‫פנימי – נופי גולן‬

‫פורמט לכתיבה של עבודת גמר במדעי המחשב – עם ממשק בתחום דעת נוסף‬
‫(נבנה מתוך שיחות עם ינון ברנע – אך לא מאושר רשמית ע"י משרד החינוך)‬

‫שער‬
‫תוכן עניינים‬

‫‪ 1‬הקדמה‬
‫‪ 2‬מבוא קצר‬
‫כתיבת פסקה אחת‪ ,‬זורמת (לא מחולקת לנקודות! אלא זורמת ברצף קוהרנטי) שנותן מבט של‪:‬‬
‫עם מה מתמודדים‪ ,‬מה היה היעד האופטימלי ומהו שדה המחקר‪ .‬אלה הפרמטרים שצריכים‬
‫להיכלל בכתיבת הפסקה‪:‬‬

‫הצגת הנושא ומטרות העבודה‬ ‫‪‬‬

‫השאלות המחקריות המרכזיות‬ ‫‪‬‬
‫תמצית הרקע התיאורטי הנדרש‬ ‫‪‬‬
‫תיאור מקדים מתומצת של מהלך המחקר‬ ‫‪‬‬

‫‪ 3‬סקירת ספרות (משפך)‬

‫רציונל הדיסציפלינה האחרת (חקלאית‪ /‬חברתית‪/‬ביולוגית)‬
‫רציונל החלק של מדעי המחשב (הנדסת תוכנה)‬

‫‪ 3.1‬דבורי הדבש‬
‫דבורי דבש‪ ,‬הידועות מדעית בשם ‪ Apis mellifera‬ממשפחת האפידה הן חרקים מרתקים‬
‫בעלי משמעות אקולוגית עמוקה ומבנה חברתי מורכב‪.‬‬

‫מבחינה אנטומית‪ ,‬לדבורי הדבש יש קליפה חיצונית קשה הנקראת שלד חיצוני ושלושה חלקי‬
‫גוף עיקריים‪ :‬הראש‪ ,‬בית החזה והבטן‪ .‬יש להם זוג אנטנות‪ ,‬שלושה זוגות רגליים ושני זוגות‬
‫כנפיים‪ .‬הראש הכולל עיניים גדולות אנטנות רגישות וחלקי פה מורכבים‪ ,‬כאשר האנטנות‬
‫מספקות חושי מישוש‪ ,‬ריח‪ ,‬טעם ושמיעה‪ ,‬והלסת התחתונה משמשת למניפולציות בשעווה‬
‫ולאיסוף צוף‪ .‬בית החזה מתמקד בתנועה‪ ,‬עם שרירי טיסה חזקים המאפשרים מהירויות של‬
‫עד ‪ 15‬קמ"ש‪ ,‬ורגליים מיוחדות לניקוי האנטנות ואיסוף אבקה‪ .‬הבטן המכילה את העוקץ‪,‬‬
‫בלוטות השעווה ואיברי הרבייה‪ ,‬כאשר העוקץ משמש להגנה ובלוטות השעווה מייצרות חומר‬
‫וקס המשומש לבניית הכוורת(‪.)bee health , 2004‬‬
‫מבחינה חברתית‪ ,‬דבורי הדבש חיות במושבות מאורגנות מאוד המורכבות ממלכות‪ ,‬פועלות‬
‫וזכרים‪ .‬המלכה היא נקבת הרבייה היחידה במושבה ומטילה עד ‪ 1,500‬ביצים ביום‪.‬‬
‫העובדות הן נקבות שאינן פוריות המבצעות משימות כמו בניית הכוורת‪ ,‬חיפוש מזון‪ ,‬טיפול‬
 ‫בצעירים והגנה על המושבה והזכרים אינם יכולים לעקוץ והם לא עובדים למען הכוורת‬
‫מטרתם היחידה היא להזדווג עם המלכה‪)Uaex(.‬‬
‫בנוסף לדבורים יש משמעות אקולוגית עמוקה הן מבצעות תפקיד חיוני כמאביקות‪,‬‬
‫ומאפשרות רבייה של אינספור מיני צמחים‪ ,‬חיפושם אחר צוף המונע מהצורך לייצור דבש‬
‫מוביל להאבקה ‪,‬האבקה זו הכרחית להפריה של המון מיני צמחים מה שמבטיח את הרבייה‬
‫והמגוון הגנטי שלהם‪ .‬ללא המאמץ של דבורי הדבש וחבריהם המאביקים‪ ,‬האיזון העדין של‬
‫המערכת האקולוגית ייפגע קשות‪ .‬התשואות החקלאיות יצנחו‪ ,‬ובתי הגידול הטבעיים ייאבקו‬
‫להתחדש‪ (.‬אליאש ‪)2024,‬‬
‫לבסוף דבורי הדבש מניבות כלל מוצרים יקרי ערך כמו דבש‪ ,‬שעוות דבורים ופרופוליס‪ .‬דבש‬
‫עשוי צוף פרחים‪ ,‬משמש גם כמאכל מזין וטעים וגם כמזון חיוני לדבורים‪ .‬שעוות הדבורים‬
‫יוצרת את מבנה הכוורת ונמצאת בשימושים אנושיים מגוונים‪ .‬פרופוליס מגן על כוורות‬
‫ומוערך בזכות תכונותיו האנטי‪-‬מיקרוביאליות)לא מצליח למצוא מאמר על תוצרי דבורים)‪.‬‬
‫ניתן לראות שהדבורים הן יצורים מדהימים כמעט מכל אספקט ושתרומתם לעולם ולאדם‬
‫בפרט היא חיונית‪.‬‬
‫‪ 3.2‬ווראה‬
‫אקריות וקרציות‪ ,‬הם תת‪-‬מעמד בקבוצת פרוקי הרגליים‪ .‬הם בדרך כלל קטנים‪ ,‬בגודל‬
‫מיקרוסקופי וניתן למצוא אותם בבתי גידול שונים ברחבי העולם‪ .‬לאקריות ולקרציות יש‬
‫סוגים שונים של מזון ‪ .‬לעתים קרובות הם ניזונות ממגוון רחב של מאכלים‪ ,‬כולל צמחים‪,‬‬
‫בעלי חיים ואפילו פרוקי רגליים אחרים‪ .‬מינים מסוימים הם טפילים‪ ,‬בעוד שאחרים‬
‫טורפים או ניזונים מצמחים‪.‬‬

