‫מוסדות תכנון ותכניות מתאר‬

‫א‪ .‬החוק המנחה את הקצת הקרקע לבניה ולסלילה הוא חוק התכנון והבניה תשכ"ה ‪.1965‬‬

‫ב‪ .‬בהתאם להוראות החוק מוסדות התכנון מכינים תכניות מתאר על הקרקע הנותנת מענה לשלוש‬

‫שאלות עיקריות‪:‬‬

‫‪ .1‬איזה סוג מבנים מותר לבנות על הקרקע‪ ,‬שטחם וגובהם של מבנים‪.‬‬

‫‪ .2‬איזה שימוש מותר לבצע במבנים‪ ,‬מגורים‪ ,‬תעשיה‪ ,‬מסחר‪ ,‬תרבות‪ ,‬חינוך ועוד‪...‬‬

‫‪ .3‬איזה דרכים יסללו ע"מ לאפשר נגישות למבנים‪.‬‬

‫ג‪ .‬מבדילים בין ‪ 4‬סוגי תוכניות מתאר‪:‬‬

‫‪ .1‬תכנית מתאר ארצית (תמ"א)‬

‫‪ .2‬תכנית מתאר מחוזית (תמ"מ)‬

‫‪ .3‬תכנית מתאר מקומית‬

‫‪ .4‬תכנית מתאר מפורטת‬

‫ד‪ .‬להלן מוסדות התכנון בתחום הבנייה והסלילה בישראל‪:‬‬

‫‪ .1‬ועדה ארצית לתכנון ובניה‬

‫‪ .2‬ועדה מחוזית לתכנון ובניה‬

‫‪ .3‬ועדה מקומית לתכנון ובניה‬

‫ה‪ .‬מוסדות אלה מכינים תכניות מתאר באמצעות ועדות ונוסאים מפורטים יותר כגון‪:‬‬

‫‪ .1‬ועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים‬

‫‪ .2‬ועדה לתשתיות לאומיות‬

‫‪ .3‬ועדה לשמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים‬

‫‪ .4‬ועדה לשמירה על הסביבה החופית‬

‫‪ .5‬ועדה למתקנים בטחוניים‬

‫‪ .6‬ועדה מיישבת‬
 ‫ו‪ .‬המועצה הארצית לתכנון ובניה מכינה תכניות מתאר ארציות‪ ,‬תכניות שחלה על על כל שטחה‬

‫של מדינת ישראל‪.‬‬

‫אחת התכניות היא "תכנית מתאר ארצית לדרכים" העוסקת בדרכים בינעירוניים (תמ"א ‪.)3‬‬

‫תכניות אחרות הן‪:‬‬

‫‪ .1‬תמ"א ‪ – 23‬תכנית מתאר ארצית למסילות ברזל‬

‫‪ .2‬תמ"א ‪ – 18‬תכנית מתאר ארצית לתחנות דלק‬

‫‪ .3‬תמ"א ‪ – 22‬תכנית מתאר ארצית ליערות‬

‫* תכניות מתאר ארציות חייבות לקבל את אישורה של ממשלת ישראל‪.‬‬

‫ז‪ .‬ועדה מחוזית לתכנון ובניה מכינה תכניות מתאר מחוזיות (תמ"מ)‪ ,‬תכניות אלה חלות על שטחו‬

‫של מחוז והן מאושרות ע"י ועדה ארצית לתכנון ובניה‪:‬‬

‫‪ .1‬תמ"מ ‪ – 1‬מחוז ירושלים‬

‫‪ .2‬תמ"מ ‪ – 2‬מחוז הצפון‬

‫‪ .3‬תמ"מ ‪ – 3‬מחוז המרכז‬

‫‪ .4‬תמ"מ ‪ – 4‬מחוז הדרום‬

‫‪ .5‬תמ"מ ‪ – 5‬מחוז תל‪-‬אביב‬

‫‪ .6‬תמ"מ ‪ – 6‬מחוז חיפה‬

‫ח‪ .‬ועדה מקומית לתכנון ובניה מכינה תכנית מתאר מקומית שחלה על שטחו של מרחב תכנון אחד‪.‬‬

‫ועדה מקומית מכינה גם תכנית מתאר לשטח מצומצם המוכרת "תכנית בניין ערים" (תב"ע)‪.‬‬

‫תכנית זו היא מסמך בעל תוקף חוקי שנועד להסדיר את השימוש בקרקע בשטח נתון‪ ,‬היא‬

‫מנחה גם את מתכנן הדרכים בתכנון מפורט המורכב מתכן גאומטרי ותכן המבנה‪.‬‬

‫תכנית מתאר מקומית מאושרת ע"י ועדת תכנון ובניה מחוזית‪.‬‬

‫ט‪ .‬תכנית מתאר מפורטת מהווה את הבסיס החוקי למתן היתר בניה ע"י ועדה מקומית לתכנון ובניה‬

‫שבלעדיו אסור כל שימוש בקרקע‪.‬‬

 ‫י‪ .‬תכנית מתאר מפורטת גם מציינת את הגבול בין קרקע פרטית (מגרש) לבין קרקע ציבורית‬

‫(דרך) המכונה "קו זכויות הדרך"‪.‬‬

‫בתואי הדרך בתכנית מצויין גם מספרן‪ ,‬רוחבן‪ ,‬ומרחק בין קו זכויות הדרך וקו הבניין‪.‬‬

‫יא‪ .‬דוגמה של תכנית מתאר מפורטת‪:‬‬

‫העיגול בתוך רצועת הדרך נקרא רוזטה שהוא מחולק לארבעה חלקים‪:‬‬ ‫•‬

‫החלק העליון רשום בו הספרה האחרונה של מספר הכביש ‪3‬‬

‫החלק התחתון רשום בו רוחב רצועת הדרך במטרים ‪20‬‬

‫החלק השמאלי רשום בו המרחק של קו הבניין לקו זכויות הדרך ‪5‬‬

‫בחלק השמאלי קו הבניין מתלכד עם קו זכויות הדרך לכן רשום ‪0‬‬

‫יב‪ .‬במידה ומכינים תכנית מתאר מפורטת חדשה בדרך כלל גוברת על הקודמת‪.‬‬

‫ע"פ רוב בכל תכנית חדשה יש הוראות מעבר שתפקידן להסדיר את היחס של תכנית חדשה מול‬

‫התכנית הקודמת‪.‬‬
 ‫סיווג דרכים‬

‫א‪ .‬מבדילים בין דרכים בין עירוניות ודרכים עירוניות‪:‬‬

‫‪ .1‬דרך בין עירונית מחברת בין יישובים שונים‪.‬‬

‫‪ .2‬דרך עירונית היא דרך שסלולה בתוך היישוב‪.‬‬

‫ב‪ .‬להלן סיווג משני של דרכים בין עירוניות‪:‬‬

‫‪ .1‬דרך מהירה – דרך שמחברת בין שני יישובים גדולים‬

‫‪ .2‬דרך ראשית – דרך שמחברת בין שני יישובים בינוניים‬

‫‪ .3‬דרך אזורית – דרך שמחברת שורה של יישובים קטנים‪ ,‬קיבוצים ומושבים‬

‫ג‪ .‬להלן סיווג משני של דרכים עירוניות‪:‬‬

‫‪ .1‬דרך פרברית מהירה – דרך שמאפשרת מעבר דרך היישוב‬

‫‪ .2‬דרך עורקית – מחברת בין השכונות בתוך היישוב‬

‫‪ .3‬דרך מאספת – מחברת בין הרובעים השונים בתוך השכונה‬

‫‪ .4‬דרך מקומית – מחברת בין המבנים השונים בתוך הרובע‬

‫ד‪ .‬מערכת דרכים חייבת לספק התפתחות הדרגתית לזרימת התנועה תוך פיצוי הדדי בין‬

‫הפונקציות של תנועה עוברת ותנועה ניגשת‬

‫ה‪ .‬להלן התרשים של סיווג דרכים‪ ,‬בהתאם לאחוז תנועה עוברת ואחוז תנועה ניגשת‪:‬‬

