‫פיזיולוגיה‬

‫הוכן ע"י דן דרורי‬

‫כל הזכויות שמורות לבית הספר לפראמדיקים ‪ -‬מגן דוד אדום בישראל©‬
 ‫‪ ‬מחזור פעימה‬
‫‪ ‬נפחים ולחצים‬
‫‪ ‬מערכת ההולכה החשמלית‬
‫‪ ‬פוטנציאל הפעולה של תאי המיוקרד‬
‫כל הזכויות שמורות לבית הספר לפראמדיקים ‪ -‬מגן דוד אדום בישראל©‬

‫הוכן ע"י דן דרורי‬

‫‪2‬‬
 ‫‪3‬‬ ‫הוכן ע"י דן דרורי‬
‫כל הזכויות שמורות לבית הספר לפראמדיקים ‪ -‬מגן דוד אדום בישראל©‬
 ‫‪ ‬הלב מחולק לארבעה מדורים – שמאל וימין‪ ,‬עליון ותחתון‬
‫‪ ‬למעלה – עליות‪ ,‬למטה – חדרים‬
‫‪‬מופרדים תפקודית וחשמלית אחד מהשני‬
‫‪‬דם יכול לעבו מעלייה לחדר רק דרך המסתם‬
‫כל הזכויות שמורות לבית הספר לפראמדיקים ‪ -‬מגן דוד אדום בישראל©‬

‫‪ ‬בשמאל – משאבה בלחץ גבוה‬

‫‪ ‬בימין – משאבה בלחץ נמוך‬

‫הוכן ע"י דן דרורי‬

‫‪4‬‬
 ‫‪ ‬החדרים מתכווצים יחד בהתאמה ונרפים יחד בהתאמה‬
‫‪ ‬העליות מתכווצות ונרפות יחד בהתאמה אך בנפרד‬
‫מהחדרים‬
‫‪ ‬כיווץ המדורים נקרא סיסטולה (‪)Systole‬‬
‫כל הזכויות שמורות לבית הספר לפראמדיקים ‪ -‬מגן דוד אדום בישראל©‬

‫‪‬תפקיד הכיווץ – הזרקת דם למדור הבא‬

‫‪ ‬הרפיית המדורים נקראת דיאסטולה )‪(Diastole‬‬
‫‪‬תפקיד ההרפייה – שאיבת דם מהמדור הקודם‬
‫‪ ‬פעולה מחזורית זו מהווה פעימת לב אחת‬
‫‪‬פעימה=סיסטולה ודיאסטולה אחת של העליות‬
‫ושל החדרים‬
‫הוכן ע"י דן דרורי‬
‫‪5‬‬
 ‫‪ ‬סיסטולה אורכת כ‪ 0.28 -‬שניות (שליש פעימה)‬
‫‪ ‬דיאסטולה אורכת כ‪ 0.52 -‬שניות (שני שליש פעימה)‬
‫‪ ‬ככל שקצב הלב מתגבר‪ ,‬זמן הדיאסטולה הולך ומתקצר‬
‫ומכאן גם הזמן למילוי הקורונריים‬
‫כל הזכויות שמורות לבית הספר לפראמדיקים ‪ -‬מגן דוד אדום בישראל©‬

‫הוכן ע"י דן דרורי‬ ‫‪6‬‬

 ‫‪ ‬דיאסטולת עלייה שמאל – מילוי העלייה בדם מחומצן המגיע‬
‫מוורידי הריאה‬
‫‪ ‬דיאסטולת חדר שמאל שואבת דם זה מעלייה שמאל דרך המסתם‬
‫המיטרלי‬
‫‪ ‬סיסטולת עלייה שמאל מספקת עוד דם לחדר – ‪Atrial Kick‬‬
‫כל הזכויות שמורות לבית הספר לפראמדיקים ‪ -‬מגן דוד אדום בישראל©‬