‫אקרית הווראה היא אקרית טפילה החיה בתוך כוורות‪ ,‬לטפילה זו יש מחזור חיים דו‪-‬שלבי‬
‫בתוך מושבת דבורי הדבש‪ .‬השלב הראשון הוא שלב הרבייה‪ ,‬המתרחש בתוך תאי‬
‫הגזע(התאים בהם הביצים בוקעים לזחלים) האטומים של הכוורת‪ .‬נקבת הקרדית תיכנס‬
‫לתא גידול פתוח המכיל זחל ותסתתר מתחת למזון הזחל‪ .‬לאחר מכן היא מטילה סדרה של‬
‫ביצים‪ .‬הקרדיות הצעירות בוקעות מזדווגות זו עם זו בתוך התא‪ ,‬וניזונות מזחל דבורת הדבש‬
‫המתפתח‪.‬‬
‫השלב השני הוא השלב שבו קרדית הנקבה מתחברת לדבורים הבוגרות וניזונה‬
‫מההמולימפה (דם הדבורים)‪ .‬לאחר שדבורת הדבש תגיח מהתא‪ ,‬נקבות הקרדית יטפסו על‬
‫הדבורים הבוגרות וישתמשו בהן כדי להתפזר ברחבי המושבה ולמצוא תאי גזע חדשים‬
‫שיפגעו בהם‪.‬‬
‫קרדית הוורואה נחשבת לקוטלת מספר אחת של מושבות דבורי הדבש מכיוון שהיא מתרבה‬
‫‪.‬במהירות בתוך הגזע ומחלישה את הדבורים על ידי אכילת משאבים הכרחיים מהן‬
‫‪(.‬חבושה לאופר ‪)2021 ,‬‬

‫בנוסף ‪ ,‬לירידת מושבות דבורי הדבש עקב נגיעות וורואה יש השלכות אקולוגיות רחבות‬
‫יותר‪ .‬לדבורים תפקיד חיוני בהאבקת מגוון רחב של יבולים וצמחי בר‪ ,‬תורמות לפריון‬
‫החקלאי ולמגוון הביולוגי‪ .‬צמצום אוכלוסיות הדבורים עלול להוביל לירידה בתשואות‬
 ‫היבול ולשיבושים במערכת האקולוגית‪ ,‬המשפיעים על ביטחון המזון והיציבות‬
‫הסביבתית‪)Jivan, 2013((.‬‬

