Professional Documents
Culture Documents
חומר למבחן רבעון ראשון היסטוריה יא 3
חומר למבחן רבעון ראשון היסטוריה יא 3
העליות הראשונות
עוד בזמן התגבשותה של התנועה הציונית ,החלה הגירה של יהודים לארץ ישראל .הגירה זו כונתה
עלייה וסיבותיה העיקריות הן האנטישמיות וההתעוררות הלאומית.
העלייה הראשונה היא כינוי להגירת יהודים לא"י שחלה בין השנים .1881-1904
בעלייה זו עלו 25אלף יהודים לארץ .היהודים השתייכו לאגודות שכונו "חובבי ציון" ומרביתם
היו דתיים או מסורתיים .ביניהם ניתן למצוא את חברי אגודת ביל"ו.
בעליה הראשונה הקימו 23מושבות ממטולה בצפון ועד גדרה בדרום .עם זאת 75% ,מהעולים
התיישבו בערים.
בעלייה השנייה ,שחלה בין השנים ,1904-1914עלו לארץ 35אלף יהודים .רובם היו רווקים,
צעירים וסוציאליסטיים שרצו לעבוד בעבודה חקלאית ,להחיות העברית ועוד.
העליות הגיעו בעיקר ממזרח אירופה ,אך גם ממקומות אחרים כתימן.
קשיי העולים
קשיים פיזיים וסביבתיים – העולים מאירופה לא היו רגילים לתנאי האקלים החמים -
ששררו בא"י והיה להם קשה עוד יותר לעבוד עבודה חקלאית מאומצת ,שבה לא היו
מורגלים ,בתנאים אקלימיים אלה .כמו כן ,תושבי המושבות סבלו רבות ממחלת
המלריה.
חוסר ידע חקלאי – קושי נוסף התקיים בשל חוסר ניסיון וחוסר ידע חקלאי של העולים -
מאירופה .הם התיישבו באזורים לא פוריים ,או בסמיכות לביצות שסביבן נפוצה המלריה
והתקשו לקיים חקלאות רווחית.
הממשל העות'מאני – הטורקים ,שחששו שההתיישבות היהודית תוליד תסיסה בא"י, -
הקשו על העלייה והשהות של העולים בארץ ,על ידי הגבלת עלייה ,הגבלה על מכירת
קרקעות ,בניית בתים ועוד.
קשיים נפשיים – המעבר מסגנון החיים באירופה לסגנון החיים החקלאי בא"י הוליד -
בקרב העולים קשיי הסתגלות רבים .בנוסף ,סבלו רבים מהמתיישבים מהבדידות וזאת
בשל הניתוק ממשפחותיהם.
צורות התיישבות חדשות בא"י עד מלחמת העולם הראשונה –
הישובים היהודיים נפרסו מצפון א"י במטולה ,מסביב לביצת החולה ובראש פינה ,דרך מישור
החוף מחיפה וחדרה ועד לפ"ת ,ראשון לציון וגדרה ..המושבות הוקמו בשלושה גושים עיקריים –
ביהודה ,בשומרון ובגליל .ניתן למצוא שתי צורות התיישבות חדשות בתקופה זו:
א .המושבה – בני העלייה הראשונה הקימו את המושבות החקלאיות הראשונות בארץ .המושבה
הינה כפר בו כל תושב מעבד את אדמתו הפרטית .בתחילה אדמות המושבה נקנו על ידי העולים
עצמם ובהמשך על ידי עזרתו של הנדבן היהודי צרפתי אדמונד דה רוטשילד.
למושבות כמה מאפיינים בולטים:
צורת התיישבות חקלאית ,שהתבססה על בעלות פרטית של הקרקע ,בית מגורים -
משפחתי וענפי חקלאות שונים שהתבססו על חקלאות מודרנית.
אורח חיים מסורתי ויסודות דמוקרטיים (בית כנסת ,עזרה הדדית ,בחירת ועד בהכרעת -
רוב ועוד).
המושבות נבנו כישובים אירופאים מודרניים למרות התנאים הקשים .בכל מושבה היו -
מבני ציבור ,דרכים ,אספקת מים ,מערכת חינוך ופעילות תרבותית\.
-
דוגמאות למושבות :ראשון לציון ,ראש פינה ,זיכרון יעקב ,פתח תקווה ועוד .מושבות אלה
ואחרות הניחו את התשתית החקלאית הראשונית בארץ .מרבית המשובות הפכו עם השנים
לערים .עיקר הצלחתן וחשיבותן של המושבות הייתה הפיכתן לסמל לאומי בעיני יהודי התפוצות
שראו בהן התיישבות חקלאית מוצלחת בא"י.
ב .הקבוצה הקטנה -בשנת 1910הוקמה דגניה בסמוך לכינרת .דגניה הוקמה על ידי קבוצת
פועלים שקיבלה מארתור רופין ,נציג המשרד הארצישראלי ,שטח אדמה והפכה להיות "אם
הקבוצות" .חברי הקבוצה חיו כמשפחה אחת גדולה תוך שותפות מלאה בעבודה ,ברווחים ,בחינוך
וללא פיקוח חיצוני כלל .לדגניה ולקבוצות בכללן היו מספר מאפיינים בולטים:
הקבוצה הוקמה על אדמה לאומית וזאת בשל התנגדות חבריה להיות בעלי רכוש פרטי -
(תפיסה סוציאליסטית-קומוניסטית).
הקבוצה התבססה על עבודה עצמית והתנגדה מבחינה אידיאולוגית לעובדים שכירים. -
מדובר במימוש האידיאל של כיבוש העבודה שאפיין את העלייה השנייה.
חברי הקבוצה דגלו בשיתוף ובשוויון. -
חשיבותה של דגניה הייתה בכך ששימשה מודל להערצה והיוותה את הבסיס והדגם הראשון
להקמתו של "הקיבוץ".
בנוסף לשתי צורות התיישבות אלה ,אנשי העלייה השנייה יסדו גם את העיר העברית הראשונה –
תל אביב.
