‫‪f ( a ) f ( b )  0  f ( c )  0 , c   a , b ‬‬

‫הערה‪ :‬כל פולינום מחזקה אי זוגית הוא בעל שורש ממשי אחד לפחות‪.‬‬
‫זהויות טריגונומטריות‪:‬‬
‫) ‪tan(2 )  2 tan  /(1  tan 2 ‬‬
‫שימוש עיקרי – כשמבקשים להוכיח שלמשוואה יש פיתרון אחד ויחיד‬ ‫‪sin( )   sin ‬‬ ‫‪sin(3 )  3sin   4 sin 3 ‬‬
‫‪cos( )  cos ‬‬ ‫‪cos(3 )  4 cos3   3cos ‬‬
‫משפט רול‪:‬אם פונק' רציפה וגזירה בקטע פתוח ‪  a, b ‬ו‪ f ( a )  f ( b ) -‬אז קיימת‬ ‫‪tan( )   tan ‬‬ ‫)‪sin   sin   2 sin(a / 2   / 2) cos( a / 2   / 2‬‬
‫נק' בתחום שבה הנגזרת מתאפסת ( ‪.) f '( c )  0‬‬ ‫‪sin(90   )  cos ‬‬ ‫)‪sin   sin   2 sin(a / 2   / 2) cos(a / 2   / 2‬‬
‫הערה‪ :‬בין ‪ 2‬נקודות שבהן לפונקציה אותו ערך ‪ -‬תמיד תהיה נק' שבה הנגזרת‬ ‫‪cos(90   )  sin ‬‬ ‫)‪cos   cos   2 cos(a / 2   / 2) cos(a / 2   / 2‬‬
‫מתאפסת‪.‬‬ ‫‪tan(90   )  cot ‬‬ ‫)‪cos   cos   2 sin(a / 2   / 2) sin( a / 2   / 2‬‬
‫משפט לגרנג' (משפט הערך הממוצע)‪:‬‬ ‫‪cot(90   )  tan ‬‬ ‫‪sin  cos   1/ 2  sin(a   )  sin(   ) ‬‬
‫אם פונק' רציפה בקטע סגור ‪  a, b ‬וגזירה באותו קטע (אבל פתוח)‪ ,‬אז בתוך הקטע‬ ‫‪sin(180   )  sin ‬‬ ‫‪sin  sin   1/ 2  cos(a   )  cos(   ) ‬‬
‫) ‪f(b )  f( a‬‬ ‫‪cos(180   )   cos ‬‬
‫‪cos  cos   1/ 2  cos( a   )  cos(   ) ‬‬
‫‪.‬‬ ‫) ‪ f '( c‬‬ ‫קיימת נקודה אחת לפחות שמקיימת‪, c   a, b  :‬‬ ‫‪tan(180   )   tan ‬‬
‫‪ba‬‬ ‫‪sin(   )  sin  cos   cos  sin ‬‬
‫שימוש עיקרי – בהוכחות אי שיוויון מהצורה ‪A<c<B‬‬ ‫‪tan   sin  / cos ‬‬
‫‪sin(   )  sin  cos   cos  sin ‬‬
‫‪tan  cot   1‬‬
‫‪cos(   )  cos  cos   sin  sin ‬‬
‫‪.2‬משפט ויירשטרס ‪ 1‬לגבי רציפות פונקציות‪:‬‬ ‫‪sin 2   cos 2   1‬‬
‫‪cos(   )  cos  cos   sin  sin ‬‬
‫אם פונקציה רציפה בקטע ‪  a, b ‬אז היא גם חסומה בקטע זה‪.‬‬ ‫‪1  tan 2   1/ cos 2 ‬‬ ‫) ‪tan(   )  (tan   tan  ) /(1  tan  tan ‬‬
‫‪.3‬משפט ויירשטרס ‪ 2‬לגבי רציפות פונקציות‪:‬‬ ‫‪1  cot 2   1/ sin 2 ‬‬ ‫) ‪tan(   )  (tan   tan  ) /(1  tan  tan ‬‬
‫אם פונקציה רציפה בקטע סגור ‪  a, b ‬אז היא מקבלת נק' קיצון בקטע זה‪.‬‬ ‫‪sin(2 )  2 sin  cos ‬‬ ‫‪tan(   )  tan   tan   tan(   ) tan  tan ‬‬
‫‪cos(2 )  cos 2   sin 2 ‬‬ ‫‪arcsin   arccos    / 2‬‬
‫גזירת פונקציות‬
‫) ‪f ( x0 x )  f ( x0‬‬ ‫‪cos(2 )  2 cos 2   1‬‬ ‫‪sin 2 x ‬‬
‫‪1cos 2 x‬‬
‫‪f 'x0   lim‬‬ ‫הפונקציה גזירה בנק' ‪ x0‬אם קיים הגבול‪:‬‬ ‫‪cos(2 )  1  2 sin ‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪x  0‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪cos 2 x‬‬ ‫‪‬‬
‫‪1 cos 2 x‬‬
‫משוואת משיק‪:‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪y  f ( x0 )  f '( x0 )  x  x0 ‬‬ ‫‪, df  f '( x0 )  x  x0 ‬‬ ‫זוויות‬