‫‪ 3.3‬הדברה כימית‪:‬‬
‫חומרי הדברה סינתטיים שימשו כשיטה עיקרית לשליטה באוכלוסיות הוורואה ברחבי‬
‫העולם מאז שנות ה‪ .80-‬עם זאת‪ ,‬ההסתמכות הממושכת על כימיקלים אלו הביאה‬
‫להופעת עמידות בקרב אוכלוסיות האקרית‪ ,‬מה שהופך את חומרי ההדברה לפחות‬
‫יעילים לאורך זמן‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬המשך השימוש בחומרי הדברה סינתטיים הוביל לבעיות‬
‫כמו הצטברות שאריות מזיקות במוצרי דבורים וזיהום סביבתי נרחב‪) Tarpy , 2017(.‬‬

‫יתר על כן‪ ,‬מחקרים חשפו את ההשפעה המזיקה של חומרי הדברה סינתטיים על דבורי‬
‫דבש‪ ,‬כאשר תרכובות מסוימות קשורות לשיעורי תמותה גבוהים באופן משמעותי בקרב‬
‫אוכלוסיות הדבורים‪ .‬ככזה‪ ,‬קיים צורך דחוף לחקור פתרונות חלופיים הכוללים פיתוח של‬
‫חומרים פעילים חדשים ללא תופעות לוואי ‪.‬גישה זו דוגלת באסטרטגיה משולבת לניהול‬
‫האקרית ושמירה על בריאות הדבורים‪ ,‬במטרה לצמצם את ההשפעות השליליות של‬
‫חומרי הדברה הן על אוכלוסיות הדבורים והן על הסביבה‪)Tihelka,2017 (.‬‬

‫הדברה טבעית‬

‫בעוד שקוטלי אקריות סינתטיים שימשו להדברת קרדית הוורואה‪ ,‬יש להם חסרונות כמו‬

‫התפתחות עמידות בקרב האקרית ופגיעה אפשרית בדבורים בסביבה ובמוצריהם‪.‬‬

‫לעומת זאת‪ ,‬לחומרי הדברה טבעיים מבוססי צמחים‪ ,‬יש כמה יתרונות על פני האפשרויות‬

‫הסינתטיות‪ .‬הם מופקים מצמחים וחומרים טבעיים בעליי תכונות הדברה ‪ .‬קוטלי אקריזים טבעיים‬

‫אלו הם בעלי השפעה סביבתית נמוכה ומאמינים שהם אינם מזיקים לבריאות האדם כאשר הם‬

‫משומשים כראוי‪)Gashout,2015( .‬‬

‫יתר על כן‪ ,‬הם מרכיבים טבעיים של דבש‪ .‬לפיכך‪ ,‬הם נוטים פחות לזהם ולהשפיע גם על דבורים‬

‫וגם על מוצריהן‪.‬‬

‫לסיכום‪ ,‬חומרי הדברה טבעיים המבוססים על צמחים הם חלופה טובה יותר לאפשרויות סינתטיות‬

‫בשל השפעתם הסביבתית הנמוכה והשפעתן הדלה על הדבורים ומוצריהן ‪),Dimetry ,2005 . (.‬‬
 ‫‪ 3.4‬מערכת בקרת אקלים‬

‫תא אקלים‪ ,‬המכונה גם תא גידול או תא סביבתי‪ ,‬ממלא תפקיד מרכזי במחקר מדעי‪ ,‬במיוחד‬

‫במחקרים הנוגעים למזיקים כמו וארואה וחומרי ההדברה המשמשים נגדם‪ .‬תאים אלה‬

‫מציעים סביבה מבוקרת שבה ניתן לווסת במדויק תנאים ספציפיים כגון טמפרטורה ולחות‪.‬‬

‫במקרה של מחקר על חומרי הדברה של וארואה‪ ,‬תא האקלים משרת מספר מטרות‬

‫קריטיות‪ .‬ראשית‪ ,‬הוא מאפשר לחוקר ליצור תנאים המחקים מקרוב את הסביבה הטבעית‬

‫המשפיעה על מחזור החיים והתנהגותה של אקרית הוורואה‪ .‬על ידי התאמת רמות‬

‫הטמפרטורה והלחות‪ ,‬החוקר יכול לדמות את התנאים המשפיעים על האקרית במושבות‬

‫דבורי הדבש‪ .‬סביבה מבוקרת זו מבטיחה שניסויים נערכים בתנאים סטנדרטיים‪ ,‬ומשפרת‬

