‫הקריה האקדמית אונו‬

‫הפקולטה למנהל עסקים‬

‫שם הקורס‪ :‬אוריינות אקדמית‬

‫המרצה‪ :‬ד״ר יעל זילברשטיין קרא‬

‫בחינה לדוגמה‬

‫בחינה חסויה‬

‫הנחיות לנבחנים‪:‬‬
‫‪ .1‬משך הבחינה‪ :‬שלוש שעות‪.‬‬
‫‪ .2‬אין להשתמש בחומר עזר‪.‬‬
‫‪ .3‬יש לסמן את התשובות הנכונות על גבי טופס התשובות (טופס ׳איקסים׳)‪ .‬הקפידו לסמן‬
‫את התשובה שאליה התכוונתן‪.‬ם‪.‬‬
‫‪ .4‬חובה להחזיר טופס המבחן עם טופס התשובות‪.‬‬
‫‪ .5‬מבחן שיוחזר ללא טופס הבחינה לא ייבדק‪.‬‬

‫בהצלחה!!‬
 ‫חלק א (‪ 40‬נקודות)‬
‫● קרא את המאמר שלפניך‪ ,‬והשב על שאלות ‪1‬־‪ 10‬שאחריו‪.‬‬
‫● ניקוד כל שאלה – ‪ 4‬נקודות‬

‫מותה של הפרטיות‬
‫(מעובד על פי מזרחי‪ ,‬י' [מארס‪ .]2006 ,‬האייל הקורא‪ ,‬כתב עת לענייני תרבות ואקטואליה‪.‬‬
‫אוחזר בתאריך ‪ 6‬בספטמבר ‪ ,2009‬מתוך‪www.haayal.co.il/story?id=2527) :‬‬

‫לפני שנים אחדות נתן ממשל ארצות־הברית הרשאה לצותת לשיחות טלפון של אזרחים אמריקניים‪ ,‬בלי‬
‫שקיבל מבית המשפט צו המתיר זאת‪ ,‬ובכך עורר סערה פוליטית‪ .‬מטרת הציתותים הייתה להאזין לשיחות‬
‫ולתשדורות של חשודים בפעילות טרור ולהשיג מידע מודיעיני בנוגע לתכנון פיגועים‪ .‬כצפוי‪ ,‬רבים הסתערו‬
‫על הנושא כמוצאי שלל רב‪ ,‬בהציגם את הממשל כממשל עריץ המבקש לעצמו סמכויות מלוכניות‪ ,‬ורומס‬
‫ברגל גסה עקרונות מקודשים ובראשם – ההגנה על הפרטיות‪ .‬מבחינה טכנית אולי זו עבֵ רה‪ ,‬משום שבמקרה‬
‫זה פעל הממשל בניגוד לחוק‪ ,‬אולם מבחינה מהותית אין לדבר כל משמעות‪ ,‬משום שעם ההתפתחות‬
‫הטכנולוגית בתחילת המאה העשרים ואחת‪ ,‬האיסור על ציתות – אין לו אחיזה במציאות‪.‬‬

‫ידוע כי זה מכבר למדינות שונות יש ִמתקנים טכנולוגיים מתקדמים‪ ,‬המיועדים לקלוט כל סוג של תשדורת‬
‫אלקטרונית בעולם‪ .‬מטרת מתקנים אלה היא לאתר תשדורות המסכנות את ביטחונם של התושבים‪ .‬לאור‬
‫זאת אפשר להניח שבכל הקשור לתקשורת אלקטרונית זה זמן רב העולם נמצא במצב שבו הפרטיות אינה‬
‫קיימת עוד‪ .‬מבחינה מעשית אובדן הפרטיות הוא קודם כול תולדה של המציאות הטכנולוגית ולא של החלטת‬
‫ממשלה – חוקית או בלתי חוקית‪.‬‬

‫החברה המודרנית‪ ,‬בלהיטותה לקִ דמה טכנולוגית‪ ,‬ויתרה הלכה למעשה על חלק גדול מזכות האדם לפרטיות‪.‬‬
‫תארו לעצמכם כי בשנת ‪ 1985‬היה מתפרסם מאמר עתידני המתאר חזיון בלהות‪ ,‬שבו העולם נשלט על ידי‬
‫שלטון עריץ‪ ,‬המחדיר לגופו של כל אדם ְׁשבָ ב אלקטרוני‪ .‬שבב זה היה מאפשר לשלטון לעקוב אחר מקום‬
‫הימצאו של האדם עשרים וארבע שעות ביממה‪ ,‬שבעה ימים בשבוע‪ ,‬וכותב המאמר היה קובע כי תחזית זו‬
‫תתממש לדעתו כבר בשנת ‪ .2005‬סביר להניח שרוב הקוראים היו מגיבים על תחזית זו בחוסר אמון מוחלט‪.‬‬
‫אך האמת היא שרבים מתושבי העולם נשאו בכיסיהם שבב אלקטרוני כזה כבר לפני שנת ‪ .2005‬יתרה מזו‪,‬‬
‫הם עשו זאת אז ועושים זאת כיום בהתנדבות וברצון‪ ,‬בלי ששליטים אכזריים יכפו עליהם לעשות כן‪ .‬השבב‬
‫הזה הוא כמובן הטלפון הנייד‪ ,‬הנישא בידי רבים ברוב שעות היממה דווקא באותן מדינות ְׁ‬
‫המקַ דשות את‬
‫הזכות לפרטיות‪.‬‬

