‫גירסא סופית לצילומים ‪FINAL‬‬

‫"השמיניה"‬
‫פרק ‪ :52‬השמיניה בפעולה‬
‫מאת‪ :‬חן קלימן‬

‫‪ .1‬פנים‪ ,‬כיתה‪ ,‬לילה‪ .‬כתובית‪23:30 :‬‬

‫הכיתה חשוכה ללא המסכים‪ .‬הדלת נפתחת ופנימה נכנס השר‪.‬‬

‫השר‬
‫רוחל'ה?‬
‫לפתע המסכים עולים‪ ,‬הלוח נפתח‪ .‬הוא מופתע‪ .‬באור הירוק רואים את כל ילדי‬
‫השמינייה‪ .‬רציניים ודוממים‪.‬‬
‫השר‬
‫מה אתם עושים פה?‬
‫על הלוח עולה תמונת וידאו – מהמצלמה העילית בחדר החקירות של אבנר‪.‬‬
‫השר‬
‫מה זה?‬
‫המצלמה העילית עושה זום – רואים את אבנר מוטל ללא רוח חיים על השולחן‪.‬‬
‫השר‬
‫מה קורה פה…?‬
‫השר המום‪.‬‬

‫פתיח‬

‫‪ .2‬פנים‪ ,‬חדר רותם‪ ,‬יום‪ .‬כתובית‪14:34 :‬‬

‫רותם וניני‪.‬‬
‫ניני‬
‫אז זה מה שקרה… ברגע האחרון הם מצאו את‬
‫הנוגדן וטיפלו בכל מי שנפגע… ונראה לי שעצרו‬
‫את אבא שלך בקשר לוירוס הזה‪.‬‬
‫רותם‬
‫מה? וכל זה קרה כשאנחנו היינו בטיול? ואו‪...‬‬
‫ניני‬
‫זה היה די מפחיד‪ ,‬רותם‪.‬‬
‫רותם‬
‫אני ידעתי! אני ידעתי שקורה שם משהו‪ ...‬אני לא‬
‫מאמינה שהם לא גילו לי כלום‪...‬‬
‫ניני מחייך למראה רותם המתעצבנת‪.‬‬
‫רותם‬
‫מה אתה צוחק?‬
‫ניני‬
‫סתם‪ .‬לא הכל צריך לספר לך‪ ,‬את יודעת‪.‬‬

‫‪1-‬‬
 ‫גירסא סופית לצילומים ‪FINAL‬‬

‫רותם‬
‫זה פשוט מעצבן שאבא שלי ואח שלי לא מספרים‬
‫לי שום דבר…‬
‫ניני‬
‫אני סיפרתי לך את זה בסוד‪ .‬את חייבת לשמור‬
‫את זה לעצמך‪.‬‬
‫רותם‬
‫(מתבאסת) בסדר בסדר‪...‬‬
‫ניני‬
‫אני סומך עלייך כן ?? ואל תדאגי…אנחנו נמצא‬
‫מי הפליל את אבא שלך‪.‬‬
‫רותם‬
‫(מפקפקת) אתה חושב?‬
‫ניני‬
‫אני בטוח…‪( .‬חיוך טיפה חסר ביטחון)‬

‫‪ .3‬חדר אדם כתובית ‪14:35‬‬

‫אדם ונטשה‪ .‬הם מתנשקים‪ .‬אדם עוצר‪.‬‬

‫אדם‬
‫אני לא מבין מה ניני עושה אצל רותם?‬
‫נטשה‬
‫ועל זה אתה חושב עכשיו?‬
‫אדם‬
‫לא‪ ...‬אבל‪ ...‬מה יש לו לחפש אצלה?‬
‫נטשה‬
‫ממתי כל כך מטריד אותך מה רותם עושה או לא‬
‫עושה?‬
‫אדם‬
‫זה בטוח קשור לאבא שלי‪ .‬רותם בטח שיגעה את‬
‫ניני שיעזור לה‪.‬‬
‫נטשה‬
‫נראה לך?‬
‫אדם‬
‫בטוח‪ .‬היא חושבת שהוא לא אשם‪ ...‬וכשהיא‬
‫רוצה היא יודעת לשכנע שחבל על הזמן‪.‬‬
‫נטשה‬
‫אני לא מבינה איך אתה לא השתכנעת‪.‬‬
‫אדם‬
‫מה?‬
‫נטשה‬
‫מה ששמעת‪ .‬אני לא מבינה איך אתה יכול‬
‫לחשוב שאבא שלך באמת עשה את זה‪.‬‬
‫אדם‬
‫(עצבני עליה) יופי‪ ,‬אז את לא מבינה‪.‬‬

‫‪2-‬‬
 ‫גירסא סופית לצילומים ‪FINAL‬‬

‫נטשה‬
‫אל תכעס עלי‪ .‬אני לטובתך‪.‬‬
‫אדם‬
‫אמרתי לך כבר‪ ..‬את לא יודעת הכל‪ .‬את לא‬
‫יודעת איזה דברים הוא הסתיר‪...‬‬
‫נטשה‬
‫אז תספר לי‪.‬‬
‫אדם‬
‫אני לא יכול‪.‬‬
‫נטשה‬
‫אדם‪ ...‬אני מבינה שאתה כועס‪ .‬בטח גם אני‬
‫הייתי כועסת‪ ...‬אבל זה שאבא שלך לא גילה לך‬
‫הכל זה לא אומר שמגיע לו לשבת בכלא‪.‬‬
‫אדם חושב‪.‬‬

‫‪ .4‬פנים‪ ,‬חדר רותם‪ ,‬יום‪ .‬כתובית‪14:52 :‬‬

‫ניני ורותם‪ .‬הם משעינים את לוח השעם של רותם‪ ,‬ריק‪ ,‬על הקיר מאחורי המיטה‪ .‬ניני‬
‫מניח עליו פתקים עם נעצים – כתובים בכתב יד של ניני‪.‬‬
‫ניני‬
‫טוב‪ ,‬ככה מתחילים‪ ...‬בואי נשים לנו את כל‬
‫העובדות מול העיניים‪.‬‬
‫רותם‬
‫(מוקסמת ממנו) בסדר‪.‬‬
‫ניני‬
‫אלה כל הדברים שהפושע האמיתי היה צריך‬
‫לעשות‪( .‬מדביק פתק) "‪ .1‬להשיג את הוירוס"‬
‫רותם‬
‫"‪ .2‬להפיץ את הוירוס" (מדביקה פתק) "‪.3‬‬
‫לשלוח רמזים"‪.‬‬
‫ניני‬
‫"‪ .4‬להפליל את אבנר"‪.‬‬
‫הם מסתכלים על הלוח‪.‬‬
‫רותם‬
‫מה עכשיו?‬
‫ניני‬
‫עכשיו‪ ,‬אה‪...‬שוטפים ת'ידיים מהטושים האלה‬
‫שלך‪( ..‬צוחקת) סתם‪ ..‬עכשיו חושבים‪.‬‬
‫רותם‬
‫(חושבת קצת ואז) חושבים על מה?‬
‫ניני‬
‫הוא היה חייב לעשות טעות‪ .‬אנחנו צריכים‬
‫למצוא איפה הטעות שלו‪.‬‬
‫רותם‬

