‫מינהלת מל"מ‬ ‫משרד החינוך‬

‫המרכז הישראלי לחינוך מדעי טכנולוגי‬ ‫המזכירות הפדגוגית‬

‫ע"ש עמוס דה שליט‬ ‫אגף א' למדעים‬
‫הפיקוח על הוראת המתמטיקה‬

‫אינדוקציה מתמטית‬

‫לתלמיד‬
‫כיתה י"א ‪ 5‬יחידות לימוד‬

‫מרכז המורים מופעל על ידי אוניברסיטת חיפה עבור משרד החינוך במסגרת מכרז מס' ‪:22/11.2020‬‬
‫הקמה והפעלה של מרכזי מורים ארציים במקצועות הבאים‪ :‬מדעים‪ ,‬טכנולוגיה ומתמטיקה‬
 ‫אינדוקציה מתמטית – לתלמיד – תוכן עניינים‪:‬‬

‫‪2‬‬ ‫חלק ‪ – I‬אינדוקציה מתמטית – נא להכיר!‬

‫‪6‬‬ ‫חלק ‪ – II‬הוכחת סכומים ומכפלות‬
‫‪11‬‬ ‫חלק ‪ - III‬תכונות התחלקות‬
‫‪15‬‬ ‫חלק ‪ - IV‬התלכדות סדרות‬
‫‪18‬‬ ‫חלק ‪ – V‬שאלות נוספות להעמקה ולהרחבה‬

‫הערה‪ :‬כל פרק מתחיל בהסבר תיאורטי ודוגמה פתורה‪ ,‬אחת לפחות‪ .‬בהמשך מופיעים תרגילים‪.‬‬

‫אינדוקציה מתמטית – כיתה י"א ‪ 5‬יח"ל– לתלמיד‬

‫המרכז הארצי למורים למתמטיקה בחינוך העל יסודי‬
‫‪-1-‬‬
 ‫אינדוקציה מתמטית‬
‫חלק ‪ – I‬אינדוקציה מתמטית – נא להכיר!‬

‫הנוי‪1‬‬ ‫פעילות ‪ – 1‬חידת מגדלי‬

‫חידת מגדלי הנוי‬

‫האגדה מספרת כי במנזר בודהיסטי‬
‫בהרים מוצבות שלוש מחטים גדולות‬
‫ועליהן ‪ 64‬טבעות‪ .‬כל טבעת בעלת גודל‬
‫שונה‪ .‬בבריאת העולם היו ‪ 64‬הטבעות‬
‫המחט‬ ‫על‬ ‫גודלן‬ ‫פי‬ ‫על‬ ‫מסודרות‬
‫השמאלית (הגדולה בתחתית‪ ,‬הקטנה‬
‫למעלה)‪.‬‬
‫מאז‪ ,‬נזירים עוסקים בהעברת הטבעות אל המחט הימנית לפי הכללים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬מותר להעביר רק טבעת אחת בכל פעם‪.‬‬
‫ב‪ .‬אין להניח טבעת כלשהי על טבעת קטנה ממנה‪.‬‬

‫שחקו במשחק באמצעות היישומון שבאתר ‪ Math is Fun‬וחקרו‪:‬‬

‫מהו המספר המינימלי של השחלות טבעת הדרוש להעברה של ‪ 3‬טבעות‪ ,‬על‪-‬פי‬
‫הכללים‪ ,‬מהמחט השמאלית אל המחט הימנית?‬
‫מה יהיה המספר המינימלי של השחלות טבעת אם נעביר ממחט למחט ‪ 4‬טבעות? ‪5‬‬
‫טבעות? ‪ 10‬טבעות?‬
‫האם תוכלו לנסח כלל המאפשר למצוא את מספר ההשחלות המינימלי הדרוש‬
‫להעברת 𝑛 טבעות על פי הכללים?‬
‫האם יש דרך להשלים את המשימה ולהעביר את כל ‪ 64‬הטבעות אל הטבעת הימנית?‬

‫‪ 1‬החידה מעובדת לפי‪ :‬זיסקין‪ ,‬ק' ולטנר‪ ,‬ל' (‪" .)1997‬לעשות מתמטיקה – תבלינים"‪" .‬מחר ‪ – "98‬פרוייקט חלוץ באצבע‬
‫הגליל‪ .‬בהוצאת הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל ומשרד החינוך התרבות והספורט‪.‬‬

‫אינדוקציה מתמטית – כיתה י"א ‪ 5‬יח"ל– לתלמיד‬

‫המרכז הארצי למורים למתמטיקה בחינוך העל יסודי‬
‫‪-2-‬‬
 ‫פעילות ‪ - 2‬דומינו‬
‫במשחק דומינו ראלי מסדרים אבני‬
‫דומינו בזו אחר זו בטור ארוך‪ ,‬לעיתים‬
‫ישר‪ ,‬לעיתים מתפתל‪ ,‬ומפילים את‬
‫האבן הראשונה במטרה שתיווצר תגובת‬
‫שרשרת כך שכל אבני הדומינו ייפלו‪.‬‬

‫ציינו תנאים שצריכים להתקיים על מנת שכל האבנים בשורה ארוכה של אבני הדומינו ייפלו בזו‬
‫אחר זו‪ .‬אתם מוזמנים לשתף את הכיתה בסרטוני דומינו ראלי שתמצאו במרשתת‪.‬‬

‫הוכחות באינדוקציה מתמטית‬

‫רגע לפני שנדגים את שיטת ההוכחה‪ ,‬נתבונן בשלוש דוגמאות לטענות שניתן להוכיח באמצעותה‪,‬‬
‫ונזהה מאפיינים משותפים להן‪.‬‬

‫‪ .1‬לכל מספר טבעי 𝑛‪ ,‬הביטוי ‪ 6𝑛 − 1‬מתחלק ב‪ 5 -‬ללא שארית‪.‬‬

‫‪ .2‬לכל מספר טבעי 𝑛‪ ,‬סכום 𝑛 המספרים האי‪-‬זוגיים הראשונים הוא‪ ,𝑛2 :‬כלומר‪:‬‬
‫‪1 + 3 + ⋯ + (2𝑛 − 1) = 𝑛2‬‬ ‫לכל מספר טבעי 𝑛 מתקיים‪:‬‬
‫𝑎‬ ‫=‬ ‫‪1‬‬
‫‪ 𝑏𝑛 = 2𝑛 − 1‬מתלכדות לכל מספר טבעי 𝑛‪.‬‬ ‫‪ { 𝑎 1‬ו‪-‬‬ ‫‪ .3‬הסדרות‪:‬‬
‫‪𝑛+1‬‬ ‫=‬ ‫‪2𝑎𝑛 + 1‬‬
‫בשלוש הטענות מופיעות המילים "לכל מספר טבעי 𝒏"‪.‬‬

‫בכל אחת מהטענות מתוארת תופעה מתמטית המתקיימת לכל מספר טבעי (מסומן ב‪.)𝑛-‬‬
‫בטענה הראשונה התופעה היא התחלקות ללא שארית של ביטוי במספר;‬
‫בטענה השנייה התופעה היא ביטוי אלגברי לסכום 𝑛 האיברים הראשונים של סדרה;‬
‫בטענה השלישית התופעה היא שוויון בין האיברים של שתי סדרות‪.‬‬

‫נדגים את שיטת ההוכחה באינדוקציה מתמטית באמצעות הטענה הראשונה‪.‬‬

‫את הטענות האחרות נוכיח בהמשך היחידה‪.‬‬

‫התופעה‬
‫⏞‬
‫טענה‪ :‬לכל מספר טבעי 𝒏‪ ,‬הביטוי 𝟏 ‪ 𝟔𝒏 −‬מתחלק ב 𝟓 ללא שארית‬

‫הוכחה‬

‫לנוחיות נתבונן בסדרה‪ 𝑎𝑛 = 6𝑛 − 1 :‬ונוכיח שכל איבריה מתחלקים ב‪ 5-‬ללא שארית‪.‬‬

‫אינדוקציה מתמטית – כיתה י"א ‪ 5‬יח"ל– לתלמיד‬

‫המרכז הארצי למורים למתמטיקה בחינוך העל יסודי‬
‫‪-3-‬‬
 ‫אכן מתחלק ללא שארית ב‪ .5-‬‬ ‫בסיס האינדוקציה – שלב ההתחלה‪𝑎1 = 5 :‬‬
‫צעד האינדוקציה – שלב המעבר‪ :‬נוכיח שאם איבר כלשהו 𝑘𝑎 מתחלק ב‪ 5-‬ללא שארית‪ ,‬אז גם‬
‫האיבר העוקב ‪ 𝑎𝑘+1‬מתחלק ב‪ 5-‬ללא שארית‪.‬‬

‫כמו בהוכחה של כל משפט‬ ‫נעשה זאת כך‪:‬‬

‫תנאי‪ ,‬אנחנו מתייחסים אל‬ ‫מספר שלם‬
‫𝑘𝑎‬
‫נניח (הנחת האינדוקציה)‪:‬‬
‫‪5‬‬
‫התנאי (אם‪ )...‬כאל נתון‪,‬‬
‫‪𝑎𝑘+1‬‬
‫ואל התוצאה (אז ‪ )...‬כאל‬ ‫מספר שלם‬ ‫על סמך ההנחה נוכיח שגם‬
‫‪5‬‬
‫מה שצריך להוכיח‪.‬‬
‫ואכן מתקיים‪:‬‬
‫נהוג לכנות את הנתון‬
‫בהוכחת צעד האינדוקציה‬
‫‪6𝑘+1 −1‬‬ ‫‪6∙6𝑘 −1‬‬ ‫‪5∙6𝑘 +6𝑘 −1‬‬ ‫𝑘‪5∙6‬‬ ‫‪6𝑘 −1‬‬
‫בשם‪' :‬הנחת‬ ‫‪𝑎𝑘+1‬‬
‫=‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫‪+‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬
‫האינדוקציה'‪.‬‬
‫נדגיש שאין בהנחה זו‬
‫א‬ ‫ב‬
‫קביעה שהתופעה‬
‫מתקיימת בעבור מספר‬
‫כלשהו‪.‬‬ ‫מחובר א לאחר הצמצום שווה ל‪.6𝑘 -‬‬
‫מחובר ב הוא מספר שלם על פי הנחת האינדוקציה‪.‬‬
‫‪ 𝑎𝑘+1‬מספר שלם ובכך הוכחנו את תנאי הצעד‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫מכאן ש‪-‬‬