‫רבים כבר יודעים כי בכל רגע אפשר לאתר את מיקומו הגאוגרפי של מכשיר טלפון נייד‪ ,‬גם כאשר המכשיר‬
‫כבוי‪ .‬המשטרה משתמשת ביכולת זו אין ספור פעמים‪ ,‬למשל בניסיונה לאתר את מקום הימצאם של חשודים‬
‫או נעדרים‪ ,‬אולם אותה יכולת עלולה לשמש גם למטרות "חיוביות" פחות‪ .‬עובדה זו עוד לא גרמה לאדם‬
‫אחד לוותר על המכשיר יקר הערך‪ .‬הטלפון הנייד הוא רק דוגמה אחת ִמנִ י רבות לאמצעים טכנולוגיים שאנו‬
‫מכניסים אל חיינו בששון וברצון‪ ,‬אמצעים שיש להם פוטנציאל ל ֲה ָפרות בוטות של הזכות לפרטיות‪ .‬כל מי‬
‫שמשתמש באינטרנט יודע כי ההיסטוריה של האתרים שהוא ביקר בהם מתועדת במחשבים של סַ פַק‬
‫האינטרנט שלו‪ .‬גם הממיר הדיגיטלי‪ ,‬המצוי בבתים רבים‪ ,‬יכול לשמש אמצעי למעקב אחר ערוצי הטלוויזיה‬
‫שדָ רי הבית צופים בהם‪.‬‬

‫עמוד | ‪1‬‬
‫אמצעים אלה ועוד רבים אחרים מסכנים את הפרטיות של האזרח‪ .‬ברור כי הסכנה הטמונה באובדן הפרטיות‬
‫אינה נשקפת רק מגורמים ממשלתיים או ביטחוניים‪ ,‬שהרי אז לרובנו אין סיבה לחשוש מכך‪ .‬הסכנה נשקפת‬
‫דווקא מגורמים פרטיים ועסקיים‪ ,‬שישמחו לדעת עלינו כמה שיותר לטובת המטרות השיווקיות‪ .‬עם יד על‬
‫הלב – האם מישהו בוטח באופן מוחלט בחברות תקשורת שלא יפלשו לפרטיות שלו באמצעות הכלים‬
‫הטכנולוגיים שהן עצמן מספקות?‬

‫לשינויים הטכנולוגיים האדירים שעוברים עלינו בדורות האחרונים יש גם השפעה תרבותית לא מבוטלת‪.‬‬
‫נראה כי האדם בן ימינו‪ ,‬בעיקר הצעיר‪ ,‬להוט להציב מצלמה בחדרו‪ .‬הטלוויזיה במדינות המערב מוצפת‬
‫ב"תכניות מציאות" (ריאליטי) שהן למעשה תכניות מציצנּות; האינטרנט גדוש באין ְׁספֹור אתרים "אישיים"‪,‬‬
‫החושפים לעיני הגולשים את הפרטים האישיים ביותר של בעל האתר‪ ,‬וכוכבי פופ מציבים בבתיהם צוותי‬
‫טלוויזיה עשרים וארבע שעות ביממה‪ ,‬ומנהלים את חייהם בשידור חי‪ .‬את הגישה התרבותית של ימינו כלפי‬
‫הפרטיות אפשר לתאר כ"זכות לוותר על הפרטיות" או "הזכות להיחשף"‪.‬‬

‫לנוכח מצב זה‪ ,‬ברור כי הפרטיות בימינו אינה נתפסת כפי שנתפסה לפני כמאה שנים‪ ,‬בתקופה שבה תנועות‬
‫ליברליות בעולם המערבי נאבקו למען חקיקה שתגביל את יכולתו של השלטון לחדור לחיי אזרחיו‪ .‬המצב‬
‫כיום מבטא סתירה פנימית‪ :‬ככל שהיכולת לחדור לסביבה האינטימית ביותר של האדם הולכת וגדלה‪ ,‬כך‬
‫פוחת החשש של האדם מפני חדירה אפשרית זו‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬אנשים רבים מוכנים לשלם ברצון במטבע של‬
‫אובדן הפרטיות כדי להבטיח שמירה על רכושם הפרטי‪ .‬ניקח לדוגמה מערכת איתור המותקנת בכלי רכב‬
‫רבים בישראל‪ .‬מערכת זו מאפשרת לדעת את מיקומה הגאוגרפי של המכונית בכל זמן נתון‪ .‬המטרה‬
‫המקורית שלשמה פותחה המערכת הייתה איתור מכונית במקרה של גנבה‪ .‬אולם למעשה אדם המתקין אותה‬
‫במכוניתו מוכן לוותר על חלק מפרטיותו בתמורה להגדלת הסיכוי שמכוניתו הגנובה תימצא‪" .‬האדם החדש"‬
‫אינו מחשיב את אובדן הפרטיות כאיום שווה־ערך לאיומים אחרים על ביטחונו ועל אורח חייו‪ ,‬כגון טרור‪,‬‬
‫פשיעה או זיהום אוויר‪.‬‬

‫אם כן‪ ,‬במאבק המתמיד לשמור על פרטיותנו‪ ,‬האויב הגדול ביותר שלנו הוא לא הממשלות החודרניות או‬
‫תאגידי הענק תאבי הבצע‪ .‬האויב הגדול ביותר הוא אנחנו‪.‬‬

‫‪ .1‬מהי הטענה המרכזית של כותב המאמר? בחרו באפשרות הנכונה ביותר‪.‬‬

‫א‪ .‬תאגידי הענק החודרים לכל פינה בחיינו הם המאיימים הגדולים ביותר על‬
‫הפרטיות‪.‬‬