‫ו‪ .‬עקרונות למספור דרכים‪:‬‬

‫‪ .1‬מספרים זוגיים לדרכים בכיוון צפון דרום‬

‫‪ .2‬מספרים בלתי זוגיים לדרכים בכיוון מערב מזרח‬

‫‪ .3‬ספרה אחת – לדרכים מהירות – על גבי שלט בצבע כחול‬

‫‪ .4‬שתי ספרות – לדרכים ראשיות – על גבי שלט בצבע אדום‬

‫‪ .5‬שלוש ספרות – לדרכים אזוריות – על גבי שלט בצבע ירוק‬

‫‪ .6‬ארבע ספרות – לדרכים עירוניות – על גבי שלט בצבע חום‬

‫‪ .7‬המספרים גדלים ממערב לכיוון מזרח ומדרום לכיוון צפון‬

 ‫עקרונות תכן המבנה‬

‫א‪ .‬מסעה מאספלט היא מסעה כפיפה הבנויה ממערכת שכבות העשויות מחומרים נבררים ומונחות‬

‫על פני קרקע מעובדת כשתית ‪(SUBGRADE).‬‬

‫ב‪ .‬להלן מבנה שכבתי של מסעה כפיפה‪:‬‬

‫ג‪ .‬השכבות שמהם בנויה מסעה אספלטית כפיפה‪:‬‬

‫‪ .1‬מצע – שהיא שכבת אגריגטים יציבה המונחת על פני השתית‬

‫‪ .2‬תשתית – שהיא שכבת חצל גרוס ומודרג המונחת על פני מצע‬

‫‪ .3‬שכבה נושאת – שהיא שכבה שעליה מתנהל תנועת כלי רכב (כ"ר) והיא עשויה מתערובת‬

‫אספלטית בעלת תכונות מתוכננות מראש‪ ,‬שמונחת על פני התשתית שרוססה באמצעות תחליב‬

‫ביטומני‪ .‬שכבה זו יכולה להיות מורכבת משתי שכבות משנה‪ ,‬התחתונה היא מקשרת והעליונה‬

‫היא שכבת ציפוי‪.‬‬

‫ד‪ .‬תפקידה העיקרי של מערכת שכבות זו היא לפזר המאמצים הנמסרים לפני המסעה ע"י עומס‬

‫כלי רכב ולהקטינם בהדרגה‪ ,‬בהתאם ליכולתן של כל שכבה עד לערך שאינו עולה על כושר‬

‫התסבולת של השתית‪.‬‬
 ‫עבודת עפר‬

‫א‪ .‬עבודת עפר כוללת את הפעילויות הבאות‪:‬‬

‫‪ .1‬חפירה ו‪/‬או חציבה‬

‫‪ .2‬מילוי‬

‫‪ .3‬סילוק עודפי חפירה‬

‫‪ .4‬מילוי מובא מבחוץ‬

‫‪ .5‬הידוק המילוי‬

‫‪ .6‬תימוך המילוי‬

‫ב‪ .‬דחפורים הם ציוד מיכני הנדסי המשמש לביצוע חפירה עבור כבישים‬

‫ג‪ .‬דחפור הוא טרקטור על מרכב זחלי עם להב בחזיתו ומעקר בצידו האחורי‪ ,‬הוא מופעל על ידי‬

‫מנוע דיזל והלהב והמעקר מופעלים באמצעות מנגנון הידראולי הנשלט מתא המפעיל‬

‫ד‪ .‬מבדילים בין תפוקה אופיינית שניתנת לנו על ידי יצרן הציוד ובין תפוקה ממשית שהיא מתקבלת‬

‫בשטח העבודה במציאות‬

‫‪P=A*L*N‬‬ ‫ה‪ .‬תפוקה ממשית מחושבת לפי נוסחה‪:‬‬

‫‪ .P‬תפוקה ממשית (מ"ק‪/‬ש"ע)‬

‫‪ .A‬תפוקה אופיינית (מ"ק‪/‬ש"ע)‬

‫‪ .L‬מקדם העומס‬

‫‪ .N‬מקדם מיומנות המפעיל‬

 ‫ו‪ .‬להלן ערכים אופייניים של תפוקה (מ"ק‪/‬ש"ע)‪:‬‬

‫מרחק דחיפה(מ)‬

‫‪90‬‬ ‫‪75‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪45‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪15‬‬ ‫משקל הכלי (טון)‬

‫‪30‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪150‬‬ ‫‪220‬‬ ‫‪ 8‬עד ‪10‬‬

‫‪50‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪110‬‬ ‫‪130‬‬ ‫‪220‬‬ ‫‪350‬‬ ‫‪ 11‬עד ‪15‬‬

‫‪80‬‬ ‫‪120‬‬ ‫‪150‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪260‬‬ ‫‪420‬‬ ‫‪ 16‬עד ‪20‬‬

‫‪150‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪240‬‬ ‫‪300‬‬ ‫‪430‬‬ ‫‪700‬‬ ‫‪ 21‬עד ‪30‬‬

‫‪220‬‬ ‫‪250‬‬ ‫‪320‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪600‬‬ ‫‪900‬‬ ‫‪ 31‬עד ‪40‬‬

‫ז‪ .‬להלן מקדמי עומס של סוגי קרקע השונים‪:‬‬

‫‪ .1‬חול – ‪0.89‬‬

‫‪ .2‬חמרה – ‪0.86‬‬

‫‪ .3‬טין – ‪0.80‬‬

‫‪ .4‬חרסית – ‪0.71‬‬

‫‪ .5‬צרורות – ‪0.69‬‬

‫‪ .6‬אבנים – ‪0.67‬‬

‫‪ .7‬סלע מפורר – ‪0.61‬‬

‫ח‪ .‬להלן מקדמי המיומנות למפעיל‪:‬‬

‫‪0.6 .1‬‬

‫‪0.7 .2‬‬

‫‪0.8 .3‬‬

‫‪0.9 .4‬‬

‫‪1.0 .5‬‬
 ‫מעמיסים‬

‫א‪ .‬מעמיס הוא טרקטור שבחזיתו מורכב כף לחפירה‪ ,‬להובלה ולהעמסת עפר‬

‫ב‪ .‬פעולת החפירה של המעמיס מבוצעת על ידי הטיית הכף קדימה‪ ,‬נעיצתה בקרקע‪ ,‬הטיית הכף‬

‫לאחור והגבהתה מעל פני השטח‪ ,‬במצב זה יכול המעמיס להוביל את העפר לנקודת שפך בה‬

‫מבוצעת הפריקה ע"י הטיית הקף קדימה‬

‫ג‪ .‬מעמיס הוא בעל מנוע דיזל ופועל הכף ע"י מנוע הידראולי‬

‫ד‪ .‬בעבודות בכבישים משתמשים בעיקר במעמיסים זחליים‬

‫ה‪ .‬הכפות הן בנפח של ‪ 1‬עד ‪ 12‬מ"ק‬

‫ו‪ .‬תפוקת המעמיס מציינת את כמות העפר המועברת ביחידת זמן (מ"ק‪/‬ש"ע)‬

‫ז‪ .‬מחזור אופייני למעמיס כולל את הפעולות הבאות‪:‬‬

‫‪ .1‬הטענת הכף‬

‫‪ .2‬נסיעה למקום הפריקה‬

‫‪ .3‬פריקת הכף‬

‫‪ .4‬נסיעה חזרה לנקודת הטעינה‬

‫)‪P=L*C*V*N*(60/T‬‬ ‫ח‪ .‬תפוקה ממשית של המעמיס מחושבת לפי נוסחה‪:‬‬

‫‪ .P‬תפוקה ממשית (מ"ק‪/‬ש"ע)‬

‫‪ .L‬מקדם עומס הקרקע‬

‫‪ .C‬מקדם נשיאה של העפר‬

‫‪ .V‬נפח של הכף (מ"ק)‬

‫‪ .N‬מקדם המיומנות של המפעיל‬

‫‪ .T‬זמן מחזור הפעולה בדקות‬

 ‫ט‪ .‬להלן מקדמי נשיאת עפר ( ‪: ) C‬‬

‫‪ .1‬חול – ‪0.95‬‬

‫‪ .2‬חמרה – ‪0.90‬‬

‫‪ .3‬טין – ‪0.85‬‬

‫‪ .4‬חרסית – ‪0.85‬‬

‫‪ .5‬צרורות – ‪0.75‬‬

‫‪ .6‬אבנים – ‪0.65‬‬

‫‪ .7‬גושי סלע – ‪0.60‬‬

‫י‪ .‬להלן מקדמי תפיחת החפר (‪: )%‬‬

‫‪ .1‬חול – ‪8%‬‬

‫‪ .2‬חמרה – ‪14%‬‬

‫‪ .3‬טין – ‪16%‬‬

‫‪ .4‬חרסית – ‪18%‬‬

‫‪ .5‬צרורות – ‪22%‬‬

‫‪ .6‬אבנים – ‪30%‬‬

‫‪ .7‬גושי סלע – ‪40%‬‬

 ‫עיבוד שכבת השתית‬

‫א‪ .‬מבדילים בין מילוי רגיל שלא בודקים את תכונותיו ובין מילוי נברר שבודקים את תכונותיו‬

