‫שון אקרמן‬

‫משפט עברי – ד"ר יאיר אלדן‬

‫תוכן עניינים‬
‫מפגש מס׳ ‪3................................ ................................ ................................ 31.10.22 – 1‬‬
‫מבוא ‪3........................ ................................ ................................ ................................‬‬
‫"מדוע לנו משפט עברי" – אריה אדרעי ‪3......................................... ................................‬‬
‫פס"ד אפנג'ר נ' מדינת ישראל ‪3..................... ................................ ................................‬‬
‫מפגש מס' ‪6................................ ................................ ................................ 07.11.22 – 2‬‬
‫חוק יסודות המשפט ‪6..................................... ................................ ................................‬‬
‫מפגש מס' ‪7................................ ................................ ................................ 14.11.22 – 3‬‬
‫ליבוביץ' ורביצקי משוחחים ‪7............................ ................................ ................................‬‬
‫קוונטינסקי נגד כנסת ישראל ‪8.......................... ................................ ................................‬‬
‫מקורות משפטיים הבסיסיים של המשפט העברי ‪ -‬הסוגות ההלכתיות ‪8....................................‬‬
‫סיכום שלושת השיעורים ע"י המרצה (הועלה לאתר) ‪10........................ ................................‬‬
‫מפגש מס׳ ‪13.............................. ................................ ................................ 21.11.22 – 4‬‬
‫מכילתא ‪ -‬מדרש הלכה ‪13............................... ................................ ................................‬‬
‫סדר תנאים ואמוראים ‪13............................. ................................ ................................‬‬
‫מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי ‪13.................. ................................ ................................‬‬
‫מדרש הלכה – מירה בלברג ‪14.................... ................................ ................................‬‬
‫משנה מסכת בבא מציעא פרק ב‪ ,‬משנה י"א ‪15................................ ................................‬‬
‫מפגש מס׳ ‪16............................. ................................ ................................ 28.11.22 – 5‬‬
‫תקופות ‪16.................. ................................ ................................ ................................‬‬
‫תקופת התנאים ‪17..................................... ................................ ................................‬‬
‫מדרש יוצר או מדרש מקיים ‪17..................... ................................ ................................‬‬
‫תלמוד בבלי מסכת שבת דף לא עמוד א ‪18..................................... ................................‬‬
‫מבוא למשנה – משה הלברטל ‪18................. ................................ ................................‬‬
‫תוספתא‪ ,‬מסכת בבא מציעא‪( ,‬ליברמן) פרק ב ‪19........................... ................................‬‬
‫מחלוקת בין התנאים – מי הוא רב? ‪20........... ................................ ................................‬‬
‫מפגש מס׳ ‪21.............................. ................................ ................................ 05.12.22 – 6‬‬
‫תוספתא הוריות‪ ,‬פרק ב'‪ ,‬הלכה ה'‪-‬ו' ‪21....................................... ................................‬‬
‫‪ 2‬משניות מפורסמות שעוסקות בין רבן גמליאל לרבי יהושע ‪23........... ................................‬‬
‫קידוש החודש ‪24....................................... ................................ ................................‬‬
‫משנה ראש השנה‪ ,‬פרק ב'‪ ,‬משנה ח‪-‬ט ‪25.................................... ................................‬‬
‫מפגש מס׳ ‪25.............................. ................................ ................................ 12.12.22 – 7‬‬
‫משנה שעוסקת בפדיון שבויים (משנה גיטין פרק ד' (ו' משנה שישית) ‪25...............................‬‬
‫משנה ראש השנה‪ ,‬פרק ב'‪ ,‬משנה ח‪-‬ט (המשך משיעור קודם) ‪26.......................................‬‬

‫‪1‬‬
 ‫שון אקרמן‬

‫ויקרא פרק כג ‪27....................................... ................................ ................................‬‬

