרטיים‬
‫חומר עבודה – גז בכל המחזור‬
‫מסה קבועה של אויר הוא זורם העבודה במחזור‪ .‬אויר‬
‫‪.1‬‬
‫תמיד גז אידיאלי‪ .‬אין תהליכי כניסה ויציאה‪.‬‬
‫תהליכי השריפה מוחלפים בתהליך מעבר חום ממקור‬
‫‪.2‬‬
‫חיצוני‪.‬‬
‫המחזור מושלם ע"י מעבר חום לסביבה (בניגוד לתהליכי‬
‫‪.3‬‬
‫הוצאה והכנסת חומר למחזור במנועי שריפה פנימית)‪.‬‬
‫בד"כ מניחים חום סגולי קבוע‪.‬‬
‫‪.4‬‬

‫‪ #‬מנוע ברייטון עם רגנרציה‪:‬‬

‫פתרון תרגילים כללי‪:‬‬

‫‪ .1‬אם אין תרשים – משרטטים‪ ,‬ורושמים נק' על התרשים‪.‬‬
‫‪ .2‬מציירים את המחזור על דיאגרמת ‪.T-s‬‬
‫‪ .3‬בונים טבלה‪ ,‬עמודות‪ T,P,h,s,v,x :‬ורושמים בה את הנתונים‪.‬‬
‫‪ .4‬ממלאים את הטבלה בהתאם לצורך ולנדרש לפי‪ :‬נפחי בקרה‬
‫על מה שנדרש‪.‬‬
‫‪ .5‬פותרים בעזרת נוסחאות‪ ,‬נפח בקרה‪ ,‬בהתאם לשאלה‪.‬‬
‫הערה‪ :‬במחזורים אם לא מדובר בגז אידיאלי אז צריך למלא‬
‫את כל ה‪ h-‬בטבלה‪ .‬ואם מדובר בגז אידיאלי אז צריך למלא‬
‫את כל ה‪ T-‬בטבלה (אפשר לעשות טבלה רק של ‪ T‬ו‪.)P-‬‬
‫הערה‪ :‬לא לשכוח אם יש מתקן לא הפיך לרשום גם את המצב‬
‫ההפיך שלו בטבלה (האידיאלי)‬
‫הערה‪ :‬לא לשכוח שאם יש מתקן לא הפיך אז המחזור עצמו‬
‫נחשב לא הפיך‪.‬‬
‫הערה‪ :‬אם יש פיצול מסה צריך לעשות גם תרשים מסות‬

‫נצילות תרמודינמית של מחזור‪wnet q H  q L :‬‬

‫‪‬‬
‫‪qH‬‬
‫‪qH‬‬

‫‪ th ‬‬

‫השוואה לנצילות מכונת קרנו‪:‬‬

‫‪w‬‬
‫‪q  q T T‬‬
‫‪q‬‬
‫‪T K ‬‬
‫‪ Carnot  net  H L  H L  1  L  1  L‬‬
‫‪qH‬‬
‫‪qH‬‬
‫‪TH‬‬
‫‪qH‬‬
‫‪TH K ‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪W‬‬
‫ספיקות שונות‪V :‬‬
‫‪q  C .V . w  C .V . v ‬‬
‫‪m‬‬
‫‪m‬‬
‫‪m‬‬
‫מתקני ‪SSSF‬‬
‫) (‬

‫‪T3‬‬

‫‪T4‬‬

‫‪ 1‬‬

‫‪T1‬‬

‫‪T2‬‬

‫‪ 1‬‬

‫‪TL‬‬
‫‪TH‬‬

‫‪th  1 ‬‬
‫)‬
‫)‬

‫יחס הלחיצה האיזנטרופי‪:‬‬

‫‪1 ‬‬

‫‪‬‬

‫‪ T4 ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ T1 ‬‬

‫‪1 ‬‬

‫יחס הדחיסה האיזנטרופי‪:‬‬

‫‪‬‬

‫‪ T3 ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ T2 ‬‬

‫)‬

‫‪P2‬‬
‫‪P3‬‬

‫‪‬‬

‫‪P1‬‬
‫‪P4‬‬

‫‪rp . s ‬‬

‫סוג‬
‫תא הפרדה‬
‫צומת‬

‫‪T‬‬
‫‪P‬‬
‫עולה עולה‬
‫יורד יורד‬

‫‪v‬‬

‫‪h‬‬

‫‪s‬‬

‫יורד‬
‫נשמר‬
‫( עולה עולה נשמר עולה‬
‫עולה‬
‫( נשמר עולה‬
‫יורד‬
‫( נשמר יורד‬

‫‪s‬‬
‫נשמר‬
‫נשמר‬
‫נחיר הוא לא הפיך‬

‫‪P‬‬
‫שווה בכניסות ויציאות‬
‫שווה בכניסות ויציאות‬