‫הפרעות פסיכולוגיות‬

‫בעקבות אירוע חיצוני מעורר דחק‪.‬‬ ‫הפרעות דחק‬

‫הפרעת דחק חמורה (‪)ASD‬‬
‫והפרעת דחק פוסט טראומתית (‪)PTSD‬‬ ‫הפרעת הסתגלות‬

‫אירוע טראומתי מסכן חיים לאדם‪/‬לקרוביו (פיזית‪/‬רגשית)‪.‬‬
‫‪ -ASD‬הסימפטומים נמשכים עד חודש מהאירוע‪.‬‬
‫‪ -PTSD‬הסימפטומים נמשכים לאחר חודש מהאירוע עד שנים‪.‬‬
‫מותאמת לעוצמת גורם הדחק‪ ,‬לא מאפיינת תגובת אבל נורמטיבית‪.‬‬
‫רגשי ‪ -‬התנסויות חוזרות (פלאשבקים‪ ,‬מחשבות טורדניות) בטראומה‪.‬‬
‫מצוקה‪ .‬התודעה חוזרת (גם בלי רצון האדם) לאותו אירוע‪ ,‬נכנסת לחושי‬
‫האדם‪ .‬תגובות דיסוציאטיביות‪.‬‬
‫התנהגותי ‪ -‬פגיעה בתפקוד ‪ -‬עוררות מוגברת‪ ,‬דריכות תמידית‪ .‬פגיעה‬
‫בריכוז‪ ,‬בזיכרון‪ .‬מצב רוח ירוד ופגיעה בקשרים חברתיים‪.‬‬
‫הימנעות מגירויים שעשויים להזכיר את הטראומה‪ .‬קשיי שינה‪.‬‬
‫התנהגות לא מסתגלת לאירועים שכיחים מעוררי דחק‪ ,‬קושי לתפקד‬ ‫סימפטומים ומשך הופעתם‬
‫בכל הסימפטומים נצא מנק' הנחה שהם אינם כרגיל למעלה מחצי שנה מהופעת הגורם המלחיץ‪.‬‬
‫עד ‪ 3‬חודשים מהופעת הדחק – רגשי ‪ -‬תחושת מצוקה שאינה‬ ‫יכולים להסביר תופעה אחרת‪/‬שימוש‬
‫בחומרים מסוכנים וכו'‪.‬‬
‫התנהגותי ‪ -‬מתבטא בירידה בתפקודים בתחומים חשובים לאדם‪.‬‬
‫מצוקה משמעותית ופגיעה בתפקוד‪.‬‬

‫הגישה הרווחת – הימנעות – מגביר עוד יותר את חוסר ההסתגלות‪ .‬לא‬ ‫כאשר גורם הדחק נגמר‪/‬בירידה – הסימפטומים לא ממשיכים יותר‬ ‫הסברים עפ"י הגישות השונות‪:‬‬
‫יעיל‪.‬‬ ‫מחצי שנה (אם ממשיכים‪ ,‬נשקול אבחנה אחרת)‪.‬‬ ‫פסיכו‪-‬דינמית‬ ‫‪.1‬‬
‫יעיל‪ -‬טיפול קצר מיד לאחר האירוע הטראומתי‪.‬‬ ‫התנהגותית‬ ‫‪.2‬‬
‫התערבות במשבר – התמצאות בזמן ובמקום‪ ,‬תוקף למציאות‪ ,‬תוקף‬ ‫קוגניטיבית‪-‬התנהגותית ‪CBT‬‬ ‫‪.3‬‬
‫רגשי‪.‬‬ ‫הומניסטית‪-‬אקזיסטנציאליסטית‬ ‫‪.4‬‬
‫‪ -CBT‬חשיפה טיפולית ישירה‪ ,‬ומתן פרשנות אחרת לגירוי המעורר רגשות‬ ‫בין‪-‬אישית‬ ‫‪.5‬‬
‫קשים (פחות מקובל)‪.‬‬ ‫פיזיולוגית‬ ‫‪.6‬‬
‫תרופתי‪ -‬תרופות מעוררות סרוטונין (מעלות מצב רוח) – ניתנות בדרך‬ ‫אבולוציונית‬ ‫‪.7‬‬
‫כלל לסובלים מדיכאון‪.‬‬

‫העיקר בהפרעה הוא חשיפה לאירוע מסכן חיים אמיתי ממשי‬ ‫נחשבת להפרעה קלה‪ ,‬קשה לשים את האצבע מתי זה‬ ‫הערות‬
