‫מגמה‪ :‬מכונות‬

‫מרצה‪ :‬גוטמן סבטלנה‬

‫חוברת עזר במקצוע‪:‬‬

‫"חלקי מכונות"‬

‫‪2020‬‬
 ‫מחבר מסומרר‬
‫גיאומטריה של מחבר מסומרר‬

‫‪ - b‬רוחב החלק המחובר‬

‫‪ -‬עובי החלקים המחוברים‬ ‫‪t 2 , t1‬‬
‫‪ -‬סכום עוביים של החלקים המחוברים‬ ‫=‪∑ t‬‬
‫‪i‬‬ ‫‪t1 + t 2‬‬
‫‪ - d‬קוטר המסמרה ‪d= 2 ⋅ t min‬‬
‫‪ - ∆l‬אורך קצה המסמרה ליצירת ראש‪∆l (0.6 ÷ 1.0)d :‬‬
‫= ‪ -‬לראש משוקע‬
‫‪∆l (1.4 ÷ 1.6)d‬‬
‫= ‪ -‬לראש כד‬
‫‪=l‬‬ ‫‪∑ t +∆l‬‬
‫‪i‬‬ ‫‪ -‬אורך המסמרה‬ ‫‪l‬‬
‫‪ - p‬המרחק שבין מרכזי שתי מסמרות בשורה ‪p 3d ÷ 6d‬‬
‫=‬
‫‪ - e‬המרחק בין מרכז המסמרה לבין קצה החלק ‪e = 1.5d‬‬
‫‪ - e1‬המרחק בין שורות המסמרות ‪e1 = 2d‬‬
‫‪ - n‬מספר שטחי מגע השווה למספר הפחים המחוברים פחות אחד‬
‫‪i‬‬
‫‪ -‬מספר מסמרות כללי‬
‫‪ - i i‬מספר מסמרות בשורה מסויימת ‪i‬‬

‫‪1‬‬
 ‫חישוב מחבר מסומרר עמוס בעומס סימטרי‬
‫‪ .1‬חישוב מסמרות לגזירה‬
‫‪F‬‬ ‫תנאי חוזק‬
‫=‪τ‬‬
‫‪S‬‬ ‫] ‪≤ [ τS‬‬ ‫לגזירה‬
‫‪AS‬‬
‫שטח הגזירה‬
‫‪π ⋅ d2‬‬ ‫של המסמרה‬
‫=‪A‬‬
‫‪S‬‬ ‫‪⋅ n ⋅i‬‬
‫‪4‬‬
‫‪ - d‬קוטר המסמרה‬
‫‪ - n‬מספר שטחי מגע השווה למספר הפחים המחוברים פחות אחד‬
‫‪ - i‬מספר מסמרות‬
‫‪4⋅F‬‬ ‫קוטר המסמרה‬
‫≥‪d‬‬ ‫המינימלי הדרוש‬
‫‪[τ S ] ⋅ π ⋅ n ⋅ i‬‬
‫‪4⋅F‬‬ ‫מספר המסמרות‬
‫≥‪i‬‬ ‫המינימלי הדרוש‬
‫‪[τ S ] ⋅ π ⋅ n ⋅ d 2‬‬
‫‪ .2‬חישוב מסמרות למעיכה‬
‫‪F‬‬ ‫תנאי חוזק‬
‫=‪σ‬‬
‫‪Lc‬‬ ‫] ‪≤ [ σLc‬‬ ‫למעיכה‬
‫‪A Lc‬‬
‫שטח המעיכה‬
‫⋅= ‪A Lc‬‬
‫‪d t min ⋅ i‬‬ ‫של המסמרה‬

‫‪ - d‬קוטר המסמרה‬
‫‪ - i‬מספר מסמרות‬
‫‪ - t min‬עובי המינימלי למעיכה‬
‫בכיוון אחד‬