ג .העיר תל אביב – עיר עברית – בתקופת העלייה השנייה התרחבה גם התשתית העירונית ביפו,
חיפה וירושלים ,אך גולת הכותרת של המפעל העירוני הייתה הקמת עיר עברית ראשונה.
כתוצאה מצפיפות בעיר יפו ,החליטו מנהיגי היהודים להקים עיר עברית ראשונה 60 .משפחות
התאגדו באגודה שנקראה" אחוזת בית" ,רכשו שטח מחוץ ליפו ,ובעזרת כספים שגייסה התנועה
הציונית הקימה את העיר העברית הראשונה .עיר זו כונתה בשם "תל אביב" על שם שמו של הספר
שכתב הרצל אלטנוילנד (ארץ ישנה חדשה) .העיר העברית הראשונה הוקמה בשנת 1909כעיר
מודרנית ועד מהרה הפכה למרכז פוליטי ותרבותי עבור היישוב בארץ תחת הנהגתו של ראש העיר
הראשון ,מאיר דיזינגוף.
חשיבותה של צורת התיישבות חדשה זו ,היא בהיותה עיר עברית ראשונה בארץ ,הבנויה כעיר
אירופאית מודרנית המהווה מרכז עירוני ותרבותי משמעותי.
מסגרות פוליטיות – בימי העלייה השנייה קמו לראשונה בתולדות הישוב היהודי בא"י
מפלגות פועלים .שתי המפלגות שקמו היו מפלגות סוציאליסטיות ותאמו את תפיסת
העולם של אנשי העלייה השנייה.
מפלגת פועלי ציון – המפלגה הוקמה בשנת 1905ע"י דוד בן גוריון ,יצחק בן צבי ואחרים, -
על בסיס תנועה שנוסדה ברוסיה .בתחילת דרכה היא דגלה בסוציאליזם מהפכני .עם
השנים התמתנה המפלגה ,והיוותה את הבסיס למפלגת אחדות העבודה.
מפלגת הפועל הצעיר – המפלגה הוקמה בשנת 1908ע"י א.ד .גורדון והתבססה על -
רעיונותיו :גאולת אדמות הארץ וכיבוש העבודה העברית .גורדון ראה בחיבור לאדמה,
לעבודת הכפיים ולטבע הארצישראלי תנאי חשוב לתקומה מוסרית ולהצלחת התנועה
הלאומית היהודית.
המפלגות היוו מרכיב חשוב בחיי העולים :הן סייעו לחברים שלהן במתן הלוואות ,הקמת
לשכות עבודה וחדרי חולים וכן סייעו בקליטת עולים ,לימוד העברית ואף הפיצו עיתונים.
ארגוני האיכרים במושבות – ארגון פוליטי נוסף שקם בזמן העליות הראשונות הוא ארגון -
האיכרים במושבות .ארגון זה דאג לרווחת האיכרים בהקמת קופת חולים ,מתן הלוואות,
ואף הקמת בית ספר חקלאי שסייע בלימוד המקצוע.
תחילה ( )1907הוקם ארגון "בר גיורא " בצורה חשאית ומוסתרת מהשלטונות הטורקיים.
הארגון פעל בעיקר בסג'רה שבצפון ולאחר מכן במושבות הגליל .לאחר מכן ,נוסד ארגון
השמירה "אגודת השומר" המכונה "השומר" .בשיאו מנה הארגון 90שומרים שהיו
פרוסים מהגליל התחתון ועד לצפון הנגב ,דבר המעיד על מקצועיות השומרים .הארגון
פורק עם תחילת מלחמת העולם הראשונה ב.1914-
ארגון השמירה נתקל בשני קשיים עיקריים:
הוצאות השמירה העברית היו גבוהות ומושבות רבות העדיפו את השמירה הערבית -
הזולה.
המושבות חששו כי העדפת שומרים עבריים תדרדר את היחסים עם הערבים. -
בנוסף לפועלו של בן יהודה ,הוקמו בישראל בתי ספר וגנים עבריים .ביה"ס העברי הראשון הוקם
ב 1886-בראשל"צ ובשנת 1905הוקמה הגמנסיה הרצליה ביפו ,שבה לימדו את כל המקצועות רק
בעברית .הסתדרות המורים שהוקמה עודדה גם היא לימוד בעברית.
"מלחמת השפות " -מלחמת השפות היא כינוי לאירוע שהתרחש בשנת .1913האירוע התחיל
כאשר הקימו בית ספר גבוה להנדסה ומדעים בחיפה (הטכניון) וחברת "עזרא" הגרמנית שהקימה
אותו ,דרשה שהלימודים בו יתנהלו בגרמנית .המורים בטכניון ותלמידיו סירבו לכך ולאחר מאבק
הצליחו להפוך את ההחלטה ולהוביל לכך שהלימודים בטכניון יתנהלו בשפה העברית .ניצחון זה
סימל במידה רבה את הצלחת מפעלו של בן יהודה בהחייאת השפה העברית והפיכתה לשפת
הלאום היהודי.
הברון אדמונד דה -רוטשילד – משפחת רוטשילד הייתה משפחה יהודית עשירה שניהלה מערכת
בנקאות באירופה .אדמונד דה רוטשילד ניהל את סניף המשפחה בצרפת .הוא החליט לסייע לישוב
היהודי בא"י משתי סיבות:
רוטשילד היה מלא בערכים יהודיים ורצה לעזור לבני עמו שנמלטו מהפוגרומים א.
והאנטישמיות.
רוטשילד שאף להוכיח כי גם היהודים יכולים להיות יצרניים וזאת בניגוד לטענת ב.
האנטישמים שהיהודים הם טפילים.
בתחילה ,הברון תרם את תרומותיו בחשאי ובעילום שם (ולכן כונה "הנדיב הידוע") ועם הזמן
פעילותו הפכה לקבועה וגלויה.
המשרד הארצישראלי -בקונגרס הציוני השביעי ( )1905החליף דוד וולפסון את הרצל והוביל את התנועה
הציונית על פי רעיונות הציונות הסינתטית (פעילות דיפלומטית למען צ'ארטר ובמקביל עלייה והתיישבות).