‫‪3-‬‬
 ‫גירסא סופית לצילומים ‪FINAL‬‬

‫ומה אם הוא לא טעה?‬

‫ניני‬
‫אין דבר כזה‪ ..‬כל פושע טועה מתישהו‪...‬‬
‫רותם לא לגמרי קונה את זה‪ ,‬אבל חוזרת להסתכל על הלוח‪ .‬הם חושבים בשקט‪.‬‬
‫המצלמה שוב בוחנת את הפתקים‪ .‬רותם בוהה‪ ,‬לא מבינה מה היא עושה‪.‬‬
‫רותם‬
‫זה ייקח עוד הרבה זמן?‬
‫ניני‬
‫יש לי רעיון‪...‬‬
‫*רובי יש מלא סצנות בפרק שעוברות לסצנה הבאה באותו לוקיישן‪ .‬צריך אולי‬
‫מצלמה אחת בלונג קבוע‪ ...‬כדי לעשות דיזולב לאותו שוט עם העמדה אחרת לתחילת‬
‫הסצנה הבאה‪ ,‬אם אפשרי‬

‫‪ .5‬פנים‪ ,‬חדר רותם‪ ,‬יום‪ .‬כתובית‪15:06 :‬‬

‫ניני ורותם‪ .‬נכנסת איה‪ .‬מסתכלת מסביב‪.‬‬

‫איה‬
‫הי רותם‪.‬‬
‫רותם‬
‫(לניני) אז זה הרעיון הגאוני שלך?‬
‫ניני שולח לרותם מבט משתיק‪.‬‬
‫ניני‬
‫(לאיה) טוב שבאת‪ .‬אנחנו ממש צריכים אותך‪.‬‬
‫איה‬
‫(עוד המומה מלהיות בחדר של רותם) ואללה‪.‬‬
‫רותם‬
‫(לניני בלחש) למה היא מסתכלת על החדר שלי‬
‫ככה?‬
‫ניני‬
‫היא לא‪( .‬תופס את איה) איה‪ ,‬את איתנו?‬
‫איה‬
‫באתי‪ ,‬לא?‬
‫ניני‬
‫יופי‪ .‬אז שבי‪ ...‬תני לי להסביר לך מה עשינו עד‬
‫עכשיו‬
‫רותם מגלגלת עיניים ביאוש‪.‬‬

‫‪ .6‬פנים‪ ,‬חדר רותם‪ ,‬יום‪ .‬כתובית‪15:07 :‬‬

‫דיזולב לשלושה בפוזיציה אחרת (מאותה זוית מצלמה)‪ .‬הם ממשיכים לבהות בלוח‪.‬‬
‫רותם‬
‫וואוו‪ .‬אנחנו מה זה מתקדמים‪...‬‬
‫ניני‬

‫‪4-‬‬
 ‫גירסא סופית לצילומים ‪FINAL‬‬

‫(מתעצבן קצת) טוב‪ ,‬זה לוקח זמן‪ ,‬מה את רוצה?‬

‫איה‬
‫אתם יודעים משהו‪ ,‬חסר לכם פתק‪.‬‬
‫ניני‬
‫מה?‬
‫איה‬
‫אחרי שהפושע מצא את הוירוס‪ .‬הוא היה צריך‬
‫את האנטי וירוס‪.‬‬
‫רותם‬
‫אנטי‪-‬וירוס? מה זה כמו של מחשב?‬
‫ניני‬
‫רק אמיתי‪ ....‬ככה הצילו את מי שנפגע‪ .‬אחרת‬
‫כולם היו מתים‪.‬‬
‫רותם‬
‫(המומה‪ ,‬חיוורת) אה‪.‬‬
‫איה‬
‫אבל‪ ,‬הם בסדר‪ ,‬אל תדאגי‪ .‬בזכותנו מצאו את‬
‫האנטי‪-‬וירוס בזמן‪.‬‬
‫ניני‬
‫אבל למה הפושע היה צריך למצוא את האנטי‬
‫וירוס?‬
‫איה‬
‫בשביל לא להיפגע בעצמו‪ ...‬דה?! (חיוך ריאקשן‬
‫קטן מרותם) הוא הרי התעסק עם החומר הזה‪.‬‬
‫הוא לא רצה לקפוא‪....‬‬
‫רותם‬
‫(המומה) לקפוא?‬
‫איה‬
‫נו כן‪ ...‬זה מה שהוירוס עושה‪ ...‬לא סיפרת לה?‬
‫רותם‬
‫מה‪ ,‬קפוא כמו קרח?‬
‫ניני‬
‫כן‪(...‬מנסה להפחיד אותה) זה תופס אותך‪ ,‬ואת‬
‫לא יכולה לזוז‪....‬‬
‫ניני מחקה תנועה של קיפאון‪ ,‬מבהיל את רותם‪ .‬רותם צווחת קצת בבהלה‪.‬‬
‫איה‬
‫די‪ ,‬אתה מבהיל אותה‪ .‬וגם זה לא ככה בכלל‪...‬‬
‫זה יותר כמו‪...‬‬
‫איה קופאת בתנוחה מבהילה ומצחיקה‪ .‬רותם "קופאת" גם היא‪ .‬הם צוחקים‪ .‬ואז‬
‫נזכרים‪ ,‬מרצינים שוב‪ ,‬קצת נבוכים‪.‬‬
‫ניני‬
‫אני אשים את הפתק החדש‪...‬‬

‫‪ .7‬פנים‪ ,‬חדר רותם‪ ,‬יום‪ .‬כתובית‪15:12 :‬‬

‫‪5-‬‬
 ‫גירסא סופית לצילומים ‪FINAL‬‬

‫ניני מצמיד ללוח את הפתק הנוסף "‪1‬ב‪ .‬משיג את האנטי וירוס"‪.‬‬

‫ניני‬
‫יופי‪ .‬אנחנו מתקדמים‪.‬‬
‫רותם‬
‫משהו‪...‬‬
‫הם ממשיכים להסתכל בלוח‪ .‬ואז נכנסים אדם ונטשה‪.‬‬
‫אדם‬
‫(לרותם) אז מה‪ ,‬את עושה מסיבה ולא הזמנת‬
‫אותנו? (מבחין באיה) הי‪..‬‬
‫איה‬
‫הי‪...‬‬
‫אדם‬
‫לא ידעתי שגם את פה‪.‬‬
‫רותם‬
‫אתה בודק נוכחות? מה אתה רוצה?‬
‫נטשה‬
‫באנו לעזור‪ .‬אתם מנסים לגלות מי הפליל את‬
‫אבנר‪ ,‬לא?‬
‫רותם‬
‫איך אתם יודעים?‬
‫אדם‬
‫אני מכיר אותך‪ .‬ו‪...‬לא התכוונתי למה שאמרתי‬
‫קודם‪...‬אני יודע שהוא לא עשה את זה‪.‬‬
‫רותם מחייכת לאדם‪ .‬גם איה וניני מחייכים‪.‬‬
‫אדם‬
‫בעצם‪ ,‬זו נטשה ששיכנעה אותי שאני טועה‪...‬‬
‫החיוך של איה נמחק‪ .‬ניני רואה את זה‪ ,‬ממהר להעביר נושא‪.‬‬
‫ניני‬
‫טוב‪ ,‬אז בואו נכניס אתכם לעניינים‪...‬‬