‫‪ ‬חדר שמאל מתכווץ‪ ,‬המסתם המיטרלי נסגר‬

‫‪‬דם יוצא דרך המסתם האאורטלי אל אבי העורקים ומספק דם לעורקים‬
‫הקורונריים ולמערכת הסיסטמית‬
‫‪‬המערכת הסיסטמית מתנקזת על ידי ורידים ולימפה חזרה לעלייה ימין‬
‫‪‬העורקים הקורונריים מתנקזים לוורידים הקורונריים‬
‫‪‬ה‪ Coronary Sinus-‬חור בעלייה ימין אשר ממנו מתנקזים הוורידים‬
‫הקורונריים‬

‫הוכן ע"י דן דרורי‬

 ‫‪ ‬דיאסטולת עלייה ימין שואבת דם עני בחמצן מהמערכת‬
‫הסיסטמית(ורידים נבובים עליון ותחתון)‬
‫‪ ‬דיאסטולת חדר ימין שואבת דם מעלייה ימין דרך המסתם‬
‫הטריקוספידלי‬
‫‪ ‬סיסטולת עלייה ימין מזריקה דם נוסף לחדר ימין‬
‫כל הזכויות שמורות לבית הספר לפראמדיקים ‪ -‬מגן דוד אדום בישראל©‬

‫‪ ‬סיסטולת חדר ימין סוגרת את המסתם הטריקוספידלי ושולחת דם דרך‬

‫המסתם הפולמונרי אל עורק הריאה‬
‫‪‬מתבצע חילוף חומרים בריאות (פחמן דו‪-‬חמצני וחמצן)‬
‫‪‬לאחר חילוף גזים בריאות דם חוזר דרך ורידי הריאה לעלייה שמאל‬
‫‪ ‬ההבדל העיקרי בין לב ימין ללב שמאל ובין חדרים לעליות‬
‫הוא עובי השריר ולכן גם כח גדול יותר‬
‫הוכן ע"י דן דרורי‬ ‫‪8‬‬
 ‫‪9‬‬
‫הוכן ע"י דן דרורי‬
‫כל הזכויות שמורות לבית הספר לפראמדיקים ‪ -‬מגן דוד אדום בישראל©‬
 ‫‪ - Atrial Systole ‬העליות מתכווצות ודם ממלא את החדר‬
‫‪ - Isovolumetric Ventricular Contraction ‬החדרים‬
‫מלאים בדם‪ ,‬ארבעת המסתמים סגורים‬
‫‪ - Ejection ‬ברגע שהלחץ בחדר עולה מעל הלחץ בעורקים‪,‬‬
‫כל הזכויות שמורות לבית הספר לפראמדיקים ‪ -‬מגן דוד אדום בישראל©‬

‫המסתמים הסמילונריים נפתחים‬

‫‪ - Isovolumetric Ventricular Relaxation ‬הרפיית‬
‫החדרים‪ ,‬דם מנסה לחזור מהעורקים ללב וסוגר את‬
‫המסתמים הסמילונריים‬
‫‪‬ארבעת המסתמים סגורים‬

‫הוכן ע"י דן דרורי‬ ‫‪10‬‬

 ‫‪11‬‬‫הוכן ע"י דן דרורי‬
‫כל הזכויות שמורות לבית הספר לפראמדיקים ‪ -‬מגן דוד אדום בישראל©‬
 ‫‪12‬‬ ‫הוכן ע"י דן דרורי‬
‫כל הזכויות שמורות לבית הספר לפראמדיקים ‪ -‬מגן דוד אדום בישראל©‬
 ‫‪13‬‬
‫הוכן ע"י דן דרורי‬
‫כל הזכויות שמורות לבית הספר לפראמדיקים ‪ -‬מגן דוד אדום בישראל©‬
 ‫‪14‬‬‫הוכן ע"י דן דרורי‬
‫כל הזכויות שמורות לבית הספר לפראמדיקים ‪ -‬מגן דוד אדום בישראל©‬
 ‫‪End Diastolic Volume – EDV ‬‬
‫‪‬נפח החדר כשהוא מלא ‪~130cc -‬‬
‫‪‬הלחץ בחדר שמאל בזמן זה ‪~80mmHg‬‬
‫‪‬הלחץ בחדר ימין בזמן זה ‪~15mmHg‬‬
‫כל הזכויות שמורות לבית הספר לפראמדיקים ‪ -‬מגן דוד אדום בישראל©‬