‫טקסט של הלל גרשוני ‪27............................ ................................ ................................‬‬
‫שמות פרק כד ‪28....................................... ................................ ................................‬‬
‫מפגש מס׳ ‪29.............................. ................................ ................................ 19.12.22 – 8‬‬
‫משנה ראש השנה‪ ,‬פרק ב'‪ ,‬משנה ח‪-‬ט ‪29..................................... ................................‬‬
‫נוסח סוף הסיפור כפי שהוא מופיע בבריתא בתלמוד הירושלמי‪ ,‬מסכת ראש השנה ‪29.............‬‬
‫יש הבחנה בין מה שהוא דאורייתא (מהתורה) לבין מה שהוא מדרבנן (מהחכמים) ‪29..............‬‬
‫תלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף לג עמוד א ‪30........................... ................................‬‬
‫דברים פרק טו ‪31...................................... ................................ ................................‬‬
‫דף מתוך מהדורת שוטנשטיין‪33.................. ................................ ................................ :‬‬
‫מפגש מס׳ ‪34.............................. ................................ ................................ 26.12.22 – 9‬‬
‫גישות שונות על רבנים ‪34.......................... ................................ ................................‬‬
‫רמב"ם‪ ,‬משנה תורה‪ ,‬הלכות גזלה ואבדה‪ ,‬פרק י"ב ‪36...................... ................................‬‬
‫מפגש מס׳ ‪37.............................. ................................ ................................ 02.1.23 – 10‬‬
‫מה הרמב"ם מחשיב כמצוות דאורייתא? ‪37..................................... ................................‬‬
‫החלק השני עליו מדבר הרמב"ם – פירוש מקובל ‪38.......................... ................................‬‬
‫מפגש מס׳ ‪40.............................. ................................ ................................ 09.1.23 – 10‬‬
‫הרמב"ם מפרש ‪40........................................ ................................ ................................‬‬
‫לסיכום יש ‪ 3‬חלקים בתורה שבעל פה‪41....................................... ................................ :‬‬
‫גזירה שווה – עיר הנידחת ‪42....................... ................................ ................................‬‬
‫מדרש תנאים לדברים ‪42............................. ................................ ................................‬‬
‫נקודות סיכום של השיעורים האחרונים – על ידי המרצה ‪44.................... ................................‬‬
‫מפגש מס׳ ‪48.............................. ................................ ................................ 16.1.23 – 11‬‬
‫דעת רוב הגאונים – הקדמה לספר הקבלה אברהם אבן דאוד (מהד' כהן) ‪48..........................‬‬
‫ספרי דברים פיסקא קנא ‪49......................... ................................ ................................‬‬
‫נקודות סיכום של השיעורים האחרונים – על ידי המרצה ‪50.................... ................................‬‬
‫מבחן לדוגמא ‪51............... ................................ ................................ ................................‬‬

‫‪2‬‬
 ‫שון אקרמן‬

‫מפגש מס׳ ‪31.10.22 – 1‬‬

‫מבוא‬

‫הקורס משפט עברי מעלה את העניין של הפרדת הדת מהמדינה‪ .‬בקורס נעסוק במתח בין דת‬
‫ומדינה בישראל‪ .‬במהלך השיעורים נתבקש לקרוא מאמרים שונים שיועלו לאתר ובהם נדון‬
‫בשיעורים‪.‬‬
‫במהלך השיעור התנהל דיון סביב עניין זה‪ ,‬על בסיס קריאת המאמר – מדוע לנו משפט עברי?‬

‫"מדוע לנו משפט עברי" – אריה אדרעי‬

‫המאמר עסק בשאלה מדוע יש לעסוק במשפט עברי?‬

‫אריה אדרעי אומר שהמשפט העברי מונח על יסודות אחרים לגמרי מן המשפט הישראלי‪ ,‬אדרעי‬
‫מזכיר את העובדה שהמשפט העברי מאמץ מנהג והופך אותו לחוק כלומר עובד מלמטה למעלה‬
‫ברוב המקרים‪ ,‬להבדיל מהמשפט הישראלי כמו כל הדמוקרטיות שמוריד חוקים מלמעלה למטה‪,‬‬
‫כלומר שמכווין התנהגות מלמעלה כלפי מטה‪.‬‬
‫אדרעי אומר שיש משהו שמרני במובן הזה שהמשפט העברי הוא לא מהפכני אלא יוצר תקדים‬
‫מיוחד‪ ,‬יוצר פרשנות מחודשת של החוק ולא משפט מהפכני שמשנה את הדין באמצעות הפיכה‬
‫ושינוי בוטה של החוק‪.‬‬
‫כמו גם הויכוח בין ליברלים בין שמרנים‪ ,‬שגם כאשר עושים שינוי יש למצוא את האמצע ולבחור‬
‫בדרך מתונה יותר כאשר רוצים לבצע איזה שינוי‪ ,‬ולא להרוס את כל מה שהיה עד עכשיו‪.‬‬
‫אדרעי נותן תשובה כפולה ואומר שדווקא בגלל שהמשפט העברי הוא שונה אז ראוי שנפנה אליו‪,‬‬
‫כי מן השונה יכול האדם ללמוד על עצמו דווקא זה מאוד מעשיר את הדיון‪.‬‬
‫התשובה השנייה קשורה לענייני זהות יהודית‪ ,‬יש לנו היסטוריה כעם היהודי ולכן יש חשיבות‬
‫שנתייחס לכך גם במשפט הישראלי‪.‬‬