‫אובייקטיבי‪ .‬אם אדם מרגיש סכנת חיים‪ ,‬אך לא באמת הייתה כזו‪ ,‬זה לא‬ ‫פסיכופתולוגיה‪/‬תופעה נורמטיבית כתוצאה מאירועי החיים‪.‬‬
‫‪.PTSD‬‬ ‫יכול לבוא ביחד עם דיכאון‪/‬להוביל לו – אירועי חיים חמורים קשורים‬
‫לדיכאון‪.‬‬
 ‫לא הפרעת חרדה‬
‫הפרעת טורדנות‬
‫כפייתית ‪OCD‬‬
‫מחשבות טורדניות כפייתיות שפולשות‬
‫לתודעה הגורמות לתחושת חוסר‬
‫שליטה‪ ,‬ובעקבות כך התנהגות‬
‫קומפולסיבית (שמטרתה להחזיר‬ ‫להופיע בעיקר בגיל ההתבגרות‪ ,‬ובגיל מבוגר‬
‫שליטה‪ ,‬כביכול)‪ .‬לפחות אחת מהן‪.‬‬
‫הפעולות גוזלות זמן רב‪.‬‬
‫מופיעה בעיקר בסוף גיל ההתבגרות‪.‬‬
‫יש לציין את רמת התובנה של אדם‬
‫לגבי קיום ההפרעה (יותר תובנה – יותר‬
‫סיכוי להחלים)‪.‬‬
‫פסיכואנליטיים‪ -‬מחשבות‪ :‬קושי‬
‫בוויסות דחפים‪ .‬התנהגות כפייתית‪:‬‬
‫בניסיון לבטל את הדחפים‬
‫(‪ ,)UNDOING‬והנחת פלסטר על‬
‫תוכן משמעותי‪ .‬עצם הטיימינג של החרדה‬
‫אזורים מעוררי אימה נטולי שם‪ .‬זיהוי‬
‫מקור החרדה יביא לשחרור מקונפליקט‬
‫נפשי‪.‬‬
‫התנהגותיים‪ -‬שילוב של התניה‬
‫קלאסית (מחשבות מעוררות חרדה)‬
‫והתניה אופרנטית (התנהגות חוזרת)‪.‬‬
‫‪ -CBT‬היעדר מרחק קוגניטיבי בין‬
‫מחשבה לפעולה‪.‬‬
‫פיזיולוגיים‪ -‬תורשתי‪ .‬ליקוי במערכת‬
‫לימבית ‪ -‬סטריאטום– ויסות רגשי‬
‫ותגובתי‪ .‬פגיעה בהולכה העצבית‬
‫(העדר) של סרטונין – לרוב יתנו‬
‫לסובלים הגברה של סרטונין ‪SSRI‬‬
‫לא נחשבת הפרעת חרדה‪ :‬אנשים‬
‫הסובלים ממנה לא חווים בהכרח‬
‫חרדה‪ ,‬וכדורים נגד חרדה אינם יעילים‬
‫עבורה – הם מקבלים טיפול מעורר מצב‬
‫רוח‪ ,‬כמו בדיכאון – מוגבר סרטונין‪.‬‬
‫קיבלה קטגוריה נפרדת משאר החרדות‬
‫ב‪ .DSM‬עשויה להופיע לצד הפרעת‬
‫פאניקה‪ ,‬פוביה חברתית ודיכאון‪ .‬יש‬
‫דמיון בין ‪ OCD‬לפסיכוזה‪.‬‬
‫שכיחות באוכלוסייה‪ ,‬חוסר הלימה בין הגירוי החיצוני (לא מסוכן) לבין התגובה הפנימית הלא פרופורציונאלית‬ ‫הפרעות חרדה‬
‫הפרעת חרדה מוכללת‬ ‫הימנעות‬ ‫פוביות‬ ‫סימפטומים ומשך‬
‫אגורפוביה‬ ‫הפרעת פאניקה‬ ‫חברתית‬ ‫ייחודית ספציפית – פשוטה‬ ‫הופעתם‬
‫חרדה‪ ,‬אי שקט‪" ,‬סף התפוצצות"‪ ,‬ללא כל‬ ‫חשש להימצא במקום‬ ‫פחד קיצוני מפני התקף פאניקה‬ ‫פחד ניכר לא פרופורציונאלי‬ ‫פחד מתמיד ומוגזם כלפי אובייקט‬ ‫בכל הסימפטומים נצא‬
