‫סיור העוז‪:‬‬

‫מטרות‪:‬‬

‫‪ .1‬מלחמת חרבות הברזל כחלק מהסטוריה ארוכה ‪ -‬מיקום מלחמת חרבות ברזל ומתקפת‬
‫הפתע ב‪ 7-‬באוקטובר על רצף היסטורי ארוך שנים המדגיש ערכים של ההתיישבות החלוצית‬
‫והציונית במערב הנגב‪ ,‬ואת הגבורה והעמידות האיתנה של התושבים והמגנים מרחב זה‬
‫לאורך הדרות מהם ניתן ללמוד ולשאוב השראה לתקומה שתבוא‪.‬‬
‫‪ .2‬חיבור למשימה וחיזוק המשמעות ‪ -‬הסיור ייתן מענה חינוכי הולם לשאלות ולדילמות‬
‫העולות ביחס למשימת צה"ל נוכח אירועי ה‪ 7-‬באוקטובר‪ ,‬יחזק את צדקת דרכם ותובנת‬
‫המשימה של החיילים המודרכים‪ .‬חיזוק המשמעות יתבסס על החיבור בין המורשת‬
‫ההיסטורית למורשת המתהווה במרחב תוך כדי לחימה בדגש על המשימה של היחידה‬
‫בלחימה‪ ,‬סיפורי עוז ומורשת יחידתיים מהעבר וההווה‪ ,‬עם הפנים למשימות שלפניה‬
‫בהבטחת עתידו של חבל ארץ זה ומחויבותו של צה"ל להגנה עליו‪.‬‬
‫‪ .3‬זיכרון והוקרת תודה ‪ -‬הסיור יתמקד בסיפורי גבורה של אנשים מהשביעי באוקטובר‪.‬‬
‫חובתנו היא לשמוע‪ ,‬ללמוד ולספוג את הרוח והסיפור האישי של אותם אנשים כדי שנוכל‬
‫להנציח אותם‪ ,‬להמשיך את המורשת שלהם ולספר עליהם לדורות הבאים‪.‬‬

‫מסלול‪:‬‬

‫תחנה ראשונה ‪ -‬חניון רעים‪ :‬רקע על העוטף‪ ,‬מיצג הנובה‪ ,‬משקפי מציאות מדומה‬
‫תחנה שנייה ‪ -‬קיבוץ עלומים‪ :‬מהו קיבוץ בשבילי‪ ,‬הקרבות בקיבוץ עלומים‪ ,‬סיכום‬

‫פתיחה‪:‬‬

‫פתיחה רגשית‪:‬‬

‫סבב היכרות ‪ -‬שם‪ ,‬מאיפה הוא בארץ ומה הרגשות שלו לקראת היום‬
‫שאלות להתייחסות ‪ -‬למה הקימו את יחידת הסברה עוז? למה הגעתם להדרכה ביחידת?‬
‫חוויה רגשית במהלך הסיור ‪ -‬חשוב לציין שהסיור עלול להעלות בנו מורכבויות‪ ,‬הצפת רגשות וקושי‪.‬‬
‫המידה ומישהו מרגיש שהוא צריך מענה נוסף‪ ,‬לכל בקשה או הרגשה מוזמן לגשת‪ .‬דבר נוסף‪ ,‬אם‬
‫מישהו במהלך התחנות ירצה לשתף בסיפורים אישיים‪ ,‬להזכיר אנשים מסויימים‪ ,‬הוא תמיד מוזמן‪.‬‬

‫רקע על העוטף‪:‬‬

‫בתקופת התנך‪:‬‬

‫היישוב שלידו אנחנו נמצאים הוא מקום עם סיפור מיוחד והוא חלק מסיפור גדול יותר של‬ ‫‪-‬‬
‫התיישבות חלוצית במרחב הזה‪ .‬כעת נכיר את הסיפור הגדול‪.‬‬
‫כעת נחזור אחורה בזמן ונבין את ההסטוריה והרקע של העוטף‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫הסיפור של איזור זה מתחיל עוד מתקופת התנך כאשר יצחק אבינו מתואר בספר בראשית‬ ‫‪-‬‬
‫(פרשת תולדות) כחקלאי‪.‬‬
 ‫יצחק מתיישב בגרר המזוהה כיום כתל גמה שנמצא בסמוך לקיבוץ רעים של ימינו‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫יצחק זורע חיטה ומקבל פי מאה תבואה ממה שהשקיע בזריעה‪ .‬הוא חופר בארות במרחב‬ ‫‪-‬‬
‫ומעלה עליו את קנאת יושבי הארץ‪.‬‬
‫עוד מימי התנך אנו יכולים ללמוד על החקלאות המשגשת של איזור זה‪ .‬אם אנו מדברים על‬ ‫‪-‬‬
‫ימינו‪ ,‬אנו ניזונים מ ‪ 75% -‬מהירקות ו‪ 22%‬מהפירות של הארץ שמגודלים בשדות באזור‬
‫זה‪.‬‬

‫שנת ‪ - 1937‬ועידת פיל‪:‬‬

‫לאחר שדיברנו על איזור זה בתקופת התנ"ך‪ ,‬כעת נקפוץ במסע הזמן לשנת ‪. 1937‬‬ ‫‪-‬‬
‫בעקבות המרד הערבי הגדול (בו הערבים דרשו עצמאות משלטון המנדט הבריטי‬ ‫‪-‬‬
‫והתנגדו לקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל) שפרץ שנה קודם לכן‪ ,‬קמה‬
‫ועדה בריטית בשם בועידת פיל שהציעה תכנית חלוקה לארץ ישראל (הציגי את מפת‬
‫החלוקה של ועידת פיל)‪.‬‬
‫ההצעה היא לחלק את הארץ ל ‪ 2‬מדינות עתידיות‪ :‬ערבית ויהודית‪ .‬הנגב כולו מיועד למדינה‬ ‫‪-‬‬
‫הערבית‪.‬‬
‫כתוצאה מהצעה זו‪ ,‬אירוע זה הוביל לתנופת התיישבות בנגב כי התפיסה הייתה "במקום בו‬ ‫‪-‬‬
‫תחרוש המחרשה היהודית את התלם האחרון שם יעבור גבולנו" (יוסף טרומפלדור)‬

