‫סדר דין פלילי – ד"ר שי פרבר‬

‫מבוא והגדרה‪:‬‬
‫סדר דין פלילי –‬
‫מערכת הוראות וכללים שמסדירים אחריות פלילית‪ ,‬קובעים כללים לחקר האמת ושומרים על‬ ‫•‬
‫ההליך ההוגן‪.‬‬
‫שלושה ענפים מרכזיים‪:‬‬
‫א‪ .‬דיני מעצרים וחקירות‬
‫ב‪ .‬הליכי המשפט‬
‫ג‪ .‬הליכי הערעור‬
‫חשיבות סדרי דין פליליים‪:‬‬
‫שוויון‬ ‫‪.1‬‬
‫מניעת שרירותיות‬ ‫‪.2‬‬
‫יצירת אחידות‬ ‫‪.3‬‬
‫עלות ההתדיינות בהעדר כללים מראש‬ ‫‪.4‬‬
‫מאפייני סדרי הדין הפליליים בישראל‬
‫א‪ .‬שיטה אדברסרית‬
‫השופט הוא פאסיבי‬ ‫•‬
‫בית המשפט "לא יוזם" את ההליכים‬ ‫•‬
‫המחלוקת המשפטית והעובדתית – נקבעת על ידי הצדדים‬ ‫•‬
‫אין מושבעים בישראל (מדוע?)‬ ‫•‬
‫חשוב‪:‬‬
‫ישראל היא לא אדברסרי "טהור" [אין דבר כזה בשום מקום‪]...‬‬
‫דוגמאות‪:‬‬
‫בית המשפט יכול לזמן עדים‬ ‫‪o‬‬
‫יכול לשאול שאלות את העדים (במינונים מסוימים)‬ ‫‪o‬‬
‫בית המשפט יכול לסרב להסדרי טיעון‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫ב‪ .‬הפרדה בין הליך החקירה להליך השיפוט‬
‫החקירה – רשויות החקירה‪.‬‬ ‫•‬
‫כתב האישום – פרקליטות‪/‬תביעה משטרתית‬ ‫•‬
‫[מרבית כת"א בישראל מוגשים על ידי המשטרה]‬ ‫•‬
‫חריג – חוק חקירת סיבות מוות שמקנה סמכויות אינקוויזיטוריות לשופט חוקר‬

‫ג‪ .‬שיקול דעת מקיף לרשויות אכיפת החוק‬

 ‫דוגמאות‪:‬‬
‫סעיף ‪ – 62‬שק"ד לתביעה בשאלה האם להעמיד לדין (שק"ד בהסדרי טיעון]‬
‫סעיף ‪ – 59‬שק"ד למשטרה האם לפתוח בחקירה‬
‫שק"ד לסגור תיקים‪ ,‬ובאיזו עילה‪.‬‬

‫ד‪ .‬עקרון הפומביות‬

‫הליכים פליליים מתקיימים בפומבי (סעיף ‪ 68‬לחוק בתי המשפט)‪.‬‬
‫חריגים‪:‬‬
‫ביטחון המדינה‪ ,‬הגנה על המוסר‪ ,‬קטינים‪ ,‬צו איסור פרסום‬
‫ה‪ .‬חקיקה שמותאמת לשינויים בשיח החוקתי‬
‫סדר הדין הפלילי מאופיין בחקיקה ראשית‬ ‫•‬
‫פגיעה בזכויות אדם ולכן צריך הסמכה מפורשת בחוק (המשפט המינהלי – עיקרון הסמכות)‪.‬‬ ‫•‬
‫[השוו‪ :‬סדר הדין האזרחי מעוגן בחקיקה משנית]‬
‫חקיקה חדשה לאחר ‪ 1992‬המותאמת לתנאי חוק יסוד‪ :‬כבוד האדם וחירותו‪.‬‬ ‫•‬

‫מה ההבדל בין פרוצדורה למהות?‬

‫כללים מהותיים ‪-‬מה אסור ומה מותר‪ ,‬זכויות וחובות של אכיפת החוק ועבריינים‪.‬‬
‫כללים דיונים ‪ -‬כיצד ממשים כללים מהותיים‪.‬‬
‫מדוע ההבחנה חשובה?‬
‫ראשית‪ ,‬במקרים חריגים ניתן לסטות מכללים דיוניים לשם השגת צדק‪ .‬מכלל מהותי – לא ניתן לסטות‪.‬‬
‫שנית‪ ,‬כלל דיוני יחול רטרואקטיבית‪.‬‬
‫כללים מהותיים יחולו מכאן ואילך‪.‬‬