‫סיבה נראית לעין‪ ,‬למשך חצי שנה לפחות‬ ‫בו עלול להתעורר‬ ‫("חשש מחשש") בלתי צפוי‬ ‫כלפי מצב חברתי בהם‬ ‫מסוים‪/‬מצב מוגדר‪ ,‬כאשר בפועל אין‬ ‫מנק' הנחה שהם אינם‬
‫באופן יומיומי‪ .‬קושי לשלוט בדאגה‪ .‬נוטה‬ ‫("חשש מחשש") חוסר‬ ‫שחוזר על עצמו ולא ברור מה‬ ‫הפרט חשוף לאפשרות‬ ‫סכנה אובייקטיבית‪ .‬חשיפה לגירוי‬
‫נוחות משמעותית או‬ ‫מקורו‪ ,‬גם אם האדם לא חווה‬ ‫שייבחן או ייערך בצורה‬ ‫יוצרת התקף פאניקה תמידית‪ .‬מעורר‬
‫יכולים להסביר תופעה‬
‫יותר עלול "להחליף צורה" לבעיה פיזית‪.‬‬ ‫התקף פאניקה‪.‬‬ ‫אחד כזה מעולם‪.‬‬ ‫שלילית על ידי אחרים‪.‬‬ ‫הימנעות עם הגורם‪/‬כל דבר שמזכיר‬ ‫אחרת‪/‬שימוש בחומרים‬
‫תחושה חושפת‪ ,‬אין‬ ‫התקף פאניקה – משך קצר‬ ‫מתבטא במצוקה גבוהה‬ ‫אותו‪.‬‬ ‫מסוכנים וכו'‪.‬‬
‫בטחון מסכנה‪.‬‬ ‫ועוצמה גבוהה‪ ,‬מלווה בתסמינים‬ ‫במפגשים‬ ‫הפחד עקבי ונמשך כחצי שנה ויותר‪.‬‬
‫אותו אדם נחשף בעבר‬ ‫פיזיים‪ ,‬ללא סיבה נראית לעין‪.‬‬ ‫חברתיים‪/‬הימנעות‪ .‬לרוב‬
‫למצבים בחוץ‪ ,‬וכעת‬ ‫לאחר התקף כזה‪ ,‬או שלא‪,‬‬ ‫מופיע בגיל ההתמקמות‬
‫הוא מפחד מהם‪.‬‬ ‫האדם יחשוש מהתקף‬ ‫החברתית – גיל ההתבגרות‪.‬‬ ‫מצוקה משמעותית‬
‫ישתמשו בהימנעות‬ ‫נוסף‪/‬השלכותיו‪ ,‬או תפקודו יפגע‬ ‫הפחד עקבי ונמשך כחצי‬ ‫ופגיעה בתפקוד‪.‬‬
‫בצורה גבוהה‪ ,‬ואף יהיו‬ ‫(הימנעות) במשך חודש לפחות‪.‬‬ ‫שנה ויותר‪.‬‬ ‫גורמת להימנעות‪.‬‬
‫חייבים "צל"‪.‬‬
‫פסיכואנליטיים‪ -‬חוסר במנגנוני הגנה יעילים‬ ‫פיזיולוגיים‪ -‬בעקבות‬ ‫הסברים דומים לאגורפוביה – הן‬ ‫פעילות גומלין בין גורמים‬ ‫פסיכואנליטיים‪ -‬הפחד סימבולי‬
‫‪ -‬החרדה מציפה‪ .‬בנוסף‪ ,‬מועקה מסמלת‬ ‫בעיות בוויסות הורמונים‬ ‫משלימות זו את זו‬ ‫חברתיים (תוצר לוואי של‬ ‫לגורם מאיים הנמצא באיד‪.‬‬ ‫הסברים עפ"י‬
‫יכול להעיד על נק' שצריך לטפל בה‪.‬‬
‫במערכת הלימבית‬
‫ובגזע המוח המאותתים‬ ‫התקף פאניקה – קצר ובעוצמה‬
‫חשיבות היררכיות שליטה‬
‫שמייצגות סדר חברתי)‪,‬‬
‫התנהגותיים‪ -‬הכללת החרדה‬
‫באמצעות התניה קלאסית‪/‬עקיפה‪.‬‬
‫הגישות השונות‪:‬‬
‫התנהגותיים‪ -‬התניה קלאסית לגירויים‬ ‫על סכנה (עודף‬ ‫גבוהה‪ .‬לא ידוע ממה‪ .‬כולל‬ ‫קוגניטיביים (סכמות סכנה‬ ‫מנגנון הימנעות נוצר מהתניה‬ ‫פסיכו‪-‬דינמית‬ ‫‪.1‬‬