‫שנת ‪ 11 - 1946‬הנקודות‪:‬‬

‫כלומר‪ ,‬במקום בו היישוב היהודי יחרוש את אדמתו ויבצע עבודה עברית‪ ,‬שם יקבע הגבול‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫לכן בלילה שבין ה‪ 5-‬ל‪ 6-‬באוקטובר ‪ ,1946‬הנהגת הסוכנות היהודית יוצאת במבצע "‪11‬‬ ‫‪-‬‬
‫הנקודות" שמטרתו הייתה להקים ‪ 11‬יישובים חדשים בנגב בלילה אחד כדי לכלול את אזור‬
‫הנגב בתוך גבולותיה העתידיים של המדינה היהודית‪.‬‬
‫תכנון וביצוע המבצע התבצע על ידי חברי ההגנה וחלק מהיישובים הוקמו על ידי הכשרות‬ ‫‪-‬‬
‫נוער בפלמ"ח‪ .‬המבצע נחשב למבצע ההתיישבות הגדול מסוגו בתקופת היישוב היהודי‪.‬‬

‫בארי‪ ,‬אורים‪ ,‬חצרים‪ ,‬גלאון‪ ,‬כפר דרום‪ ,‬משמר הנגב‪ ,‬תקומה‪ ,‬קדמה‪ ,‬נבטים‪ ,‬שובל ונירים‪.‬‬ ‫*‪ 11‬הנקודות הם‪:‬‬

‫שנת ‪ - 1949 - 1947‬מלחמת העצמאות‪:‬‬

‫התקופה הבאה עליה נדבר היא תקופת מלחמת העצמאות‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫בפתחה של מלחמת העצמאות‪ ,‬פתח הצד של היישוב הערבי בהתקפה על היישובים‬ ‫‪-‬‬
‫המבודדים כאן במערב הנגב‪.‬‬
‫בחלק הראשון של המלחמה (לפני קום המדינה וצה"ל כאשר הכוחות הלוחמים הם‬ ‫‪-‬‬
‫המחתרות מול כנופיות היישוב הערבי) עומדים היישובים העבריים בנגב מול כוחות‬
‫ערביים מקומיים ומול התקפות של צבא מתנדבים ממצרים (בניהם‪ ,‬האחים‬
‫המוסלמים‪ -‬תנועת האם של החמאס)‪.‬‬
‫בחלק השני של המלחמה‪ ,‬עם הכרזת העצמאות של מדינת ישראל ופלישת צבאות‬ ‫‪-‬‬
‫ערב למלחמה‪ ,‬יעמדו היישובים כדי לבלום את הצבא המצרי שתקף ממצרים לכיוון‬
‫מרכז הארץ‪.‬‬
 ‫כתוצאה מההתקפות המצריות‪ ,‬אין קיבוץ שבתיו נשארו עומדים‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫הלחימה של מגני היישובים ההתבצעה מתעלות לחימה‪ ,‬ממחסות של שקי חול‬ ‫‪-‬‬
‫וביצורים‪.‬‬
‫הקיבוצים עמדו מול הצבא המצרי בנחישות ובידיעה שכל רגע שיעכבו את המצרים‪,‬‬ ‫‪-‬‬
‫כל פגיעה בצבא מצרים‪ ,‬עוזרת לסיכויים של מדינת ישראל שרק נולדה‪ ,‬לעמוד‬
‫במתקפה‪.‬‬
‫לאחר שעמדה בעוז רוח ובנחישות אדירה‪ ,‬יצאה מדינת ישראל מהמלחמה לאחר‬ ‫‪-‬‬
‫שנה וחצי של מלחמה כשידה על העליונה‪ .‬אותם הקיבוצים שנכתשו עד היסוד‪,‬‬
‫שוקמו‪ ,‬קמו מחדש ובנו מחדש חיים מלאים של התיישבות‪ ,‬חקלאות וקהילה‪.‬‬

‫שנות החמישים ‪ -‬התיישבות‪:‬‬

‫עם הקמת המדינה החלה העליה הגדולה מרחבי העולם‪ .‬מדינת ישראל הצעירה‬ ‫‪-‬‬
‫עומדת מול שתי משימות מורכבות‪ .‬האחת‪ ,‬היא משימה של קליטת עליה חסרת‬
‫תקדים ומשימה נוספת היא ביסוס הגבולות החדשים שנקבעו לאחר המלחמה‪.‬‬
‫מכאן‪ ,‬מגיעים עולים ליישב את איזור הנגב‪ .‬תחילה באמצעות ממעברות (יישובי‬ ‫‪-‬‬
‫קליטה) שהופכות עם הזמן לעיירות הפיתוח אופקים‪ ,‬נתיבות ושדרות‪.‬‬
‫ערים שמהוות מרכז עירוני בתוך חבל התיישבות חקלאי קיבוצי‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫העולים החדשים ששוכנו (לרוב שלא מרצונם ומבחירתם) בגבולה הדרום מערבי של‬ ‫‪-‬‬
‫ישראל הם דור נוסף של חלוצים באזור המקימים לצד ההתיישבות הקיבוצית‪,‬‬
‫התיישבות עירונית בעלת מרקם חיים נוסף בעל אופי שונה עם צלילים וטעמים‬
‫חדשים שתורם לפסיפס של הנוף האנושי והפיזי של המרחב‪.‬‬