‫דוגמאות לחריגה מהסדר דיוני‪:‬‬

‫ע"פ ‪ 951/80‬קניר נ' מדינת ישראל‬
‫המערער הורשע בעבירות על חוק הפיקוח על המטבע‪ ,‬לאחר שהשופט התיר למשיבה להגיש ראיה נוספת‬
‫בתום סיכומי הצדדים‪.‬‬
‫הראיה ‪ -‬תעודת עובד ציבור‪ ,‬המלמדת‪ ,‬שהמערער הנו תושב ישראל‪.‬‬
‫ערעורו של המערער לבית המשפט המחוזי נדחה‪.‬‬
‫מכאן ערעורו לבית המשפט העליון‪ ,‬שנסב על השאלה‪ ,‬אם מותר לשופט (מכוח סעיף ‪150‬לחוק סדר הדין‬
‫הפלילי‪ ,‬תשכ"ה‪ )1965 -‬להרשות לצד להביא ראיות נוספות לאחר גמר הסיכומים‪.‬‬
‫החלטת בית המשפט‪ :‬ככל שטרם סיים את מלאכת השפיטה ונתן פסק דין‪ ,‬מוסמך בית המשפט להורות‪,‬‬
‫מיוזמתו שלו או לבקשת בעל דין‪ ,‬על הבאת ראיות נוספות‪ ,‬לרבות העדת עדים‪ .‬זאת‪ ,‬גם בשלב הסיכומים‪,‬‬
‫לאחר שבעלי הדין כבר השלימו את הבאת ראיותיהם‪ ,‬וגם עם תום שלב זה‬
‫חשוב‪ :‬בית המשפט יחרוג מכללים דיוניים במקרים חריגים‪.‬‬
 ‫דוגמה‪:‬‬
‫פרשת דמאניוק ‪ -‬במהלך המשפט התעורר ספק שהתביעה הצליחה להוכיח שהוא "איוון האיום"‪.‬‬
‫התביעה‪ :‬יש להרשיע אותו בעבירה אחרת שכן הוכח שהיה שומר במחנות‪.‬‬
‫לפי סעיף ‪ 184‬ניתן להרשיע בעבירה אחר אם הייתה אפשרות סבירה להתגונן‬
‫בית המשפט‪:‬‬
‫המשפט נסוב סביב פרשת טרבלינקה‪.‬‬
‫חל ספק סביר בהוכחה וכי לא הייתה לו אפשרות להתגונן בפני אישום אחר‪.‬‬
‫לא ניתן במקרה זה לסטות מהכלל הדיוני‬
‫סדר הדין הפלילי בישראל – שתי תקופות מרכזיות‬
‫מקום המדינה ועד ‪ – 1992‬הפרוצדורה נועדה "לשרת את ההליך"‪.‬‬
‫המטרה היא גילוי האמת‪.‬‬
‫אם הפרוצדורה מקשה על כך – אפשר להגמיש אותה‪.‬‬
‫משנת ‪ 1992‬ואילך – "הפרוצדורה הפלילית היא קודש"‪.‬‬
‫ערך זכויות הנאשמים שווה לערך גילוי האמת‬

‫דוגמה לתקופה הראשונה – פס"ד סילבסטר‬

‫המשפט הראשון שנדון בפני בית המשפט העליון (תיק ריגול)‪.‬‬
‫שיקוף המתח בין מהות לפרוצדורה במשפט הפלילי‪.‬‬
‫גישה "חשדנית" כלפי השימוש בכללי הפרוצדורה שלא לצורך מהות‪.‬‬
‫" פרוצדורה פלילית טובה צריכה בוודאי לתת לנאשם את מלוא ההגנה כדי למנוע עיוות דין‪ .‬אבל הדין‬
‫הפלילי אינו צריך לקבל צורת משחק אישקוקי‪ ,‬שבו מהלך אחד בלתי נכון קובע את צורת המשחק‪.‬‬
‫תפקיד הדין הפלילי ‪ -‬להוציא לאור משפט"‪.‬‬
‫דוגמה נוספת לפסיקה מוקדמת‪:‬‬
‫ע"פ ‪ 639/79‬אפללו נ' מדינת ישראל (תיק החזקת סמים)‬
‫"מטרת הדיון הפלילי היא לחשוף את האמת‪ .‬הן התובע והן הנאשם צריכים לתרום את חלקם לגילוי‬
‫האמת‪ .‬במגנה כרטא של הנאשם לא כתוב כי ההליך הפלילי צריך להעניק לו יתרונות טקטיים על פני‬
‫התובע‪.‬‬
‫מטרת ההליך אינה להעניק יתרונות טקטיים לא לתובע ולא לנאשם"‪..‬‬
‫התקופה השנייה בזכויות נאשמים‬
‫עניין יששכרוב –‬
‫חייל שנקלט בבית כלא על עריקות‬ ‫‪.1‬‬
‫בחיפוש השגרתי בקליטה שלו נופלים לו סמים מהתחתונים‬ ‫‪.2‬‬
‫נחקר על ידי שוטר צבאי שלא מזהיר אותו על כך שהוא עצור ולא מעדכן אותו על זכותו להיוועץ‬ ‫‪.3‬‬
‫בעורך דין‪.‬‬
‫יששכרוב מודה בהאשמה‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
 ‫המשך עניין יששכרוב‬
‫שופטת ביניש –‬
‫"התכלית של הגנה על זכויות הנאשם והתכלית של חשיפת האמת העובדתית שתיהן כאחת משרתות את‬
‫מטרת‪-‬העל של המשפט שעניינה עשיית דין צדק ומניעת עיוות דין במובנם הרחב‪ ...‬יש והתכלית של הגנה‬
‫על זכויות הנאשם מתנגשת חזיתית בתכלית של חשיפת האמת‪ ...‬במקרים אלה‪ ,‬מתעורר צורך במציאת‬
‫האיזון הראוי בין התכליות הנוגדות על פי משקלם היחסי של הערכים השונים המונחים בבסיסן"‪.‬‬