‫בסביבה שפעם היו ניטרליים ולאחר‬ ‫קורטיזול‪ ,‬נוראפינפרין‪,‬‬ ‫תסמינים פיזיולוגיים‪ :‬מחנק‪,‬‬ ‫המגבירות פגיעות ודריכות‬ ‫אופרנטית‪.‬‬ ‫התנהגותית‬ ‫‪.2‬‬
‫ההתניה בעלי משמעות‪ .‬באותו אופן מו‬ ‫נוראדרנלין) נוצרת‬ ‫קוצר נשימה‪ ,‬רעד‪ ,‬הזעה‪ ,‬פחד‬ ‫יתר) ואבולוציוניים (מוכנות‬ ‫‪ -CBT‬מחשבות אוטומטיות בלתי‬ ‫קוגניטיבית‪-‬‬ ‫‪.3‬‬
‫מותנות פוביות‪.‬‬ ‫תגובת פאניקה‪ ,‬סכנה‪,‬‬ ‫למות‪ ,‬התנתקות מעצמי‪,‬‬ ‫אבולוציונית לזיהוי רמזי‬ ‫מסתגלות שנמצאות סמוך למודע‪,‬‬ ‫התנהגותית ‪CBT‬‬
‫‪ -CBT‬פרשנות שלילית כתוצאה מתחושת‬ ‫איום ודריכות‪ .‬עוררות‬ ‫התנתקות מהמציאות‪ ,‬פחד‬ ‫דחייה ובוז)‪.‬‬ ‫צריך לעדכן אותן‪.‬‬
‫אובדן שליטה או זיכרון רמזי איום‪ .‬בנוסף‪,‬‬ ‫מוגברת‪.‬‬ ‫מאיבוד שליטה או שפיות דעת‬ ‫אבולוציוניים‪ -‬אלו גירויים שבמהותם‬ ‫הומניסטית‪-‬‬ ‫‪.4‬‬
‫מחשבות אוטומטיות לא מסתגלות‪.‬‬ ‫קוגניטיביים‪-‬חשש‬ ‫וכו'‪.‬‬ ‫יכולים להיות מסוכנים‪.‬‬ ‫אקזיסטנציאליסטית‬
‫פיזיולוגיים‪ -‬ליקוי בשחרור ‪( GABA‬הורמון‬ ‫מתחושות פיזיולוגיות‬ ‫‪-‬מחקר בנושא‪ :‬שוקר‬ ‫פיזיולוגיים‪ -‬תכונת אופי מולדת‬ ‫בין‪-‬אישית‬ ‫‪.5‬‬
‫מעכב חרדה) במצבי דחק ( ‪FIGHT OR‬‬ ‫וכן מתן משמעויות‬ ‫חשמלי בשילוב עם תמונת‬ ‫הססנית‪ -‬יותר יחששו מגירויים‪.‬‬ ‫פיזיולוגית‬ ‫‪.6‬‬
‫‪.)FLIGHT‬‬ ‫הרות אסון לתחושות‬ ‫אדם כועס = פוביה חברתית‬ ‫בנוסף‪ ,‬התניה בין עוררות פיזיולוגית‬
‫אבולוציונית‬ ‫‪.7‬‬
‫הללו‪.‬‬ ‫= סכנה‪.‬‬ ‫לגירוי המאיים‪.‬‬
‫לעיתים יחלוף מעצמו לאחר גיל הבשלות‪.‬‬
‫לא קל לטפל ב‪ – CBT‬במה נתמקד?‬ ‫במקום להימנע – להיפגש עם הפחד‪.‬‬
‫עשויה להתלוות להפרעת נוספות –‬ ‫לעיתים מתפתח‬ ‫הפרעת פאניקה היא מתמשכת‬ ‫לרוב מתלווה להפרעה גם‬ ‫מקור הפאניקה‬
‫הפרעות אישיות (קושי בבשלות)‪ ,‬היבטים‬ ‫כסיבוך של הפרעת‬ ‫(החשש מההתקף)‪ ,‬לעומת‬ ‫דיכאון‪/‬הפרעת חרדה‬ ‫ידוע‪.‬‬ ‫הערות‬
‫אישיותיים (צורך בשליטה‪ ,‬נטייה גבוהה‬ ‫פאניקה‪.‬‬ ‫התקף פאניקה שהוא קצר‬ ‫אחרת‪ .‬לא בהכרח היה‬ ‫פחד מג'וקים‪,‬‬ ‫טיפול להפרעות חרדות‪-‬‬
‫לביקורת עצמית) פוביות (חברתית‬ ‫ומהיר‪.‬‬ ‫אירוע שגרם להפרעה‪ .‬וזה‬ ‫מים‪ ,‬דם וכו'‪.‬‬ ‫פיזיולוגי – הורדת קורטיזול על ידי בנזודיאזפינים (ממכרים‪,‬‬
