‫אשכול התקשורת‬

‫והפוליטיקה בישראל‬

‫מציגים‪ :‬מתן עובדיה‪ ,‬אייל פלינט‪ ,‬ערן רפסון‪ ,‬יוגב קרן‪ ,‬אדם בושושה‪,‬‬
‫ניתאי מאירסדורף‬
 ‫מאפייניי התקשורת בישראל‬

‫‪ 1‬פונה אל קהל רחב והטרוגני בו‪-‬זמנית‪.‬‬

‫‪ 2.‬פומבית וגלויה‪ .‬קשה להגביל את סוג הנמענים או את מספרם‪.‬‬

‫‪ 3.‬אין קִ רבה פיזית בין הקהל לבין מעביר המסר‪ ,‬ובדרך כלל אין גם היכרות אישית ביניהם‪.‬‬

‫‪ 4.‬המסר מועבר זמן קצר לאחר האירוע‪ ,‬ולכן הוא אקטואלי‪.‬‬

‫‪ 5.‬מועברים מסרים רבים‪ ,‬מהירים‪ ,‬קצרים וקליטים‪.‬‬

‫‪ 6.‬תקשורת המונים מתקיימת באמצעות כלי תקשורת שונים‪ :‬עיתונות כתובה‪ ,‬רדיו‪ ,‬טלוויזיה‪ ,‬אתרי‬
‫אינטרנט ורשתות חברתיות‪.‬‬
 ‫מפת התקשורת בישראל‬

‫עיתון‪ -‬יחסית מגוונת‪ ,‬מציגה מגוון רחב של דעות‪ ,‬עוברת עריכה אצל אנשי מקצוע‬

‫טלוויזיה ‪ -‬פחות מקורות מידע )ערוצים(‪ ,‬יותר פופולריות‪ .‬מוגבלת על ידי חוקים של צנזורה‬

‫אינטרנט ‪ -‬תקשורת מיידית וגלובלית‪ ,‬מגוון אינסופי של דעות‪ .‬גישה קלה ומהירה לכל המידע‬
‫בעולם‪.‬‬
 ‫הזכות לדעת והזכות לחופש הביטוי‬

‫חופש הביטויי וזכות הציבור לדעת הם אבני יסוד לקיומה של תקשורת בכלל ולקיומה של‬ ‫●‬
‫תקשורת חופשית במדינה דמוקרטית בפרט‪.‬‬

‫הזכות לחופש הביטוי היא אחת מזכויות האדם הבסיסיות והיסודיות‪ .‬זכות זו פירושה שלכל‬ ‫●‬
‫אדם יש הזכות להחזיק בדעות משלו ולבטא את עצמו בלי שיגבילו אותו וכן זכותו למסור מידע‬
‫לכלי התקשורת‪.‬‬

‫מן הזכות לחופש הביטוי נגזרת גם זכות הציבור לדעת‪ .‬זכותו של הציבור לקבל את המידע‬ ‫●‬
‫שכלי התקשורת מפרסמים מבלי שרשויות השלטון ימנעו זאת וזכותו של כל פרט להיות‬
‫חשוף למידע שיאפשר לו לגבש לעצמו עמדה בכל עניין‪.‬‬
 ‫התנגשות בין חופש הביטויי וזכות הציבור לדעת לזכויות‬
‫אחרות‬
‫התקשורת מחזיקה בידה כוח עצום שעלול להיות מסוכן ולהזיק למדינה ולפרט‪ .‬לכן יש למדינה את הזכות להגביל את‬
‫חופש הביטוי ואת זכות הציבור לדעת משני נימוקים‪:‬‬

‫‪ .1‬נימוקים הקשורים לטובת הציבור – כאשר חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת מתנגשים עם ביטחון המדינה ושלום‬
‫הציבור‪.‬‬

‫‪ .2‬נימוקים הקשורים לטובת הפרט – כאשר חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת מתנגשים עם זכויות אדם אחרות כמו‬
‫הזכות לפרטיות וזכות להליך משפטי הוגן‪.‬‬
 ‫תפקידי התקשורת כמתווכים בין השלטון לאזרחים‬