‫אם הפונק' גזירה בנק' אז היא גם רציפה בנק' זו (לא להפך)‪.‬‬
‫נגזרת מימין = נגזרת משמאל רציפה‪.‬‬
‫הוכחת שורש אחד ויחיד לפונקציה‪:‬‬
‫מוצאים נקודה שבה הפונקציה חיובית‪ ,‬ונקודה שבה הפונקציה שלילית‪ ,‬ואז מוכיחים‬
‫שהפונקציה מונוטונית יורדת ‪ /‬עולה ממש‪.‬‬
‫חקירת פונקציות‬
‫‪.1‬תחום הגדרה (שורש‪ ,‬מכנה‪.)ln>0 ,‬‬
‫‪.2‬חיתוך עם הצירים‪.‬‬
‫‪.3‬גזירת הפונקציה והשוואה ל‪ 0 -‬למציאת נקודות חשודות‪.‬‬
‫‪.4‬הכנת טבלה עם הנקודות החשודות ונקודות תחום ההגדרה (עבור‬
‫‪)''y,y',y‬‬ ‫‪:‬‬ ‫נוסחאות בחזקה שלישית‬
‫תחומי‪( a − b‬‬
‫עליה= ‪− b‬‬
‫וירידה ‪a‬‬
‫ע"פ הכלל‪ y'>0 ⇐ :‬עולה‪y'<0 ⇐ ,‬‬ ‫מציאת‪)( a + b‬‬
‫‪) .5‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪( a  b)3  a 3  3a 2 b  3ab2  b3‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬
‫(‬ ‫)‬ ‫‪2‬‬ ‫יורדת‪.‬‬
‫‪a − b = a − b a + ab + b 2‬‬ ‫(‬ ‫)‬ ‫‪( a  b)3  a 3  3a 2 b  3ab2  b3‬‬
‫‪.6‬מציאת ⇐‪y'': y''>0‬מקס'‪y''<0⇐ ,‬מינ'‪y''=0⇐ ,‬פיתול‪.‬‬
‫) ‪a + b = ( a + b ) ( a − ab + b‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫)‪x3  1  ( x  1)( x 2  x  1‬‬
‫‪.7‬להסיק קמירות או פיתול‪ ,‬עליה וירידה‪.‬‬
‫‪y2 − y1‬‬ ‫‪( a + b ) .8‬‬
‫אסימפטוטות‪a 2 + 2ab + b 2 =:‬‬
‫‪2‬‬ ‫)‪x3  1  ( x  1)( x 2  x  1‬‬
‫=‪m‬‬ ‫‪x2 − x1‬‬ ‫) ‪ax 2 + bx + c = a( x − x1 )( x − x 2‬‬
‫‪-‬אנכית‪b 2 =f( a( x−) b‬‬
‫)‬ ‫‪2‬‬
‫‪a 2 − 2ab +lim‬‬
‫חסומה*אפיסה=‬
‫ת"ה →‪x‬‬
‫‪ -‬משופעת‬
‫גבולות –‬
‫) ‪b = lim ( f ( x ) − ax‬‬ ‫‪tan x‬‬ ‫‪ex 1‬‬
‫) ‪f( x‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪y=0‬‬
‫‪ax + b‬‬ ‫‪a = lim‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪lim(1  x)  e‬‬ ‫‪x‬‬ ‫(‪ 1 lim‬‬