‫‪ .8‬פנים‪ ,‬חדר רותם‪ ,‬יום‪ .‬כתובית‪15:17 :‬‬

‫החמישה בוהים בלוח‪.‬‬

‫נטשה‬
‫איך זה בדיוק עובד‪ ,‬האנטי‪-‬וירוס הזה?‬
‫איה‬
‫זה מהצמח הזה שמצאו שם ליד הבית כנסת‬
‫בגליל‪ ,‬לא?‬
‫נטשה‬
‫כן‪ ,‬אבל מה עושים איתו? אוכלים את זה?‬
‫מורחים את זה? מבשלים‪....‬‬
‫אדם‬

‫‪6-‬‬
 ‫גירסא סופית לצילומים ‪FINAL‬‬

‫לא יודע‪ ,‬אבל זה לא כל כך משנה‪ .‬אם הצמח‬

‫מכיל את הנוגדן‪ ,‬אז ברגע שהוא נספג בדם כבר‬
‫אי אפשר להיפגע מהוירוס‪.‬‬
‫רותם‬
‫זה כמו חיסון‪ .‬למדנו על זה בביולוגיה‪.‬‬
‫רגע שתיקה‪.‬‬
‫אדם‬
‫(קופץ) די‪ ...‬אני לא מאמין שלא ראיתי את זה‬
‫קודם!‬
‫איה‬
‫מה?‬
‫אדם‬
‫את גאון‪ ,‬רותם‪....‬‬
‫רותם‬
‫(תמהה) תודה‪.‬‬
‫אדם‬
‫אתה לא מבינים? הפושע הזה‪ ,‬מי שזה לא יהיה‪,‬‬
‫הוא מחוסן מהוירוס‪ .‬אחרת הוא לא יכול היה‬
‫להתעסק עם זה ולהישאר בריא‪...‬‬
‫ניני‬
‫(קולט) ואללה‪ ....‬כל הכבוד‪ ,‬רותם‪.‬‬
‫רותם‬
‫מה? מה אמרתי?‬
‫איה‬
‫(קלטה גם) מצאת דרך להוכיח שאבא שלך לא‬
‫אשם‪.‬‬
‫רותם‬
‫איך?‬
‫יש תחושת ניצחון כללית בחדר‪ .‬שמחה גדולה‪.‬‬
‫נטשה‬
‫זה גדול‪ ...‬נחשוף אותו לוירוס‪ .‬אם הוא לא אשם‬
‫– הוא יפגע ממנו‪ ,‬ו‪( ...‬קולטת תוך כדי) ו‪...‬‬
‫יקפא‪.‬‬
‫כולם קולטים‪.‬‬

‫‪ .9‬פנים‪ ,‬חדר רותם‪ ,‬יום‪ .‬כתובית‪15:22 :‬‬

‫איה ניני נטשה אדם ורותם‪ ..‬מנשנשים משהו וממשיכים‬

‫רותם‬
‫לא‪ ,‬אין מצב!‬
‫אדם‬
‫זה יהיה בסדר‪ ,‬רותם‪ .‬יהיה לנו את הנוגדן‪.‬‬
‫רותם‬
‫אבל אם זה לא יעבוד‪ ....‬אני לא מוכנה שתקפיאו‬
‫אותו‪...‬‬

‫‪7-‬‬
 ‫גירסא סופית לצילומים ‪FINAL‬‬

‫ניני‬
‫אל תדאגי‪ .‬הוא יהיה בסדר‪ .‬כבר ראינו שהנוגדן‬
‫מעיר את האנשים‪.‬‬
‫אדם‬
‫חוץ מזה‪ ,‬זו הדרך היחידה שלנו להוכיח שהוא‬
‫לא עשה את זה‪.‬‬
‫רותם כמעט משתכנעת‪.‬‬
‫ניני‬
‫השאלה רק מאיפה נביא את הוירוס הזה‪,‬‬
‫והנוגדן‪....‬‬
‫איה‬
‫אולי ניסע לגליל?‬
‫נטשה‬
‫את חושבת שהמשטרה השאירה את זה שם‬
‫בשביל המטיילים? הם בטח לקחו הכל אליהם‪.‬‬
‫אדם‬
‫אז אנחנו צריכים לדעת איפה המשטרה שמה את‬
‫זה‪.‬‬
‫ניני‬
‫אם היתה דרך לפרוץ למשטרה ולקחת את זה‪.‬‬
‫רותם‬
‫באמת?? לפרוץ?! למה‪ ..‬אתם רוצים להצטרף‬
‫לאבא?‬
‫נטשה‬
‫רותם צודקת‪ .‬נסחפתם‪ ...‬מה לנו ולפריצות‬
‫בכלל‪.‬‬
‫איה‬
‫כלום‪.‬‬
‫ניני‬
‫אלא אם כן‪( ....‬מחייך)‪( ...‬לסיים בקלוז על‬
‫החיוך)‬

‫‪ .10‬פנים‪ ,‬חדר רותם‪ ,‬יום‪ .‬כתובית‪15:50 :‬‬

‫*רובי להתחיל משוט סגור של לפטופ ומגלים בפן שזה אבי מתקתק במרץ‪ .‬מאחוריו‬
‫עומדים איה‪ ,‬ניני‪ ,‬נטשה‪ ,‬אדם ורותם‪.‬‬
‫רותם‬
‫מה הוא עושה?‬
‫ניני‬
‫הוא פורץ למחשב של המשטרה‪.‬‬
‫נטשה‬
‫זה מה זה לא חוקי‪.‬‬
‫אבי‬
‫(קורץ) רק אם תופסים אותך‪ .‬חוץ מזה‪ ,‬זה למטרה‬
‫טובה‪.‬‬

‫‪8-‬‬
 ‫גירסא סופית לצילומים ‪FINAL‬‬

‫נטשה‬
‫אתם בטוחים שזה לעניין?‬
‫אדם‬
‫אם נצליח להוכיח שהוא חף מפשע הם רק יודו‬
‫לנו‪ ...‬ואם לא‪ ...‬אז איזה נזק כבר עשינו?!‬
‫רותם‬
‫אני לא מבינה מה יעזור לכם לפרוץ להם למחשב‬
‫בכלל? מה‪ ,‬הם ישלחו לך את הוירוס באימייל?‬
‫אבי‬
‫חכי‪ ,‬קודם נמצא איפה זה בכלל‪ .‬יש‪...‬‬
‫הם נכנסים לאתר המשטרה‪.‬‬
‫אבי‬
‫שיט‪.‬‬
‫אדם‬
‫מה קרה?‬
‫אבי‬
‫אין לי קוד גישה‪.‬‬
‫ניני‬
‫אתה כבר באתר שלהם‪ ,‬לא?‬
‫אבי‬
‫כן‪ ,‬אבל אני יכול להיכנס רק לארכיון‪ .‬בשביל‬
‫תיקים פתוחים אני צריך קוד גישה‪.‬‬
‫איה‬
‫מאיפה משיגים קוד כזה?‬
‫אבי‬
‫אנא עארף‪ ...‬ממישהו שמתעסק בחקירה‪.‬‬
‫רותם‬
‫יש את האיש הדוחה הזה‪...‬‬
‫אדם‬
‫יואל‪.‬‬
‫נטשה‬
‫זה השוטר שעצר את אבנר‪?...‬‬
‫אבי‬
‫כל מה שאני צריך זה מספר חקירה‪ .‬אתם יכולים‬
‫לבקש ממנו?‬
‫רותם‬
‫כן‪ ,‬והוא ישמח לתת לנו‪ ..‬עוד משהו לבקש? אולי‬
‫גלידה?‬
‫איה ניני ואדם מביאים ברותם מבט של "אולי תרדי קצת מאיתנו?!" היא מצייתת‪.‬‬
‫אבי‬
‫מה אני אעשה‪ ..‬בלי המספר אני לא יכול לעשות‬
‫כלום‪....‬‬
‫אדם‬