‫את המהימנות והשחזור של התוצאות‪)Perdikis , 2008(.‬‬

‫יתר על כן‪ ,‬תאי אקלים חשובים להערכת יעילותם של חומרי הדברה נגד אקרית הוארואה‪.‬‬

‫חוקרים יכולים לחשוף אקרית לריכוזים משתנים של חומרי הדברה בתנאים סביבתיים שונים‬

‫כדי לקבוע את הטיפולים היעילים ביותר‬

‫לבסוף תאי האקלים מספקים לחוקרים סביבה מבוקרת לחקור את האינטראקציות המורכבות‬

‫בין אקרית הוארואה‪ ,‬חומרי הדברה ותנאים סביבתיים‪ .‬באמצעות ניסויים מדוקדקים‪ ,‬חוקרים‬

‫יכולים לייעל אסטרטגיות לשפר את ההבנה שלנו בביולוגיה של מזיקים‪ ,‬ובסופו של דבר‬

‫לתרום לפיתוח פתרונות להגנה על אוכלוסיות דבורי הדבש ולהבטחת בריאותן של מערכות‬

‫אקולוגיות הנשענות אליהן‪)Woertz, 2002 (.‬‬

‫טכנולוגיית ה‪iot-‬‬
 ‫טכנולוגיית)‪ Iot (internet of things‬מתייחסת לרשת רחבה של כלי רכב‪ ,‬מכשירי חשמל‬

‫ביתיים ומכשירים אחרים המכילים חיישנים‪ ,‬תוכנה וקישוריות לרשת המאפשרים להם לאסוף‬

‫ולשלוח נתונים לענן‪ .‬מכשירים מחוברים אלה‪ ,‬המכונים לעתים קרובות "מכשירים חכמים"‬

‫מהווים את הליבה של טכנולוגיית ה‪ ,IoT-‬ומאפשרים תקשורת וחילופי נתונים בין מערכות‬

‫שונות ללא צורך בהתערבות אנושית ישירה‪.‬‬

‫המכשירים משתמשים קישוריות בין אם זה ‪ ,Wi-Fi, Bluetooth‬רשתות סלולריות או‬

‫פרוטוקולי תקשורת אחרים‪ ,‬כדי להעביר את נתונים שהם אוספים‪ .‬הנתונים הללו מעובדים‬

‫ומנותחים‪ ,‬בין אם במכשירים עצמם או בענן‪.‬‬

‫בבסיס ה‪ IoT-‬עומדות פלטפורמות תוכנה מיוחדות המנהלות את הקישוריות‪ ,‬זרימת הנתונים‬

‫והאינטגרציה בין המרכיבים השונים של המערכת פלטפורמות ‪ IoT‬אלו מספקות מערכת‬

‫מרכזית לשליטה של המכשירים המחוברים ומאפשרות תיאום וחילופי נתונים בעזרת הרשת‪.‬‬

‫יישומי ה‪ IoT-‬משתרעים על מגוון רחב של תעשיות‪ ,‬מאוטומציה תעשייתית למכשירים‬

‫אלקטרונים שאנחנו משתמשים בהם על בסיס יום יומי (‪.)chui , 2022‬‬

‫מערכת "חכמה" שמשתמשת בטכנולוגיה זאת עדיפה על פני כל טכנולוגיה אחרת משום‬

‫שהמערכת מסוגלת לאסוף כמויות נתונים עצומות ולעבדם מבלי התערבות ישירה של‬

‫המשתמש ולכן בחרתי להשתמש בטכנולוגיה זו בבניית המערכת שלי למחקר‪.‬‬

‫‪ .4‬שאלות חקר והשערת חקר‬

‫מהי תדירות הדיגום האופטימלית ואיך היא משפיעה על איכות הנתונים ועל היכולת לזהות‬ ‫‪.1‬‬
‫טמפרטורות ולחות חריגות בצורה מדויקת‪.‬‬
‫מהם מדדי הרגישות של המערכת וטווח קבלת התראות‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫מהם שיטות עיבוד הנתונים וההצגה שמותאמות למערכת בקרת אקלים?‬ ‫‪.3‬‬