‫‪lim‬‬ ‫‪) 1‬‬
‫∞‪x → ±‬‬ ‫∞‪x → ±‬‬
‫‪x 0‬‬ ‫‪x 0‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪x 0‬‬ ‫‪x‬‬
‫* אם ∞=‪ a‬או ∞=‪ b‬אין אסימפטוטה משופעת‪.‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪sin x‬‬ ‫)‪ln(1  x‬‬
‫‪.9‬ציור גרף‪ :‬נק' חשודות‪ ,‬אסימפטוטות‪ ,‬תחום ולצייר ע"פ הטבלה‪.‬‬ ‫(‪lim(1  ) x  e lim‬‬ ‫(‪)  1 lim‬‬ ‫‪) 1‬‬
‫נוסחאות שימושיות‬ ‫‪x ‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪x 0‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪x 0‬‬ ‫‪x‬‬
‫לשאוף במצב של ‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ln x‬‬
‫‪.1‬קודקוד פרבולה‪x = −2 ab :‬‬ ‫‪lim x x = lim e ln x = lim e‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪=1‬‬
‫∞→ ‪x‬‬ ‫∞→ ‪x‬‬ ‫∞→ ‪x‬‬
‫‪cos(90   )   cos( )    90 .2‬‬
‫)‪f ( x‬‬ ‫∞ ‪f ' ( x) 0 ±‬‬
‫‪lim e x = 0‬‬ ‫∞ = ‪lim e x‬‬ ‫∞‪lim ln x = −‬‬ ‫∞‪lim ln x = +‬‬
‫∞‪x → −‬‬ ‫∞→ ‪x‬‬ ‫‪x →0 +‬‬ ‫∞‪x → +‬‬
‫‪= lim‬‬
‫‪lim‬‬ ‫‪: ,‬‬ ‫‪.3‬לופיטל‪ :‬במצב של ∞‪,0 ⋅ ±‬‬
‫) ‪x →* g ( x‬‬ ‫) ‪x →* g ' ( x‬‬ ‫∞‪0 ±‬‬ ‫מספר‬
‫‪0‬‬ ‫∞=‬ ‫מספר ‪−‬‬
‫‪0‬‬ ‫∞‪= −‬‬ ‫מספר‬
‫∞‬ ‫‪=0‬‬ ‫∞‬
‫מספר‬ ‫∞=‬
‫אם ע"י לופיטל לא מקבלים גבול הדבר אינו אומר שבאמת אין גבול‪ ,‬אלא צריך‬
‫לנסות אחרת‪.‬‬ ‫∞ = ∞‪e‬‬ ‫‪e −∞ = 0‬‬ ‫∞ = ∞‪∞+‬‬ ‫מספר‬
‫‪0−‬‬
‫∞‪= −‬‬
‫‪.4‬במצב של ∞ או ‪ 0‬בלבד‪:‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬
‫) ‪V( x‬‬ ‫) ‪(U ( x ) −1)⋅V ( x‬‬
‫⇒ ‪lim x X ⇒ y = x x ⇒ ln y = x ln x ⇒ lim x ln x = 0‬‬ ‫) ‪lim U ( x‬‬ ‫‪= 1±∞ ⇒ e‬‬ ‫מספר‬
‫‪0+‬‬
‫∞=‬
‫‪x →0‬‬ ‫‪x→0‬‬ ‫*→‪x‬‬