‫ב‪ .‬תכונותיו של עפר ממוינות ומסווגות לפי שיטת ‪ ,AASHTO‬ושבע קבוצות עיקריות ‪ A-1‬עד ‪,A-7‬‬

‫המיון נעשה ע"י ניפוי בנפה מס' ‪ 200‬לשתי קבוצות עיקריות‪:‬‬

‫‪ .1‬חומרים גרנולרים‬

‫‪ .2‬חומרים טיניים – חרסיתיים‬

‫הסיווג נעשה ע"י‪:‬‬

‫‪ .1‬ניפוי בנפה מס' ‪10‬‬

‫‪ .2‬ניפוי בנפה מס' ‪40‬‬

‫‪ .3‬ניפוי נוסף בנפה מס' ‪200‬‬

‫‪ .4‬קביעות גבול הנזילות‬

‫‪ .5‬קביעת אינדקס פלסטיות‬

 ‫ג‪ .‬להלן סוגי הנחות לכבישים‪:‬‬

‫‪4” .1‬‬

‫‪3” .2‬‬

‫‪2” .3‬‬

‫‪1” .4‬‬

‫‪5\8” .5‬‬

‫‪3\4” .6‬‬

‫‪ .7‬מס' ‪4‬‬

‫‪ .8‬מס' ‪10‬‬

‫‪ .9‬מס' ‪20‬‬

‫‪ .10‬מס' ‪40‬‬

‫‪ .11‬מס' ‪80‬‬

‫‪ .12‬מס' ‪200‬‬

‫ד‪ .‬נפה מס' ‪ 4‬מבדילה בין עפר גס ועפר דק‬

 ‫מילוי רגיל ומילוי נברר‬

‫א‪ .‬מבדילים בין שני סוגי מילוי מתחת למסעה‪:‬‬

‫‪ .1‬מילוי רגיל‬

‫‪ .2‬מילוי נברר‬

‫ב‪ .‬להלן שכבות עפר מתחת למבנה מסעה‪:‬‬

‫‪ .1‬בשכבת עפר עליונה החל מפני השתית ועד לגובה ‪ -0.60‬תהינה שלוש שכבות עפר בעובי‬

‫‪20‬ס"מ כל אחת‬

‫‪ .2‬משכבות מפלסן מ ‪ -0.60‬ועד ‪ -1.20‬תהיינה שתי שכבות בעובי ‪30‬ס"מ כל אחת‬

‫‪ .3‬בשכבות שמפלסן מ ‪ -1.20‬ועד פני הקרקע הטבעית עובי כל שכבה לא יעלה על ‪60‬ס"מ‬

‫ג‪ .‬העפר במילוי הנברר יעמוד בדרישות הבאות‪:‬‬

‫‪ .1‬גבול הנזילות מקסימום ‪35%‬‬

‫‪ .2‬אינדקס פלסטיות מקסימום ‪10%‬‬

‫‪ .3‬מ‪.‬ת‪.‬ק (מנת תסבולת קליפורנית) ‪ C.B.R‬לפחות ‪20%‬‬

‫‪ .4‬הדירוג‪:‬‬

‫אחוז עובר‬ ‫נפה‬

‫‪100%‬‬ ‫”‪3‬‬

‫‪50-100%‬‬ ‫"‪3/4‬‬

‫‪25-80%‬‬ ‫מס' ‪4‬‬

‫‪0-25%‬‬ ‫מס' ‪200‬‬

 ‫ד‪ .‬קיימים שני גבולות סומך של העפר‪:‬‬

‫‪ .1‬גבול פלסטיות – שהוא כמות מים הכלולה בעפר בעת הפיכתו לפלסטי המבוטאת באחוזים‬

‫‪ .2‬גבול נזילות – שהוא כמות מים הכלולה בעפר בעת אובדנה של הפלסטיות והפיכתו לבוץ‬

‫המבוטאת באחוזים‬

‫ה‪ .‬אינדקס פלסטיות – שהוא כמות מים שהיה צריך להוסיף לעפר פלסטי כדי להפכו לבוצי או‬

‫במילים אחרות הפרש בין הנזילות ובין גבול הפלסטיות המבוטא באחוזים‬

‫ו‪ .‬דרך קביעתו של גבול הפלסטיות‪ :‬לוקחים עפר העובר נפה מס' ‪ 10‬ומערבבים אותו במים עד‬

‫לקבלת בצק אחיד‪ ,‬את הבצק מגלגלים ביד על לוח זכוכית עד אשר מקבלים נקניק בעובי ‪3‬מ"מ‪.‬‬

‫כאשר הנקנים מתחיל להתפורר לחתיכות קטנות‪ ,‬מוציאים את תכולת הרטיבות של הנקניקים‪.‬‬

‫משקל רטוב ‪WT‬‬

‫משקל יבש ‪WS‬‬

‫* תכולת הרטיבות (‪[(WT-WS)/WS]*100 = )%‬‬

‫ז‪ .‬גבול הנזילות – נקבע באמצעות מכשיר אטנברג‪ ,‬לוקחים ‪ 100‬גרם עפר העובר נפה מס' ‪4‬‬

‫ומוסיפים לו מים ומערבבים עד שהתערובת נהפכת לצייסה אחידה‬

 ‫בצייסה הזאת ממלאים את הקערה ומיישרים את פניה עד שפתי הקערה‪ ,‬בכלי מיוחד‬ ‫•‬

‫עושים חריץ ברוחב ‪12‬מ"מ לאורך הקוטר של הקערה‬

‫בעזרת המנוף מקישים על השולחן בתדירות של הקשה אחת בשנייה עד אשר שפתי החריץ‬ ‫•‬

‫מתאחדות‪ ,‬הקשות נספרות בעזרת מד הקשות‬

‫לאחר מכן מייבשים את העפר בתנור שוקלים וקובעים תכולת הרטיבות בו‬ ‫•‬

‫חוזרים על הבדיקה ‪ 4‬פעמים עם תכולות רטיבות שונות‬ ‫•‬

‫את תוצאות הבדיקה רושמים בטבלה ומעלים על עקומה של מספר הקשות ותכולות‬ ‫•‬

‫הרטיבות‬

‫מס' הקשות‬ ‫תכולת רטיבות (‪)%‬‬ ‫מס' בדיקה‬

‫‪40‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪30‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪10‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪4‬‬

‫על ידי העברת קו אופקי מ ‪ 25‬הקשות עד למפגש עם ציר תכולות הרטיבות מקבלים גבול‬ ‫•‬

‫הנזילות של העפר‪ ,‬גבול הנזילות של העפר ‪13.5%‬‬

‫ח‪ .‬גבול הנזילות (‪ – )%‬גבול הפלסטיות (‪ = )%‬אינדקס פלסטיות (‪)%‬‬

‫ט‪ .‬דרך קביעתו של מ‪.‬ת‪.‬ק (מנת תסבולת קליפורניה) (‪:)%‬‬

‫מ‪.‬ת‪.‬ק היא מידת התנגדות לגזירה של עפר בעל תכולת רטיבות וצפיפות ידועים‪ ,‬ומתקבלת ע"י‬

‫מנת העומס הדרוש להחדרת מוט לעומק תקני ‪ 0.2‬אינץ' לתוך העפר הנבדק‬

‫מ‪.‬ת‪.‬ק (‪([ = )%‬עומס החדרה של המוט בחומר הנבדק‪/‬עומס תקני)*‪]100‬‬

‫לבדיקת מתק משתמשים רק בעפר העובר נפה "‪3/4‬‬

 ‫צפיפות המילוי ותכולת הרטיבות‬

‫𝑆𝑊‪𝑊𝑇−‬‬
‫‪*100=%‬‬ ‫תכולת רטיבות‬
‫𝑆𝑊‬

‫𝑆𝑊‬
‫צפיפות =‬ ‫ק"ג\מ"ק‬
‫נפח‬

‫תכולת רטיבות (‪)%‬‬ ‫צפיפות (ק"ג‪/‬מ"ק)‬ ‫מספר מדגם‬

‫‪2.5‬‬ ‫‪1420‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪4.5‬‬ ‫‪1550‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪5.5‬‬ ‫‪1640‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪6.5‬‬ ‫‪1700‬‬ ‫‪4‬‬