‫השפעה לזמן קצר אך מהיר)‪ .‬הגברת סרטונין (מצב רוח) ע"י‬
‫ואגורפוביה) או דיכאון‪.‬‬ ‫לא בהכרח מתקשר לילד‬ ‫בצורה שאיננה‬
‫‪ .SSRI‬פסיכואנליטי – זיהוי מקור החרדה האמיתית ושחרורו‪.‬‬
‫יכול לנבוע מגורמי דחק‬ ‫ביישן‪ .‬רק אם באמת אין‬ ‫תקינה ותגובה‬ ‫‪ – CBT‬חשיפה – משמעות מחודשת לסכמות שגויות‪.‬‬
‫מקור הפאניקה אינו ידוע‪.‬‬ ‫חיוביים‪/‬שליליים‪.‬‬ ‫סכנה!! אם יש סכנה –‬ ‫לא‬ ‫ביופידבק ‪ -‬הגברת תחושות השליטה באמצעות מיקד‬
‫מקור הפאניקה לא ידוע‪.‬‬ ‫הפרעת דחק‪.‬‬ ‫פרופורציונאלית‬ ‫בתחושות פיזיולוגיות‪.‬‬
‫התקף פאניקה נבדל משאר‬ ‫לכך שאין‬
‫החרדות במשך קצר ועוצמה‬ ‫באמת סכנה‪.‬‬
‫גבוהה‪.‬‬
 ‫מצב רוח נמוך‪ .‬בהכרח תוצר של מכלול גורמים שונים‪.‬‬ ‫הפרעות מצב רוח חד‪-‬קוטביות‬
‫דיכאון מז'ורי הפרעת דיכאון חמורה‬ ‫דיסתימיה הפרעת דיכאון קלה‬
‫אדם מרגיש דכדוך כבד במשך שבועיים ברציפות‪ ,‬והדבר מהווה שינוי התנהגותי‬ ‫האדם מרגיש דכדוך באופן קבוע ברוב הזמן במשך שנתיים לפחות‪ .‬מתבטא בתסמיני‬ ‫סימפטומים ומשך‬
‫מתקופה קודמת‪ .‬דיכאון קבוע‪ ,‬נוקשה‪ ,‬לא מתנוון‪ .‬ככל שהשינוי חד וחריף יותר‬ ‫דיכאון‪ :‬קשיי שינה‪ ,‬שינויים באכילה‪ ,‬תחושת חוסר תקווה וכו'‪ ,‬סימפטומים לא‬
‫– המצב חמור יותר‪ .‬כולל מחשבות חוזרות על המוות‪ ,‬פגיעה בתפקוד ומצוקה‬ ‫נוקשים‪ .‬יש מידה מסוימת של התגוונות מצבי הרוח‪ ,‬יש רגעי שמחה קצרים‪.‬‬ ‫הופעתם‬
‫ניכרת‪ .‬ללא אפיזודה מאנית ברקע (=אין עליות במצב רוח בצורה קיצונית‪ ,‬רק‬ ‫בכל הסימפטומים נצא‬
‫דיכאון נוקשה)‪ .‬לרוב ללא סיבה נראית לעין‪.‬‬ ‫מנק' הנחה שהם אינם‬
‫חשוב לבדוק אפיזודות – יותר אפיזודות במרווחים קצרים = מצב חמור יותר‪.‬‬ ‫יכולים להסביר תופעה‬
‫הישנות ‪ - REOCCURRENCE‬אפיזודה חדשה – יותר חמורות‪ .‬עבר זמן רב בין‬ ‫אחרת‪/‬שימוש בחומרים‬
‫אחת לשנייה‪.‬‬ ‫מסוכנים וכו'‪.‬‬
‫מצוקה משמעותית ופגיעה‬
‫חזרה ‪ – RELAPSE‬אפיזודה שטרם הסתיימה‪ ,‬לרוב מגיעה במרווחים קצרים‪.‬‬ ‫בתפקוד‪.‬‬
‫דיאתזה‪-‬דחק‪ -‬גורמי דחק פסיכו‪-‬חברתיים חיצוניים קשורים לעלייה בתסמיני הדיכאון‪ .‬פיזיולוגיים‪ -‬תורשתי‪ .‬מחסור בסרוטונין (מצב רוח) ונוראפינפרין‪ .‬עודף בקורטיזול‬ ‫הסברים עפ"י‬