‫השנים האחרונות‪:‬‬

‫דיברנו על הקמת ההתיישבות החלוצית במערב הנגב לפני ואחרי קום המדינה‪ .‬חבל‬ ‫‪-‬‬
‫ההתיישבות הזה ממשיך להתפתח אל תוך המאה העשרים ואחת‪.‬‬
‫במהלך ‪ 75‬שנותיה של מדינת ישראל פרחו היישובים והפכו לחלק משמעותי‬ ‫‪-‬‬
‫מהחקלאות הישראלית וקמו כאן בקיבוצים ובאזורי התעשייה בערים מפעלים רבים‪.‬‬
‫לחלוצים שהקימו את היישובים נולדו ילדים ונכדים שרבים מאוד נשארו לגור‬ ‫‪-‬‬
‫בקהילות עם חיבור חזק לארץ ולמרחב הזה של מערב הנגב‪.‬‬
‫עיירות הפיתוח הפכו לערים שלא מפסיקות לצמוח עם הרבה מאוד גאווה מקומית‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫איזור הנגב המערבי שפורח ומתחדש מושך אליו המון מטיילים שמגיעים מכל רחבי‬ ‫‪-‬‬
‫הארץ‪ ,‬שמגיעים לחגוג את הטבע היפיפה אחד הסמלים המזוהים עם האיזור הזה‬
‫של הדרום הוא "פסטיבל דרום אדום"‪.‬‬
‫פסטיבל הטבע הגדול בארץ המושך אליו מידי שנה עשרות אלפי מבקרים שזוכים‬ ‫‪-‬‬
‫להינות מהנוף המרהיב של הדרום שבתקופה זו של השנה מתכסה בפריחה‬
‫ששגונית ובמרבדים אדומים שממלאים את כל השדות‪ .‬בנוסף‪ ,‬הפסטיבל מציע‬
‫למבקרים‪ ,‬טיולים בחיק הטבע‪ ,‬סיורים חקלאיים‪ ,‬שוקי איכרים ולינה כפרית‬
‫פסטיבל הוקם בשנת ‪ 2007‬על ידי בפורום יזמים של שער הנגב בניהם גם אופיר‬ ‫‪-‬‬
‫ליבשטין מכפר עזה וראש מועצת שער הנגב ז"ל‪.‬‬

‫*אופיר ליבשטיין‪:‬‬

‫ליבשטיין נולד בשנת ‪ 1973‬להוריו באילת‪.‬‬ ‫‪-‬‬

 ‫בצבא שירת כחובש וכמדריך בחיל הרפואה ושם גם הכיר את אישתו ורד‪ .‬לימים‬ ‫‪-‬‬
‫עבר לגור איתה בכפר עזה ליד הוריה‪.‬‬
‫לאחר הצבא הקים ביחד עם קרוב משפחה עסק לציוד משרדי ובהמשך גם אתר‬ ‫‪-‬‬
‫אינטרנטי מצליח‪.‬‬
‫ליבשטיין התברג בעולם ההייטק‬ ‫‪-‬‬

‫*המציאות המורכבת בחיים בעוטף‪:‬‬

‫במקביל לחיים השקטים‪ ,‬הפסטורלים והרגועים שמתמזגים עם הטבע הייפיפה‬ ‫‪-‬‬

‫והאוויר הנעים שיש לנגב המערבי להציע‪ ,‬החיים כאן גם לא פשוטים מבינה‬
‫בטחונית‪.‬‬
‫תושבי העוטף ממשיכים לחיות את חייהם לצד ירי מרגמות ורקטות‪ ,‬צבע אדום‪ ,‬בלוני‬ ‫‪-‬‬
‫תבערה‪ ,‬אלימות על הגדר ומבצעים צבאיים שמלווים אותם לעיתים תכופות‪.‬‬
‫אז לצד היופי של המקום מתרחש כאן ניגוד ומורכבות מאוד קשה לחיות חיים רגילים‬ ‫‪-‬‬
‫ובטוחים‪.‬‬

‫שאלות להתייחסות‪:‬‬

‫למי יצא לבקר באזור הזה (לפני ה‪ 7-‬באוקטובר)? מה עשיתם? איך אתם זוכרים את‬ ‫‪-‬‬
‫המקום?‬
‫מה בסיפור של מערב הנגב לאורך השנים יכול להעיד על אותם מרכיבים של כוח עמידה?‬ ‫‪-‬‬

‫תחנה ראשונה ‪ -‬פסטיבל הנובה‪:‬‬

‫פסטיבל "סופרנובה" לרגל חג הסוכות‪ ,‬שהופק על ידי "נובה" או "השבט של נובה"‬ ‫‪-‬‬
‫(‪ ,)Tribe Of Nova‬התקיים בין התאריכים ‪ 6‬ל‪ 7-‬באוקטובר‪.‬‬
‫בפסטיבל השתתפו כ‪ 3,500-‬איש בשטח פתוח ליד קיבוץ רעים במרחק של כ‪ 5-‬ק"מ‬ ‫‪-‬‬
‫מרצועת עזה ובמהלכו הופיעו אומני מוזיקה אלקטרונית וטראנס‪.‬‬
‫ה"אני מאמין" של קהילת מארגני הפסטיבל והרוח ששרתה בו היו (מתוך הפרסום‬ ‫‪-‬‬
‫שעלה לקראתו)‪" :‬אהבת איש את רעהו‪ ,‬שמירה על איכות הסביבה וערכי הטבע‬
‫הנדירים שבתוכם מתקיים הפסטיבל מדי שנתיים‪ ,‬הפצת האהבה למוזיקה‬
‫אלקטרונית משובחת על כל גווניה‪ ,‬חיבור אותנטי לאידיאולוגיה חברתית‪-‬אומנותית"‪.‬‬
‫המבלים במסיבה הזו ביקשו לחגוג אהבה זה לזה ולמרחב הטבע והנוף של מערב‬ ‫‪-‬‬
‫הנגב בחגיגה תרבותית‪-‬חברתית‪.‬‬
‫בבוקרו של ‪ 7‬באוקטובר‪ ,‬בשעה ‪ 06:22‬החלו להשמע אזעקות במתחם הפסטיבל‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫כמה דקות לאחר מכן הוחלט על סגירת המסיבה ושוטרים החלו בפינוי הקהל הרב‬ ‫‪-‬‬
‫מהמקום‪.‬‬
‫במקביל‪ ,‬החלו לחדור מחבלי החמאס לשטח ישראל‪ .‬בשעה ‪ 7:01‬התקבלה במוקד‬ ‫‪-‬‬
‫‪ 100‬שיחה ממבלים במסיבה שדיווחו‪" :‬מחבלים יורים עלינו"‪.‬‬
‫המחבלים הגיעו למתחם הפסטיבל בטנדרים ומצנחי רחיפה‪ ,‬והחלו לירות במשתתפי‬ ‫‪-‬‬
‫המסיבה ברובי קלאצ'ניקוב‪ ,‬ברקטות ‪ RPG‬ולהשליך לעברם רימוני יד‪.‬‬
‫משתתפים שניסו לברוח מהמקום ברכבים‪ ,‬נרצחו על ידי המחבלים שעמדו על כביש‬ ‫‪-‬‬
‫היציאה‪.‬‬
 ‫חלק ממשתתפי המסיבה הצליחו להימלט מהטבח לשדות באזור שם התחבאו‬ ‫‪-‬‬
‫במשך שעות ארוכות מאחורי שיחים או בתוך בורות‪ .‬חלקם אף הצליחו להגיע‬
‫ליישובים והקיבוצים הסמוכים או לערים נתיבות שדרות ואופקים‪ ,‬כאשר גם במקומות‬
‫אלו התמודדו עם קרבות קשים מול מחבלים‪.‬‬
‫במסיבת הנובה נרצחו ‪ 364‬אנשים‪..‬‬ ‫‪-‬‬

