‫‪1‬‬

‫‪28.5.14‬‬
‫כיתה ז‬

‫תחום תוכן‪ :‬מדעי החומר – כימיה‪ ,‬פיזיקה‬

‫נושא מרכזי‪ :‬אנרגיה‬

‫נושאי משנה‬
‫א‪ .‬סוגי אנרגיה‪ ,‬המרות אנרגיה‪ ,‬מעברי אנרגיה וחוק שימור האנרגיה‪[ .‬כיתות‪ :‬ז‪ ,‬ח‪ ,‬ט]‬
‫ב‪ .‬משאבי (מקורות) אנרגיה‪ ,‬הפקת אנרגיה והשימושים בה‪[ .‬כיתות‪ :‬ח‪ ,‬ט]‬
‫ג‪ .‬השפעת השימושים באנרגיה על הפרט‪ ,‬על החברה ועל הסביבה‪[ .‬כיתות‪ :‬ח‪ ,‬ט]‬

‫רעיונות והדגשים‬
‫‪ .1‬לאנרגיה יש מופעים שונים (סוגי אנרגיה)‪.‬‬
‫‪ .2‬אנרגיה יכולה להפוך מסוג אנרגיה אחד לסוג אנרגיה אחר (המרת אנרגיה)‪.‬‬
‫‪ .3‬אנרגיה יכולה לעבור מגוף לגוף (מעבר אנרגיה)‪.‬‬
‫‪ .4‬במערכות טכנולוגיות מתרחשים המרות אנרגיה ומעברי אנרגיה‪.‬‬
‫‪ .5‬כאשר גופים בעלי טמפרטורות שונות נמצאים במגע‪ ,‬עוברת אנרגיה (חום) מהגוף בעל הטמפרטורה הגבוהה לגוף בעל הטמפרטורה‬
‫הנמוכה‪ .‬תהליך זה ימשך עד למצב יציב שבו הטמפרטורה של הגופים שווה‪.‬‬
‫‪ .6‬מעברי חום בין גופים יכולים להתרחש בדרכים שונות‪ :‬הסעה‪ ,‬הולכה וקרינה‪.‬‬
‫‪ .7‬חוק שימור האנרגיה‪ :‬במערכת מבודדת ‪ ,‬שאינה מאפשרת מעבר אנרגיה בינה ובין סביבתה‪ ,‬כמות האנרגיה הכוללת נשמרת‪.‬‬
‫‪ .8‬בהמרות ובמעברי אנרגיה לא כל סוגי האנרגיה המתקבלים הם שימושיים‪.‬‬
‫‪ .9‬האנרגיה החשמלית היא אנרגיה רווחת מאוד בשימוש‪.‬‬
‫‪ .10‬הזרם הכולל במעגל חשמלי תלוי בעוצמת המקור (לדוגמה סוללה) ובהתנגדות החשמלית של רכיבי המעגל‪.‬‬
‫קצותיו‪.‬‬ ‫‪ .11‬הספק האנרגיה החשמלית של רכיב במעגל חשמלי תלוי בזרם העובר דרכו ובמתח שבין‬

‫כיתה ז ‪ -‬תחום תוכן‪ :‬מדעי החומר – פיזיקה‪ ,‬נושא מרכזי‪ :‬אנרגיה‬

‫כל הזכויות שמורות לאגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים‬
 ‫‪2‬‬
‫‪ .12‬הקרינה האלקטרומגנטית נושאת אנרגיה‪ ,‬נעה במהירות האור‪ ,‬מאופיינת בסוגי קרינה שונים (ספקטרום אלקטרומגנטי) ויש לה שימושים‬
‫מגוונים‪.‬‬
‫‪ .13‬גוף שפולט קרינה מאבד אנרגיה‪ ,‬וגוף שקולט קרינה‪ ,‬קולט אנרגיה‪.‬‬
‫‪ .14‬האור הנראה מהווה חלק קטן מספקטרום הגלים האלקטרומגנטיים‪.‬‬
‫‪ .15‬תהליך כימי מלווה תמיד בקליטת אנרגיה או בפליטתה‪.‬‬
‫‪ .16‬האדם מנצל אנרגיה לתועלתו‪ ,‬כדי להתקיים‪ ,‬כדי להגביר את יכולתו וכדי לשפר את איכות חייו‪.‬‬
‫‪ .17‬משאבי (מקורות) האנרגיה שונים זה מזה בזמינותם ובדרכי ניצולם לצורכי האדם‪.‬‬
‫‪ .18‬להפקת אנרגיה ולשימוש במשאבי (מקורות) האנרגיה השונים יש השפעה על איכות החיים ועל הסביבה‪.‬‬
‫‪ .19‬קיימים קשרי גומלין בין מדע‪ ,‬טכנולוגיה וחברה‪.‬‬
‫‪ .20‬הטכנולוגיה משפיעה על איכות החיים ועל הסביבה‪ .‬יש לה השפעות חיוביות כמו עליה ברמת החיים ובאיכות החיים‪ .‬שימוש נבון בטכנולוגיה‬
‫מאפשר לצמצם את השפעותיה השליליות‪.‬‬