‫(מופרש במצבי חרדה)‪ ,‬האנזים "דקסתמזון" אינו מפרק אותו כראוי‪ .‬בנוסף‪ ,‬תת‬ ‫דיאתזה = גורמי סיכון מולדים פנימיים‪.‬‬
‫פעילות של בלוטת התריס‪ .‬חוסר ויסות בווסתים יציבים ורגישים (כלי עזר‬ ‫דחק = אירועי דחק שכוללים נטייה חיצונית להסתגלות‪.‬‬ ‫הגישות השונות‪:‬‬
‫לפסיכותרפיה)‪.‬‬ ‫‪ .1‬פסיכו‪-‬דינמית‬
‫דיאתזה‪-‬דחק‪ -‬אירועי דחק חמורים (בעיקר אובדן) מהווים זרז לדיכאון‪ .‬בנוסף‪,‬‬ ‫‪ .2‬התנהגותית‬
‫אופן תפיסת הדחק (חיובי‪/‬שלילי)‪ ,‬וחוסר חשיבות לגורם דחק‪.‬‬ ‫‪ .3‬קוגניטיבית‪-‬‬
‫טיפול בדיכאון‬ ‫התנהגותית ‪CBT‬‬
‫פסיכו‪-‬חברתיים‪ -‬אישיותיים‪ :‬גורמי אישיות המהוות סיכון (נוירוטיות‪ ,‬תלותיים‪,‬‬
‫בעלי ביקורת עצמית והישגיות גבוהה)‪ .‬אמונות דיס‪-‬פונקציונליות‪ ,‬בעלות אופי‬ ‫‪SNRI‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪SSRI‬‬ ‫רוח)‬ ‫מצב‬ ‫(הורמון‬ ‫סרטונין‬ ‫הגברת‬ ‫‪-‬‬ ‫לדיכאון‬ ‫–‬ ‫תרופתי‬ ‫‪ .4‬הומניסטית‪-‬‬
‫התרכזות‬ ‫או‬ ‫התנהגותיות‬ ‫קוגניציות‬ ‫שלילת‬ ‫–‬ ‫דינמית‬ ‫או‬ ‫‪CBT‬‬‫ה‬ ‫בגישה‬ ‫פסיכותרפיה‬ ‫קזיסטנציאליסטית‬ ‫א‬
‫שלילי‪ ,‬נוקשה ומכשיל‪ .‬סגנון ייחוס פסימי – הצלחות הן חיצוניות ואינן יציבות‪,‬‬
‫בדברים לא מודעים‪ ,‬חזרה לעבר‪ ,‬מערכות יחסים וכו'‪.‬‬ ‫‪ .5‬בין‪-‬אישית‬
‫אכזבות הן פנימיות ויציבות‪ .‬חוסר יכולת לברוח ממצב דחק מוביל לחוסר אונים‬
‫למוח‬ ‫איפוס‬ ‫מעין‬ ‫למוח‪,‬‬ ‫אחת‬ ‫בבת‬ ‫נוירונים‬ ‫יריית‬ ‫–‬ ‫‪ECT‬‬ ‫–‬ ‫חשמלי‬ ‫בנזע‬ ‫טיפול‬ ‫‪ .6‬פיזיולוגית‬
‫שמוביל לדיכאון (=ניסוי כלבים של זליגמן)‪.‬‬
‫לטפל‬ ‫ניתן‬ ‫ושלא‬ ‫וקשה‬ ‫ממושך‬ ‫מדיכאון‬ ‫לסובלים‬ ‫שנותנים‬ ‫טיפול‬ ‫רגיעה‪.‬‬ ‫יש‬ ‫שלאחריו‬ ‫אבולוציונית‬ ‫‪.7‬‬
‫חברתיים‪ :‬העדר חוסן‪ ,‬תמיכה משפחתית‪ ,‬יחסי קרבה ואמון‪.‬‬
‫בו בדרך אחרת‪.‬‬
‫קוגניטיביים‪ -‬עפ"י התיאוריה "המשולש הקוגניטיבי של בק" אנשים שסובלים‬
‫מדיכאון מייצרים מעגל שלילי של חשיבה אוטומטית – על עצמם‪ ,‬על העולם‪,‬‬
‫ועל העתיד‪ .‬בטיפול ננסה להטיל ספק בהן‪ ,‬ולהפוך אותן למחשבות מסתגלות‪.‬‬
‫הטיות קוגניטיביות‪" -‬הכל או כלום"‪ ,‬הפשטה סלקטיבית‪ ,‬היסק שרירותי והכללת‬
‫יתר‪ .‬כל היום הרגשתי נורא‪ .‬הטיפול הזה לא יעיל‪ .‬הכל צבוע בשחור‪.‬‬
‫פסיכו‪-‬תרבותיים‪ -‬נטייה יותר לחלות בדיכאון‪ -‬נשים מאשר גברים‪,‬‬