‫נסכם‪:‬‬
‫בדקנו ומצאנו שהאיבר הראשון מתחלק ב‪ 5-‬ללא שארית‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫כלומר וידאנו שהתופעה אכן מתקיימת בעבור ‪ ,𝑛 = 1‬זוהי נקודת ההתחלה‪.‬‬
‫הוכחנו ש‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫אם איבר כלשהו בסדרה מתחלק ב‪ 5-‬ללא שארית‪,‬‬
‫אז גם המספר העוקב מתחלק ב‪ 5-‬ללא שארית‪.‬‬
‫בכך הוכחנו‪ ,‬על פי עיקרון האינדוקציה המתמטית‪ ,‬שכל איברי הסדרה ‪ 𝑎𝑛 = 6𝑛 − 1‬מתחלקים‬
‫ב‪ 5-‬ללא שארית‪.‬‬

‫משתמשים באינדוקציה מתמטית לטענות שמנוסחות כך‪:‬‬

‫טענה‪ :‬תופעה (למשל תכונת התחלקות) מתקיימת לכל 𝑛 טבעי‪.‬‬

‫כדי להוכיח באינדוקציה מתמטית טענה מסוג זה‪ ,‬כלומר כדי להוכיח שתופעה כלשהי‬
‫מתקיימת לכל מספר טבעי (נקרא לו 𝑛) אנחנו מראים שמתקיימים שני תנאים‪:‬‬
‫א‪ .‬התופעה מתקיימת בעבור ‪.𝑛 = 1‬‬
‫ב‪ .‬אם התופעה מתקיימת בעבור 𝑘 = 𝑛 אז היא מתקיימת גם בעבור ‪.𝑛 = 𝑘 + 1‬‬
‫הקיום של שני התנאים האלה מבטיח שהטענה נכונה‪ :‬התופעה מתקיימת לכל מספר טבעי 𝑛‪.‬‬

‫אינדוקציה מתמטית – כיתה י"א ‪ 5‬יח"ל– לתלמיד‬

‫המרכז הארצי למורים למתמטיקה בחינוך העל יסודי‬
‫‪-4-‬‬
 ‫התנאי הראשון נקרא בסיס האינדוקציה – זהו שלב ההתחלה‪ .‬תנאי זה אנלוגי להפלת אבן‬
‫הדומינו הראשונה‪.‬‬
‫התנאי השני נקרא צעד האינדוקציה – זהו שלב המעבר‪ .‬בשלב הזה מוכיחים שקיום התופעה‬
‫בעבור מספר כלשהו מבטיח שהתופעה מתקיימת גם בעבור המספר העוקב לו‪ .‬תנאי זה אנלוגי‬
‫לסידור אבני הדומינו באופן שאם אבן נופלת אז היא מפילה את האבן הבאה‪.‬‬

‫באופן זה‪:‬‬
‫כאשר מתקיימים שני התנאים‪:‬‬
‫(‪ )1‬תופעה מתקיימת בעבור ‪.𝑛 = 1‬‬
‫(‪ )2‬התופעה "עוברת" מכל מספר שבו היא מתקיימת אל המספר העוקב לו‬
‫נוצרת תגובת שרשרת‪:‬‬
‫קיום התופעה בעבור ‪" 𝑛 = 1‬מעביר" את קיומה ל‪;𝑛 = 2 -‬‬
‫קיום התופעה בעבור ‪" 𝑛 = 2‬מעביר" את קיומה ל‪;𝑛 = 3 -‬‬
‫וכן הלאה‪ ,‬כמו אפקט הדומינו‪.‬‬
‫מכאן שהתופעה מתקיימת לכל המספרים הטבעיים ובכך מוכחת נכונות הטענה‪.‬‬
‫אחד הפירושים של המילה ‪ Induction‬באנגלית הוא השראה‪.‬‬
‫בצעד האינדוקציה אנחנו מוכיחים שקיום התופעה (בטענה הנוכחית‪ :‬התחלקות ב‪3 -‬‬
‫ללא שארית) במקרה של האיבר ה‪ ,𝒌-‬איבר כלשהו בסדרה‪ ,‬משרה את קיום התופעה‬
‫גם על המקרה של האיבר העוקב לו 𝟏 ‪.𝒌 +‬‬

‫פעילות ‪3‬‬
‫האם תמיד נוכל להסיק מסקנות על סמך בדיקת מקרים פרטיים?‬

‫התבוננו בסדרה‪𝑎𝑛 = 𝑛2 + 𝑛 + 17 :‬‬

‫א‪ .‬חשבו את ‪ 10‬האיברים הראשונים בסדרה‪ .‬האם כולם מספרים ראשוניים?‬

‫‪𝑎1‬‬ ‫‪𝑎2‬‬ ‫‪𝑎3‬‬ ‫‪𝑎4‬‬ ‫‪𝑎5‬‬ ‫‪𝑎6‬‬ ‫‪𝑎7‬‬ ‫‪𝑎8‬‬ ‫‪𝑎9‬‬ ‫‪𝑎10‬‬
‫‪19‬‬

‫ב‪ .‬האם נובע מכך שכל איברי הסדרה הם ראשוניים? כן‪ /‬לא‪ /‬אין לי דרך לדעת‪ .‬הסבירו את‬
‫תשובתכם‪.‬‬

‫ג‪ .‬האם ייתכן שכל איברי הסדרה הנתונה הם מספרים ראשוניים? כן‪ /‬לא‪ /‬אין לי דרך לדעת‪.‬‬
‫הסבירו את תשובתכם‪.‬‬

‫אינדוקציה מתמטית – כיתה י"א ‪ 5‬יח"ל– לתלמיד‬

‫המרכז הארצי למורים למתמטיקה בחינוך העל יסודי‬
‫‪-5-‬‬
 ‫חלק ‪ – II‬הוכחת סכומים ומכפלות‬

‫א‪ .‬נתבונן בסכומים של מספרים אי זוגיים ראשונים‪:‬‬ ‫‪.1‬‬

‫‪1+3+5=9‬‬

‫‪1 + 3 + 5 + 7 + 9 = 25‬‬

‫____ = ‪1 + 3 + 5 + 7 + 9 + 11 + 13‬‬

‫ב‪ .‬מקרה או תופעה מתמטית?‬

‫בוודאי הבחנתם בתכונה מיוחדת של שלושת הסכומים‪ .‬נסו עוד סכומים אחדים לפי‬
‫בחירתכם‪ .‬האם התופעה מתקיימת גם בהם?‬

‫ג‪ .‬בטאו בעזרת 𝑛 את המספר האי‪-‬זוגי ה‪.𝑛 -‬‬

‫ד‪ .‬לפניכם הוכחה באינדוקציה מתמטית של הטענה‪:‬‬

‫התופעה‬

‫לכל מספר טבעי 𝒏‪ ,‬סכום 𝒏 המספרים האי‪-‬זוגיים הראשונים הוא‪.𝒏𝟐 :‬‬

‫‪1 + 3 + 5 +∙∙∙ +(2𝑛 − 1) = 𝑛2‬‬ ‫ובניסוח מתמטי‪:‬‬

‫הסכום‬

‫המספר הראשון‬ ‫המספר האי‪-‬זוגי‬

‫בסכום‬ ‫ה‪𝑛-‬‬

‫הוכחה באינדוקציה מתמטית‬

‫בסיס האינדוקציה – שלב ההתחלה‬

‫בשלב זה אנחנו בודקים ומראים שהתופעה מתקיימת כאשר ‪𝑛 = 1‬‬

‫‪1‬‬

‫המספר האי‪-‬זוגי הראשון הוא ‪ .1‬זהו גם סכום המספרים האי‪-‬זוגיים הראשונים בעבור ‪,𝑛 = 1‬‬
‫והוא אכן שווה ל‪.12 -‬‬

‫אינדוקציה מתמטית – כיתה י"א ‪ 5‬יח"ל– לתלמיד‬

‫המרכז הארצי למורים למתמטיקה בחינוך העל יסודי‬
‫‪-6-‬‬
 ‫בשלב זה אנחנו מראים שאם התכונה מתקיימת בעבור מספר‬ ‫צעד האינדוקציה – שלב המעבר‬
‫טבעי כלשהו 𝑘 = 𝑛 אז היא מתקיימת גם בעבור המספר העוקב‬
‫לו ‪𝑛 = 𝑘 + 1‬‬