‫*סיפור הגבורה של ענר שפירא‪:‬‬

‫באחד המקרים שהתפרסמו‪ ,‬הסתתרו כ‪ 30-‬ממשתתפי המסיבה בתוך מיגונית‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫ענר שפירא‪ ,‬לוחם בסיירת נח"ל שהיה בחופשה‪ ,‬נעמד בכניסה‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫המחבלים שהגיעו למקום החלו להשליך רמונים לתוך המיגונית‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫עם מעט עזרה מאחרים‪ ,‬הצליח שפירא להשליך לפחות שמונה רימוני הלם ורימונים‬ ‫‪-‬‬
‫חיים בחזרה החוצה‪ ,‬כך לדברי הניצולים‪.‬‬
‫רימון אחד לפחות חדר עמוק פנימה והתפוצץ‪ ,‬שפירא נהרג‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫ניצולי המיגונית כינו אותו כגיבור‪ ,‬ואמרו שהוא הציל את חייהם‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫בתוך פחות משעה‪ ,‬אחרי קרב נואש‪ ,‬נרצחו יותר מתריסר מהצעירים שהיו במיגונית‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫הנותרים נלקחו לעזה כבני ערובה‪ ,‬ורק ארבעה יצאו בשלום‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫*גבורת השוטרים במסיבה‪:‬‬

‫כ‪ 40-‬שוטרים אבטחו את האירוע‪ 17 .‬מהם נהרגו בקרבות מול המחבלים‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫השוטרים הללו היו מי שעמדו בקו ההגנה הראשון והיחיד על אלפי המשתתפים‬ ‫‪-‬‬
‫באירוע‪.‬‬
‫לאחר ניסיון לפנות את המסיבה‪ ,‬הבחינו השוטרים במחבלים חמושים במקלעים‬ ‫‪-‬‬
‫כבדים וטילי כתף שהתקדמו במהירות לעבר חניון רעים ופתחו באש‪.‬‬
‫עשרה מהשוטרים ירדו לקו מחסה והגיבו באש‪ ,‬כאשר מצב יחסי הכוחות הוא מעט‬ ‫‪-‬‬
‫שוטרים עם מעט חימוש‪ ,‬מול המוני מחבלים עם חימוש קטלני‪.‬‬
‫לאחר חילופי אש קטלניים‪ ,‬הובילו כמה שוטרים בודדים מאות מהמבלים תוך שהם‬ ‫‪-‬‬
‫מחפים עליהם‪ ,‬בהליכה של ‪ 12‬ק"מ תחת ירי מקלעים למושב פטיש‪ .‬מתוך כל כוח‬
‫האבטחה במקום‪ ,‬שרדו ‪ 4‬שוטרים‪.‬‬

‫*רס"ב יגאל זינגר‪:‬‬

‫בין כוח השוטרים שאבטחו את צירי התנועה למסיבה היה רס"ב יגאל זינגר שזיהה‬ ‫‪-‬‬
‫(ביחד עם שוטר נוסף בשם חיים) שהוא יכול להוביל עם הניידת שלו את מי שהצליחו‬
‫להימלט עם הרכבים בדרך עפר ולא דרך הצירים הראשיים שהיו מלכודות מוות עם‬
‫מארבי מחבלים‪.‬‬
‫השניים הובילו עם הניידת שלהם את המבלים עם רכביהם בדרכי העפר בבטחה‬ ‫‪-‬‬
‫לנתיבות‪.‬‬
‫שם הם הצטיידו בתחנת המשטרה בנשקים ארוכים וחזרו לאזור המסיבה לחלץ‬ ‫‪-‬‬
‫אנשים נוספים‪.‬‬
‫יגאל נפצע בקרב מול המחבלים בנסיון להגיע בחזרה לחניון רעים וכוח של מג"ב‬ ‫‪-‬‬
‫חילץ אותו במצב קשה‪.‬‬
 ‫כיום הוא נמצא בשיקום‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫ההערכה היא כי יגאל וחיים הצליחו להציל ‪ 500‬ממשתתפי המסיבה‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫כאשר יגאל התעורר מהניתוח‪ ,‬סיפרו לו שהוא הציל ‪ 500‬ממשתתפי המסיבה‬ ‫‪-‬‬
‫בגבורה עילאית‪ .‬יגאל ענה בדמעות "יכולתי להציל יותר"‪.‬‬