‫כיתה ז ‪ -‬תחום תוכן‪ :‬מדעי החומר – פיזיקה‪ ,‬נושא מרכזי‪ :‬אנרגיה‬

‫כל הזכויות שמורות לאגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים‬
 ‫‪3‬‬

‫נושא משנה א‪ .‬סוגי אנרגיה‪ ,‬המרות אנרגיה‪ ,‬מעברי אנרגיה וחוק שימור האנרגיה‬
‫מטרות‬
‫‪ .1‬התלמידים יכירו סוגים שונים של אנרגיה המתגלים בתופעות טבע ובמערכות טכנולוגיות‪.‬‬
‫‪ .2‬התלמידים יזהו המרות אנרגיה בתופעות שונות‪.‬‬
‫‪ .3‬התלמידים יבינו שאפשר להמיר אנרגיה (כלומר לשנות אותה מסוג אחד לסוג אחר)‪.‬‬
‫‪ .4‬התלמידים יבינו שאנרגיה יכולה לעבור מגוף לגוף‪.‬‬
‫‪ .5‬התלמידים יתארו המרות אנרגיה ומעברי אנרגיה בתופעות שונות‪ ,‬ויבינו שבתהליכים רבים מתרחשים המרות אנרגיה ומעברי אנרגיה בו‬
‫בזמן‪.‬‬
‫‪ .6‬התלמידים יכירו דרכים למעבר חום בין גופים ‪ -‬הסעה‪ ,‬הולכה וקרינה‪.‬‬
‫‪ .7‬התלמידים יכירו את חוק שימור האנרגיה‪ :‬במערכת סגורה כמות האנרגיה הכוללת נשמרת‪.‬‬
‫‪ .8‬התלמידים יקשרו שינויים בחומר לתהליכי קליטה או פליטה של אנרגיה‪.‬‬
‫‪ .9‬התלמידים יבחינו כי חום עובר מגוף בעל טמפרטורה גבוהה לגוף בעל טמפרטורה נמוכה ממנה‪.‬‬
‫‪ .10‬התלמידים יסבירו באמצעות מודל החלקיקים את השינויים בטמפרטורה ובמצבי הצבירה של החומר בעת חימום או קירור‪.‬‬
‫‪ .11‬התלמידים יסבירו באמצעות מודל החלקיקים כיצד משתווה הטמפרטורה של גופים וסביבתם‪.‬‬
‫‪ .12‬התלמידים יתכננו ויבצעו ניסויים הקשורים לתכני הלימוד בנושא אנרגיה‪ ,‬יסיקו מסקנות מתוך ממצאי הניסויים ויציגו את מסקנותיהם‬
‫בדרכים שונות‪.‬‬
‫‪ .13‬התלמידים יבינו את קשרי הגומלין בין המחקר המדעי לבין הטכנולוגיה בתחום האנרגיה לשיפור איכות חיי האדם והסביבה‪.‬‬