‫‪‬שיא ההרפייה‬

‫הוכן ע"י דן דרורי‬

 ‫‪End Systolic Volume – ESV ‬‬
‫‪‬הנפח שנשאר בחדר בסוף ההתכווצות ‪~60cc‬‬
‫‪‬הלחץ בחדר שמאל בסוף ההתכווצות ‪~120mmHg‬‬
‫‪‬הלחץ בחדר ימין בסוף ההתכווצות ‪~25mmHg‬‬
‫כל הזכויות שמורות לבית הספר לפראמדיקים ‪ -‬מגן דוד אדום בישראל©‬

‫הוכן ע"י דן דרורי‬

 ‫הוכן ע"י דן דרורי‬
‫כל הזכויות שמורות לבית הספר לפראמדיקים ‪ -‬מגן דוד אדום בישראל©‬
 ‫‪ ‬נפח הפעימה – ‪Stroke Volume‬‬
‫‪‬נפח הדם לפני ההתכווצות (‪ )EDV‬פחות הנפח שנשאר אחרי‬
‫ההתכווצות (‪)ESV‬‬
‫כל הזכויות שמורות לבית הספר לפראמדיקים ‪ -‬מגן דוד אדום בישראל©‬

‫‪)~70cc( SV = EDV - ESV‬‬

‫היחידות מבטאות ‪ CC‬של דם בפעימה אחת‬

‫הוכן ע"י דן דרורי‬ ‫‪18‬‬

 ‫‪ ‬תפוקת לב‬
‫‪‬קצב הלב (‪ X )HR‬נפח הפעימה (‪)SV‬‬
‫‪‬הנפח המוזרם מהלב בדקה‪CO = HR X SV :‬‬
‫‪‬היחידות מתקבלות ב‪ CC-‬לדקה‬
‫כל הזכויות שמורות לבית הספר לפראמדיקים ‪ -‬מגן דוד אדום בישראל©‬

‫‪‬בזמן מנוחה הלב יכול להזרים כ‪ 5-‬ליטר דם בדקה‬

‫‪‬בזמן מאמץ הלב יכול להגיע עד לכ‪ 35-‬ליטר בדקה‬

‫הוכן ע"י דן דרורי‬ ‫‪19‬‬

 ‫‪ ‬ככל שסיבי המיוקרד מתוחים יותר בתחילת ההתכווצות‬
‫כך תהיה ההתכווצות חזקה יותר !‬
‫‪‬בגבולות הנורמה‬
‫‪ ‬ניתן לאמר שככל שהחדר יהיה מלא יותר‪ ,‬כך התכווצותו‬
‫כל הזכויות שמורות לבית הספר לפראמדיקים ‪ -‬מגן דוד אדום בישראל©‬

‫תהיה חזקה יותר‬

‫‪‬אך ישנו גבול שלאחריו מילוי החדר אינו יעיל‬

‫הוכן ע"י דן דרורי‬ ‫‪20‬‬

 ‫‪ ‬הלחץ שיוצר נפח הדם בחדר (על דפנות החדר) בסוף‬
‫הדיאסטולה (‪)130cc = 80Hg( )EDV‬‬
‫‪ ‬הוא המשפיע העיקרי על כוח ההתכווצות של החדרים על‬
‫פי חוק פרנק סטרלינג‬
‫כל הזכויות שמורות לבית הספר לפראמדיקים ‪ -‬מגן דוד אדום בישראל©‬

‫‪‬ככל שהשריר יימתח יותר‪ ,‬כך הוא יתכווץ חזק יותר‬

‫הוכן ע"י דן דרורי‬ ‫‪21‬‬

 ‫‪‬ניתן להעלות את תפוקת הלב על ידי מילויו‬
‫‪‬עד לרמה מסוימת‬
‫‪‬לאחר הנקודה הקריטית (מסה קריטית בחדר) תהיה נפילה‬
‫של נפח הפעימה ויחל כשל לבבי‬
‫כל הזכויות שמורות לבית הספר לפראמדיקים ‪ -‬מגן דוד אדום בישראל©‬

