Professional Documents
Culture Documents
תשובה אנטיגונה עמית
תשובה אנטיגונה עמית
תשובה-
המחזה אנטיגונה מאת סופוקלס נכתב בתקופת יוון העתיקה והוא מחזה טרגי .בטרגדיה
אנטיגונה מוצגת אמת אחת מול אמת אחרת על ידי שתי הדמויות המרכזיות בטרגדיה:
קראון ואנטיגונה .בתשובתי אציג את האמיתות הללו וכיצד הם באים לידי ביטוי במחזה.
האמת של אנטיגונה-
אנטיגונה מוצגת לנו במהלך המחזה כמישהי שעומדת על שלה ועל עקרונותיה .אנטיגונה
עומדת בפני בעיה ,חוק המלך האוסר לקבור את פולינקס אחיה בקבורה הולמת .צו מלך
זה עומד בניגוד למצפונה ובניגוד לחוק האלים שבו היא מאמינה .אנטיגונה מתגלית
לאורך המחזה כאישה הנחושה בדעתה לקבור את המת בכל מחיר ,היא חדורת אמונה
בצדקתה ומוכנה אף לשלם במחיר חייה.
בשיחה עם איסמנה אחותה היא מבקשת ממנה שתצטרף אליה לקבור את פולינקס.
אנטיגונה מאמינה שכבוד המשפחה וכבוד המת קודמים לצו המלך גם אם נגזר עליה
למות .היא עקבית בעקשנותה עד סוף דרכה :מנסה לקבור את אחיה אך נתפסת .בעימות
שלה עם קראון היא אינה מתכחשת למעשה שעשתה ומתווכחת איתו באומץ אך ביהירות.
קריאון זועם על גאוותה ועקשנותה ומצווה עליה גזר דין מוות.
אחרי שקראון שינה את העונש שלה מגזר דין מוות לכליאה במערה בה היא תמות לאט,
במערכה הרביעית אנטיגונה מקוננת על עצמה בידיעה שהיא עומדת למות ובוכה על כל
מה שתפסיד בחייה ,היא סובלת ומודעת לסבלה ,אך עדיין היא מאמינה שהאמת איתה
והיא מעדיפה לשמור על עקרונותיה גם אם המחיר כבד.
בסוף המחזה ,גורלה של אנטיגונה בא לידי סיום על ידי התאבדותה במערה.
האמת של קריאון-
קראון עלה לשלטון כמלך תבאי לאחר מותם של האחים בני אדיפוס במלחמה .בנאום
המלך הוא מציג צו המורה לקבור את אטאוקלס בקבורה הולמת בעוד שאת פולינקס
שבגד במולדת ,אין לקבור אלא להשאיר לעופות השמיים .מי שיפר צו זה דינו מוות .קראון
מאמין שהחוק שחוקק הוא גם רצון האלים ,הוא בטוח בדעותיו ובעצמו כמלך.
קריאון מוכיח גם שהוא לא נותן הטבה לקרובי משפחה -ניתן לראות זאת על ידי העונש
שהוא מטיל על אנטיגונה קרובת משפחתו .הוא מעוניין להיות מלך חזק במדינה חזקה
ולכן רואה בפעולתה של אנטיגונה שהפרה את צו המלך פעולה שיש בה כדי לסכן את
המדינה.
לאחר שאנטיגונה נתפסה בזמן שניסתה לקבור את פולינקס ,קריאון מנסה לאפשר
לאנטיגונה לחזור בה ולהתחמק מהעונש .אנטיגונה ממשיכה לעמוד על שלה בגאווה וזה
מעורר את חמתו ,עקשנותה וגאוותה של אנטיגונה מקשיחים אותו אפילו עוד יותר.
ניתן לראות את אופיו חם המזג בכך שמחמיר את העונש ע"י שמעניש גם את אחותה של
אנטיגונה ,איסמנה ,למרות שלא עשתה דבר.
במערכה נוספת בנו של קריאון ,היימון ,מנסה לפקוח את עיני אביו ולשנות את נקודת
מבטו על צו המלך והשלכותיו .בתחילת השיחה היימון מציג את תכונותיו החיוביות של
אביו :אדם בעל תבונה יתרה ומלך שפקודותיו יקרות לו יותר מאהבת אישה .קריאון מגיב
בשמחה לדברים אלו ואף משבח אותו שהוא לא נכנע לנשים .בהמשך הוא מציג את דעות
אנשי העם ,הוא מנסה לגרום לאביו להבין שכל תושבי העיר חשים צער כלפי אנטיגונה
ומביעים בחשאי את דעתם על הצדק שבמעשה שלה .הוא מזכיר לאביו כי זו לא בושה
לדעת לוותר ולהקשיב מעצות הסובבים אותו .הוא גם מבקש ממנו להשתנות ולהפסיק
לכעוס ולהיות עקשן .על כך מגיב קריאון בכעס ,הוא אינו מוכן ללמוד מפיו של תינוק ובכך
מעמיד את דעת הדור הצעיר כדעה שאין לה חשיבות ועניין .הוא מתבטא כרודן ואומר
שדעת העם אינה חשובה לו כי הוא המלך הנבחר שמחליט על הכל.
