‫‪08/11/07‬‬

‫הסתברות וסטטיסטיקה – שיעור ‪3‬‬

‫נוסחת ההסתברות השלמה‬

‫תנאים‬
‫‪ – N.1‬מאורעות זהים שהאיחוד בניהם נותן את כל‬
‫מרחב המדגם‪.‬‬
‫‪.2‬קיים מאורע נוסף (‪ )B‬שיכולים להיות לו חיתוכים‬
‫עם מאורעות ‪ N‬או שחיתוך עם מאורע הוא קבוצה‬
‫ריקה‪.‬‬

‫רישום התנאים‬
‫‪.1‬יהיו ‪ A1 , A2 , A3 ,..., An‬מאורעות זרים ב ‪.Ω -‬‬
‫‪. A1 A2 A3 ... An = Ω‬‬
‫‪. B ⊂ Ω .2‬‬

‫מטרת הנוסחה‬
‫לתת את ההסתברות של מאורע ‪ B‬ע"י בניית ‪ B‬מחלקיו במאורעות ‪.A‬‬

‫פיתוח הנוסחה‬
‫* כל חלקי מאורעות ‪ B‬זרים זה לזה מהתנאי שמאורעות ‪ A‬זרים זה לזה‪.‬‬

‫) ‪B = ( B  A1‬‬ ‫) ‪( B  A2 ) ( B  A2‬‬ ‫‪....‬‬ ‫) ‪( B  An‬‬

‫נפעיל את חוק המאורעות הזרים‪:‬‬

‫מעבר למציאת חיתוך‪ ,‬בחירת צורה זו בגלל ש – ‪ B‬נעלם‪.‬‬

‫) ‪P( B ) = P ( B / A1 ) ⋅ P( A1 ) + P( B / A2 ) ⋅ P( A2 ) + P ( B / A3 ) ⋅ P( A3 ) + .... + P ( B / An ) ⋅ P( An‬‬

‫נוסחה זו היא נוחת ההסתברות השלמה‪ ,‬נצמצם אותה (בצורת רישום בלבד)‪:‬‬

‫‪n‬‬
‫) ‪P ( B ) = ∑P ( B / Ai ) ⋅ P( Ai‬‬
‫‪i =1‬‬

‫נוחת בייס (‪)BAYES‬‬

‫התנאים לנוסחה זו זהים לנוסחת ההסתברות השלמה‪.‬‬

‫מטרת הנוסחה‬
‫למצוא ) ‪ P( Ak / B‬ל ‪. k = 1,2,..., n -‬‬

‫הנוסחה‬
‫) ‪P( B / Ak ) ⋅ P( Ak‬‬
‫) ‪P( Ak  B‬‬
‫= ) ‪P( Ak / B‬‬ ‫=‬ ‫‪n‬‬

‫) ‪P( B‬‬ ‫) ‪∑ P( B / A ) ⋅ P( A‬‬

‫‪i =1‬‬
‫‪i‬‬ ‫‪i‬‬

‫‪-1-‬‬
‫‪08/11/07‬‬
‫הסתברות וסטטיסטיקה – שיעור ‪3‬‬
‫דוגמאות‬
‫‪.1‬בקופסה א' ‪ 5‬כדורים אדומים ו – ‪ 5‬ירוקים‪.‬‬
‫בקופסה ב' ‪ 2‬כדורים אדומים וכדור ירוק אחד‪.‬‬
‫בוחרים קופסה באקראי ומוציאים כדור‪:‬‬
‫‪.1‬מה הסיכוי לכדור אדום?‬
‫‪ – A1‬בחירת קופסה א'‪.‬‬
‫‪ – A2‬בחירת קופסה ב'‪.‬‬
‫(מאורעות זרים הנותנים את כל מרחב המדגם)‪.‬‬
‫‪ – B‬בחירת כדור אדום – חיתוך עם ‪ A1‬ו – ‪.A2‬‬
‫? = ) ‪P( B‬‬
‫נגדיר את הסיכוי(הסתברות שלמה)‪:‬‬
‫) ‪P( B ) = P ( B / A1 ) ⋅ P( A1 ) + P( B / A2 ) ⋅ P( A2‬‬

‫נכין הסתברויות‪:‬‬
‫‪P( A1 ) = P ( A2 ) = 0.5‬‬
‫‪5‬‬
‫= ) ‪P( B / A1‬‬ ‫‪= 0.5‬‬
‫‪10‬‬
‫‪2‬‬
‫‪P( B / A2 ) = = 0.66‬‬
‫‪3‬‬

‫נציב‪:‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪7‬‬
‫= ‪P( B ) = 0.5 ⋅ 0.5 + ⋅ 0.5‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪12‬‬