‫דיווח עובדתי ‪ -‬סיקור אירועים ומידע‪ ,‬גם על השלטון‬ ‫‪.1‬‬

‫פרשנות ‪ -‬הסברים‪ ,‬תחזיות והערכות על פעולות השלטון‬ ‫‪.2‬‬
‫פיקוח וביקורת על השלטון ‪ -‬עבודות תחקיר‪ ,‬חשיפת מידע‪ ,‬ביקורת‪ ,‬הדגשת נושאים שהציבור אינו חשוף אליהם‬ ‫‪.3‬‬
‫מתן במה ‪ -‬הצגת דעות שונות דרך ראיונות‪ ,‬טור אישי‪ ,‬בלוגים… מתן במה לנבחרי ציבור‬ ‫‪.4‬‬
‫תפקידי התקשורת כמתווכים בין השלטון לאזרחים )המשך(‬

‫העברת מידע ותיווך בין השלטון לאזרחים ‪ -‬השלטון והאופוזיציה יכולים להציג מדיניות‬ ‫‪.5‬‬
‫ולהעביר מסרים‪ .‬בנוסף ללמוד דרך דיווחי התקשורת על דעת הציבור והיריבים הפוליטיים‪.‬‬

‫תעמולת בחירות ‪ -‬אמצעי להעברת מסרים של מתמודדים‪ ,‬שוויון בהזדמנויות למתמודדים‬ ‫‪.6‬‬
‫להשמיע את דבריהם‪ ,‬כלי לחופש ביטוי‪.‬‬

‫סוציאליזציה )חיברות( ‪ -‬ביטוי והפצת סמלים וערכים לצורך יצירת הזדהות בחברה‪ ,‬סיוע‬ ‫‪.7‬‬
‫בהפנמת מוסכמות‪ ,‬מנהגים וקודים תרבותיים‪.‬‬

‫בידור ‪ -‬כלי בידור‪ ,‬הבעת ביקורת באמצעות סאטירה‪ .‬מצד אחד מעבירה ביקורת אך יכולה‬ ‫‪.8‬‬
‫גם "להרדים" את עירנות האזרח לביקורת על השלטון‪.‬‬
 ‫כיצד ראוי שהתקשורת תעביר את המידע‬

‫עם פרשנות‬ ‫אובייקטיבי‬

‫הבנה של המצב‬ ‫דיוק ואמינות‬
‫קשר רגשי עם הצופים‬ ‫שיווין וניטרליות‬
‫בניית אמון עם השלטון‬
 ‫עוצמתה של התקשורת‬

‫קובעת את סדר היום‪ :‬דרך התקשורת עוברים הנושאים השונים שיגיעו לידיעת הציבור וכן את סוג‬
‫המידע ואופיו‪ ,‬ולכן יש להם השפעה רבה על הסוגיות שיעסיקו את האזרחים‪.‬‬

‫מעצבת את המציאות ודעת הקהל‪ :‬התקשורת עוסקת בדיווח ושיקוף המציאות ובפרשנות של‬
‫מקורות שונים )עורכי העיתונים‪ ,‬כתבים ופרשנים וכו(‪ .‬מקורות אלו מחליטים את מה שיעלה על סדר‬
‫היום וישפיע על דעת הקהל ומה לא‪ .‬מה להבליט ומה להצניע‪ ,‬מה היקף הסיפור‪ ,‬מהי כותרת ראשית‬
‫ומהי כותרת המשנה‪ ,‬מה פותח את מהדורת החדשות ומה מופיע בתחתית הדף הראשי או בעמוד‬
‫האחרון וכו'‪.‬‬

‫בתקופת בחירות דבר זה מובלט ביותר שכן התקשורת קובעת‪ ,‬במידה מסוימת‪ ,‬מה יהיו הנושאים‬
‫במערכות הבחירות ועשויה בכך להשפיע על תוצאות הבחירות‪.‬‬
 ‫יחסי הגומלין בין התקשורת לשלטון‬

‫התקשורת מקבלת מימון מטעם תקציב המדינה דבר היוצר תלות בשלטון‪.‬‬

‫בעידן הטלוויזיה הנוכחי התקשורת הפכה ליותר אישית ופוליטית על חשבון המקצועיות והפרשנות הסובייקטיבית‪ .‬דבר זה‬
‫הפך לביקורת בלתי פוסקת כנגד הטיה פוליטית שתורמת לליקוי בתפקידה של התקשורת‪.‬‬