‫הוכן ע"י דן דרורי‬ ‫‪22‬‬

 ‫‪ ‬יחסי הגומלין בין ה‪ EDV-‬לבין ה‪Stroke Volume -‬‬
‫מתוארים ע”י‬
‫‪Frank- Starling Mechanism ‬‬
‫‪200‬‬
‫כל הזכויות שמורות לבית הספר לפראמדיקים ‪ -‬מגן דוד אדום בישראל©‬

‫‪SV‬‬

‫‪100‬‬
‫ערך מנוחה‬
‫‪70‬‬ ‫תקין‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪300‬‬ ‫‪400‬‬
‫‪130‬‬ ‫‪EDV‬‬
‫הוכן ע"י דן דרורי‬ ‫‪23‬‬
 ‫מוריד‬ ‫מעלה‬
‫‪ ‬אובדן נפח‬ ‫‪ ‬תנוחה מאוזנת‬
‫‪ ‬עמידה ממושכת‬ ‫‪‬הרמת רגליים‬
‫‪ ‬טכיקרדיה‬ ‫‪ ‬מתן נוזלים‬
‫כל הזכויות שמורות לבית הספר לפראמדיקים ‪ -‬מגן דוד אדום בישראל©‬

‫‪ ‬הנשמה נמרצת בלחץ חיובי‬ ‫‪ ‬דיאסטולה ארוכה‬

‫‪ ‬טמפונדה‬
‫‪ ‬חזה אוויר בלחץ‬

‫הוכן ע"י דן דרורי‬

 ‫‪ ‬התנגודת הפריפרית‬
‫‪‬ההתנגדות שיוצרים כלי הדם העורקיים הקטנים בפריפריה כלפי הדם‬
‫‪ ‬כלי דם אלו הם הארטריולות במע' העיכול ‪,‬השרירים והעור‬
‫‪‬לכלי דם אלו כושר התכווצות והם יכולים להקטין את קוטרם באופן‬
‫משמעותי (ווזוקונסטריקציה)‬
‫כל הזכויות שמורות לבית הספר לפראמדיקים ‪ -‬מגן דוד אדום בישראל©‬

‫‪ ‬כאשר הם מתכווצים נפח ולחץ הדם באיברים המרכזיים עולה‬

‫משמעותית‬
‫‪ ‬הדבר מגביר את ההתנגדות מולה עובד חדר‬
‫שמאל ‪Afterload -‬‬

‫הוכן ע"י דן דרורי‬

 ‫‪26‬‬‫הוכן ע"י דן דרורי‬
‫כל הזכויות שמורות לבית הספר לפראמדיקים ‪ -‬מגן דוד אדום בישראל©‬
 ‫‪ ‬מוגדר כלחץ שעל החדר להפעיל על מנת לפתוח את‬
‫המסתם האאורטלי‬
‫‪‬תוצר של ‪Peripheral Resistance‬‬
‫כל הזכויות שמורות לבית הספר לפראמדיקים ‪ -‬מגן דוד אדום בישראל©‬

‫הוכן ע"י דן דרורי‬ ‫‪27‬‬

 ‫‪‬הורדת תנגודת‬ ‫‪‬הגברת תנגודת‬
‫פריפרית‬ ‫פריפרית‬
‫‪‬הרחבת כלי דם‬ ‫‪‬כיווץ כלי דם‬
‫‪‬טרשת עורקים‬
‫כל הזכויות שמורות לבית הספר לפראמדיקים ‪ -‬מגן דוד אדום בישראל©‬