‫‪.2‬ידוע שנבחר כדור אדום‪ ,‬מה הסיכוי שהוא נבחר מקופסה ב'?‬
‫(בייס)‬
‫) ‪P( B / A2 ) ⋅ P ( A2‬‬ ‫‪2‬‬
‫⋅‬ ‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫= ) ‪P( A2 / B‬‬ ‫= ‪= 7‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬
‫) ‪P( B‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪7‬‬

‫דרך נוספת לפתרון – דיאגרמת עץ‬

‫כללי עבודה‪:‬‬
‫‪.1‬במסלולים מכפילים הסתברויות‪.‬‬
‫‪.2‬בין מסלולים מחברים הסתברויות‪.‬‬

‫‪.1‬נחשב ) ‪ - P( B‬מסלולים א' וג'‪:‬‬

‫‪1 1 1 2 7‬‬
‫= ) ‪P( B‬‬ ‫= ⋅ ‪⋅ +‬‬
‫‪2 2 2 3 12‬‬

‫‪.2‬סעיף ב' בשאלה – מסלול ג'‪:‬‬

‫‪2‬‬
‫‪⋅ 12‬‬ ‫‪4‬‬
‫= ) ‪P( A2 / B‬‬ ‫‪3‬‬
‫=‬
‫‪7‬‬
‫‪12‬‬ ‫‪7‬‬

‫‪-2-‬‬
‫‪08/11/07‬‬
‫הסתברות וסטטיסטיקה – שיעור ‪3‬‬
‫סיכום לעץ‬
‫‪.1‬העץ נבנה בצורה כרונולוגית‪.‬‬
‫‪.2‬סכום ההסתברויות של כל הענפים שיוצאים מאותה נקודה של העץ‬
‫שווה ל‪.1-‬‬
‫‪.3‬כללי העבודה עם העץ הם‪:‬‬
‫‪.1‬כפל ההסתברויות בתוך כל ענף‪.‬‬
‫‪.2‬חיבור ההסתברויות בין הענפים‪.‬‬

‫מתי משתמשים בכל אחת מהנוסחאות‬

‫שתי הנוסחאות משמשות לניסויים הכוללים מספר שלבים‪:‬‬
‫‪.1‬נוסחת ההסתברות השלמה ‪-‬‬
‫כאשר יש להעריך הסתברות שקשורה בשלב האחרון של הניסוי‪.‬‬

‫‪.2‬בייס‬
‫כאשר ידועה תוצאה של השלב האחרון בניסוי ויש להעריך הסתברות‬
‫שקשורה באחד השלבים המוקדמים של הניסוי‪.‬‬

‫דוגמאות נוספות‬
‫כל המבנים בשכונה מסויימת נבנים ע"י ‪ 4‬חברות בניה‪:‬‬
‫‪-‬חברה א' בונה ‪.40%‬‬
‫‪-‬חברה ב' בונה ‪.30%‬‬
‫‪-‬חברה ג' בונה ‪.20%‬‬
‫‪-‬חברה ד' בונה ‪.10%‬‬
‫* (ניתן לראות שכל בניין נבנה ע"י חברה אחת מכיוון שסה"כ יש ‪)100%‬‬

‫‪ 90%-‬מהמבנים של חברה א' הם למכירה‪ 10% ,‬להשכרה‪.‬‬

‫‪ 70%-‬מהמבנים של חברה ב' הם למכירה‪ 30% ,‬להשכרה‪.‬‬
‫‪ 50%-‬מהמבנים של חברה ג' הם למכירה‪ 50% ,‬להשכרה‪.‬‬
‫‪-‬כל המבנים של חברה ד' הם למכירה‪.‬‬

‫‪.1‬איזה אחוז מכלל המבנים מיועד למכירה ואיזה להשכרה?‬

‫החישוב יבוצע ע"פ נוסחת ההסתברות השלמה – חישוב‬
‫בשלב האחרון‪.‬‬
‫‪ --‬מסלולי המכירה‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫= ) ‪P( B ) = ∑ P ( B / Ai ) ⋅ P( Ai‬‬
‫‪i =1‬‬

‫‪0.4 ⋅ 0.9 + 0.3 ⋅ 0.7 + 0.2 ⋅ 0.5 + 0.8 ⋅ 0.1 = 0.77‬‬

‫‪ 77%‬מהמבנים למכירה‪.‬‬
‫‪ 23%‬מהמבנים להשכרה‪.‬‬

‫‪-3-‬‬
‫‪08/11/07‬‬
‫הסתברות וסטטיסטיקה – שיעור ‪3‬‬
‫‪.2‬על כל אחד מהמבנים ראית שלט להשכרה‪ ,‬מה הסיכוי שמבנה זה נבנה‬
‫ע"י חברה ג'?‬
‫(‬
‫= ‪P A3 / B‬‬ ‫)‬ ‫‪0.2 ⋅ 0.5 10‬‬
‫‪0.23‬‬
‫=‬
‫‪23‬‬

