‫פתרון בחינת הבגרות‬

‫בפיזיקה – מכניקה‬
‫קיץ תשע"ט‪ ,2019 ,‬שאלון‪36361 :‬‬
‫מוגש ע"י צוות המורים של "יואל גבע"‬

‫הערות‪:‬‬

‫‪ .1‬התשובות המוצגות כאן הן בגדר הצעה לפתרון השאלון‪.‬‬

‫‪ .2‬תיתכנה תשובות נוספות‪ ,‬שאינן מוזכרות כאן‪ ,‬לחלק מהשאלות‪.‬‬

‫מכניקה‬
‫הנבחנים נדרשו לענות על שלוש מהשאלות ‪6 – 1‬‬

‫שאלה מספר ‪:1‬‬

‫סעיף א'‬

‫‪V 2 − V0 2 =2a∆y‬‬

‫‪m‬‬
‫‪V0 = 10‬‬
‫‪s‬‬

‫סעיף ב'‬

‫)‪y(t‬‬ ‫)‪ (1‬ניתן לקבוע את גודל המהירות ע"פ שיפוע הגרף‬

‫שיפוע הגרף בנקודה ‪ C‬גדול יותר בערכו המוחלט משיפוע הגרף בנקודה ‪ A‬ולכן גודל המהירות‬
‫הרגעית בנקודה ‪ C‬גדול יותר מגודל המהירות הרגעית בנקודה ‪. A‬‬
‫)‪ (2‬התאוצה בכל המסלול הינה תאוצה קבועה ושווה לתאוצת הנפילה על פני כדור הארץ ולכן‬
‫בנקודה ‪ B‬ובנקודה ‪ A‬התאוצה שווה בגודלה ובכיוונה‪.‬‬

‫סעיף ג'‬

‫‪∆y 0 − 40‬‬ ‫‪m‬‬

‫=‪V‬‬ ‫=‬ ‫‪= −10‬‬
‫‪∆t‬‬ ‫‪4−0‬‬ ‫‪s‬‬

‫‪m‬‬
‫‪ 10‬כלפי מטה‪.‬‬ ‫לכן המהירות הממוצעת היא מהירות של‬
‫‪s‬‬

‫סעיף ד'‬

‫סעיף ה'‬

‫הגרף ) ‪ y ( t‬לא ישתנה בגלל פעולת הכח‪ .‬מכיוון שהכח הינו כח אופקי‪,‬‬
‫לא תשתנה התאוצה האנכית‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪y =y0 + V0 t + at 2‬‬ ‫ולכן מהקשר‬
‫‪2‬‬
‫לא יהיה שינוי בגרף ) ‪. y ( t‬‬
 ‫שאלה מספר ‪:2‬‬

‫סעיף א'‬

‫סעיף ב'‬

‫‪m‬‬
‫‪: 3.743‬‬ ‫מהגרף‪ :‬השיפוע‬
‫‪s2‬‬

‫המשמעות הפיזיקלית של השיפוע היא תאוצה‪.‬‬

‫סעיף ג'‬

‫על גוף ‪: m1‬‬

‫‪N − m1g cos α =0‬‬ ‫מהחוק הראשון של ניוטון‬

‫‪T − m1g sin α =m1a‬‬ ‫מהחוק השני של ניוטון‬

‫= ‪m2g − T‬‬‫‪m2a‬‬ ‫על הגוף ‪ , m 2‬מהחוק השני של ניוטון‬

‫סעיף ד'‬
‫לפי משוואת הכוחות מסעיף א' וערכה של תאוצת הגופים מסעיף ב'‪:‬‬
‫‪= m1a + m1g sin α‬‬
‫‪T‬‬ ‫=‪= 0.5 ⋅ 3.743 + 0.5 ⋅10 ⋅ sin 30‬‬
‫‪° 4.37N‬‬
 ‫סעיף ה'‬

‫מהחוק השני של ניוטון בעבור ‪: m1‬‬

‫‪−m1g sin α =m1a1‬‬

‫‪a2 = g‬‬ ‫הגוף השני נופל בתאוצת הכובד‬

‫‪a1 −g sin α‬‬ ‫‪1‬‬

‫=‬ ‫‪= − sin α = −‬‬
‫‪a2‬‬ ‫‪g‬‬ ‫‪2‬‬

‫סעיף ו'‬
‫לשני הגופים מהירות התחלתית זהה בגודלה ובכיוונה‪.‬‬
‫גוף ‪ 2‬ימשיך לנוע בתאוצה חיובית אך לגוף ‪ 1‬תהיה תאוצה שלילית‪.‬‬
‫ערכה המוחלט של תאוצת הגוף ‪ 1‬קטן מתאוצת הגוף ‪) 2‬לייתר דיוק‪ ,‬חצי(‬
‫ולכן שיפוע הגרף של גוף ‪ 1‬קטן יותר בערכו המוחלט‪.‬‬
‫לכן גרף ‪ 3‬הוא הגרף הנכון‪.‬‬

