‫בס"ד‬

‫אוריינות אקדמית ‪ -‬סיכום למבחן‬

‫מצגת ‪ :1‬אסטרטגיות למידה א'‪:‬‬

‫הקשיים המרכזיים בלמידה‪:‬‬
‫כמויות רבות של חומר‬ ‫‪‬‬
‫קושי בעיבוד‬ ‫‪‬‬
‫מונחים חדשים‪/‬שפה זרה‬ ‫‪‬‬
‫הבחנה בין עיקר לטפל‬ ‫‪‬‬
‫הסטת תשומת לב‬ ‫‪‬‬

‫כלי עבודה בעולם האקדמי‪:‬‬

‫ספרים‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬מאמרים‬
‫‪ ‬תצפיות‬
‫‪ ‬ראיונות‬
‫מסמכים ארכיונים‬ ‫‪‬‬
‫עיתונות כתובה ואלקטרונית‬ ‫‪‬‬
‫אינטרנט‬ ‫‪‬‬

‫טעיות בהתמודדות עם חומר כתוב‪:‬‬

‫סיכום החומר מתחילתו עד סופו ‪ -‬לא צריך לסכם מהמילה הראשונה עד האחרונה‪ ,‬לסכם ע"פ כותרות רק את החומר‬ ‫‪‬‬
‫הנדרש‪.‬‬
‫תרגום מילולי ללא ניסיון הבנה ‪ -‬לא ניתן להסתמך על תרגום מילולי‪ ,‬חייבים לסכם מתוך הבנה‪ .‬אם אין ברירה סיכום‬ ‫‪‬‬
‫ע"י מילות מפתח‪.‬‬
‫הצגת אוסף תקצירים ללא קונספציה ‪( -‬חוט השדרה הרעיוני של המאמר) ‪ -‬כתיבת תקציר שאינו צמוד לרעיונות‬ ‫‪‬‬
‫המרכזיים של המאמר‪.‬‬

‫קריאה אינסטרומנטלית ‪ -‬חלק א'‪:‬‬

‫בשלב הראשון של הקריאה צריך להחליט על מטרת הקריאה וליצור סדר עדיפויות‪:‬‬
‫למה קוראים את הטקסט?‬ ‫‪‬‬
‫האם הוא חומר רקע או מרכזי?‬ ‫‪‬‬
‫מה הערף המוסף שלו? (חומר תיאורי‪/‬הסברי‪/‬מודל תיאורטי)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫האם הוא תומך במחקר או מהווה אנטיתזה? (נגד התיאוריה שלי)‬ ‫‪‬‬

‫קריאה אינסטרומנטלית ‪ -‬חלק ב'‪:‬‬

‫בשלב השני מתחילים בעצם את שלבי העבודה‪:‬‬
‫קריאת היכרות (סקירה) לטובת איתור חומר רלוונטי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הבנת המבנה הלוגי של המאמר‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫בנייה הדרגתית של הקונספט‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫קבלת החלטה ‪ -‬האם המאמר רלוונטי לי בצורה מלאה‪/‬חלקית‪/‬בכלל לא‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫עיון מעמיק ורישום משפטי מפתח‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫סכמה לשרטוט עיקרי הדברים (תרשים זרימה)‬ ‫‪‬‬
‫קטלוג וביקורת‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מיפוי וקטלוג מקורות ‪ -‬כללי‪:‬‬

‫‪1‬‬
 ‫בס"ד‬

‫הצורך ‪ -‬אחסון ושליפה מהירה של החומר‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫הבניית התפיסה האישית וחלוקה לנושאים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫תיקיית פרקים‪ :‬תיאורטי‪ ,‬אמפירי‪ ,‬ביבליוגרפי‪ ,‬סיכום‪ ,‬חומרים לא רלוונטיים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫תיקיות משנה בתוך תיקיות הפרקים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫מיפוי וקטלוג ‪ -‬מקור ראשון מול מקור שני‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫מקור ראשוני ‪ -‬חומר כתוב‪ ,‬מוקלט‪ ,‬מצולם שלא עבר עיבוד מחקרי (פרוטוקולים‪ ,‬מכתבים‪ ,‬מפות שציורו בזמן‬ ‫‪o‬‬
‫אמת‪ ,‬נאומים‪ ,‬ראיונות)‪.‬‬
‫מקור משני ‪ -‬עיבוד של חומרים ממקור ראשוני (מחקרים מדעיים‪ ,‬סיכומים סטטיסטיים ועוד)‪.‬‬ ‫‪o‬‬

‫מיפוי וקטלוג ‪ -‬פופולארי מול מדעי‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫קיים הבדל בין השניים שהוא הסתמכות על מקורות מידע‪.‬‬
‫טקסט פופולארי ‪ -‬היעדר הקפדה על אזכור מקורות שנסמכים עליהם‪ ,‬לשון ציורית‪ ,‬כתיבה חווייתית‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫טקסט מדעי ‪ -‬דיון בסוגיה מחקרית‪ ,‬מבנה הגיוני‪ ,‬כתיבה ועריכה ע"פ כלים מקובלים‪ ,‬התבססות על מקורות‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫מחקר יכול להסתמך גם על מקורות פופולאריים כמו כתיבה עיתונאית אך לא כמקורות בלעדיים‪.‬‬

‫מיפוי וקטלוג ‪ -‬סוגי הכתיבה‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫כתיבה דיווחית ‪ -‬מוסרת מידע‪ ,‬מתארת עובדות ללא פרשנות שלהן‪ .‬מקובל יותר בעיתונות‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫(טוען ש‪ ..‬סובר ש‪ ...‬על פי דבריו‪)..‬‬
‫כתיבה ניתוחית ‪ -‬אובייקטיבית ‪ -‬מוסרת פרשנות של הנתונים בכלי שיטתיים‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫(ניתן להוכיח‪ ...‬ניתן לתאר‪ ...‬ניתן להסיק‪)..‬‬
‫כתיבה ערכית ‪ -‬הכותב מביע את עמדו על סוגיות שונות שנידונות (לרב מאפיינת מקורות פופולאריים‪ ,‬לא‬ ‫‪o‬‬
‫קיימת בכתיבה אקדמית בכלל)‪.‬‬

‫כיצד מסכמים‪:‬‬
‫חסרונות לשימוש במרקר‪:‬‬
‫מחזק פאסיביות ‪ -‬קוראים ומסמנים הכל בלי לשים לב‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫התפוקה אינה במילות הקורא‬ ‫‪‬‬
‫החומר אינו מקוטלג ע"פ צרכי הקורא‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫כיצד מסכמים ‪ -‬הגישה האקטיבית‪:‬‬

‫דפדוף בטקסט‬ ‫‪.1‬‬
‫קריאת כותרות משנה‪ ,‬פרקים‪ ,‬תתי פרקים‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫קריאת העמוד הראשון בטקסט ותמצותו למשפט אחד‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫קריאת עמודים נוספים ומיקוד הרשמים הראשוניים‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫תמצות ‪ -‬מטרות‪:‬‬
‫הבחנה בין עיקר לטפל ‪ -‬בידוד הנושאים הרלוונטיים בלבד‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הבנה טובה יותר של הטקסט ‪ -‬מחייב אותנו להצביע על הרעיונות המרכזיים וכך להבין יותר טוב‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הפנמת תוכן הדברים באמצעות כתיבה ‪ -‬מאפשר חזרה על החומר וזכירתו‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫תמצית משמרת את הרעיונות המרכזיים של הטקסט‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫סוגי תמצות‪:‬‬

‫‪2‬‬
 ‫בס"ד‬

‫קיימים שני סוגי סיכומים‪:‬‬

‫תמצית מכלילה ‪ -‬רעיונות מרכזיים של מכלול המאמר (השמטת פירוט‪ ,‬חזרות‪ ,‬דוגמאות ועוד) כולל בתוכו את הדברים‬ ‫‪‬‬
‫המרכזיים ביותר של המאמר‪.‬‬
‫תמצית עניינית ‪ -‬הרעיונות הרלוונטיים לחוקר (למי שקורא את המאמר)‪ .‬ניתן לציין דוגמאות רלוונטיות‪ .‬תמצות‬ ‫‪‬‬
‫הרעיון הנדרש בלבד‪.‬‬

‫כללים לכתיבה תמציתית‪:‬‬

‫הצמדות לצרכי החוקר (כותב התמצית)‬ ‫‪‬‬
‫נאמנות לרוח המקור ‪ -‬לא לסכם חומר שאינו רלוונטי לרעיונות המרכזיים של כותב המאמר‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫שימוש בלשון הכותב ‪ -‬לא צריך להשתמש במילים גבוהות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫שימוש במשלב אחיד ‪ -‬שפה ברורה ועניינית‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫שימוש בביטויי התייחסות כמו ‪ -‬אומר‪ ,‬כותב‪ ,‬מציין‪ ,‬מדגיש‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ציטוט רק במידה ההכרח‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ציון פרטי ביבליוגרפיה של המקור המתומצת‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫קריטריונים לתמצית טובה‪:‬‬