לאור זאת ,בקונגרס השמיני ( )1908החליטו להקים את "המשרד הארצישראלי" ביפו בהנהלת ארתור
רופין .תפקידו של הארגון היה להאיץ את הפעילות ההתיישבותית בארץ על ידי חיזוק מושבות ,רכישת
קרקעות ,הקמת חוות לאומיות (ששימשו להכשרת פועים וחקלאים עבריים) ,טיפול בעלייה ועוד.
נושא ג .התנועה הציונית והיישוב היהודי בא"י בזמן מלחמת העולם
הראשונה
[רקע
מלחמת העולם הראשונה פרצה באוגוסט .1914בראשית 1914ניצבו זה מול זה שני גושים של
מדינות אירופה:
מדינות המרכז – גרמניה ,אוסטרו-הונגריה ,האימפריה העות'מאנית ובולגריה.
מדינות ההסכמה – רוסיה ,בריטניה וצרפת] .
רקע כללי
בתקופת מלחמת העולם הראשונה ( )1918 – 1914סבל הישוב היהודי בא"י מקשיים רבים :כוחות
צבא עות'מאניים (תורכיים) רבים חנו בא"י שהפכה לקו חזית בין העות'מאניים לצבא הבריטי
שחנה במדבר סיני ובמצריים ,המושל העות'מאני בא"י ניהל מדיניות חשדנית ועוינת כלפי היישוב
היהודי ,מדיניות שלוותה בצווים ובגזירות רבות שהיקשו מאוד על חיי היישוב היהודי.
כתוצאה מקשיים אלו ,נותרו בא"י עם סיום המלחמה רק כ 56.000 -יהודים מתוך כ – 85.000
שחיו בה לפני פרוץ המלחמה.
.1מדיניות השלטון העות'מאני (ג'אמל פחה) כלפי היישוב היהודי בארץ ישראל
בזמן מלחמת העולם הראשונה
היעד – ניצול כלכלי :האימפריה העות'מאנית הייתה אימפריה לא מפותחת מבחינה א.
כלכלית ,אשר מצאה עצמה במלחמה ארוכה ויקרה מבחינה כספית .מושל א"י ,ג'מאל
פחה ,נקט במספר צעדים במאמץ לרתום את היישוב היהודי בא"י למאמץ המלחמה
העות'מאני :גביית כספים ,עבודות כפייה ,החרמת רכוש (כלים ,מכונות ובהמות)
והחרמת יבול חקלאי ומוצרי מזון.
היעד -דיכוי גילויי לאומיות יהודית :מושל א"י ,ג'מאל פחה ,לא בטח בנאמנות היישוב ב.
היהודי בא"י לשלטון העות'מאני ,ראה בתנועה הציונית תנועה לאומית המבקשת לנתק
את א"י מהאימפריה העות'מאנית ,לכן השליט בארץ משטר טרור ,בניסיון לדכא כל גילוי
של לאומיות יהודית ולמנוע כל ניסיון יהודי לשתף פעולה עם הצבא הבריטי שביקש
לכבוש את הארץ.
היעד – דיכוי גייס חמישי פוטנציאלי :מרבית בני היישוב היהודי בא"י הגיעו ממזרח ג.
אירופה ומרוסיה ,ומכיוון שהאימפריה העות'מאנית נלחמה נגד רוסיה במלחמה זו,
השלטון העות'מאני חשד ביישוב היהודי שהוא "גייס חמישי" (מרגלים ובוגדים)
בפוטנציה שיפעל למען ניצחון רוסיה ומעצמות ההסכמה.
.2הצהרת בלפור
רקע :במהלך כל מלחמת העולם הראשונה היו גורמים ציוניים שפעלו באנגליה בכדי להביא
להתקרבות בין התנועה הציונית לבין אנגליה .פעילות זו קיבלה ביטוי במגעים המדיניים של
פעילים ציוניים ,שמטרתם הייתה להביא את אנגליה למתן הצהרה בדבר זכותו של העם היהודי
לחדש את העצמאות הלאומית בארצו .הפעיל המרכזי במגעים אלה היה חיים וייצמן ,אשר
הסתייע במשפחת רוטשילד האנגלית שתמכו בציונות .לבסוף ,הצהרת בלפור הוענקה לתנועה
הציונית על ידי ממשלת בריטניה ב 2 -בנובמבר 1917וזאת באמצעות שר החוץ הבריטי -ארתור
ג'יימס בלפור .בהצהרה זו גילתה בריטניה אהדה לשאיפות הציונות בארץ ישראל .מסמך זה עורר
תקוות גדולות בהנהגה של התנועה הציונית ,בעם היהודי ובישוב בארץ ישראל .חשוב לציין כי
הנוסח הסופי של ההצהרה ניתן כמכתב ללורד רוטשילד אשר התבקש להעביר את תוכן המשפט
לידיעת ההסתדרות הציונית .רוטשילד לא נחשב לנציג הרשמי של היהודים ומכאן נובע שגם
הצהרת בלפור לא אמורה הייתה להיות מסמך רשמי של ממשלת בריטניה.
תוכן ההצהרה:
"ממשלת הוד מלכותו רואה בעין יפה הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ
ישראל ,ותשתדל במיטב מאמציה להקל על השגת מטרה זו .בתנאי ברור שלא
ייעשה שום דבר העלול לפגוע בזכויות האזרחיות והדתיות של עדות לא יהודיות
בארץ ישראל או בזכויות ובמעמד המדיני של יהודים בכל ארץ אחרת".
משמעות הצהרת בלפור - -ממשלת בריטניה בעד הקמת ”בית לאומי" ליהודים בא"י.
למרות הקשיים בניסוחה של הצהרת בלפור היא נתפסה על ידי הציוניים כתמיכה של מעצמה
גדולה ברעיון המדינה היהודית בא"י ואפילו כמעיין צ'רטר.