‫שאלות להתייחסות‪:‬‬

‫מה התחושה שלכם לעמוד כאן ולראות את מה שלפניכם?‬ ‫‪-‬‬

‫האם יש אדם או סיפור שחשוב לכם לציין במעמד הזה?‬ ‫‪-‬‬

‫תחנה שנייה ‪ -‬מציאות מדומה‪:‬‬

‫פתיחת המשבצת ‪ -‬הכנה מנטלית‪:‬‬

‫המשבצת הבאה תעסוק באירועי ה‪ 7-‬באוקטובר‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫במהלכה אנחנו עומדים לצפות באמצעות משקפי מציאות מדומה בסרטון המציג את‬ ‫‪-‬‬
‫המתרחש בקיבוצים בתיעוד ‪ 360‬שצולם בסמוך ל‪ 7-‬באוקטובר‪ ,‬באחד מהסיורים הראשונים‬
‫שנפתחו לתקשורת‪.‬‬
‫אורך הסרטון הוא כשש דקות ומציג חלק קטן מתוך ההרס בקיבוצים באותו זמן‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫מי שיובילו את הסרטון יהיו אנשים שיספרו את סיפורם של חלק מתושבי הקיבוץ על מנת‬ ‫‪-‬‬
‫לנסות לקבל תחושה והבנה מעמיקה יותר של משמעות האירועים הללו‪.‬‬
‫חלק מהתמונות שאתם עומדים לראות‪ ,‬יהיו תמונות קשות הכוללות הרס ושריפה של בתי‬ ‫‪-‬‬
‫קיבוצים מבפנים ומבחוץ כולל כתמי דם‪.‬‬
‫הסרטון אינו מציג מחבלים או גופות!!‬ ‫‪-‬‬
‫הסרטון עלול להציף מבחינה רגשית ולהיות מורכב ולכן אם אינכם מרגישים בנוח‪ ,‬מוזמנים‬ ‫‪-‬‬
‫להוריד את המשקפות גם לפני סיום הסרטון והצפייה אינה חובה!‬

‫*שאלות להתייחסות‪:‬‬

‫אילו תחושות עולות בכם לאור מה שראינו והסיפורים ששמענו?‬ ‫‪-‬‬

‫מה למדתם מהדברים שראינו?‬ ‫‪-‬‬
‫מה לדעתכם תזכרו מהדברים שראינו?‬ ‫‪-‬‬

‫תחנת שניה ‪ -‬קיבוץ עלומים‪:‬‬

‫פתיחה‪:‬‬

‫אנו נמצאים כעת בקיבוץ עלומים‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫קיבוץ עלומים שוכן במועצה אזורית שדות נגב בנגב המערבי‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫הקיבוץ הוא קיבוץ דתי‪-‬שיתופי‪ ,‬כחלק מתנועת הקיבוץ הדתי‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫בבוקר ה‪ - 7‬באוקטובר‪ ,‬בשעה ‪ 6:29,‬עם פרוץ מתקפת הטרור הרצחנית של חמאס‪ ,‬גם‬ ‫‪-‬‬
‫החיים בקיבוץ השתנו לחלוטין‪ ,‬ועל כך נדבר היום‪.‬‬

‫רקע על הקיבוץ‪:‬‬
 ‫קיבוץ עלומים נמצא על כביש ‪ ,232‬קצת יותר מ ‪ 4 -‬ק"מ מרצועת עזה‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫מצפון ‪ -‬הקיבוצים סעד‪ ,‬נחל עוז וכפר עזה‪ ,‬מדרום ‪ -‬בארי וחניון רעים‪ ,‬מערב ‪ -‬רצועת עזה‬ ‫‪-‬‬
‫ומזרח ‪ -‬מושב שובה‪ ,‬זמרת ונתיבות‪.‬‬

‫*שאלה להתייחסות ‪ -‬האם מישהו כאן גר בקיבוץ? רוצה לספר לנו קצת איך החיים בקיבוץ נראים?‬
‫במה הם שונים בעיניו מחיים בעיר או ביישוב?‬

‫קיבוץ עלומים הוקם בשנת ‪ 1966‬ע"י שני גרעיני נח"ל התיישבותיים מתנועת בני עקיבא‬ ‫‪-‬‬
‫משני סניפים ‪ -‬אורים ועלומים ומכאן ההשראה לשמו‪.‬‬
‫בעלומים יש כ ‪ - 120 -‬בתי אב ‪ -‬חלק גדול מהם עלו מאנגליה במסגרת תוכנית עלייה של‬ ‫‪-‬‬
‫תנועת הנוער בני עקיבא‪.‬‬
‫הקיבוץ מונה כ ‪ 450 -‬נפשות בסך הכל ‪ -‬כשהרבה מבני הקיבוץ הם תושבים חוזרים (ילדים‬ ‫‪-‬‬
‫שגדלו בקיבוץ וחזרו לגור בו)‪ .‬כ‬
‫כדי להבין את אופיו של קיבוץ עלומים בצורה הטובה ביותר מספיק להסתכל על תמונת על‬ ‫‪-‬‬
‫של הקיבוץ‪ :‬בקצה הצפוני של הקיבוץ ‪ -‬ישנה שדרה של בתים חדשים יותר‪ .‬ממערב ‪-‬‬
‫בתים ישנים יותר ובמרכז ‪ -‬מדשאה רחבה הכוללת בתוכה את מרבית השירותים‬
‫הקהילתיים בקיבוץ (מזכירות‪ ,‬חדר אוכל‪ ,‬בית כנסת…)‪.‬‬
‫חלקו הדרומי של עלומים מכיל את החקלאות של הקיבוץ‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫קיבוץ עלומים הוא קיבוץ חקלאי במיוחד ‪ 85% -‬מהכנסות הקיבוץ הן מחקלאות ממגוון רב‬ ‫‪-‬‬
‫של גידולים ‪ -‬גזרים‪ ,‬תפוחי אדמה‪ ,‬בטטות‪ ,‬אבוקדו‪ ,‬פרדסים‪ ..‬בנוסף גם לולים‪ ,‬בתי אריזה‬
‫ורפת מהמקצועיות בארץ‪.‬‬
‫בין העובדים במשקים ישנם גם עובדים שמגיעים מתאילנד ותלמידי חקלאות ואגרונומיה‬ ‫‪-‬‬
‫מנפאל ‪ -‬המתגוררים ועובדים בחקלאות של הקיבוץ‪.‬‬
‫כיתת הכוננות בעלומים היא כיתת כוננות מיומנת שמונה ‪ 16‬חברים ‪ -‬כשהאימון האחרון‬ ‫‪-‬‬
‫שלהם התקיים כ ‪ 3 -‬שבועות לפני ה ‪ 7 -‬באוקטובר‪.‬‬