‫מדויקת ומשקפת את המאמר‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫עומדת בפני עצמה ‪ -‬מי שיקרא אותה לא יצטרך לקרוא גם את המאמר‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫קצרה וממוקדת‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫עובדתית‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מובנת וקריאה ‪ -‬לשון ברורה ולא מעורפלת‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫מצגת ‪ :2‬אסטרטגיות למידה ב'‪:‬‬

‫תמצות ‪ -‬ייצוג חזותי של המידע‪:‬‬
‫הזיכרון שלנו עובד יותר טוב חזותית מאשר מילולית‪.‬‬
‫ייצוג חזותי הוא אופציה ‪ -‬לא חובה אך מאוד מומלץ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫במה עוזר לנו ייצוג חזותי? ‪ -‬מיפוי מושגים (חילוץ רעיונות מרכזיים) ‪ ,‬הבהרת רעיונות מרכזיים‪ ,‬קשר בין רעיונות‬ ‫‪‬‬
‫(קשר לוגי באמצעות תרשים זרימה)‪.‬‬
‫אפשרויות לייצוג חזותי ‪ -‬תרשים תרימה‪ ,‬טבלאות‪ ,‬גרפים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הדרך לתרשים הזרימה ‪ -‬איתור מושגים ומילות מפתח מרכזיות‪ ,‬מציאת קשר לוגי בין המושגים ומתן ביטוי גרפי‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫שיטת למידה מוקלטת‬

‫השמעת סיכום מסוים בהקלטה והרצתה פעם אחר פעם עשויה לסייע בהפנמת החומר‪.‬‬

‫זיכרון ‪ -‬מיומנויות בסיסית בתהליך הלמידה‪:‬‬

‫זיכרון ניתן לפיתוח ע"י אימון‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫קיימות דרכים שונות לזכור סוגים שונים של חומר‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫תהליך הזכירה ‪ -‬שלושה שלבים מרכזיים‪:‬‬

‫קלט ‪ -‬קידוד החומר הנדרש בצורות שונות (שמיעה‪ ,‬הבנה‪ ,‬כתיבה‪ ,‬ראייה)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫עיבוד ‪ -‬הבנה מעמיקה של החומר ע"י שאילת שאלות‪ ,‬דיון‪ ,‬הצגה בטבלה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫פלט ‪ -‬הכנה של רמזי שליפה יעילים כגון ראשי תיבות‪ ,‬מילות מפתח ועוד‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫טכניקות נוספות לשיפור הזיכרון‪:‬‬

‫‪3‬‬
 ‫בס"ד‬

‫הפיכת החומר למשמעותי ע"י חיבורו לקשרים אישיים (אסוציאציות‪ ,‬השוואה לידע קודם‪ ,‬גיבוש עמדה ועוד)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫קשירת הידע הנדרש לדברים אחרים שכבר יודעים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫סיכום החומר בצורה וויזואלית‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫סיכום וחלוקה לקטגוריות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫שינון החומר בקול‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הקלטת החומר ושמיעתו‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫מצגת ‪ :3‬מערך המחקר האקדמי ‪ -‬מושגי יסוד‪:‬‬

‫סוגי המחקר האקדמי‪:‬‬

‫המכנה המשותף לכלל סוגי ותחומי המחקר האקדמי‪:‬‬
‫דרישה לעמידה עקבית בסטנדרטים של חקירה שיטתית ‪ -‬לא ניתן לבצע מחקר אם אין שיטה וקריטריונים ברורים‬ ‫‪‬‬
‫לביצוע החקר‪.‬‬
‫הדרישה לחקירה מבוססת על מערכת חוקים ועקרונות הנהוגה בתחום החקר המסוים ‪ -‬לכל תחום מחקר מערכת חוקיות‬ ‫‪‬‬
‫רלוונטית אליו‪.‬‬
‫השוני בין התחומים‪:‬‬
‫אופן ניסוח השאלות‬ ‫‪‬‬
‫הגדרת תחום החקר‬ ‫‪‬‬
‫ארכון תכנים‬ ‫‪‬‬
‫עקרונות הבדיקה והאישור‬ ‫‪‬‬

‫תכונות ודרישות אופייניות למחקר ולמדע‪:‬‬

‫תכונות המחקר המדעי‪:‬‬
‫אובייקטיביות ‪ -‬המחקר נדרש להיות משוחרר מערכיים סובייקטיביים של החוקר‪ .‬החוקר חייב להתחיל מנקודה‬ ‫‪‬‬
‫אובייקטיבית ללא הטיות או שיפוטיות‪.‬‬
‫אמפיריות ‪ -‬המחקר נדרש להתבסס על נתונים שהם הכלי המרכזי לבדיקת הטיעונים ‪ -‬נתונים הניתנים למדידה ע"י‬ ‫‪‬‬
‫מדדים ברורים‪.‬‬

‫דרישות המחקר המדעי‪:‬‬

‫דרישת הרלוונטיות ‪ -‬כאשר מן המידע המסביר יהיה ניתן לחזות את המאורע המוסבר‪ .‬קיים מתאם לוגי בין שני ממצאים‬ ‫‪‬‬
‫שיש ביניהם לוגיקה מסוימת‪.‬‬
‫דרישת הבחינות ‪ -‬טענה שניתן לבחון ולמדוד אותה במבחן הניסוי ע"י הפעלת המשתנים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫מחקר אקדמי‪ -‬מושגי יסוד‪:‬‬

‫תיאוריה ‪ -‬מערכת של קביעות (הנחות והשערות) המתייחסת לתופעה מסוימת שניתן לנתח אותה‪ .‬במחקר חשוב‬ ‫‪‬‬
‫להשתמש בתיאוריות או מחקרים קודמים ולבחור תיאוריה מסוימת שעל פיה אבצע את המחקר שלי‪.‬‬
‫הנחות מחקר ‪ -‬קביעות שחוקר אינו מנסה להוכיח אך מתבסס עליהן ‪ -‬יכולות להיות מסקנות ממחקרים קודמים או‬ ‫‪‬‬
‫קביעות שלא ניתן להוכיח והן מקובלות ע"י הקהילה המדעית‪.‬‬
‫השערות מחקר ‪ -‬קביעות המוסקות לוגית מן ההנחות (התיאוריה) וקובעות קשר בין המשתנים לטובת עמידה למבחן‬ ‫‪‬‬
‫אמפירי ‪ -‬קובעת כיוון למחקר עצמו‪.‬‬

‫סיווג מחקרי (סוג המחקר) ‪ -‬מטרות‪:‬‬

‫‪4‬‬
 ‫בס"ד‬

‫טרם תחילת המחקר חשוב לסווג את המחקר‪ .‬קריאה וכתיבה הם חלקים שנמצאים בכל מחקר באשר הוא‪.‬‬
‫בהתאם לסוג המחקר הקריאה או הכתיבה תשתנה‪.‬‬
‫‪ ‬קריאה ‪ -‬מיון מאמרים ומחקרים ע"פ הצרכים הספציפיים‪ .‬הקריאה שלי תהיה בהתאם לסוג המחקר שלי‪.‬‬
‫‪ ‬כתיבה ‪ -‬תכנון שיטתי ומדויק של המחקר ‪ -‬הכתיבה משתנה בהתאם לסוגי המחקר השונים (תיאורי מבצעים מיון‬
‫ובהסברי עורכים ניסוי)‬

‫סיווג מחקרי‪:‬‬
‫מחקר תיאורי ‪ -‬מחקרים שאוספים חומרים בנמצאים במדע על תחום מסוים המתארים תופעה מסוימת‪ ,‬ממיינים אותם‬ ‫‪‬‬
‫ומחלקים לקטגוריות ‪ -‬לא מסבירים כלום‪.‬‬
‫מחקר הסברי ‪ -‬מחקר בו מפעילים מניפולציה על משתנים (ביצוע ניסוי)‪ .‬מתחלק לשניים‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫אינדוקציה ‪ -‬מהפרט אל הכלל ‪ -‬בחינת סוגים שונים של נתונים המגיעים לחוקר ומהם להגיע לעיקרון כללי‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫דדוקציה ‪ -‬מהכלל אל הפרט ‪ -‬בחינת תיאוריה‪/‬מודל כללי שהוכח בעבר וירידה לרזולוציה נמוכה יותר לטובת‬ ‫‪o‬‬
‫בחינת תופעה ספציפית‪.‬‬