‫‪t1 = 2 + 2 = 4‬‬
‫‪t2 = 5‬‬
‫‪t min = 4‬‬
‫‪F‬‬ ‫קוטר‬
‫≥‪d‬‬ ‫המסמרות‬
‫‪[σ Lc ] ⋅ tmin ⋅ i‬‬ ‫המינימלי‬
‫הדרוש‬
‫‪F‬‬ ‫מספר‬
‫≥‪i‬‬ ‫המסמרות‬
‫‪[σ Lc ] ⋅ tmin ⋅ d‬‬ ‫הדרוש‬
‫‪2‬‬
 ‫‪ .3‬חישוב פחים למתיחה‬
‫‪Ni‬‬ ‫תנאי חוזק‬
‫=‪σ‬‬
‫‪ti‬‬ ‫] ‪≤ [σt‬‬ ‫למתיחה‬
‫‪A ti‬‬
‫שטח‬
‫= ‪A ti‬‬ ‫‪( b − ii ⋅ d ) ⋅ t‬‬ ‫המתיחה של‬
‫הפח‬

‫‪ - b‬רוחב החלק המחובר‬

‫‪ - t‬עובי החלק המחובר‬
‫‪ - i i‬מספר המסמרות בחתך הנבדק‬
‫‪ - p‬המרחק שבין מרכזי שתי מסמרות בשורה‬
‫‪ - N i‬כוח צירי הפועל על החתך הנבדק של המחבר‬
‫‪ - F1‬הכוח הפועל על מסמרה אחת‬
‫‪ - σti‬מאמץ המתיחה בחתך הנבדק ‪ n-n‬של המחבר‬

‫‪ .4‬חישוב קצה הפח לגזירה‬

‫‪F‬‬ ‫תנאי חוזק‬
‫=‪τ‬‬
‫‪S‬‬ ‫] ‪≤ [ τS‬‬ ‫לגזירה‬
‫‪AS‬‬
‫שטח הגזירה‬
‫של קצה הפח‬

‫‪‬‬ ‫‪d‬‬
‫=‪A‬‬
‫‪S‬‬ ‫‪2e − ⋅ t ⋅i‬‬
‫‪‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪ -‬המרחק בין מרכז המסמרה לבין קצה החלק‬ ‫‪e‬‬

‫‪3‬‬
 ‫מאמצים מותרים בעומס סטטי לפי תקן ‪DIN‬‬

‫קטרים תקניים עבור מסמרות‬

‫‪4‬‬
 ‫חישוב מחבר מסומרר עמוס בעומס לא סימטרי‬

‫‪ (1‬ממספרים מסמרות וקובעים את הקואורדינטות ‪ x i , y i‬של כל אחת מהן‪:‬‬

‫‪y1 , y 2 , y3 ...‬‬ ‫‪x i , x 2 , x 3 ...‬‬

‫‪ (2‬מחשבים מיקום של מרכז הכובד של המחבר )לפי צורך(‬

‫‪yc‬‬ ‫=‬
‫‪∑y‬‬ ‫‪i‬‬
‫‪xc‬‬ ‫=‬
‫∑‬ ‫‪x‬‬ ‫‪i‬‬

‫‪i‬‬ ‫‪i‬‬

‫‪ (3‬מחברים את המסמרות למרכז הכובד ומחשבים מרחקים ‪ a1 , a 2 , a 3 ...‬בין המסמרות‬

‫לבין מרכז הכובד של המחבר המסומרר ‪.C‬‬

‫‪F‬‬
‫= ‪F1‬‬ ‫‪F‬‬
‫‪ (4‬מחשבים ‪ - 1‬כוח מכוח השווה בכל מסמרה ומסמרה‪i :‬‬

‫‪ (5‬מחשבים את ‪ - M c‬מומנט של הכוח ‪ F‬לגבי מרכז הכובד של המחבר המסומרר‪:‬‬

‫‪M c= F ⋅ L‬‬

‫‪5‬‬
 ‫‪Mc ⋅ ai‬‬
‫= ‪FSi‬‬ ‫‪F , F , F ...‬‬
‫‪ (6‬מחשבים ‪ - S1 S2 S3‬כוחות ממומנט‪∑ a i2 :‬‬
‫בכיוון‬ ‫‪Fsi‬‬ ‫‪ (7‬מסמנים את כל הכוחות בסכמת החישוב‪ F1 :‬בכיוון הכוח החיצוני‪,‬‬
‫המומנט‪.‬‬