‫נוכיח שאם סכום 𝒌 המספרים האי‪-‬זוגיים הראשונים הוא 𝟐𝒌 (𝐤 מספר טבעי‬

‫כלשהו) אז סכום 𝟏 ‪ 𝒌 +‬המספרים האי‪-‬זוגיים הראשונים הוא 𝟐)𝟏 ‪.(𝒌 +‬‬

‫נעשה זאת כך‪:‬‬

‫נניח (הנחת האינדוקציה)‪:‬‬

‫כמו בהוכחה של כל משפט‬
‫תנאי‪ ,‬אנחנו מתייחסים אל‬ ‫𝟐𝒌 = )𝟏 ‪𝟏 + 𝟑 + 𝟓 +∙∙∙ +(𝟐𝒌 −‬‬
‫התנאי (אם‪ )...‬כאל נתון‪,‬‬
‫ואל התוצאה (אז ‪ )...‬כאל‬
‫מה שצריך להוכיח‪ .‬את‬ ‫המספר האי‪-‬זוגי ה‪𝑘 -‬‬
‫הנתון בהוכחת שלב המעבר‬
‫אנחנו מכנים בשם‪' :‬הנחת‬ ‫על סמך ההנחה נוכיח שהשוויון נכון גם‬
‫האינדוקציה'‪.‬‬ ‫בעבור ‪ , 𝑛 = 𝑘 + 1‬כלומר‪:‬‬
‫נדגיש שאין בהנחה זו‬
‫קביעה שהתכונה מתקיימת‬ ‫‪1 + 3 + 5 +∙∙∙ +(2(𝑘 + 1) − 1) = (𝑘 + 1)2‬‬
‫בעבור מספר כלשהו‪.‬‬
‫המספר האי‪-‬זוגי ה‪𝑘 + 1 -‬‬

‫ואכן מתקיים‪:‬‬

‫= )‪1 + 3 + 5 +∙∙∙ +(2(𝑘 + 1) − 1‬‬

‫פישטנו את‬
‫כתבנו גם את המחובר הלפני אחרון כדי להשתמש בהנחת האינדוקציה‬ ‫המחובר שנוסף‬

‫= )‪= 1 + 3 + 5 +∙∙∙ +(2𝑘 − 1) + (2𝑘 + 1‬‬

‫לפי הנחת האינדוקציה‬

‫‪𝑘 2 + (2𝑘 + 1) = 𝑘 2 + 2𝑘 + 1 = (𝑘 + 1)2‬‬

‫תנאי הצעד הוכח‬

‫לסיכום‪ :‬בדקנו ומצאנו שהשוויון מתקיים בעבור ‪ .𝑛 = 1‬זו נקודת ההתחלה – הבסיס‪.‬‬
‫הוכחנו שאם השוויון נכון בעבור מספר טבעי כלשהו 𝑘‪ ,‬אז הוא נכון גם בעבור המספר‬
‫העוקב ‪ .𝑘 + 1‬זהו שלב הצעד‪ .‬בזאת הוכחנו על פי עיקרון האינדוקציה המתמטית שהביטוי‬
‫לסכום מתאים לכל מספר טבעי 𝑛‪.‬‬

‫אינדוקציה מתמטית – כיתה י"א ‪ 5‬יח"ל– לתלמיד‬

‫המרכז הארצי למורים למתמטיקה בחינוך העל יסודי‬
‫‪-7-‬‬
 ‫= )‪."4 + 7 + 10 + ∙∙∙ +(3𝑛 + 1‬‬
‫𝑛‪3𝑛2 +5‬‬
‫‪2‬‬
‫התבוננו בטענה‪" :‬לכל 𝑛 טבעי מתקיים‪:‬‬ ‫‪.2‬‬

‫מהי התופעה בה עוסקת הטענה?‬

‫שימו לב‪ :‬הסדרה היא סדרה חשבונית ואנחנו יודעים לחשב את הסכום בקלות על פי נוסחה‪.‬‬

‫הוכיחו אותה הפעם באמצעות אינדוקציה מתמטית‪.‬‬

‫= )‪1 ∙ 3 + 2 ∙ 4 + 3 ∙ 5 +∙∙∙ +𝑛(𝑛 + 2‬‬

‫)‪𝑛(𝑛+1)(2𝑛+7‬‬
‫‪6‬‬
‫הוכיחו כי לכל 𝑛 טבעי מתקיים‪:‬‬ ‫‪.3‬‬

‫= )‪3 ∙ 8 + 4 ∙ 9 + 5 ∙ 10 +∙∙∙ +(𝑛 + 2)(𝑛 + 7‬‬

‫)‪𝑛(𝑛+2)(𝑛+8‬‬
‫‪3‬‬
‫הוכיחו כי לכל 𝑛 טבעי מתקיים‪:‬‬ ‫‪.4‬‬

‫= ‪13 + 23 + 33 +∙∙∙ +𝑛3‬‬

‫‪𝑛2 ∙(𝑛+1)2‬‬
‫‪4‬‬
‫הוכיחו כי לכל 𝑛 טבעי מתקיים‪:‬‬ ‫‪.5‬‬

‫הוכיחו באמצעות אינדוקציה מתמטית שלכל 𝑛 טבעי מתקיים‪:‬‬ ‫‪.6‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫𝑛‬
‫‪1∙2‬‬
‫‪+ 2∙3 + 3∙4 +‬‬ ‫‪⋯ + 𝑛(𝑛+1) = 𝑛+1‬‬

‫הוכיחו באמצעות אינדוקציה מתמטית שלכל 𝑛 טבעי מתקיים‪:‬‬ ‫‪.7‬‬

‫‪1 1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫𝑛‬
‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+ ⋯+‬‬ ‫=‬
‫‪6 12 20‬‬ ‫)‪(𝑛 + 1)(𝑛 + 3) 2(𝑛 + 2‬‬

‫הוכיחו באמצעות אינדוקציה מתמטית שלכל 𝑛 טבעי מתקיים‪:‬‬ ‫‪.8‬‬

‫‪1 2 3‬‬ ‫𝑛‬ ‫‪𝑛+2‬‬
‫‪+ + + ⋯ + 𝑛−1 = 4 − 𝑛−1‬‬
‫‪1 2 4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫הוכיחו באמצעות אינדוקציה מתמטית שלכל 𝑛 טבעי מתקיים‪:‬‬ ‫‪.9‬‬

‫‪−6 + 12 − 24 + ⋯ + 3(−2)𝑛 = 2(−2)𝑛 − 2‬‬

‫א‪ .‬הוכיחו באמצעות אינדוקציה מתמטית שלכל 𝑛 טבעי מתקיים‪:‬‬ ‫‪.10‬‬

‫)‪𝑛(𝑛 + 1)(𝑛 + 2‬‬
‫= )‪1 ∙ 2 + 2 ∙ 3 + 3 ∙ 4 +∙∙∙ +𝑛(𝑛 + 1‬‬
‫‪3‬‬

‫ב‪ .‬בהסתמך על הסעיף הקודם חשבו‪:‬‬

‫= ‪1 ∙ 2 + 2 ∙ 3 + 3 ∙ 4 +∙∙∙ +10,100‬‬

‫אינדוקציה מתמטית – כיתה י"א ‪ 5‬יח"ל– לתלמיד‬

‫המרכז הארצי למורים למתמטיקה בחינוך העל יסודי‬
‫‪-8-‬‬
 ‫א‪ .‬הוכיחו שלכל 𝑛 טבעי‪:‬‬ ‫‪.11‬‬
‫)‪𝑛(𝑛 + 1)(2𝑛 + 7‬‬
‫= )‪1 ∙ 5 + 2 ∙ 6 + 3 ∙ 7 +∙∙∙ +𝑛(𝑛 + 4‬‬
‫‪6‬‬

‫ב‪ .‬בהסתמך על הסעיף הקודם חשבו את הסכום‪140 + 165 + 221 +∙∙∙ +10,400 :‬‬
‫הסבירו את שיקוליכם‪.‬‬

‫נתונה הסדרה‪2,5,8,11 … :‬‬ ‫‪.12‬‬

‫הוכיחו‪:‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪3𝑛2 +𝑛+4‬‬
‫אם סכום 𝑛 האיברים הראשונים בסדרה הוא‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3(𝑛+1)2 +(𝑛+1)+4‬‬ ‫‪3𝑛2 +7𝑛+8‬‬
‫=‬ ‫אז סכום ‪ 𝑛 + 1‬האיברים הראשונים בסדרה הוא‪:‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫האם מהטענה המופיעה בסעיף א נובע כי סכום 𝑛 האיברים הראשונים בסדרה … ‪2,5,8,11‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪3𝑛2 +𝑛+4‬‬
‫?‬ ‫הוא‪:‬‬
‫‪2‬‬

‫א‪ .‬לפניכם שתי טענות שאחת מהן בלבד נכונה‪ .‬קבעו איזו משתי הטענות נכונה‪.‬‬ ‫‪.13‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫𝑛‬
‫‪3‬‬
‫‪+ 15 + 35 + ⋯ + (2𝑛−1)(2𝑛+1) = 2𝑛+1‬‬ ‫(‪ )1‬לכל 𝑛 טבעי מתקיים‪:‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫𝑛‬

‫‪3‬‬
‫‪+ 15 + 35 + ⋯ + (2𝑛−1)(2𝑛+1) = 𝑛+2‬‬ ‫(‪ )2‬לכל 𝑛 טבעי מתקיים‪:‬‬

‫ב‪ .‬הוכיחו את הטענה שקבעתם שהיא נכונה‪.‬‬

‫א‪ .‬הוכיחו שלכל 𝑛 טבעי מתקיים‪:‬‬ ‫‪.14‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪(1 + ) ∙ (1 + ) ∙ (1 + ) ∙ ⋯ ∙ (1 + ) = 𝑛 + 1‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫𝑛‬
‫ב‪ .‬חשבו את המכפלה‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫) ‪(1 + ) ∙ (1 + ) ∙ (1 + ) ∙ ⋯ ∙ (1 +‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪50‬‬