‫‪‬היצרות המסתם‬
‫האאורטלי‬
‫‪‬היצרות אבי העורקים‬

‫הוכן ע"י דן דרורי‬

 ‫‪ ‬מקטע הפליטה‬
‫‪‬מדד המעריך את היחס בין נפח החדר בסוף הדיאסטולה‬
‫(‪ )EDV‬לבין יכולתו להזרים נפח זה (‪)SV‬‬
‫כל הזכויות שמורות לבית הספר לפראמדיקים ‪ -‬מגן דוד אדום בישראל©‬

‫‪ EF ‬תקין נע בין ‪50-65%‬‬

‫𝑒𝑚𝑢𝑙𝑜𝑉 𝑒𝑘𝑜𝑟𝑡𝑆‬
‫= ‪𝐸𝐹%‬‬ ‫‪∗ 100‬‬
‫𝑒𝑚𝑢𝑙𝑜𝑉 𝑐𝑖𝑙𝑜𝑡𝑠𝑎𝑖𝐷 𝑑𝑛𝐸‬

‫הוכן ע"י דן דרורי‬

 ‫‪ ‬אינוטרופיות )‪ - (Inotropy‬עוצמת ההתכווצות של הלב‬
‫‪‬נמדד ב – ‪ ,SV‬ניתן לשיפור עד ‪15 – 30 %‬‬
‫‪ ‬קונטרקטיליות )‪ - (Contractility‬יכולת הכיווץ של שריר הלב‬
‫‪ ‬כרונוטרופיות )‪ (Chronotropy‬מהירות קצב הלב‬
‫כל הזכויות שמורות לבית הספר לפראמדיקים ‪ -‬מגן דוד אדום בישראל©‬

‫‪‬נמדד ב – ‪ ,HR‬ניתן להגדיל עד ‪300 – 350 %‬‬

‫‪ ‬דרמוטרופיות )‪ (Dermatropy‬מהירות ההולכה החשמלית‬
‫‪ ‬המרכיב המשמעותי ביותר בשיפור תפוקת הלב הינו קצב‬
‫הלב‬
‫‪)CO = HR * SV ) ‬‬
‫הוכן ע"י דן דרורי‬
 ‫‪Cardiac Plexus ‬‬
‫‪‬צרור עצבים האחראי על תקשורת בין מע"מ ללב‬
‫‪ ‬פעילות העליות מושפעת ע"י עצבוב כפול מהמערכת‬
‫האוטונומית‬
‫כל הזכויות שמורות לבית הספר לפראמדיקים ‪ -‬מגן דוד אדום בישראל©‬

‫‪‬עצבוב פאראסימפטטי ע"י עצב הואגוס (‪)10‬‬

‫‪‬עצבוב הקוצבים בלבד‬
‫‪‬עצבוב סימפטטי ע"י עצב הלב‬
‫‪‬עצבוב הקוצבים וסיבי ההולכה‬
‫‪‬עצבוב שריר הלב כולו‬

‫הוכן ע"י דן דרורי‬

 ‫‪( Epinephrine ‬אדרנלין) מופרש ממדולת האדרנל‬
‫‪‬מעלה קצב לב‪ ,‬מעלה כוח התכווצות‬
‫‪‬מכווץ כלי דם פריפריים (עור‪ ,‬כליות‪ ,‬עיכול)‬
‫‪‬מרחיב כלי דם הכרחיים (קורונריים‪ ,‬שרירי שלד)‬
‫כל הזכויות שמורות לבית הספר לפראמדיקים ‪ -‬מגן דוד אדום בישראל©‬

‫‪ ‬המערכת ההורמונלית משפיעה לאורך זמן בהשוואה‬

‫למערכת הנוירולוגית אשר משפיעה לטווחים קצרים‬

‫הוכן ע"י דן דרורי‬

 ‫‪33‬‬‫הוכן ע"י דן דרורי‬
‫כל הזכויות שמורות לבית הספר לפראמדיקים ‪ -‬מגן דוד אדום בישראל©‬
 ‫‪ - Sinoatrial (SA) Node ‬קוצב סינוס הוא תא ההולכה‬
‫בעל היכולת להגיע הכי מהר לפוטנציאל פעולה בין כל‬
‫סיבי ההולכה ושריר הלב‬
‫‪‬בזכות זאת‪ ,‬באדם בריא הוא הקובע את קצב הלב‬
‫כל הזכויות שמורות לבית הספר לפראמדיקים ‪ -‬מגן דוד אדום בישראל©‬

