‫עפ"י סרטו של אבי נשר "תמונת ניצחון"‬ ‫"קרב ניצנים"‬

‫שמות התלמידים‪ :‬זיו הרשקוביץ ודניאל קמפבל קאופמן | תאריך הגשה‪27.03.2023 :‬‬

‫שאלה ‪:1‬‬
‫מטרת המפיקים ביצירת סרט "תמונת הניצחון" הייתה לתקן דרך הסרט שהפיקו בכך‪ ,‬שהם‬
‫תרמו רבות למימונו והפקתה (בנושאים כמו‪ :‬בניית הסט אביזרים ועוד)‪ ,‬את התפיסה שקיבלה‬
‫קיבוץ “ניצנים”‪ ,‬ולהציג בסרט קולנוע את אותם אנשי הקיבוץ כגיבורים‪ ,‬בניגוד לדרך שבה‬
‫הוצגו בעבר בניגוד לדרך שבה הוצגו באותו כתב של אבא קובנר‪.‬‬
‫מטרתו של אבי נשר‪ ,‬במאי הסרט ‪ ,‬התברר שיש לו מטרה רחבה יותר מאשר רק לשנות את‬
‫שמם של גיבורי קיבוץ “ניצנים” הלוחמים והלוחמות‪ ,‬החליט שלא להתרכז לכיתוב של אבא‬
‫קובנר אלא בעיקר להתמקד לחלוטין בסיפור הלחימה בין שני הצדדים‪ ,‬במאבק שיש בין שני‬
‫התפיסות השונות בחברה על אותו סיפור – הקיבוצניקים ומירה ‪ -‬גיבורי הסרט‪ ,‬ואת הצד של‬
‫המצרים בעזרת דמותו של העיתונאי והבמאי חסנין הייכל‪.‬‬
‫שתי דוגמאות לכך הם‪:‬‬
‫‪ .1‬מטרת הבמאי באה לידי ביטוי בין הסצנות הראשונות ומוטיב הסרט הכללי בו מציגים‬
‫את מספר הסרט ‪ -‬העיתונאי חסנין המצרי ‪ ,‬שעצם תפקידו הוא לספר על כל התקופה‬
‫בה קרה הקרב "דרך עיניו" שהתמונות הראשונות הם של כביכול חלק מצילומיו בשטח‬
‫הקרב מול קיבוץ ניצנים ומראים את גיבורת הסרט מירה‪.‬‬
‫מטרת המפיקים באה לידי ביטוי בסרט בכך שהחליטו להציג את הקרבותיהם של‬ ‫‪.2‬‬
‫חברי הקיבוץ שנאלצו לעבור למשל הסצנה בסרט בו אנשי הקיבוץ צריכים להחליט בין‬
‫רגע האם להישאר להגן על הבית או ללכת למקום מבטחים‪.‬‬

‫שאלה ‪:2‬‬
‫א‪ .‬הטיעון של דוקטור ענת לתמונת ניצחון שכל עוד המאפיין הבסיסי קיים ‪ ,‬תמונת ניצחון תוכל‬
‫להתקיים והוא שאין בה מוות בכלל אלא יש בה משהו מסתורי וחבוי לעין הצופה דמוי מסתורין ‪,‬‬
‫שאלה ‪ ,‬חידה הגורמת לצופה בסרט לצאת שהתמונה של מירה בן ארי חקוקה בזיכרון והיא‬
‫מהולה בתחושת בלבול ברגשות‪.‬‬
‫דוגמה לכך מתוך הסרט היא התמונה או הסצינה המושלמת למונח שדוקטור ענת חן מציגה‬
‫במאמרה הסצינה שתמונה נלקחת רגע לפני שמירה בן מחייכת‪.‬‬
‫הדרמה הנוצרת בתמונה שבה מירה מחייכת חיוך מהול בעצב למצלמה שקיים פער בין מה‬
‫שאנחנו הצופים כבר יודעים‪ ,‬ובין מה שהתמונה מסמלת שזאת תמונת המוות שלה‪ .‬מירה מחייכת‪,‬‬
‫ורגע לאחר מכן מחסלת את הקצין המצרי שרצח את המפקד הישראלי שנופף בדגל לבן‪ .‬היא‬
‫נורית למוות מיד לאחר מכן‪ ,‬אך אנחנו לא יודעים את סיבת חיוכה דבר המעורר אצלנו הרבה‬
‫שאלות וסיקרון בדיוק כמו שדוקטור ענת חן מציגה כחלק ממאפייניה של תמונת ניצחון‪.‬‬

‫ב‪ .‬לפי דעתנו תמונת ניצחון אכן מתקיימת בסרט‬

 ‫לתמונת ניצחון ישנה כמה פירושים בהם אפשר להסתכל עליה ‪ ,‬תמונת ניצחון יכולה להיות‬
‫ברורה או סמויה‪ ,‬היא יכולה להיות הרגשה פנימית או מראה חיצוני‪ .‬כאשר מירה מחייכת למצלמה‬
‫באמצע "הפסד" שלה ושל ניצנים‪ ,‬למרות כל הקשיים והדברים שהיא הייתה צריכה לוותר עליהם‬
‫כדי להילחם ולשמור על ביתה ‪ ,‬היא עדיין מחייכת חיוך מסתורי שגורם לנו להרגיש כי למרות כל‬
‫הוויתורים שהיא הייתה צריכה לעשות‪ .‬למרות ההפסד היא עדיין עשתה את כל מה שהיא יכולה‬
‫ונלחמה ותרמה את תרומתה לניצנים ודבר זה מייצג לנו תמונת ניצחון אישית אשר גם משקפת‬
‫לנו את הניצחון שלה וגם משקפת לנו את מה שהסרט בה להעביר לנו מתוך הדמות הראשית‪.‬‬
‫דבר נוסף שניתן למצוא מתוך הסרט אפשר לראות בסצינה כאשר כולם בניצנים שומעים כאשר‬
‫פצוע מחלים ולא נפטר ומיד כולם מתחילים לשיר ביחד‪ ,‬לנגן בפסנתר ולרקוד‪ .‬סצנה זאת מציגה‬
‫את השוני בין אוכלוסיית "כור ההיתוך" שיש בניצנים אשר מגיעים ממדינות שונות ועדות שונות וגם‬
‫את האחדות אשר כולם שרים שירים ביחד סצנה זאת היא גם סוג של "תמונת ניצחון" בפני עצמה‬
‫אשר מראה כי למרות כל השוני שיש בחברה בניצנים ובכללי אנחנו עדיין מצליחים לחתור למטרה‬
‫משותפת ולהישאר מאוחדים‪.‬‬