‫‪ 4.1‬דיאגרמה של המערכת‪:‬‬
 ‫הדיאגרמה הנתונה לעיל מתארת את המערכת בתא ראשית המערכת דוגמת לחות וטמפרטורה‬
‫באמצעות שני חיישנים ‪ dht 11‬כל *כמות זמן* הנמצאים בדופנות תא לאחר מכן בהתאם לנתוני‬
‫הלחות המערכת מדליקה ומכבה את המערפל‪ ,‬בנוסף המערכת דוגמת כל *כמות זמן* מחיישן‬
‫גובה המים המחזיר ערך בוליאני (כן או לא) לפי נתון זה תדע החוקרת אם מיכל המים מלא או‬
‫ריק לבסוף הבקר שולח את כל הנתונים – לחות טמפרטורה וגובה מים לענן שם החוקרת יכולה‬
‫להסתכל על הנתונים בנוחות‪.‬‬

‫‪ 5‬מערך‪ /‬מהלך המחקר‪:‬‬

‫לכן‪ ,‬צריך תיעוד ותיאור של בניית המערכת‪ :‬תיעוד סדר הפעולות ומה כל פעולה משרתת‪ ,‬לפי‬
‫סדר לוגי‪ ,‬לא משנה אם קודם החומרה ואז התוכנה או ההיפך‪ ,‬אלא שיהיה הגיון בין הדברים‪.‬‬
‫בכל מקרה שבוחרים – לא לקפוץ בין הסעיפים (חומרה‪/‬תוכנה) אלא להסביר עד תום כל סעיף‪.‬‬

‫‪ 5.1‬למה ‪? Arduino‬‬

‫‪ Arduino‬היא פלטפורמת חומרה ותוכנה בקוד פתוח המיועדת בעיקר לחובבים‪ ,‬יצרנים‬

‫ואנשי מקצוע ליצירת פרויקטים אלקטרוניים אינטראקטיביים המורכבים בדרך כלל מבקר ‪,‬‬

‫תוכנה ורכיבים אלקטרונים‪.‬‬

‫ה ‪ esp32 s3‬הוא בקר המשומש רבות בקהילת ה ‪ Arduino‬הוא מציע עיבוד דו ליבתי‬

‫חיבוריות אל חוטית באמצעות ‪ blue tooth‬ו ‪ Wi fi‬חיבור ‪ type c‬וכל זה במחיר מאוד נמוך‬

‫מה שהופך אותו לבקר אידאלי לפרויקטים בתחום ה ‪, iot‬‬

‫כתיבת הקוד לבקר מתבצעת על ידי ‪ ide‬מותאם ‪ Arduino‬בשפת ‪++c‬‬

‫‪ ++‬היא שפת תכנות המשמשת כהמשך לשפת ‪ c‬הוותיקה היא רבת עוצמה וידועה בתמיכה‬

‫בתכנות מונחה עצמים (‪ )OOP‬ועושר בספריות מובנות ‪ C‬מה שהופך אותה לאחת‬

‫הבחירות הכי פופולרית בקרב מפתחים ברחבי העולם‪.‬‬

‫בגלל סיבות אלו וחקר מעמיק החלטנו אני והמנחה שלי שבקר זה עונה על דרישות הפרויקט‬

‫שלנו ושנשתמש בו ובסביבת ה ‪ Arduino‬לבניית המערכת החכמה ‪.‬‬

‫‪ 5.2‬חומרת המערכת‬
‫תא מקרר‬
 ‫קופסת פלסטיק‬

‫לוח ‪esp32 s3‬‬

‫ה‪ ESP32 s3-‬הוא מיקרו‪-‬בקר רב תכליתי עם עיבוד דו ליבתי‪ Wi-Fi ,‬ו‪ Bluetooth-‬מובנים‪ ,‬צריכת‬

‫חשמל נמוכה‪ ,‬ממשקים היקפיים עשירים‪ ,‬תכונות אבטחה מתקדמות ו‪ ide‬בשפת ‪ ++c‬משלו הוא‬

‫נמצא בשימוש נרחב ביישומי ‪ IoT‬בשל הקישוריות הביצועיות ויעילות האנרגיה שלו בפרויקט שלי‬

‫הלוח משמש לקליטת נתונים עיבודם ושליחתם לחוקר הלוח יושב מעל תא האקלים ועליו‬

‫מחוברים בכבלים כל החיישנים והכלים הטכנולוגים ההכרחיים לפרויקט הלוח מעבד את המידע‬

‫שהוא קולט מהחיישנים ומפעיל פעולות קוד בהתאם לתוצאות בנוסף הלוח שולח סיכום של‬

‫הנתונים לחוקר במייל‪.‬‬

 ‫חיישן ‪dht11‬‬

‫חיישן ‪ DHT11‬הוא חיישן טמפרטורה ולחות דיגיטלי בשימוש נפוץ בפרויקטים לניטור מזג‬

