‫הערכה חלופית‬

‫בהיסטוריה‬
‫שם התלמיד‪ :‬אושר סנקר‪ ,‬נאורי תורג'מן ובצלאל בן דוד‬
‫שם המרואיין‪ :‬דוד אוחנה‬
‫שאלות בסיסיות על דוד‬
‫שם העד‪ :‬דוד אוחנה‬
‫שם ההורים‪? :‬‬
‫עיר וארץ מוצא‪ :‬קזבלנקה מרוקו‬
‫דת‪ :‬יהודי‬
‫שפת האם‪ :‬ערבית וצרפתית‬

‫שנת עלייה ‪1957:‬‬

‫גיל העד‪69:‬‬
 ‫איך דוד עלה לארץ?‬
‫סיפורו של דוד ומשפחתו מרתק ומרגש‪.‬‬
‫העלייה שלהם ממרוקו בשנת ‪ 1957‬הייתה אירוע חשוב ומשמעותי בחייהם‪ .‬דרך אוניית‬
‫המעפילים‪ ,‬הם עזבו את מולדתם ומשפחתם כדי לחלוק את עתידם בארץ ישראל‪.‬‬
‫ההתמודדות עם האתגרים הייתה לא פשוטה‪.‬‬
‫מסעם נפגע בצורה כואבת עם אובדן אחד מחמשת אחיו‪ .‬הכאב והאבסורד של האובדן מלווים את‬
‫דוד עד היום‪ .‬זו תכף השאירה סימן עמוק בלבו ובזכרונותיו‪.‬‬
‫כאשר הגיעו לישראל‪ ,‬דוד ומשפחתו נשלחו לצריף בשדרות‪ .‬שם‪ ,‬אביו היה עובד בחקלאות כדי‬
‫לפרנס את המשפחה‪ .‬עבודת החקלאות היא עבודה קשה ומאמץ‪ ,‬שדורשת התמודדות עם תנאים‬
‫קשים ועבודה פיזית מתמידה‪ .‬דוד ומשפחתו גם צריכים היו להתרגל לחיי היומיום החדשים‬
‫בארץ ישראל‪ ,‬לתרבות‪ ,‬השפה והמסורת הישראלית‪.‬‬
‫אני מאמין שניסיונם של דוד ומשפחתו הוא ייחודי ומשמעותי‪ .‬העלייה ממרוקו והתמודדותם עם‬
‫האתגרים הרבים מראים על חוזק רוח והתמודד של דוד ומשפחתו‬
 ‫מהי מדינת המקור של דוד?‬

‫הקהילה היהודית במרוקו בשנת ‪:1952‬‬

‫בשנת ‪ 1952‬הייתה הקהילה היהודית במרוקו אחת הגדולות והחשובות בעולם הערבי ובצפון‬
‫אפריקה‪.‬‬
‫מספר היהודים במרוקו באותו הזמן היה בין ‪ 250,000‬ל‪ .300,000-‬הקהילה הייתה מגוונת‬
‫ופוריה‪ ,‬והייתה נפוצה ברחבי המדינה‪ ,‬כולל בערים הגדולות כמו קזבלנקה‪ ,‬פס‪ ,‬מראקש‬
‫ואחרות‪.‬‬
‫בזמן ההתנהלות הצרפתית במרוקו מה שהביא להם לכך שהיו כפופים ישירות לשלטון הצרפתי‬
‫ולא למלך המרוקאי‪ .‬זה הביא להרחבה של התרבות הצרפתית בין היהודים‪ ,‬ורבים מתמקדמו‬
‫בתחומים רבים והגיעו לעמדות גבוהות‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬בתקופה זו החלו להתרחש שינויים משמעותיים במרוקו‪ .‬התחזק התנועה הלאומית‬
‫לשחרור מרוקו מהשלטון הצרפתי‪ ,‬והייתה תחושה של חוסר יציבות ואי‪-‬ביטחון‪ .‬לאחר‬
‫העצמאות של מדינת ישראל ב‪ 1948-‬התחזק האנטישמיות בעקבות הסכסוך הישראלי‪-‬פלסטיני‪.‬‬
‫באותה התקופה התחיל גל ההגירה של יהודי מרוקו לישראל ולמערב‪ .‬הרבה יהודים הרגישו‬
‫שאין להם עתיד במרוקו‪ ,‬בעיקר בשל האי‪-‬ביטחון האישי והחשש מהמשך דעיכת המעמד הכלכלי‬
‫והחברתי שלהם‪.‬‬
‫במהלך השנים האחרונות של החמישים‪ ,‬ובמיוחד לאחר עצמאות מרוקו ב‪ ,1956-‬המשיך הגל‬
‫ההגירה והקהילה היהודית במרוקו התקטנה משמעותית‪ .‬המעבר לישראל היה מורכב בשל‬
‫היחסים המורכבים בין מרוקו לישראל‪ ,‬אך בסופו של דבר‪ ,‬רוב היהודים המרוקאים המיגרו‬
‫לישראל או למערב המערבי‪.‬‬
 ‫מהי דתו ושפתו של דוד?‬