‫‪.3‬אם מבנה מיועד למכירה‪ ,‬מה הסיכוי שהוא לא נבנה ע"י חברה ב'?‬
‫חישוב ע"י משלים‪:‬‬
‫(‬ ‫)‬
‫‪P A2 / B = 1 − P ( A2 / B ) = 1 −‬‬
‫‪0.3 ⋅ 0.7‬‬
‫‪0.77‬‬
‫‪=1−‬‬
‫‪0.21‬‬
‫‪0.77‬‬
‫‪= 0.7273‬‬

‫חישוב ישיר‪:‬‬
‫(‬
‫= ‪P A2 / B‬‬ ‫)‬ ‫‪0.4 ⋅ 0.9 + 0.2 ⋅ 0.5 + 0.1 ⋅ 1 0.56‬‬
‫‪0.77‬‬
‫=‬
‫‪0.77‬‬
‫‪= 0.7273‬‬

‫‪.4‬בהנחה שמספר המבנים הוא גדול מאוד‪ ,‬בוחרים באקראי שני מבנים‪.‬‬
‫מה הסיכוי ששניהם נבנו ע"י אותה חברה?‬
‫(‬ ‫)‬
‫‪P( A / B ) + P A / B = 1‬‬
‫‪0.4 2 + 0.32 + 0.2 2 + 0.1 = 0.3‬‬

‫שאלה‬
‫בעיירה מסויימת ‪ 85%‬מהמוניות בצבע ירוק‪ 15% ,‬כחולות‪.‬‬
‫בתאונת פגע וברח הייתה מעורבת מונית‪ ,‬העד שהיה נוכח במקום התאונה בשעת‬
‫הלילה‪ ,‬עבר בדיקת אמינות‪.‬‬
‫הסתבר שהוא מזהה צבעים נכון ב – ‪ 80%‬מהמקרים‪.‬‬
‫‪.1‬אם עד העיד שמונית ירוקה הייתה מעורבת בתאונה‪ ,‬מה הסיכוי שזה‬
‫נכון?‬

‫‪ --‬מסלול זיהוי כירוק‪.‬‬

‫‪0.85 ⋅ 0.8‬‬ ‫‪0.68‬‬

‫= ) זיהוי כירוקה ‪P( G /‬‬ ‫=‬ ‫‪= 0.9577‬‬
‫‪0  .85‬‬ ‫⋅‬ ‫‪+‬‬
‫‪      ‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫⋅‬ ‫‪0‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪71‬‬
‫‪GT‬‬ ‫‪BT‬‬

‫‪-4-‬‬
‫‪08/11/07‬‬
‫הסתברות וסטטיסטיקה – שיעור ‪3‬‬
‫שאלה‬
‫סיכוי של סטודנט המתחיל לימודי משפטים באוניברסיטה לסיים שנה א' הוא ‪.0.8‬‬
‫סיכוייו לסיים שנה ב' הם ‪ ,0.85‬שנה ג' ‪ 0.9‬ושנה ד' ‪.0.95‬‬

‫‪.1‬מה הסיכוי של סטודנט המתחיל את לימודיו לסיים בהצלחה?‬

‫‪ --‬מסיים בהצלחה‪.‬‬

‫= ) מסיים בהצלחה (‪P‬‬

‫‪0.8 ⋅ 0.85 ⋅ 0.9 ⋅ 0.95 = 0.5814‬‬

‫‪.2‬אם ידוע שפלוני שהתקבל ללימודים לא סיים‪ ,‬מה הסיכוי שנכשל בלימודי‬
‫שנה ג'?‬
‫*(הסוף ידוע‪ ,‬לא סיים – בייס)‪.‬‬
‫‪ --‬נכשל שנה ג'‪.‬‬

‫' ג ‪−‬ב (‪P‬‬ ‫נכשל‬

‫לא סיים‬ ‫=)‬
‫‪0.8 ⋅ 0.85 ⋅ 0.1‬‬
‫‪= 0.1624‬‬
‫‪1 − 0.5814‬‬
‫‪ ‬‬
‫ללא משלים‬
‫] ‪[ 0.2+ 0.8⋅0.15+ 0.8⋅0.85⋅0.1+ 0.8⋅0.85⋅0.9⋅0.05‬‬

