‫בטרגדיה "אנטיגונה" מוצגת אמת אחת לעומת אמת אחרת‪ .

‬כיצד אמיתות אלה באות לידי ביטוי‬

‫במחזה? הסבר והדגם את דבריך‪ .‬האם יש הכרעה בין אמיתות אלה במחזה? נמק את דבריך‪.‬‬

‫תשובה‪-‬‬
‫המחזה אנטיגונה מאת סופוקלס נכתב בתקופת יוון העתיקה והוא מחזה טרגי‪ .‬בטרגדיה‬
‫אנטיגונה מוצגת אמת אחת מול אמת אחרת על ידי שתי הדמויות המרכזיות בטרגדיה‪:‬‬
‫קראון ואנטיגונה‪ .‬בתשובתי אציג את האמיתות הללו וכיצד הם באים לידי ביטוי במחזה‪.‬‬
‫האמת של אנטיגונה‪-‬‬
‫אנטיגונה מוצגת לנו במהלך המחזה כמישהי שעומדת על שלה ועל עקרונותיה‪ .‬אנטיגונה‬
‫עומדת בפני בעיה‪ ,‬חוק המלך האוסר לקבור את פולינקס אחיה בקבורה הולמת‪ .‬צו מלך‬
‫זה עומד בניגוד למצפונה ובניגוד לחוק האלים שבו היא מאמינה‪ .‬אנטיגונה מתגלית‬
‫לאורך המחזה כאישה הנחושה בדעתה לקבור את המת בכל מחיר‪ ,‬היא חדורת אמונה‬
‫בצדקתה ומוכנה אף לשלם במחיר חייה‪.‬‬

‫בשיחה עם איסמנה אחותה היא מבקשת ממנה שתצטרף אליה לקבור את פולינקס‪.‬‬
‫אנטיגונה מאמינה שכבוד המשפחה וכבוד המת קודמים לצו המלך גם אם נגזר עליה‬
‫למות‪ .‬היא עקבית בעקשנותה עד סוף דרכה‪ :‬מנסה לקבור את אחיה אך נתפסת‪ .‬בעימות‬
‫שלה עם קראון היא אינה מתכחשת למעשה שעשתה ומתווכחת איתו באומץ אך ביהירות‪.‬‬
‫קריאון זועם על גאוותה ועקשנותה ומצווה עליה גזר דין מוות‪.‬‬

‫אחרי שקראון שינה את העונש שלה מגזר דין מוות לכליאה במערה בה היא תמות לאט‪,‬‬
‫במערכה הרביעית אנטיגונה מקוננת על עצמה בידיעה שהיא עומדת למות ובוכה על כל‬
‫מה שתפסיד בחייה‪ ,‬היא סובלת ומודעת לסבלה‪ ,‬אך עדיין היא מאמינה שהאמת איתה‬
‫והיא מעדיפה לשמור על עקרונותיה גם אם המחיר כבד‪.‬‬
‫בסוף המחזה‪ ,‬גורלה של אנטיגונה בא לידי סיום על ידי התאבדותה במערה‪.‬‬
‫האמת של קריאון‪-‬‬
‫קראון עלה לשלטון כמלך תבאי לאחר מותם של האחים בני אדיפוס במלחמה‪ .‬בנאום‬
‫המלך הוא מציג צו המורה לקבור את אטאוקלס בקבורה הולמת בעוד שאת פולינקס‬
‫שבגד במולדת‪ ,‬אין לקבור אלא להשאיר לעופות השמיים‪ .‬מי שיפר צו זה דינו מוות‪ .‬קראון‬
‫מאמין שהחוק שחוקק הוא גם רצון האלים‪ ,‬הוא בטוח בדעותיו ובעצמו כמלך‪.‬‬
‫קריאון מוכיח גם שהוא לא נותן הטבה לקרובי משפחה ‪ -‬ניתן לראות זאת על ידי העונש‬
‫שהוא מטיל על אנטיגונה קרובת משפחתו‪ .‬הוא מעוניין להיות מלך חזק במדינה חזקה‬
‫ולכן רואה בפעולתה של אנטיגונה שהפרה את צו המלך פעולה שיש בה כדי לסכן את‬
‫המדינה‪.‬‬
 ‫לאחר שאנטיגונה נתפסה בזמן שניסתה לקבור את פולינקס‪ ,‬קריאון מנסה לאפשר‬
‫לאנטיגונה לחזור בה ולהתחמק מהעונש‪ .‬אנטיגונה ממשיכה לעמוד על שלה בגאווה וזה‬
‫מעורר את חמתו‪ ,‬עקשנותה וגאוותה של אנטיגונה מקשיחים אותו אפילו עוד יותר‪.‬‬
‫ניתן לראות את אופיו חם המזג בכך שמחמיר את העונש ע"י שמעניש גם את אחותה של‬
‫אנטיגונה‪ ,‬איסמנה‪ ,‬למרות שלא עשתה דבר‪.‬‬