‫‪ (8‬לכל מסמרה ומסמרה מחשבים כוח שקול ‪: R 1 , R 2 , R 3 ...‬‬

‫=‪R‬‬
‫‪i‬‬ ‫‪F12 + FSi2 + 2 ⋅ F1 ⋅ FSi ⋅ cos α‬‬

‫‪ (9‬לפי כוח שקול ‪ R i‬קובעים מהי המסמרה העמוסה ביותר שבה ‪. R i = R max‬‬

‫‪ (10‬מבצעים חישוב דרוש של המסמרה‪:‬‬

‫תנאי חוזק למעיכה‬ ‫תנאי חוזק לגזירה‬

‫חישוב בדיקה‪ :‬בדיקת חוזק המסמרה העמוסה ביותר‬

‫תנאי חוזק למעיכה‪:‬‬ ‫תנאי חוזק לגזירה‪:‬‬

‫‪Rmax‬‬ ‫‪Rmax‬‬
‫= ‪σ Lc‬‬ ‫] ‪≤ [σ Lc‬‬ ‫= ‪τS‬‬ ‫] ‪≤ [τ S‬‬
‫‪ALc‬‬ ‫‪AS‬‬
‫שטח המעיכה של המסמרה‪:‬‬ ‫שטח הגזירה של המסמרה‪:‬‬
‫‪ALc = d ⋅ t min‬‬ ‫‪π ⋅d2‬‬
‫= ‪AS‬‬ ‫‪⋅n‬‬
‫‪4‬‬
‫חישוב תכנון‪ :‬חישוב קוטר המסמרה העמוסה ביותר‬
‫‪Rmax‬‬ ‫‪4 ⋅ Rmax‬‬
‫≥‪d‬‬ ‫≥‪d‬‬
‫‪[σ Lc ] ⋅ tmin‬‬ ‫‪[τ S ] ⋅ π ⋅ n‬‬
‫חישוב תכנון‪ :‬חישוב עובי החלק המינימלי הדרוש‬
‫‪Rmax‬‬
‫≥ ‪tmin‬‬
‫‪[σ Lc ] ⋅ d‬‬

‫‪6‬‬
 ‫מחבר מרותך‬
‫שיטות ריתוך‬
‫‪ .1‬ריתוך חשמלי‬
‫‪ - 1‬תוספת חומר לריתוך‬
‫‪ – 2‬אלקטרודה‬
‫‪ – 3‬חלק מחובר‬
‫‪ – 4‬קשת חשמלית‬
‫‪ – 5‬אמבט ריתוך‬
‫‪ – 6‬תפר‬
‫‪ – 7‬מקור מתח‬
‫‪ .2‬ריתוך חשמלי בסביבה מגינה‬

‫‪ .3‬ריתוך התכה בהתנגדות חשמלית‬

‫‪7‬‬
 ‫‪ .4‬ריתוך בלחץ‬

‫‪ .5‬ריתוך וחיתוך בגז )אוטוגני(‬

‫‪ - 1‬להבה‬
‫‪ – 2‬מבער ריתוך‬
‫‪ – 3‬תפר‬
‫‪ – 4‬אמבט ריתוך‬
‫‪ – 5‬עובד‬
‫‪ – 6‬חוט חומר נוסף‬

‫כושר ריתוך פלדות‬

‫‪%P %Mo %Cu %Mn %Cr %Ni‬‬
‫‪%CE = %C +‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+ 0.0024t‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪15‬‬

‫‪8‬‬
9
 ‫סמלי הריתוך )לפי תקן ישראלי ‪ – 1133‬מאי ‪(1981‬‬

‫ב‪ .‬מקום לציון שיטת הריתוך‬ ‫א‪ .‬תפר היקפי‬

‫]‪[ρ] = α ⋅ [σ‬‬
‫שעורי מקדמים לפי תקן ‪ 4100‬למבני פלדה‬
‫‪α‬‬ ‫סוג ההטרחה של החיבור‬ ‫סוג התפר‬
‫‪0.75‬‬ ‫מתיחה‬ ‫תפר חזיתי‬
‫‪0.85‬‬ ‫לחיצה‬
‫‪0.8‬‬ ‫כפיפה‬
‫‪0.65‬‬ ‫גזירה ופיתול‬
‫‪0.65‬‬ ‫לכל סוגי ההטרחה‬ ‫תפר מילאת‬