‫שאלה מספר ‪:3‬‬

‫סעיף א'‬
 ‫סעיף ב'‬

‫בכיוון האנכי‪0 :‬‬

‫= ‪fs − w‬‬
‫‪N = ma r‬‬ ‫בכיוון הרדיאלי‪:‬‬

‫סעיף ג'‬

‫‪fs = mg‬‬

‫‪mg‬‬
‫= ‪µs N = mg → N‬‬
‫‪µs‬‬

‫‪N= mω2 R‬‬

‫‪mg‬‬ ‫‪g‬‬
‫= ‪= mω2 R → ω2‬‬
‫‪µs‬‬ ‫‪µs ⋅ R‬‬

‫‪g‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪red‬‬

‫=‬‫‪ω‬‬ ‫=‬ ‫‪= 2.357‬‬
‫‪µs ⋅ R‬‬ ‫‪0.6 ⋅ 3‬‬ ‫‪sec‬‬

‫סעיף ד'‬

‫מהביטוי למהירות הזוויתית שקיבלתי בסעיף ג'‬

‫‪g‬‬
‫=‪ω‬‬
‫‪µs ⋅ R‬‬

‫אנו רואים כי אין תלות במסת האדם ולכן תשובתי לסעיף ג' לא תשתנה‪.‬‬

‫סעיף ה'‬
‫במקרה זה שבו מיקומו של האדם אינו משתנה ביחס לדופן הגליל‪ .‬ניתן להשתמש בחוק הראשון‬
‫של ניוטון‪:‬‬

‫= ‪fs − w‬‬
‫‪0‬‬

‫‪fs = w = mg = 90 ⋅10 = 900N‬‬

 ‫שאלה מספר ‪:4‬‬

‫סעיף א'‬

‫‪EA = EB‬‬ ‫המשטח חלק‪ ,‬לכן לפי חוק שימור האנרגיה ‪:‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪m‬‬
‫=‪mv‬‬
‫‪2‬‬
‫=→ ‪mgh B‬‬
‫‪v‬‬ ‫‪= 4‬‬
‫‪2gh‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪s‬‬

‫סעיף ב'‬
‫‪W = ∆E‬‬ ‫לפי משפט עבודה אנרגיה‪:‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪W =mgh − mv 2 =2 ⋅10 ⋅ 0.8 − ⋅ 2 ⋅ 52 =−9J‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫סעיף ג'‬

‫הכח משתנה לינארית עם המרחק ‪ ,‬השטח מתחת לגרף ) ‪ F ( x‬שווה לעבודת הכח ‪.‬‬
‫נמצא את הקשר ) ‪ F ( x‬ע"פ שיפוע‪F = 2x :‬‬

‫‪F(x) ⋅ x‬‬ ‫‪2x ⋅ x‬‬

‫=‪w‬‬ ‫=‬ ‫‪= x 2 → x = 3m‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫לכן מרחק הנקודה ‪ C‬מן הנקודה ‪ B‬הוא מרחק של ‪ 3‬מטרים‪.‬‬

‫סעיף ד'‬
‫במהלך תנועתה של התיבה מנקודה ‪ C‬לנקודה ‪ B‬הכח הפועל עליה כתוצאה מהמאוורר הולך‬
‫וקטן ולכן תנוע בתנועה מואצת כך שתאוצתה הולכת וקטנה אך התאוצה עדיין בכיוון ההעתק‬
‫ולכן מהירות התיבה תלך ותגדל‪.‬‬

‫סעיף ה'‬

‫‪m‬‬
‫‪.5‬‬ ‫התיבה תחזור לנקודה ‪ A‬בגודל מהירות של‬
‫‪s‬‬
‫גודל המהירות שהוענקה לתיבה על ידי התלמיד‬
‫זאת מכיוון שהעבודה הכוללת של הכח ) ‪ F ( x‬שווה לאפס‪.‬‬
 ‫שאלה מספר ‪:5‬‬