‫הוכן ע"י דן דרורי‬

 ‫‪ ‬סיבי ההולכה עוברים בעליות ומתלכדים לצומת אחד בין‬
‫העליות לחדרים ‪Atrioventricular (AV) Node‬‬
‫‪ ‬שם הדחף החשמלי מעוכב לכעשירית השנייה ומועבר‬
‫הלאה לחדרים‬
‫כל הזכויות שמורות לבית הספר לפראמדיקים ‪ -‬מגן דוד אדום בישראל©‬

‫הוכן ע"י דן דרורי‬

 ‫‪ ‬מהצומת יוצא צרור ע"ש היס (‪)Bundle of His‬‬
‫‪‬זהו המעבר החשמלי היחיד בין העליות לחדרים‬
‫‪‬מתפצל ל‬
‫‪‬צרור הולכה ימני (‪)Right Bundle Branch‬‬
‫כל הזכויות שמורות לבית הספר לפראמדיקים ‪ -‬מגן דוד אדום בישראל©‬

‫‪‬צרור הולכה שמאלי (‪)Left Bundle Branch‬‬

‫‪ ‬בין העליות לחדרים ישנה רקמת חיבור המבודדת את‬
‫מעבר החשמל‬
‫‪‬מאפשרת מעבר חשמל רק דרך ‪AV Node‬‬
‫‪‬מכונה ‪ – Annulus Fibrosus‬הדיסק הפיברוטי‬

‫הוכן ע"י דן דרורי‬

 ‫‪ LBB ‬ו‪ RBB-‬מסתיימים בחוד הלב (‪)Apex‬‬
‫‪‬באזור חוד הלב הצרורות הופכים לסיבי פורקנייה ( ‪Purkinje‬‬
‫‪ )Fibers‬אשר מעבירים את החשמל בתאי המיוקרד החדרי‬
‫מהחוד כלפי מעלה‬
‫כל הזכויות שמורות לבית הספר לפראמדיקים ‪ -‬מגן דוד אדום בישראל©‬

‫‪‬תפקידם – להוביל את החשמל‬

‫לכלל המיוקרד החדרי‬
‫באותו הזמן‬

‫הוכן ע"י דן דרורי‬

 ‫‪ ‬כל סיבי ההולכה החשמלית מסוגלים לייצר קצב חשמלי‬
‫עצמוני‬
‫‪ ‬סינוס – ‪60-100/min‬‬
‫‪‬מהירות ההולכה‪1,000mm/sec :‬‬
‫כל הזכויות שמורות לבית הספר לפראמדיקים ‪ -‬מגן דוד אדום בישראל©‬

‫‪40-60/min – AV ‬‬
‫‪‬מהירות ההולכה‪200mm/sec :‬‬
‫‪ ‬סיבי פורקנייה – ‪35-40/min‬‬
‫‪‬מהירות הולכה בסיבים‪4,000mm/sec :‬‬
‫‪ ‬המוקד המהיר ביותר‪ -‬הוא אשר יכתיב את‬
‫הקצב‬
‫הוכן ע"י דן דרורי‬
 ‫‪39‬‬ ‫הוכן ע"י דן דרורי‬
‫כל הזכויות שמורות לבית הספר לפראמדיקים ‪ -‬מגן דוד אדום בישראל©‬
 ‫הוכן ע"י דן דרורי‬
‫כל הזכויות שמורות לבית הספר לפראמדיקים ‪ -‬מגן דוד אדום בישראל©‬
 ‫‪ ‬פוטנציאל הפעולה של שריר הלב שונה מתא עצב‬
‫כל הזכויות שמורות לבית הספר לפראמדיקים ‪ -‬מגן דוד אדום בישראל©‬