‫‪9-‬‬
 ‫גירסא סופית לצילומים ‪FINAL‬‬

‫אני חושב שאני יודע מה אפשר לעשות‪(...‬מוציא‬

‫את הנייד) מה הטלפון של דורי?‬

‫‪ .11‬פנים‪ ,‬חדר רותם‪ ,‬יום‪ .‬כתובית‪16:30 :‬‬

‫אבי‪ ,‬איה‪ ,‬ניני‪ ,‬אדם‪ ,‬נטשה‪ ,‬רותם ודורי‪ .‬אבי עם לפטופ‪ .‬דורי נותן לרותם שעון יד‬
‫ארט שעון טייסים מודל שנות השמונים‪.‬‬
‫דורי‬
‫ידעתי שיום אחד ההמצאות שלי יעזרו למישהו‪.‬‬
‫רותם‬
‫(קצת נגעלת) מאיזה שנה השעון הזה??‬
‫דורי‬
‫הי‪ ,‬זה עובד‪ ...‬את צריכה ללחוץ על הכפתור פה‬
‫וזה יצלם‪ .‬אבל יש לך מקום רק לחמש תמונות‪,‬‬
‫אז אל תבזבזי‪.‬‬
‫רותם מהנהנת‪ .‬אדם מסתכל על השעון‪.‬‬
‫אדם‬
‫בסדר‪ ,‬הוא פה עוד חמש דקות‪.‬‬
‫איה‬
‫איך בכלל שכנעת אותו לבוא?‬
‫אדם‬
‫אמרתי לו שנזכרתי במשהו שהוא אמר לי‪ .‬הוא‬
‫פשוט רץ לפה כדי לשמוע אותי מלכלך על אבא‬
‫שלי‪.‬‬

‫‪ .12‬סלון הלוי כתובית ‪16:39‬‬

‫רותם‪ ,‬אדם ויואל‪ .‬התיק של יואל לידו‪.‬‬

‫רותם‬
‫אתה בטוח שאתה לא רוצה לשתות?‬
‫יואל‬
‫תודה לא‪.‬‬
‫רותם‬
‫בטוח בטוח?‬
‫יואל‬
‫(קצר רוח) אני לא צמא‪ .‬אדם‪ ,‬רצית לספר לי‬
‫משהו?‬
‫רותם‬
‫אתה צמא‪ ,‬אדם?‬
‫אדם‬
‫לא‪.‬‬
‫יואל‬
‫כן אדם אני מקשיב‪...‬‬
‫רותם קמה‪ ,‬הולכת למטבח‪.‬‬
‫אדם‬

‫‪10 -‬‬
 ‫גירסא סופית לצילומים ‪FINAL‬‬

‫כן‪ .‬אני‪ ...‬אבא שלי דיבר איתי‪.‬‬

‫יואל‬
‫או קי‪.‬‬
‫אדם‬
‫הוא אמר לי משהו‪ ,‬שאני חושב שכדאי שתדע‪.‬‬
‫רותם (מהמטבח)‬
‫אתה יודע מה אני בכל זאת אביא לך לשתות‪ .‬אם‬
‫תהיה צמא אחר כך‪.‬‬
‫יואל‬
‫(להיפטר ממנה‪ ,‬בחיוך מזוייף) או קי‪....‬‬
‫אדם‬
‫(מחייך ליואל) היא נורא מחונכת‪.‬‬
‫יואל‬
‫אני שם לב‪.‬‬
‫אדם‬
‫אתה רוצה לשמוע מה אבא שלי אמר?‬
‫יואל‬
‫(ציני) לא‪. ..‬באתי בשביל המיץ פטל!‬
‫מגיעה רותם עם השתייה‪.‬‬
‫רותם‬
‫בקשה‪.‬‬
‫רותם "נופלת" ושופכת את השתייה על יואל ב"טעות"‬
‫רותם‬
‫אוי‪ ,‬סליחה‪...‬‬
‫יואל‬
‫שיט!!!‬
‫היא נסוגה‪ ,‬ומפילה את התיק שמתפזר על הרצפה‪.‬‬
‫אדם‬
‫תן לי לעזור לך‬
‫אדם קם‪ ,‬מתחיל לנגב את יואל‪ .‬לוקח ממנו את הכוס‪ .‬רותם מתכופפת לתיק של‬
‫יואל‪.‬‬
‫אדם‬
‫אתה רוצה עוד שתייה?‬
‫יואל‬
‫זה בסדר‪ .‬אני לא הייתי צמא גם קודם‪.‬‬
‫רותם‬
‫מה זה סליחה‪ ...‬אני אסדר‪.‬‬
‫יואל‬
‫זה בסדר‪ ...‬לא צריך‪.‬‬
‫רותם‬
‫לא‪ ,‬זו אחריות שלי‪ .‬אני אסדר את זה (מפזרת‬
‫ניירות סביבה)‬
‫יואל‬
‫באמת‪ ,‬לא צריך‪...‬‬

‫‪11 -‬‬
 ‫גירסא סופית לצילומים ‪FINAL‬‬

‫יואל מנסה לגשת‪ ,‬אדם עוצר אותו‪ ,‬בניסיון לעזור לו‪.‬‬

‫אדם‬
‫נרטבת‪ ...‬אתה רוצה חולצה שלי או משהו?‬
‫יואל‬
‫לא‪...‬‬
‫רותם מצלמת את הניירות בעזרת השעון‪.‬‬

‫‪ .13‬חדר רותם כתובית ‪16:41‬‬

‫איה‪ ,‬ניני‪ ,‬נטשה דורי ואבי סביב הלפטופ של אבי‪.‬‬

‫אבי‬
‫או קי‪ ...‬אני מקבל את התמונות‪....‬‬
‫דורי‬
‫אתה רואה את הקוד?‬
‫איה‬
‫לא רואים כלום‪....‬‬
‫נטשה‬
‫רגע‪ ,‬תגדיל את זה‪....‬‬
‫אבי מתקתק משהו‪ ,‬מגדיל את התמונה‪ ,‬מסובב אותה‪ ,‬מתגלה הקוד‪.‬‬
‫אבי‬
‫בינגו‪.‬‬

‫‪ .14‬סלון הלוי כתובית ‪16:42‬‬

‫התיק מסודר‪ ,.‬יואל הרטוב יושב‪ ,‬אדם מולו‪ ...‬ורותם המבויישת‬

‫אדם‬
‫אני ממש מצטער‪ .‬עוברת עליה תקופה קשה‪.‬‬
‫יואל‬
‫(בשארית הסבלנות שלו) אדם‪ ,‬מה רצית להגיד‬
‫לי?‬
‫אדם‬
‫אבא שלי לא עשה את זה‪.‬‬
‫יואל‬
‫אז למה קראת לי לפה?‬
‫רותם‬
‫חשבנו שתרצה לדעת‪.‬‬
‫יואל‬
‫(כועס) את זה הוא אמר לי את זה בעצמו‪ .‬נראה‬
‫לכם שיש לי זמן לבזבז עליכם? (יוצא)‬
‫רותם‬
‫לפחות תשתה משהו לפני שאתה הולך?‬
‫יואל מעיף מבט שונא ויוצא‪ .‬אדם ורותם מחליקים‪.‬‬