‫כיתה ז ‪ -‬תחום תוכן‪ :‬מדעי החומר – פיזיקה‪ ,‬נושא מרכזי‪ :‬אנרגיה‬

‫כל הזכויות שמורות לאגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים‬

‫דוגמאות לפעילויות לימודיות‬
‫המשלבות תוכן ומיומנויות‬
‫אנרגיה ‪ -‬סוגים‪ ,‬המרות ומעברים‬
‫זיהוי ותיאור שינויים באנרגיה בתופעות שונות‬
‫במונחים של סוגי האנרגיה השונים‪ .‬לדוגמה‪ :‬גוף‬
‫נופל‪ ,‬מכונית עוצרת‪ ,‬כדור אלסטי קופץ‪( .‬זיהוי‬
‫רכיבים וקשרים)‬
‫זיהוי ותיאור המרות אנרגיה במכשירי חשמל‬
‫בעת פעולתם‪( .‬זיהוי רכיבים וקשרים)‬
‫זיהוי ותיאור של המרות‬
‫אנרגיה בתופעות טבע שונות‪ ,‬לדוגמה‪ :‬מפל מים‪,‬‬
‫גייזר‪( .‬זיהוי רכיבים וקשרים)‬
‫תיאור המרות ומעברי אנרגיה באירועים ‪ /‬פעולות‬
‫‪ /‬תופעות‪ ,‬לדוגמה‪ :‬כשזורקים כדור כלפי מעלה‬
‫מתרחשת המרת אנרגיה ‪ -‬מאנרגית תנועה‬
‫לאנרגית גובה ובאותה עת עוברת אנרגיה ‪-‬‬
‫מהיד אל הכדור‪( .‬מיון‪ ,‬זיהוי רכיבים וקשרים)‬
‫תיאור של המרות‬
‫ומעברי אנרגיה המתרחשים בתופעות‪ ,‬ובפעולות‬
‫שונות באמצעות תרשימים‪( .‬ייצוג מידע)‬
‫שימוש בתרשימי עוגה‬
‫לתיאור המרות אנרגיה‪( .‬ייצוג מידע)‬
‫שימוש בתרשימי‬
‫זרימה לתיאור המרות ומעברי אנרגיה במכשירים‬
‫ומתקנים שונים‪( .‬ייצוג מידע)‬
‫חימום וקירור‬
‫התלמידים יתכננו ניסוי שבודק את ההשערה‬
‫שחום עובר מגוף בטמפרטורה גבוהה לגוף‬
‫‪4‬‬
‫הערות דידקטיות‬ ‫ציוני דרך‬ ‫רעיונות והדגשים‬
‫בהוראת הנושא סוגי אנרגיה‪ ,‬המרות אנרגיה‬ ‫אנרגיה – סוגים‪ ,‬המרות ומעברים‬
‫‪‬‬ ‫ומעברי אנרגיה יש לרענן ידע שנלמד ביסודי‬ ‫‪ 5‬שעות‬ ‫לאנרגיה יש מופעים‬
‫ולהרחיבו‪ .‬סוגי האנרגיה ‪ -‬אלסטית‪ ,‬גובה תרמית‬ ‫שונים (סוגי אנרגיה)‪  .‬סוגי אנרגיה‬
‫וכימית לא נלמדו ביסודי ולכן כאן המקום להתייחס‬
‫‪ ‬גובה‪ ,‬תנועה‪ ,‬חום‪ ,‬תרמית‪,‬‬ ‫(‪)1‬‬
‫אליהן‪.‬‬
‫בהוראת הנושא סוגי אנרגיה מוצע להציג תופעות‬ ‫חשמלית‪ ,‬קרינה‪ ,‬אלסטית‪ ,‬כימית‬
‫‪‬‬ ‫בהן יש ביטוי לאנרגיות שונות אך לא להסבירן‬ ‫המרות אנרגיה (שינוי אנרגיה‬ ‫‪‬‬
‫לעומק‪ .‬לדוגמה – אנרגיה כימית כאנרגיה‬ ‫מסוג אחד לסוג אחר)‬ ‫אנרגיה יכולה להפוך‬
‫‪‬‬ ‫הקשורה בשינויים בחומר מבלי להתייחס‬ ‫כאשר גוף נופל‪ ,‬אנרגיית גובה‬ ‫‪‬‬ ‫מסוג אנרגיה אחד‬
‫לתופעות של יצירת קשרים ופרוק קשרים‪.‬‬ ‫הופכת לאנרגיית תנועה‪ ,‬לדוגמה‪:‬‬ ‫לסוג אנרגיה אחר‬
‫העמקה תיעשה בשכבות גיל גבוהות יותר‪.‬‬ ‫מפל מים‪.‬‬ ‫(המרת אנרגיה)‪)2( .‬‬