‫‪7.6‬‬ ‫‪1620‬‬ ‫‪5‬‬

 ‫א‪.‬‬

‫‪ .1‬צפיפות מרבית מעבדתית – ‪ 1700‬ק"ג‪/‬מ"ק‬

‫‪ .2‬תכולת רטיבות אופטימלית – ‪6.5%‬‬

‫‪ .3‬אחוז עפר שהשתייר על נפה – ‪34%‬‬

‫‪ .4‬משקל סגולי – ‪ 2200‬ק"ג‪/‬מ"ק‬

‫ב‪ .‬לאחר קבלת נתוני מעבדה מחשבים את צפיפות מירבית מתוקנת ואת תכולת רטיבות מתוקנת‪:‬‬

‫‪ -D‬צפיפות מתוקנת (ק"ג‪/‬מ"ק)‬

‫‪ -G‬משקל סגולי של אבן (ק"ג‪/‬מ"ק)‬

‫‪ -PG‬אחוז העפר שעבר נפה ‪)%( "3/4‬‬

‫‪ -R‬מקדם תיקון המותנה ב ‪PS‬‬

‫‪ -PS‬אחוז העפר שלא עבר נפה ‪)%( "3/4‬‬

‫‪ -DF‬צפיפות מרבית מעבדתית (ק"ג‪/‬מ"ק)‬

‫‪R‬‬ ‫‪PS‬‬

‫‪1.00‬‬ ‫>=‪20‬‬

‫‪0.99‬‬ ‫‪21-25‬‬

‫‪0.98‬‬ ‫‪26-30‬‬

‫‪0.97‬‬ ‫‪31-35‬‬

‫‪0.96‬‬ ‫‪36-40‬‬
‫ג‪ .‬יש לקבוע כעת צפיפות שדה הנדרשת בפועל בעת ביצוע עבודות עפר כאשר היא מותנת בסיווג‬

‫הקרקע ובעומק השכבה‪.‬‬

‫דרגת צפיפות‬ ‫עומק מפני‬ ‫סיווג העפר לפי ‪AASHTO‬‬

‫שדה (‪)%‬‬ ‫השתית (ס"מ)‬

‫‪100‬‬ ‫<=‪20‬‬ ‫‪( A-3 , A-1‬עובר נפה מס ‪ 200‬מקס ‪)5%‬‬

‫‪98‬‬ ‫>‪20‬‬ ‫‪( A-3 , A-1‬עובר נפה מס ‪ 200‬מקס ‪)5%‬‬

‫‪96‬‬ ‫<=‪20‬‬ ‫‪( A-2-4 , A-3‬עובר נפה מס ‪ 200‬מעל ‪)5%‬‬

‫‪95‬‬ ‫>‪20‬‬ ‫‪( A-2-4 , A-3‬עובר נפה מס ‪ 200‬מעל ‪)5%‬‬

‫‪95‬‬ ‫<=‪100‬‬ ‫‪A-5 , A-4 , A-2-7 , A-2-6 , A-2-5‬‬

‫‪93‬‬ ‫>‪100‬‬ ‫‪A-5 , A-4 , A-2-7 , A-2-6 , A-2-5‬‬

‫‪93‬‬ ‫בכל עומק‬ ‫‪A-6‬‬

‫‪89‬‬ ‫בכל עומק‬ ‫‪A-7‬‬

‫ד‪ .‬הפיקוח על תוצאות הבדיקות של עפר נברר יהיה שכבתי‪ ,‬כלומר אין בשום אופן לאפשר פיזור‬

‫שכבה הבאה לפני סיום בירור תכונותיה של השכבה שמתחת‬

‫ה‪ .‬בדיקת צפיפות שדה של עפר נברר אפשר לערוך באחת השיטות הבאות‪:‬‬

‫‪ .1‬בשיטת מודיפייד ‪ AASHTO‬באמצעות חרוט חול‬

‫‪ .2‬באמצעות פטיש גרעיני‬

‫‪ .3‬באמצעות מכשיר ‪(Falling Weight Deflectometer) FWD‬‬

 ‫ו‪.‬‬

‫ז‪ .‬שיטת פטיש גרעיני‪ ,‬בנקודת ביקורת הראשונה מבצעים גם בדיקה באמצעות חרוט חול רק אם‬

‫הפרש התוצאות אינו עולה על ‪ 2%‬אפשר להמשיך בבדיקה באמצעות מכשיר גרעיני‬

‫ח‪ .‬הסטיה המירבית המותרת מגובה המתוכנן מפני השתית היא ‪ 0‬עד ‪ -40‬מ"מ‬

‫ט‪ .‬במידה והשתית עשויה מעפר חרסית מהסוגים ‪ A-7 A-6‬יש לכסותה ביריעות גיאוטכניות‬

‫בחפיפה שך ‪ 10‬ס"מ אחת על השניה תוך חיבורן באמצעות הלחמה‬

 ‫שכבת מצע‬

‫א‪ .‬שכבת מצע )‪ (SUB BASE‬מונחת על פני השתית ומהווה את השכבה התחתונה של מבנה מסעה‬

‫ב‪ .‬עוביה של שכבת מצע מותנה בהיקף תנועה של המסעה‪ ,‬היקף תנועה מבטא את מספר כלי רכב‬

‫העוברים בדרך במשך יממה (‪ 24‬שעות) כאשר נספרות רק מכוניות שמשקלן עולה על ‪ 4‬טון‬

‫ג‪ .‬להלן סוגי היקפי תנועה‪:‬‬

‫מספר כלי רכב ביממה‬ ‫סוג התנועה‬ ‫מספר סידורי‬

‫‪150 – 0‬‬ ‫קלה‬ ‫‪1‬‬

‫‪450 – 151‬‬ ‫קלה ‪ -‬בינונית‬ ‫‪2‬‬

‫‪1500 – 451‬‬ ‫בינונית – כבדה‬ ‫‪3‬‬

‫‪4500 – 1501‬‬ ‫כבדה‬ ‫‪4‬‬

‫מעל ‪4500‬‬ ‫כבדה מאוד‬ ‫‪5‬‬

‫ד‪ .‬להלן עובי מזערי של שכבת מצע כפונקציה של סוג היקף תנועה‪:‬‬

‫‪ .1‬במסעות המיועדות לתנועה קלה וקלה – בינונית‪ ,‬ישמש מצע סוג ב' בעובי מזערי של ‪ 12‬ס"מ‬

‫‪ .2‬במסעות המיועדות לתנועה בינונית – כבדה ישמש מצע סוג ב' בעובי מזערי של ‪ 15‬ס"מ‬

‫‪ .3‬במסעות המיועדות לתנועה כבדה וכבדה מאוד ישמש מצע סוג א' לשכבת מצע עליונהבעובי‬

‫מזערי של ‪ 15‬ס"מ‪ ,‬לשכבות הנותרות אפשר להשתמש במצע סוג ב"‬

‫ה‪ .‬על שתית שערך המת"ק שלה שווה או גדול מ ‪ 40%‬אין צורך בשכבת מצע כלל‬

‫ו‪ .‬מצע סוג א' יעמוד בדרישות הבאות‪:‬‬

‫‪ .1‬גבול הנזילות – לא יותר מ ‪25%‬‬

‫‪ .2‬אינדקס פלסטיות – לא יותר מ ‪6%‬‬

‫‪ .3‬שווה ערך חול – לפחות ‪27%‬‬

‫‪ .4‬מת"ק – לפחות ‪60%‬‬

‫‪ .5‬דירוג‪:‬‬

‫אחוז עובר‬ ‫נפה‬

‫‪100‬‬ ‫"‪3‬‬

‫‪80-100‬‬ ‫"‪1.5‬‬

‫‪60-85‬‬ ‫"‪3/4‬‬

‫‪30-65‬‬ ‫מס' ‪4‬‬

‫‪20-40‬‬ ‫מס' ‪10‬‬

‫‪5-15‬‬ ‫מס' ‪200‬‬

‫‪ .6‬דרגת צפיפות שדה – לפחות ‪100%‬‬

 ‫ז‪ .‬מצע סוג ב' יעמוד בדרישות הבאות‪:‬‬

‫‪ .1‬גבול הנזילות – לא יותר מ ‪30%‬‬

‫‪ .2‬אינדקס פלסטיות – לא יותר מ ‪8%‬‬

‫‪ .3‬שווה ערך חול – לפחות ‪20%‬‬

‫‪ .4‬מת"ק – לפחות ‪40%‬‬

‫‪ .5‬דירוג‪:‬‬

‫אחוז עובר‬ ‫נפה‬

‫‪100‬‬ ‫"‪3‬‬

‫‪50-100‬‬ ‫"‪1.5‬‬

‫‪30-70‬‬ ‫מס' ‪4‬‬

‫‪5-20‬‬ ‫מס' ‪200‬‬

‫‪ .6‬דרגת צפיפות שדה – לפחות ‪100%‬‬

‫ח‪ .‬מטרת בדיקת שווה ערך חול היא קביעת הכמות היחסית של הדקים (חומרים חרסתיים ואבק)‬

