Professional Documents
Culture Documents
ממן 11
ממן 11
בס"ד
שם :נאור מזוז
ת"ז311429740 :
'קורס -10769 :יסודות המחקר הכמותי א
ממ"ן 11
שאלה 1
א .המשתנה התלוי .המב"ת הוא הסיבה ,והמ"ת הוא התוצאה .כל מחקר מתחיל ברמה התיאורטית,
:ובהמשך מודדים את הגורמים ברמה התצפיתית .במחקר שלעיל
המשתנים ברמה התיאורטית :המשתנה הבלתי תלוי הוא סוג הפגישה -מפגש וירטואלי או מפגש
.מציאותי; המשתנה התלוי הוא תחושת הקרבה והאינטימיות
ברמה התצפיתית :המשתנה הבלתי תלוי הוא סוג הפגישה שדיווחו עליה המשתתפים (שני ערכים:
מציאותית או בזום); המשתנה התלוי הוא התוצאה של השאלון שענו עליו המשתתפים לגבי תחושת
.הקרבה והאינטימיות (סולם של תחושת קרבה ואינטימיות הנע מ 1 -עד )5
החוקרת מבצעת פעולות כדי להפוך את המשתנים התיאורטיים שלה למשתנים תצפיתיים -והיא
עושה זאת באמצעות פעולות ישירות :פונה למשתתפים באתרי היכרויות וכך גם בודקת את המשתנה
הבלתי תלוי -סוג הפגישה -וגם בודקת את המשתנה התלוי באמצעות הגדרה אופרציונלית שהיא
נותנת לו ,במקרה הזה מדובר בשאלון שמודד את תחושת הקרבה והאינטימיות על ידי סולם שנע
.ממידה מועטה למידה רבה מאוד
.ב .הסבר מדעי חייב לעמוד בשתי דרישות :בחינות ורלוונטיות
דרישת הרלוונטיות משמעותה שיהיה אפשר לחזות את המאורע המוסבר מתוך המידע המסביר.
.הדרישה היא לקשר בין המשתנים -מתאם .כשקיים קשר כזה אז ההסבר הוא מדעי ועומד בדרישה
במחקר זה ,השערתו עומדת בדרישת הרלוונטיות משום שהחוקרת משערת שפגישה במציאות תגרום
לתחושת אינטימיות וקרבה גבוהה יותר .כלומר ,קיים קשר בין שני המשתנים שהם ברי מדידה :סוג
.הפגישה -המשתנה המסביר -והמשתנה המוסבר :תחושת האינטימיות
דרישת הבחינות משמעותה שיהיה ניתן למדוד את התופעות הנחקרות ולבדוק אותן בפועל .אם אפשר
.למדוד אותן ולהגדיר את המשתנים אופרציונלית אז המחקר עומד בדרישת הבחינות
במחקר זה ,השערתה עומדת גם בדרישת הבחינות משום שאפשר למדוד את המשתנים ברמה
המעשית :המשתנה הבלתי תלוי -סוג הפגישה המדווח על ידי הנחקרים -משפיע על המשתנה התלוי:
.תחושת האינטימיות והקרבה .לכן ,כל עוד המשתנים ניתנים לצפייה אזי הוא עומד בדרישה
ג .מערך מחקר זה המקום בו החוקר מפרט את התכנון שלו ,בו הוא מסביר כיצד הוא אוסף את
הנתונים ,חוקר ובודק את השערות המחקר שלו .קיימים שני סוגים של מערכי מחקר -מערך מחקר
מתאמי ומערך מחקר ניסויי :במערך מחקר מתאמי ,החוקר לא מבצע מניפולציה על המשתנה הבלתי
תלוי כרצונו .השונות במחקר היא נתונה ובמקביל למשתנה הבלתי תלוי ,החוקר מודד את המשתנה
התלוי .הוא לא קובע את סדר המשתנים ולא מנסה להפריך הסברים אחרים .במילים אחרות ,החוקר
רק מודד ולא משפיע על הנחקרים .במערך מחקר ניסויי ,לעומת זאת ,החוקר כן משפיע על הנחקרים
והוא עושה זאת באמצעות מניפולציה על המשתנה הבלתי תלוי ,על מנת שתשפיע על המשתנה התלוי.