‫אירועי השביעי באוקטובר‪:‬‬

‫תחילת המתקפה ‪ -‬מגורי העובדים והסטודנטים הזרים‪:‬‬

‫כברוב הארץ ‪ -‬גם את חברי קיבוץ עלומים מפתיעה אזעקה בשעה ‪ - 6:29‬אזעקה שנמשכת‬ ‫‪-‬‬
‫זמן רב ברצף‪.‬‬
‫על יד קיבוץ עלומים פועלות ‪ 2‬סוללות של כיפת ברזל שהתרוקנו לחלוטין בעקבות האזעקות‬ ‫‪-‬‬
‫הרבות שפקדו את האזור באותו היום‪.‬‬
‫אייל‪ ,‬מפקד כיתת הכוננות‪ ,‬יוצא מביתו על מנת להבין את ההתרחשות ומדליק את הטלפון‬ ‫‪-‬‬
‫הסלולרי שלו‪ ,‬על אף שמדובר ביום שבת‪ ,‬שמחת תורה‪.‬‬
‫הוא מקבל הוראה להזעיק את כיתת הכוננות ופותח בהוראה ‪ -‬בידוד מרחב ‪ -‬זה פרוטוקול‬ ‫‪-‬‬
‫קיים שלא מפתיע אותו ומדבר על סגירה של צירים במרחב החקלאי מחשש לירי נ"ט‪.‬‬
‫אייל חוזר לביתו על מנת לקחת את הנשק שלו‪ ,‬המפתחות לנשקייה והמפתחות לשערי‬ ‫‪-‬‬
‫הקיבוץ‪ .‬בזמן הזה הוא קורא לחברי כיתת הכוננות להתארגן‪.‬‬
‫בזמן שחברי כיתת הכוננות מתארגנים ‪ -‬בסביבות השעה ‪ 7:00‬נשמע פיצוץ מכיוון החקלאות‬ ‫‪-‬‬
‫בדרום הקיבוץ‪.‬‬
‫אוהד ברוורמן ‪ -‬בן ‪ 23,‬בוגר יחידת ‪ 669‬גר בשכונת הצעירים בקיבוץ עלומים ושומע את‬ ‫‪-‬‬
‫הפיצוצים‪.‬‬
 ‫שתי דקות לאחר מכן שומע גם ירי נק"ל (נשק קל) ומחליט לקום מהמיטה ולחבור לכיתת‬ ‫‪-‬‬
‫הכוננות‪ ,‬עם אקדח שקיבל מחברו בשירות קבע‪.‬‬
‫‪ 12‬מחברי כיתת הכוננות הגיעו לנשקייה‪ ,‬יחד עם אוהד ושני צעירים נוספים‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫כשכיתת הכוננות תסיים להתארגן המחבלים כבר נסוגים מהקיבוץ‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫כ ‪ 10 -‬מחבלים על ‪ 4‬אופנועים נכנסים דרך השער האחורי ומתחילים להתקדם לעבר השער‬ ‫‪-‬‬
‫הראשי‪.‬‬
‫אחד מהעובדים הזרים שנמצא במתקן החליבה שומע את הפיצוץ ויוצא החוצה‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫כשהוא רואה את המחבלים נעים לעברו ‪ -‬הוא נכנס למגורים והולך להתחבא בעליית הגג‬ ‫‪-‬‬
‫של המגורים‪.‬‬
‫מחבלי החמאס יורים ‪ RPG‬לעבר מגורי העובדים‪ ,‬חודרים לתוכם ומובילים את העובדים‬ ‫‪-‬‬
‫להאנגר בתוך הקיבוץ ‪ -‬בו נרצחים ‪ 19‬מהם‪ 8 .‬נוספים נחטפו לעזה‪.‬‬
‫לאחר מכן המשיכו המחבלים למכון החליבה של הקיבוץ‪ ,‬שרפו את מבני הסילו‪ ,‬חוררו‬ ‫‪-‬‬
‫ביריות את מכלי החלב‪ ,‬שרפו את המכונות שהיו במקום וזרעו הרס רב במקום‪.‬‬

‫הקרב הראשון ‪ -‬שער הכניסה לקיבוץ‪:‬‬

‫מחוץ לשער של קיבוץ עלומים נמצאים עשרות אנשים ‪ -‬רובם ברחו מהמסיבה ברעים‬ ‫‪-‬‬
‫שאירעה בערך ‪ 7‬ק"מ דרומית לקיבוץ‪.‬‬
‫כמה דקות לאחר המתקפה על מגורי העובדים ‪ 10 -‬המחבלים מצליחים להגיע לשער‬ ‫‪-‬‬
‫הכניסה‪ ,‬שם הם פוגשים ג'יפ של גולני (גדוד ‪ )13‬ממגן עלומים ובתוכו נמצאים מ"מ וארבעה‬
‫חיילים‪.‬‬
‫לאחר קרב של ‪ 10‬דקות במקום‪ ,‬מחבל אחד נהרג ומחבל נוסף נפצע ע"י שוטר שהיה בדרך‬ ‫‪-‬‬
‫למסיבה ברעים וחבר לכוח של גולני במהלך הקרב‪.‬‬
‫המחבלים מעלים את הפצוע על אופנוע והם נסוגים ביחד איתו בדרך ממנה הגיעו‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫בדרכם החוצה ‪ -‬המחבלים משליכים ‪2‬שני רימונים אל תוך מיגונית שבה מספר עובדים‬ ‫‪-‬‬
‫התרכזו וניסו להסתתר ‪ -‬את אחד מהרימונים הם מצליחים לזרוק החוצה והרימון השני‬
‫מתפוצץ‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬שניים נרצחים ושניים נפצעים‪.‬‬
‫כיתת הכוננות בינתיים מסיימת להתארגן‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫חלק מחבריה קופצים לסייע בטיפול בפצועים בזירה שבחקלאות של הקיבוץ ובשער הכניסה‬ ‫‪-‬‬
‫שאליו מגיעים פצועים ונמלטים‪.‬‬