‫דוד‪ ,‬שגדל בקזבלנקה היה יהודי מרוקאי בשנות הילדותו והנעורים‪.‬‬

‫בתקופה שבה גדל‪ ,‬מרוקו הייתה עדיין תחת השלטון הצרפתי‪ ,‬שהתחיל ב‪ 1912-‬ונמשך עד‬
‫לעצמאות מרוקו בשנת ‪.1956‬‬

‫דתו היתה יהודית מרוקאית‪ ,‬דת שהובלה במאות השנים במרוקו‪.‬‬

‫כשהיא הצליחה לשרוד בתקופות הקשות והטורבולנטיות בהיסטוריה המרוקאית‪.‬‬

‫מאחר והשלטון היה צרפתי‪ ,‬דוד למד צרפתית‪.‬אך השפה הביתית שלו הייתה הערבית‬
‫המרוקאית‪ ,‬השפה שבה הוא גדל ובה התקשר אל משפחתו ולחבריו‪.‬‬
‫כאשר דוד החליט לעלות לישראל‪ ,‬הוא הצטרף לגל העלייה המרוקאית שהביאה איתה את‬
‫התרבות‪ ,‬המסורת‪ ,‬וגם את השפות השונות‪.‬‬

‫בהגעתו לארץ‪ ,‬דוד התמודד עם אתגר חדש ‪ -‬למידת השפה העברית‪ .‬השפה הזו‪ ,‬שהייתה זרה לו‬
‫כך גם משפחתו‪ ,‬שהתמודדה יחד איתו עם אתגרי ההתאמה לחיים במדינה החדשה‪.‬‬
‫מרוקו‪ ,‬עם כל הגוונים והגוונים שלה‪ ,‬הצליחה להטמיע את עצמה בתודעה של דוד ומשפחתו‪.‬‬
‫את התרבות‪ ,‬המסורת‪ ,‬ואת היסטוריה העשירה שלה הם הביאו איתם לישראל‪ ,‬וכך הוסיפו‬
‫למורשת הישראלית המגוונת‪.‬‬
 ‫מהו מסלול התיישבותו של דוד?‬
‫כאשר הוא הגיע לארץ‪ ,‬דוד נתקל במגוון תרבויות‪ ,‬שפות ורקעים גדול יותר ממה שהיה מכיר‬
‫מארץ הולדתו‪.‬‬
‫כדי להיאחד עם החברה החדשה‪ ,‬הוא הוקצה לכיתת מעברה‪ ,‬מקום בו ילדים רבים כמוהו‪,‬‬
‫שהגיעו ממקומות שונים בעולם‪ ,‬מומשכים כדי להכנס למערך החינוך הרגיל‪.‬‬
‫בכיתת המעברה‪ ,‬דוד למד את השפה העברית‪ ,‬את התרבות הישראלית ואת המסורת העממית‪.‬‬
‫המורים היו סבלניים וסייעו לו להתמודד עם הקשיים‪ ,‬אך לא פחות מכך‪ ,‬החברים שלו בכיתה‬
‫היו אלה שסייעו לו להרגיש בבית‪.‬‬
‫הם חלקו איתו את חוויותיהם‪ ,‬סיפורי ההתמודדות וההתאקלמות ויצרו יחד אתמושפה של‬
‫אחווה ותמיכה‪.‬‬