‫הוכיחו שלכל 𝑛 טבעי מתקיים‪:‬‬ ‫‪.15‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪(1 − ) ∙ (1 − ) ∙ (1 − ) ∙ ⋯ ∙ (1 −‬‬ ‫=)‬
‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪𝑛+1‬‬ ‫‪𝑛+1‬‬

‫אינדוקציה מתמטית – כיתה י"א ‪ 5‬יח"ל– לתלמיד‬

‫המרכז הארצי למורים למתמטיקה בחינוך העל יסודי‬
‫‪-9-‬‬
 ‫בחוברת לימוד ישנה ומוכתמת נמצא השוויון הבא‪:‬‬ ‫‪.16‬‬
‫‪(2𝑛 − 1) ∙ 3𝑛 +‬‬
‫= ‪1 ∙ 1 + 2 ∙ 3 + 3 ∙ 9 +∙∙∙ +𝑛 ∙ 3𝑛−1‬‬
‫‪4‬‬

‫אחד המספרים באגף ימין של התרגיל נמחק‪.‬‬

‫(‪ )1‬מצאו את המספר שנמחק‪.‬‬

‫(‪ )2‬הציבו את המספר שנמחק והוכיחו באינדוקציה‪ ,‬או בדרך אחרת‪ ,‬כי השוויון מתקיים לכל‬
‫𝑛 טבעי‪.‬‬

‫אינדוקציה מתמטית – כיתה י"א ‪ 5‬יח"ל– לתלמיד‬

‫המרכז הארצי למורים למתמטיקה בחינוך העל יסודי‬
‫‪-10-‬‬
 ‫חלק ‪ - III‬תכונות התחלקות‬

‫א‪ .‬חשבו איברים אחדים של הסדרה 𝑛‪ 𝑎𝑛 = 𝑛3 + 5‬ומצאו תכונות משותפות שלהם‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫𝑛‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬

‫𝑛𝑎‬

‫ב‪ .‬האם אנחנו יודעים בוודאות שהתכונה שמצאנו מתקיימת גם באיברים האחרים של הסדרה?‬

‫נאמת עכשיו את השערתנו באמצעות הוכחה באינדוקציה מתמטית‪.‬‬

‫טענה‪ :‬כל איברי הסדרה 𝑛‪ 𝑎𝑛 = 𝑛3 + 5‬מתחלקים ב‪ 6-‬ללא שארית‪.‬‬

‫הוכחה באינדוקציה מתמטית‬

‫בסיס האינדוקציה‪ .𝑎1 = 13 + 5 ∙ 1 = 6 :‬האיבר הראשון אכן מתחלק ב‪ 6-‬ללא שארית‪.‬‬

‫צעד האינדוקציה‪ :‬נוכיח כי אם איבר מסוים כלשהו בסדרה מתחלק ב‪ 6-‬ללא שארית אז גם‬
‫האיבר העוקב לו מתחלק ב‪ 6-‬ללא שארית‪.‬‬

‫𝑘‪𝑘 3 +5‬‬
‫מספר שלם‪.‬‬ ‫‪6‬‬
‫נניח (הנחת האינדוקציה)‪ :‬האיבר 𝑘𝑎 מתחלק ב‪ 6-‬ללא שארית‪ ,‬כלומר‪:‬‬

‫)‪(𝑘+1)3 +5(𝑘+1‬‬
‫מספר‬ ‫‪6‬‬
‫על סמך ההנחה נוכיח שגם ‪ 𝑎𝑘+1‬מתחלק ב‪ 6-‬ללא שארית‪ ,‬כלומר‬

‫שלם‪.‬‬

‫ואכן מתקיים‪:‬‬

‫‪𝑎𝑘+1 (𝑘 + 1)3 + 5(𝑘 + 1) 𝒌𝟑 + 3𝑘 2 + 3k + 1 + 𝟓𝒌 + 5‬‬ ‫נשים לב לכך שאת‬

‫=‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫המחוברים המופיעים‬
‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬
‫בהנחת האינדוקציה‪ ,‬נוח‬
‫לזהות ולהפריד לפני‬
‫‪𝒌𝟑 + 𝟓𝒌 3𝑘 2 + 3k + 6 𝒌𝟑 + 𝟓𝒌 3k(𝑘 + 1) 6‬‬ ‫כינוס האיברים‪ ,‬באופן‬
‫=‬ ‫‪+‬‬ ‫=‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫המאפשר להתבסס על‬
‫הנחת האינדוקציה‪.‬‬
‫א‬ ‫ב‬ ‫ג‬
‫מ‬ ‫מ‬
‫מחובר א הוא מספר שלם על פי נניח (הנחת האינדוקציה)‪.‬‬ ‫בדרך כלל נוח לפרק את‬
‫השבר לשברים אחדים‬
‫מחובר ג הוא המספר ‪.1‬‬ ‫ולכל אחד מהם לתת‬
‫הסבר נפרד מדוע הוא‬
‫מבטא מספר שלם‪.‬‬
‫)‪3𝑘(𝑘+1‬‬ ‫)‪𝑘(𝑘+1‬‬
‫=‬ ‫נפשט את מחובר ב ‪:‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪2‬‬

‫אינדוקציה מתמטית – כיתה י"א ‪ 5‬יח"ל– לתלמיד‬

‫המרכז הארצי למורים למתמטיקה בחינוך העל יסודי‬
‫‪-11-‬‬
 ‫כיוון שאחד הגורמים 𝑘 או ‪ 𝑘 + 1‬הוא מספר זוגי‪ ,‬גם מחובר ב הוא מספר שלם‪.‬‬

‫מכאן ש ‪ 𝑎𝑘+1‬מתחלק ב‪ 6 -‬ללא שארית‪.‬‬

‫בזאת הוכחנו את תנאי הצעד‪.‬‬

‫לסיכום‪ :‬בדקנו ומצאנו שהאיבר הראשון בסדרה מתחלק ב‪ 6-‬ללא שארית‪.‬‬

‫הראינו שאם איבר כלשהו בסדרה מתחלק ב‪ 6-‬ללא שארית‪ ,‬אז גם האיבר העוקב לו מתחלק‬
‫ב‪ 6-‬ללא שארית‪.‬‬

‫בכך הוכחנו‪ ,‬על פי עקרון האינדוקציה המתמטית‪ ,‬שכל אברי הסדרה 𝑛‪𝑎𝑛 = 𝑛3 + 5‬‬
‫מתחלקים ב‪ 6-‬ללא שארית‪.‬‬

‫מתחלקים‬ ‫𝑛 ‪𝑎𝑛 = 𝑛3 −‬‬ ‫הסדרה‬ ‫איברי‬ ‫שכל‬ ‫מתמטית‬ ‫אינדוקציה‬ ‫באמצעות‬ ‫הוכיחו‬ ‫‪.2‬‬
‫ב‪ 6-‬ללא שארית‪.‬‬

‫הוכיחו באמצעות אינדוקציה מתמטית שכל איברי הסדרה ‪ 𝑎𝑛 = 𝑛3 + 14𝑛 + 6‬מתחלקים‬ ‫‪.3‬‬
‫ב‪ 3-‬ללא שארית‪.‬‬

‫הוכיחו באמצעות אינדוקציה מתמטית שכל איברי הסדרה 𝑛‪ 𝑎𝑛 = 𝑛3 + 3𝑛2 − 4‬מתחלקים‬ ‫‪.4‬‬
‫ב‪ 3-‬ללא שארית‪.‬‬

‫הוכיחו באמצעות אינדוקציה מתמטית שכל איברי הסדרה ‪ 𝑎𝑛 = 7𝑛 − 1‬מתחלקים ב‪ 6-‬ללא‬ ‫‪.5‬‬
‫שארית‪.‬‬

‫הוכיחו באינדוקציה מתמטית שלכל 𝑛 טבעי הביטוי 𝑛‪ 81𝑛 − 16‬מתחלק ב‪ 65-‬ללא שארית‪.‬‬ ‫‪.6‬‬
‫הוכיחו באמצעות אינדוקציה מתמטית שכל איברי הסדרה 𝑛‪ 𝑎𝑛 = 32𝑛 − 22‬מתחלקים‬ ‫‪.7‬‬
‫ב‪ 5 -‬ללא שארית‪.‬‬

‫הערה‪ :‬נוח לרשום את האיבר הכללי של הסדרה כ‪𝑎𝑛 = (32 )𝑛 − (2𝑛 )𝑛 = 9𝑛 − 4𝑛 -‬‬

‫א‪ .‬הוכיחו שאם בסדרה ‪ 𝑎𝑛 = 25𝑛 − 13‬איבר כלשהו 𝑘𝑎 מתחלק ב‪ 24-‬ללא שארית אז גם האיבר‬ ‫‪.8‬‬
‫העוקב מתחלק ב‪ 24 -‬ללא שארית‪.‬‬

‫ב‪ .‬האם נובע מסעיף א שכל אברי הסדרה ‪ 𝑎𝑛 = 25𝑛 − 13‬מתחלקים ללא שארית ב‪?24 -‬‬
‫ג‪ .‬הוכיחו שכל איברי הסדרה ‪ 𝑎𝑛 = 25𝑛 − 13‬מתחלקים ללא שארית ב‪.12 -‬‬

‫אינדוקציה מתמטית – כיתה י"א ‪ 5‬יח"ל– לתלמיד‬

‫המרכז הארצי למורים למתמטיקה בחינוך העל יסודי‬
‫‪-12-‬‬
‫א‪ .‬הוכיחו באמצעות אינדוקציה מתמטית שלכל 𝑛 טבעי הביטוי 𝑛‪ 49𝑛 − 16‬מתחלק‬ ‫‪.9‬‬
‫ב‪ 11 -‬ללא שארית‪.‬‬
‫ב‪ .‬האם קיים מספר טבעי 𝑛 עבורו 𝑛‪ 49𝑛 − 16‬מתחלק ללא שארית ב‪ ?22 -‬הסבירו‪.‬‬