‫הקרב השני ‪ -‬ליד המגרש‪:‬‬

‫כיתת הכוננות מתחילה להגיב ומשיגה שליטה על הקיבוץ‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫הם נמצאים בתנועה תכופה ‪ -‬ירי נענה בירי‬ ‫‪-‬‬
‫התקשורת וההתנהלות בקיבוץ נעשים בהתאם להתראות המתקבלות דרך הווטסאפ‬ ‫‪-‬‬
‫והטלפון‪.‬‬
‫מקבלים דיווחים מחברי קיבוץ ששומעים פיצוצים ויריות מהממדים שלהם ולפי כך נשלח כוח‬ ‫‪-‬‬
‫של אנשים לבדוק האם קיים אירוע וכיצד מתפעלים אותו‪.‬‬
‫באחת הפעמים‪ ,‬חובש כיתת הכוננות שומע פיצוץ מאוד חזק מכיוון מזרח‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫הוא מבין שהבית שלו הוא הראשון והחשוף ביותר אל מול הפרצה שנפתחה והוא פותח באש‬ ‫‪-‬‬
‫על מנת להגן‪ ,‬על הבית שלו‪.‬‬
‫מעבר הפרצה משיבים אליו אש‪ ,‬ולאחר כמה דקות של קרב הוא נפצע ‪ -‬ככל הנראה מפגיעת‬ ‫‪-‬‬
‫רימון‪.‬‬
‫באחד מהבתים שקרובים ביותר לזירה‪ ,‬מתגוררת חברת קיבוץ שבמקצועה אחות‪ ,‬ובעלה‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫חברי כיתת הכוננות מבינים מאוד מהר שכוחות ההצלה ורפואת החירום לא מסוגלים להגיע‬ ‫‪-‬‬
‫לקיבוץ‪ ,‬ועד השפצועים יקבלו מענה רפואי הולם בבית החולים עלול לקחת זמן יקר מאוד‬
‫ולכן מחליטים לפנות את חבר כיתת הכוננות שנפצע לביתה של האחות שדואגת ומטפלת בו‪.‬‬
‫בינתיים ‪ -‬כיתת הכוננות מייצרת חיץ אנושי בין הפרצה לבין הקיבוץ‪ ,‬ממש במקום בו אנחנו‬ ‫‪-‬‬
‫יושבים (ניתן לראות עדיין על השלטים במקום חורי ירי)‪.‬‬
‫חברי כיתת הכוננות דואגים להסתתר מאחורי השיחים ולשפר עמדות באופן תכוף ‪ -‬וכך‬ ‫‪-‬‬
‫מתנהלת הלחימה‪.‬‬
‫בשלב יחסית מוקדם של הקרב המורכב שאירע כאן‪ ,‬נפצע אחד מחברי כיתת הכוננות ‪ -‬גם‬ ‫‪-‬‬
‫לו קוראים אייל‪ ,‬כשהוא נורה מספר פעמים ומצבו קשה‪.‬‬
‫חברו שלחם לצידו מצליח לחסל את אחד המחבלים בעוד איל ככל הנראה פוצע מחבל נוסף‪,‬‬ ‫‪-‬‬
‫וחברי כיתת הכוננות מפנים גם אותו לבית האחות‪.‬‬
‫כשהוא מגיע ‪ -‬מתגברת ההבנה שאי אפשר להשאיר אותו בקיבוץ והוא חייב להגיע לטיפול‬ ‫‪-‬‬
‫נמרץ‪.‬‬
‫על אף הסכנה האדירה שיש ביציאה לדרכים ולכבישים‪ ,‬מחליט בעלה של האחות לפנות‬ ‫‪-‬‬
‫אותו מהקיבוץ ברכבו הפרטי כדי שיוכל לשמור עליו בחיים‪.‬‬
‫בתושיה רבה הצליחו להגיע עם הרכב לנתיבות‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫כאשר הגיעו‪ ,‬גלגלי המכונית של בעלה של האחות בערו ונמסו ‪ -‬מהמהירות המטורפת שבה‬ ‫‪-‬‬
‫בעלה של האחות נהג את הדרך לנתיבות‪.‬‬
‫שם הם חיכו עד להגעה לאמבולנסים שפינו את איל לבית החולים שלבסוף ניצל‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫בסוף ההיום התבצעו שלושה חילוצים תחת אש מהקיבוץ‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫הקרבות על בתי האריזה וההאנגרים בקיבוץ‪:‬‬

‫במהלך הקרבות‪ ,‬שימשה כיתת הכוננות כחיץ בין הקיבוץ לבין מעל ‪ 30‬מחבלים‪ ,‬והצליחה‬ ‫‪-‬‬
‫לחסל את המחבל המוביל בכוח ולפצוע מחבלים נוספים‪.‬‬
‫במהלך הקרבות‪ ,‬הצליחו מחבלים רבים להשתלט על המבנים החקלאיים של קיבוץ עלומים‪,‬‬ ‫‪-‬‬
‫דבר שסייע להם רבות בשליטה על כביש ‪ - 232‬הדרך הסלולה היחידה להגיע ליישובים‬
‫רבים בנגב המערבי‪.‬‬
‫בסביבות השעה ‪ 12:00‬כוחות של יהל"ם‪ ,‬שלדג ובהמשך גם סיירת מטכ"ל מגיעים לקיבוץ‬ ‫‪-‬‬
‫וחוברים לכיתת הכוננות‪.‬‬
‫הם מבינים כי מחבלים רבים מסתתרים בבתי האריזה ולכן הם ניגשים לשם לסרוק את‬ ‫‪-‬‬
‫השטח ומוצאים עצמם בלחימה מולם‪.‬‬
‫באזור היו היתקלויות וקרבות רבים‪ ,‬בהם נפצעו וחוסלו מחבלים רבים‪ ,‬כשבשלב מאוחר יותר‬ ‫‪-‬‬
‫של הלחימה חברו הכוחות למסק"ר שחיסל את המחבלים שנותרו בהאנגרים‪.‬‬