‫בקרקע גרנולרית‬

‫הבדיקה מבוצעת על מדגמים העוברים נפה מס' ‪4‬‬ ‫•‬

‫שווה ערך חול מבוסס על רעיון שמירב קרקעות גרנולריות הם תערובת של חלקיקים גסים וחול‬

‫אשר רצויים בדרך כלל‪ ,‬וכן חלקיקים דקים של חרסית ואבק שאינם רצויים‬

‫יתרונות שיטת בדיקה זו הם במהירות ביצועה ובאפשרויות ביצועה במעבדת שדה‬ ‫•‬

‫מהלך הבדיקה‪:‬‬ ‫•‬

‫שמים כמות מסוימת של החומר הנבדק לגליל שקוף עם שנתות‪ ,‬ובתוכו תמיסה של קלציום‬

‫כלוריד גליצרין ופורמלדהיד במים‪ ,‬מנסרים את הגליל ומוסיפים תמיסה למילוי הגליל‪ ,‬סוגרים‬
 ‫את הגליל ומאפשרים לחומר שבתוכו לשקוע ‪ 20‬דק'‪ ,‬קוראים את גובה עליון של החומר‬

‫המרחף "‪ ,B‬ולאחר מכן מורידים לתוך הגליל משקולת תקנית וקוראים את גובה תחתיתה "‪A‬‬

‫מנת שווה ערך חול היא המנה של הקריאה התחתונה "‪ A‬והקריאה העליונה "‪ B‬כפול ‪.100‬‬

‫ט‪ .‬הסטייה המותרת בגובה פני שכבת מצע היא ‪ 0‬עד ‪ -30‬מ"מ‬
 ‫שכבת תשתית‬

‫א‪ .‬מעל שכבת מצע מהודקת ומיושרת ולאחר בירור תכונותיה מניחים שכבת תשתית )‪(BASE‬‬

‫שברוב המקרים עשויה מאבן גרוסה ומודרגת (אגו"מ)‬

‫ב‪ .‬החומר לתשתית הוא תוצר גריסה של סלע טבעי מסוג דולומיט או גיר דולומיט או צרורות נחל‬

‫ג‪ .‬מבדילים בין אגו"מ סוג א' לבין אגו"מ סוג ב' ‪ ,‬להלן הדרישות שבהן חייב לעמוד החומר לתשתית‬

‫(אגו"מ)‪:‬‬

‫סוג ב'‬ ‫סוג א'‬ ‫תכונה‬

‫מקס' ‪25%‬‬ ‫מקס' ‪25%‬‬ ‫גבול הנזילות‬

‫מקס' ‪5%‬‬ ‫מקס' ‪4%‬‬ ‫אינדקס פלסטיות‬

‫לפחות ‪30%‬‬ ‫לפחות ‪50%‬‬ ‫שווה ערך חול‬

‫לפחות ‪80%‬‬ ‫לפחות ‪100%‬‬ ‫מת"ק‬

‫מקס' ‪1%‬‬ ‫מקס' ‪0.5%‬‬ ‫תכולת רגבי חרסית‬

‫מקס' ‪35%‬‬ ‫מקס' ‪32%‬‬ ‫שחיקות‬

‫‪------‬‬ ‫מקס' ‪35%‬‬ ‫מדד אלונגציה (מאורכות)‬

‫‪------‬‬ ‫מקס' ‪25%‬‬ ‫מדד דחיסות‬

 ‫ד‪ .‬אינדקס הדחיסות ואינדקס מאורכות הם מדדים הבאים להגדיר את איכות הגריסה של‬

‫האגריגטים כפונקציה של צורתם הסופית‪.‬‬

‫ככל שצורת האבן קרובה יותר לקובייה איכותה לעבודות סלילה טובה יותר‪ ,‬וככל שצורתה‬

‫מאורכת יותר או דחוסה יותר איכותה פחות טובה‬

‫ה‪ .‬שיעור השחיקות (לוס אנגלוס)‪:‬‬

‫הוא מדד לחוזק מכני של אגריגטים גדולים מנפה מס' ‪ , 4‬הכושר המכני של אגריגט נבדק על ידי‬

‫התנגדותו לשחיקה‬

‫ו‪ .‬תכולת רגבי חרסית‪:‬‬

‫בדיקה זו נועדה לבחון את מידת הניקיון של תערובת אגריגטים מגרגירים פריכים‪ ,‬במהלך‬

‫הבדיקה מבוצעת הפרדה בין הגרגירים המוצקים לבין הגרגירים הנראים למראית עין מוצקים‬

‫אולם למעשה הם בולי חרסית‪ ,‬או חומר פריך אחר ולא אגריגטים‬

‫ז‪ .‬מפרידים בין דירוק אגו"מ בעל גרגיר מרבי של "‪ 2‬וגרגיר מרבי של "‪ 1.5‬להלן הדירוג‪:‬‬

‫גרגיר מרבי‬ ‫גרגיר מרבי‬

‫"‪2‬‬ ‫"‪1.5‬‬ ‫נפה‬

‫‪100‬‬ ‫‪------‬‬ ‫"‪2‬‬

‫‪70-90‬‬ ‫‪100‬‬ ‫"‪1.5‬‬

‫‪45-80‬‬ ‫‪70-95‬‬ ‫"‪1‬‬

‫‪39-71‬‬ ‫‪55-85‬‬ ‫"‪3/4‬‬

‫‪27-85‬‬ ‫‪40-70‬‬ ‫"‪3/8‬‬

‫‪20-50‬‬ ‫‪30-50‬‬ ‫מס' ‪2‬‬

‫‪15-40‬‬ ‫‪20-45‬‬ ‫מס' ‪10‬‬

‫‪5-25‬‬ ‫‪10-25‬‬ ‫מס' ‪40‬‬

‫‪3-10‬‬ ‫‪3-10‬‬ ‫מס' ‪200‬‬

 ‫ח‪ .‬עובייה המזערי שך שכבת תשתית מאגו"מ תהיה‪:‬‬

‫‪ .1‬בתנועה קלה (עד ‪ 150‬כ"ר‪/‬יממה) – סוג ב' בעובי ‪ 12‬ס"מ‬

‫‪ .2‬בתנועה קלה‪-‬בינונית (‪ – )450-154‬סוג ב' בעובי ‪ 15‬ס"מ‬

‫‪ .3‬בתנועה בינונית‪-‬כבדה (‪ – )1500-451‬סוג ב' בעובי ‪ 15‬ס"מ‬

‫‪ .4‬בתנועה כבדה (‪ – )4500-1501‬סוג א' בעובי ‪ 15‬ס"מ‬

‫‪ .5‬בתנועה כבדה מאוד (מעל ‪ – )4500‬סוג א' בעובי ‪ 20‬ס"מ‬

‫ט‪ .‬האגו"מ יובל ישירות מקו הייצור למגמר שבאתר הסלילה‪ ,‬הפיזור יעשה אך ורק באמצעות מגמר‬

‫(בניגוד למילוי נברר ומצע שניתן לפזרם באמצעות מפלסת)‪ ,‬החומר יגיע עם תכולת רטיבות של‬

‫לפחות ‪ 2%‬מיד לאחר הפיזור בפרטבה באמצעות מכלית מים בהתאם לתכולת רטיבות‬

‫אופטימלית‪ ,‬לאחר המבלות ינוע מכבש סטטי עם ריטוט‪ ,‬כאשר הכבישה תיעשה מהשוליים אל‬

‫המרכז תוך חפיפה של מחצית רוחבו של הגליל‬

‫י‪ .‬דרגת צפיפות שדה הנדרשת בשכבת תשתית היא ‪ 100%‬לפחות מצפיפות המרבית המעבדתית‬

‫יא‪ .‬הסטייה המותרת מהגובה המתוכנן היא מ ‪ 0‬עד ‪ -20‬מ"מ‬

‫יב‪ .‬שכבת התשתית מאגו"מ תרוסס בתחליב ביטומני בצורה אחידה באמצעות מרסס מכני‪ ,‬כאשר‬