‫שיטות מחקר‪:‬‬

‫מחקר כמותי‪ -‬מספרים‬ ‫מחקר איכותי‪ -‬מילים‬

‫נעזר בכלים סטטיסטים ‪ -‬מדגמים‪ ,‬סקרים‪ ,‬שאלונים‬ ‫נעזר בניתוח תוכן ‪ -‬טקסטים‪ ,‬תעודות‪ ,‬מאמרים‪,‬‬ ‫הסבר‬
‫רעיונות‬
‫מדויק‬ ‫‪‬‬ ‫מעניק פרספקטיבה רחבה‬ ‫יתרונות ‪‬‬
‫לא ניתן לפרשנויות (עובדתי)‬ ‫‪‬‬ ‫ניתן להעמיק במחקר‬ ‫‪‬‬
‫ניתן לבצע אותו שוב ולקבל את אותה תוצאה‬ ‫‪‬‬
‫בודק נקודות ספציפיות בלבד‬ ‫‪‬‬ ‫ניתן לפרשנויות ‪ -‬לא עובדתי‬ ‫חסרונות ‪‬‬

‫המחקר המדעי ‪ -‬ריכוז מושגים‪:‬‬

‫משתנה תלוי ‪ -‬הגורם המוסבר‪ .‬המחקר מעוניין להסביר את השינויים החלים בו ביחד לגורמים המשפיעים עליו‬ ‫‪‬‬
‫(משתנים בלתי תלויים) ‪ -‬התופעה הנחקרת‪ -‬אלימות בקרב בני נוער‪.‬‬
‫משתנה בלתי תלוי ‪ -‬הגורם המסביר‪ .‬המחקר מעוניין להסביר באמצעותו את השינויים החלים בגורם המוסבר (המשתנה‬ ‫‪‬‬
‫התלוי) ‪ -‬האמצעי להסבר התופעה‪ -‬משחקי מחשב אלימים‪.‬‬
‫מחקר כמותי ‪ -‬שיטת מחקר הנעזרת בכלים סטטיסטיים (מדגמים‪ ,‬שאלונים‪ ,‬סקרים)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מחקר איכותי ‪ -‬שיטת מחקר הנעזרת בניתוח טקסטים (ראיונות‪ ,‬מאמרים ועוד)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מחקר הסברי ‪ -‬מחקר שמטרתו להסביר תופעה ע"י קשר בין שני משתנים ויצירת לוגיקה ביניהם‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הנחות מחקר ‪ -‬קביעות במחקר מדעי שלא מנסים להוכיח אך ניתן להתבסס עליהן‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ניתוח משווה ‪ -‬שיטת מחקר בה החוקר עורך בדיקה השוואתית של תופעה או תופעות ע"פ קריטריונים שונים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מקור ראשוני ‪ -‬חומר כתוב‪ ,‬מוקלט‪ ,‬מצולם שלא עבר עיבוד מחקרי (מחקר איכותי)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ניתוח תוכן ‪ -‬שיטת מחקר בה החוקר מנתח תכנים שנאמרו‪ ,‬צולמו‪ ,‬נכתבו‪ -‬ניתוח מקור ראשוני‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ניתוח מקרה ‪ -‬שיטת מחקר בה החוקר מנתח תופעה מסוימת בפני עצמה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫מחקר הסברי אמפירי ‪ -‬מבוסס על ניסוי ונתונים‪:‬‬

‫התמקדות‪:‬‬
‫מערך מחקר המנסה להסביר תופעה‬ ‫‪‬‬
‫מערך מחקר המבוסס על תצפית (דגימת ראיונות‪/‬דגימת פרסומת‪/‬ניתוח מאמרים)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מערך מחקר המבוסס ניסוי ‪ -‬הפעלת מניפולציה על משתנים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫שלבי הנחת התשתית למחקר‪:‬‬

‫‪5‬‬
 ‫בס"ד‬

‫בחירת נושא למחקר ‪ -‬מיקוד הנושא‪/‬הפיכת נושא כללי לאקדמי‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫ניסוח שאלת מחקר‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ניסוח השערות מחקר ‪ -‬ע"פ המשתנים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫איסוף החומר ע"פ שיטות מחקר שונות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫תכנון מבנה העבודה ובניית ראשי פרקים ‪ -‬יכולים להשתנות לאורך העבודה בהתאם לצורך‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫קריאה המלווה את השלבים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫כותרת העבודה המדעית‪:‬‬

‫תפקידי הכותרת‪:‬‬
‫למקד את הקורא בנושא העבודה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫להעניק אינפורמציה על הבעיה התיאורטית‪/‬משתנים מרכזיים ועל הקשר ביניהם‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫רצוי לעורר עניין וסקרנות‪ ,‬אך זה לא העיקר כמו בכתבות עיתון‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אורך רצוי ‪ 12-15 -‬מילים (במידה והיא ארוכה ניתן לחלק לכותרת ראשית ומשנה)‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫שאלת המחקר ‪ -‬עקרונות‪:‬‬

‫מניעה את תהליך החקר ‪ -‬סוג השאלה והניסוח שלה משפיעים על המחקר כולו‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫נגזרת מנושא העבודה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מצביעה על כיון החקר הייחודי של כותב העבודה (גם בנושאים שנדמה שמוצו) ומאפשרת להבין לאן החוקר מכוון את‬ ‫‪‬‬
‫המחקר שלו‪.‬‬
‫תהליך מעגלי ולא ליניארי ‪ -‬גיבוש שאינו חד פעמי וקורה במהלך המחקר כמה פעמים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מגדירה בעיה ‪ -‬מחקרים לרוב עוסקים בבעיות ובניסיון למצוא להן פתרון‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫השאלה דנה בקשר בין שני משתנים או יותר ‪ -‬מתוך השאלה ניתן להבין מה המשתנים ואת הקשר ביניהם‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬ספציפית ומנוסחת בתמציתיות ובהירות‪.‬‬
‫ניתנת לחקירה אמפירית ‪ -‬יש לה את אלמנט הבחינות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫כוללת אינפורמציה על נסיבות המחקר‪ ,‬סוג האוכלוסייה הנבדקת‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫יכולה להתפצל לשאלות משנה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫השערות המחקר‪:‬‬
‫ליבת המחקר‪ .‬לאחר איסוף החומרים החוקר משער השערות ומנסה לקשר בין המשתנים בצורה לוגית‪.‬‬
‫קיים קשר הדוק בין השערת המחקר לשאלת המחקר‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫קיים שימוש במשתנים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הביטוי השכיח ‪" -‬ככל ש‪ ....‬אז‪"....‬‬ ‫‪‬‬

‫הפרק המתודולוגי ‪ -‬שיטת המחקר‪:‬‬

‫פרק שיטת המחקר ‪-‬‬
‫לאחר שיש נושא‪ ,‬שאלת מחקר והשערת מחקר‪ ,‬צריך להגיע לממצאים ע"י שיטה ברורה שמציגים אותה לקוראים‪.‬‬
‫החלק השני בגוף החיבור (מחקר‪/‬מאמר)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מופיע לאחר פרק עיוני ‪ -‬תיאורטי‪ ,‬ומופיע לפני ה"ממצאים" כיון שהוא מהווה את הבסיס למציאתם‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫תפקידי הפרק ‪-‬‬

‫לתאר את הפעולות שייעשו על מנת לבחון את השערות המחקר‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הצגת שיקולים בבחירת המערך והכלים והתאמתם לפתרון בעיית המחקר‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ציון ביקורת עצמית וסייגים ‪ -‬חלק מאוד חשוב ומשמעותי בתהליך‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫פרקי משנה של הפרק המתודולוגי‪-‬‬

‫‪6‬‬
 ‫בס"ד‬

‫סוג המחקר‪( :‬כמותי‪/‬איכותי‪ ,‬מחקר שדה‪/‬עיוני) והנמקות לבחירה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫אוכלוסיית המחקר‪ :‬המדגם עליו מפעילים את כלי המחקר‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫כלי המחקר‪ :‬ריאיון‪ ,‬תצפית‪ ,‬שאלון ‪ -‬תיאור הכלי וכיצד הוא נבנה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫תהליך מחקרי‪ :‬תיאור מהלך המחקר והדרכים לאיסוף הנתונים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫כלי הניתוח‪ :‬כלים סטטיסטיים‪ ,‬ניתוח תוכן ע"פ מודלים שונים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫קשיים וביקורת‪( :‬הסכמה‪/‬אי הסכמה של הנחקרים‪ ,‬אישור רשויות‪ ,‬נגישות לנתונים) הצגת האתגרים שהיו במהלך‬ ‫‪‬‬
‫המחקר‪.‬‬

