‫‪1‬‬

‫‪Reuven Kimelman, “Judaism and the Ethics of War,” in Margo Kitts, ed.,‬‬
‫‪The Cambridge Companion to Religion and War (Cambridge: Cambridge‬‬
‫‪University Press, 2023), 215-240‬‬
‫‪Deut. 20:19‬‬
‫כִּ י־תָ צּור אֶ ל־עִּ יר י ִָּמים ַרבִּ ים לְ הִּ לָחֵ ם ָעלֶיהָ לְ תׇ פְ שָ ה‬
‫ּל ֹא־תַ ְשחִּ ית אֶ ת־עֵצָ ּה לִּ נְדֹ חַ ָעלָיו ג ְַר ֶזן‬
‫כִּ י ִּממֶ ּנּו ת ֹאכֵל וְ אֹ תֹו ל ֹא ִּתכְ רֹ ת‬
‫כִּ י הָ אָ דָ ם עֵץ הַ שָ דֶ ה ָלב ֹא ִּמ ָפנֶיָך בַ מָ צֹור‬

‫‪Sefer HaḤinuch, Mitzvah 529‬‬

‫שֶ ל ֹא לְ הַ ְש ִּחית ִּאי ָלנֵי מַ ֲאכָל – שֶ ּנִּ ְמנַעְ נּו ִּמלִּ כְ רֹ ת הָ ִּאילָנֹות כְ שֶ ּנָצּור עַל עִּ יר כְ דֵ י לְ הָ צֵ ר לְ אַ נְשֵ י הָ עִּ יר ּולְ הַ כְ ִּאיב לִּ בֹותָ ם‪,‬‬
‫וְ עַל זֶה ֶנאֱמַ ר (דברים כ יט) ל ֹא תַ ְשחִּ ית אֶ ת עֵצָ ּה וְ גֹו' וְ אֹותֹו ל ֹא ִּתכְ רֹ ת‪,‬‬
‫ּוכְ מֹו כֵן נִּכְ נָס תַ חַ ת זֶה הַ לָאו‪ ,‬שֶ ל ֹא ַלעֲשֹות שּום הֶ פְ סֵ ד ‪ ,‬כְ גֹון לִּ ְשרֹ ף‪ ,‬אֹו לִּ קְ רֹ ַע בֶ גֶד אֹו לְ שַ בֵ ר כְ לִּ י לְ בַ טָ לָה‪,‬‬
‫ּובְ כָל עִּ נְ יָנִּ ים אֵ לּו ּובְ כָל כַּיֹוצֵ א בָ ם שֶ ּיִּהְ יֶה בָ הֶ ם הַ ְשחָ תָ ה‪.‬‬
‫ּומכָל מָ קֹום אֵ ין מַ לְ קִּ ין אֶ לָא בְ קֹוצֵ ץ‬ ‫וְ אָ ְמרּו זִּכְ רֹונָם לִּ בְ ָרכָה תָ ִּמיד בַ גְ מָ ָרא (קידושין לב‪ ,‬א) וְ הָ א קָ א עָבַ ר ִּמּׁשּום בַ ל תַ ְשחִּ ית‪ִּ ,‬‬
‫ִּאי ָלנֵי מַ ֲאכָל‪ ,‬שֶ הּוא ְמפֹ ָרש בַ כָתּוב‪,‬‬
‫אֲבָ ל בִּ ְשאָ ר הַ הַ ְשחָ תֹות מַ כִּ ין אֹותֹו מַ כַת מַ ְרדּות (עי' רמב"ם מלכים ו י)‪.‬‬