‫‪ .15‬פנים‪ ,‬חדר רותם‪ ,‬יום‪ .‬כתובית‪16:55 :‬‬

‫‪12 -‬‬
 ‫גירסא סופית לצילומים ‪FINAL‬‬

‫אבי מתקתק על הלפ‪-‬טופ‪ .‬השישה האחרים מחכים לו בחוסר סבלנות‪.‬‬

‫רותם‬
‫נו?‬
‫ניני‬
‫חכי‪ ,‬רותם‪ ,‬זה לוקח לו זמן‪.‬‬
‫רותם‬
‫אבל נתנו לו את הקוד כבר‪...‬‬
‫דורי‬
‫(מרוצה מעצמו) הוא לא חשד בכלום‪ ,‬אה?‪....‬‬
‫אבי‬
‫טוב‪ ,‬זה יותר מסובך ממה שחשבתי‪.‬‬
‫רותם‬
‫(על אבי) מה הוא מנסה לעשות‪?...‬‬
‫אבי‬
‫מצאתי את הוירוס‪ ...‬זה נמצא‪ ...‬במעבדה של‬
‫מחוז מרכז‪ .‬ואין סיכוי שנצליח לפרוץ לשם‪.‬‬
‫נטשה‬
‫אז איך?‪...‬‬
‫אבי‬
‫חשבתי על משהו אחר‪ ....‬אבל אני צריך מדים של‬
‫שוטר‪.‬‬
‫רותם‬
‫(פאוזה) אני אחפש בארגז תחפושות‪ .‬נדמה לי‬
‫שיש שם משהו כזה‪( .‬יוצאת)‬
‫אבי‬
‫טוב‪ ...‬אתם מקשיבים? אז התכנית היא כזו‪....‬‬

‫‪ .16‬פנים‪ ,‬סלון הלוי‪ ,‬יום‪ .‬כתובית‪17:03 :‬‬

‫המשך‪ .‬כולם בסלון מחכים לרותם שחזרה‪ ,‬עם תחפושת של שוטרת על קולב‪.‬‬
‫הלבשה‪ :‬התחפושת במידה של רוני‬
‫רותם‬
‫מצאתי תחפושת אבל זה של שוטרת ‪...‬אמא‬
‫לבשה שנה שעברה‪ .‬זה בסדר?‬
‫אדם‬
‫וואלה‪ ,‬אני זוכר את זה‪ .‬אבא התחפש לאסיר‪...‬‬
‫ריאקשן מתאים‪...‬‬
‫רותם‬
‫אז מה התכנית?‬
‫ניני‬
‫במקום שאנחנו נלך לחפש את הוירוס‪ ,‬למה‬
‫שהוירוס לא יבוא אלינו‪...‬‬
‫רותם‬
‫מה?‬

‫‪13 -‬‬
 ‫גירסא סופית לצילומים ‪FINAL‬‬

‫אבי‬
‫אירגנתי שבמעבדה יכינו לנו טייק‪-‬אווי‪ .‬אחד‬
‫וירוס‪ ,‬ואחד אנטי וירוס טו גו‪.‬‬
‫דורי‬
‫הם מחכים לנציג מהמעבדה בירושלים‪ .‬מסתבר‬
‫שהם ממש מעוניינים לחקור את הוירוס הזה‪...‬‬
‫אדם‬
‫(בינתיים הוציא את התחפושת‪ )..‬טוב‪...‬איה‬
‫נמוכה מידי בשביל התחפושת הזאת‪.‬‬
‫הם מסתכלים על נטשה‪.‬‬
‫נטשה‬
‫לא לא לא ‪ ....‬אין סיכוי‪.‬‬
‫אבי‬
‫מה אכפת לך?‬
‫נטשה‬
‫עזבו אני שקרנית איומה‪ .‬יעלו עלי בשנייה‪...‬‬
‫דורי‬
‫נטשה היא כמו פינוקיו‪ .‬רק בבלונד‪.‬‬
‫ניני‬
‫טוב אנחנו צריכים מישהי שטובה בזה‪.‬‬
‫איה‬
‫מישהי גבוהה‪ ,‬עם בטחון עצמי‪ ...‬אחת שאין לה‬
‫בעיה לשקר‪...‬‬
‫כולם מחייכים זה לזה‪.‬‬

‫‪ .17‬פנים‪ ,‬סלון הלוי‪ ,‬יום‪ ,‬כתובית‪17:42 :‬‬

‫רוני מסתובבת כמו דוגמנית‪ ,‬לבושה כשוטרת‪ .‬לידה כל השאר‪.‬‬

‫נטשה‬
‫מצוין‪ .‬את נראית מהמם‪.‬‬
‫רוני‬
‫(לא בטוחה) באמת?!‬
‫ניני‬
‫ואללה‪ ,‬את נראית שוטרת‪.‬‬
‫רוני‬
‫אני רק מקווה שזה יצליח‪ .‬שבסוף אני לא אמצא‬
‫את עצמי בתא ליד אבנר‪.‬‬
‫דורי‬
‫אותי שיכנעת‪ ...‬אני הייתי מראה לך תעודות אם‬
‫היית מבקשת‪.‬‬
‫אבי‬
‫שיט‪ ,‬תעודות‪...‬‬
‫איה‬
‫נכון‪ ...‬מה יקרה אם יבקשו ממנה להראות‬
‫תעודה?‬

‫‪14 -‬‬
 ‫גירסא סופית לצילומים ‪FINAL‬‬

‫אדם‬
‫(בחיוך) בואו נחשוב‪ ...‬מי יכול לעזור לנו לזייף‬
‫תעודות‪...‬‬

‫‪ .18‬פנים‪ ,‬סלון הלוי‪ ,‬ערב!!!‪ .‬כתובית‪18:22 :‬‬

‫איה‪ ,‬ניני‪ ,‬אדם‪ ,‬רותם‪ ,‬אבי‪ ,‬דורי‪ ,‬רותם‪ ,‬רוני ונטשה‪ .‬רוני לבושה במדים‪ .‬נטשה‬
‫נותנת לה תג מנוילן‪.‬‬
‫נטשה‬
‫קחי‪.‬‬
‫רוני‬
‫ואוו‪ ...‬זה נראה ממש טוב‪ ....‬אופה עשית אותי‬
‫פקד‪ ...‬סחה‪.‬‬
‫נטשה‬
‫בשבילך הכל‪.‬‬
‫אבי‬
‫(נותן לרוני ניירות) קחי‪ .‬אם יבקשו ממך‪ ,‬יש פה‬
‫מסמכי העברה‪.‬‬
‫רוני‬
‫(מחייכת אליו) יש פה מסמכי העברה‪,‬‬
‫המפקדת‪!...‬‬
‫איה‬
‫אני לא חושבת שמשתמשים בזה במשטרה‪.‬‬
‫רוני‬
‫טוב‪ ,‬אל תהרסי לי את הכיף‪ ...‬תאחלו לי‬
‫בהצלחה‪.‬‬
‫כולם צועקים "בהצלחה" רוני יוצאת‪ .‬הם מתיישבים‪ .‬מתוחים‪.‬‬