‫דוגמא לכך היא הביקורת החריפה כנגד התקשורת ערב מלחמת יום הכיפורים ב ‪ ,1973‬שכן ידעה ויכלה להתריע לגבי‬
‫ההיערכות הערבית בגבולות ישראל למלחמה אך עורכי העיתונים נעתרו לבקשת הממסד הביטחוני שלא להבליט על כך‬
‫בשם "האינטרס הלאומי"‪.‬‬

‫התלות של התקשורת לפוליטיקאים הביאה לכך שהיא נדרשת לפשט את המסרים שלה ולנסח אותם באופן קצר וממוקד‪,‬‬
‫ואף פופוליסטי‪.‬‬
 ‫אמצעי הגבלה של התקשורת‬

‫למדינה יש את היכולת להגביל את התקשורת ולמנוע מהם לפרסם מידע מסויים או כתבות שיכולות‬
‫לפגוע במדינה‪.‬‬

‫המדינה מחזיקה את הכוח להגביל את התקשורת משני נימוקים מרכזיים‪.‬‬

‫הראשון הוא נימוק שנוגע בטובת הציבור‪ :‬כאשר חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת מתנגשים עם‬
‫ביטחון המדינה ושלום הציבור חשוב להיות מסוגלים להגביל את התקשורת כדי לשמור על ביטחון‬
‫זה‪.‬‬

‫השני הוא נימוק שנוגע בטובת הפרט‪ :‬כאשר חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת מתנגשים עם זכויות‬
‫אדם אחרות כמו הזכות לפרטיות וזכות להליך משפטי הוגן צריך להגן על זכויות הפרט‪.‬‬
 ‫אמצעים המאפשרים את עצמאותה של התקשורת‬

‫חוק השידור הציבורי )‪ (2014‬מעניק עצמאות לתאגיד השידור העצמאי‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫החוק נגד בעלות צולבת )‪ (2000‬נועד לצמצם את היכולת של בעלי הון להשפיע על המידע‬ ‫‪.2‬‬
‫המתפרסם בכלי התקשורת בבעלותו‪.‬‬
‫מועצת העיתונות היא גוף וולונטרי שנלחם על שמירת ערכי העיתונות החופשית‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫חיסיון עיתונאי המאפשר לכותבים שמפרסמים כתבות מבלי לחשוף את המקורות שלהם‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫אמצעים אלו מאפשרים לתקשורת לפעול בצורה עצמאית וללא תלות בגופים ממשלתיים‪.‬‬
 ‫מהי חשיבותה של תקשורת חופשית למשטר הדמוקרטי?‬

‫כלי התקשורת החופשיים ממשים זכויות ועקרונות יסוד בחברה דמוקרטית‪:‬‬

‫חופש הביטוי ‪ -‬החירות לשמוע ולהשמיע‪.‬‬ ‫●‬

‫פלורליזם ‪ -‬מגוון ערכים וגישות שונות בחברה‪.‬‬ ‫●‬
‫זכות הציבור לדעת ‪ -‬זרימה חופשית של מידע מהציבור ואליו מאפשרת לו להשתתף‬ ‫●‬
‫בתהליך הפוליטי ולקבל החלטות מושכלות בבחירות‪.‬‬
‫כמנגנון לא‪-‬פורמלי לפיקוח וביקורת על השלטון‪.‬‬ ‫●‬
 ‫מקורות המידע של תקשורת ההמונים‬

‫מהממסד הפוליטי ‪ -‬פוליטיקאים ועובדי ציבור המעבירים מידע רשמי או מדליפים מידע‬ ‫●‬
‫למען קידום של רעיון או בדיקה של עמדת הציבור‪.‬‬
‫אזרחים או עובדי מדינה ‪ -‬נחשפים למידע בעל ערך ציבורי במסגרת עבודתם ומשתפים את‬ ‫●‬
‫הציבור דרך התקשורת‪.‬‬
‫דיווחים מהשטח ‪ -‬אזרחים מעבירים מידע במהירות באמצעות הטלפון או הרשתות‬ ‫●‬
‫החברתיות והתקשורת משתמשת בו‪.‬‬
‫המגזר הפרטי ‪ -‬גורמים פרטיים מקיימים קשר עם התקשורת למען קידום האינטרסים של‬ ‫●‬
‫החברות הפרטיות‪.‬‬