‫‪‬‬ ‫האנרגיה תוצג כמשהו המפעיל תופעות שונות‬ ‫המרות אנרגיה חשמלית לסוגים‬ ‫‪‬‬
‫כמו מכשירי חשמל‪ ,‬גוף האדם ועוד‪.‬‬ ‫במערכות טכנולוגיות‬
‫אחרים של אנרגיה במערכות‬
‫חשוב לערוך דיון שמטרתו להבחין בין סוג אנרגיה‬ ‫מתרחשים המרות‬
‫טכנולוגיות‪ ,‬לדוגמה‪ :‬קומקום‬
‫לבין מקור אנרגיה‪ .‬לדוגמה‪" :‬אנרגיית תנועה של‬ ‫אנרגיה ומעברי‬
‫חשמלי‪ ,‬תנור‪ ,‬נורה‪ ,‬מאוורר‬
‫הרוח" ולא "אנרגיית רוח"‪" ,‬אנרגיה כימית של‬
‫אנרגיה‪)4( .‬‬
‫פחם" ולא "אנרגית פחם"‪ .‬רוח ופחם הם משאבי‬
‫‪‬‬ ‫מעברי אנרגיה (מגוף לגוף)‬ ‫‪‬‬
‫אנרגיה‪.‬‬
‫לדוגמה‪ :‬כדורי ביליארד מתנגשים‪,‬‬ ‫‪‬‬ ‫אנרגיה יכולה לעבור‬
‫כוס תה מתקררת‪.‬‬ ‫מגוף לגוף (מעבר‬
‫מוצע לקיים דיון בחסרונות וביתרונות של הצגת‬
‫‪‬‬ ‫מידע באמצעות ייצוגים שונים כגון בתרשים‬ ‫אנרגיה)‪)3( .‬‬
‫זרימה לעומת תרשים עוגה‪.‬‬ ‫המרות אנרגיה המשולבות‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫במעברי אנרגיה‬ ‫בהמרות ובמעברי‬
‫לדוגמה‪ :‬חימום מים‪ ,‬נסיעה של‬ ‫‪‬‬ ‫אנרגיה לא כל סוגי‬
‫במהלך הוראת הנושא המרות ומעברי אנרגיה‬ ‫האנרגיה המתקבלים‬
‫מכונית‬
‫ניתן לשלב את חוק שימור האנרגיה ואופני ייצוג‬ ‫הם שימושיים‪)8(.‬‬
‫חזותיים המתייחסים להמרות ולשימור אנרגיה‪.‬‬
‫חשוב לקשר את המרות האנרגיה ואת מעברי‬ ‫לעתים‪ ,‬בזמן המרות אנרגיה‬ ‫‪‬‬
‫האנרגיה לתהליכים‪ .‬התרחשותם של תהליכים‬ ‫ומעברי אנרגיה במערכת‬
‫מלווה תמיד בהמרות אנרגיה‪ ,‬במעברי אנרגיה או‬ ‫טכנולוגית‪ ,‬חלק מהאנרגיה גורם‬
‫בשניהם‪ .‬תהליך איננו יכול להתרחש ללא קיומו‬ ‫לחימום המערכת והסביבה ואינו‬
‫של לפחות אחד משלושת אלה‪.‬‬ ‫מנוצל‪.‬‬
‫התחממות מכשירים חשמליים‬ ‫‪‬‬
‫חשוב לדון בכך ששימושים באנרגיה אפשריים רק‬ ‫שלא נועדו לחימום‪ ,‬לדוגמה‪:‬‬
‫בעת שינוי החל באנרגיה – מעבר אנרגיה‪ ,‬המרת‬ ‫מחשב‪ ,‬מאוורר‪ ,‬מקרר‪ ,‬טלוויזיה‪.‬‬
‫אנרגיה או שניהם ביחד‪.‬‬
‫מעבר חום עד למצב יציב שבו הטמפרטורות של‬ ‫חימום וקירור‬ ‫כאשר גופים בעלי‬
‫‪‬‬ ‫הגופים משתוות‪ ,‬מתרחש בין גופים שאינם‬ ‫‪ 8-9‬שעות‬ ‫טמפרטורות שונות‬
‫מקורות חום בעצמם‪ .‬לדוגמה‪ :‬סיר חם שמונח על‬ ‫נמצאים במגע‪ ,‬עוברת ‪ ‬מעבר חום מגוף לגוף‬
‫כיתה ז ‪ -‬תחום תוכן‪ :‬מדעי החומר – פיזיקה‪ ,‬נושא מרכזי‪ :‬אנרגיה‬
‫כל הזכויות שמורות לאגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים‬