‫נשואים‪/‬בזוגיות מאשר רווקים‪/‬גרושים (חיים לבד)‪ ,‬בתרבות המערבית‬
‫המדגישה אינדיבידואליזם מאשר תרבות מזרחית המדגישה קולקטיביות‪.‬‬
‫דיסתימיה תאובחן כהפרעת הסתגלות כאשר יהיה אירוע דחק ברקע‪ ,‬והתסמינים יהיו יותר מ‪ 3‬חודשים (יותר קצר‪-‬טווח)‪ .‬אנשים אלו אינם ישימו לב שמשהו איתם לא‬ ‫הערות‬
‫בסדר מאחר וזאת המציאות הנורמטיבית לפיהם‪ .‬לעיתים הפרעת הדיכאון תופיע עם תסמינים פסיכוטיים – מחשבות שווא (אני המשיח)‪ ,‬ושיבוש בתפיסה החושית‬
‫(שמיעת קולות)‪ ,‬אם התסמינים תואמי מצב רוח – סיכויי ההחלמה גבוהים יותר‪" .‬דיכאון כפול" – דיסתימיה ודיכאון מג'ורי‪ .‬בדיסתימיה יש פחות גורם גנטי‪ ,‬במז'ורי‬
‫הרבה‪.‬‬
 ‫דומה‪/‬שונה‬
‫מנגנון הימנעות = גם ‪ ,PTSD‬גם הפרעות חרדה‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫הפרעת הסתגלות דומה במאפייניה לדיכאון‪ ,‬אך שונה באירוע חיצוני שקרה – בדיכאון אין‪ ,‬בהפרעת הסתגלות‪ PTSD /‬יש‪ .‬בנוסף‪ ,‬דיכאון נקרא דיכאון כאשר הסובלים ממנו חווים דכדוך‬ ‫‪o‬‬
‫שנתיים ברציפות‪ ,‬לעומת הסתגלות – עד ‪ 3‬חודשים מאירוע הדחק‪ ,‬ומעל לחצי שנה מתום אירוע הדחק‪.‬‬
‫‪ PTSD‬מחייב אירוע טראומתי חיצוני מפחיד‪ ,‬לעומת פוביות שאין באמת סכנה אמיתית‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫שתי תכונות של התקף פאניקה מבחינות אותו מהפרעות חרדה אחרות – משך קצר ועוצמה גבוהה‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫הפרעת פאניקה ואגורפוביה – החשש בשניהם הוא מהחשש‪ .‬שניהם מונעים מאותן סיבות‪ .‬הפרעת פאניקה עלולה לגרום לאגורפוביה‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫פוביות והפרעת חרדה מוכללת – בגישה ההתנהגותית‪ ,‬שתיהן עוברות התניה לגירויים בסביבה‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫‪ – PTSD ,OCD‬מחשבות טורדניות פולשניות‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫הפרעות חרדה – קורטיזול (הורמון המופרש במצבי לחץ ומעורר ערנות‪ ,‬מצב מלחמתי‪ ,‬נוקשות) מופרש ברמה גבוהה (ניקח תרופות להורדה)‪ ,‬בניגוד להפרעות דיכאון בהם הקורטיזול נשאר‬ ‫‪o‬‬
‫גבוה בצורה יציבה ומופרש בצורה תמידית = מצוקה מתמשכת‪.‬‬