‫‪ .19‬פנים‪ ,‬סלון הלוי‪ ,‬ערב‪ .‬כתובית‪19:30 :‬‬

‫דיזולב לכולם יושבים בסלון‪ .‬מחכים ומחכים‪.‬‬

‫איה‬
‫אוף‪ ...‬איפה היא?‬
‫ניני‬
‫היא בדרך‪ .‬היא תהיה בסדר‪.‬‬
‫איה‬
‫היא יכולה לפחות לצלצל‪...‬‬
‫דורי‬
‫עזבו‪ .‬היא בטח עצרה בדרך לתת דוחו"ת‪( ...‬לא‬
‫צוחקים)‬
‫נטשה‬
‫אם קרה לה משהו‪...‬‬
‫אדם‬
‫לא קרה לה כלום‪.‬‬
‫ניני‬
‫כן‪ ,‬היא תסתדר‪.‬‬

‫‪15 -‬‬
 ‫גירסא סופית לצילומים ‪FINAL‬‬

‫רותם‬
‫אתם רוצים לשתות משהו?‬
‫כולם מביטים בה‪ ,‬כועסים‪.‬‬
‫רותם‬
‫מה?‬
‫אבי‬
‫לא יודע‪ ...‬אולי הגזמנו‪.‬‬
‫ניני‬
‫מה?‬
‫אבי‬
‫לא יודע‪ .‬זה משטרה‪ ,‬ו‪ ...‬אולם הם מצאו את‬
‫הפריצה שלי‪ ,‬ותפסו את רוני‪.‬‬
‫איה‬
‫יהיה בסדר‪ ,‬הם לא יכולים לעשות לה כלום‪.‬‬
‫דורי‬
‫נראה לך? זו התחזות לשוטר‪.‬‬
‫נטשה‬
‫הם יכולים לעצור את כולנו‪.‬‬
‫דפיקות בדלת‪ .‬כולם נבהלים‪.‬‬
‫אדם‬
‫מי זה?‬
‫רוני‬
‫(בקול עמוק וגברי) משטרה‪.‬‬
‫נטשה‬
‫שיט‪.‬‬
‫אדם‬
‫(בשקט) מה לעשות?‬
‫איה‬
‫תפתח‪ ,‬מה אתה יכול לעשות‪...‬‬
‫אדם פותח את הדלת‪ ,‬כולם מבוהלים‪ .‬זו רוני נכנסת עם קופסה חומה ארט על‬
‫הקופסה מכל הצדדים לוגו משטרת ישראל‬
‫רוני‬
‫משטרת ישראל לשירותכם‪ .‬מישהו הזמין פה‬
‫וירוס כפול וקולה?‬
‫כולם צוחקים‪.‬‬

‫‪ .20‬פנים‪ ,‬חדר אדם‪ ,‬לילה‪ .‬כתובית‪19:40 :‬‬

‫ניני‪ ,‬איה‪ ,‬אבי‪ ,‬דורי‪ ,‬רוני‪ ,‬נטשה‪ ,‬אדם ורותם‪ .‬ניני מחזיקה קופסא ובתוכה כדורים‬
‫ירוקים שקופים‪.‬‬
‫ניני‬
‫טוב עכשיו החלק הקשה חברים‪ ...‬אנחנו צריכים‬
‫לבלוע את זה‪ .‬זה האנטי וירוס‪.‬‬
‫איה‬

‫‪16 -‬‬
 ‫גירסא סופית לצילומים ‪FINAL‬‬

‫בדקת שזה האנטי?‬

‫ניני‬
‫כן‪ ...‬אלף פעם‪ .‬אתם מוכנים?‬
‫כל אחד מקבל כדור‪.‬‬
‫נטשה‬
‫מי ראשון?‬
‫אדם‬
‫אני‪.‬‬
‫רותם‬
‫חכה רגע‪...‬‬
‫אדם‬
‫מה?‬
‫רותם‬
‫זה בטוח בטוח?‬
‫ניני‬
‫אני אקח קודם‪ .‬אם יקרה לי משהו תוכלו להזריק‬
‫לי את התרופה‪ .‬בסדר?‬
‫דורי‬
‫אני אזריק לך‪.‬‬
‫ניני‬
‫אני סומך עלייך‪.‬‬
‫ניני מסתכל עליהם ופתאום בולע את הקפסולה‪.‬‬
‫איה ורותם‬
‫ניני!‬
‫הן נבוכות מזה ששתיהן קפצו‪ .‬ניני שותק לרגע‪ ,‬חושב‪.‬‬
‫אבי‬
‫אתה בסדר?‬
‫ניני‬
‫כן‪.‬‬
‫איה‬
‫יא דביל‪ ,‬איך הבהלת אותי‪...‬‬
‫ניני‬
‫יאללה‪ .‬לבלוע‪ .‬אנחנו צריכים להמשיך‪.‬‬
‫כולם מסתכלים קצת על הכדורים‪...‬‬
‫אדם‬
‫שלוש ארבע ו‪....‬‬
‫ובולעים אותם‪.‬‬
‫ניני‬
‫אדם?‬
‫אדם‬
‫כן‪.‬‬
‫ניני‬
‫אתה תיפגש עם אבא שלך‪ ,‬ותחשוף אותו לוירוס‪.‬‬

‫‪17 -‬‬
 ‫גירסא סופית לצילומים ‪FINAL‬‬

‫רותם‬
‫ואם יקרה לו משהו?‬
‫אדם‬
‫זה הרעיון‪ ,‬רותם‪ .‬זה יוכיח שהוא לא אשם‪ .‬ואני‬
‫ישר אתן לו את הזריקה‪.‬‬
‫רותם‬
‫אתה? אתה מתעלף כשאתה רואה מחט‪.‬‬
‫דורי‬
‫אני אבוא איתך‪ .‬יש לי ניסיון בזה‪.‬‬
‫אבי‬
‫גם אני אבוא‪ .‬נראה לי שמתוך הבניין אני אוכל‬
‫להתחבר למצלמות מעקב‪ .‬תהיה לנו הוכחה‪.‬‬
‫ניני‬
‫מצוין‪ .‬אז הכל סגור‪.‬‬
‫אדם‬
‫(קם) שנלך?‬
‫איה‬
‫חכו רגע‪ ,‬בטח יש שם שוטרים ששומרים עליו‪,‬‬
‫לא?‬
‫אדם‬
‫כן‪ ...‬הם עומדים בחוץ‪.‬‬
‫איה‬
‫הם לא יתנו לכם לצאת ולהיכנס סתם ככה‪...‬‬
‫נטשה‬
‫אנחנו צריכים משהו שיסיח את תשומת הלב‬
‫שלהם‪.‬‬
‫אבי‬
‫(מחייך‪ ...‬קם) בואו‪ .‬נאסוף אותה בדרך‪.‬‬
‫כולם מחייכים‪.‬‬

‫‪ .21‬מסדרון חדר חקירות‪ ,‬לילה‪( .‬יצולם במסדרון כלשהו בג"ג) כתובית‪20:39 :‬‬

‫‪ .‬אדם דורי אבי ומיקה היושבים על ספסל‪ .‬לידם שוטר עומד‪ ,‬משגיח‪.‬‬
‫אבי‬
‫(למיקה‪ ,‬בלחש) את תהיי בסדר?‬
‫מיקה‬
‫די‪ ,‬נו‪ ...‬אמרתי לך שזה קטן עלי‪.‬‬
‫שוטר (‪)OS‬‬
‫אורחים לאבנר הלוי‪...‬‬
‫אדם‬
‫(קם) או קי‪...‬‬
‫דורי‬
‫בהצלחה‪.‬‬
‫אדם לוקח אויר‪ .‬יוצא‪.‬‬
‫אבי‬