‫דוגמאות לפעילויות לימודיות‬
‫המשלבות תוכן ומיומנויות‬
‫בטמפרטורה נמוכה‪( .‬חקר‪ :‬תכנון ניסוי)‬
‫התלמידים יתארו דוגמאות מחיי היומיום למקרים‬
‫בהם מצב הצבירה של חומר משתנה עקב פליטה‬
‫או קליטה של חום‪( .‬יישום)‬
‫התלמידים ישתמשו בהדמיות להדגמת אי‬
‫השתנות הטמפרטורה במעבר ממצב צבירה‬
‫מוצק למצב צבירה נוזל‪ .‬התלמידים ייצגו את‬
‫הנתונים בגרף (טמפרטורה כתלות בזמן) ויסיקו‬
‫מסקנות‪( .‬ייצוג והסקת מסקנות)‬
‫התלמידים יתכננו ניסוי להסברת הקשר בין‬
‫שינויים בטמפרטורה לאנרגיה התרמית‪( .‬חקר‪:‬‬
‫תכנון ניסוי והסקת מסקנות)‬
‫התלמידים יתכננו ויבצעו ניסוי למדידת‬
‫טמפרטורה בזמן המעבר בין מצבי צבירה‬
‫(רתיחה) ויסבירו את הממצאים‪( .‬חקר‪ :‬תכנון‬
‫וביצוע ניסוי‪ .‬טיעון‪-‬הסבר)‬
‫בהסתמך על מודל החלקיקים‪ ,‬התלמידים יסבירו‬
‫מדוע כאשר מחממים מוצק בטמפרטורת ההיתוך‬
‫שלו‪ ,‬הוא הופך לנוזל‪( .‬טיעון)‬
‫בהסתמך על מודל החלקיקים‪ ,‬התלמידים יסבירו‬
‫מדוע כאשר מחממים נוזל בטמפרטורת הרתיחה‬
‫שלו‪ ,‬הוא הופך לגז‪( .‬טיעון)‬
‫איסוף מידע על הולכת חום בגשרי מתכת‬
‫המתפשטים עם עליית הטמפרטורה‪ ,‬כבלי חשמל‬
‫המתארכים עם עליית הטמפרטורה‪( .‬מידענות)‬
‫התלמידים יצפו בשבשבת עשויה מיריעת‬
‫‪5‬‬
‫הערות דידקטיות‬ ‫ציוני דרך‬ ‫רעיונות והדגשים‬
‫משטח שיש בניגוד לסיר המונח על להבת‬ ‫בתהליך חימום עוברת אנרגיה‬ ‫אנרגיה (חום) מהגוף ‪‬‬
‫‪‬‬ ‫הכיריים‪.‬‬ ‫מגוף בעל טמפרטורה גבוהה לגוף‬ ‫בעל הטמפרטורה‬
‫בעל טמפרטורה נמוכה עד למצב‬ ‫הגבוהה לגוף בעל‬
‫יש להדגיש שחימום וקירור הם תהליכים של‬ ‫יציב שבו הטמפרטורה של הגופים‬ ‫הטמפרטורה הנמוכה‪.‬‬
‫מעבר חום‪ .‬חימום של גוף הוא הוספת אנרגיה‬
‫‪‬‬ ‫אליו ואילו קירורו הוא גריעת אנרגיה ממנו‪.‬‬
‫שווה‪.‬‬ ‫תהליך זה ימשך עד‬
‫למצב יציב שבו‬
‫שינויים כתוצאה מחימום או‬ ‫‪‬‬ ‫הטמפרטורה של‬
‫בנושא המרכזי חומרים נושא משנה ב' תהליכי‬
‫מקירור‬ ‫הגופים שווה‪)5( .‬‬
‫שינוי בחומר‪ ,‬מופיעה התייחסות לשינויים בנפח‪,‬‬
‫בטמפרטורה ובמצב צבירה עקב חימום או קירור‪.‬‬ ‫בגופים‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫כאן הדגש הוא על מעבר אנרגיה כמאפשר את‬ ‫‪ ‬בנפח‬
‫‪‬‬ ‫התרחשותם של שינויים אלו‪.‬‬ ‫‪ ‬בטמפרטורה‬
‫יש לקשר את נושא האנרגיה לנושא החומרים‬ ‫בחומרים‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫במקומות הרלוונטיים‪ ,‬לדוגמה‪ :‬אנרגיה בעת‬ ‫‪ ‬במצבי הצבירה‪ :‬קיפאון‪,‬‬