‫ב‪ .‬במאה העשרים ואחת המאיימים הגדולים ביותר על הפרטיות הם בני האדם‪.‬‬

‫ג‪ .‬לפני כמאה שנים ידעו אנשים להגן טוב יותר על זכותם לפרטיות‪.‬‬

‫ד‪ .‬כיום אנשים רבים מוכנים לשלם מחיר יקר עבור הזכות לפרטיות‪.‬‬

‫עמוד | ‪2‬‬
 ‫‪ .2‬איזה מן הרכיבים הבאים אינו מהווה חלק מתעודת הזהות של הטקסט?‬
‫א‪ .‬שמו של הכותב של המאמר‬
‫ב‪ .‬כותרת המאמר‬
‫ג‪ .‬פסקת הפתיחה של המאמר‬
‫ד‪ .‬שם כתב העת שבו פורסם המאמר‬
‫‪ .3‬למאמר ניתנה הכותרת ״מותה של הפרטיות״‪ .‬מהו סוגה של הכותרת‪ ,‬ועל סמך מה‬
‫ניתן לקבוע זאת?‬
‫א‪ .‬הכותרת אינפורמטיבית‪ ,‬מאחר שמדובר במאמר עיוני‪ ,‬וזהו סוג הכותרת האופייני‬
‫למאמרים עיוניים‪.‬‬
‫ב‪ .‬הכותרת אינפורמטיבית‪ ,‬מאחר שהיא מבהירה בצורה חד משמעית את המסר‬
‫המרכזי של כותב המאמר‪.‬‬
‫ג‪ .‬הכותרת אינה כותרת אינפורמטיבית מאחר שהיא קצרה מדי‪.‬‬
‫ד‪ .‬הכותרת אינה כותרת אינפורמטיבית‪ ,‬מאחר שאינה מתייחסת באופן ישיר ושקוף‬
‫אל הרעיון המרכזי של המאמר‪.‬‬
‫‪ .4‬בפסקה הראשונה של המאמר משולבת דוגמה על אירוע שהתרחש בארצות הברית‪.‬‬
‫מהי מטרת שילובה של דוגמה זו?‬
‫א‪ .‬להדגיש כי האחריות לדאוג לפרטיותם של אזרחים צריכה להיות מוטלת על‬
‫רשויות החוק ומנגנוני האכיפה‪.‬‬
‫ב‪ .‬להוכיח כי יש לחוקק חוקים נוקשים נגד פגיעה בפרטיותם של אזרחים‪.‬‬
‫ג‪ .‬לחזק את הטענה כי ארצות הברית היא מדינה המגִ נה בקנאות על זכויות הפרט‪.‬‬
‫ד‪ .‬להדגיש כי הניסיון למנוע פגיעה בפרטיותם של אזרחים באמצעות אכיפה מחטיא‬
‫את מטרתו‪.‬‬
‫‪ .5‬בפסקה האחרונה של המאמר הכותב טוען כי ״המצב היום מבטא סתירה פנימית״‪.‬‬
‫מהי הסתירה שהכותב מתכוון אליה?‬
‫א‪ .‬בין הפגיעה הפוטנציאלית באנשים‪ ,‬אשר הולכת וגדלה‪ ,‬לבין החשש של של אותם‬
‫אנשים מפני פגיעה זו‪ ,‬אשר הולך וקטן‪.‬‬
‫ב‪ .‬בין הנכונות של אנשים לוותר על הפרטיות שלהם לבין הצורך שלהם להגן על‬
‫רכושם‪.‬‬
‫ג‪ .‬בין המטרה המקורית שלשמן יצרו מערכות טכנולוגיות (כגון מערכת לאיתור כלי‬
‫רכב) לבין הסכנה שהם מהווים לפרטיותם של אנשים‪.‬‬
‫ד‪ .‬בין תפיסת הפרטיות לפני כמאה שנה לבין תפיסת הפרטיות כיום‪.‬‬

‫‪ .6‬לפניכם ציטוט מתוך הפסקה השנייה של המאמר‪:‬‬

‫עמוד | ‪3‬‬
‫״… מטרת מתקנים אלה היא לאתר תשדורות המסכנות את ביטחונם של התושבים‪ .‬לאור זאת‬
‫אפשר להניח שבכל הקשור לתקשורת אלקטרונית זה זמן רב העולם נמצא במצב שבו הפרטיות‬
‫אינה קיימת עוד‪… .‬״‬
‫באיזו ממילות הקישור הבאות ניתן להמיר את המילים ״לאור זאת״ בלי לפגוע‬
‫במשמעות הטקסט?‬
‫א‪ .‬עם זאת‬

‫ב‪ .‬בנוסף לכך‬

‫ג‪ .‬לפיכך‬

‫ד‪ .‬אולם‬

‫‪ .7‬המאמר ״מותה של הפרטיות״ אינו מאמר מדעי‪/‬אקדמי‪ .‬איזה מן הטיעונים הבאים‬

‫אינו מחזק קביעה זאת?‬
‫א‪ .‬במאמר אין כל הפנייה ביבליוגרפית למקורות חיצוניים‪.‬‬
‫ב‪ .‬המשפטים במאמר קצרים יחסית‪.‬‬
‫ג‪ .‬במאמר משולבת פנייה בגוף שני אל הקוראים‪.‬‬
‫ד‪ .‬במאמר ניתן לזהות נימה צינית‪.‬‬
‫‪ .8‬לפניכם‪.‬ן קטע הלקוח מחוברת העוסקת בענייני משפט‪:‬‬

‫״זכות לפרטיות היא הזכות לשמור על ִמתחם סביבנו‪ ,‬הכולל את כל אותם דברים שהם חלק‬
‫מאתנו‪ ,‬כגון הגוף‪ ,‬הבית‪ ,‬המחשבות‪ ,‬הרגשות‪ ,‬הסודות והזהות‪ .‬הזכות לפרטיות מקנה לנו את‬
‫ִ‬
‫היכולת לבחור לאילו חלקים במתחם זה ניתן גישה לאחרים‪ ,‬ולשלוט על ההיקף‪ ,‬האופן ועיתוי‬
‫השימוש באותם חלקים שבחרנו לחשוף״‪.‬‬
‫(מתוך י׳ און ואחרים‪ ,‬פרטיות בסביבה הדיגיטלית‪ ,‬המרכז למשפט וטכנולוגיה‪,‬‬
‫עורכים‪ :‬ניבה אלקין‪-‬קורן‪ ,‬מיכאל בירנהק‪)2005 ,‬‬
‫לפניכם‪.‬ן ארבעה מצבים המוזכרים במאמר‪ .‬איזה מבין המצבים הללו אינו מתאר‬
‫פגיעה בזכות לפרטיות לפי הקטע לעיל?‬
‫א‪ .‬לפני כמה שנים נתן ממשל ארצות הברית הרשאה לצותת לשיחות טלפון של‬
‫אזרחים אמריקניים‪ ,‬בלי שקיבל מבית משפט צו המתיר זאת‪.‬‬