‫התחליב חם הריסוס יישאר חשוף לאוויר למשך ‪ 24‬שעות לפחות‪ ,‬הריסוס ייעשה ללא דילול‬

‫בכמות של ‪ 1‬ק"ג‪/‬מ"ר התשתית‪.‬‬

‫ריסוס זה מכונה בשם ריסוס יסוד‬

 ‫בטון בתוואי הדרך‬

‫א‪ .‬משתמשים בבטון בתוואי הדרך למטרות הבאות‪:‬‬

‫‪ .1‬עטיפת צינורות שפכים וניקוז‬

‫‪ .2‬תאי תפיסה ותאי ביקורת‬

‫‪ .3‬יסודות לאבני ספה‬

‫‪ .4‬מעברי ניקוז‬

‫‪ .5‬קירות תומכים‬

‫‪ .6‬גשרים ומחלפים‬

‫ב‪ .‬בטון הוא תערובת רטובה של צימנט‪ ,‬מים ואגריגטים מעורבלת בערבל מכני המושמת בתבנית‪,‬‬

‫שם היא הופכת למוצק‬

‫ג‪ .‬תכונותיו של בטון‪:‬‬

‫‪ .1‬חוזק רב למאמצי לחיצה‬

‫‪ .2‬חוזק ירוד למאמצי מתיחה‬

‫‪ .3‬עמיד למים‬

‫‪ .4‬עמיד מפני אש‬

‫‪ .5‬בעל משקל סגולי רב‬

‫ד‪ .‬חוזקו של הבטון למאמצי לחיצה מותנה בכמות מים בליטרים וכמות צימנט בק"ג‪ ,‬ככל שיחס זה‬

‫קטן יותר כך שחוזקו של הבטון גדול יותר‬

‫ה‪ .‬נהוג לקבוע את חוזקו של הבטון ללחיצה במגפ"ס ‪ 1 , MPa‬מגפ"ס=‪ 10‬ק"ג‪/‬סמ"ר‬

‫לפי תקן ישראלי מיוצרים סוגי בטון הבאים‪:‬‬

‫ב‪ ,10-‬ב‪ ,15-‬ב‪ ,20-‬ב‪ ,30-‬ב‪ ,40-‬ב‪ ,50-‬ב‪.60-‬‬

‫החוזקים המאפיינים סוגי בטון מכונים בשם חוזק אופייני‪ ,‬והוא אשר נלקח בחשבון בתכן הנדסי‬

‫של המבנים‪.‬‬
 ‫ו‪ .‬לייצור תערובת בטון משתמשים בארץ בצימנט פורטלנד מהסוגים הבאים‪:‬‬

‫צ‪.‬פ‪ ,20 .‬צ‪.‬פ‪ ,25 .‬צ‪.‬פ‪ ,30 .‬צ‪.‬פ‪35 .‬‬

‫ז‪ .‬יחס מים לצימנט מכונה בשם מקדם אברהמס‬

‫מים‬
‫=‪C‬‬
‫צימנט‬

‫מקדם זה מתקבל על בסיס עקומי אברהמס‬

‫ח‪ .‬לפי תקן ישראלי חייבים להשתמש בשלושה סוגי אגריגטים לפחות‪:‬‬

‫‪ .1‬פולה – ‪ - 50%‬לפחות ‪ 0.70‬מ"ק‪/‬מ"ק בטון‬

‫‪ .2‬עדש – ‪ - 20%‬לפחות ‪ 0.28‬מ"ק‪/‬מ"ק בטון‬

‫‪ .3‬חול – ‪ - 30%‬לפחות ‪ 0.42‬מ"ק‪/‬מ"ק בטון‬

‫לייצור בטון ‪ 1‬מ"ק צריך ‪ 1.40‬מ"ק אגריגטים‬

‫ט‪ .‬חוזקו של הבטון ללחץ נבדק בגיל ‪ 28‬יום‪ ,‬חוזק זה בהבדלה מחוזק אופייני מכונה בשם חוזק‬

‫ממוצע והוא אשר נדרש‬

‫י‪ .‬ניתן לייצר בטון בשלוש בקרות שונות‪:‬‬

‫‪ .1‬בקרה נחותה שהיא הכי פחות מדוייקת‬

‫‪ .2‬בקרב בינונית שהיא מדוייקת בתנאי אתר העבודה‬

‫‪ .3‬בקרה טובה שמושגת במפעלי בטון‬

‫יא‪ .‬להלן דיאגרמה של אברהמס המתארת הצטברות תוצאות בדיקת בטונים בגיל ‪ 28‬יום ביחס לסוג‬

‫הבקרה שבה הבטונים נוצרו‪:‬‬

‫יב‪ .‬בכל שבקרת ייצור תערובת בטון נחותה יותר כך נדרש חוזק ממוצע גבוה יותר ולהפך‬

‫יג‪ .‬חוזקו הממוצע של הבטון הנבדק בגיל ‪ 28‬יום על ידי הפעלת לחץ מעבדתי על מדגם בצורת‬

‫קובייה שנלקח בעת היציקה‪ ,‬הקובייה צריכה להימצא במשך ‪ 28‬יום בתנאי אפשרה (בטון רטוב‬

‫כל הזמן) מתאימים‬

‫יד‪ .‬להלן מספר מדגמים לנטילה בזמן היציקה כתלות בכמות הבטון שיוצקים‪:‬‬

‫מס' הקוביות‬ ‫כמות הבטון (מ"ק)‬

‫‪3‬‬ ‫עד ‪ 40‬מ"ק‬

‫‪4‬‬ ‫‪ 60-41‬מ"ק‬

‫‪5‬‬ ‫‪ 80-61‬מ"ק‬

‫‪6‬‬ ‫‪ 100-81‬מ"ק‬

‫‪7‬‬ ‫‪ 130-101‬מ"ק‬

‫‪8‬‬ ‫‪ 160-131‬מ"ק‬

‫‪9‬‬ ‫‪ 200-161‬מ"ק‬

‫‪1‬‬ ‫מעל ‪ 200‬מ"ק לכל ‪ 50‬מ"ק‬

 ‫טו‪ .‬כאשר הבטון אינו עומד בדרישות החוזק הממוצע‪ ,‬זאת אומרת כאשר חוזקן הממוצע של‬

‫הקוביות שנבדקו נופל מהחוזק הדרוש‪ ,‬קיימות שתי אפשריות‪:‬‬

‫‪ .1‬לקבל את הבטון למרות איכותו הידועה כאשר הסטייה מהנדרש היא קטנה‪ ,‬במקרה זה‬

‫קונסים את הקבלן בגין הבטון שאיכותו פחותה‬

‫‪ .2‬בודקים את חוזקו של הבטון הקשוי על ידי הוצאת גלילים ובדיקתם ללחיצה במעבדה‬

‫טז‪ .‬להלן מס' הגלילים שיש לקדוח בבטון הקשוי‪:‬‬

‫מספר גלילים‬ ‫נפח הבטון שנוצק (מ"ק)‬

‫‪3‬‬ ‫עד ‪ 10‬מ"ק‬

‫‪4‬‬ ‫‪ 20-11‬מ"ק‬

‫‪5‬‬ ‫‪ 30-21‬מ"ק‬

‫‪6‬‬ ‫‪ 40-31‬מ"ק‬

‫‪8‬‬ ‫‪ 60-41‬מ"ק‬

‫‪10‬‬ ‫‪ 80-61‬מ"ק‬

‫‪12‬‬ ‫‪ 100-81‬מ"ק‬

‫‪14‬‬ ‫‪ 130-101‬מ"ק‬

‫‪16‬‬ ‫‪ 160-131‬מ"ק‬

‫‪18‬‬ ‫‪ 200-161‬מ"ק‬

‫‪2‬‬ ‫מעל ‪ 200‬מ"ק לכל ‪ 50‬מ"ק‬

‫יז‪ .‬אם הבטון לא עמד בדרישות החוזק גם בבדיקת גלילים קיימות שלוש אפשריות‪:‬‬

‫‪ .1‬להורות על הריסת המבנה ולצקת אותו מחדש על חשבון הקבלן‬

‫‪ .2‬לקבל את הבטון למרות חוזקו הנמוך ולהטיל על הקבלן קנס כספי על ידי ניכוי מחשבונו‬