.כך הוא שולט על סדר המשתנים ויכול להפריך הסברים אחרים
במחקר שלעיל ,החוקרת השתמשה במחקר מתאמי ואינה ביצעה מניפולציה במשתנה הבלתי תלוי
כדי להשפיע על המשתנה התלוי .היא אינה קבעה את ערך המשתנה הבלתי תלוי -סוג הפגישה-
וחילקה את הנחקרים; כל נחקר התבקש לדווח את סוג הפגישה ובהמשך לענות על שאלון תחושת
הקירבה והאינטימיות .המשתנה הבלתי תלוי דווח על ידם והיא איננה נתנה לו הגדרה אופרציונלית
ניסויית כדי להשפיע על התוצאה (המשתנה התלוי) ,אלא היא נתנה לו הגדרה אופרציונלית נמדדת כך
.שהיא רק מדדה אותו בלי לנסות להשפיע עליו -ולכן מדובר במחקר מתאמי
.ד .אנו מבחינים בין שתי שיטות דגימה :דגימה הסתברותית ודגימה לא הסתברותית
בדגימה הסתברותית הסיכוי שהמדגם יהיה מייצג הוא גבוה יותר מאשר בדגימה לא הסתברותית
.שהיא מוטה ולא מייצגת אך גם זולה וקלה יותר לביצוע .בשתי הדגימות קיימים מספר סוגים
החוקרת במחקר השתמשה בשיטת מחקר לא הסתברותית .היא פשוט פרסמה מודעה להשתתפות
במחקר ,ומי שענה לה נכנס למדגם .כלומר ,אין פה מסגרת דגימה והמשיבים לא בהכרח מייצגים את
.ההתפלגות באוכלוסייה
סוג הדגימה הלא הסתברותית שהיא ערכה הוא "מדגם מתנדבים" -אנשים שנענים לפנייה ונוטלים
חלק במחקר מרצונם החופשי :היא פרסמה מודעה ו 248 -הסכימו להשתתף במחקר .אי אפשר לדעת
.אם מדובר במגוון שמייצג ,מאחר ומדובר במתנדבים בלבד -וזוהי דגימה לא הסתברותית
:ה .קיימים כמה סוגי קשרים בין המשתנים .בכל אחד מהממצאים קיים סוג קשר שונה
ממצא " -1תוצאות המחקר מראות כי תחושת הקרבה והאינטימיות הייתה גבוהה יותר בפגישות
"מציאותיות מאשר וירטואליות אצל נשים ,אך לא אצל גברים
:זהו קשר מותנה
המשתנה הבלתי תלוי A
משפיע על המשתנה התלוי B
אבל רק בתנאי מסוים C
המב"ת -הפגישות המציאותיות משפיעות על המ"ת -תחושת קרבה ואינטימיות גבוהה יותר ,אבל
.בתנאי שמדובר בנשים ולא בגברים
ממצא " -2מהמחקר עולה כי פגישות שנערכות באופן מציאותי כוללות נוכחות של אנשים נוספים
"סביב ולכן תחושת האינטימיות פוחתת בפגישות שכאלו
:זהו קשר מתווך
המשתנה הבלתי תלויA
משפיע על משתנה נוסף C
שמסביר את המשתנה התלוי B
המב"ת ,הפגישות המציאותיות ,גורמות למשתנה הנוסף -נוכחות של אנשים מסביב -וכתוצאה מכך
המ"ת ,תחושת האינטימיות ,יורדת .כלומר ,התחושה נגרמת בגלל המשתנה הנוסף של נוכחות
.האנשים ,שנגרם עקב סוג הפגישה באופן מציאותי
שאלה 2
א .המשתנה התלוי .המב"ת הוא הסיבה ,והמ"ת הוא התוצאה .כל מחקר מתחיל ברמה התיאורטית,
:ובהמשך מודדים את הגורמים ברמה התצפיתית .במחקר שלעיל
המשתנים ברמה התיאורטית :המשתנה הבלתי תלוי הוא מגדר (זכר או נקבה); המשתנה התלוי הוא
.השתתפות בספורט
ברמה התצפיתית :המשתנה הבלתי תלוי הוא גיל ומגדר; המשתנה התלוי הוא הרגלי האימון וכמות
.שעות האימון השבועית
החוקרת מבצעת פעולות כדי להפוך את המשתנים התיאורטיים שלה למשתנים תצפיתיים -והיא
עושה זאת באמצעות פעולות ישירות :פונה למאמני קבוצות ענפי ספורט ,מסווגת אותם לפי רקע
(.מב"ת) ועורכת להם שאלון שמטרתו לבחון את המשתנה התלוי -הרגלי האימון שלהם
ב .אוכלוסיית המחקר היא קבוצת האנשים שמעניינת את החוקרת ולגביה היא רוצה להסיק