‫‪Deut. 20:10-12‬‬
‫י־תקְ ַרב אֶ ל־עִּ יר לְ הִּ לָחֵ ם ָעלֶיהָ וְ קָ ָראתָ אֵ לֶיהָ לְ שָ לֹום׃‬ ‫כִּ ִּ‬
‫‪When you approach a town to attack it, you shall offer it terms of peace.‬‬
‫וְ הָ יָה ִּאם־שָ לֹום תַ עַנְָך ּופ ְָתחָ ה לְָך וְ הָ יָה כׇל־הָ עָם הַ ּנִּ ְמצָ א־בָ ּה יִּהְ יּו לְ ָך לָמַ ס ַועֲבָ דּוָך׃‬
‫‪If it responds peaceably and lets you in,‬‬
‫‪all the people present there shall be subject to you and serve you.‬‬
‫וְ ִּאם־ל ֹא תַ ְשלִּ ים עִּ מָ ְך וְ ע ְָשתָ ה עִּ ְמָך ִּמלְ חָ מָ ה וְ צַ ְרתָ ָעלֶיהָ ׃‬
‫;‪If it does not surrender to you, but would join battle with you, you shall lay siege to it‬‬

‫‪Deut. Rabbah 5:13‬‬

‫אָ מַ ר ַרבִּ י יְהֹושֻׁ ַע דְ סִּ כְ נִּ ין בְ שֵ ם ַרבִּ י לֵוִּ י כָל מַ ה ּׁשֶ ָגזַר משֶ ה הִּ סְ כִּ ים הַ קָ דֹוש בָ רּוְך הּוא עִּ מֹו‪…,‬‬
‫הַ קָ דֹוש בָ רּוְך הּוא אָ מַ ר לֹו שֶ ִּּילָחֵ ם עִּ ם סִּ יחֹון‪ ,‬שֶ ֶּנאֱמַ ר (דברים ב‪ ,‬כד)‪ :‬וְ הִּ ְתגָר בֹו ִּמלְ חָ מָ ה‪ ,‬וְ הּוא ל ֹא עָשָ ה כֵן‪,‬‬
‫אֶ לָא (דברים ב‪ ,‬כו)‪ :‬וָאֶ ְשלַח מַ לְ אָ כִּ ים וגו'‪,‬‬
‫אָ מַ ר לֹו הַ קָ דֹוש בָ רּוְך הּוא כְָך אָ מַ ְר ִּתי לְ ָך לְ הִּ לָחֵ ם עִּ מֹו‪ ,‬וְ אַ תָ ה פָתַ חְ תָ בְ שָ לֹום‪,‬‬
‫חַ ּיֶיָך שֶ אֲנִּ י ְמקַ ּיֵם גְ ז ֵָר ְתָך‪,‬‬
‫פֹות ִּחים אֶ לָא ְבשָ לֹום‪ ,‬שֶ ֶּנאֱמַ ר‪ :‬כִּ י ִּתקְ ַרב אֶ ל עִּ יר וגו'‪.‬‬ ‫כָל ִּמלְ חָ מָ ה שֶ יְ הּו הֹולְ כִּ ים ל ֹא יְ הּו ְ‬

‫‪Abarbanel, Deut. 20:10‬‬

‫ההכרזות ופקדת ראשי צבאות קודם שילחמו יקראו אליה לשלום‪.‬‬
‫ואם לא תשלי' העיר יצורו עליה ואז לא ישחיתו את עצה כמו שבא בפרשה הנמשכת לזאת‪.‬‬
‫והיה אם שלום תענך ופתחה לך‪ .‬רוצה לומר שמיד כשיקראו אליה לשלום בראשונה תענה שלום‪.‬‬
‫ולא די במענה השלום לבד כי גם שיצטרף אליו תנאי שני והוא שתפתת דלתי העיר שיכנסו ישראל שמה‬
‫אבל אם לא ענת' לשלום מיד אף על פי שתהיה אחר כך מתחרט ויאמרו אנשי העיר לקבל השלום‪.‬‬
‫לא ישמעו לקולם עוד‪ .‬וזהו שאמר והיה אם שלום תענך‪.‬‬
‫ואמרו והיה כל הנמצ' בה יהיו לך למס ועבדוך‬
‫כבר פירשו חז"ל בספרי שהם ב' תנאים מס ועבדות ושמס בלי עבדות ועבדות בלי מס לא יקובל‬
‫וכבר כתב הרמב"ן ז"ל שהפרשה הזאת תכלול המלחמות כלם בין מלחמת חובה בין מלחמת הרשות‪.‬‬
‫‪2‬‬