‫במערכה נוספת בנו של קריאון‪ ,‬היימון‪ ,‬מנסה לפקוח את עיני אביו ולשנות את נקודת‬
‫מבטו על צו המלך והשלכותיו‪ .‬בתחילת השיחה היימון מציג את תכונותיו החיוביות של‬
‫אביו‪ :‬אדם בעל תבונה יתרה ומלך שפקודותיו יקרות לו יותר מאהבת אישה‪ .‬קריאון מגיב‬
‫בשמחה לדברים אלו ואף משבח אותו שהוא לא נכנע לנשים‪ .‬בהמשך הוא מציג את דעות‬
‫אנשי העם‪ ,‬הוא מנסה לגרום לאביו להבין שכל תושבי העיר חשים צער כלפי אנטיגונה‬
‫ומביעים בחשאי את דעתם על הצדק שבמעשה שלה‪ .‬הוא מזכיר לאביו כי זו לא בושה‬
‫לדעת לוותר ולהקשיב מעצות הסובבים אותו‪ .‬הוא גם מבקש ממנו להשתנות ולהפסיק‬
‫לכעוס ולהיות עקשן‪ .‬על כך מגיב קריאון בכעס‪ ,‬הוא אינו מוכן ללמוד מפיו של תינוק ובכך‬
‫מעמיד את דעת הדור הצעיר כדעה שאין לה חשיבות ועניין‪ .‬הוא מתבטא כרודן ואומר‬
‫שדעת העם אינה חשובה לו כי הוא המלך הנבחר שמחליט על הכל‪.‬‬
‫לאחר חילופי דברים נוספים ועימות ביניהם קריאון אף מאיים להרוג את אנטיגונה אל מול‬
‫היימון‪ .‬היימון נוזף בו וטוען שהוא אוהב להשמיע רק את הצד שלו מבלי לשמוע צד אחר‬
‫שבמעשיו אין כבוד אלא רמיסה של ערכי האלים‪ .‬היימון אף מאיים כי אם קריאון ימשיך‬
‫בתכניתו ואנטיגונה תמות‪ ,‬אז הוא לא יראה אותו שוב‪ .‬לאחר העימות הסוער ביניהם‬
‫קריאון מוריד את חומרת העונש של אנטיגונה ובמקום עונש מוות של אנטיגונה ואיסמנה‬
‫הוא משנה לכליאה של אנטיגונה במערה מבודדת‪ ,‬עם מעט מזון ומים‪ ,‬כדי שתמות‬
‫בעינויים של רעב וצמא‪ ,‬וכך בעצם הוא מסיר מעצמו את האחריות למותה‪ ,‬מחשש‬
‫מטומאה‪.‬‬