‫‪10‬‬
 ‫נתוני תפרי ריתוך )שיטת מאמץ קווי(‬

‫חישובי מחברי ריתוך‬

‫‪11‬‬
12
13
14
15
 :‫ מאמץ שקול קוי‬.‫ג‬

 N 
ρel = ρ Sl2 + ρTl2 + 2 ⋅ ρ Sl ⋅ ρTl ⋅ cos α  
 mm 

16
 :‫ מאמץ שקול קוי‬.‫ד‬

 N 
ρ el = (ρ y
Sl + ρTl ⋅ sin β ) + (ρ
2 X
Sl + ρTl ⋅ cos β )
2
 mm 
 

17
18
19
 ‫קפיצים‬
‫סוגי הקפיצים‬
‫‪ (1‬קפיץ בורגי הוא בעל צורה גיאומטרית פשוטה‪ -‬קל לייצור ומחיר נמוך‪/‬‬

‫‪ (2‬קפיץ צלחתי משמש בתנאי מקום מוגבל‪ /‬הקפיץ עומד בכוחות גדולים ובעיווי גמיש‬
‫קצר‪ /‬הקפיץ מורכב מצלחות נפרדות או מחבילות צלחות המורכבות זו בתוך זו‪/‬‬

‫‪ (3‬קפיץ לולייני עשוי סרט פלדה או תיל פלדה מלופף בצורת לוליין מישורי‪ /‬קפיץ‬
‫תופס מרחב קטן ומסוגל לאגור אנרגיה גדולה‪/‬‬

‫‪20‬‬
 ‫‪ (4‬קפיץ שטוח רגיל בנוי מסרט מתכת בעל שטח חתך מלבני‪ /‬גמישותו תלויה באופן‬
‫אחיזתו‪/‬‬

‫‪ (5‬קפיץ עלה *דף) הוא סוג של קפיץ שטוח בעל שטח חתך משתנה‪ /‬קפיץ מרובה עלים‬
‫מורכב ממספר קפיצי עלים המחוברים ביניהם בחגורות פלדה‪ /‬מיועד לעמוד בעומס‬
‫דינמי ועיווי גדול מאוד‪/‬‬

‫‪ (6‬קפיץ מוט *מוט פיתול) בעל חתך עגול מלא או חלול מיועד לעידון תנודות פיתול‪-‬‬
‫מדידת מומנטי פיתול וחיבור גמיש בין קצוות שני גלים במקום מצמד‪/‬‬

‫‪ (7‬קפיץ טבעתי בנוי כמערך של טבעות חיצוניות ופנימיות בעלות מישורי מגע קוניים‬
‫המורכבים זו בתוך זו‪ /‬מיועד לעומס דינמי ל עידון חבטות ותנודות‪/‬‬

‫‪21‬‬
 ‫חומרים קפיציים‬

‫חישוב קפיצים בורגיים‬

‫‪22‬‬
 ‫חישוב קפיצים גליליים בורגיים‬

‫‪σy‬‬
‫מאמץ גזירה משולב ]‪[MPa‬‬ ‫] ‪- [τ‬‬ ‫⋅ ) ‪[τ ] = ( 0.6 ÷ 0.8‬‬ ‫‪S‬‬
‫‪.8‬‬
‫גבול הכניעה ]‪[MPa‬‬ ‫‪- σY‬‬
‫‪ - S = 1.2 ÷ 1.6‬מקדם ביטחון‬

‫‪23‬‬
 ‫מצבי קפיץ לחיצה‬

‫מצב ‪1‬‬ ‫מצב ‪2‬‬ ‫מצב ‪3‬‬ ‫מצב ‪4‬‬

‫קפיץ משוחרר‬ ‫מצב עבודה התחלתי‬ ‫מצב עבודה סופי‬ ‫קפיץ נעול‬
‫‪F2 > F1‬‬ ‫‪Fmax > F2‬‬
‫‪F=0‬‬ ‫‪H1 = H 0 − f1‬‬ ‫‪x≠0‬‬ ‫‪x=0‬‬
‫‪f =0‬‬ ‫‪F1‬‬ ‫‪H2 = H0 − f2‬‬ ‫‪H S = H 0 − f max‬‬
‫= ‪f1‬‬
‫‪C‬‬ ‫‪F‬‬ ‫‪Fmax‬‬
‫‪f2 = 2‬‬ ‫= ‪f max‬‬
‫‪C‬‬ ‫‪C‬‬
‫‪f 2 = f1 + ∆f‬‬ ‫‪f max‬‬ ‫‪= x⋅n‬‬
‫‪H S = d ⋅ n tot‬‬
‫‪H 2 = 1.1 ⋅ H s‬‬
‫‪∆F‬‬
‫= ‪∆f‬‬
‫‪C‬‬
‫‪∆F‬‬
‫=‪C‬‬
‫‪∆H‬‬