הקשיים הנובעים מתוכן ההצהרה :ניסוחה הרב משמעי של הצהרת בלפור מעורר את הקשיים
הבאים:
א" .בית לאומי ליהודים" -באותם ימים עדיין לא הייתה בחוק הבינלאומי הגדרה ברורה למושג
"בית לאומי" ולכן הייתה התלבטות האם הכוונה בבית לאומי למדינה יהודית עצמאית או שמא
לאוטונומיה (שלטון עצמאי) שמשמעותה ניהול עצמאי בענייני פנים בלבד.
ב" .בארץ ישראל – בעיית הגבולות" -אין בהצהרה הגדרה ברורה של טריטוריה שבה יוקם הבית
הלאומי .אמנם נכתב בהצהרה כי הבית הלאומי יוקם בארץ ישראל ,אולם אי אפשר ללמוד מכך
אם הכוונה לכל שטחה של ארץ ישראל או רק לחלק ממנה.
ג" .יסודו של בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל"– מנוסח ההצהרה לא עולה בברור אם היא
ניתנת לעם היהודי כולו או לעם היהודי היושב בציון.
ד " .ממשלת בריטניה רואה בעין יפה את יסודו של בית לאומי ותעשה כמיטב מאמציה" – זהו
נוסח מעורפל שלא מבטיח תמיכה חד משמעית בהקמתו של בית לאומי יהודי" .תעשה כמיטב
מאמציה" – מדוע לא הסבירו הבריטים את כוונתם .האם ניתן להסיק ממשפט זה שבריטניה
תעשה הכל? או האם היא מוגבלת באפשרויותיה לסייע בבניית הבית הלאומי היהודי ,למעשה אין
במשפט זה פירוט של המאמצים שבריטניה מוכנה לעשות למען הבית הלאומי היהודי בארץ
ישראל.
ה" .בתנאי שלא יעשה דבר העלול לפגוע בזכויות ( – ")...בהצהרה נקבע שממשלת בריטניה
תעמוד בהתחייבויותיה בתנאי שלא יפגעו הזכויות המדיניות והדתיות של העדות הלא יהודיות
בארץ ישראל אולם אין הגדרה ברורה של הזכויות ומכאן קשה לדעת מה יחשב לפגיעה בהן.
בנוסף לכך ,לא ברור באילו עדות מדובר.
א .שיקולים ביטחוניים ואסטרטגיים – בריטניה הייתה מעוניינת לשלוט בארץ ישראל בשל
קרבתה לתעלת סואץ (מעבר ימי לכיוון הודו והמזרח הרחוק) ובשל מיקומה של ארץ ישראל
כצומת דרכים בין יבשת אסיה לאפריקה .אלא שבהסכמים קודמים חתמה בריטניה עם שבטים
ערבים הסכם ,שנוסח במכתבי "מק מהון" ,ובמסגרתו הובטח למנהיגים הערבים ,שבתמורה
למרד נגד התורכים יוקמו בשטחי המזרח התיכון מדינות ערביות .כמו כן ,חתמה בריטניה עם
צרפת על הסכם "סייקס פיקו" שחילק את אזור המזרח התיכון לאזורי שליטה בין צרפת
לבריטניה לאחר נפילת האימפריה העות'מנית .בארץ ישראל התחייבה בריטניה לוותר לצרפת על
צפון הארץ .בסופו של דבר בריטניה העדיפה להתחמק מהתחייבויות אלה ,לערבים ולצרפתים.
באמצעות הצהרת בלפור ,אנגליה רצתה לתת היבט הגיוני לשאיפתה לשלוט בכל חלקי ארץ
ישראל ולחמוק מהסכמי מק מהון וסייקס פיקו.
ב .הרצון לצרף את ארצות הברית לצד בריטניה במלחמת העולם הראשונה – בריטניה שיערה
שתמיכתה בעם היהודי באמצעות הצהרת בלפור תיתן לה את תמיכת יהודי ארצות הברית ואלו
ישפיעו על השלטון בארצות הברית לתמוך בבריטניה ולהצטרף למלחמה ( .)1917בנוסף ,הבריטים
חשבו שיתכן והיהודים ברוסיה ימנעו את פרישתה של רוסיה מהמלחמה בשל הצהרת בלפור.
ג .הרצון למנוע מהיהודים לגשת לגרמניה ולבקש את הצ'רטר – בריטניה חששה שהיהודים יפנו
לגרמניה האויבת כדי לקבל את חסותה על הקמת בית לאומי יהודי בארץ ישראל .החשש היה
שאם גרמניה תסכים לכך היא תתחזק באזור המזרח התיכון על חשבון בריטניה .לפיכך בריטניה
ההצהרה. בפרסום גרמניה את להקדים החליטה
ד .האהדה הכנה של בלפור ושל לורד לויד ג'ורג' (ראש ממשלת בריטניה ) – שני האישיים הללו
חשו אהדה כנה לעם היהודי ולתרבותו באותה תקופה .בנוסף הם חשבו שבית לאומי יהודי בארץ
ישראל ישרת את האינטרסים של בריטניה בכך שתיפסק ההגירה של היהודים ממזרח אירופה
לאנגליה ותיפסק מעורבותם של היהודים בתנועות מהפכניות המסכנות את הסדר החברתי בתוך
אנגליה.
א .יהודים-ציוניים – הציונות קיבלה בפעם הראשונה הכרה רשמית בינלאומית על זעותם של
היהודים לשוב לא"י .הצהרת בלפור נתנה בהם תקווה והייתה להם תחושה שבריטניה העניקה
להם מעין צ'ארטר על ארץ ישראל כפי שנכתב בתוכנית באזל .בעקבות ההצהרה יהודים ציוניים
רבים עלו לארץ (עלייה שלישית )1919ותרגמו את הכמיהה לציון למושגים של עלייה והתיישבות.
