‫זיכרון ושכחה‬

‫כשזיכרון נפגע משתנים לנו החיים והם נראים לנו לא אנושיים או נחווים ככאלה‪ .‬אדם הוא כלל‬

‫זיכרונותיו‪.‬‬

‫זיכרון‪ -‬שינוי כימי במוח‪ ,‬שהוא בעצם התקשרויות בין תאי עצב‪ .‬זה מה שקורה עם כל למידה שהיא‪.‬‬

‫גיזום‪ -‬המוח מוחק את מה שלא רלוונטי אליו‪.‬‬

‫ככל שעוסקים בפעילות מוחית מאתגרות כך המוח מייצר יותר חיבורים ומחזק את הנוירונים‪.‬‬

‫סוגי הזיכרון הקיימים‪:‬‬

‫‪-‬סיווג לפי מקור המידע‪ :‬לפי חוש (ראייה‪ ,‬שמיעה‪ ,‬מגע‪ ,‬ריח וטעם)‪ .‬יש לנו זיכרונות לכל חוש‪.‬‬

‫‪-‬סיווג לפי טווחי זמן‪ :‬מיידי (חושי) קצר‪ ,‬ארוך וארוך מאוד‪.‬‬

‫‪-‬סיווג לפי נגישות להכרה‪ :‬גלוי‪ ,‬חבוי‪ ,‬מוצהר ולא מוצהר‪.‬‬

‫סיווג לפי טווחי זמן‪:‬‬

‫קלט חושי‪ -‬כל מידע שמגיע לחושים שלנו‪ .‬ברוב המידע הזה לא נשתמש ורק החלק שאליו שמנו‬ ‫‪-‬‬

‫לב יעבור לזיכרון לטווח קצר שגם הוא ברובו לא ישומש‪ ,‬ומשם רק חלק קטן יעבור לזיכרון לטווח‬

‫ארוך וארוך מאוד אך גם משם ייפלטו דברים שבהם לא נשתמש‪ .‬מחסן ענק שמחזיק מידע לזמן‬

‫קצר‪-‬שניות לכל היותר‪.‬‬

‫לחושים שונים יש מאפייני זיכרון אחרים‪.‬‬

‫זיכרון עבודה‪ -‬כל מה שאנחנו חושבים עליו כרגע‪ .‬כשאנחנו פותרים תרגיל בסטטיסטיקה אנחנו‬ ‫‪-‬‬

‫קודם מקבלים קלט חושי‪ -‬התרגיל עצמו‪ ,‬אח"כ לוקחים מהזיכרון לטווח ארוך את הנוסחאות‬

‫שלמדנו ומקשרים בינן לבין התרגיל כדי לפתור אותו‪ .‬מתהליך זה ניקח את איך לפתור את‬

‫התרגיל‪ .‬מחסן הרבה יותר קטן שהדברים נשארים בו לאורך חצי דקה עד כמה דקות עד שיהיה‬

‫שם משהו אחר‪.‬‬

‫זיכרון לטווח קצר‬

‫מאפשר לנו לתפקד ביום יום‪ ,‬לעשות אינטגרציה של מידע‪ ,‬הוא מאוד מוגבל במקום (יש בו מקום לבערך ‪7‬‬

‫פריטים)‪ .‬תמיד יהיו ‪ 7‬הפריטים האחרונים שנכנסו‪ .‬לדוג'‪ -‬מספר טלפון הוא בעל ‪ 10‬ספרות‪ ,‬בשביל לזכור‬

‫את ‪ 3‬הספרות הראשונות צריך לרשום אותן כי ה‪ 7‬האחרות יישמרו בזיכרון לטווח קצר‪.‬‬
 ‫זיכרון עבודה‬ ‫זיכרון לטווח ארוך‬
‫קלט חושי‬
‫(זיכרון לטווח קצר)‬ ‫וארוך מאוד‬

‫זיכרון לטווח ארוך‬

‫זיכרון אסוציאטיבי‪ .‬זיכרון שמאפייניו לגמרי שונים מהחושי והטווח הקצר‪ .‬יש לו מחסן ענק‪ ,‬אין מגבלה‬

‫אמיתית של מקום לזיכרון לטווח הארוך‪ .‬אין מגבלת זמן‪ .‬חומר יכול עקרונית לשהות בזיכרון מגיל צעיר‬

‫ועד זקנה‪ ,‬למשל למדנו פעם שפריז היא בירת צרפת וכנראה שנזכור את זה עד שנהיה זקנים‪ .‬הבעיה היא‬

‫איך להתמצא בתוך המחסן הענק הזה‪ ,‬בשליפת הזיכרונות‪.‬‬

‫סיווג לפי נגישות להכרה‬

‫זיכרון מוצהר ‪ -‬הסיווג הכי בסיסי הוא בין מידע שאנחנו יכולים להגיד אותו ולספר עליו‪ ,‬כולל‬ ‫‪-‬‬