‫‪ N ‬‬ ‫‪ - F1‬כוח עבודה התחלתי הפועל על הקפיץ ]‪[N‬‬

‫‪ –C‬קבוע הקפיץ ‪ mm ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ - F2‬כוח עבודה סופי הפועל על הקפיץ ]‪[N‬‬
‫‪ - f1‬שקיעת הקפיץ עקב כוח ‪[mm] F1‬‬ ‫‪ - Fmax‬כוח גורם לסגירת מרווחים ]‪[N‬‬
‫‪ - f 2‬שקיעת הקפיץ עקב כוח ‪[mm] F2‬‬ ‫‪ - H 0‬אורך הקפיץ במצב חופשי ]‪[mm‬‬
‫‪ - H‬אורך הקפיץ לאחר השקיעה עקב כוח ‪ - f max [mm] F‬שקיעת הקפיץ עקב כוח ‪[mm] Fmax‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪ - H‬אורך הקפיץ לאחר השקיעה עקב כוח ‪ - ∆f [mm] F‬מהלך הקפיץ ]‪[mm‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪ - n‬מספר כריכות פעילות‬
‫‪ - n tot‬סה''כ כריכות‬
‫‪ - H S‬אורך הקפיץ במצב נעול )סגור( ]‪[mm‬‬
‫‪n‬‬
‫‪ - d‬קוטר התיל ] ‪[mm‬‬
‫‪ -‬מספר כריכות לא פעילות‬ ‫‪S‬‬

‫‪24‬‬
25
 ‫טבלה ‪ .4‬מספר כריכות לא פעילות בהתאם לצורת קצה הקפיץ‬

‫מספר כריכות לא פעילות ‪nS‬‬ ‫צורת קצה הקפיץ‬

‫‪0‬‬ ‫קצה רגיל‬
‫‪1‬‬ ‫קצה רגיל מושחז‬
‫‪2‬‬ ‫קצה מכופף‬
‫‪1.5‬‬ ‫קצה מכופף ומושחז‬
‫‪2‬‬
‫‪2.5‬‬

‫‪26‬‬
 ‫חיבור בורגי‬
‫‪ /2‬מספר התחלות‬

‫‪ /3‬זווית מעלה התבריג‬

‫‪27‬‬
 ‫‪ /4‬שעורי לחצי מגע *מאמצי מעיכה) המותרים ] ‪ [ p‬בין תבריג האום ותבריג הבורג‬

‫בחיבור בורג‪ .‬אום‬ ‫‪µ‬‬ ‫‪ /5‬שעורי מקדמי חיכוך‬

‫‪ /6‬שיטות מניעת החלקה בין החלקים המחוברים‬

‫‪28‬‬
 ‫‪ /7‬קביעת הכוח הצירי בבורגי הידוק‬

‫‪29‬‬
30
 ‫‪ /8‬מידות לתבריגי הידוק מטריים לפי ‪ISO‬‬

‫‪31‬‬
 ‫‪ /9‬תכונות החוזק של הפלדות המשמשות לבורגי הידוק‬

‫שיטת הסימון לפי תקן ‪ :DIN 267‬הספרה הראשונה מייצגת ‪ 1/100‬מן החוזק הגבולי ב‪,MPa -‬‬
‫הספרה השנייה מייצגת את היחס שבין גבול הכניעה של החומר לבין החוזק הגבולי‪.‬‬
‫‪ /:‬מידות לתבריג ריבועי‬

‫‪32‬‬
 ‫‪ /10‬מידות לתברי ג טרפזי סימטר י‬

‫‪ /22‬מידות לתבריג טרפזי לא סימטרי‬

‫‪33‬‬
 ‫‪ /23‬השפעת מומנט החיכוך נוסף למומנט הדרוש לסגירת הבורג‬

‫‪34‬‬