‫ב‪ .‬כוכבי פופ מציבים בבתיהם צוותי טלוויזיה עשרים וארבע שעות ביממה‪ ,‬ומנהלים‬
‫את חייהם בשידור חי‪.‬‬

‫ג‪ .‬כל אדם חייב לשאת שבב אלקטרוני‪ ,‬המאפשר לשלטון לדעת כל הזמן את מקום‬
‫הימצאו של האדם‪.‬‬

‫ד‪ .‬כל המצבים המוזכרים בסעיפים הקודמים (א‪ ,‬ב‪ ,‬ג) מתארים פגיעה בזכות‬
‫לפרטיות לפי הקטע לעיל‪.‬‬

‫עמוד | ‪4‬‬
 ‫שימו לב – שאלות ‪ 9‬ו־‪ 10‬מתייחסות לנתונים הבאים‪:‬‬

‫התבקשתן‪.‬ם לכתוב עבודה אקדמית בנושא קרוב לנושא שבו עוסק המאמר ״מותה של‬
‫הפרטיות״‪ .‬לאחר חיפוש במאגרי הספרייה איתרתן‪.‬ם שני מקורות‪ ,‬והעתקתן‪.‬ם את ההפנייה‬
‫המלאה שלהם‪ ,‬להלן‪:‬‬

‫מקור מספר ‪:1‬‬

‫בירנהק‪ ,‬מיכאל ד‪( .‬פברואר ‪ .)2022‬פרטיות במשבר‪ :‬הנדסה חוקתית והנדסת פרטיות‪ .‬משפט וממשל‪,‬‬
‫כ"ד‪149 ,1 ,‬־‪.177‬‬
‫מקור מספר ‪:2‬‬

‫‪Garcia, A. A. (2021). Socially Private: Striking a Balance Between Social Media and‬‬
‫‪Privacy. Iowa Law Review, 107(1), 319–361.‬‬
‫‪ .9‬מהם סוגי המקורות ‪ 1‬ו־‪?2‬‬

‫א‪ .‬מקור מספר ‪ 1‬הוא מאמר מתוך כתב־עת; מקור מספר ‪ 2‬הוא מאמר מתוך קובץ‬
‫מאמרים‬

‫ב‪ .‬מקור מספר ‪ 1‬הוא מאמר מתוך קובץ מאמרים; מקור מספר ‪ 2‬הוא מאמר מתוך‬
‫כתב־עת‬

‫ג‪ .‬שני המקורות הינם מאמרים מתוך קובץ מאמרים (כל מקור מתוך קובץ אחר)‬

‫ד‪ .‬שני המקורות הינם מאמרים מתוך כתב עת (כל מקור מתוך כתב עת אחר)‬

‫‪ .10‬מהו הסדר הנכון שבו יש להציב שני מקורות אלה ברשימה הביבליוגרפית? (יש‬
‫לבחור בתשובה הנכונה ביותר)‬
‫א‪ .‬אם העבודה תיכתב בעברית‪ ,‬מקור מספר ‪ 1‬יופיע לפני מקור מספר ‪2‬‬

‫ב‪ .‬אם העבודה תיכתב בעברית‪ ,‬מקור מספר ‪ 2‬יופיע לפני מקור מספר ‪1‬‬

‫ג‪ .‬אם העבודה תיכתב באנגלית‪ ,‬מקור מספר ‪ 1‬יופיע לפני מקור מספר ‪2‬‬

‫ד‪ .‬מקור מספר ‪ 1‬יופיע בכל מקרה לפני מקור מספר ‪ ,2‬ללא תלות בשפת העבודה‬

‫חלק ב (‪ 28‬נקודות)‬
‫● לפניכם‪.‬ן תקציר (‪ )abstract‬של מאמר מדעי (אקדמי)‪ 1.‬קראו אותו והשיבו על‬
‫השאלות ‪11‬־‪ 17‬שאחריו‪.‬‬

‫‪ 1‬על סמך פייגין‪ ,‬נ‪ ,.‬טלמור‪ ,‬ר‪ .‬ואלדר‪ ,‬א‪" .)2010( .‬לך לשחק כדורגל במקום להיכנס לצרות!" – האם תלמידים‬
‫העוסקים בספורט תחרותי הם פחות אלימים מתלמידים אחרים? מגמות‪ :‬רבעון למדעי ההתנהגות‪:)4( 46 , ,‬‬
‫‪477‬־‪.499‬‬

‫עמוד | ‪5‬‬
 ‫● ניקוד כל שאלה – ‪ 4‬נקודות‬

‫בספרות המחקר אין תמימות דעים בשאלה אם העיסוק בספורט תורם להגברת האלימות או להפחתתה‪.‬‬
‫מחקרים אחדים הצביעו על רמות גבוהות של אלימות‪ ,‬מילולית וגופנית‪ ,‬בקרב ספורטאים ואף בקרב צופים‬
‫בתחרויות ספורט‪ .‬בין התיאוריות המסבירות קשר זה‪ ,‬בולטות שתי תיאוריות‪ :‬תיאורייַת התסכול־תוקפנות‬
‫שהשתתפות בפעילויות‬‫ותיאוריית הלמידה החברתית‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬תיאורטיקנים וחוקרים אחרים טוענים ִ‬
‫ספורט מפחיתה את התוקפנות ואת ההתנהגות האלימה‪ .‬חוקרים אלה נסמכים על תיאוריות כגון תיאוריית‬
‫העידון‪/‬שחרור לחצים‪ ,‬התיאוריה ההתפתחותית‪ ,‬תיאוריית ההון החברתי ותיאוריית "החבורה המובילה"‪.‬‬
‫המאמר הנוכחי מציג תאוריות אלה ובוחן האם בישראל יש הבדל בין תלמידים העוסקים בספורט תחרותי‬
‫לאלה שאינם עוסקים בספורט תחרותי ברמת האלימות המדווחת ובמאפיינים נוספים הקשורים לתיאוריה‬
‫ההתפתחותית‪ ,‬ומנסה לברר אילו משתנים מסבירים את רמת האלימות המדווחת של התלמיד‪.‬‬