‫מצגת ‪ :6‬הכרת מרכיבי הטקסט האקדמי ‪ -‬חלק א'‪:‬‬

‫סוגים שונים של חיבורים אקדמיים‪:‬‬
‫‪ ‬תרגיל ‪ -‬הסוג הראשון והבסיסי ביותר‪ ,‬עבודה שצריך להגיש במסגרת קורס מסוים ע"פ הוראות של המרצה‪.‬‬
‫עבודה סמינריונית ‪ -‬ניתנת לסטודנטים בתואר ראשון‪ .‬הסטודנט מתבקש לבצע מחקרון במסגרתו הוא אוסף נתונים‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫חושב על בעיית מחקר‪ ,‬חוקר אותה ומביא מסקנות‪.‬‬
‫תזה ‪ -‬עבודת גמר לתואר שני ‪ -‬מחקר מעמיק בו בדר"כ תהיה יותר מהשערה אחת‪ .‬עבודה מבוצעת בצורה עצמאית עם‬ ‫‪‬‬
‫פחות ליווי מהמרצה אלא מנחה‪.‬‬
‫דיסרטציה ‪ -‬עבודת גמר לתואר שלישי (דוקטורט) ‪ -‬במסגרת העבודה הזו בודקים האם הסטודנט מסוגל לעבוד באופן‬ ‫‪‬‬
‫עצמאי לחלוטין ויכול להתקבל לקהילה האקדמית‪.‬‬
‫כל הסוגים הללו הם בעצם חיבורים מדעיים‪.‬‬

‫מרכיבי הטקסט האקדמי‪:‬‬

‫קיימים ‪ 9‬תתי נושאים בכל מאמר אקדמי‪/‬טקסט מדעי‪:‬‬
‫עמוד שער‪/‬דף הכותרת‬ ‫‪‬‬
‫תוכן עניינים‬ ‫‪‬‬
‫תקציר‪/‬תמצית‬ ‫‪‬‬
‫מבוא ‪ -‬הצגת הבעיה‪ ,‬הגדרת הנושא‪ ,‬התחום והמטרות המרכזיות‬ ‫‪‬‬
‫שיטה ‪ -‬מציגה כיצד נערך המחקר‬ ‫‪‬‬
‫תוצאות המחקר‬ ‫‪‬‬
‫דיון ‪ -‬מסקנות‬ ‫‪‬‬
‫רשימת מקורות (ציטוטים והפניות)‬ ‫‪‬‬
‫נספחים (במידת הצורך)‬ ‫‪‬‬

‫דף השער‪/‬דף הכותרת‪:‬‬ ‫‪.1‬‬

‫קיימת הבחנה בין דף שער לדף כותרת מכיוון שעבודה כמו דיסרטציה או תרגיל יהיה דף שער אך במאמרים תהיה‬
‫רק כותרת ולא דף שער שלם‪.‬‬
‫תפקידו של דף השער הוא להכריז על שם העבודה ועל הפרטים הקשורים בה ולתת הכנה לקורא לקראת מה הוא‬
‫הולך‪.‬‬
‫הפרטים המופיעים בעמוד זה‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫כותרת (וכותרת משנה)‬ ‫‪o‬‬
‫שם המגיש‪/‬כותב (ללא תואר)‬ ‫‪o‬‬
‫המסגרת בה בוצעה העבודה (סמינריון‪ ,‬תזה וכו')‬ ‫‪o‬‬
‫שם המנחה המקצועי (כולל התואר)‬ ‫‪o‬‬
‫שם המוסד האקדמי‬ ‫‪o‬‬
‫תאריך (חודש ושנה)‬ ‫‪o‬‬
‫הכותרת‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫‪7‬‬
 ‫בס"ד‬

‫הצגה תמציתית של הנושא העיקרי במשפט אחד ‪ -‬סיכום הנושא המרכזי בפשטות‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫הצגה של המשתנים או הסוגיות התיאורטיות שנחקרו ואת הקשר ביניהם ‪ -‬מיקוד בשני משתנים מרכזיים עליהם‬ ‫‪o‬‬
‫נערך המחקר‪ .‬לדוג' "הקשר בין מחויבות לתפוקה בארגוני הייטק"‬

‫תוכן עניינים‪:‬‬ ‫‪.2‬‬

‫את תוכן העניינים אנחנו נמצא בעבודה אקדמיות ולא במאמרים‪.‬‬
‫אמצעי המסייע להבין את דרך עריכת העבודה ואיפה נמצא כל דבר‪.‬‬
‫חשיבותו ככלי ידידותי למשתמש ונותן הבנה מה יהיה בעבודה מעבר לכותרת‪.‬‬

‫תפקידי תוכן העניינים‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫להצביע על מיקומו של כל אחד ממרכיבי הטקסט‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫לציין את מספרי העמודים‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫פירוט לוחות‪ ,‬איורים‪ ,‬גרפים וכו'‪.‬‬ ‫‪o‬‬

‫תמצית‪/‬תקציר‪:‬‬ ‫‪.3‬‬
‫סיכום בו מפורט בקצרה ובתמציתיות כל מה שבנמצא במאמר (מטרה‪ ,‬שיטה‪ ,‬השערה‪ ,‬תוצאות ודיון)‪.‬‬
‫סיכום קצר בין ‪ 120-200‬מילים המאפשר לקורא לסקור במהירות את תכולת העבודה והיא תכריע האם הוא ימשיך‬
‫להעמיק במחקר או לא‪ .‬התמצית תהיה כתובה כפסקה אחת בלשון עבר‪ ,‬מלבד המשפט האחרון המתאר את משמעות‬
‫התוצאות שייכתב בלשון הווה‪.‬‬

‫קריטריונים לתמצית טובה‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫מדויקת ‪ -‬רק מה שיש בעבודה יהיה בתקציר‪ ,‬לא יהיו ציטוטים או הסברים ארוגים‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫עומדת בפני עצמה ‪ -‬מי שיקרא אותה יבין במה עוסקת העבודה בלי לקרוא אותה‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫קצרה וספציפית‬ ‫‪o‬‬
‫עובדתית ‪ -‬חייבת להכיל עובדות בלבד ללא הנחות‪ ,‬שיפוטים או דעה אישית‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫מובנית לקריאה ‪ -‬ללא משפטים ארוכים מדי‪/‬קצרים מדי‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫קיימים הבדלים בין הדגשים לתמצית‪/‬תקציר של מאמר אמפירי לבין תמצית‪/‬תקציר של מאמר תיאורטי‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫התמצית במאמר אמפירי (שהכותב חקר בעצמו)‪ -‬כוללת את בעיית המחקר והמטרה (יופיעו בתחילת התמצית)‪,‬‬ ‫‪o‬‬
‫משתתפים ואפיוניהם הרלוונטיים ( הסבר על אוכלוסיית המדגם והמאפיינים שלהם)‪ ,‬שיטות המחקר‪ ,‬ממצאים‬
‫ומסקנות‪.‬‬
‫התמצית במאמר תיאורטי (סקירה של מאמרים‪ /‬מחקרים של חוקרים אחרים)‪ -‬כוללת את הנושא הכללי‪ ,‬מטרת‬ ‫‪o‬‬
‫המאמר‪ ,‬מקורות המידע ומסקנות‪.‬‬

‫מבוא‪:‬‬ ‫‪.4‬‬
‫למבוא תפקיד חשוב כיון שבו מפרטים את הרציונל להשערות הכותב‪.‬‬
‫במבוא הקורא מבין איך הכותב הגיע להשערה שאליה הגיע ולמה הוא חושב שיש צורך לבצע את המחקר‪.‬‬
‫המבוא מופיע מתחת לתמצית ללא כותרת ‪ -‬את התמצית ניתן לזהות ע"י כותרת "תמצית" וגם כיון שהיא כתובה בפונט‬ ‫‪‬‬
‫קטן יותר עם שוליים רחבים‪ .‬המבוא יתחיל מיד לאחריה ללא כותרת והשוליים הופכים מצומצמים יותר‪.‬‬

‫מטרות המבוא לענות על השאלות‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫מהי מטרת המחקר‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫מהן ההשלכות התיאורטיות של המחקר וכיצד מתייחס המחקר לעבודות‪/‬מחקרים הקודמים באותו התחום‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫כיצד מתייחסות השערות המחקר ומערך המחקר לבעיה הנחקרת‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫מהם הטיעונים התיאורטיים הנחקרים וכיצד הגיעו אליהם‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫שלושה נושאים כלולים במבוא‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫הצגת הבעיה‪/‬מטרה‬ ‫‪o‬‬

‫‪8‬‬
 ‫בס"ד‬

‫פיתוח הרקע (סקירת ספרות קיימת)‬ ‫‪o‬‬

‫הצגת הרציונל (השערה‪ ,‬משתנים‪ ,‬תוצאות צפויות)‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫מבנה המבוא‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫המבוא נבנה בצורת "משפך" ‪ -‬מהכללי לספציפי‪ .‬הוא מגדיר את הבעיה בצורה כללית ומשתמש בספרות מחקרית‬
‫ובטיעוני החוקר על מנת להוביל להשערה‪.‬‬