‫כי גם במלחמת מצוה היו חייבים לקרא לשלום אפילו לז' עממים כמו שמשה קרא לסיחון מלך האמרי לשלום‪.‬‬
‫ואמנם מה שאמר בספרי במלחמת הרשות הכתוב מדבר‪.‬‬
‫הוא להודיע שיש הפרש ביניהם כאשר לא תשלים ועשתה מלחמה שצוה והכית את כל זכורה לפי חרב‬
‫‪ .‬רק הנשים וגומר‪ .‬וע"ז אמרו במלחמת הרשות הכתוב מדבר‪.‬‬
‫רוצה לומר שאע"פ שהיתה מלחמת הרשות‬
‫כיון שקראת לשלום ולא ענו יתחייב להלחם בה והבטיחם שיתנם הש"י בידם‪.‬‬

‫‪Nachmanides, Deut. 23:10‬‬

‫והנכון בעיני בענין המצוה הזאת‬
‫כי הכתוב יזהיר בעת אשר החטא מצוי בו‬
‫והידוע במנהגי המחנות היוצאות למלחמה‬
‫כי יאכלו כל תועבה יגזלו ויחמסו ולא יתבוששו אפילו בניאוף וכל נבלה‬
‫הישר בבני אדם בטבעו יתלבש‪...‬אכזריות וחמה כצאת מחנה על אויב‬
‫ועל כן הזהיר בו הכתוב ונשמרת מכל דבר רע‪.‬‬

‫‪Deut. 20:5-8‬‬
‫וְ דִּ בְ רּו הַ ּׁשֹ טְ ִּרים אֶ ל־הָ עָם לֵאמֹ ר‬
‫ִּמי־הָ ִּאיש ֲאשֶ ר בָ נָה בַ יִּ ת־חָ דָ ש וְ ל ֹא ֲחנָכֹו ֵילְֵך וְ יָשֹ ב לְ בֵ יתֹו פֶן־יָמּות בַ ִּמלְ חָ מָ ה וְ ִּאיש אַ חֵ ר יַחְ נְ כֶּנּו׃‬
‫ּומי־הָ ִּאיש ֲאשֶ ר־נָטַ ע כ ֶֶרם וְ ל ֹא חִּ לְ לֹו ֵילְֵך וְ יָשֹ ב לְ בֵ יתֹו פֶן־יָמּות בַ ִּמלְ חָ מָ ה וְ ִּאיש אַ חֵ ר יְחַ לְ לֶּנּו׃‬ ‫ִּ‬
‫ּומי־הָ ִּאיש ֲאשֶ ר־אֵ ַרׂש ִּאשָ ה וְ ל ֹא לְ קָ חָ ּה ֵילְֵך וְ יָשֹ ב לְ בֵ יתֹו פֶן־יָמּות בַ ִּמלְ חָ מָ ה וְ ִּאיש אַ חֵ ר יִּקָ חֶ ּנָה׃‬ ‫ִּ‬
‫וְ יָסְ פּו הַ ּׁשֹ טְ ִּרים לְ דַ בֵ ר אֶ ל־הָ עָם וְ אָ ְמרּו‬
‫ִּמי־הָ ִּאיש הַ י ֵָרא וְ ַרְך הַ לֵבָ ב ֵילְֵך וְ יָשֹ ב לְ בֵ יתֹו וְ ל ֹא ִּימַ ס אֶ ת־לְ בַ ב אֶ חָ יו כִּ לְ בָ בֹו‪.‬‬