‫במחקר השתתפו ‪ 2,239‬תלמידים ותלמידות‪ ,‬שנדגמו מתוך ‪ 40‬בתי ספר במחוז המרכז ובמחוז חיפה‪ .‬בניתוח‬
‫סטטיסטי באמצעות ׳מודל נתיבים׳ לא נמצא קשר בין השתתפות בספורט תחרותי לרמת אלימות התלמיד‬
‫המדווחת על־ידו‪ ,‬אך נמצא שלעיסוק בספורט יש קשר ישיר וחיובי לתפיסת הקשר עם בני המין השני‬
‫(הספורטאים סבורים שהם מקובלים יותר)‪ ,‬קשר ישיר חיובי עם הדימוי העצמי החיצוני ועם הדימוי העצמי‬
‫הכללי וקשר ישיר חיובי חזק עם דימוי הכושר הגופני‪ .‬המשתנים המסבירים אלימות הם מין ומשתנים של‬
‫דימוי עצמי ושל תפיסת הקשר עם הורים ועם חברים‪ :‬נמצא שבנים אלימים יותר מבנות‪ .‬כמו כן‪ ,‬ככל‬
‫שתלמידים תופסים את הקשר שלהם עם ההורים באופן חיובי יותר וככל שהדימוי העצמי הכללי שלהם‬
‫גבוה יותר‪ ,‬כך רמת האלימות המדווחת נמוכה יותר‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬ככל שתפיסת הקשר עם בני המין השני‬
‫חיובית יותר‪ ,‬וככל שהדימוי העצמי החיצוני גבוה יותר‪ ,‬התלמיד מדווח דווקא על אלימות גבוהה יותר‪.‬‬
‫ממצאי המחקר תומכים אפוא במקצת ההשערות הנובעות מן המודל ההתפתחותי‪ ,‬אך לא בהשערה שעיסוק‬
‫בספורט קשור להתנהגות אלימה פחות‪ .‬המלצות המחקר הן שיש לחקור ביתר פירוט את התנאים שבהם‬
‫רמת האלימות היא נמוכה יחסית‪.‬‬

‫‪ .11‬מהי שאלת המחקר שעליה מבקשים החוקרים להשיב? בחרו באפשרות המדויקת‬
‫ביותר‪.‬‬
‫א‪ .‬מהו הקשר בין עיסוק בספורט ובין רמת אלימות?‬
‫ב‪ .‬מהם המשתנים המסבירים את רמת האלימות המדווחת?‬
‫ג‪ .‬אילו תיאוריות מסבירות את הקשר בין ספורט לאלימות?‬
‫ד‪ .‬השאלות בסעיפים א ‪ +‬ב לעיל הן שאלות המחקר‬
‫נעשה שימוש בשיטת מחקר כמותנית‪ .‬איזה מן‬
‫ָ‬ ‫‪ .12‬במחקר המתואר בתקציר המצורף‬
‫הנתונים הבאים אינו בהכרח מחזק קביעה זו‪.‬‬
‫א‪ .‬במחקר השתתפו ‪ 2,239‬משתתפים‪.‬‬

‫עמוד | ‪6‬‬
 ‫ב‪ .‬המחקר בוצע באמצעות מילוי שאלונים‪.‬‬
‫ג‪ .‬המחקר בודק קשר סטטיסטי (קורלציה) בין משתנים‪.‬‬
‫ד‪ .‬הממצאים נותחו באמצעות מודל סטטיסטי המכונה ״מודל נתיבים״‪.‬‬
‫‪ .13‬מיהי אוכלוסיית המחקר של מחקר זה?‬
‫א‪ 2,239 .‬תלמידים ותלמידות‪ ,‬שנדגמו מתוך ‪ 40‬בתי ספר במחוז המרכז ובמחוז‬
‫חיפה‪ ,‬אשר עוסקים בספורט תחרותי‬
‫ב‪ .‬בני נוער (תלמידים ותלמידות) העוסקים בספורט תחרותי בישראל‬
‫ג‪ 2,239 .‬תלמידים ותלמידות‪ ,‬שנדגמו מתוך ‪ 40‬בתי ספר במחוז המרכז ובמחוז‬
‫חיפה‪ ,‬אשר חלקם עוסקים בספורט תחרותי וחלקם אינם עוסקים בו‪.‬‬
‫ד‪ .‬בני נוער (תלמידים ותלמידות) בישראל‬
‫‪ .14‬איזה מבין המשתנים הבאים הינו משתנה בלתי תלוי אשר נבדק במחקר (בהסתמך‬
‫על התקציר)?‬
‫א‪ .‬רמת האלימות המדווחת של התלמיד‬
‫ב‪ .‬תפיסת הקשר עם בני המין השני‬
‫ג‪ .‬מין‬
‫ד‪ .‬זיקה לדת‬
‫‪ .15‬איזה מבין המשפטים הבאים אינו ממצא של מחקר זה?‬
‫א‪ .‬יש לחקור ביתר פירוט את התנאים שבהם רמת האלימות היא נמוכה יחסית‪.‬‬
‫ב‪ .‬בנים אלימים יותר מבנות‪.‬‬
‫ג‪ .‬ספורטאים סבורים שהם מקובלים יותר‪.‬‬
‫ד‪ .‬ככל שהדימוי העצמי הכללי גבוה יותר‪ ,‬כך רמת האלימות המדווחת נמוכה יותר‪.‬‬