‫דיכאון‪ ,‬הפרעות חרדה‪ ,‬דחק‪ – ASD ,‬האנזים "דקסמתזון" שאמור לפרק את הורמון הקורטיזול ולהוריד את רמתו‪ ,‬אינו פועל כראוי‪ ,‬והרמות הגבוהות של הקורטיזול נשארות גבוהות‪ .‬קורטיזול‬ ‫‪o‬‬
‫מופרש כשיש חרדה‪.‬‬
‫מקורות כרוניים של דחק פסיכו‪-‬חברתי נמצאו כקשורים לעלייה בתסמיני דיכאון ברמה קלה עד מתונה (דיסתימיה) אך לא נמצאו בבירור קשורים להפרעת דיכאון חמורה (מז'ורי)‪ .‬בנוסף‪ ,‬גורם‬ ‫‪o‬‬
‫גנטי נמצא יותר משפיע במז'ורי‪.‬‬
‫בהפרעות שמקורם אינו ידוע (חרדה מוכללת למשל) לא יעיל להשתמש בחשיפה – למה נחשוף?‬ ‫‪o‬‬
‫פוביות ו‪ OCD‬בשניהם בגישה ההתנהגותית יש התניה קלאסית‪ ,‬אך ב‪ OCD‬יש גם התניה אופרנטית (התנהגות קומפולסיבית תקל על המחשבות הטורדניות)‪.‬‬ ‫‪o‬‬
 ‫בין – אישית‬ ‫הומניסטית –‬ ‫קוגניטיבית –‬ ‫התנהגותית‬ ‫פסיכודינמית‬
‫אקזיסטנציאליסטית‬ ‫התנהגותית ‪CBT‬‬
‫תיאוריית‬ ‫ויקטור פרנקל‪,‬‬ ‫אהרון בק –‬ ‫פבלוב – הניסוי עם‬ ‫פרויד‬ ‫הוגים מרכזיים‬
‫ההתקשרות של‬ ‫קארל רוג'רס‬ ‫"מחשבות‬ ‫הכלבים‪ ,‬התניות‬
‫בולבי‬ ‫אוטומטיות"‬
‫משמעות האדם בעולם היא שורשי ההתנהגות‬ ‫למידת התנהגויות ע"י ישנם תכנים‬ ‫מציאות "לא מודעת"‬ ‫רעיונות מרכזיים‬
‫לממש את הפוטנציאל שלו‪ .‬החריגה נעוצה‬ ‫התניות בסביבה של הנמצאים ב"סמוך‬ ‫שמשפיעה על‬
‫למודע" שמתקבעים אדם שמסיבות כלשהם אינו בנטיות לא מסתגלות‬ ‫גירוי ותגובה‪.‬‬ ‫המודעת‪ .‬החרדה‬
‫ביחסים בין‪-‬אישיים‬ ‫יכול לממש את עצמו –‬ ‫אצלנו מחוויות‬ ‫נמצאת ב"לא מודע"‬
‫קרובים‪.‬‬ ‫יסבול מפתולוגיה‪.‬‬ ‫והתניות שעברנו‬ ‫ומנגנוני ההגנה‬
‫אם יש לתינוק חוסר‬ ‫במהלך החיים‪,‬‬ ‫תפקידם למנוע את‬
‫אמון בדמויות‬ ‫ויוצרות "מחשבות‬ ‫הצפתה למודע‪.‬‬
‫קרובות‪ ,‬קל וחומר‬ ‫אוטומטיות"‬ ‫בנוסף‪" ,‬יחסי‬
‫כשיגדל יחווה קושי‬ ‫שמתקבעות כעובדות‬ ‫אובייקט" מופנמים‬
‫לבטוח באנשים‪.‬‬ ‫והורסות הסתגלות‬ ‫שהתעצבו בילדות‬
‫השלכה לעתיד‪.‬‬ ‫מיטבית‪.‬‬ ‫משפיעים על‬
‫ההתנהגות הבוגרת‪.‬‬
‫"עובדות" על עצמנו‬ ‫התניות שמקושרות‬ ‫מציאות שאיננה‬ ‫מה מכתיב את‬
‫שהורסות הסתגלות‪.‬‬ ‫לאינטראקציות עם‬ ‫מודעת לנו מכתיבה‬
‫ההתנהגות שלנו‬
‫גירויים ויוצרות התניה‬ ‫לנו את ההתנהגות‬
‫בלתי מסתגלת‪.‬‬ ‫בהווה‪ ,‬בצורה שאינה‬ ‫בהווה?‬
‫מאפשרת הסתגלות‪.‬‬