.מסקנות -במחקר שלעיל האוכלוסייה היא גברים ונשים בגילאי 40-60
מסגרת הנתונים היא הרשימה בפועל שמתוכה דוגמים אנשים למחקר -במחקר שלעיל מסגרת
.הדגימה היא גברים ונשים המתאמנים בענפי ספורט תחת מאמנים
המדגם הוא בעצם האנשים שנבחרו למחקר מתוך מסגרת הדגימה -במחקר שלעיל 245מתאמנים
.בענפי ספורט ,גברים ונשים ,שענו על השאלון
ג .החוקרת השתמשה בדגימה הסתברותית מסוג "דגימת שכבות"; דגימה זו מתבצעת כאשר החוקר
חושב שיש משתנים נוספים שהם רלוונטיים למשתנה הנחקר .בדגימה זו מחלקים את האוכלוסייה
לקבוצות ודוגמים מכל קבוצה בנפרד כדי להגיע למדגם מייצג ככל האפשר .במחקר שלעיל ,החוקרת
הגדירה אוכלוסייה שברצונה לבדוק ,סידרה אותה לפי שכבות (במקרה הזה המאפיין הוא ענף
הספורט) ,בחרה בכל מתאמן שלישי בכל ענף ובדקה משתנים נוספים חוץ מהמגדר כמו רקע וגיל -והם
.אלו שמהווים לה את המדגם במחקר
יתרון בשיטת הדגימה הזו ייצוג הולם של הנחקרים בשל השימוש במשתנים של השכבות ,וכך טעות
הדגימה פוחתת .שונות גדולה בין השכבות ושונות קטנה בתוך השכבות מקטינים את טעות הדגימה
.וכך מדובר במחקר מייצג יותר
חסרון בשיטת הדגימה הזו הוא שלא ניתן להשתמש בה בשיטות מורכבות לניתוח סטטיסטי .כך לא
ניתן לנתח שונות ורגרסיות לדוגמה בשיטה הזו .שיטה זו מוגבלת בניתוח והשערות למרות שטעות
.הדגימה שלה קטן יותר
:ד .קיימים כמה סוגי קשרים בין המשתנים .בכל אחד מהממצאים קיים סוג קשר שונה
"ממצא " -1נשים נוטות להתאמן פחות שעות שבועיות מגברים במיוחד בגילאים צעירים יותר
:זהו קשר מותנה
המשתנה הבלתי תלוי A
משפיע על המשתנה התלוי B
אבל רק בתנאי מסוים C
המב"ת ,סוג המגדר ,נשים -משפיע על המ"ת -שעות אימון שבועיות -אבל המשתנים הללו מתקיימים
.בתנאי שמדובר בגילאים צעירים במיוחד
ממצא " -2מן המחקר עולה כי גברים מתאמנים במגוון רחב יותר של ענפי ספורט מנשים ,וכפועל
"יוצא מתאמנים יותר שעות
:זהו קשר מתווך
המשתנה הבלתי תלויA
משפיע על משתנה נוסף C
שמסביר את המשתנה התלוי B
המב"ת ,סוג המגדר ,גברים -גורם למ"ת -שעות ספורט רבות יותר ,אבל הוא מתקיים רק בתיווך של
המשתנה הנוסף :מגוון רחב יותר של ענפי ספורט .כלומר ,האימון במגוון רחב יותר של ענפי ספורט
.מצידם של הגברים הוא שמסביר את העובדה שהם מתאמנים יותר מנשים ,ולא המגדר עצמו
ה .במחקר שלעיל ,החוקרת השתמשה במחקר מתאמי ואינה ביצעה מניפולציה על המשתנה הבלתי
תלוי כדי להשפיע על המשתנה התלוי .במקרה הזה מדובר במגדר וגיל של הנחקרים ,ואלו הם
.מאפיינים שלא ניתן לשנות אותם אלא רק למדוד ולהסיק מהם על המשתנה התלוי
מאחר ומדובר במשתני ייחוס ,לעולם לא ניתן יהיה לעשות עליהם מניפולציה -ולכן אי אפשר לשנות
את מערך המחקר :המשתנים הבלתי תלויים במחקר הם ערכים שלא ניתן להשפיע עליהם :מגדר
וגיל .שני המשתנים האלו החוקרת רק יכולה להשתמש בהם ולמדוד אותם ללא יכולת לשנות אותם
כדי להשפיע על התוצאה הרצויה מבחינתה .כל עוד המשתנים האלו לא ניתנים לתפעול אז הם משתני
.ייחוס ,ולכן אי אפשר לשנות את מערך המחקר לניסויי
שאלה 3
א .הגדרה אופרציונלית נמדדת וניסויית