‫אוויר ובקרת סביבה‪.‬חיישנים אלו מספקים פלטים דיגיטליים וניתן לממש אותם בקלות עם‬

‫מיקרו‪-‬בקרים כמו ‪ Arduino‬באמצעות חיבור חוטי יחיד‪ .‬הם מציעים פתרון נוח וחסכוני‬

‫למדידת טמפרטורה ולחות ביישומים שונים‪ .‬בתא האקלים נמצאים שלושה חיישנים כאלו‬

‫במקומות שונים בתא והם משמשים למדידת לחות וטמפרטורה לכל נתון נעשה ממוצע‬

‫בשביל לקבל את התוצאה המדויקת ביותר‪.‬‬

‫מיכל מים‬
 ‫מערפל‬

‫מערפל על קולי שמשומש במיקרו‪-‬בקר ‪ Arduino‬לשליטה בלחות פולט ערפל דק של מים‬

‫באמצעות תנודות קוליות‪ ,‬מה שמעלה את רמות הלחות‪ .‬על ידי שילוב עם ‪ Arduino‬עם‬

‫וכלים נוספים ניתן לשלוט בלחות התא בזה שללוח ה‪ arduino‬יש טווח אחוזי לחות והלוח‬

‫מפעיל את המערפל בהתאם לטווח‬

‫גובה מים‬

‫חיישן מפלס מים ללא מגע לארדואינו מאפשר מדידת מפלס מים ללא מגע ישיר‪ .‬הוא יושב‬

‫מחוץ למיכל המים ופועל באמצעות קולות על קוליים כדי לזהות את המרחק של פני המים‪.‬‬

‫משולב עם ‪ ,Arduino‬הוא מתחבר ללוח ומספק נתונים‪ .‬לפי חיישן זה ניתן לדעת מתי מיכל‬
 ‫המים של המערפל עומד להיגמר ולהתריע את החוקר בעזרת הודעה שהוא צריך למלא את‬

‫מיכל המים‪.‬‬

‫ממסר ‪Double relay‬‬

‫מודול ממסר כפול של ‪ Arduino‬מאפשר ל‪ Arduino-‬לשלוט בשני מעגלים חשמליים נפרדים‪,‬‬

‫לסגור או לחבר אותם לפי הצורך‪ .‬בפרויקט השנאי של המערפל מחובר למודל הממסר בכך‬

‫לפי הצורך הארדואינו שולח פקודה לסגור את המעגל ובכך הוא מפעיל את המערפל‬

‫להעלאת הלחות‬

‫מסך‬

‫מסך ‪ ,Arduino I2C‬הוא מסך המשמש להצגת נתונים המסך הוא מסך ‪ lcd‬וגודלו ‪20x4‬‬

‫פיקסלים בפרויקט המסך משמש להצגת אחוז הלחות טמפרטורת התא ומצב מיכל המים‬

‫שיהיה לחוקר קל לבחון את נתוני המערכת מבחוץ‪.‬‬

 ‫‪ 6‬מערכת תוכנה‬
‫הקוד שבניתי מחולק לארבעה חלקים הראשון חלק הגדרת הנתונים מורכב מהוספת‬
‫הספריות ההכרחיות למערכת בנוסף הגדרת המשתנים ושיוך פיני מידע לרכיבים החלק‬
‫השני הוא ה ‪ setup‬חלק זה רץ פעם אחת ותפקידו להתחיל את רכיבי המערכת ואת‬
‫השרת החלק השלישי והחשוב ביותר הוא הלולאה חלק זה הוא מרכז הקוד והוא רץ כל‬
‫הזמן בחלק זה נמצאות כל הפעולות ו‪ ...‬והחלק רביעי והאחרון הוא פעולות ה‪iot -‬‬
‫המשמשות לשליחת נתונים לענן והתחברות לשרת‪.‬‬