לאחר חילופי דברים נוספים ועימות ביניהם קריאון אף מאיים להרוג את אנטיגונה אל מול
היימון .היימון נוזף בו וטוען שהוא אוהב להשמיע רק את הצד שלו מבלי לשמוע צד אחר
שבמעשיו אין כבוד אלא רמיסה של ערכי האלים .היימון אף מאיים כי אם קריאון ימשיך
בתכניתו ואנטיגונה תמות ,אז הוא לא יראה אותו שוב .לאחר העימות הסוער ביניהם
קריאון מוריד את חומרת העונש של אנטיגונה ובמקום עונש מוות של אנטיגונה ואיסמנה
הוא משנה לכליאה של אנטיגונה במערה מבודדת ,עם מעט מזון ומים ,כדי שתמות
בעינויים של רעב וצמא ,וכך בעצם הוא מסיר מעצמו את האחריות למותה ,מחשש
מטומאה.
במערכה הבאה של קריאון מגיע טריסיאס הנביא .טירסיאס טוען בפני קריאון שהוא חייב
לתקן את החטא שביצע -צו המלך ועונשה של אנטיגונה .טירסיאס מנבא קטסטרופה ואסון
אם הימון לא יתקן את חטאו .הוא מסביר כי אפשר כל טעות לתקן ושעקשנות היא תכונה
של טיפש .לכן הוא מפציר בו לשחרר את אנטיגונה ,להשיב כבוד למת ולקבור את
פולינקס.
קריאון מסרב לקבל את דבריו של טירסיאס ומאשים אותו בקבלת שוחד על נבואתו
השקרית .אך משום שדבריו של טריסיאס אף פעם לא התגלו כשקריים ,קריאון מבין שלא
כדאי לו לצאת למלחמה עם הגורל ולשאת את האסון שעלול לקרות ולכן מחליט לבטל את
העונשים שהטיל.
ההכרעה בין שתי האמיתות במחזה מובאת לנו בסופו של המחזה דרך טריסיאס המייצג
את האלים וטוען שקריאון חייב לחזור בו מהגזירה והעונש שהטיל על אנטיגונה ולקבור
את פולינקס ,אחרת יקרה אסון גדול .זה הטיל פחד על קריאון שמשתכנע לשנות את
הגזירה .הוא מבצע את הפעולות הנדרשות אבל בצורה הפוכה להמלצת טריסיאס– הוא
קובר קודם את פוליקס ואחרי זה הולך לשחרר את אנטיגונה .תוצאות סדר הפעולות הזה
מביאות למותם של אנטיגונה והימון ובעקבותיהם אורידיקה ,אשתו של קריאון .כך האסון
שניבא טריסיאס התממש.
הטראגדיות של קריאון נובעת מההחמצה ,מעיוורונו ,מהיותו עקשן ומלא חרון ומן העובדה
שהבין את טעותו מאוחר מדי.
שתי האמיתות במחזה הובילו לקונפליקט גדול שהביא לאסון וטרגדיה .מאחורי האסון
הגדול עומד חטא ההיבריס שבו חטאו גם אנטיגונה וגם קריאון.
אנטיגונה וקריאון שניהם דמויות עקשניות שעומדות על האמת שלהם לא משנה מה יהיו
התוצאות .חטא ההיבריס שהוא חטא הגאווה הוא הגורם העיקרי העומד מאחורי המעשים
של שתי הדמויות .קריאון חוטא בחטא ההיבריס בכך שהוא מעז להוציא צו העומד בניגוד
לצו האלים וביחסו המזלזל לבנו ולטריזיאס הנביא ,אשר נחשב כשליח האל.
אנטיגונה חוטאת בחטא ההיבריס בכך שהיא בטוחה שהמעשה שלה הוא המעשה הנכון
ושזהו רצון האלים ,בעצם יציאתה נגד חוק המלך והמדינה ,בחוצפתה למלך וערעור כוחו
ומעמדו ,וכן במעשה ההתאבדות שלה ,כשהיא מחליטה שהמוות עדיף על החיים.
למרות הכל אנטיגונה מוצאת חן בעיני הקהל והמקהלה ,ייצגה את האמת שלהם ואת
מצפונם ובגבורה בה היא נלחמת .אנטיגונה מביאה על עצמה את אסונה ,אך עם אסונה
היא מזכה את הצופים בקטארזיס .הקהל מרחם על אנטיגונה ויודע שמאבקו צודק וכך
ההכרעה על האמת של אנטיגונה בעיניי הקהל היא האמת הנכונה.