‫‪ .16‬השלימו את המשפט הבא‪:‬‬

‫המאמר שהתקציר שלו מצורף לעיל הינו בעיקרו מאמר ___; ניתן לדעת זאת משום‬
‫ש___‪.‬‬
‫א‪ .‬אמפירי; שנאספו נתונים‪ ,‬נמדדו משתנים ונבדקו קשרים סטטיסטיים ביניהם‪.‬‬
‫ב‪ .‬תיאורטי; כותבי המאמר מציגים מודל תיאורטי חדש‪.‬‬
‫ג‪ .‬סקירה; כותבי המאמר סוקרים תיאוריות מרכזיות בתחום‪.‬‬
‫ד‪ .‬תיאורטי; שנאספו נתונים‪ ,‬נמדדו משתנים ונבדקו קשרים סטטיסטיים ביניהם‪.‬‬
‫‪ .17‬באחד מן הפרקים במאמר (שהתקציר שלו מצורף לעיל) הכותבים מצליבים בין‬
‫הממצאים שהתקבלו במהלך המחקר שביצעו לבין התיאוריות המוכרות בתחום‪.‬‬
‫באיזה מן הפרקים של המאמר סביר למצוא זאת?‬
‫א‪ .‬מבוא‬

‫עמוד | ‪7‬‬
 ‫ב‪ .‬שיטת המחקר‪/‬מהלך המחקר‬
‫ג‪ .‬ממצאים‬
‫ד‪ .‬דיון ומסקנות‬

‫עמוד | ‪8‬‬
 ‫חלק ג (‪ 32‬נקודות)‬
‫● לפניכן‪.‬ם קטע הלקוח מתוך סקירת הספרות של טקסט מדעי‪ 2.‬קראו את הקטע והשיבו‬
‫על שאלות ‪18‬־‪ 25‬שאחריו‪.‬‬
‫● ניקוד כל שאלה – ‪ 4‬נקודות‬

‫המושג "שביעות רצון של צרכן" הוא מושג מורכב המתייחס לתפיסתו של הצרכן את ביצועי המוצר‪/‬שירות‬
‫ביחס לציפיותיו ממנו‪ .‬התיאוריה המובילה להבנת שביעות רצון נקראת‪ ,‬בתרגום חופשי‪ ,‬תיאוריית‬
‫הציפייה‪/‬הפרכה (‪ .)Expectancy / Disconfirmation Theory‬על פי תיאוריה זו‪ ,‬הצרכן נכנס אל חווית‬
‫הקנייה ברמה מסוימת של ציפיות קוגניטיביות כלפי ביצועי המוצר או השירות שהוא רוכש‪ .‬ציפיות אלה‬
‫משמשות כבסיס לשיפוט של חווית הקנייה‪ .‬במצב של קבלת חוויה צרכנית שהיא יותר ממה שצפה הלקוח‬
‫מתרחשת הפרכה (‪ )disconfirmation‬חיובית שיוצרת צרכן מרוצה‪ .‬במצב שבו הציפיות דומות למה‬
‫שהתקבל‪ ,‬מתקבלת הפרכה ניטראלית ובמצב שבו הציפיות עולות על מה שנחווה‪ ,‬מתקבלת הפרכה שלילית‬
‫והצרכן אינו מרוצה (‪.)2008 ,.Schiffman et al‬‬

‫ההבנה של נושא הציפיות כמדד חשוב בשביעות רצון עוררה בעולם השיווקי ובעולם האקדמי דיונים לגבי‬
‫שימוש בכך כבסיס לשליטה על שביעות רצון לקוחות (‪ .)2007 ,Ofir & Simonson‬מעבר לכך‪ ,‬מחקרים‬
‫רבים הראו שמדידה קוגניטיבית של ציפיות לפני הקנייה בעצם משפיעה על רמת שביעות הרצון שמתקבלת‬
‫במדידה‪ ,‬ולכן מדובר על מדד שמפריע לדיוק במדידה כיוון שהתהליך עצמו משפיע על התוצאות‬
‫(‪ .)2007 ,Dholakia et al, 2002; Ofir & Simonson‬מסיבה זו מרבית מדידות שביעות רצון צרכנים‬
‫מופיעות כמדד אחד‪ ,‬ולא‪ ,‬כפי שמצופה מההיבט התיאורטי‪ ,‬מדד הכולל גם את מדד הציפיות‪.‬‬

‫‪ .18‬סקירת ספרות מדעית מתאפיינת בסוגים שונים של תוכן‪ .‬מהו התוכן הדומיננטי‬
‫בפסקה הראשונה של הסקירה הנתונה?‬
‫א‪ .‬ממצאים אמפיריים‬
‫ב‪ .‬ניתוח ביקורתי של מושג תיאורטי‬
‫ג‪ .‬הגדרות של מושגי יסוד בהתבסס על תיאוריות‬
‫ד‪ .‬רקע היסטורי‬
‫‪ .19‬סקירת ספרות מדעית מתאפיינת בסוגים שונים של תוכן‪ .‬מהו התוכן הדומיננטי‬
‫בפסקה השנייה של הסקירה הנתונה?‬
‫א‪ .‬ממצאים אמפיריים‬
‫ב‪ .‬תיאוריות יסודיות בתחום‬
‫ג‪ .‬הגדרות של מושגי יסוד בהתבסס על תיאוריות‬
‫ד‪ .‬רקע היסטורי‬

‫‪ .20‬היכן בסקירה הנתונה באה לידי ביטוי תכונת האינטגרטיביות המאפיינת את סגנון‬
‫הכתיבה של סקירת ספרות מדעית?‬

‫‪ 2‬על סמך‪ :‬רותם‪ ,‬א‪ .)2009( .‬סקירת ספרות‪ :‬מדדי צרכנות בעולם – רקע לסקרי הקמעונאות הישראלית‪.‬‬
‫מינהל מחקר וכלכלה‪ :‬משרד התעשייה‪ ,‬המסחר והתעסוקה‪( .‬קישור למקור)‬