‫מצגת ‪ :7‬הכרת מרכיבי הטקסט האקדמי ‪ -‬חלק ב'‪:‬‬

‫שיטה‪:‬‬ ‫‪.5‬‬
‫לשיטת המחקר המציגה במפורט את אופן עריכת המחקר‪ .‬יש חשיבות גדולה משתי סיבות‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫מאפשרת לקורא להעריך את תקינות הליך המחקר ואת מהמימניות ותקפות הממצאים ‪ -‬רק באמצעות תיאור‬ ‫‪o‬‬
‫השיטות חוקר אחר יוכל לדעת האם המחקר בוצע בצורה תקינה‪.‬‬
‫מאפשרת לערוך רפלקציות של המחקר ‪ -‬מאפשרת לחוקר אחר לשחזר את המחקר ולהוסיף על הקיים‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫חלק פרטי השיטה (מחקר אמפירי‪ ,‬כמותני ואיכותני) כולל‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫משתתפים ‪ -‬תיאור הנתונים ‪ -‬חלק זה מתאר את המדגם‪ .‬יפורטו מאפייני המדגם בהרחבה כלכל הניתן‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫מכשור ‪ -‬יפורטו הכלים והמכשור בו השתמשו על מנת לאסוף את הנתונים (דוג' שאלון שערך מר ‪ X‬בשנת)‬ ‫‪o‬‬
‫הליך המחקר ושיטות הניתוח ‪ -‬הסבר מה כלל הליך המחקר‪ ,‬איך הנחקרים נדגמו‪ ,‬מה היו שיטות הניתוח ועוד‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫חלק זה חשוב על מנת שהקורא יוכל להבין כיצד החוקר הגיע לממצאים‪.‬‬

‫תוצאות‪:‬‬ ‫‪.6‬‬
‫חלק זה מציג את התוצאות שהתקבלו והעיבודים הסטטיסטים‪/‬הניתוחים האיכותניים שבוצעו עליהם‪ .‬יפורטו רק‬
‫נתונים תיאורטיים או ההיסקיים (לא גולמיים) ובעצם כל הנתונים שיעזרו לחוקר להבין האם ההשערות שלו אוששו‬
‫או לא‪ .‬כמו כן יוצגו הממצאים העיקריים ותיאור מפורט של הנתונים (סטטיסטיים‪/‬עובדות)‪.‬‬
‫תיאור כל ממצא צריך להתייחס לנתונים הבאים‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫היחס בין ממצא להשערת המחקר ‪ -‬האם הממצא הולם את השערת המחקר או לא‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫חלק זה דן רק בעובדות והאם ניתן לאשש את ההשערות ע"י הנתונים‪.‬‬
‫תיאור מילולי של הממצא והסטטיסטיקה התיאורית‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫סטטיסטיקה היסקית (מבחני מובהקות סטטיסטים)‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫שינויים על הציונים במידה ונעשו ‪ -‬כאשר עושים שינויים בנתונים על מנת לייצר משתנה חדש‪ ,‬חייבים לפרט‬ ‫‪o‬‬
‫ולתאר בתוצאות‪.‬‬
‫הצגת טבלאות וגרפים‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫הצגה של נתונים צורה בהירה וחסכונית‪ ,‬אך הם לא יבואו במקום מלל‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫טבלאות ‪ -‬חוסכות במקום ומציגות נתונים מדויקים‪ ,‬נוחות לעין‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫גרפים ‪ -‬מושכים את העין ומבהירים דפוסים מורכבים‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫לכל טבלה וגרף קיימת הפניה מהטקסט הקרוב במונחים של מספרי טבלאות‪/‬גרפים‪.‬‬ ‫‪o‬‬

‫דיון בתוצאות המחקר‪:‬‬ ‫‪.7‬‬

‫פירוש והערכת התוצאות כולל‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫החלק היחיד בו נעשה שימוש בפרשנות והערכה של התוצאות‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫סיכום תוצאות המחקר ‪ -‬אילו השערות אוששו ואילו לא‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫בחינת הדמיון או השוני בין ממצאי המחקר לבין אילו שנערכו במחקרים אחרים‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫מסקנות והשלכות‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫מגבלות המחקר‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫המלצות למחקר עתידי‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫רשימת מקורות ‪ -‬ביבליוגרפיה‪:‬‬ ‫‪.8‬‬
‫כל התייחסות בגוף המאמר לספרות הקיימת צריכה להיות מעוגנת באזכור המקור‪.‬‬

‫‪9‬‬
 ‫בס"ד‬

‫ההתייחסות למקור נעשית פעמיים‪:‬‬

‫אזכורים בגוף הטקסט – קרדיט‪ ,‬ציטוט‪/‬אזכור ביבליוגרפי‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫רשימת מקורות בסוף המאמר ‪ -‬רשימת מקורות‪/‬ביבליוגרפיה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫אזכורים ביבליוגרפים בגוף הטקסט‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫העיקרון החשוב של הכתיבה האקדמית הוא לומר דבר בשם אומרו ‪ -‬על כותב המאמר לייחס רעיון או פיסת מידע‬ ‫‪o‬‬
‫למקורם ולהימנע מלייחס לעצמם מידע רעיון שסופק ע"י אחרים‪.‬‬
‫כל רעיון‪/‬אמירה‪/‬ידיעה‪/‬ציטוט‪/‬טבלה‪/‬ציור הלקוחים ממקור אחר ילוו בציון מקרה מקום בגוף העבודה‬ ‫‪o‬‬
‫מראה המקום יוצג בסוגריים ויכלול את שם המשפחה של המחבר‪ ,‬שנת הפרסום והעמודים במידה וההפניה היא‬ ‫‪o‬‬
‫לעמוד מסוים‪ .‬כמו כן‪ ,‬פרטיו המלאים של המקור יובאו ברשימת הביבליוגרפיה‪.‬‬
‫מאפשר קריאה רציפה וזיהוי המקורות בהמשך‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫פרק הביבליוגרפיה בסוף המאמר‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫נועד לאפשר זיהוי ואיתור של כל מקור שצוטט במאמר והפניה למקור ממנו נלקח המידע‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫כללי הציטוט מתייחסים למדעי החברה ומבוססים על שיטות ‪.APA - American Psychological Association‬‬ ‫‪o‬‬
‫קיימים הבדלים בין ציטוטים שנלקחו ממאמרים או נלקחו מספרים או מאתר אינטרנט‪ ,‬אך כאשר הם יופיעו‬ ‫‪o‬‬
‫ברשימה הביבליוגרפית הם יכללו‪:‬‬
‫שם משפחה וראשי תיבות של השמות הפרטיים‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬שנת פרסום‬
‫כותרת המקור‬ ‫‪‬‬
‫שם כתב העת בו פורסם המאמר‬ ‫‪‬‬
‫מספרו ומספרי העמודים‬ ‫‪‬‬
‫מקום ההוצאה ושם בית ההוצאה (במידה וזה ספר)‬ ‫‪‬‬
‫כללים לציטוט ביבליוגרפי בסוף העבודה‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫רשימת המקורות תופיע לאחר סיכום העבודה‬ ‫‪o‬‬
‫המקורות ירשמו לפי סדר א‪-‬ב של שמות המשפחה של המחברים‬ ‫‪o‬‬
‫המקורות ירשמו בעברית קודם ולאחר מכן בלועזית‬ ‫‪o‬‬
‫פרטים באנגלית יש לרשום באותיות גדולות במקרים של תחילת שם המאמר‪/‬ספר‪ ,‬תחילת תת כותרת או שמות של‬ ‫‪o‬‬
‫מחברים‪/‬מדינות וכו'‪.‬‬
‫שם המקור יופיע באותיות קטנות ומוטות ללא קו תחתון‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫יש להתייחס לסדר הכתיבה וסימני פיסוק‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫סדר הצגת המקורות‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫המקורות יופיעו לפי סדר א‪-‬ב של שמות המשפחה של המחברים‬ ‫‪o‬‬
‫אם ברשימה קיימים מספר מקורות של אותו מחבר הם יופיעו לפי שנת פרסום‪ ,‬במידה וחלקם חוברו על ידו‬ ‫‪o‬‬
‫וחלקים יחד עם מחברים אחרים ‪ -‬קודם יופיעו המקורות שחוברו על ידו לבד‪.‬‬
‫מקורות שחוברו ע"י מחברים שונים עם שמות משפחה זהים‪ ,‬מסדרים ע"פ א‪-‬ב של ראשי התיבות של שמותיהם‬ ‫‪o‬‬
‫הפרטיים‪.‬‬

