‫המהפכה הצרפתית (‪ )1789‬קבעה שני עקרונות מרכזיים שערערו על הסדר הפוליטי והחברתי שהיה‬

‫קיים עד אז באירופה‪ .‬עיקרון אחד קבע כי המדינה היא ארגון ריבוני ועצמאי‪ ,‬ואינה כפופה לרשות‬
‫דתית‪ ,‬כלומר ‪ -‬המדינה אינה כפופה עוד לכנסייה‪ ,‬והמלך אינו שולט "בחסדי האל‪ ".‬עיקרון שני קבע‬
‫כי אמנה מוסכמת בין השלטון לבין האזרחים היא הבסיס למבנה החברתי‪ .‬האמנה‪ ,‬מעין חוזה בין‬
‫השלטון לעם‪ ,‬התבססה על התפיסה שלפיה מעמדם של בני אדם בחברה אינו קשור למעמד החברתי‬
‫שבו נולדו‪ .‬לכל אדם יש אפשרות לניידות חברתית ‪ :‬אדם נולד במעמד מסוים‪ ,‬ועל פי כישרונותיו‬
‫ומעשיו הוא יכול לעבור למעמד אחר‪.‬‬

‫"הצהרת זכויות האדם והאזרח‪ ",‬שפורסמה בצרפת כמה שבועות לאחר תחילת האירועים‬
‫המהפכניים אוגוסט‪ )1789( ,‬הפכה ל"אני מאמין" של העולם הדמוקרטי‪ .‬ההצהרה מבוססת על‬
‫עקרונות השאובים מתורותיהם של הוגי דעות מתקופת ההשכלה‪ .‬נקבע בה כי כל בני האדם נולדו‬
‫שווים וחופשיים וכי הזכויות הטבעיות של כל בני האדם ‪ -‬הזכות לחיים‪ ,‬הזכות לחירות והזכות לקניין ‪-‬‬
‫אינן ניתנות לביטול‪ .‬ההצהרה פירטה את הזכויות הנובעות מן הזכויות הטבעיות‪ :‬שוויון לפני החוק‪,‬‬
‫חופש דת‪ ,‬חופש ביטוי‪ ,‬והגנה על החיים ועל הרכוש‪.‬‬