‫החלק הראשון הגדרת נתונים‬

‫הספריות הקוד נתון באיור‬

‫שם הספרייה‬ ‫מטרה‬

‫‪Wire.h‬‬ ‫לאפשר חיבור בין הרכיבים לבקר בעזרת כבלים‬

‫‪LiquedCrystal.h‬‬ ‫משומש לאינטראקציה עם המסך‬

‫‪dht11.h‬‬ ‫משומש לאינטראקציה עם חיישן ה‪dht11‬‬

‫‪Secrets.h‬‬ ‫מכיל את הסיסמאות הדרושות לחיבור עם שרת‬

‫האינטרנט‬

‫‪WiFiClientSecure.h‬‬ ‫מאפשר חיבור בטוח ל‪Wi-Fi‬‬

‫‪PubSubClient.h‬‬ ‫מאפשר שליחת נתונים לענן‬

‫‪ArduinoJson.h‬‬ ‫יוצר קבצי ‪Json‬‬

‫‪Wifi.h‬‬ ‫מאפשר התחברות ל‪Wi-Fi‬‬

 ‫שיוך פיני מידע והגדרת משתנים‬
‫בקטע קוד זה לכל רכיב משויך פין מידע שבעזרתו הוא שולח מידע ומקבל מהבקר בנוסף‬
‫בחלק זה הגדרתי משתנים ועצמים שאשתמש בהם בהמשך‬

‫הקוד נתון באיור‬

 ‫התחברות ל ‪AWS‬‬

‫בקטע קוד זה המערכת מתחברת לשרת )‪ AWS (Amazon Web Service‬בשם ‪ iot/alon‬בזכות‬
‫התחברות זו המערכת יכולה לשלוח נתונים לענן לשרת הספציפי הזה‬

‫החלק השני ‪: setup‬‬

‫הקוד הזה שרץ פעם אחת בהתחלת הקוד מתחיל בחיבור כבלי המידע מהמסך לבקר לאחר מכן‬
‫הוא מתחבר לשרת בעזרת הפעולה ‪ connectAWS‬שארחיב עליה בהמשך ואז הם מגדיר את פיני‬
‫המידע של חיישן ה‪ doulerelay‬והגובה מים ל‪ input‬ו ‪ output‬בהתאם ולבסוף הוא מדליק את‬
‫המסך ‪ ,‬לחיישן ה ‪ dht11‬לא נחוץ הגדרת פין מידע בגלל הספרייה שלו שהוספתי לקוד‪.‬‬
‫החלק השלישי ‪:loop‬‬

‫דיאגרמה של ה ‪loop :‬‬

‫הקוד נתון באיור‬

‫קוד של לופ ‪:‬‬
‫פעולות ‪:wifi‬‬
 ‫פעולת ‪publish message‬‬

‫פעולה זאת אחראית על שליחת הנתונים בענן במשתני )‪ )JSON (JavaScript Object Notation‬יש‬
‫שלושה משתני ‪ JSON: humidity‬המכיל את אחוז הלחות הנוכחי ‪ temperature‬המכיל את‬
‫הטמפרטורה הנוכחית ו ‪ water level‬המכיל ערך בוליאני המצביע על מצב מיכל המים‬
‫(מלא‪/‬ריק)‪ .‬הפעולה מתחילה בבדיקה של חיבור המערכת ל‪ Wi-Fi‬ואז יוצרת את משתנה ה ‪JSON‬‬
‫לאחר מכן הפעולה מציבה את משתני המערכת במשתני ה ‪ JSON‬ושולחת אותם לענן ששם הם‬
‫יעובדו לגרפים וישלחו לחוקר‪.‬‬
 ‫פעולת ‪connect aws‬‬

‫פעולה זו אחראית על חיבור ה ‪ Wi -Fi‬של המערכת ‪ ,‬הפעולה מתחברת ל ‪ Wi-Fi‬בעזרת השם‬

‫משתמש (‪ )WIFI_SSID‬והסיסמה (‪ )WIFI_PASSWORD‬הנמצאים בקובץ ‪ secrets‬אשר הוזנו‬
‫מראש על פי רשת ה ‪ Wi-Fi‬הנתונה בסביבת המחקר‪ ,‬במהלך ההתחברות ל‪ Wi-Fi‬מודפס‬
‫בקונסולה נקודות עד שהמערכת מתחברת לרשת על מנת לראות אם המערכת עדיין מנסה‬
‫להתחבר לאחר מכן שהמערכת מתחברת מודפסת הודעה שמראה שאכן המערכת הצליחה‬
‫להתחבר סופית ל ‪ Wi-Fi‬לאחר ההתחברות ל ‪ Wi-Fi‬הפעולה מציבה את המפתחות(‬
‫‪ )AWS_CERT_CA, AWS_CERT_PRIVATE, AWS_CERT_CRT‬הנדרשים להתחברות‬
‫לענן המפתחות נלקחו גם הם מקובץ ‪ secrets‬ולבסוף הפעולה מתחברת בעזרת המפתחות לטופיק‬
‫)‪ MQTT (Message Queuing Telemetry Transport‬המאפשר סינון וקבלה של הודעות‬
‫ספציפיות ומודפסת הודעה אם המערכת הצליחה להתחבר או לא ‪.‬‬
 ‫‪ 5.3‬תיאור ממשק משתמש‬