‫מעבר בין מצבי צבירה‪.‬‬ ‫היתוך‪ ,‬רתיחה‪ ,‬עיבוי‪,‬‬
‫התאדות‪ ,‬המראה וריבוץ‪.‬‬
‫הסבר השינויים על פי מודל‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫החלקיקים של החומר‪.‬‬
‫חום‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫חום כאנרגיה העוברת בין גופים‬ ‫‪‬‬
‫חשוב שהתלמידים יבחינו בין המושג חום לבין‬ ‫בטמפרטורות שונות‪.‬‬
‫המושג טמפרטורה וילמדו שאין משמעות‬ ‫טמפרטורה כמדד ַמ קרוסקופי‬ ‫‪‬‬
‫לביטויים‪" :‬חום של גוף" או "לגוף (אנושי) יש‬ ‫לאנרגיה הקינטית הממוצעת של‬
‫חום"‪ ,‬ויש לומר "טמפרטורה של גוף"‪.‬‬ ‫חלקיקי החומר‪.‬‬
‫טמפרטורה כגודל שאינו תלוי‬ ‫‪‬‬
‫חשוב שהתלמידים ילמדו שניתן להשתמש בביטוי‬ ‫במסת הגוף‪.‬‬
‫"אנרגיה תרמית של גוף" להסבר תופעות בגופים‪.‬‬
‫וכן יבחינו בין המושג אנרגיה תרמית לבין המושג‬
‫אנרגיה תרמית היא סכום אנרגיות‬ ‫‪‬‬
‫טמפרטורה‪ .‬לדוגמה‪ :‬האנרגיה התרמית של כוס‬ ‫התנועה של כל חלקיקי החומר‪.‬‬
‫מים ב‪ 10-‬מעלות קטנה בהרבה מהאנרגיה‬ ‫האנרגיה התרמית הכוללת של גוף‬ ‫‪‬‬
‫התרמית של דלי מים ב‪ 10-‬מעלות‪.‬‬ ‫כגודל התלוי במסת הגוף‪.‬‬
‫‪‬‬ ‫דרכים למעבר חום בין גופים‪:‬‬ ‫מעברי חום בין גופים ‪‬‬
‫אפשר לקשר את תופעת ההסעה להסעת חום‬ ‫הולכה‪ ,‬הסעה‪ ,‬קרינה‬ ‫יכולים להתרחש‬
‫במערכת הדם‪.‬‬ ‫בדרכים שונות‪:‬‬
‫הדם מעביר חום באמצעות הסעה‪ ,‬ובכך שומר על‬
‫הולכה כמעבר חום בתוך גוף או בין‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫טמפרטורת גוף קבועה‪.‬‬
‫גופים הנמצאים במגע באמצעות‬ ‫הסעה‪ ,‬הולכה וקרינה‪.‬‬
‫כיתה ז ‪ -‬תחום תוכן‪ :‬מדעי החומר – פיזיקה‪ ,‬נושא מרכזי‪ :‬אנרגיה‬
‫כל הזכויות שמורות לאגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים‬
 ‫‪6‬‬
‫דוגמאות לפעילויות לימודיות‬
‫הערות דידקטיות‬ ‫ציוני דרך‬ ‫רעיונות והדגשים‬
‫המשלבות תוכן ומיומנויות‬
‫אלומיניום המסתובבת כאשר מבעירים תחתיה‬ ‫תנור חימום כדוגמה לשילוב בין חימום באמצעות‬ ‫תנודות חלקיקי החומר בלבד‪.‬‬ ‫(‪)6‬‬
‫גזיה ויסבירו את התופעה‪( .‬טיעון ‪-‬הסבר)‬ ‫קרינה לחימום באמצעות הסעה‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ :‬כפית מתכת בכוס תה‬
‫התלמידים יזהו מתוך דוגמאות הניתנות להם‪,‬‬ ‫‪‬‬ ‫חם‪.‬‬