‫אחת התזכורות הבולטות של דוד מאותם ימים היו התיקים התפורים מבד שהיו לרוב‬
‫התלמידים‪.‬‬
‫תיקים אלו‪ ,‬שתפרו אם אחת התלמידות‪ ,‬היו מסמל לתקופה ההיא‪ .‬דוד שמר על התיק שלו והוא‬
‫הזכיר לו את התקופה שבה הוא למד להיות ישראלי‪.‬‬
‫בהדרגה‪ ,‬דוד השתלב במערך החינוך הרגיל והמשיך להתפתח‪ ,‬ללמוד ולהתאקלם בחברה‬
‫הישראלית‪.‬‬
‫הוא זכה לחברים רבים‪ ,‬הצליח בלימודיו והפך לאזרח מובנה ופעיל‪ .‬אך את התקופה בכיתת‬
‫המעברה הוא לא שכח‪ .‬היא הפכה לחלק בלתי נפרד מההיסטוריה האישית שלו‪ ,‬מזכרת לתקופה‬
‫בה הוא התמודד‪ ,‬התגבר וצמח‪.‬‬
 ‫דברים נוספים שחווה דוד?‬
‫גדל דוד בתקופה של טלטלה היסטורית וגיאופוליטית במדינת ישראל‪.‬‬
‫בשנת ‪ ,1967‬כאשר הוא היה עדיין בשנות הצעירות שלו‪ ,‬התפרצה מלחמת ששת הימים ‪ -‬מערכה‬
‫צבאית המובילה לניצחון מרשים של ישראל על שלוש מדינות‪ :‬מצרים‪ ,‬ירדן וסוריה‪ .‬המלחמה‪,‬‬
‫אשר החלה במתקפה הפתע‪ ,‬הסתיימה בהרחבת השטחים הישראליים באופן משמעותי‪.‬‬

‫אך השקט הפוליטי לא בא במחיר זול‪ .‬האזרחים בישראל חוו את המלחמה בצורה ישירה‬
‫ומיידית‪ .‬האזקות‪ ,‬התקפות אוויריות שנגרמו מירי טילים או מטוסי קרב‪ ,‬הפכו לחלק בלתי‬
‫נפרד משגרת היום היומית שלהם‪.‬‬
‫רבים מהאנשים הרגישו שהם נמצאים בסיכון תמידי וחיפשו דרכים לשמור על ביטחונם וביטחון‬
‫משפחתם‪.‬‬
‫באותה התקופה‪ ,‬דימונה הייתה מתפתחת כעיר בפריפריה הדרומית של מדינת ישראל‪.‬‬
‫מכיוון שהיא הייתה מרוחקת מהגבולות ומהאזורים המסוכנים‪ ,‬הרבה משפחות ראו בה מקום‬
‫מגונה ובטוח יותר לגור בו‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬כאשר דוד ומשפחתו החליטו להישאר בדימונה‪ ,‬הם קיבלו את הרגישות הרווחה של ביטחון‬
‫יחסי בזמן שהמדינה נמצאת בתקופה של אי‪-‬ודאות ומתח‪.‬‬
 ‫מה מצבו של דוד היום?‬
‫דוד כרגע איש משפחה עם אשתו יעל ועם ‪ 4‬ילדים כאשר אחד מילדיו נפטר בימים האחרונים‬
‫ששמותם‪:‬‬
‫אילן‪ ,‬לינוי‪,‬ליבנת‪,‬חיים‬

‫ו‪ 6‬נכדים‬
‫ששמותם‪ :‬אוריה‪,‬נאורי‪,‬אילאי‪,‬ליה‪,‬אביה‪,‬אדיר‬

‫ועבד כשרת בבית ספר אפלמן עד שיצא לפנסיה לפני כ‪ 3‬שנים‬