ג .ערבים – הערבים ראו בהצהרה אסון ובגידה בהם (ראו בהצהרה סתירה למכתבי מק מהון)
וחששו למעמדם באזור .בעקבות ההצהרה החל מאבק שכלל פעילות אלימה של ערביי ארץ ישראל
כלפי היהודים בעיקר באזור הצפון (תל-חי) ובאזור המרכז (יפו) .אלימות זו מכונה בשם מאורעות
תר"פ \ תרפ"א (.)1921 – 1920
(בריטים – הבריטים שאפו שהמסמך ישכח או שלא יחשב כבעל חשיבות רשמית .אך להפתעתם
היהודים הפכו את ההצהרה לדרישה חד משמעית ומתמשכת לקיום ההתחייבות הבריטית
להקמת בית לאומי יהודי) .
.3השוואה בין התנועה הציונית בראשית דרכה ובין תנועות לאומיות של
עמים אחרים באירופה במאה ה19-
נקודות דמיון
הגורמים לצמיחתן של התנועות –גם התנועות הלאומיות וגם התנועה הציונית צמחו .1
מתוך גורמים רבים משותפים .כך למשל תהליכי החילון ,המהפכה התעשייתית
ורעיונות תנועת ההשכלה שהשפיעו על כלל התנועות בדרך לשאיפה לעצמאות לאומית.
יעדים – הן התנועות הלאומיות והן הציונות שאפו למימוש יעדים זהים – ריכוז בני .2
הלאום בטריטוריה אליה מרגישים זיקה והקמת מדינת לאום בה ,שיסודותיה
ליברלים.
טיפוסי המנהיגים – המנהיגים בכלל התנועות הלאומיות ובכלל זה בתנועה הציונית .3
היו ברובם מנהיגים משכילים ,חילונים ,אנשים כריזמטיים ואנשי מעשה.
דפוסי הפעילות – הן התנועה הציונית והן התנועות הלאומיות פעלו בדרך דיפלומטית .4
להשגת מטרותיהן .התנועה הציונית למן תחילת דרכה ניסתה להשיג את הצ'ארטר
ואילו תנועות לאומיות אחרות באירופה ניסו להגיע להסמים שונים עם המעצמות לשם
השגת עצמאות.
נקודות שוני
התודעה הלאומית – בניגוד לתנועות לאומיות רבות באירופה ,היהודים תפסו עצמם כבני .1
עם אחד מאות בשנים קודם להופעתה של הלאומיות .במסגרת תודעה לאומית זו שאפו
היהודים לעצמאות מדינית בציון במשך דורות רבים.
אתגרים ייחודיים לציונות – ביחס לתנועות לאומיות אחרות ,ליהודים היו אתגרים .2
ייחודיים רבים:
היהודים חוו פיצול בתחומים רבים בינם לבין עצמם .היה קיים פיצול
לשוני היות והיהודים דיברו בשפות שונות ולא הייתה שפה לאומית
אחת .כמו כן היה קיים פיצול תרבותי וקהילתי וזאת בשל פיזורם
הגיאוגרפי של היהודים.
היהודים היו תלויים גם בשליט החוקי על ארץ ישראל וגם בשלטונות
המקומיים בארצות השונות בהם חיו ,בכל הנוגע לפעילות הלאומית
שלהם.
ריבוי המתנגדים לתנועה הציונית בתוך החברה היהודית – לציונות התנגדו היהודים .3
האורתודוקסים (חרדים) ממניעים דתיים והיהודים המשתלבים (מתבוללים) חששו כי
הציונות תפגע במעמדם בארצות השונות .בנוסף התנגדו לציונות יהודים סוציאליסטיים
ומהפכניים כדוגמת חברי הבונד ,בשל התנגדותם הכללית ללאומיות ולבידול בין
האומות.
על פי התפיסה הנאצית ,בני הגזעים השונים נבדלו ביניהם גם במבנה פיזיולוגי
וכן ,אדם הנולד לגזע מסוים יהיה משויך אליו עד מותו .בנוסף ,היות ועל בני
הגזע הארי מוטלת השליחות של שליטה בעולם ,יש לשמור על טוהר הגזע והדם
הארי ,שיכול להזדהם כתוצאה מנישואי תערובת עם גזעים אחרים.
עקרון עליונות המדינה והעם (המדינה הפולקיסטית) – כחלק מתורת הגזע, .7
הנאצים ראו בעם ערך עליון (פולק=עם בגרמנית) .המדינה לא צריכה לשרת את
האדם הבודד ,אלא הפרט מחויב לשרת את המדינה והעם .הפיהרר מייצג את
העם ועל כן יש לשרתו .על הפרט לשרת את האומה ללא שאלות ,כי היא
המעניקה לו את משמעות הנשגבת של חייו .האומה מבוססת על התרבות
(הפולקלור) הגרמני שנבנה במשך מאות שנים ותרבות זו ,כמו גם המשתייכים
לתרבות זו ,חייבים להיות טהורים .אישיותו של הפרט מבוטלת למול תביעות
האומה וזאת על מנת ליצור אומה העליונה מבחינה צבאית ,אומה אדירה.
סיסמא נאצית ידועה הייתה" :אתה הינך לא כלום ,העם הוא הכל".
לסיכום ,עקרונות אלה מהווים את עיקרי האידיאולוגיה הנאצית ,שמבוססת על ספרו של
היטלר "מיין קאמפף" .עקרונות אלה הנחו את דרך פעולתו של הרייך השלישי במהלך ימי
שלטונו של היטלר.
הצג שלושה עקרונות של האידיאולוגיה הנאצית ,והסבר כיצד שניים מהם באו לידי ביטוי
בפעולותיה של גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה.
מבוא :תהליך השתלטותם של הנאצים על גרמניה והפיכתה למדינה טוטליטרית נמשך כשנתיים
וכונה בשם "תהליך האחדה" = "נאציפיקציה" ( .)1933-1935משמעות התהליך הוא איחוד גרמניה
תחת שלטון ריכוזי נאצי ,שיעבוד של כל ארגוני החברה ומוסדותיה ,כגון – הרייכסטאג(בית
הנבחרים) ,מערכת המשפט ,הצבא ,הכנסייהוהמפלגות הנוספות לטובת המפלגה והפיהרר .היטלר
פעל להשגת שליטה מלאה במדינה ובחברה הגרמנית .תהליך זה נועד לחיסולה המוחלט של
הדמוקרטיה בגרמניה ,בה ראה היטלר את שורש הרעולהשרשת הטוטליטריות והאידיאולוגיה
הנאצית.