‫נספחים לעבודה‪:‬‬ ‫‪.9‬‬

‫ככל בעבודה אקדמית יש להימנע מנספחים‪.‬‬
‫שימוש בנספחים יעשה רק כאשר קיים חשש שהצגה מפורטת בגוף המאמר תפגע ברצף הקריאה וההבנה‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫יש לכלול נספח רק כאשר הוא דרוש לשם עריכת רפליקציה או הבנת המחקר‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫נספחים עשויים להכיל תעודות ומסמכים רשמיים‪ ,‬טבלאות‪ ,‬לוחות‪ ,‬מפות‪ ,‬ראיונות ושאלונים‪.‬‬ ‫‪o‬‬

‫מצגת ‪ :8‬כללי כתיבה אקדמית ‪ -‬חלק א'‪:‬‬

‫פסקה‪:‬‬
‫‪10‬‬
 ‫בס"ד‬

‫קבוצת משפטים הדנים ברעיון משותף אחד‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫יחידת הבעה בפני עצמה ‪ -‬במידה והטקסט מכיל כמה פסקאות‪ ,‬לכל פסקה יהיה רעיון אחד‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אורך פסקה סביר ‪ 4-10 -‬משפטים על מנת לא להעמיס על הקורא משפטים מרובים או פסקה קצרה מדי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫פסקאות מופרדות בזיח (הסטה פנינה של השורה בפסקה) או ברווח כפול ביניהן‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫אורך המשפטים‪:‬‬
‫יש לגוון באורך המשפטים ‪ -‬השינוי שומר על הבנת ועניין הקורא‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ריבוי של משפטים קצרים בטקסט ‪ -‬רושם חד גוני בצורה חלקית ותמציתית‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫משפטים ארוכים מאוד ומרכבים מקשיים על ההבנה ובולמים את שטף הקריאה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫לכידות הפסקה‪:‬‬
‫מתקיימת כאשר כל המשפטים הכתובים בה מתייחסים לנושא אחד בלבד‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫חשוב להבין את הנושא היטב על מנת למנוע סטיות בתוך הפסקה לנושאים אחרים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫צריך להכיר דרכים לקישור בתוך המשפט ובין המשפטים על מנת שקריאתו של הקורא תהיה רציפה וזורמת ככל‬ ‫‪‬‬
‫האפשר ושיוכל להבין את הרעיון המרכזי‪.‬‬
‫דרכי קישור‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫מילות הקישור‪:‬‬ ‫‪.1‬‬
‫מציינות סוגי קשר שונים כמו הוספה על הקיים‪ ,‬ציון הסיבה‪ ,‬הדגמה‪ ,‬השוואה‪ ,‬ניגוד ועוד‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫כאשר קוראים את הטקסט‪ ,‬חשו לשים לב למילות הקישור‪ .‬בעזרתן ניתן לקלוט עוד את המבנה הטקסט לפני‬ ‫‪o‬‬
‫שמבצעים קריאה מעמיקה‪.‬‬
‫דוגמאות למילות קישור‪:‬‬ ‫‪o‬‬

‫תוצאה‪:‬‬
‫לכן‪ ,...‬משום כך‪ ,...‬לפיכך‪ ,...‬כתוצאה מכך‪,...‬‬
‫בעקבות זאת‪ ,...‬מכאן ש‪ ,...‬מכאן נובע ש‪ ,...‬עקב‬
‫כך‪...‬‬
‫הוספה‪:‬‬
‫ו‪ ,‬גם‪ ,‬כן‪ ,‬יתר על כן‪ ,‬יתרה מזאת‪ ,‬זאת ועוד‪,‬‬
‫לרבות‪ ,‬נוסף לכך‪ ,‬לא כל שכן‪ ,‬כמו כן‪ ,‬לרבות‬
‫ה‪ ,...‬מלבד ה‪...‬‬
‫הסבר‪:‬‬
‫כלומר‪ ,‬זאת אומרת‪ ,‬פירושו של דבר‪ ,‬דהיינו‪,‬‬
‫במילים אחרות‬
‫שלישית‪ ,‬בראש ובראשונה‪ ,‬תחילה‪ ,‬כן חשוב לציין‪ ,‬לבסוף‪ ,‬לסיום‪.‬‬
‫סיבה‪:‬‬
‫הואיל ו‪ ,...‬מאחר ש‪ , ...‬משום ש‪ ,...‬מפני ש‪ ,...‬היות ש‪ ,...‬כיוון ש‪,...‬‬
‫מכיוון ש‪ ,...‬שכן‪ ,...‬עקב‪ ,...‬כי‪ ...‬כתוצאה מ‪ ...‬בגין ה‪ ,...‬בשל ה‪,...‬‬
‫עקב ה‪ ,...‬לנוכח ה‪...‬‬
‫חיובי‪ :‬לאור ה‪ ,...‬בזכות ה‪ ,...‬הודות ל‪...‬‬
‫שלילי‪ :‬בעטיו של‪ ,...‬מחמת ה‪ ,...‬מפאת ה‪...‬‬
‫ניגוד ועימות‪:‬‬
‫אך‪ ,‬אבל‪ ,‬אולם אלא‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬ואילו‪ ,‬לעומת‪,‬‬
‫בניגוד ל‪ ,‬להפך‪ ,‬נהפוך הוא‪ ,‬אמנם‪ ,‬מול‪ ,‬כנגד‪ ,‬ברם‪,‬‬
‫בעוד ש‪ ...‬מחד גיסא‪ ,‬מאידך גיסא‪ ,‬מצד אחד‪ ,‬מצד שני‬
‫מנייה ופירוט‪:‬‬
‫ראשית (וכן‪ :‬ראשית לכול‪ ,‬קודם לכול)‬
‫שנית (ולא שנית כול)‬
‫הדגמה‪:‬‬
‫למשל‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬כגון‪ ,‬כך‬

‫מאזכרים‪:‬‬ ‫‪.2‬‬
‫מילים המחליפות או רומזות למילה או מילים שהוזכרו בטקסט‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫הכותב משתמש במאזכרים כדי לא לחזור על מילה מספר פעמים‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫שימוש במאזכרים מלכד ומקשר את המשפטים בפסקה‪.‬‬ ‫‪o‬‬

‫‪11‬‬
 ‫בס"ד‬

‫סוגי מאזכרים‪:‬‬ ‫‪o‬‬

‫דוגמא‬ ‫כינויי‬
‫הטיות שונות ביחיד‪ /‬רבים‪ ,‬גוף מרמז על דמויות או אובייקטים מסוימים שהוזכרו בטקסט קודם‬ ‫גוף‬ ‫‪1‬‬
‫לכן‪ -‬היא‪ ,‬הם‪ ,‬הן‪ ,‬אתה‪ ,‬את‪ ,‬אתן‪ ,‬אתם‬
‫אמצעי קישור בין חלקים בתוך המשפט‪-‬‬ ‫יחס‬ ‫‪2‬‬
‫אותו‪ ,‬אותם‪ ,‬אותן‪ ,‬אצלה‪ ,‬אליו‪ ,‬בהם‪ ,‬באמצעות‪ ,‬על ידי‬
‫מילים המרמזות לנו על דברים שהוזכרו קודם בטקסט‪-‬‬ ‫רומז‬ ‫‪3‬‬
‫זה‪ ,‬זו‪ ,‬אלו‬
‫מקצרים את הניסוח‪-‬‬ ‫שייכות‬ ‫‪4‬‬
‫מבחנה= מבחן שלה‪ ,‬בקשתם= בקשה שלהם‬
‫יוצרות קטגוריה המכלילה בתוכה את כל הפרטים‪-‬‬ ‫ביטוי מכליל‬ ‫‪5‬‬
‫העיתונות‪ ,‬הרדיו והטלוויזיה‪ ...‬אמצעי תקשורת אלו‪...‬‬
‫יש מספר כלי מחקר‪ :‬ראיונות‪ ,‬תצפיות‪ ,‬שאלונים פתוחים ושאלונים סגורים‪.‬‬
‫בכתיבה אקדמית נשמור על מינוחים אחידים על מנת לא לבלבל את הקורא‪ ,‬לכן לא נשתמש לרוב‬ ‫מאזכר נרדף‬ ‫‪6‬‬
‫במילים נרדפות כמו‪-‬‬
‫הזאטוטים שיחקו‪...‬הפעוטות‪...‬‬