‫‪18 -‬‬
 ‫גירסא סופית לצילומים ‪FINAL‬‬

‫(לוחש) מוכנה? עכשיו‪.‬‬

‫מיקה קמה‪ ,‬הולכת לכיוון השוטר ואז מתעלפת לידו‪ .‬השוטר ממהר להתכופף אליה‪.‬‬
‫שוטר‬
‫את בסדר? הלו‪( ...‬מנסה להעיר אותה)‬
‫אבי ודורי מתחמקים משם אחרי אדם‪.‬‬

‫‪ .22‬פנים‪ ,‬חדר חקירות‪ ,‬לילה‪ .‬כתובית‪20:40 :‬‬

‫אבנר ואדם‪.‬‬
‫אבנר‬
‫אני כל כך שמח שבאת‪ .‬אחרי מה שקרה בפעם‬
‫האחרונה‪ ,‬לא חשבתי שתרצה לדבר איתי‪.‬‬
‫אדם‬
‫אני מצטער אבא‪ .‬לא הייתי צריך לדבר ככה‪.‬‬
‫אבנר‬
‫זה בסדר‪ ....‬אני לא יודע אם אני יכול להאשים‬
‫אותך‪ ....‬אחרי כל הדברים שהסתרתי ממך‪...‬‬
‫אדם‬
‫זה לא חשוב‪ .‬העיקר זה שלא עשית את מה‬
‫שאומרים שעשית‪ .‬זאת אומרת‪ ...‬אני יודע שאתה‬
‫לא אשם‪.‬‬
‫אבנר‬
‫(מתקרב אליו) אדם‪ ...‬תודה‪ .‬זה באמת חשוב לי‪.‬‬
‫אדם‬
‫אני אוהב אותך‪ ,‬אבא‪.‬‬
‫אבנר‬
‫גם אני אוהב אותך‪.‬‬
‫הם מתחבקים‪.‬‬
‫אדם‬
‫סליחה‪.‬‬
‫אבנר‬
‫אתה לא צריך להתנצל‪ ...‬אני אבא שלך‪.‬‬
‫אדם‬
‫לא‪ .‬סליחה על זה‪.‬‬
‫אדם מוציא קופסא מהכיס‪ ,‬עטופה היטב‪ .‬פותח אותה‪.‬‬
‫אבנר‬
‫מה זה? מה‪....‬‬
‫עוד השאלה על שפתיו ואבנר קופא‪ .‬אדם מחייך‪ .‬מאושר‪ .‬ואז נזכר לפתוח את הדלת‪.‬‬
‫אדם‬
‫בואו נו‪....‬‬

‫‪19 -‬‬
 ‫גירסא סופית לצילומים ‪FINAL‬‬

‫דורי נכנס מהר‪ ,‬מוציא את המזרק‪ .‬אדם מנסה להסתכל‪ ,‬אבל לא מסתכל בסוף‪ .‬דורי‬
‫מזריק לאבנר את האנטי וירוס‪.‬‬

‫‪ .23‬פנים‪ ,‬חדר מבצעים‪ ,‬לילה‪ .‬כתובית‪20.40 :‬‬

‫העוזר‪ ,‬על סולם‪ ,‬מתקין מצלמה בפוזיציה עילית ליד המוניטור של רוברטו‪ .‬רוברטו‬
‫מתבונן בו‪.‬‬
‫רוברטו‬
‫מצוין‪....‬‬
‫עוזר‬
‫מזמן לא היית כל כך שמח‪ ,‬צ'יפ‪.‬‬
‫רוברטו‬
‫מזמן לא היתה לי סיבה טובה לשמוח‪...‬‬
‫עוזר‬
‫ברגעים כאלה אני ממש שמח שאני מכיר אותך‪.‬‬
‫רוברטו‬
‫כן‪ .‬אולי יום אחד יגיע רגע שאני גם אשמח שאני‬
‫מכיר אותך‪.‬‬
‫עוזר‬
‫זה מוכן‪ .‬כבר ממש אפשר להתחיל לארוז‪...‬‬
‫רוברטו‬
‫בקרוב מאד‪ .‬בקרוב נדע ה‪-‬כ‪-‬ל‪....‬‬
‫רוברטו צוחק‪.‬‬

‫‪ .24‬פנים‪ ,‬סלון הלוי‪ ,‬לילה‪ .‬כתובית‪21:21 :‬‬

‫השמינייה ורותם‪ .‬כולם מאושרים‪ .‬אבי מקרין להם את הסרטון בלפטופ‪ :‬רואים את‬
‫דורי מזריק לאבנר (מזוית עילית של מצלמת מעקב)‬
‫איה‬
‫אח‪...‬‬
‫אבי‬
‫תראו‪ ,‬אדם לא יכול להסתכל‪.‬‬
‫אדם‬
‫גם עכשיו אני לא מסתכל‪.‬‬
‫רותם‬
‫אני ידעתי שהוא לא אשם‬
‫ניני‬
‫נכון‪ .‬את ידעת כל הזמן‪.‬‬
‫מבטים בין רותם וניני‪ .‬אדם מחבק את רותם‪.‬‬
‫אדם‬
‫כל הכבוד אחותי‪ .‬וניני‪ ,‬תודה‪.‬‬
‫ניני‬
‫שטויות‪ .‬מה זה בין חברים?‬
‫רוני‬
‫היינו צוות לעניין‪ ,‬אה?‬

‫‪20 -‬‬
 ‫גירסא סופית לצילומים ‪FINAL‬‬

‫דורי‬
‫כן‪ ,‬פקד מלכי‪...‬‬
‫איה‬
‫אז מה עכשיו?‬
‫נטשה‬
‫שנצלצל ליואל?‬
‫אדם‬
‫לא נראה לי שהוא ירצה לשמוע מאיתנו‪.‬‬
‫רותם‬
‫אולי עכשיו הוא צמא‪...‬‬
‫כולם צוחקים‪.‬‬
‫ניני‬
‫אנחנו צריכים את השר‪.‬‬
‫רותם‬
‫איזה שר?‬
‫ניני‬
‫זה שעבד עם אבנר‪ .‬הוא אחראי על כל הפרויקט‪.‬‬
‫מיקה‬
‫אבל איך נשיג אותו?‬
‫נטשה‬
‫לא נצליח אפילו לדבר איתו‪ ,‬שלא לדבר על ממש‬
‫להיפגש איתו‪...‬‬
‫אדם‬
‫אולי הוא יסכים לדבר עם דגנית‪.‬‬
‫איה‬
‫לא‪ ,‬הם בטח חושדים שהיא שיתפה פעולה עם‬
‫אבנר‪.‬‬
‫מיקה‬
‫אני יודעת עם מי הוא יסכים לדבר‪...‬‬