‫‪ .3‬לחזק את המבנה על חשבונו של הקבלן ולקנוס אותו באופן חלקי‬

 ‫יח‪ .‬לשם קביעת רמת הסמיכות של בטון מבצעים בדיקת חמיטה‪:‬‬

‫יט‪ .‬להלן סיווג הסומך של בטון לפני גודל הירד‪:‬‬

‫תכולת מים (ליטר)‬ ‫גודל הירד (מ"מ)‬ ‫כינוי הסומך‬ ‫סימון הסומך‬

‫‪140‬‬ ‫‪25‬‬ ‫יבש‬ ‫‪S-1‬‬

‫‪160‬‬ ‫‪50‬‬ ‫לח‬ ‫‪S-2‬‬

‫‪180‬‬ ‫‪75‬‬ ‫לח פלסטי‬ ‫‪S-3‬‬

‫‪200‬‬ ‫‪100‬‬ ‫פלסטי‬ ‫‪S-4‬‬

‫‪220‬‬ ‫‪125‬‬ ‫רך‬ ‫‪S-5‬‬

‫‪240‬‬ ‫‪150‬‬ ‫רך יציק‬ ‫‪S-6‬‬

‫‪260‬‬ ‫‪175‬‬ ‫יציק‬ ‫‪S-7‬‬

‫‪280‬‬ ‫‪200‬‬ ‫דליל‬ ‫‪S-8‬‬

‫כ‪ .‬חישוב חוזק ממוצע של הבטון בהסתמך על תוצאות בדיקת קוביות במועד מוקדם יותר וזאת‬

‫לצרכים מיוחדים ייעשה לפי הנוסחה‪:‬‬

‫– חוזק משוער בגיל ‪ 28‬יום‬ ‫‪F28‬‬

‫‪ – Rm‬חוזק קובייה ‪ m‬ימים לאחר היציקה‬

‫‪ – am‬מקדם החוזק הממוצע הנלקח מהטבלה הבאה‪:‬‬

‫‪ - m‬ימים‬ ‫צ‪.‬פ‪25 , 20 .‬‬ ‫צ‪.‬פ‪35 , 30 .‬‬

‫‪3‬‬ ‫‪16.50‬‬ ‫‪13.75‬‬

‫‪5‬‬ ‫‪10.73‬‬ ‫‪7.32‬‬

‫‪7‬‬ ‫‪8.00‬‬ ‫‪5.15‬‬

‫‪10‬‬ ‫‪5.50‬‬ ‫‪3.50‬‬

‫‪15‬‬ ‫‪3.04‬‬ ‫‪1.98‬‬

‫‪20‬‬ ‫‪1.71‬‬ ‫‪1.04‬‬

‫‪25‬‬ ‫‪0.57‬‬ ‫‪0.35‬‬

‫‪28‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬

 ‫כא‪ .‬להלן הדרישות של ת"י ‪ 118‬לגבי חוזק הבטון בלחיצה בגיל ‪ 28‬ימים‪:‬‬

‫סוג בטון‬

‫מס' הקוביות‬ ‫תנאי בקרה‬

‫ב‪60-‬‬ ‫ב‪50-‬‬ ‫ב‪40-‬‬ ‫ב‪30-‬‬ ‫ב‪20-‬‬ ‫ב‪15-‬‬ ‫ב‪10-‬‬
‫שנבדקו‬

‫‪63‬‬ ‫‪53‬‬ ‫‪43‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪ 5‬ויותר‬

‫טובים‬
‫‪64‬‬ ‫‪54‬‬ ‫‪44‬‬ ‫‪34‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪3-4‬‬

‫‪----‬‬ ‫‪----‬‬ ‫‪----‬‬ ‫‪37‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪ 5‬ויותר‬

‫בינוניים‬
‫‪----‬‬ ‫‪----‬‬ ‫‪----‬‬ ‫‪38‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪3-4‬‬
 ‫שכבה נושאת‬

‫א‪ .‬מעל התשתית שרוססה בריסוס יסוד שנחשף לאוויר במשך ‪ 24‬שעות לפחות‪ ,‬מפזרים שכבת‬

‫אספלט‪.‬‬

‫תערובת אספלט היא מוצר של ערבול חם של אגריגטים‪ ,‬מלאן הוא ביטומן‬

‫ב‪ .‬האגריגטים לתערובת אספלט יהיו בעלי תכונות אחידות‪ ,‬תוצר גריסה בלבד של סלע טבעי‪ ,‬תהליך‬

‫הגריסה יהיה בין שני שלבים לפחות‬

‫ג‪ .‬מבדילים בין אגריגט סוג א' ואגריגט סוג ב'‪ ,‬שני סוגי האגריגטים ייבדקו לפני הערבול ויעמדו‬

‫בדרישות המפורטות במפרט כללי – פרק ‪51‬‬

 ‫ד‪ .‬להלן הדרישות שבהן האגריגטים המשמשים לתערובות אספלט‪:‬‬

‫אגריגטים סוג ב'‬ ‫אגריגטים סוג א'‬ ‫התכונות‬

‫אגריגטים יהיו תוצר של גריסה בלבד‪ ,‬צורת האגריגטים קוביות‬ ‫גריסות‬

‫שקצותיהם חדים‬

‫לייצור גסים יש להשתמש באבן המשתיירת על נפה מס' ‪3‬‬ ‫גודל אבן לייצור‬

‫לייצור דקים באבן המשתיירת על נפה "‪1.5‬‬

‫מקס' ‪1%‬‬ ‫מקס' ‪0.5%‬‬ ‫תכולת רגבי חרסית‬

‫מקס' ‪25%‬‬ ‫מקס' ‪25%‬‬ ‫גבול הנזילות‬

‫מקס' ‪4%‬‬ ‫מקס' ‪3%‬‬ ‫אינדקס פלסטיות‬

‫לפחות ‪50%‬‬ ‫לפחות ‪50%‬‬ ‫שווה ערך חול‬

‫מקס' ‪32%‬‬ ‫מקס' ‪25%‬‬ ‫שחיקות‬

‫מקס' ‪30%‬‬ ‫מקס' ‪20%‬‬ ‫פחיסות‬

‫מקס' ‪45%‬‬ ‫מקס' ‪35%‬‬ ‫מאורכות‬

‫מקס' ‪35%‬‬ ‫מקס' ‪25%‬‬ ‫ספיגות מים‬

‫ה‪ .‬מבדילים בין התערובות אספלט לפי הגרגיר המרבי של "‪ 1‬שכבה מקשרת ו "‪ 3/4‬לשכבת ציפוי‪ ,‬ושל‬

‫"‪ 3/4‬לשכבה מקשרת ו "‪ 1/2‬לשכבת ציפוי‪ ,‬להלן הדירוג‪:‬‬

‫אחוז עובר גרגיר מרבי‬

‫נפה‬
‫"‪ 1‬לשכבה מקשרת‬ ‫"‪ 3/4‬שכבת ציפוי‪,‬‬ ‫"‪ 1/2‬שכבת ציפוי‬

‫שכבה מקשרת‬

‫‪100‬‬ ‫‪-----‬‬ ‫‪-----‬‬ ‫"‪1‬‬

‫‪84-92‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪-----‬‬ ‫"‪3/4‬‬

‫‪68-78‬‬ ‫‪80-90‬‬ ‫‪100‬‬ ‫"‪1/2‬‬

‫‪60-70‬‬ ‫‪68-78‬‬ ‫‪82-94‬‬ ‫"‪3/8‬‬

‫‪44-54‬‬ ‫‪47-57‬‬ ‫‪56-72‬‬ ‫מס' ‪4‬‬

‫‪28-38‬‬ ‫‪31-40‬‬ ‫‪36-50‬‬ ‫מס' ‪10‬‬

‫‪18-26‬‬ ‫‪18-26‬‬ ‫‪22-32‬‬ ‫מס' ‪20‬‬

‫‪12-20‬‬ ‫‪13-18‬‬ ‫‪14-24‬‬ ‫מס' ‪40‬‬

‫‪7-12‬‬ ‫‪7-11‬‬ ‫‪8-15‬‬ ‫מס' ‪80‬‬

‫‪4-7‬‬ ‫‪4-7‬‬ ‫‪5-9‬‬ ‫מס' ‪200‬‬

‫ו‪ .‬המלאן נגרס מאבן דולומיט או מגיר דולומיט‪ ,‬הוא נטחן‪ ,‬וכולו עובר נפה מס' ‪ ,40‬ו‪ 65%‬ממנו עובר‬

‫נפה מס' ‪ ,200‬המלאן חייב להיות נקי מכל פסולת ויבש לחלוטין‪.‬‬

‫המלאן בנוסף לתפקידיו למלא את החללים בין האגריגטים הוא מקשה קרום הביטומן העוטף את‬