‫מצגת ‪ :9‬כללי כתיבה אקדמית ‪ -‬חלק ב'‪:‬‬

‫לשון בהירה‪:‬‬
‫מטרת הכתיבה ‪ -‬העברת מידע ברמה אקדמית ובשפה מובנת לקורא‪.‬‬
‫לשון מדויקת ‪ -‬כאשר מדברים על הצלחה אקדמית של סטודנטים‪ ,‬לא מדברים על המושג הכללי הצלחה אלא השימוש‬ ‫‪‬‬
‫יהיה במושגים ברורים יותר כגון הישגים‪ ,‬נוכחות‪ ,‬השקעה וכו' = מונחים מדויקים‪.‬‬
‫‪ ‬עדיפה צורת הסביל ‪ -‬בוצע במקום ביצעתי (בניין סביל)‬
‫מונחים מקצועיים ‪ -‬יוסברו בדר"כ פעם ראשונה בתחילת הטקסט‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫לשון בעלת שטף וזרימה‬ ‫‪‬‬
‫הערות שוליים ונספחים מקלים על הזרימה‬ ‫‪‬‬
‫מינימום מאמרים מוסגרים ‪ -‬הכוונה לדברים שאנחנו נוטים להכניס לתוך סוגרים ‪ -‬גורם לקורא לעבד עניין בנושא‬ ‫‪‬‬
‫המרכזי‪.‬‬
‫בלשון חופשית נימנע מ‪:...‬‬
‫מליצות‪ ,‬מטבעות לשון שחוקות וביטויים מיותרים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫משפטים מיותרים שאין בהם תוספת מידע החשוב לרעיון המרכזי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫נוסחים מעורפלים או דו משמעיים המקשים על הבנת הרעיון המרכזי מצד הקורא‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מילים נרדפות לאותו מושג ‪ -‬נדרש להשתמש במינוח אחיד‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫סגנון פסקני וחד משמעי ‪ -‬שימוש במילים היוצרות אצל הקורא תחושה שזה האמת היחידה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫יצירתיות בכתיבה‪:‬‬
‫יצירתיות אקדמית‪ .‬שימוש במילים נרדפות‪/‬מטאפורות‪/‬דימויים‪/‬פתגמים אך במינון נמוך‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫תבוא לידי ביטוי בבניית הרעיונות השלמים וההקשר ביניהם‪ .‬עד כמה הכותב מצליח לנסח את הרעיונות שהוא רוצה‬ ‫‪‬‬
‫להעביר לקורא בצורה משולבת וקוהרנטית ולהסביר את הממצאים שקיבל‪.‬‬

‫‪12‬‬
 ‫בס"ד‬

‫כתיבה חסכונית‪:‬‬
‫כוללת רק את החשוב והרלוונטי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫לא כוללת מילים או משפטים שלא תורמים להבנת העובדות ‪ -‬יעייף את הקורא‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫תימנע מחזרות של מילים שונות על אותו רעיון‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫כל מילה אמורה לתאר במדויק את מה שמאחוריה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫גוף ראשון וגוף שלישי‪:‬‬

‫שימוש בגוף שלישי בעבודה עדיף‪ .‬שימוש בגוף ראשון אינו מקובל בעבודות מחקר פרט להקדמה בו ניתן לכתוב‬ ‫‪‬‬
‫התייחסות אישית‪.‬‬

‫ראשי תיבות‪:‬‬
‫ככלל יש להימנע משימוש בראשי תיבות ולכתוב את המילים במלואן‪.‬‬
‫ניתן להשתמש בראשי תיבות בשני מקרים‪:‬‬
‫קיצורים שהפכו מקובלים ונפוצים בשפת היום ‪-‬יום (צה"ל‪ ,‬מתנ"ס)‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫קיצורים המופיעים בשכיחות גבוהה בעבודה‬ ‫‪.2‬‬
‫במקרה זה נציין בפעם הראשונה את המונח המלא וראשי התיבות שלו ובהמשך רק את ראשי התיבות‪.‬‬

‫רישום מספרים ‪ -‬שימושים לדוגמא‪:‬‬

‫מספור של פרקים ותתי פרקים בעבודת מחקר‬ ‫‪‬‬
‫ציון מספרי הנבדקים במדגם‬ ‫‪‬‬
‫לאחר המספר תופיע יחידת מנה או מדד סטטיסטי שיוצג בעבודה (‪ 100‬מטר‪)41% ,‬‬ ‫‪‬‬
‫ציון מדויק של תרשים בסדרת התרשימים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ציון מונחים של ‪ -‬זמן‪ ,‬גיל‪ ,‬סכומי כסף וכו'‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫הדגשות‪:‬‬
‫אין להגזים בהדגשת מילים או קטעים בעבודה ‪ -‬מושך את העין ומסיח את הקורא מהמטרה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫יש מקום להדגיש טיעונים מרכזיים‪ ,‬מושגים או קטע מתוך מבואה המחזקת את טענת המחבר‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הדגשה תעשה באמצעות קו תחתון‪/‬השחרה של המילה‪/‬כתב נטוי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אין להדגיש בצבע שונה‪ ,‬גודל שונה או רווח שונה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫משלב הכתיבה האקדמית‪:‬‬

‫בינוני ‪ -‬גבוה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫חייב להיות ענייני‪ ,‬ברור ושיטתי ‪ -‬לברור את העיקר מהטפל‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אין מקום לדימויים‪/‬פתגמים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אין לערב משלבים (לשון גבוהה עם סלנג)‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫משלב נמוך מול משלב תקני‪:‬‬

‫התיקון‬ ‫השיבוש‬
‫הטוב ביותר‬ ‫הכי טוב‬

‫‪13‬‬
 ‫בס"ד‬

‫יפה מאוד‬ ‫נורא יפה‬

‫מוצלח‪ ,‬מעולה‬ ‫פיצוץ‬
‫מצוין‪ ,‬טוב מאוד‪ ,‬מעולה‬ ‫סבבה‬
‫אי סדר‪ ,‬חוסר סדר‪ ,‬אנדרלמוסיה‬ ‫בלאגן‬

‫ציטוטים‪:‬‬
‫אין להרבות בציטוטים ישירים ועדיף להציג טיעונים של חוקרים אחרים בדרך של ניסוח מחדש וכתיבת בשפת החוקר‬ ‫‪‬‬
‫עצמו‪.‬‬
‫כאשר משתמשים בציטוט חשוב לדייק ברישומו כולל המקור שלו‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מותר להשמיט קטעים לא רלוונטיים מתוך הקטע ובלבד שההשמטה לא תשנה את תוכן הדברים ומשמעותם‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫תקציר‪:‬‬
‫התקציר מקצר לנו את עיקרי רעיונות המחקר והוא ייכתב רק לאחר סיום עבודת המחקר‪.‬‬
‫מבנה התקציר יכלול‪:‬‬
‫הקדמה לנושא המחקר ‪ -‬משפט או שניים שיעזקו לקורא להבין את הרעיון הכללי של המחקר‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מטרות המחקר‪/‬שאלת המחקר ‪ -‬יירשם במשפט אחד או שניים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫תיאור המדגם ‪ -‬תיאור עניינים הקשורים לשיטת המחקר ומערך הניסוי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫כלי המחקר בהם החוקר השתמש ‪ -‬ראיונות‪/‬תצפיות‪/‬שאלונים סגורים ומה היו המשתנים העיקריים שנבדקו‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ממצאים מרכזיים הקשורים למטרות המחקר ‪ -‬שניים‪/‬שלושה ממצאים הכי חשובים שהתגלו‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מסקנה בולטת ו‪/‬או הפניה להסבר הממצאים בדיון ‪ -‬הממצאים צריכים להיות תואמים למטרות המחקר‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ 5-8‬מילות מפתח מרכזיות שיסייעו להבין את המאמר ‪ -‬מילים מרכזיות וחשובות המבטאות רעיונות מרכזיים מתוך‬ ‫‪‬‬
‫המחקר באמצעות מילים בודדות‪.‬‬
‫קריטריונים לאיכות התקציר‪:‬‬
‫מבנה ‪ -‬בדיקה שהמבנה תואם למבנה של תקציר מאמר‪ ,‬ע"פ הסדר‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫בהירות השפה ‪ -‬בדיקה שהטקסט מובן‪ ,‬חד משמעי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫דחיסות לשונית ‪ -‬קצר וקולע‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫שטף ולכידות ‪ -‬בדיקה שהטקסט זורם (מילות קישור‪ ,‬מאזכרים ומילות הכללה)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬סגנון ‪ -‬בדיקת הסגנון הדקדוקי ותקינותו‪.‬‬
‫אורך התקציר של מאמר בלבד ‪ -‬משפטים באורך סביר (עד ‪ 220‬מילים סה"כ)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫פיסוק ואיות תקין‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫משלב לשוני תקין ‪ -‬בינוני ‪ -‬גבוה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫שימוש במונחים מקצועיים ‪ -‬בהתאם לשימוש כותב המאמר‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אחידות במונחים ‪ -‬לא לעבור ממילה אחת למילה נרדפת אלא לשמר את אותה המילה לאורך הכתיבה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הימנעות מראשי תיבות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫שכתוב רעיונות בשפת החוקר ‪ -‬אין להעתיק‪/‬לצטט קטעים ארוכים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫אמות מידה להערכת עבודת מחקר‪:‬‬