חרם על חנויות ועסקים יהודיים– בראשון באפריל ,1933הטילה ממשלת גרמניה חרם -
כלכלי על בתי עסק יהודיים שנמשך יום אחד .החרם בא כתגובה על המחאה שעוררו
כביכול היהודים בעולם נגד מדיניות הנאצים בגרמניה .ביום זה נצבעו חלונות הראווה של
חנויות היהודים בסיסמאות אנטי יהודיות ובכניסה לבתי העסק היהודיים הוצבו משמרות
של ה , SA -שמנעו כניסת גרמנים .צעד זה לווה בתעמולה שהופצה בעיתונים וברחובות
ושהאשימה את היהודים בהשתלטות על כלכלת המדינה .כשלון החרם נבע מאי היכולת
לנתק את הכלכלה הגרמנית מהיהודים ביום אחד ,אולם המהלך מבטא את תורות הגזע
שבאידיאולוגיה הנאצית.
החוק להשבת הפקידות המקצועית על כנה– חוק זה קבע שרק בעלי דם ארי טהור יוכלו -
לעבוד במשרות ממשלתיות – ציבוריות .עקב כך הורחקו היהודים מכל המשרות
הממשלתיות .רופאים ועורכי דין יהודיים ,אלפי מורים ומנהלי בנקים פוטרו ממשרותיהם
בשל דתם .כמו כן ,צומצמה מכסת הסטודנטים היהודיים באוניברסיטאות ויהודים
הורחקו ממוסדות תרבות.
איחוד המשרות (חוק ההאחדה) – באוגוסט 1934נפטר הנשיא הגרמני הינדנבורג .הנשיא -
היה גיבור מלחמת העולם הראשונה ונהנה מתמיכה רחבה בציבור הגרמני ולכן היטלר
נמנע מעימותים עמו .לאחר מותו מנע היטלר מינוי של נשיא חדש ואיחד את משרת
הקנצלר עם משרת הנשיא .בכך הפך היטלר לראש הממשלה (קנצלר) ,הנשיא והמפקד
העליון של הצבא .עתה הפך היטלר למנהיג העליון של גרמניה ,הפיהרר.
פיקוח על החינוך– מתוך הבנת כוחו של החינוך בעיצוב האדם ,הנאצים השקיעו רבות -
בחינוך .הם הקימו מוסדות להכשרת מורים ברוח הנאצית ,מורים ומרצים שאינם ארים,
או שלא היו נאמנים למפלגה – פוטרו .בתי הספר הנאציים חינכו להערצת היטלר ,לתורת
הגזע ,לאנטישמיות ,לצייתנות ולהקרבה למען המולדת .בנוסף ,הודפסו ספרי לימוד
חדשים ולחינוך הגופני ניתנה עדיפות גבוהה לשם יצירת "אדם חדש" ,בעל מראה בריא,
וכדי להכשיר את הצעירים למלחמה.
גם האוניברסיטאות היו תחת פיקוח הדוק ועל כן רבים גורשו או עזבו את מוסדות
המחקר ורבים אחרים השלימו עם התנאים החדשים והתאימו עצמם לרוח המשטר
הנאצי.
מיד עם עלייתם לשלטון ,ארגנה המפלגה הנאצית את הנוער ההיטלראי (ההיטלריוגנד).
התנועה החדירה בנוער את תפיסת העולם הנאצית ,הערצת היטלר והדגישה במיוחד את
להט המלחמה ואת ההקרבה הטוטאלית למען הפיהרר – ממש עד המוות .הבנים חונכו
להילחם למען הפיהרר והבנות חונכו ללדת ילדים לאומה ולדאוג ללוחמים .התנועה
הייתה כלי לעיצוב דור העתיד של גרמניה וחייליה:חניכיה לבשו מדים ,עברו אימוני כושר,
למדו שירים לאומניים ,צעדו במצעדים וכו' .כל זאת במטרה להחדיר בהם תחושת
עליונות ,גאווה לאומית ומסירות מוחלטת להיטלר ולגרמניה .החל משנת 1939חויב כל
ילד להשתייך להיטלריוגנד.
לצורך כל זאת הוקמה בשנת " 1933לשכת התרבות של הרייך" בראשותו של יוסף גבלס,
שר התעמולה.
היטלר וגבלס רצו לבסס את מערכת החינוך על טהרת הגזע הארי .כל בתי הספר
והאוניברסיטאות היו כפופים ל"לשכת התרבות של הרייך".
לשכה זו מנתה את מנהלי בתי הספר ,את מרכזי תנועות הנוער ,ואת המרצים -
באוניברסיטאות .בנוסף ,מקורות הידע והתקשורת נשלטו על ידי המדינה וכך חל פיקוח
על העיתונות ,והחדשות צונזרו ונכתבו על ידי הממשל.
העיתונות שמשה כל העת שופר לתעמולה הנאצית בה פורסמו מאמרי שטנה נגד
היהודים.
פיקוח על התרבות -לשכת התרבות של הרייך קבעה אילו יצירות אומנות ,מוזיקה, -
ספרים ,סרטים ,עיתונים ומחזות ,יקראו ,ישמעו ויראו.ספרים אשר חוברו על ידי יהודים,
או על יהודים הועלו באש (טקס שריפת הספרים) .יצירות אריות הובלטו כיפות ,אל מול
יצירות של האויב אשר נחשבו למנוונות .בנוסף ,המוסיקה של ריכרדואגנר אומצה על ידי
הנאצים כמוסיקה ארית וכן הוטל חרם על מוזיקת ג'אז אשר סימלה את האדם השחור.
זאת ועוד ,פותחה ספרות ארית אשר הדגישה את העבר הרומאי ואת המוטיבים של
אדמה ודם.גם הציור ,הפיסול והארכיטקטורה גויסו למען המדינה .מעבר לכך ,סמלי
גרמניה הוחלפו בסמלי הנאצים ,וצלב הקרס נקבע כדגל המדינה.