‫א‪ .‬הוכיחו שאם ‪ 2𝑘 − 1‬מתחלק ב‪ 2-‬ללא שארית אז גם ‪ 2𝑘 + 1‬מתחלק ב‪ 2 -‬ללא שארית‪.‬‬ ‫‪.10‬‬
‫ב‪ .‬האם קיים מספר טבעי 𝑘 שבעבורו ‪ 2𝑘 + 1‬מספר זוגי?‬
‫ג‪ .‬האם יש סתירה בין שני הסעיפים הקודמים של השאלה?‬

‫הדס וערבה התבקשו להוכיח שהביטוי ‪ 9𝑛 − 1‬מתחלק ב‪ 8-‬לכל 𝑛 טבעי‪.‬‬ ‫‪.11‬‬

‫א‪ .‬ערבה אמרה‪:‬‬
‫)‪.9𝑛 − 1 = (3𝑛 − 1)(3𝑛 + 1‬‬
‫ברור ששני הגורמים ‪ 3𝑛 − 1‬ו‪ 3𝑛 + 1 -‬הם מספרים זוגיים‪ ,‬וגם ברור שההפרש ביניהם הוא ‪.2‬‬
‫במילים אחרות אלה מספרים זוגיים עוקבים‪.‬‬
‫אפשר לדעת יותר מזה‪ :‬בכל רביעייה של מספרים עוקבים אחד בדיוק מתחלק ב‪ 4-‬ללא‬
‫שארית‪ ,‬הבא אחריו משאיר שארית ‪ 1‬כשמחלקים אותו ב‪ ,4-‬השלישי משאיר שארית ‪2‬‬
‫והרביעי משאיר שארית ‪.3‬‬
‫מכאן שמבין שני המספרים הזוגיים שברביעייה הזאת‪ ,‬אחד מהם מתחלק ב‪.4-‬‬
‫מבין שני מספרים‪ ,‬המספרים הזוגיים העוקבים ‪ 3𝑛 − 1‬ו‪ 3𝑛 + 1 -‬חייב אחד להתחלק ללא‬
‫שארית ב‪ 4-‬והשני חייב להתחלק ללא שארית ב‪.2-‬‬
‫כשאחד הגורמים הוא כפולה של ‪ 4‬והשני כפולה של ‪ 2‬המכפלה שלהם היא כפולה של ‪.8‬‬

‫האם ההוכחה של ערבה נכונה? אם כן – הסבירו במילים שלכם‪ .‬אם לא – מה הפגם‬

‫בהוכחה‪ ,‬לדעתכם‪.‬‬

‫ב‪ .‬הדס אמרה‪:‬‬

‫הוכחתי שאם ‪ 9𝑘 − 1‬מתחלק ב‪ 8-‬כאשר 𝑘 הוא מספר טבעי כלשהו‬
‫אז גם ‪ 9𝑘+1 − 1‬מתחלק ב‪.8-‬‬
‫‪9𝑘 −1‬‬
‫מספר שלם ואז המשכתי‪:‬‬ ‫‪8‬‬
‫הנחתי ש‬

‫‪9𝑘+1 − 1 9 ∙ 9𝑘 − 1 9 ∙ 9𝑘 + 9𝑘 − 1 8 ∙ 9𝑘 9𝑘 − 1‬‬
‫=‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫‪+‬‬
‫‪8‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪8‬‬

‫א‬ ‫ב‬
‫מ‬
‫מספר שלם‪ , 9𝑘 :‬ומחובר ב הוא מספר שלם לפי הנחת האינדוקציה‪.‬‬ ‫מחובר א הוא‬

‫אינדוקציה מתמטית – כיתה י"א ‪ 5‬יח"ל– לתלמיד‬

‫המרכז הארצי למורים למתמטיקה בחינוך העל יסודי‬
‫‪-13-‬‬
 ‫בזאת הוכחתי ש‪ 9𝑛 − 1 -‬מתחלק ב‪ 8-‬לכל 𝑛 טבעי‪.‬‬

‫האם ההוכחה של הדס נכונה? אם כן – הסבירו במילים שלכם‪ .‬אם לא – הסבירו מה הפגם‬
‫בהוכחה‪.‬‬

‫ג‪ .‬מהו תפקיד הבדיקה של מקרים פרטיים‪ ,‬בהוכחה של ערבה?‬

‫ד‪ .‬מהו תפקיד הבדיקה של מקרים פרטיים‪ ,‬בהוכחה של הדס?‬

‫אינדוקציה מתמטית – כיתה י"א ‪ 5‬יח"ל– לתלמיד‬

‫המרכז הארצי למורים למתמטיקה בחינוך העל יסודי‬
‫‪-14-‬‬
 ‫חלק ‪ - IV‬התלכדות סדרות‬

‫א‪ .‬אנשים נפגשים ולוחצים ידיים‪ .‬כל אחד לוחץ יד (אחת) לכל אחד מהאחרים‪ .‬צלם שהוזמן‬ ‫‪.1‬‬
‫לאירוע מצלם תמונת מגנט אחת לכל לחיצת יד‪.‬‬
‫כמה תמונות יצלם אם במפגש שבו נכחו ‪ 6‬אנשים? ‪ 10‬אנשים?‬
‫נמצא בשתי דרכים שונות ביטוי אלגברי למספר לחיצות הידיים כאשר נפגשים 𝑛 אנשים‪.‬‬
‫דרך ראשונה באמצעות כלל נסיגה‬
‫נחשוב על אנשים שמגיעים בזה אחר זה‪ ,‬וכל אחד לוחץ יד לכל אלה שהגיעו לפניו‪ .‬כמה לחיצות‬
‫ידיים לוחץ בבואו האדם שנכנס ראשון לחדר? כמה לחיצות ידיים לוחץ האדם שהגיע חמישי?‬
‫האדם ה‪?𝑛 + 1 -‬‬
‫השלימו את כלל הנסיגה המתאים למספר לחיצות הידיים‪:‬‬
‫‪𝑎1‬‬ ‫=‬ ‫_____‬
‫𝑎 {‬ ‫𝑎‬
‫‪𝑛+1‬‬ ‫=‬ ‫_____ ‪𝑛 +‬‬

‫דרך שנייה באמצעות נוסחה לפי מקום‬

‫כל אחד לוחץ את ידי כל האנשים חוץ ממנו עצמו‪ .‬לכן אם יש בחדר 𝑛 אנשים‪ ,‬כל אחד לוחץ‬
‫את ידי _____ אנשים‪ .‬לכן נוכל לרשום ביטוי אלגברי לסדרה המתארת את מספר הלחיצות‬
‫)‪𝑛(𝑛−1‬‬
‫= 𝑛𝑏‪.‬‬ ‫‪2‬‬
‫בהתאם למספר האנשים בחדר‪:‬‬

‫הסבירו את מקור המספר ‪ 2‬במכנה של השבר‪.‬‬

‫ב‪ .‬נוכיח ששתי הסדרות‪ ,‬שהוגדרו בדרכים שונות‪ ,‬הן למעשה אותה סדרה‪.‬‬
‫הוכחה באינדוקציה מתמטית להתלכדות הסדרות‬
‫בסיס האינדוקציה‪ :‬נבדוק שהאיברים הראשונים של שתי הסדרות שווים‪:‬‬

‫‪ 𝑎1 = 𝑏1 = 0‬‬ ‫אכן‪:‬‬

‫צעד האינדוקציה‪ :‬נוכיח שאם הסדרות מתלכדות במקום כלשהו 𝑘 אז הן מתלכדות‬

‫גם במקום העוקב‪:‬‬
‫נניח (הנחת האינדוקציה)‪ :‬הסדרות מתלכדות במקום כלשהו 𝑘‪ ,‬כלומר‪𝑎𝑘 = 𝑏𝑘 :‬‬
‫צ"ל‪ :‬הסדרות מתלכדות גם במקום העוקב‪ ,‬כלומר‪𝑎𝑘+1 = 𝑏𝑘+1 :‬‬
‫ואכן מתקיים‪:‬‬

‫)‪(𝑘+1)((𝑘+1)−1‬‬ ‫𝑘)‪(𝑘+1‬‬
‫= ‪𝑏𝑘+1‬‬ ‫=‬ ‫(חישוב ישיר)‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫אינדוקציה מתמטית – כיתה י"א ‪ 5‬יח"ל– לתלמיד‬

‫המרכז הארצי למורים למתמטיקה בחינוך העל יסודי‬
‫‪-15-‬‬
 ‫לפי כלל‬ ‫לפי הנחת‬
‫הנסיגה‬ ‫הצבת 𝑘𝑏‬
‫האינדוקציה‬
‫)‪𝑘(𝑘 − 1‬‬ ‫𝑘‪𝑘(𝑘 − 1) + 2‬‬
‫= 𝑘 ‪𝑎𝑘+1 = 𝑎𝑘 + 𝑘 = 𝑏𝑘 +‬‬ ‫= 𝑘‪+‬‬ ‫=‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫)‪𝑘(𝑘 − 1 + 2) 𝑘(𝑘 + 1‬‬
‫=‬ ‫‪= 𝑏𝑘+1‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫תנאי הצעד הוכח‬

‫השלימו את סיכום ההוכחה‬
‫בדקנו ומצאנו ש _______‬
‫הראינו שאם ____________‪ ,‬אז _____________‪.‬‬
‫בכך הוכחנו על פי עקרון האינדוקציה המתמטית ש_____________‪.‬‬