‫הקרבות על הדרכים ‪ -‬היתקלויות בצומת עלומים‪:‬‬

‫עוד מהבוקר הייתה צומת עלומים חשופה לאירועים רבים‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫באחד האירועים הראשונים היו מעורבים האחים ישי ונעם סלוטקי‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫שניהם‪ ,‬גרים בבאר שבע וכאשר שמעו על הקרבות המתחוללים בקיבוצים‪ ,‬הם החליטו על‬ ‫‪-‬‬
‫דעת עצמם לקפוץ לאזור כדי לסייע לחלץ תושבים‪ ,‬מבלים ופצועים‪.‬‬
 ‫הם מגיעים לצומת עלומים בסביבות השעה ‪ 7:00‬נתקלים במחבלים ונלחמים בהם בצומת‬ ‫‪-‬‬
‫ושם הם נופלים‪.‬‬
‫המידע על סיפור גבורתם של האחים סלוטקי לא מספיק ברור עד היום‪ .‬יש מידע שהתקבל‬ ‫‪-‬‬
‫מהמצלמות שמראה שכשהם הגיעו לצומת הם התחבאו בתעלה‪ ,‬ולאחר מכן נעו דרומית‬
‫יותר מקו המצלמות‪ .‬כשנמצאו גופותיהם‪ ,‬נמצאו סביבבם גופות מחבלים רבים‪ ,‬וניתן להניח‬
‫ולהסיק כי הם נפלו בקרב הירואי‪.‬‬
‫אירוע נוסף שקרה בבוקר אותה השבת‪,‬‬ ‫‪-‬‬
‫טייסי טייסת ‪ 118‬ממוקמים בבסיס תל נוף ואחראים על הטסת מסוקי היסעור‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫בבוקר השבת השחורה הם מבינים את גודל האירוע ומשימתם היא להטיס כ ‪ 250 -‬חיילי‬ ‫‪-‬‬
‫צנחנים לקיבוץ עלומים‪.‬‬
‫כאשר הם מקבלים את המשימה‪ ,‬עומדת בפניהם דילמה חשובה ‪ -‬האם להוריד את החיילים‬ ‫‪-‬‬
‫קרוב למחבלים ואז להסתכן בפגיעה בכלי הטיס ובכך לפגוע ביכולת של המסוקים להוביל‬
‫לוחמים נוספים לשדה הקרב או לנחות במקום רחוק ולהסתכן בכך שהחיילים לא יוכלו כלל‬
‫להגיע לקיבוץ ויתקעו בקרבות בדרכים‪.‬‬
‫בסופו של דבר מחליטים הטייסים שלהוריד את החיילים בלב שדה הקרב ‪ -‬בשדה הנמצא‬ ‫‪-‬‬
‫בקרבת הקיבוץ‪.‬‬
‫בשעה ‪ 11:40‬אחד מהמסוקים מתכונן לנחיתה עם ‪ 50‬לוחמי הצנחנים שעליו‪ ,‬ובזמן הזה הם‬ ‫‪-‬‬
‫מזהים פגיעה מטיל שמשביתה את אחד מהמנועים של המסוק‪.‬‬
‫הם מבינים שעליהם לבצע נחיתת חירום מסוכנת עם ‪ 50‬החיילים על המסוק כאשר מנוע‬ ‫‪-‬‬
‫אחד בלבד פועל‪ ,‬יש יריות בלתי פוסקות של נשקים קלים על המסוק וחיילים בתוך המסוק‬
‫נפצעים‪ ,‬בניהם מפקד הטייסת‪.‬‬
‫כאשר המסוק נמצא קרוב לקרקע‪ ,‬המכונאי המוטס ד' מנסה לפתוח את הרמפה לירידתם של‬ ‫‪-‬‬
‫‪ 50‬לוחמי הצנחנים מהמסוק‪ ,‬אך ישנה תקלה והרמפה לא נפתחת‪.‬‬
‫לבסוף‪ ,‬המכונאי המוטס מצליח לפתוח את הדלת האחורית באופן ידני‪ ,‬מנחה את החיילים‬ ‫‪-‬‬
‫לרדת בזריזות מהמסוק ולהשכב על הקרקע‪.‬‬
‫צוות המסוק מצליח לחלץ את כל נוסעיו לפני שהמסוק נשרף כולו‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫לאחר שהצליחו להינצל מתקרית המסוק‪ ,‬ללוחמי הצנחנים לוקח עוד שעה וחצי לחצות את‬ ‫‪-‬‬
‫הכביש לקיבוץ כשהם נמצאים תחת אש כבדה ע"י עשרות מחבלים שכבר ממוקמים בצידי‬
‫הכבישים ובהאנגרים החקלאיים של הקיבוץ‪.‬‬
‫בסביבות השעה ‪ 13:00‬הצליחו להגיע לוחמי הצנחנים לקיבוץ‪ ,‬ומרגע זה‪ ,‬הם נפרשים להגן‬ ‫‪-‬‬
‫על הקיבוץ ונשארים להגן עליו במשך השבועיים הראשונים של המלחמה‪.‬‬

‫סיכום‪:‬‬

‫היום פגשנו במרחב סיפורים רבים מהעבר ומההווה שמכולם עולים כוח העמידה‪ ,‬הערכים‬ ‫‪-‬‬
‫והגבורה שמאפיינים את ההתיישבות בעוטף לאורך השנים וגם את גודל האובדן ומה שנפגע‬
‫באותה מתקפה רצחנית ב‪ 7-‬באוקטובר‪.‬‬
‫פגשנו מורשת עשירה‪ ,‬יפה ומלאת חיים וגם כואבת של עמידה איתנה‪ ,‬נחישות ומסירות‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫בהדרכה המרכזית הזו אנחנו מבקשים יחד להרים ראשנו ולהפנות מבטנו אל עצמנו‪ ,‬אל‬ ‫‪-‬‬
‫משימתנו כיחידה וכמשרתים בצה"ל בעת הנוכחית‪ ,‬ננסה יחד להתבונן באירועי הגבורה‬
‫שהתרחשו במרחב הזה ולנסות ללמוד מהם ולקבל מהם השראה לכיצד במשמרת שלנו‬
‫אנחנו עושים כמיטב יכולתנו על מנת שצה"ל יעמוד במשימתו‪.‬‬
 ‫שאלות להתייחסות‪:‬‬

‫אילו רגשות עלו בכם במהלך הסיור?‬ ‫‪-‬‬

‫כיצד אתם יוצאים מכאן?‬ ‫‪-‬‬

‫*סיכום המפקד‬