תעמולה – המשטר הנאצי יצר כלי תעמולה אדירים בהשפעתם ,בפיקוחו של יוזף -
גבלס שהיה שר התעמולה במפלגה הנאצית .מטרתו של גבלס הייתה לעצב את עולמו
האישי של הפרט .התעמולה הנאצית עשתה שימוש בחזיונות אור-קוליים ,תהלוכות ביום,
מצעדי לפידים בלילה ,אסיפות ענק ,מפגני ראווה ,קולנוע מגויס ,מוזיקה מלהיבה ,שידורי
רדיו ועיתונות .כל אלה הילכו קסם (היפנטו) על ההמון ,יצרו התלהבות עצומה ,האדירו
את העוצמה של המשטר הנאצי והקנו לפרטים הגרמנים תחושת שייכות למסגרת המגנה
של העם והפיהרר .מקום מרכזי בתעמולה ,היה לפולחן האישיות לפיהרר .כך ,מועל היד
והקריאה "הייל היטלר” החליפה את ברכת השלום במפגש בין אנשים (הייתה זו בין
השאר הבעת נאמנות) .בנוסף ,יום הולדתו של היטלר (וגם יום עלייתו לשלטון) צוינו כימי
חג ,ורחובות ,כיכרות וילדים נקראו על שם המנהיג.
חשוב לציין כי חלק נכבד מהתעמולה הנאצית כוון נגד היהודים ,למשל על ידי תליית
העיתון האנטישמי "דר שטרימר” מידי שבוע על לוחות המודעות ובתחבורה הציבורית.
מטרת השילוט הייתה להדגיש ולהפיץ את העניין האנטישמי.כמו כן ,הופצו סרטי
תעמולה ,תהלוכות ומצעדים כנגד היהודים.
הצעדים שנקטו הנאצים לביסוס שלטונם בתחום הטרור והפעלת הכוח: .3
הקמת מחנות ריכוז – מתנגדיו של המשטר הנאצי ובכלל זה קומוניסטים ,דמוקרטים, -
אנשי דת נוצרים שמחו כנגד השלטון ,יהודים ואינטלקטואלים ,נשלחו למחנות ריכוז
בגרמניה .מחנה הריכוז הראשון שהוקם למתנגדים פוליטיים היה דכאו ואחריו קמו
ברחבי גרמניה מאות מחנות ריכוז .מחנה הריכוז היה למעשה מחנה מעצר שנוהל על ידי
ה . S.S -העצורים במחנה הועבדו בפרך ,הורעבו למוות ,עברו עינויים והיו עצורים תחת
משטר נוקשה ואלים .רבים מהנשלחים למחנות הריכוז לא שרדו.
שריפת הספרים - 10.5.1933 ,היהודים נחשבו כגזע הורס תרבות ולפיכך הנאצים ראו צורך -
לדחוק את תרבותם מחוץ לחברה הגרמנית ולהדגיש את התרבות הארית הגרמנית.ב -
10.5.1933נערכה שריפת ספרים פומבית ביוזמת לשכת התרבות של הרייך בכיכר האופרה
בברלין ,שם הועלו באש ספרים של סופרים יהודיים כאיינשטיין ופרויד.השריפה נערכה
גם במקומות נוספים ברחבי גרמניה.
כ 50שנה קודם לכן ,כתב משורר יהודי בשם היינה את המשפט "במקום שבו שורפים
ספרים עתידים לשרוף בני אדם”.
למעשה שריפת הספרים הייתה חלק מהמסע הנאצי נגד התרבות היהודית ה"מנוונת"
ולכן ,על פיהם ,יש להוקיעה.
אירוע זה הפך למפגן כוח של המפלגה הנאצית ,אשר שוב הוכיח מדיניות אנטישמית,
הגבלות על התרבות היהודית ועל פרסום עבודות מחקר של יהודים.
גם אירוע זה עודד את הגירת היהודים מגרמניה ,ובנוסף אליו החלו להטיל על היהודים
איסורים שונים כמו איסור על יהודים להיכנס למופעי בידור של גרמנים ,לשבת על
ספסלים בגנים ציבוריים ,להשתתף בארגוני ספורט ,ולהחזיק בחיות בית.
באוניברסיטאות הזהירו מפני הצטרפות לכיתות לימוד עם מרצים יהודים ובמקומות
רבים בגרמניה נתלו השלטים עם הכתובת "יהודים אינם רצויים”.
ליל הסכינים הארוכות (חיסול ה – -)SAעיצוב המשטר הנאצי ,יוני 1934 .4
ביוני ,1934הורה היטלר לחסל את ראש ה – ,S.Aארנסט ראהם ,ואת שאר מנהיגי הS.A -
(פלוגות הסער של המפלגה – צבא המפלגה) ,כאלף איש במספר .חיסול זה נודע כ"ליל הסכינים
הארוכות " .בפעולה זו ביקש היטלר להיפטר מגורמים מעכבים בתוך התנועה הנאצית ,העלולים
לערער את יציבות שלטונו של היטלר.
ניתן למנות שתי סיבות לחיסול צמרת ה –:S.A
מנהיגי ה – S.Aובראשם ראהם דרשו לבצע מהפכה חברתית בהתאם לאידיאולוגיה .1
הסוציאליסטית ובכלל זה סילוק התעשיינים ובעלי ההון מעמדותיהם .היטלר חשש
שתוכנית זו תמנע ממנו את תמיכת בעלי ההון ולכן התנגד למהלך זה.
מנהיגי ה – S.Aדרשו להיות מנהיגי הצבא הנאצי ,אולם היטלר ראה בארגון לא יותר .2
מאספסוף פראי ועקב כך נתן הוראה לרצוח את מנהיגיו.
בצעד זה ביטא היטלר את עקרון המנהיג באידיאולוגיה הנאצית ,כמנהיג כל יכול אשר דעתו היא
היחידה הקובעת ואין לערער על החלטותיו.