‫‪lim ln y = 0 ⇒ ln(lim y ) = ln 1 ⇒ lim y = 1 ⇒ lim x X = 1‬‬

‫‪x →0‬‬ ‫‪x →0‬‬ ‫‪x →0‬‬ ‫‪x →0‬‬
‫מקריםמיוחדים–‬
‫או‪:‬‬ ‫‪∞−∞ ,‬‬ ‫∞‪±‬‬
‫∞‪±‬‬ ‫‪, 00‬‬ ‫‪, 0 ⋅ ±∞ , ∞ 0‬‬ ‫‪, 00‬‬ ‫∞‪, 1±‬‬
‫‪lim ( a −1)⋅b‬‬
‫‪lim a b = e x →0‬‬
‫‪x →0‬‬
‫‪ – a, b - 1∞ .5‬כפונקציה של ‪:X‬‬ ‫רציפות בפונקציות‬
‫‪x‬‬ ‫‪ 1‬‬ ‫‪x‬‬ ‫* גבול וערך זהים – פונקציה רציפה‪.‬‬
‫‪( a ) '   x a ln a .6‬‬ ‫‪.1‬אי רציפות סליקה‪:‬‬
‫‪ln a  ln b  ln(a b) .7‬‬ ‫א‪ .‬ערך הפונק' בנקודה שונה מערך הגבול של הפונק' בנקודה‪.‬‬
‫‪ln( x )  x , ln( x  1)  x .8‬‬ ‫ב‪ .‬הפונק' לא מוגדרת בנקודה זו‪.‬‬
‫‪.2‬אי רציפות מסוג ראשון(קפיצה)‪ :‬לפונק' ‪2‬‬
‫לוגים‬
‫‪log a ( x ⋅ y ) ⇒ log a x + log a y‬‬
‫גבולות חד צדדיים אך שונים זה מזה‪.‬‬
‫‪log a b = x ⇒ a = b‬‬ ‫‪x‬‬

‫‪.3‬אי רציפות מסוג שני(עיקרית)‪ :‬נקודה שמצד‬

‫‪log a b n ⇒ n ⋅ log a b‬‬ ‫‪log a ( xy ) ⇒ log a x − log a y‬‬ ‫אחד קיים גבול ומצד שני ‪.‬‬
‫עיקרית‬ ‫קפיצה‬ ‫סליקה‬
‫) ‪log a x + log a y − log a z ⇒ log a ( xz⋅ y‬‬ ‫‪log a a ⇒ 1‬‬ ‫לגבי רציפות פונקציות‪:‬‬ ‫‪.1‬משפט ערך הביניים של קושי‬
‫‪log am b ⇒ ⋅ log a b‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪m‬‬ ‫‪log a 1 ⇒ 0‬‬ ‫‪a ⋅ log a b ⇒ b‬‬ ‫מסקנה ממשפט ערך הביניים של קושי‪ :‬אם פונקציה רציפה בקטע סגור ‪  a, b ‬והיא‬
‫מקבלת ערכים חיוביים ושליליים בקטע זה‪ ,‬אז יש לה חיתוך עם ציר ה‪:x -‬‬
‫⇒ ‪log a b‬‬ ‫‪logc b‬‬
‫‪logc a‬‬ ‫⇒ ‪log a b‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪logb a‬‬ ‫‪eln x = x‬‬
f − ( x ) = ∞, f + ( x ) = ∞

f − ( x ) = −∞, f + ( x ) = −∞

f − ( x ) = −∞, f + ( x ) = ∞

f − ( x ) = ∞, f + ( x ) = −∞

‫= משיק אנכי‬ ‫גבול‬