‫‪Mishneh Torah, Sabbath 2:23‬‬

‫עֹובְ דֵ י כֹוכָבִּ ים ּומַ זָלֹות שֶ צָ רּו עַל ֲעיָרֹות י ְִּש ָראֵ ל ִּאם בָ אּו עַל עִּ סְ קֵ י מָ מֹון‬
‫עֹושין עִּ מָ הֶ ן ִּמלְ חָ מָ ה‪.‬‬
‫אֵ ין ְמחַ לְ לִּ ין ֲעלֵיהֶ ן אֶ ת הַ ּׁשַ בָ ת וְ אֵ ין ִּ‬
‫ּומחַ לְ לִּ ין ֲעלֵיהֶ ן אֶ ת הַ ּׁשַ בָ ת‪.‬‬
‫ּובְ עִּ יר הַ סְ מּוכָה לַסְ פָר אֲפִּ לּו ל ֹא בָ אּו אֶ לָא עַל עִּ סְ קֵ י תֶ בֶ ן וְ קַ ש יֹוצְ ִּאין ֲעלֵיהֶ ן בִּ כְ לֵי ַזיִּן ְ‬
‫ּובְ כָל מָ קֹום ִּאם בָ אּו עַל עִּ סְ קֵ י נְ פָשֹות אֹו שֶ ע ְָרכּו ִּמלְ חָ מָ ה אֹו שֶ צָ רּו סְ תָ ם‬
‫ּומחַ לְ לִּ ין ֲעלֵיהֶ ן אֶ ת הַ ּׁשַ בָ ת‪.‬‬
‫יֹוצְ ִּאין ֲעלֵיהֶ ן בִּ כְ לֵי ַזיִּן ְ‬
‫ּומצְ וָה עַל כָל י ְִּש ָראֵ ל שֶ ּיְכֹולִּ ין לָבֹוא וְ לָצֵ את וְ ַלעֲזֹ ר לְ אַ חֵ יהֶ ם שֶ בַ מָ צֹור ּולְ הַ צִּ ילָם ִּמּיַד הָ עֹובְ דֵ י כֹוכָבִּ ים ּומַ זָלֹות בְ שַ בָ ת‪.‬‬ ‫ִּ‬
‫וְ אָ סּור לָהֶ ן לְ הִּ ְתמַ הֲמֵ ּהַ לְ מֹוצָ אֵ י שַ בָ ת‪.‬‬
‫ּוכְ שֶ ּיַצִּ ילּו אֶ ת אֲחֵ יהֶ ן מֻׁתָ ר לָהֶ ן ַלחֲזֹ ר בִּ כְ לֵי ַזיִּן שֶ לָהֶ ן לִּ ְמקֹומָ ם בְ שַ בָ ת כְ דֵ י שֶ ל ֹא לְ הַ כְ ִּשי ָלן ֶלע ִָּתיד לָבֹוא‪:‬‬
‫‪[The following rules apply] when gentiles lay siege to Jewish cities:‬‬
‫‪If their intent was financial gain, the Sabbath laws should not be violated because of them, nor‬‬
‫‪are we allowed to wage war against them.‬‬
‫‪If a city is located near the border, however, we should march against them with weapons and‬‬
‫‪wage war against them even when they are demanding hay or straw.‬‬
‫‪In any location, if the gentiles' intent was Jewish lives, or if they engaged in battle with a city or‬‬
‫‪laid siege to it without stating a specific intention, we must wage war against them,‬‬
‫‪and the Sabbath laws should be violated because of them.‬‬
‫]‪It is a mitzvah for every member of the Jewish people who can come [to their assistance‬‬
‫‪to go out and aid their brethren who are under siege and save them from the gentiles‬‬
‫‪[although it is the] Sabbath. It is forbidden to wait until Saturday night.‬‬
‫‪After they have saved their brethren, they may return home with their weapons on the Sabbath,‬‬
‫‪so that a dangerous situation will not be created in the future.‬‬
‫‪3‬‬

‫‪Tosefta Bava Kamma 7:2, ed. Lieberman, p. 29f.‬‬

‫מה נשתנה אוזן יתר לרצוע מכל איבריו‬
‫לפי ששמעה מהר סיני כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם‬
‫ופרק ממנו עול שמים והמליך עליו עול ב"ו‬
‫לפיכך אמר הכתוב תבוא אוזן ותרצע שלא‪...‬שמרה את מה ששמעה‬