‫דרכי התחממות (לדוגמה‪ :‬התחממות פנים‬ ‫הסעה כמעבר חום בגוף (גז או‬ ‫‪‬‬
‫חשופות לשמש‪" ,‬בקבוק חם"‪ ,‬התחממות ידית‬ ‫נוזל) באמצעות תנועה בתוך‬
‫מתכת של מחבת‪ ,‬תנור חימום בחדר)‪( .‬זיהוי‬ ‫החומר (ערבול)‪ .‬לדוגמה‪ :‬הסעת‬
‫רכיבים וקשרים)‬ ‫חום בתוך סיר רותח‪.‬‬
‫קרינה כמעבר של גל אלקטרומגנטי‬ ‫‪‬‬
‫הנע בתווך או בריק‪ .‬לדוגמה‪:‬‬
‫קרינת שמש‪.‬‬
‫חוק שימור האנרגיה‬ ‫חוק שימור האנרגיה‪ :‬חוק שימור האנרגיה‬
‫תצפית במטוטלת המושמטת מגובה מסוים ואינה‬ ‫‪‬‬ ‫מומלץ לערוך דיון בליווי דוגמאות שבהן האנרגיה‬ ‫‪ 4‬שעות‬ ‫במערכת מבודדת‪,‬‬
‫חוזרת לגובה ממנו הושמטה‪ .‬התלמידים יסבירו‬ ‫שכביכול הלכה לאיבוד חיממה את הסביבה‪.‬‬ ‫‪ ‬בעת התרחשות המרות אנרגיה‬ ‫שאינה מאפשרת‬
‫מדוע לא הגיעה המטוטלת לגובה ממנו הושמטה‬ ‫העוגן של הדיון יהיה הנוסחה הבאה‪:‬‬ ‫או מעברי אנרגיה במערכת‬ ‫מעבר אנרגיה בינה‬
‫(מעקב אחרי תנועת המטוטלת לאורך זמן‪,‬‬ ‫אנרגיה מושקעת = אנרגיה מנוצלת ‪+‬‬
‫סגורה האנרגיה הכוללת‬ ‫ובין סביבתה‪ ,‬כמות‬
‫והסקה לגבי שינויים בגובהה)‪( .‬הסקת מסקנות‪,‬‬ ‫‪ +‬אנרגיה שהתפזרה לסביבה‬
‫הדגש בהוראת הנושא בכיתה ז הוא בחוק שימור‬ ‫נשמרת‪.‬‬ ‫האנרגיה הכוללת‬
‫טיעון‪-‬הסבר)‬ ‫נשמרת‪)7( .‬‬
‫האנרגיה ובייצוגים החזותיים של המרות אנרגיה‪.‬‬
‫תצפית בתנועת מטוטלת עד לעצירתה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בדרך כלל‪ ,‬בעת המרת אנרגיה או‬ ‫‪‬‬
‫התלמידים יסבירו מדוע המטוטלת נעצרת תוך‬ ‫מעבר אנרגיה הסביבה מתחממת‪.‬‬ ‫בהמרות ובמעברי‬
‫שימוש בחוק שימור האנרגיה‪( .‬טיעון‪-‬הסבר)‬ ‫אנרגיה לא כל סוגי‬
‫התלמידים יסבירו תוך שימוש בחוק שימור‬ ‫‪‬‬ ‫האנרגיה המתקבלים‬
‫האנרגיה מדוע תהליכים שונים אינם אפשריים‪.‬‬ ‫הם שימושיים‪)8(.‬‬
‫לדוגמה‪ :‬כדור טניס הנופל מגובה מסוים אינו יכול‬
‫להגיע בחזרתו כלפי מעלה לגובה רב יותר‬
‫מהגובה בו הושמט או אפילו לאותו הגובה‪.‬‬
‫(טיעון)‬
‫התלמידים יזהו "בזבוזי" אנרגיה במערכות‬ ‫‪‬‬
‫טכנולוגיות ויסבירו מדוע יש להשקיע אנרגיה‬
‫לשימור פעולת המערכות‪ ( .‬טיעון‪-‬הסבר)‬
‫התלמידים יסבירו מדוע לא תיתכן מכונת תנועה‬ ‫‪‬‬
‫נצחית ("פרפטואום מובילה")‪ ( .‬טיעון‪-‬הסבר)‬

‫כיתה ז ‪ -‬תחום תוכן‪ :‬מדעי החומר – פיזיקה‪ ,‬נושא מרכזי‪ :‬אנרגיה‬

‫כל הזכויות שמורות לאגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים‬