‫האגריגטים‬

‫ז‪ .‬ביטומן שהוא חומר מליטה של התערובת הוא חומר לוואי של תהליך זיקוקו של נפט גולמי‬

‫)‪(OIL DESTELATION‬‬

‫ביטומן לתערובת אספלט בארץ יהיה בעל חדירות של ‪70/60‬‬

‫ביטומן תקני לכבישים הוא מהסוגים ‪PG-70 , PG-68‬‬

‫ח‪ .‬ערבולם של שלושת המרכיבים‪ :‬אגריגטים‪ ,‬מלאן וביטומן‪ ,‬יוצר תערובת אספלט‪ ,‬תערובת זו תעמוד‬

‫בדרישות הבאות‪:‬‬

‫שכבת ציפוי‬ ‫שכבה מקשית‬ ‫התכונות‬

‫אגריגט ב'‬ ‫אגריגט א'‬ ‫אגריגט ב'‬ ‫אגריגט א'‬

‫‪1500‬‬ ‫‪1500‬‬ ‫‪1500‬‬ ‫‪1800‬‬ ‫יציבות (לבראות)‬

‫‪8-16‬‬ ‫‪8-16‬‬ ‫‪8-16‬‬ ‫‪8-16‬‬ ‫נזילות ("‪)0.01‬‬

‫‪70‬‬ ‫‪75‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪75‬‬ ‫חוזק משתייר (‪)%‬‬

‫‪3-6‬‬ ‫‪3-6‬‬ ‫‪4-8‬‬ ‫‪4-8‬‬ ‫חללים בתערובת (‪)%‬‬

‫‪70-80‬‬ ‫‪70-80‬‬ ‫‪70-80‬‬ ‫‪70-80‬‬ ‫דרגת רווית ביטומן (‪)%‬‬

‫‪97-100‬‬ ‫‪97-100‬‬ ‫‪97-100‬‬ ‫‪97-100‬‬ ‫דרגת צפיפות שדה (‪)%‬‬

 ‫מערכת מרשל‬

‫א‪ .‬תפקידה של מערכת מרשל הוא לקבוע תכולת ביטומן בתערובת אספלט‪ ,‬היא מתבצעת על בסיס‬

‫קו דירוג אגריגטים שקבע הקבלן ואושר על ידי המפקח‬

‫ב‪ .‬במעבדה נערכות ‪ 5‬בדיקות שונות בתחום הצפיפות‪ ,‬היציבות‪ ,‬הנזילות‪ ,‬תכולת החללים ודרגת‬

‫רווית ביטומן ובכל בדיקה קובעים את תכולת ביטומן הדרושה‪.‬‬

‫ממוצע ארטימטי של ‪ 5‬תכולות ביטומן שנקבעו יהווה תכולת ביטומן אופטימלית ‪ ,‬אין להרשות‬

‫תכולת ביטומן אופטימלית נמוכה מ‪ %4.3‬עבור שכבה מקשרת ו‪ %4.8‬עבור שכבת ציפוי‬

‫ג‪ .‬לאחר קביעת תכולת ביטומן אופטימלית‪ ,‬מכינים תערובת אספלט עם תכולת ביטומן אופטימלית‬

‫וקו דירוג שנקבע‬

‫מהתערובת מכינים גלילים תקניים ובודקים תכונות התערובת מול היציבות‪ ,‬הנזילות‪ ,‬החוזק‬

‫המשתייר‪ ,‬תכולת החללים ודרגת רווית ביטומן‪.‬‬

‫רק במידה וכל התוצאות עומדות בדרישות המפרט לגבי תכונותיה של תערובת אספלט‬

‫שהוזמנה‪ ,‬ניתן להורות על משלוח התערובת לאתר הסלילה‬

 ‫עקרונות יישומה של שכבת אספלט באתר‪:‬‬

‫א‪ .‬לפני המשלוח של התערובת אספלט לאתר הסלילה ‪ ,‬יוכן ציוד תקין שיכלול מגמר אלקטרוני‪,‬‬

‫מכבש סטטי ומכבש פנאומטי‪ .‬כמו כן‪ ,‬יוכן משטח ליישום שכבת ניסיון בשטח ‪ 100‬מ"ר לפחות‪.‬‬

‫ב‪ .‬התערובת תשלח לאתר במשאיות רכונות שארגזיהן מצופים בפח אבץ מרוח בחומר מונע‬

‫הדבקות‪.‬‬

‫ג‪ .‬התערובת תשלח לאתר הסלילה כאשר חומה ‪160⁰‬‬

‫והיא מכוסה בברזנט לשם שימור הטמפרטורה והגנה מפני זיהום‪ .‬משאיות תהינה עוקבות של‬

‫‪ 30‬דק' ותמנע כל אפשרות של עירום התערובת‪.‬‬

‫יש להקפיד על הזנה ישירה של התערובת מהמשאית אל המגמר‪.‬‬

‫הטמפרטורה המזערית של התערובת בעת הכנסתה למגמר תהיה ‪ 130⁰‬לפחות‪.‬‬

‫ד‪ .‬פיזור שכבות אספלט יעשה במגמרים בעלי מערכת בקרה אלקטרונית אשר עליהם מותקנים‬

‫גששים ומחליקים המתקדמים על גבי כבלי פלדה מתוחים ומוכנים מראש על גבי יתדות בהתאם‬

‫לעובי פיזור הדרוש‪ .‬פני השכבה יהיו חלקים‪ ,‬ללא סדקים או קרעים לפני או אחרי הכבישה‪.‬‬

‫ה‪ .‬הפיזור יעשה ברצועות לאורך הדרך‪ ,‬כל רצועה תחפוף את הצמודה ב‪ 10-7-‬ס"מ‪.‬‬

‫הפיזור יעשה אך ורק במעלה ולא במורד‪ .‬תמיד מהשוליים המרכז‪ .‬אורך כל רצועה ‪ 200‬מ‪.‬‬
 ‫ו‪ .‬מייד לאחר המגמר ינוע מכבש סטטי במשקל ‪ 12‬טון ללא ריטוט‪.‬‬

‫כאשר הטמפרטורה של תערובת אספלט יורדת ל‪ , 90C‬מוכנס מכבש פנאומטי‪.‬‬

‫סדר הכבישה‪:‬‬

‫‪ .1‬הידוק המשק הרוחבי‬

‫‪ .2‬הידוק המשק האורכי‬

‫‪ .3‬הידוק הרצועה‬

‫ז‪ .‬כאשר הטמפרטורה יורדת ל‪ 60C‬מפסיק מכבש פנאומטי את פעולתו ומוכנס שוב מכבש סטטי‪,‬‬

‫הכובש עד שהטמפרטורה של התערובת מגיעה לחום הסביבה‬

‫ח‪ .‬לאחר סיום יישום השכבה נלקחים גלילים לבדיקת תכונותיה של התערובת‪ ,‬המעבדה תבדוק‬

‫ותמסור תוצאות הבדיקות הבאות‪:‬‬

‫‪ .1‬עובי השכבה‬

‫‪ .2‬תכולת ביטומן‬

‫‪ .3‬יציבות‬

‫‪ .4‬חוזק משתייר‬

‫‪ .5‬נזילות‬

‫‪ .6‬תכולת החללים בתערובת‬

‫‪ .7‬דרגת צפיפות שדה‬

 ‫עקרונות יישומה של שכבת אספלט באתר‪:‬‬

‫ט‪ .‬סטייה מותרת מהגובה המתוכנן של פני שכבה מקשרת ‪ 0‬עד ‪ -15‬מ"מ‬

‫י‪ .‬מעל פני שכבה מקשרת‪ ,‬מבצעים ריסוס מאחה מאמולסיה ביטומנית בכמות של ‪ 500‬גרם‪/‬מ"ר‪,‬‬

‫תפקידו של ריסוס זה הוא להבטיח הדבקות מירבית בין שכבה מקשרת ושכבת ציפוי‬

‫יא‪ .‬סמוך עד כמה שניתן למועד ריסוס מאחה‪ ,‬מפזרים ומהדקים שכבת ציפוי‪ ,‬שיטת הביצוע זהה לזו‬

‫של שכבה מקשרת‬

‫גם מערכת הבדיקות זהה לזו של שכבה מקשרת‬

‫לפני הסימון על פני המסעה תבדק מישוריות שלה באמצעות סרגל אלומניום באורך ‪ 4.00‬מ'‬

‫יב‪ .‬הסטייה המותרת מהגובה המתוכנן של שכבת ציפוי היא ‪ -+5‬מ"מ‬