כתוצאה מליל הסכינים הארוכות ,התחזק משמעותית כוחו של הצבא הגרמני וכן התחזקה
נאמנותו של הצבא לפיהרר .בנוסף ,התחזק כוחו של ה – ,S.Sאשר ירש את מקומו של ה – .S.A
זאת ועוד ,על ידי מהלך זה היטלר שלח שני מסרים ברורים – היטלר הוא הפיהרר הבלתי מעורער
וכל המערער עליו יומת וכן ,היטלר התקרב לבעלי ההון והתעשיינים.
חוקי נירנברג שייכים לשלב החקיקה והם מהווים שלב נוסף במדיניות האנטי-יהודית ,כאשר קדמו
לכך מעשים נוספים כגון החרם הכלכלי ,וחקיקות נוספות.
חקיקת החוקים היא בבחינת עליית מדרגה וכוונתם היא לא רק לבודד את היהודים מהחברה
הגרמנית ,כי אם גם להביא להשפלתם ולסילוקם מגרמניה על רקע גזעי טהור.
החוקים הללו נחקקו בשלב שבו היטלר הוא הפיהרר והוא מוכיח שצעדיו לביסוס השלטון
משולבים בצעדים כנגד היהודים והם מהווים הפיכה של האנטישמיות לחוקית ורשמית.
ב ,15.9.1935בעת כינוסה של המפלגה הנאצית בעיר נירנברגפורסמו חוקי הגזע המכונים חוקי
נירנברג ,שקבעו את הפרדתו של הגזע היהודי מהגזע הארי מבחינה חוקית.
העוברים על החוקים צפויים לקנסות ולעונשי מאסר .חוק זה הוביל משפחות רבות שבהן
התקיימו נישואי תערובת להיפרד ,ואלה שלא נפרדו חיו בצל פחד וחשש קבוע.
יש לציין כי בנובמבר 1935יצאה תקנה והוספה לחוק אזרחות הרייך הקובע מי הוא יהודי.
ההגדרה קבעה כי יהודי הוא מי שמוצאו לשלושה סבים לפחות ,שהם יהודים שלמים לפי גזעם
(בעל דם ארי טהור היא מי ששלושה דורות אחורה אין לו קשר ליהודים).
יש לציין ,כי הקהילה היהודית הגרמנית נחלקה בדעותיה ביחס לחוקי נירנברג ,היו שהחליטו להגר
מגרמניה והיו שבחרו להאמין שדווקא בזכות ההגדרות המשפטיות מצבם של היהודים יתאזן והם
יזכו לאוטונומיה מסוימת ללא רדיפה.
בפקודת היטלר ,קיימה ההנהגה הנאצית פגישה לאחר ליל הבדולח כדי להעלות
רעיונות איך לגרום ליהודים לצאת מגרמניה.
בינואר 1939הוקמה בגרמניה " הרשות הארצית המרכזית להגירת יהודים" כדי לזרז
ולייעל את יציאת היהודים מגרמניה ,ובכך להקצין את מדיניות ההגירה הכפויה
בגרמניה.
בסופו של דבר עזבו את גרמניה בשנת 1939כ 68,000 -יהודים.
מדיניות ההגירה הכפויה הסתיימה בשנת .1941
מהלך הפוגרום "ליל הבדולח" :ליל הבדולח החל בלילה שבין ה 9-10 -בנובמבר ,עת המון גרמני
ואוסטרי משולהב בהנהגת אנשי הS.S -וה , S.D-התנפל על יהודים ברחבי גרמניה ואוסטריה.
ליל הבדולח היה מבצע מקיף והוא היווה פגיעה בסמלים המרכזיים של החיים היהודיים בגרמניה.
ההתנפלות הייתה על יהודים ברחוב ,על מבנים של יהודים ,על בתי כנסת ,ועל חנויות של יהודים.
יותר מ 1000 -בתי כנסת ברחבי גרמניה הועלו באש ,מאות חנויות ובתים של יהודים נהרסו
והוצתו.כ 90 -יהודים נרצחו ,מאות נפגעו 30 ,אלף יהודים נעצרו ורביםנשלחו למחנות ריכוז.
הנזקים שנגרמו היו כבדים ביותר והיהודים הם שחויבו לתקנם .הוטל על היהודים גם קנס כספי
גבוה לכיסוי הנזקים.
לפוגרום היו שלוש מטרות :להגביר את אווירת הזעם של ההמון הגרמני כנגד היהודים ,להרחיק
את היהודים מתחומים בכלכלה שעוד היו מצויים בהם ולהעשיר את קופת המדינה ,ובנוסף,
לעודד עוד יותר את ההגירה היהודית מחוץ לגרמניה ואוסטריה ,שהייתה איטית מדי בעיני
הנאצים.
ליל הבדולח כונה כך בשל הכמויות האדירות של זכוכיות שהתנפצו באותו לילה ולמעשה הוא
מסמל ליהודים את המעבר משלב האלימות המילולית ושלב החקיקה ,לשלב האלימות הפיזית
ולמעשי פוגרום מתוכננים על ידי ההנהגה.ליל הבדולח הוכיח כי דמם של היהודים הפך הפקר,
ביטחונם האישי אינו ברור עוד וכי אין להם מה לחפש בגרמניה.
משמעות הפוגרום "ליל הבדולח" – ליל הבדולח כנקודת מפנה הן עבור הנאצים והן עבור
היהודים:
ליל הבדולח היה ביטוי לאלימות הפיזית כלפי היהודים ,שמעברלהסתה מילולית .1
וחוקית– במובן זה הוא מהווה הסלמה ביחס השלטון .הייתה זו הפעם הראשונה בה
הפגיעות הפיזיות ביהודים אורגנו על ידי השלטון בצורה כלל ארצית.
יהודים רבים הפנימו כי לא יוכלו להמשיך ולחיות בגרמניה ועשרות אלפי יהודים .2
היגרו מגרמניה בעקבות ליל הבדולח.
הוקמו מחנות ריכוז נוספים שנועדו במיוחד למעצר של יהודים והם שוחררו רק .3
לאחר שהפקידו ערבות כספית דרכה הם מבטיחים שיעזבו את גרמניה.