‫סעיף א'‬
‫היתרון במדידת ‪ 10‬מחזורים לעומת מחזור אחד הוא בהקטנת השגיאה היחסית‪,‬‬
‫המוגדרת כשגיאה מוחלטת חלקי הגודל הנמדד‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬ככל שהגודל גדול יותר‪ ,‬השגיאה היחסית קטנה יותר‪.‬‬

‫סעיף ב'‬
‫מהקשר לזמן מחזור בתנועה הרמונית פשוטה‪:‬‬

‫‪m‬‬
‫‪T = 2π‬‬
‫‪k‬‬

‫‪m‬‬
‫‪T 2 = 4π2‬‬ ‫=‬
‫‪m mA + mB‬‬
‫‪k‬‬

‫‪mA + mB‬‬
‫‪T 2 = 4π2‬‬
‫‪k‬‬

‫‪kT 2‬‬
‫‪= mA + mB‬‬
‫‪4π2‬‬

‫‪k‬‬
‫=‬
‫‪mB‬‬ ‫‪T2 − mA‬‬ ‫ומכאן‪:‬‬
‫‪4π2‬‬

‫סעיף ג'‬

‫כאשר על הקפיץ מסה ‪ m A‬בלבד תהיה תנועה בזמן מחזור של ‪. 1sec‬‬

‫ולכן בגלל מסת המשטח ‪ m A‬לא ניתן למדוד זמני מחזור הקטנים משנייה אחת‪.‬‬

‫סעיף ד'‬

‫מהקשר שמצאנו בסעיף ב' נציב את הנקודה ) ‪(1, 0‬‬

‫‪T = 1sec‬‬ ‫ז"א כאשר ‪ m B = 0‬אז‬

‫‪k‬‬ ‫‪N‬‬
‫=‪O‬‬ ‫‪− m A → k = m A ⋅ 4π2 = 1 ⋅ 4π2 = 39.478‬‬
‫‪4π‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪m‬‬
 ‫סעיף ה'‬
‫נתייחס לכך שהכח השקול הוא לכיוון נק' שיווי המשקל‬

‫שאלה מספר ‪:6‬‬

‫סעיף א'‬

‫‪mME‬‬ ‫‪V2‬‬
‫‪G‬‬
‫‪R‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪=m‬‬ ‫מהחוק השני של ניוטון לתנועה מעגלית‪:‬‬
‫‪R‬‬

‫‪GME‬‬ ‫‪GME‬‬ ‫‪6.67 ⋅10−11 ⋅ 5.974 ⋅1024‬‬ ‫‪m‬‬

‫=‬‫‪V‬‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫‪= 7787.77‬‬
‫‪R‬‬ ‫‪R E +h‬‬ ‫‪6.38 ⋅10 + 190.10‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪s‬‬

‫סעיף ב'‬
‫התלמידה טועה מכיוון שיש להתייחס למהירות כאל ווקטור‪.‬‬
‫מכיוון שכיוון מהירות החללית משתנה‪ ,‬מהירות החללית אינה קבועה ולכן החללית אינה נמצאת‬
‫בהתמדה‪.‬‬

‫סעיף ג'‬
‫)‪ (1‬מהקשר למהירות שמצאנו בסעיף א'‬
‫‪GM E‬‬
‫=‪V‬‬
‫‪RE + h‬‬

‫גודל המהירות אינו תלוי במסת החללית ולכן לא ישתנה‪.‬‬

‫)‪ (2‬מהביטוי לאנרגיה המכנית של לווין‪:‬‬

‫‪GMm‬‬
‫‪E= −‬‬
‫‪2r‬‬
‫ככל שמסת החללית גדולה יותר‪ ,‬האנרגיה המכנית הכוללת שלה קטנה יותר‪.‬‬
 ‫סעיף ד'‬

‫‪GM E ⋅ m‬‬ ‫‪GM M ⋅ m‬‬

‫= ‪∑ FG =FE + FM‬‬ ‫‪rE 2‬‬
‫‪−‬‬
‫‪rM 2‬‬

‫סעיף ה'‬
‫גרף ‪ 2‬הוא הנכון‪.‬‬
‫מסת כדוה"א גדולה יותר ממסת הירח לכן שקול הכוחות יתאפס קרוב יותר לירח מאשר‬
‫לכדוה"א לכן גרף ‪ 4‬אינו נכון‪ .‬הביטוי שקיבלנו בסעיף ב' אינו קבוע ואינו לינארי‪ ,‬לכן גרפים ‪ 1‬ו‪-‬‬
‫‪ 3‬אינם אפשריים‪.‬‬
‫) נדגיש כי לא נדרש נימוק לשאלה(‪.‬‬