‫נתונות שתי סדרות‪:‬‬ ‫‪.2‬‬

‫𝑎‬ ‫=‬ ‫‪1‬‬
‫‪𝑏𝑛 = 2𝑛 − 1‬‬ ‫‪ { 𝑎 1‬ו‪-‬‬
‫‪𝑛+1‬‬ ‫=‬ ‫‪2𝑎𝑛 + 1‬‬
‫הוכיחו באמצעות אינדוקציה מתמטית שהסדרות מתלכדות לכל 𝑛 טבעי‪.‬‬

‫נתונות שתי סדרות‪:‬‬ ‫‪.3‬‬

‫‪𝑎 =7‬‬
‫‪{ 1‬‬ ‫‪𝑏𝑛 = 3𝑛2 − 3𝑛 + 7‬‬
‫𝑛‪𝑎𝑛+1 = 𝑎𝑛 + 6‬‬
‫הוכיחו שהסדרות מתלכדות‪.‬‬

‫נתונות שתי סדרות‪:‬‬ ‫‪.4‬‬

‫‪𝑎1‬‬ ‫=‬ ‫‪7‬‬
‫{‬ ‫‪𝑏𝑛 = 6𝑛 + 1‬‬
‫‪𝑎𝑛+1‬‬ ‫=‬ ‫‪𝑎𝑛 + 6‬‬
‫הוכיחו שהסדרות מתלכדות לכל 𝑛 טבעי‪.‬‬

‫נתונות שתי סדרות‪:‬‬ ‫‪.5‬‬

‫‪𝑎1‬‬ ‫=‬ ‫‪2‬‬
‫{‬ ‫𝑛‪𝑏𝑛 = 5 ∙ 𝑛2 − 3‬‬
‫‪𝑎𝑛+1‬‬ ‫‪= 𝑎𝑛 + 10𝑛 + 2‬‬
‫הוכיחו שהסדרות מתלכדות לכל 𝑛 טבעי‪.‬‬

‫אינדוקציה מתמטית – כיתה י"א ‪ 5‬יח"ל– לתלמיד‬

‫המרכז הארצי למורים למתמטיקה בחינוך העל יסודי‬
‫‪-16-‬‬
 ‫נתונות שתי סדרות‪:‬‬ ‫‪.6‬‬
‫‪𝑎1‬‬ ‫=‬ ‫‪10‬‬
‫{‬ ‫𝑛‪𝑏𝑛 = 5 ∙ 2‬‬
‫‪𝑎𝑛+1‬‬ ‫=‬ ‫𝑛𝑎‪2‬‬
‫הוכיחו שהסדרות מתלכדות לכל 𝑛 טבעי‪.‬‬

‫נתונות שתי סדרות‪:‬‬ ‫‪.7‬‬

‫𝑎‬ ‫=‬ ‫‪1‬‬
‫‪{ 1‬‬ ‫‪𝑏𝑛 = 2𝑛 − 1‬‬
‫‪𝑎𝑛+1‬‬ ‫=‬ ‫𝑛‪𝑎𝑛 + 2‬‬
‫הוכיחו שהסדרות מתלכדות לכל 𝑛 טבעי‪.‬‬

‫נתונות שתי סדרות‪:‬‬ ‫‪.8‬‬

‫‪𝑎1‬‬ ‫=‬ ‫‪11‬‬
‫{‬ ‫𝑛 ‪𝑏𝑛 = 2 ∙ 5𝑛 +‬‬
‫‪𝑎𝑛+1‬‬ ‫=‬ ‫‪𝑎𝑛 + 8 ∙ 5𝑛 + 1‬‬
‫הוכיחו שהסדרות מתלכדות לכל 𝑛 טבעי‬

‫נתונות שתי סדרות‪.‬‬ ‫‪.9‬‬

‫בסדרה אחת מתקיים לכל 𝑛 טבעי‪.𝑎𝑛 = 𝑛2 − 𝑛 + 2 :‬‬
‫בסדרה שנייה מתקיים לכל 𝑛 טבעי כלל הנסיגה הבא‪𝑏𝑛+1 = 𝑏𝑛 + 3𝑛 + 3𝑛2 :‬‬
‫א‪ .‬הוכיחו‪ :‬אם ידוע כי בעבור 𝑘 טבעי מסוים מתקיים‪ ,𝑎𝑘 = 𝑏𝑘 :‬אז ‪.𝑎𝑘+1 = 𝑏𝑘+1‬‬
‫ב‪ .‬האם מתשובתכם לסעיף א נובע שלכל 𝑛 טבעי‪? 𝑎𝑛 = 𝑏𝑛 :‬‬

‫אינדוקציה מתמטית – כיתה י"א ‪ 5‬יח"ל– לתלמיד‬

‫המרכז הארצי למורים למתמטיקה בחינוך העל יסודי‬
‫‪-17-‬‬
 ‫חלק ‪ – V‬שאלות נוספות להעמקה ולהרחבה‬

‫פלג וירדן ניסו להוכיח באינדוקציה שהסדרות הבאות מתלכדות לכל 𝑛 טבעי‪:‬‬ ‫‪.1‬‬
‫‪𝑎1‬‬ ‫=‬ ‫‪16‬‬
‫{‬ ‫𝑛‪𝑏𝑛 = 12 + 4𝑛2 − 4‬‬
‫‪𝑎𝑛+1‬‬ ‫=‬ ‫𝑛‪𝑎𝑛 + 8‬‬
‫פלג הוכיח שאם במקום 𝑘 כלשהו האיברים של שתי הסדרות שווים אז האיברים שווים גם במקום‬
‫העוקב‪.‬‬

‫ההוכחה של פלג‪:‬‬

‫הנחתי שהאיברים במקום ה‪ 𝑘-‬שווים כלומר הנחתי ש‪𝑎𝑘 = 𝑏𝑘 -‬‬

‫על סמך ההנחה חישבתי את ‪ 𝑎𝑘+1‬והראיתי שהוא שווה ל‪.𝑏𝑘+1 -‬‬
‫‪𝑏𝑘+1 = 12 + 4(𝑘 + 1)2 − 4(𝑘 + 1) = 4𝑘 2 + 4𝑘 + 12‬‬
‫‪𝑎𝑘+1 = 𝑎𝑘 + 8𝑘 = 𝑏𝑘 + 8𝑘 = 12 + 4𝑘 2 − 4𝑘 + 8𝑘 = 4𝑘 2 + 4𝑘 + 12‬‬
‫ירדן בדק אם האיברים הראשונים שווים ולהפתעתו גילה שהם אינם שווים‪.‬‬

‫כיצד זה ייתכן?‬

‫קבעו לגבי כל אחת מהטענות הבאות אם היא נכונה או לא‪.‬‬ ‫‪.2‬‬

‫אם היא נכונה – הוכיחו אותה‪ .‬אם לא – הפריכו אותה‪.‬‬
‫א‪ .‬אם בסדרה מתקיים הכלל‪ 𝑎𝑛+1 = 𝑎𝑛 + 11𝑛+1 + 10𝑛 + 9 :‬אזי כל אחד מאיברי הסדרה‬
‫מתחלק ב‪ 10 -‬ללא שארית‪.‬‬

‫ב‪ .‬בסדרה שמוגדרת לפי הכלל הבא‪:‬‬

‫‪𝑎𝑛+1 = 𝑎𝑛 + 11𝑛+1 + 10𝑛 + 9‬‬
‫{‬
‫‪𝑎1 = 20‬‬
‫כל אחד מאיברי הסדרה מתחלק ב‪ 10 -‬ללא שארית‪.‬‬

‫ג‪ .‬בסדרה שמוגדרת לפי הכלל הבא‪:‬‬

‫𝑎‬ ‫‪= 𝑎𝑛 + 11𝑛+1 + 10𝑛 + 9‬‬
‫‪{ 𝑛+1‬‬
‫‪𝑎1 = 21‬‬
‫אין איבר המתחלק ב‪ 10 -‬ללא שארית‪.‬‬

‫ד‪ .‬האם ניתן להיעזר באחד הסעיפים הקודמים כדי להראות שכל אחד מאיברי הסדרה‬
‫‪𝑎𝑛+1 = 𝑎𝑛 + 11𝑛+1 + 10𝑛 + 9‬‬
‫{‬
‫‪𝑎1 = 30‬‬
‫מתחלק ב‪ 10 -‬ללא שארית‪.‬‬

‫אינדוקציה מתמטית – כיתה י"א ‪ 5‬יח"ל– לתלמיד‬

‫המרכז הארצי למורים למתמטיקה בחינוך העל יסודי‬
‫‪-18-‬‬
 ‫טבעונים‬ ‫‪.3‬‬
‫לפניכם "הוכחה באינדוקציה" לתופעה בלתי אפשרית‪.‬‬
‫המטרה שלכם הוא לזהות מהו הליקוי בהוכחה‪ :‬איך קרה ש"הוכחנו" תופעה בלתי אפשרית‬
‫בעליל?‬