‫‪ .6‬ממצאים‬
‫תיאור גרפי של תוצאות המערכת‬ ‫‪‬‬
‫יש לעמוד גם על הפסדי המערכת‪ /‬כשלים אפשריים (למשל – ‪ capacity‬או ‪overloading‬‬ ‫‪‬‬
‫אם היא קורסת כי לא עומדת בעומסים)‬
‫עדיין לא עשיתי מדידות‬ ‫‪‬‬
 ‫ דיון ומסקנות‬.7
‫איך הממצאים משרתים את שאלת החקר ומתממשקים עם הצורך של הבעיה החקלאית‬ 
)‫(הצורך של המדען‬
‫האם שאלת החקר אוששה או הופרכה‬ 

‫ רפלקציה‬.8
‫ מה לוקחים מזה באופן אישי‬,‫פסקה בכתיבה אישית על המחקר וכתיבת העבודה‬

‫ ביבליוגרפיה‬.9
https://www.agrigolan.org.il/?p=10578 - )2024( ‫ נ – דבורים והאבקה‬,‫אליאש‬
- )2021(‫ ס – הטפיל של הטפיל שלי הוא חברי‬,‫חבושה לאופר‬
https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/%D7%94%D7%98%D7%
A4%D7%99%D7%9C-%D7%A9%D7%9C-
%D7%94%D7%98%D7%A4%D7%99%D7%9C-%D7%A9%D7%9C%D7%99-
%D7%94%D7%95%D7%90-%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%99
A . Jivan - The Impact of Pesticides on Honey Bees and Hence on Humans

D. Tarpy - Effects of synthetic acaricides on honey bee grooming behavior

against the parasitic Varroa destructor mite -
https://link.springer.com/article/10.1007/s13592-017-0491-9

E, Tihelka - EFFECTS OF SYNTHETIC AND ORGANIC ACARICIDES ON

HONEY BEE HEALTH: A REVIEW -https://www.researchgate.net/profile/Erik-
Tihelka/publication/328200942_Effects_of_synthetic_and_organic_acaricides
_on_honey_bee_health_A_review/links/5bc24d02a6fdcc2c91fb762d/Effects-
of-synthetic-and-organic-acaricides-on-honey-bee-health-A-review.pdf

A. Gashout - Acute toxicity of essential oils and other natural

compounds to the parasitic mite, Varroa destructor, and to larval and
adult worker honey bees (Apis mellifera L.) -
https://www.tandfonline.com/doi/abs/10.3896/IBRA.1.48.4.06

N. Z. Dimetry, - Effective control of varroa mite Varroa

destructor Anderson & Trueman infesting honey bee colonies Apis
mellifera L. by some natural products.
-https://www.cabidigitallibrary.org/doi/full/10.5555/20053094815
D. Perdikis – biological control of insect and mite pestes in greenhouse
solanaceous crops -
http://www.globalsciencebooks.info/Online/GSBOnline/images/0812/EJP
SB_2(SI1)/EJPSB_2(SI1)125-144o.pdf
R Woertz - Mite growth on fungus under various environmental
conditions and its potential application to biofilters -
https://link.springer.com/article/10.1023/A:1023306027020

Bee health - Adult Bee Anatomy (Basic Bee Biology for Beekeepers) -
https://bee-health.extension.org/anatomy-of-the-honey-bee/

Uaex - About Honey Bees - Types, Races, and Anatomy

https://www.uaex.uada.edu/farm-ranch/special-programs/beekeeping/about-
honey-bees.aspx

Michael Chui -
https://www.mckinsey.com/capabilities/quantumblack/our-insights/iot-
comes-of-age

‫ נספחים‬.10
!‫להציג רק מה שרלוונטי לעבודה‬

:‫דגשים‬
)!!‫ למה (ולא – איך‬/‫ מה‬:‫השאלה המנחה לאורך העבודה‬ 
‫מה תרומתו של כל דבר לעבודה‬ 
...‫ קודים (ניתן לכתוב שנעשה שימוש ב‬/‫לא לפרט מוצרי מדף‬ 