‫עמוד | ‪9‬‬
 ‫א‪ .‬תכונת האינטגרטיביות באה לידי ביטוי בפסקה הראשונה בלבד‬
‫ב‪ .‬תכונת האינטגרטיביות באה לידי ביטוי בפסקה השנייה בלבד‬
‫ג‪ .‬תכונת האינטגרטיביות באה לידי ביטוי בשתי הפסקאות‬
‫ד‪ .‬תכונת האינטגרטיביות אינה באה לידי ביטוי בקטע המצורף‬
‫‪ .21‬תמר ויואב מכיתה ה־‪ 1‬אוהבים מתקנים מפחידים בפארקי שעשועים‪ .‬בחופש הגדול‬
‫תמר נסעה לבקר בפארק שעשועים גדול באירופה לאחר שקראה עליו המלצות‬
‫בקבוצת הפייסבוק ׳אוהבי מתקנים מפחידים׳‪ .‬בתום הביקור‪ ,‬היא חשה שהמתקנים‬
‫בפארק אינם מפחידים כפי שקיוותה‪ ,‬ומיהרה לכתוב את ההודעה הבאה ליואב‪:‬‬
‫׳המתקנים אינם מפחידים מספיק‪ .‬לא כדאי לך לנסוע לפארק הזה!׳‪ .‬מאחר שיואב‬
‫קיבל כמתנה את הכרטיסים לפארק השעשועים‪ ,‬החליט לנסוע בכל זאת ולחוות אותו‬
‫בעצמו‪ ,‬למרות מה שכתבה לו תמר‪.‬‬
‫על פי הסקירה המצורפת‪ ,‬איזה מבין התהליכים הבאים סביר יותר‪:‬‬
‫א‪ .‬תמר חוותה הפרכה שלילית‪ ,‬ויואב יחווה הפרכה חיובית‪.‬‬
‫ב‪ .‬תמר חוותה הפרכה ניטראלית‪ ,‬ויואב יחווה הפרכה ניטראלית‪.‬‬
‫ג‪ .‬תמר חוותה הפרכה שלילית‪ ,‬ויואב יחווה הפרכה שלילית‪.‬‬
‫ד‪ .‬תמר חוותה הפרכה ניטראלית‪ ,‬ויואב יחווה הפרכה שלילית‪.‬‬
‫‪ .22‬על פי הסקירה המצורפת‪ ,‬מדוע מרבית מדידות שביעות הרצון אינן כוללות את מדד‬
‫הציפיות?‬
‫א‪ .‬מאחר שלא ניתן למדוד ציפיות באופן מדעי ומדויק‪.‬‬
‫ב‪ .‬מאחר שמדידת הציפיות עלולה להשפיע על מדד שביעות הרצון‪.‬‬
‫ג‪ .‬מאחר שמדידת שביעות הרצון עלולה להשפיע על מדד הציפיות‪.‬‬
‫ד‪ .‬מאחר שמדידה של ציפיות ושל שביעות רצון מחייבת מערך מחקרי המורכב משני‬
‫שלבים‪ ,‬וזה מסרבל את התהליך המחקרי‪.‬‬
‫‪ .23‬כל המשפטים בפסקה השנייה של הסקירה המצורפת ממוקמים לפני אזכור מקוצר של‬
‫מקור חיצוני‪ ,‬למעט המשפט האחרון‪ .‬מה עשוי להיות הסבר לכך שמשפט זה מופיע‬
‫ללא אזכור?‬
‫א‪ .‬המשפט מבוסס על כל המקורות המוזכרים בפסקה זו‪.‬‬
‫ב‪ .‬המשפט מסתמך על המקור המצוין באזכור המופיע לפניו‪.‬‬
‫ג‪ .‬המשפט מבטא את המסקנה העיקרית של הפסקה‪ ,‬ולכן אין צורך להוסיף אזכור‪.‬‬
‫ד‪ .‬המשפט מבטא רעיון של כותב הסקירה‪ ,‬ואינו מתבסס על מקור ספציפי‪.‬‬

‫‪ .24‬מה מבין הרכיבים הבאים מחזק את תכונת האובייקטיביות המאפיינת את סגנון‬

‫הכתיבה של הטקסט המדעי?‬
‫א‪ .‬שימוש במילים טעונות רגשית‬
‫ב‪ .‬שימוש בגוף שלישי או בצורת הסביל‬

‫עמוד | ‪10‬‬
 ‫ג‪ .‬הקפדה על שימוש במונחים מקצועיים בלבד‬
‫ד‪ .‬התבססות על עמדות אישיות של כותב‪.‬ת הטקסט‬

‫קראו את הקטע הבא והשיבו על שאלה ‪:25‬‬

‫מרגלית התבקשה לכתוב סקירה מדעית קצרה של תיאוריות ומודלים מרכזיים בנושא ״שביעות רצון‬
‫צרכנים״‪ .‬לצורך כתיבת הסקירה קראה מרגלית את הטקסט המצורף לעיל (כלומר הטקסט המופיע לפני‬
‫שאלה ‪ 18‬בבחינה זו) וכן מצאה שני מקורות נוספים המציגים תיאוריות ומודלים (נוספים) בנושא זה‪.‬‬
‫מרגלית סיכמה את המידע שאיתרה בטבלה שלפניכן‪.‬ם‪:‬‬

‫מקור שממנו נלקח המידע‬ ‫תיאור המודל‪/‬תיאוריה‬ ‫שם המודל‪/‬‬

‫תיאוריה‬

‫‪Aggarwal, P. (2004). The‬‬ ‫דומה לתיאוריית הציפייה‪/‬הפרכה בכך שגם‬ ‫תיאוריית ההשוואה‬
‫‪effects of brand‬‬ ‫היא משווה את ביצועי המוצר‪/‬שירות‪ ,‬כפי‬ ‫לנורמות‬
‫‪relationship norms on‬‬ ‫שהם נתפסים בעיניו‪ ,‬לרמת ביצועים תקנית‬
‫‪consumer attitudes and‬‬
‫כלשהי‪ .‬ההבדל הוא שבמקרה זה ההשוואה‬
‫‪behavior. Journal of‬‬
‫איננה לציפייה מוקדמת סובייקטיבית‬
‫‪Consumer Research, 31(1),‬‬
‫שהצרכן קיווה לה; תחת זאת הוא משווה את‬
‫‪87-101.‬‬
‫חוויית הצריכה הממשית שלו לסטנדרט‬
‫אובייקטיבי שמוצר‪/‬שירות כמו זה שרכש‬
‫אמור לספק‪.‬‬