‫הוכן ע"י דן דרורי‬ ‫‪41‬‬

 ‫‪42‬‬ ‫הוכן ע"י דן דרורי‬
‫כל הזכויות שמורות לבית הספר לפראמדיקים ‪ -‬מגן דוד אדום בישראל©‬
 ‫‪43‬‬ ‫הוכן ע"י דן דרורי‬
‫כל הזכויות שמורות לבית הספר לפראמדיקים ‪ -‬מגן דוד אדום בישראל©‬
 ‫‪44‬‬ ‫הוכן ע"י דן דרורי‬
‫כל הזכויות שמורות לבית הספר לפראמדיקים ‪ -‬מגן דוד אדום בישראל©‬
 ‫‪ ‬גירוי חשמלי מגיע אל התא ממערכת ההולכה‬
‫‪ ‬נתרן נכנס במהירות אל התא כשתעלות מהירות לנתרן‬
‫נפתחות‬
‫‪ ‬התא משנה את המתח החשמלי מ ‪ – 90‬ל ‪+20‬‬
‫כל הזכויות שמורות לבית הספר לפראמדיקים ‪ -‬מגן דוד אדום בישראל©‬

‫‪ ‬תחילת התכווצות השריר‬

‫‪0‬‬ ‫‪ ‬משך התהליך‬
‫‪‬כ‪ 2-‬עד ‪ 3‬מילישניות‬

‫הוכן ע"י דן דרורי‬

 ‫‪Early Rapid Repolarization ‬‬
‫‪ ‬תעלות הנתרן נסגרות והופכות רפרקטוריות (עמידות‬
‫לגירוי נוסף)‬
‫‪ ‬יציאה של אשלגן מהתא‬
‫כל הזכויות שמורות לבית הספר לפראמדיקים ‪ -‬מגן דוד אדום בישראל©‬

‫‪ ‬המתח החשמלי עומד על ‪0‬‬

‫הוכן ע"י דן דרורי‬

 ‫‪ ‬פלאטו ‪ -‬מישור‬
‫‪ ‬סידן נכנס לתוך התא דרך תעלות "איטיות" לסידן‬
‫הנמצאות בקרום התא‬
‫‪ ‬התא משתמש במאגרי סידן שיש ברשותו לחיזוק‬
‫כל הזכויות שמורות לבית הספר לפראמדיקים ‪ -‬מגן דוד אדום בישראל©‬

‫ההתכווצות (‪)SR‬‬
‫‪ ‬השריר ממשיך בהתכווצות‬

‫הוכן ע"י דן דרורי‬

 ‫‪ ‬תעלות סידן נסגרות‬
‫‪ ‬תעלות אשלגן נפתחות ואשלגן יוצא במהירות מחוץ לתא‬
‫‪ ‬סידן נשאב חזרה אל הרטיקולום הסרקופלסמי (‪)SR‬‬
‫‪ ‬זוהי תקופה רפרקטורית יחסית ופגיעה מאד לגירוי חשמלי‬
‫כל הזכויות שמורות לבית הספר לפראמדיקים ‪ -‬מגן דוד אדום בישראל©‬

‫הוכן ע"י דן דרורי‬

 ‫‪ ‬התא מתחיל לשחזר את פוטנציאל הפעולה הראשוני‬
‫בעזרתה של משאבת נתרן אשלגן‬
‫‪ ‬שלב זה מזוהה עם הדיאסטולה‬
‫‪ ‬נתרן וקלציום מחוץ לתא‬
‫כל הזכויות שמורות לבית הספר לפראמדיקים ‪ -‬מגן דוד אדום בישראל©‬