‫חוויות ורגשות– והוא מתחלק לשניים‪:‬‬

‫‪ . 1‬סמנטי (עובדות) – זיכרון של עובדות‪ ,‬מאוחסן בקטגוריות‪ .‬למשל עגבנייה‪-‬ירק‪-‬אוכל‪ .‬מה מידת הנעליים‬

‫שלי?‪ ,‬פריז היא בירת צרפת‪ .‬תלוי בשאלה כמה השתמשתי והשקעתי בזיכרון הזה כדי שהוא יהיה שם‪.‬‬

‫‪ .2‬אפיזודי (חוויות) – כולל חוויות אישיות שאנחנו בעצמנו התנסנו בהן‪ .‬למשל מה אכלתי שלשום לארוחת‬

‫ערב‪ ,‬מה היה ביום ההולדת שלי‪ .‬הזיכרון נשמר כרצף של התרחשויות‪ .‬נשמר כסרטוני וידיאו‪ .‬אם איבדתי‬

‫את המפתחות ואני רוצה להיזכר איפה שמתי אותם אני צריכה לחזור למקור רכישת המידע‪ ,‬לחזור אחורה‬
‫ולהיזכר מה עשיתי ואיפה הייתי כשזה קרה‪.‬‬

‫זיכרון לא מוצהר ‪ -‬מידע שאנחנו משתמשים בו אבל לא יכולים להגיד אותו למשל הקודן באוטו‪,‬‬ ‫‪-‬‬

‫הקוד של האשראי‪ .‬מתחלק לשניים‪:‬‬

‫זיכרון פרוצדורלי (תהליכי)‪ -‬זיכרון של מיומנויות – להכין חביתה‪ ,‬להקיש את הקודן באוטו‪ ,‬לרכב‬ ‫‪-‬‬

‫על אופניים‪ .‬זה דברים שבאים באוטומט‪ .‬לא מצריך מודעות‪" .‬כאילו" נמצא בגוף‪.‬‬

‫זיכרון רגשי – מאכלים שאהבנו בילדות‪ ,‬שיר שהתנגן בנשיקה הראשונה‪ ,‬קריעה מאמא של ילדים‬ ‫‪-‬‬

‫מאומצים‪.‬‬

‫כמעט בכל הפגיעות בזיכרון מה שנפגע הוא הזיכרון המוצהר‪.‬‬ ‫‪‬‬

 ‫מהלך חייו של זיכרון‪:‬‬

‫רכישה ‪ >-‬התגבשות ‪ >-‬אחסון ‪ >-‬שליפה ‪ >-‬רכישה ‪...‬‬

‫רכישה‪ -‬חשיפה למידע חדש‪ .‬היא יכולה להיות פסיבית או אקטיבית‪ .‬למשל‪ ,‬אפשר לחלוף על פני‬ ‫‪-‬‬

‫צומת בלי לשים לב‪ ,‬ואפשר לשים לב לשילוט‪.‬‬

‫התגבשות‪ -‬הבשלה‪ .‬כדי שהזיכרון יישאר לאורך זמן הוא צריך להבשיל‪ .‬ההבשלה לוקחת בערך‬ ‫‪-‬‬

‫שעתיים‪ .‬מידע חדש או הפרעות קשב יכולים לפגוע בהבשלה‪ .‬למשל‪ ,‬רואים ‪ 3‬סרטים אחד אחרי‬

‫השני‪ ,‬לא נזכור מה ראינו בסרט הראשון כי המידע הזה לא התבשל‪ .‬בזמן שינה המוח עובד‬

‫בהטמעת הזיכרון‪.‬‬

‫אחסון‪ -‬ההתגבשות והאחסון קורים במקביל‪ .‬צריך להניח את הזיכרון שהתגבש איפשהו‪ .‬כמה‬ ‫‪-‬‬

‫שיותר נשקיע באחסון כך יש יותר סיכוי שנוכל אח"כ לשלוף את המידע‪ .‬הכוונה בלהשקיע היא‬
‫לדוגמא‪ ,‬לא רק לקרוא את החומר‪ ,‬אלא למרקר דברים רלוונטיים‪ .‬הענקת משמעות ללמידה‬

‫תחזק אותה מאוד‪.‬‬

‫שליפה‪ -‬ניסיון להיזכר‪ .‬שלב רגיש‪ ,‬שגירויים שונים עלולים להשפיע עליו‪ .‬זהו שלב שבו נוצרים‬ ‫‪-‬‬

‫זכרונות חדשים‪ .‬ככל שנשלוף יותר פעמים את המידע כך נעשה יותר עיוותים למידע‪.‬‬

‫זכרונות בדויים‪ -‬זכרונות על דברים שלא היו‪ ,‬שלא ראינו או לא שמענו‪.‬‬