‫‪Lynch Jr, J., Alba, J. W.,‬‬ ‫תיאוריה זו מתייחסת אל תהליך גיבוש‬ ‫תיאוריית‬
‫‪Krishna, A., Morwitz, V. G.,‬‬ ‫שביעות הרצון כאל תהליך רב־ממדי‪.‬‬ ‫המרובים‬ ‫התהליכים‬
‫‪& Gürhan-Canli, Z. (2012).‬‬ ‫כלומר‪ ,‬לצרכנים יש יותר מבסיס אחד‬
‫‪Knowledge creation in‬‬ ‫להשוואה כאשר הם מגבשים דעה בדבר‬
‫‪consumer research:‬‬ ‫ניסיונם עם המוצר או השירות‪.‬‬
‫‪multiple routes, multiple‬‬
‫‪criteria. Journal of‬‬
‫‪Consumer Psychology,‬‬
‫‪22(4), 473-485.‬‬

‫‪ .25‬לפניכם‪.‬ן ארבע אפשרויות לניסוח מכליל של שלוש התיאוריות‪/‬מודלים שהוזכרו‪ .‬איזו‬

‫מבין האפשרויות הבאות היא הנכונה ביותר על פי עקרונות הכתיבה האקדמית שנלמדו‬
‫בקורס‪.‬‬

‫א‪ .‬ניתן להסביר את המושג שביעות רצון של צרכן באמצעות שלוש תיאוריות‪ ,‬אשר‬
‫מתייחסות אל שביעות רצון כאל תהליך השוואתי‪ .‬על פי תיאוריית ההשוואה‪/‬הפרכה‪,‬‬

‫עמוד | ‪11‬‬
‫שעמן הגיע טרם צריכת המוצר או החוויה לבין החוויה שחווה‬
‫הצרכן משווה בין הציפיות ִ‬
‫בזמן שצָ ַרך את המוצר (‪ .)Schiffman et al., 2008‬לעומת זאת‪ ,‬על פי תיאוריית‬
‫ההשוואה לנורמות‪ ,‬השוואה זו נעשית בין החוויה של הצרכן לבין סטנדרטים‬
‫אובייקטיביים כלשהם (‪ ,)Aggarwal, 2004‬ואילו לינץ׳ ועמיתיו מסבירים את התהליך‬
‫בתור השוואה שמבצע הצרכן לגורמים שונים במקביל (‪Lynch et al., 2012).‬‬

‫ב‪ .‬ניתן להסביר את המושג שביעות רצון של צרכן באמצעות שלוש תיאוריות‪ .‬שתיים‬
‫שעמן‬
‫מהן דומות זו לזו‪ .‬על פי תיאוריית ההשוואה‪/‬הפרכה‪ ,‬הצרכן משווה בין הציפיות ִ‬
‫הגיע טרם צריכת המוצר או החוויה לבין החוויה שחווה בזמן שצָ ַרך את המוצר‬
‫(‪ ,)Schiffman et al., 2008‬ובדומה לכך גם על פי תיאוריית ההשוואה לנורמות מדברת‬
‫על השוואה שמבצע הצרכן (‪ .)Aggarwal, 2004‬לעומת שתי תיאוריות אלה‪ ,‬לינץ׳‬
‫ועמיתיו מסבירים את התהליך בתור השוואה שמבצע הצרכן לגורמים שונים במקביל‬
‫(‪Lynch et al., 2012).‬‬

‫ג‪ .‬ניתן להסביר את המושג שביעות רצון של צרכן באמצעות שלוש תיאוריות‪ .‬שתיים‬
‫שעמן‬
‫מהן דומות זו לזו‪ .‬על פי תיאוריית ההשוואה‪/‬הפרכה‪ ,‬הצרכן משווה בין הציפיות ִ‬
‫הגיע טרם צריכת המוצר או החוויה לבין החוויה שחווה בזמן שצָ ַרך את המוצר‪ ,‬ובדומה‬
‫לכך גם על פי תיאוריית ההשוואה לנורמות מדברת על השוואה שמבצע הצרכן‬
‫(‪ .)Aggarwal, 2004; Schiffman et al., 2008‬לעומת שתי תיאוריות אלה‪ ,‬לינץ׳ ועמיתיו‬
‫מסבירים את התהליך בתור השוואה שמבצע הצרכן לגורמים שונים במקביל ( ‪Lynch‬‬
‫‪et al., 2012).‬‬

‫ד‪ .‬ניתן להסביר את המושג שביעות רצון של צרכן באמצעות שלוש תיאוריות‪ ,‬אשר‬
‫מתייחסות אל שביעות רצון כאל תהליך השוואתי‪ .‬על פי תיאוריית ההשוואה‪/‬הפרכה‪,‬‬
‫שעמן הגיע טרם צריכת המוצר או החוויה לבין החוויה שחווה‬ ‫הצרכן משווה בין הציפיות ִ‬
‫בזמן שצָ ַרך את המוצר‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬על פי תיאוריית ההשוואה לנורמות‪ ,‬השוואה זו‬
‫נעשית בין החוויה של הצרכן לבין סטנדרטים אובייקטיביים כלשהם‪ ,‬ואילו לינץ׳ ועמיתיו‬
‫מסבירים את התהליך בתור השוואה שמבצע הצרכן לגורמים שונים במקביל‬
‫(‪Aggarwal, 2004; Lynch et al., 2012; Schiffman et al., 2008).‬‬

‫עמוד | ‪12‬‬