‫במערכה הבאה של קריאון מגיע טריסיאס הנביא‪ .‬טירסיאס טוען בפני קריאון שהוא חייב‬
‫לתקן את החטא שביצע ‪-‬צו המלך ועונשה של אנטיגונה‪ .‬טירסיאס מנבא קטסטרופה ואסון‬
‫אם הימון לא יתקן את חטאו‪ .‬הוא מסביר כי אפשר כל טעות לתקן ושעקשנות היא תכונה‬
‫של טיפש‪ .‬לכן הוא מפציר בו לשחרר את אנטיגונה ‪,‬להשיב כבוד למת ולקבור את‬
‫פולינקס‪.‬‬
‫קריאון מסרב לקבל את דבריו של טירסיאס ומאשים אותו בקבלת שוחד על נבואתו‬
‫השקרית‪ .‬אך משום שדבריו של טריסיאס אף פעם לא התגלו כשקריים‪ ,‬קריאון מבין שלא‬
‫כדאי לו לצאת למלחמה עם הגורל ולשאת את האסון שעלול לקרות ולכן מחליט לבטל את‬
‫העונשים שהטיל‪.‬‬

‫ההכרעה בין שתי האמיתות במחזה מובאת לנו בסופו של המחזה דרך טריסיאס המייצג‬
‫את האלים וטוען שקריאון חייב לחזור בו מהגזירה והעונש שהטיל על אנטיגונה ולקבור‬
‫את פולינקס‪ ,‬אחרת יקרה אסון גדול‪ .‬זה הטיל פחד על קריאון שמשתכנע לשנות את‬
‫הגזירה‪ .‬הוא מבצע את הפעולות הנדרשות אבל בצורה הפוכה להמלצת טריסיאס– הוא‬
‫קובר קודם את פוליקס ואחרי זה הולך לשחרר את אנטיגונה‪ .‬תוצאות סדר הפעולות הזה‬
‫מביאות למותם של אנטיגונה והימון ובעקבותיהם אורידיקה‪ ,‬אשתו של קריאון‪ .‬כך האסון‬
‫שניבא טריסיאס התממש‪.‬‬
‫הטראגדיות של קריאון נובעת מההחמצה‪ ,‬מעיוורונו‪ ,‬מהיותו עקשן ומלא חרון ומן העובדה‬
‫שהבין את טעותו מאוחר מדי‪.‬‬

‫שתי האמיתות במחזה הובילו לקונפליקט גדול שהביא לאסון וטרגדיה‪ .‬מאחורי האסון‬
‫הגדול עומד חטא ההיבריס שבו חטאו גם אנטיגונה וגם קריאון‪.‬‬
‫אנטיגונה וקריאון שניהם דמויות עקשניות שעומדות על האמת שלהם לא משנה מה יהיו‬
‫התוצאות‪ .‬חטא ההיבריס שהוא חטא הגאווה הוא הגורם העיקרי העומד מאחורי המעשים‬
‫של שתי הדמויות‪ .‬קריאון חוטא בחטא ההיבריס בכך שהוא מעז להוציא צו העומד בניגוד‬
‫לצו האלים וביחסו המזלזל לבנו ולטריזיאס הנביא‪ ,‬אשר נחשב כשליח האל‪.‬‬
‫אנטיגונה חוטאת בחטא ההיבריס בכך שהיא בטוחה שהמעשה שלה הוא המעשה הנכון‬
‫ושזהו רצון האלים‪ ,‬בעצם יציאתה נגד חוק המלך והמדינה‪ ,‬בחוצפתה למלך וערעור כוחו‬
‫ומעמדו‪ ,‬וכן במעשה ההתאבדות שלה‪ ,‬כשהיא מחליטה שהמוות עדיף על החיים‪.‬‬
‫למרות הכל אנטיגונה מוצאת חן בעיני הקהל והמקהלה‪ ,‬ייצגה את האמת שלהם ואת‬
‫מצפונם ובגבורה בה היא נלחמת‪ .‬אנטיגונה מביאה על עצמה את אסונה‪ ,‬אך עם אסונה‬
‫היא מזכה את הצופים בקטארזיס‪ .‬הקהל מרחם על אנטיגונה ויודע שמאבקו צודק וכך‬
‫ההכרעה על האמת של אנטיגונה בעיניי הקהל היא האמת הנכונה‪.‬‬