‫טענה‪ :‬אם יש בחדר אדם אחד טבעוני‪ ,‬אז כל יושבי החדר הם טבעונים‪.‬‬
‫שלב הבסיס‪ :‬התופעה מתקיימת כשיש בחדר אדם אחד‪ .‬אם יש בחדר אדם אחד והוא טבעוני‬
‫אז כל יושבי החדר הם טבעונים‪.‬‬
‫שלב הצעד‪ :‬נוכיח שאם התופעה מתקיימת בכל חדר שיש בו 𝑘 אנשים‪ 𝑘 ,‬מספר טבעי‬
‫כלשהו‪ ,‬אז היא מתקיימת גם לכל חדר שיש בו ‪ 𝑘 + 1‬אנשים‪.‬‬
‫הנחה‪ :‬אם בחדר שיש בו 𝑘 אנשים יש טבעוני אחד‪ ,‬אז כל האנשים בחדר הם טבעונים‪.‬‬
‫צ"ל‪ :‬אם בחדר שיש בו ‪ 𝑘 + 1‬אנשים יש טבעוני אחד אז כל האנשים בחדר הם טבעונים‪.‬‬
‫הוכחה‪ :‬נתבונן בחדר שיש בו ‪ 𝑘 + 1‬שידוע שיש בו טבעוני‪ .‬נוציא מהחדר את אחד‬
‫האנשים (לא את אותו אדם לגביו אנחנו יודעים שהוא טבעוני)‪ .‬נשארנו עם 𝑘 אנשים‪.‬‬
‫לפי הנחת האינדוקציה כולם טבעונים‪.‬‬
‫עכשיו נוציא מהחדר את אחד האנשים ונכניס את האדם שהוצאנו‪ .‬שוב יש בחדר 𝑘‬
‫אנשים ויש בו טבעוני‪ ,‬ולכן לפי הנחת האינדוקציה כולם טבעונים‪ .‬גם האיש מחוץ‬
‫לחדר טבעוני‪ ,‬ולכן כל ‪ 𝑘 + 1‬אנשי החדר טבעונים‪ .‬שלב הצעד הוכח‪.‬‬
‫לסיכום‪ :‬הוכחנו את שני התנאים של עיקרון האינדוקציה‪ )1( .‬התופעה אותה רצינו להוכיח‬
‫מתקיימת כאשר יש בחדר אדם אחד (‪ )2‬אם התופעה מתקיימת כאשר יש בחדר 𝑘 אנשים אז‬
‫היא מתקיימת גם כאשר יש בחדר ‪ 𝑘 + 1‬אנשים‪ .‬לכן היא מתקיימת לכל מספר אנשים‪.‬‬

‫האמנם?‬

‫פתרון‬
‫לשם הוכחת שלב הצעד אנחנו מניחים שהתופעה שאנחנו רוצים להוכיח מתקיימת עבור מספר‬
‫טבעי כלשהו (מסוים)‪ ,‬ומוכיחים בעזרת ההנחה שהתופעה מתקיימת גם עבור המספר הטבעי‬
‫העוקב‪ .‬אבל ההוכחה היא כללית‪ :‬המספר 𝑘 יכול להיות כל מספר טבעי‪ .‬לכל 𝑘 שבעבורו מתקיימת‬
‫התופעה‪ ,‬היא מתקיימת גם בעבור המספר העוקב‪.‬‬

‫אינדוקציה מתמטית – כיתה י"א ‪ 5‬יח"ל– לתלמיד‬

‫המרכז הארצי למורים למתמטיקה בחינוך העל יסודי‬
‫‪-19-‬‬
‫במקרה שלנו הוכחת שלב הצעד לא תקפה במעבר מחדר שיש בו אדם אחד לחדר שיש בו‬
‫שני אנשים‪ .‬פשוט אי אפשר לבצע את התהליך‪.‬‬
‫לפני המשך הקריאה נסו להסביר מדוע‪.‬‬

‫ראו‪:‬‬
‫כשיש בחדר שני אנשים ואנחנו מוציאים אחד מהם נשאר בחדר אדם אחד‪ .‬כיון שדאגנו להוציא‬
‫מהחדר אדם שאנחנו לא יודעים האם הוא טבעוני‪ ,‬הרי שהאדם היחיד שנשאר בחדר הוא גם‬
‫האדם היחיד שאנחנו יודעים מראש שהוא טבעוני‪ ,‬ואותו ניאלץ להוציא אחרי שנכניס את האדם‬
‫שהוצאנו‪ .‬במצב זה אין בחדר מישהו שאנחנו יכולים לומר לגביו בוודאות שהוא טבעוני‪ ,‬ולכן‬
‫אי אפשר להסיק על סמך הנחת האינדוקציה שכל יושבי החדר טבעונים‪.‬‬
‫הסבירו במילים שלכם במה שונה "המעבר" מחדר עם אדם אחד לחדר עם שני אנשים‪ ,‬ממעבר‬
‫מחדר עם ‪ 10‬אנשים לחדר עם ‪ 11‬אנשים‪.‬‬

‫נוח להראות את הליקוי בהוכחה בעזרת הדימוי של אבני הדומינו‪.‬‬

‫לשם כך נסדר את אבני הדומינו באופן שכל אבן שנופלת מפילה את האבן הבאה‪ ,‬למעט האבן‬
‫הראשונה שנמצאת במרחק גדול מידי מהאבן השנייה‪.‬‬
‫אם תנאי הצעד לא תקף במעבר מאבן הדומינו הראשונה לשנייה‪ ,‬גם אם שאר אבני הדומינו עומדות‬
‫במרווח שבו הפלת כל אבן גורמת להפלת האבן הבאה – לא הבטחנו את הפלת כל שורת אבני‬
‫הדומינו‪.‬‬

‫אינדוקציה מתמטית – כיתה י"א ‪ 5‬יח"ל– לתלמיד‬

‫המרכז הארצי למורים למתמטיקה בחינוך העל יסודי‬
‫‪-20-‬‬
‫נוכיח באמצעות אינדוקציה מתמטית את נוסחת סכום 𝑛 האיברים הראשונים של סדרה הנדסית‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫סכום 𝑛 האיברים הראשונים בסדרה הנדסית שאיברה הראשון ‪ 𝑎1‬ומנתה 𝑞 (‪ )𝑞 ≠ 1‬הוא‪:‬‬

‫‪𝑞𝑛 − 1‬‬
‫∙ ‪𝑠𝑛 = 𝑎1‬‬
‫‪𝑞−1‬‬

‫במילים אחרות‪ ,‬אנחנו רוצים להוכיח שלכל 𝑛 טבעי ו‪ 𝑞 ≠ 1 -‬מתקיים השוויון‪:‬‬

‫‪𝑞𝑛 − 1‬‬
‫∙ ‪𝑎1 + 𝑎1 ∙ 𝑞 + 𝑎1 ∙ 𝑞2 + ⋯ + 𝑎1 ∙ 𝑞𝑛−1 = 𝑎1‬‬
‫‪𝑞−1‬‬

‫נשים לב שניתן לחלק את שני אגפי השוויון ב‪ 𝑎1 -‬ולהוכיח שוויון פשוט יותר‪:‬‬

‫‪𝑞𝑛 − 1‬‬
‫= ‪1 + 𝑞 + 𝑞 2 + ⋯ + 𝑞 𝑛−1‬‬
‫‪𝑞−1‬‬

‫לפניכם התחלה של הוכחה באינדוקציה מתמטית‪ .‬המשיכו את ההוכחה‪.‬‬

‫‪𝑞1 −1‬‬
‫השוויון נכון‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫=‪1‬‬
‫‪𝑞−1‬‬
‫בסיס האינדוקציה‪ :‬בדיקת המקרה בו ‪:𝑛 = 1‬‬

‫צעד האינדוקציה‪ :‬נוכיח שאם השוויון נכון כשמציבים במקום 𝑛 מספר טבעי כלשהו 𝑘‪ ,‬אז הוא‬
‫נכון גם כאשר מציבים את המספר העוקב‪𝑘 + 1 ,‬‬

‫נניח (הנחת האינדוקציה)‪:‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪𝑘−1‬‬
‫‪𝑞𝑘 − 1‬‬
‫𝑞 ‪1 + 𝑞 +𝑞 + ⋯+‬‬ ‫=‬
‫‪𝑞−1‬‬

‫על סמך ההנחה נוכיח שהשוויון נכון גם בעבור ‪ 𝑛 = 𝑘 + 1‬כלומר נוכיח‪:‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪(𝑘+1)−1‬‬ ‫‪𝑞 𝑘+1 − 1‬‬

‫𝑞 ‪1 + 𝑞 + 𝑞 + ⋯+‬‬ ‫=‬
‫‪𝑞−1‬‬
‫פישוט‬
‫הוספת המחובר‬ ‫המחובר‬
‫הלפני אחרון‬ ‫שנוסף‬ ‫ואכן מתקיים‪:‬‬

‫= 𝑘 𝑞 ‪1 + 𝑞 + 𝑞 2 + ⋯ + 𝑞 (𝑘+1)−1 = 1 + 𝑞 + 𝑞 2 + ⋯ + 𝑞 𝑘−1 +‬‬

‫המשיכו את הוכחת תנאי הצעד וסכמו את ההוכחה‪.‬‬

‫אינדוקציה מתמטית – כיתה י"א ‪ 5‬יח"ל– לתלמיד‬

‫המרכז הארצי למורים למתמטיקה בחינוך העל יסודי‬
‫‪-21-‬‬
‫הוכיחו את כלל הגזירה ‪ (𝑥 𝑛 )′ = 𝑛 ∙ 𝑥 𝑛−1‬לכל 𝑛 טבעי‪ ,‬תוך שימוש בכלל המכפלה ובאינדוקציה‬ ‫‪.5‬‬
‫מתמטית‪.‬‬