‫‪ .25‬פנים‪ ,‬סלון הלוי‪ ,‬יום‪ / .‬קיר בית קשתי כתובית‪22:03 :‬‬

‫השמינייה ורותם‪ .‬רוחל'ה מדברת על רקע קיר‪ .‬ציור של קקטוס מאחוריה‪.‬‬

‫נטשה‬
‫אני לא מבינה‪ ,‬מה את הולכת להגיד לרוחל'ה?‬
‫מיקה רושמת משהו על פתק‪.‬‬
‫מיקה‬
‫חכי ותראי‪ .‬מוכן דורי?‬
‫דורי מסיים לחבר טייפ לטלפון‪.‬‬
‫דורי‬
‫מוכן‪( .‬נותן לה את הטלפון)‬
‫מיקה מחייגת‪ ,‬נשמע צליל חיוג‪ .‬היא מחייכת לכולם‪ .‬מסמנת להם שקט‪.‬‬
‫רוחל'ה‬
‫בית קשתי שלום‪.‬‬

‫‪21 -‬‬
 ‫גירסא סופית לצילומים ‪FINAL‬‬

‫מיקה‬
‫שלום‪ .‬עם מי אני מדברת?‬
‫רוחל'ה‬
‫זו רוחל'ה קשתי‪ .‬מי את?‬
‫מיקה‬
‫(מסמנת לשמינייה שהולך יופי) זו מיקה שקד‪.‬‬
‫רוחל'ה‬
‫מיקה? ? זה קצת מאוחר בשביל לצלצל‪ ,‬לא ככה?‬
‫מיקה‬
‫(מדברת נורא לאט) את זוכרת אותי?‬
‫רוחל'ה‬
‫מה? תדברי יותר מהר‪.‬‬
‫מיקה‬
‫שאלתי אם את זוכרת אותי‪ .‬באיזו כיתה אני?‬
‫רוחל'ה‬
‫כן‪ ,‬אני זוכרת‪ .‬את בט' ‪ .8‬ואני אזכור את זה גם‬
‫מחר‪ ,‬כשאני אחשוב בשבילך בשבילך עונש הולם‬
‫מיקה‬
‫סליחה‪ .‬אז נדבר מחר‪.‬‬
‫מיקה ממהרת לנתק‪ .‬כולם מצחקקים‪.‬‬

‫‪ .26‬פנים‪ ,‬חדר אדם ‪ ,‬לילה‪ .‬כתובית‪22:20 :‬‬

‫מיקה‪ ,‬עם אוזניות‪ ,‬רכונה על הלפטופ של אבי‪.‬‬

‫מיקה‬
‫אוקי‪ ,‬אפשר לחייג אליו‪.‬‬
‫אבי‬
‫(מחייג) אני מקווה שזה המספר הנכון‪...‬‬
‫השר (‪)OS‬‬
‫הלו?‬
‫ניני מהנהן‪ .‬מיקה לוחצת על כפתור במחשב‪.‬‬
‫רוחל'ה (‪)OS‬‬
‫קטעי משפטים מהשיחה של רוחל'ה‪ .‬נשתיל‬
‫בעריכה‪ .‬זו רוחל'ה‪ ,‬אני בט' ‪ .8‬מהר מהר‪...‬‬
‫הם ממהרים לנתק‪.‬‬
‫ניני‬
‫אני מקווה שזה יעבוד‪.‬‬
‫דורי‬
‫יש רק דרך אחת לבדוק את זה‪.‬‬
‫השמינייה יוצאת‪ .‬אבי עם הלפטופ‪ .‬רותם נשארת מאחור‪.‬‬
‫רותם‬
‫אולי בכל זאת??‬
‫אדם‬

‫‪22 -‬‬
 ‫גירסא סופית לצילומים ‪FINAL‬‬

‫לא‪ ...‬מישהו חייב להיות בבית כשאמא חוזרת‬

‫מהחוג שלה‪...‬‬
‫רותם‬
‫טוב‪ ...‬בהצלחה‪...‬‬

‫‪ .27‬פנים‪ ,‬כיתה‪ ,‬לילה‪ .‬כתובית‪ 23:29 :‬דליה‪ :‬יצולם ביחד עם סצנה ‪1‬‬

‫חושך‪ ...‬השמינייה מיואשת‪ .‬רוני ליד הדלת‪.‬‬

‫מיקה‬
‫אין‪ .‬הוא לא יבוא‪ .‬ואני מה זה בצרות עם‬
‫רוחל'ה‪...‬‬
‫אבי‬
‫את חושבת שהוא הבין שזו לא היא?‬
‫נטשה‬
‫אולי הוא צילצל אליה בעצמו ישר אחר כך?‬
‫ניני‬
‫הוא יבוא‪ .‬אל תדאגו‪.‬‬
‫נטשה‬
‫ואם הוא לא ישתכנע?‬
‫אדם‬
‫אין סיכוי שלא‪ .‬אם אבנר לא נושא את הנוגדן‬
‫הוא לא הפושע‪.‬‬
‫רוני‬
‫ששש‪ ...‬מישהו בא‬
‫רוני מתיישבת‪ .‬השר נכנס‪.‬‬
‫השר‬
‫רוחל'ה?‬

‫‪ .28‬פנים‪ ,‬חדר עגול ‪ /‬חדר מבצעים ‪ ,X‬לילה‪ .‬כתובית‪23:31 :‬‬

‫לילי כבוס הגדול (עם הכובע)‪ ,‬מדברת עם רוברטו שבמוניטור‪.‬‬

‫בוס‬
‫רוברטו‪ ...‬מזמן לא דיברנו‪.‬‬
‫רוברטו‬
‫שלום בוס‪.‬‬
‫בוס‬
‫יש לך מה לספר לי?‬
‫רוברטו‬
‫רוצה לשמוע מה חדש?‬
‫בוס‬
‫זה מה שאמרתי‪.‬‬
‫רוברטו‬
‫אני רוצה לספר לך מה חדש‪...‬‬
‫בוס‬
‫מה?‬

‫‪23 -‬‬
 ‫גירסא סופית לצילומים ‪FINAL‬‬

‫רוברטו‬
‫כן‪ .‬תודה רבה‪.‬‬
‫בוס‬
‫אתה השתגעת‪?....‬‬
‫מעבר לדלת‪ ,‬צלצול דלת משפחת דביר‪ .‬לילי מביטה על רוברטו‪ ,‬מביטה על הדלת‪.‬‬
‫בוס‬
‫(קמה) אל תלך לשום מקום‬
‫רוברטו‬
‫בשמחה‪ ...‬בשמחה‪...‬‬

‫‪ .29‬פנים‪ ,‬סלון דביר – כניסה לבית‪ ,‬לילה‪ .‬כתובית‪23:32 :‬‬

‫לילי עוברת בדרך מהקיר המסתובב לדלת‪ ,‬נזכרת בכובע‪ ,‬מורידה אותו ומחזיקה‬
‫מאחורי הגב‪.‬‬
‫לילי‬
‫רגע‪...‬‬
‫פותחת את הדלת‪ .‬בדלת עומד רוברטו‪.‬‬
‫לילי‬
‫מה?‬
‫רוברטו‬
‫שלום ליליאן‪.‬‬
‫לילי‬
‫רוברטו?‬
‫רוברטו‬
‫פלאי הטכנולוגיה‪ ,‬אה?‬
‫רוברטו מחייך‪ ,‬שולף אקדח‪ .‬לילי נסוגה‪ ,‬שוט של הכובע נופל לה מהיד ומתגלגל‪.‬‬
‫רוברטו מביט בו‪ .‬מבין סופית‪.‬‬

‫סוף פרק ‪52‬‬

‫‪24 -‬‬