‫שאלה ‪:3‬‬
‫הדף הקרבי של אבא קובנר מחזק את דברי העיתונאי אך סותר את דבריו בכמה חלקים‪ .‬אבא‬
‫קובנר כותב שיחס כוחות בין קיבוץ ניצנים למצריים היו לא הוגנים ‪ ,‬הוא טוען כי המצריים הגיעו‬
‫בהמוניהם והמשאבים של לוחמי ניצנים היו כלום לעומתם‪ ,‬בנוסף לכך הוא טוען כי לוחמי ניצנים‬
‫התגוננו מפני המצרים שהגיעו במטרת פלישה‪ ,‬כי ניסיון של לוחמי המצרים היה גדול ומשמעותי‬
‫יותר לעומת הניסיון הדל של לוחמי ניצנים‪ .‬ניתן לראות כי דברי העיתונאי המצרי סותרים את‬
‫"הדף הקרבי" בכך שכותב "כשיצאתי אל ארץ הקודש חשבתי כמו רבים מאחיי הערבים שאמצא‬
‫שם יהודים עלובים… שיימלטו כל עוד נפשם בם כשנתחיל להרוג בהם‪ .‬נוכחתי לדעת שטעיתי‪".‬‬
‫לפי דבריו של העיתונאי המצרי לוחמי ניצנים לא היו מיעוט קטן אשר מפחד להילחם ומגונן על‬
‫חייו‪.‬‬

‫ב"דף הקרבי" ניתן לראות כי אבא קובנר מתייחס להגנה‪ .‬הוא כותב כי צריך " להכין ‪ :‬בכל כוחות‬
‫הגוף והנפש! … טוב ליפול בחפירת הבית מלהיכנע לפולש רצחני להיכנע ‪ -‬כל עוד חי הגוף‬
‫והכדור האחרון נושם במחסנית ‪ -‬חרפה היא‪ :‬לצאת אל שבי הפולש ‪ -‬חרפה ומוות!"‪ .‬אבא קובנר‬
‫תומך בדברי העיתונאי המצרי ואומר כי לוחמי היהודים צריכים להילחם בכל הכוח‪ ,‬לא להיכנע כל‬
‫עוד הגוף עדיין חיי וישנה אפשרות להילחם‪ .‬הוא מעודד להילחם בכל שארית כוחם ולעולם לא‬
‫להיכנע ולוותר‪ ,‬בדיוק כמו העיתונאי המצרי שהזהיר את הצבא הערבי כי הלוחמים היהודיים לא‬
‫נכנעים ונלחמים עד שארית כוחם‪.‬‬
 ‫שאלה ‪:4‬‬
‫השלב השלישי של מלחמת העצמאות שהתקיים בין ‪ 15.5.1948‬עד ‪ ,10.6.1948‬עוסק בפלישת‬
‫צבאות ערב לארץ ישראל ובלימת כיבושה‪ .‬בלילה שבו הסתיים השלטון הבריטי בארץ ישראל‪,‬‬
‫הכריז ראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון על עצמאותה של מדינת ישראל‪ .‬יום לאחר ההכרזה‬
‫תקפו צבאות ערב (מצרים‪ ,‬סוריה‪ ,‬לבנון‪ ,‬ירדן ועיראק ) את ארץ ישראל‪.‬‬

‫אחד ממאפייני השלב השלישי של המלחמה היה ניתוקה של מדינת ישראל‪ ,‬המון ישובים וקיבוצים‬
‫בדרום הארץ היו תחת סכנה ממשית לנפילה בשבי או למוות‪ ,‬המצב התרחש בגלל המרחק בין‬
‫דרום הארץ למרכז‪ ,‬ובמחסור של אספקה של ציוד‪,‬וכוח אדם שיכול להגיע לאותו אזור‪ .‬הצבא‬
‫המצרי היה חזק‪ ,‬מצויד היטב ומנוסה כך שהישובים הקטנים לא יכלו להתמודד נגדו כי לא היה‬
‫להם מספיק אנשים‪,‬ציוד‪,‬ונשק כדי להשתוות אל מול המצרים‪.‬‬

‫פרשת קרב ניצנים והסרט תמונת הניצחון ממחישה את המאפיינים של השלב השלישי ‪ ,‬בכך שגם‬
‫לאורך כל הסיפור ניתן לראות את הפחד הסורר בין תושבי הקיבוץ‪ ,‬לחייהם ולמה שיקרה להם‬
‫אילו יפלו בשבי המצרי‪ ,‬את המחסור בנשק‪ ,‬ואת המחסור בלוחמים מאומנים‪ ,‬מה שהוביל בסופו‬
‫של דבר לנפילתו של הישוב‪.‬‬