כחלק מעבודה על מחקר מסוים ,ניתן להגדיר את המשתנה התיאורטי הקיים בו באמצעות הפיכתו
למשתנה תצפיתי שניתן לצפות בו .החוקר מפרט מה הוא עושה כדי לתפעל את המשתנים במחקר
ולמדוד אותם .בהגדרה אופרציונלית נמדדת ,החוקר מגדיר כיצד הוא מודד את המשתנה במחקר ואת
הערכים הקיימים בו בלי להשפיע עליו .מצב זה מתקיים במערך מחקר מתאמי; בהגדרה אופרציונלית
ניסויית החוקר משפיע ומנסה לשנות את המצב באמצעות מניפולציה על משתנה במחקר והשפעה על
הערכים שבו כדי להשפיע על התוצאה .מצב זה מתקיים במערך מחקר ניסויי .בכל מחקר ,כל משתנה
.מקבל הגדרה אופרציונלית בפני עצמו
ב .עקרון ההפרכה של קארל פופר
קארל פופר הוא פילוסוף של המדע והוא ניסח עקרון שאומר שכדי שתיאוריה תהיה מדעית ,חייבת
להיות דרך אמפירית שיכולה לנסות ולהפריך את ההשערות שנגזרות ממנה .כל תיאוריה שאין דרך
אמפירית כזו אזי אינה יכולה להיחשב כמדעית .כשיש אפשרות להפריך את התיאוריה אז היא נחשבת
מדעית ,או שיש אפשרות שהתוצאה שתתקבל במחקר תוכיח שהתיאוריה איננה נכונה .במילים
.אחרות ,תיאוריה מדעית מובילה לתוצאות אמפיריות שלא ייתכנו אם היא נכונה -והן מפריכות אותה
ג .דגימת אשכולות
קיימים שני סוגים של דגימות :דגימה לא הסתברותית ודגימה הסתברותית ,בה ניתן להגיע לייצוג
מדויק יותר של האוכלוסייה .דגימת אשכולות היא דגימה הסתברותית שנוהגים להשתמש בה כאשר
האוכלוסייה היא גדולה ומפוזרת ,ונוח יותר לחלק אותה .בדגימה זו מחלקים לתת קבוצות ודוגמים
פריטים מתוך האשכולות שנבחרו .דוגמה לדגימה זו היא בדיקה של הגובה הממוצע של הסטודנטים
בשנה שנייה ללימודים ,מאחר ומדובר באוכלוסייה גדולה ומפוזרת ניתן לחלק אותה למספר מוסדות
אקדמיים ,מתוכם לדגום את כל הסטודנטים שלומדים בשנה שנייה -ואז לערוך את הבדיקה עליהם.
בדגימה זו הנחת העבודה היא שיש שונות בין הקבוצות עצמן ,נניח בין כלל הסטודנטים בשנה שנייה-
.ושונות גבוהה בתוך כל קבוצה (כל מוסד אקדמי שנבחר)
ד .אמפיריות ואובייקטיביות
הגישה המדעית היא גישת חקירה ולה שתי תכונות שמייחדות אותה מגישות אחרות :אמפיריות
ואובייקטיביות .אמפיריות היא בעצם היכולת למדוד נתונים ברמת התצפית ובאמצעות קליטה של
אחד החושים .כל תופעה נחקרת צריכה להיות ניתנת לצפייה ישירה ובחינה ,אחרת אינה יכולה
להיחשב אמפירית .אובייקטיביות היא בעצם הסתמכות על המציאות כפי שהיא ללא העדפה אישית
ודעה מוקדמת ,כך שלא משנה מי מבצע את המחקר ,התוצאות צריכות להיות זהות ומתבססות על
.המציאות בלבד .שתי תכונות אלו הן חלק בלתי נפרד ממחקר מדעי
ה .שיטת הדבקות לרכישת ידע
ביצוע מחקר כולל חיפוש מידע .קיימות כמה דרכים לרכישת ידע ,הפילוסוף האמריקאי צ'רלס פירס
תיאר ארבע כאלה ,אחת מהן היא שיטת הדבקות .בשיטה זו אדם נצמד לדעותיו בלי לסטות מהן
ולבחון מידע נוסף .אדם כזה חושב שכל המידע הנחוץ נמצא ברשותו ואינו רואה לנכון לבדוק מידע
נוסף מעבר למה שיש לו .שיטה זו קצת נוגדת את הערך בחקירה כל עוד האדם בטוח בעצמו לגבי כל
שאלה או תופעה שרוצה לבחון ,מאחר והוא כבר יודע את התוצאה כביכול .כמובן ששיטה זו אינה
.נתמכת במחקרים מדעיים ולא ניתן להשתמש בה כדי לערוך כאלה