‫‪′‬‬ ‫‪′‬‬ ‫‪′‬‬

‫הדרכה‪ :‬בשלב הצעד רשמו‪(𝑥 𝑘+1 ) = (𝑥 ∙ 𝑥 𝑘 ) = (𝑥)′ ∙ 𝑥 𝑘 + 𝑥 ∙ (𝑥 𝑘 ) = :‬‬

‫‪.6‬‬
‫חידה‬

‫‪ .I‬מהו מספר הריבועים באיור משמאל?‬

‫‪ .II‬ואם מדובר בלוח גדול יותר? ‪ 8 × 8‬משבצות? 𝑛 × 𝑛 משבצות?‬

‫רמז ‪ :1‬תוכלו לחשב כמה ריבועים יש באיור בכל אחד מהגדלים‬

‫האפשריים ולהציג את התשובה כסכום‪.‬‬

‫רמז ‪ :2‬במקום לספור משבצות נוח יותר לספור נקודות‪.‬‬

‫הוכיחו באינדוקציה את הנוסחה לסכום הריבועים של 𝑛 המספרים הטבעיים הראשונים‪:‬‬ ‫א‪.‬‬

‫𝑛‬
‫)‪12 + 22 + 32 + ⋯ + (𝑛 − 1)2 + 𝑛2 = (𝑛 + 1)(2𝑛 + 1‬‬
‫‪6‬‬
‫הוכיחו באינדוקציה שלכל 𝑛 טבעי הביטוי )‪ 𝑛(𝑛 + 1)(2𝑛 + 1‬מתחלק ללא שארית ב‪.6-‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫נעם אמרה‪ :‬מסעיף א נובע בוודאות שהביטוי )‪ 𝑛(𝑛 + 1)(2𝑛 + 1‬מתחלק ללא שארית ב‪6-‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫לכל 𝑛 טבעי כי סכום הריבועים של 𝑛 המספרים הטבעיים הראשונים חייב להיות מספר‬
‫שלם‪ .‬לכן אין לי צורך לענות על הסעיף הזה בנפרד‪ .‬מה תענו לה?‬

‫אינדוקציה מתמטית – כיתה י"א ‪ 5‬יח"ל– לתלמיד‬

‫המרכז הארצי למורים למתמטיקה בחינוך העל יסודי‬
‫‪-22-‬‬
 ‫א‪ .‬האם ניתן לרצף‪ ,‬באמצעות אריחים בגודל ‪ 3‬משבצות בצורת‬ ‫‪.7‬‬
‫לוח שחמט בגודל ‪ 8𝑥8‬משבצות עם משבצת פינתית חסרה? (גודל‬
‫משבצות האריח מתאים בדיוק לגודל משבצות הלוח)‪.‬‬

‫ב‪ .‬הראו שאם ניתן לרצף לוח ריבועי בעל 𝑘 × 𝑘 משבצות ריבועיות‬
‫עם משבצת פינתית חסרה באמצעות האריחים הנ"ל‪ ,‬אז ניתן לרצף‬
‫באמצעותם גם לוח ריבועי בגודל 𝑘‪ 2𝑘 × 2‬משבצות ריבועיות עם משבצת ריבועית חסרה‪.‬‬

‫ג‪ .‬הוכיחו באמצעות אינדוקציה מתמטית את הטענה‪ :‬לכל 𝑛 טבעי נוכל לרצף לוח משבצות‬

‫‪( .‬משבצות האריח‬ ‫בגודל 𝑛‪ 2𝑛 × 2‬משבצות עם פינה חסרה בעזרת אריחים בצורת‬
‫זהות למשבצות הלוח)‬

‫הצעת הרחבה לשאלה ‪7‬‬

‫‪ ,‬לוח משבצות עם‬ ‫האם ניתן לרצף‪ ,‬באמצעות אריחים בגודל ‪ 3‬משבצות בצורת‬
‫משבצת פינתית חסרה בגודל‪:‬‬
‫‪ 4 × 4‬משבצות?‬ ‫‪.I‬‬
‫‪ 3 × 3‬משבצות?‬ ‫‪.II‬‬
‫‪ 5 × 5‬משבצות?‬ ‫‪.III‬‬
‫‪ 16 × 16‬משבצות?‬ ‫‪.IV‬‬
‫‪ 32 × 32‬משבצות?‬ ‫‪.V‬‬
‫(משבצות האריח מתאימות למשבצות הלוח)‬
‫נסו להעלות השערות ולמצוא הכללות‪.‬‬

‫א‪ .‬הוכיחו באמצעות אינדוקציה מתמטית שכל איברי הסדרה ‪ 𝑎𝑛 = 4𝑛 − 1‬מתחלקים ב‪-‬‬ ‫‪.8‬‬
‫‪ 3‬ללא שארית‪.‬‬

‫ב‪ .‬מתן אמר ‪ 𝑎𝑛 = 2𝑛 × 2𝑛 − 1 = 4𝑛 − 1‬זהו בדיוק מספר המשבצות על לוח משבצות בגודל‬
‫𝑛‪ 2𝑛 × 2‬עם משבצת פינתית חסרה‪ .‬אם הוכחנו שניתן לרצף לוח כזה באריחים שלנו‪ ,‬שכל אחד‬
‫מכסה ‪ 3‬משבצות‪ ,‬אז הוכחנו שמספר המשבצות בלוח מתחלק בשלוש ואין צורך בשום הוכחה‬
‫נוספת‪ .‬מה תענו לו?‬

‫אינדוקציה מתמטית – כיתה י"א ‪ 5‬יח"ל– לתלמיד‬

‫המרכז הארצי למורים למתמטיקה בחינוך העל יסודי‬
‫‪-23-‬‬
 ‫לקינוח‪ ,‬לפניכם הוכחה לטענה‪:‬‬
‫כל מפה‪ ,‬המורכבת מישרים בלבד‪ ,‬ניתן לצבוע בשני צבעים באופן ששני אזורים בעלי קטע‬
‫משותף אינם צבועים באותו צבע‪.‬‬

‫הוכחה באינדוקציה מתמטית‬

‫צבע א‬
‫בסיס האינדוקציה‪ :‬מפה המורכבת מישר אחד ניתן לצבוע באמצעות שני‬
‫צבע ב‬
‫צבעים בלבד‪ ,‬אחד מכל צד של הישר‪.‬‬

‫צעד האינדוקציה‪ :‬נוכיח כי אם אפשר לצבוע בשני צבעים בלבד באופן הנדרש מפה המורכבת מ‪-‬‬
‫𝑘 ישרים בשני צבעים בלבד אז נצליח בצבוע באותו אופן גם מפה המורכבת מ‪ 𝑘 + 1 -‬ישרים‪.‬‬
‫נניח (הנחת האינדוקציה)‪ :‬ניתן לצבוע מפה המורכבת מ‪ 𝑘 -‬ישרים באופן ששני אזורים בעלי‬
‫קטע משותף אינם צבועים באותו צבע‪.‬‬

‫על סמך ההנחה נוכיח שניתן לצבוע מפה המורכבת מ‪ 𝑘 + 1 -‬ישרים באופן ששני אזורים‬
‫בעלי קטע משותף אינם צבועים באותו צבע‪.‬‬

‫ואכן‪:‬‬
‫נתבונן במפה המורכבת מ‪ 𝑘 + 1 -‬ישרים (איור א) ונסיר ממנה ישר אחד (איור ב)‬
‫הישר המוסר מופיע באיור ב בקו מרוסק בהיר‪.‬‬
‫המפה באיור ב מורכבת מ‪ 𝑘-‬ישרים ועל פי הנחת האינדוקציה ניתן לצבוע אותה בשני צבעים‬
‫כנדרש‪.‬‬

‫אינדוקציה מתמטית – כיתה י"א ‪ 5‬יח"ל– לתלמיד‬

‫המרכז הארצי למורים למתמטיקה בחינוך העל יסודי‬
‫‪-24-‬‬
 ‫איור ב‬ ‫איור א‬

‫א‬

‫ב‬
‫א‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ב‬
‫א‬ ‫א‬
‫א‬ ‫א‬ ‫א‬
‫ב‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫ב‬
‫ב‬ ‫ב‬
‫א‬ ‫א‬
‫א‬ ‫א‬
‫א‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ב‬
‫ב‬

‫א‬

‫איור ד‬ ‫איור ג‬

‫נבצע את הצביעה (איור ג)‪ ,‬נחזיר את הישר שהסרנו (איור ד)‪ .‬הישר המוחזר מופיע באיור‬
‫ד בקו עבה יותר‪ .‬באחד הצדדים של הישר נשאיר את הצבעים כמות שהם ובצד השני‬
‫נחליף‪ :‬כל אזור שהיה צבוע בצבע א נצבע בצבע ב ולהיפך‪ .‬המפה החדשה שקיבלנו‬
‫עומדת בדרישות‪ :‬בכל האזורים המופרדים על ידי הישרים שלא הוסרו אין שני אזורים‬
‫מופרדים בקטע הצבועים באותו צבע‪ .‬ההפרדה שהייתה במפה בעלת ‪ k‬צבעים נשמרה‪.‬‬
‫כיוון שהחלפנו את כל הצבעים באחד הצדדים של הישר שהוסר והוחזר‪ ,‬גם אזורים‬
‫המופרדים על ידי קטעים של ישר זה צבועים בצבעים שונים‪ .‬תנאי הצעד הוכח‪.‬‬
‫לסיכום‪ :‬בדקנו ומצאנו שמפה המורכבת מישר אחד ניתן לצבוע בשני צבעים בלבד‪ .‬הוכחנו שאם‬
‫ניתן לצבוע כנדרש מפה המורכבת מ‪ k -‬ישרים אז ניתן לצבוע כנדרש גם מפה המורכבת מ‪k+1 -‬‬
‫ישרים‪ .‬בכך הוכחנו על פי עיקרון האינדוקציה שכל מפה המורכבת מישרים בלבד ניתן לצבוע‬
‫כנדרש‪.‬‬

‫אינדוקציה מתמטית – כיתה י"א ‪ 5‬יח"ל– לתלמיד‬

‫המרכז הארצי למורים למתמטיקה בחינוך העל יסודי‬
‫‪-25-‬‬