‫נושא העבודה ‪ -‬הצגה בהירה וממוקדת של הנושא‪ ,‬הגדרת מטרות ומשתנים מרכזיים עליהם יהיה דגש‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫תוכן ‪ -‬סקירת ספרות מבוססת מחקרים קודמים‪ ,‬הצגת רקע מחקרי בצורה ביקורתית‪ ,‬ידע מקצועי ושילוב של מקורות‬ ‫‪‬‬
‫מגוונים וביבליוגרפים‪ .‬סקירה שבנויה מפרקים ותתי פרקים‪.‬‬
‫מבנה העבודה ‪ -‬בניה נכונה והגיונית של תוכן עניינים וראשי פרקים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫‪14‬‬
 ‫בס"ד‬

‫לשון וסגנון ‪ -‬לשון תקנית‪ ,‬סגנן מדעי הולם‪ ,‬כתיב ופיסוק תקינים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מתודולוגיה ‪ -‬התאמת שיטת המחקר למטרות המחקר ושימוש נכון בכלי המחקר שיענה הכי טוב על שאלות המחקר או‬ ‫‪‬‬
‫יאושש או יפריך את ההשערות‪.‬‬
‫ביבליוגרפיה ‪ -‬שימוש נכון במקורות מגוונים‪ ,‬רשימת עדכנית הרשומה בשיטתיות תוך הזכרת הנספחים בגוף העבודה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אמצעי המצביע על אמינות המחקר‪.‬‬
‫קוהרנטיות בכתיבה ‪ -‬מבנה העבודה מתוכנן כך שקורא העבודה יוכל לעקוב אחר הרצף ולהבין את הרציונל מאחוריו‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫התרשמות כללית ‪ -‬היקף השערה אישית‪ ,‬רצינות בשלבי המחקר‪ ,‬עבודה קריאה ואסתטית‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫מצגת ‪ :10‬שיטות לקריאת וזכירת חומר כתוב‪:‬‬

‫מטרות‪:‬‬
‫בניית תבנית קוגניטיבית (=ארון) בראש הקורא לצורך אחסון המידע הנקרא‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אסטרטגיות בניית תבנית קוגניטיבית משפרת את הריכוז והקשב בעת הקריאה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫התבנית שנבנתה עוזרת באחסון הידע בצורה שקל להגיע אליה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫תבנית קוגניטיבית טובה מייעלת את שליפת החומר הנלמד בהתאם לסוג השימוש הרלוונטי לקורא‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫מה נשיג‪:‬‬
‫שיפור יכולת ריכוז והקשבה‬ ‫‪‬‬
‫שיפור יכולת קידוד המידע‬ ‫‪‬‬
‫שיפור יכולת אחסון המידע‬ ‫‪‬‬
‫שיפור יכולת שליפת המידע‬ ‫‪‬‬
‫תוצאה סופית = שיפור הזיכרון‪.‬‬

‫חמישה שלבים לקריאה‪:‬‬

‫רפרוף‬ ‫‪.1‬‬
‫‪ ‬התבנית הקוגניטיבית של כותב המאמר‬
‫שאילת שאלות‬ ‫‪.2‬‬
‫‪ ‬התבנית הקוגניטיבית של הקורא‬ ‫המחשה‬ ‫‪.3‬‬
‫חשיבה סביב הנושא‬ ‫‪.4‬‬
‫רישום ‪ ‬שילוב של שתי התבניות הקוגניטיביות‬ ‫‪.5‬‬

‫שלב הרפרוף‪:‬‬ ‫‪.1‬‬

‫מטרת הרפרוף‪ :‬מעבר על החומר בזמן קצר ולהבין‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫מה הייתה כוונת הכותב? ‪ -‬אילו נקודות עיקריות הוא ציין‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫מה הסדר הלוגי של המאמר? כיצד מוביל הכותב את הסבריו‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫מהו הנושא הכללי ומהם תתי הנושאים‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫מהן הנקודות עיקריות‪ ,‬דרך ההוכחה והרעיון מרכזי‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫בעת הרפרוף בונים מסגרת ארגונית כללית לתבנית הקוגניטיבית שתיזכר בראש ויוצרים חלוקת משנה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫קיימות שיטות שונות לרפרוף‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫רפרוף ע"פ כותרות ‪ -‬זיהוי הכותרות ותתי הנושאים של המאמר‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫רפרוף ע"פ מילת מפתח‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫רפרוף ע"פ פסקאות ‪ -‬בעת תחילת נושא‪/‬פסקה חדשה‪ ,‬כותבי המאמר מסבירים מהם רוצים לעשות ובסוף הפסקה‬ ‫‪o‬‬
‫הם מסכמים‪.‬‬

‫‪15‬‬
 ‫בס"ד‬

‫רפרוף ע"פ חוקי הכתיבה ‪ -‬קיימים חוקי כתיבה שאמורים לעזור לנו להסתכל על עמוד מסוים ולדעת איך כותב‬ ‫‪o‬‬
‫המאמר סידר את החומר על מנת להבין מה הוא כתב ("זיח")‪.‬‬

‫שאילת שאלות‪:‬‬ ‫‪.2‬‬

‫לשלב זה מספר מטרות‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫לבדוק האם הקורא הבין את תוכן המאמר ‪ -‬מה כותב המאמר כתב‪ ,‬איך הוא כתב‪ ,‬על מה ביסס את טיעוניו‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫להבין מהם התכנים המרכזיים ‪ -‬כיצד כותב המאמר פיתח את הרעיון‪ ,‬מה הוכח ומה לא‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫להבין מה נטען ע"י הכותב‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫שאילת שאלות עוזרות להבין‪ ,‬לקשר ולארגן את התוכן בראש הקורא‪.‬‬ ‫‪o‬‬

‫שלב ההמחשה‪:‬‬ ‫‪.3‬‬

‫בשלב ההמחשה הקורא משתמש בשיטות המועדפות והנוחו לו על מנת לארגן לו את החומר בראש‪.‬‬
‫דרכים להמחשת תוכן מילולי‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫קישור לעולם המעשה והעולם החיצוני ‪ -‬קישור לעבודה‪/‬משפחה ואיפה ניתן ליישם את מה שנקרא במאמר‬ ‫‪o‬‬
‫גרפים‪ ,‬טבלאות‪ ,‬תמונות‬ ‫‪o‬‬
‫התפתחות ע"פ זמן (תאריכים‪/‬שלבים‪/‬ציר זמן)‬ ‫‪o‬‬
‫סיבה ותוצאה‬ ‫‪o‬‬
‫אסוציאציות‬ ‫‪o‬‬

‫שלב החשיבה סביב הנושא‪:‬‬ ‫‪.4‬‬

‫איך החומר הנקרא מתקשר לקורס הנלמד?‬ ‫‪o‬‬
‫השוואה מול תיאורטיקנים אחרים וחשיבה כיצד תוכן המאמר מתקשר לטיעונים שהם העלו‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫אילו מתכני המאמר תומכים‪/‬סותרים תכנים אחרים שנלמדו‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫היכן וכיצד ניתן ליישם את תכני המאמר בחיי היום יום‪.‬‬ ‫‪o‬‬

‫שלב הרישום‪:‬‬ ‫‪.5‬‬

‫ברישום חשוב להקפיד על מספר כללים‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫רישום בצורה מובנת‪ ,‬ברורה וממוקדת‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫רישום מתומצת המזכיר היטב את התוכן הנרחב‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫רישום תוכן המאמר בדרך מאורגנת ושיטתית‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫שיטת רישום המקלה על שליפת החומר מהזיכרון‪.‬‬ ‫‪o‬‬

‫שיטת רישום‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫שיטת רישום צבאית‪ -‬ספרות ראשי‪ ,‬אותיות משני‬ ‫‪o‬‬
‫שיטת רישום מספרית‪ -‬נושא ‪ ,1‬תת סעיף ‪ 1.1‬וכו'‬ ‫‪o‬‬
‫מרקור ע"פ נושא‬ ‫‪o‬‬

‫בקריאה מעמיקה‪:‬‬
‫• אפקט ראשונות ואחרונות‪ -‬מאפשר זכירה אוטומטית של החומר המופיע בתחילת ובסוף הקטע‪ .‬אם מחלקים את החומר‬
‫למס' קטעים‪ ,‬מכפילים את כמות הפעמים של אפקט זה‪.‬‬

‫‪16‬‬