‫‪.3‬ידוע שפלוני לא סיים את לימודיו‪ ,‬מה הסיכוי שלמד לכל היותר שנתיים?‬
‫‪‬‬ ‫לכל היותר‬
‫‪ 0.2 + 0.8 ⋅ 0.15‬‬ ‫‪0.32‬‬
‫‪P‬‬ ‫שנתיים‬ ‫‪‬‬
‫= ךא‬ ‫=‬ ‫‪= 0.7644‬‬
‫‪‬‬ ‫סיים‬
‫‪‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪5814‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪4186‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫בסעיף ב' מתאים מסלול אחד בלבד‪.‬‬

‫בסעיף ג' מתאימים שני מסלולים‪.‬‬

‫‪-5-‬‬
‫‪08/11/07‬‬
‫הסתברות וסטטיסטיקה – שיעור ‪3‬‬
‫שאלה‬
‫בחורשה יש ‪ 3‬זני עצי אורן‪ ,‬א'‪ ,‬ב'‪ ,‬וג'‪.‬‬
‫מחלה פגעה ב – ‪ 40%‬מעצי החורשה‪ ,‬נפגעו שליש מעצי זן א'‪ ,‬חצי מעצי זן ב' ורבע‬
‫מעצי זן ג'‪.‬‬
‫רבע מהעצים הפגועים הם מזן א'‪.‬‬
‫מהו אחוז העצים מכל אחד מבין הזנים בחורשה?‬

‫‪ --‬עצים פגועים‪.‬‬

‫‪0.4 = X ⋅ 13 + Y ⋅ 12 + (1 − X − Y ) ⋅ 14‬‬
‫נתון‬

‫' א (‪P‬‬ ‫זן‬

‫נפגע‬ ‫‪)= 1‬‬
‫‪4‬‬
‫נתון‬

‫‪X ⋅ 13 1‬‬
‫=‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬‫→‪‬‬
‫נחלץ ‪X‬‬
‫‪X = 0.3‬‬
‫‪0.4 4‬‬

‫נציב‪:‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬

‫⋅ ) ‪0.4 = 0.3 ⋅ + Y ⋅ + (1 − 0.3 − Y‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫⋅ ‪0.3 = Y ⋅ + 0.7 ⋅ − Y‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪1 1‬‬
‫‪0.3 − 0.7 ⋅ = Y‬‬
‫‪4 4‬‬
‫‪1‬‬
‫=‪Y‬‬
‫‪2‬‬

‫תשובה‬
‫זן א' – ‪.30%‬‬
‫זן ב' – ‪.50%‬‬
‫זן ג' – ‪.20%‬‬

‫‪-6-‬‬
‫‪08/11/07‬‬
‫הסתברות וסטטיסטיקה – שיעור ‪3‬‬
‫שאלה‬
‫בחברה שני מחשבים‪ ,‬הסיכוי שהראשון מתקלקל הוא ‪ ,30%‬הסיכוי שהשני‬
‫מתקלקל הוא ‪.10%‬‬
‫על עובד החברה להריץ ‪ 3‬תוכניות אחת אחרי השניה‪ ,‬את המחשב הראשון הוא‬
‫בוחר באקראי‪ ,‬אם המחשב יריץ את התכנה ללא תקלה‪ ,‬העובד ימשיך להריץ בו גם‬
‫את התכנית הבאה‪ ,‬אחרת הוא יעבור למחשב השני‪.‬‬

‫‪.1‬אם ידוע שאת התכנית השלישית הריץ העובד במחשב השני‪ ,‬מה הסיכוי‬
‫שאת התכנית הראשונה הריץ בראשון?‬

‫‪ --‬מסלול שנגמר במחשב ב'‪.‬‬

‫‪ --‬מסלול שמתחיל בא' ונגמר בב'‪.‬‬

‫' בא ( ‪P‬‬ ‫ראשונה‬

‫שלישית ' בב‬ ‫=)‬
‫‪⋅ 0.7 ⋅ 0.3 + 12 ⋅ 0.3 ⋅ 0.9‬‬
‫‪1‬‬
‫=‬ ‫‪2‬‬
‫=‬
‫‪2 ⋅ 0.7 ⋅ 0.3 + 2 ⋅ 0.3 ⋅ 0.9 + 2 ⋅ 0.1 ⋅ 0.3 + 2 ⋅ 0.9‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪= 0.7273‬‬

‫‪.2‬מה הסיכוי שלפחות תכנית אחת רצה במחשב השני?‬

‫‪ --‬כל התוכניות במחשב א'‪.‬‬

‫התוכניות ‪‬‬ ‫‪ ‬כל‬

‫‪1 − P‬‬ ‫=‪‬‬
‫'א ‪‬‬ ‫‪ ‬במחשב‬
‫‪1‬‬
‫‪= 1 − ⋅ 0.7 2 = 1 − 0.245 = 0.755‬‬
‫‪2‬‬

‫‪-7-‬‬