‫‪4‬‬ ‫‪ ‬תעלות הנתרן סגורות‬

‫‪ ‬אשלגן בתוך התא‬
‫‪ ‬התא נשאר בשלב זה עד אשר‬
‫הוא מקבל גירוי חשמלי‬
‫ממערכת ההולכה‬
‫הוכן ע"י דן דרורי‬
 ‫‪5‬‬
‫הוכן ע"י דן דרורי‬
‫כל הזכויות שמורות לבית הספר לפראמדיקים ‪ -‬מגן דוד אדום בישראל©‬
 ‫‪ ‬בתקופה הרפרקטורית המוחלטת‬
‫‪‬שום גירוי‪ ,‬לא משנה עוצמתו‪ ,‬לא יוביל לדהפולריזציה‬
‫‪‬שלב ‪ 0,2‬ותחילת ‪3‬‬
‫‪ ‬בתקופה הרפרקטורית היחסית‬
‫כל הזכויות שמורות לבית הספר לפראמדיקים ‪ -‬מגן דוד אדום בישראל©‬

‫‪‬גירוי מספיק עוצמתי עלול לגרום‬

‫לדהפולריזציה מוקדמת‬
‫‪‬סוף שלב ‪ 3‬ושלב ‪4‬‬

‫הוכן ע"י דן דרורי‬

 ‫‪ ‬שלב ‪ -4‬נתרן מחוץ לתא‪ ,‬אשלגן בתוך התא‬
‫‪ ‬שלב ‪ -0‬כניסת נתרן לתא‬
‫‪ ‬שלב ‪ -1‬יציאת אשלגן מהתא‬
‫‪ ‬שלב ‪ -2‬כניסת סידן לתא‬
‫כל הזכויות שמורות לבית הספר לפראמדיקים ‪ -‬מגן דוד אדום בישראל©‬

‫‪ ‬שלב ‪ -3‬המשך יציאת אשלגן מהתא‬

‫‪‬סוף שלב ‪ -3‬עבודת משאבות כנגד מפל הריכוזים‬
‫‪ ‬שלב ‪ -4‬נתרן מחוץ לתא‪ ,‬אשלגן בתוך התא‬

‫הוכן ע"י דן דרורי‬

 ‫‪53‬‬ ‫הוכן ע"י דן דרורי‬
‫כל הזכויות שמורות לבית הספר לפראמדיקים ‪ -‬מגן דוד אדום בישראל©‬
‫‪ ‬פוטנציאל הפעולה של סיבי ההולכה החשמלי בלב‬

‫הוכן ע"י דן דרורי‬

‫כל הזכויות שמורות לבית הספר לפראמדיקים ‪ -‬מגן דוד אדום בישראל©‬
 ‫הוכן ע"י דן דרורי‬
‫כל הזכויות שמורות לבית הספר לפראמדיקים ‪ -‬מגן דוד אדום בישראל©‬
 ‫‪ ‬שלב ‪ – 0‬קלציום נכנס‬
‫‪ ‬שלב ‪ – 3‬אשלגן יוצא‬
‫‪ ‬שלב ‪– 4‬נתרן נכנס‬
‫‪‬קלציום נכנס‬
‫כל הזכויות שמורות לבית הספר לפראמדיקים ‪ -‬מגן דוד אדום בישראל©‬

‫הוכן ע"י דן דרורי‬

 ‫תא קוצב‬
‫שריר לב‬
‫נוירון‬

‫הוכן ע"י דן דרורי‬

‫כל הזכויות שמורות לבית הספר לפראמדיקים ‪ -‬מגן דוד אדום בישראל©‬
‫‪ ‬עצבוב סימפטתי ופרא‪-‬סימפטתי בתאי הקוצב‬

‫הוכן ע"י דן דרורי‬

‫כל הזכויות שמורות לבית הספר לפראמדיקים ‪ -‬מגן דוד אדום בישראל©‬
 ‫‪ ‬מחזור פעימה‬
‫‪ ‬נפחים ולחצים‬
‫‪ ‬מערכת ההולכה החשמלית‬
‫‪ ‬פוטנציאל הפעולה של תאי המיוקרד‬
‫כל הזכויות שמורות לבית הספר לפראמדיקים ‪ -‬מגן דוד אדום בישראל©‬

‫הוכן ע"י דן דרורי‬

 ‫‪60‬‬‫הוכן ע"י דן דרורי‬
‫כל הזכויות שמורות לבית הספר לפראמדיקים ‪ -‬מגן דוד אדום בישראל©‬