‫פס"ד אפנג'ר נ' מדינת ישראל‬

‫האירוע מתנהל תחילה בבית המשפט המחוזי בדצמבר ‪.1976‬‬

‫יעקב בן אליהו אפנג'ר נמצא בבית של חבר שלו‪ ,‬בלילה מחוץ לבית שלו מחכים ‪ 2‬שוטרים‬
‫סמויים‪ ,‬לשוטרים יש צווי חיפוש‪ ,‬הם דופקים בדלת ואין מענה‪.‬‬
‫כדי להוציא את האנשים מהבית הם סוגרים את הגז‪ ,‬אפנג'ר הוא זה שיוצא‪.‬‬
‫השוטרים נמצאים שם עם צו חיפוש על פי פקודת הסמים המסוכנים וגם מכיוון שהיו שם משחקי‬
‫מזל‪ ,‬השוטרים דוחפים את אפנג'ר לתוך הבית כאשר הם לא מציגים עצמם כשוטרים ולא מציגים‬
‫את צו החיפוש‪ ,‬אפנג'ר דוחף אותם בחזרה‪ ,‬והתיק מגיע לבית משפט על תקיפת שוטרים‪.‬‬
‫התיק מגיע לבית משפט מחוזי‪ ,‬שהוא מזכה את אפנג'ר מתקיפת השוטרים‪ ,‬בטענה שאם‬
‫השוטרים לא מציגים צו חיפוש והם נמצאים על אזרחי אי אפשר לטעון שהוא תקף שוטרים‪.‬‬
‫בבית המשפט המחוזי דואגים מאוד לריסון רשויות האכיפה והטמעת נורמות של זכויות אדם‪ ,‬אך‬
‫בית המשפט המחוזי לא משאיר אותו ללא כלום אלא שהוא מרשיע אותו בתקיפה רגילה‪.‬‬
‫התיק מגיע לבית משפט העליון בבקשת רשות ערעור‪ ,‬כשהשאלה שעומדת לדיון – האם אפנג'ר‬
‫היה יכול לתקוף את השוטרים כי עומדת לו הגנת הצורך?‬

‫‪3‬‬
 ‫שון אקרמן‬

‫אפנג'ר הרגיש שמאיימים על החיים שלו‪/‬של חבריו שנמצאים סביבו ולכן הוא השיב מלחמה‬
‫לשוטרים‪ ,‬התפרצו אנשים ולא ידע מי הם ולכן זה מה שקרה‪.‬‬
‫השופט אלון‪ ,‬זוסמן ואשר יושבים בתיק בעליון‪.‬‬
‫השופט אלון מנסה לנתח את הסוגיה הזאת על בסיס לשון החוק‪.‬‬
‫השופט אלון הינו אדם דתי‪.‬‬
‫הוא משתמש במשפט העברי כדי להבין את המונח "הגנתם עליו"‪ ,‬והוא טוען שלא רק במשפט‬
‫המשווה‪" ,‬הגנתם עליו" אומר שלא חייב להיות אנשים שקשורים לאדם באופן אדוק‪ ,‬זה יכול‬
‫להיות גם אנשים שנמצאים אצלו בבית שיושבים לשיחה כזאת או אחרת‪.‬‬
‫והמשפט העברי משמש את השופט אלון כדי לקבוע שהגנתם עליו גם כולל את המקרה של אפנג'ר‪.‬‬
‫השופט אלון אומר שהגנת הצורך חלה באופן רחב – ולא רק כלפי קבוצה מצומצמת של‬
‫אנשים קרובים‪.‬‬
‫השופט אלון טוען שהמשפט העברי כולל חלק שהוא דתי וחלק שהוא ציבורי‪.‬‬

‫‪4‬‬
 ‫שון אקרמן‬

‫הנשיא זוסמן תוקף בצורה חריפה את עמדתו של השופט אלון‪.‬‬

‫השופט זוסמן הינו אדם חילוני‪.‬‬
‫ניתן לראות בתגובתו הקיצונית והבאת הדוגמא שלא קשורה לעניין את החרדה של האוכלוסיה‬
‫החילונית בשילוב המשפט העברי במשפט הישראלי‪.‬‬

‫העשרה‬
‫• ארכני – שמרבה לדבר‪' ,‬חפרן'‪.‬‬

‫• אימפריאליזם היא שיטה מדינית הדוגלת בהרחבת שטח השלטון של המדינה‪ ,‬במטרה להגדיל‬
‫את כוחה הפוליטי ואת עושרה על ידי השתלטות על ארצות אחרות וניצול משאביהן‪.‬‬

‫‪5‬‬
 ‫שון אקרמן‬

‫מפגש מס' ‪07.11.22 – 2‬‬

‫חוק יסודות המשפט‬

‫ב‪ 2018‬הוסיפו את המילים המשפט העברי לפני ומורשת ישראל‪.‬‬

‫כאשר זה קרה שופטי בית המשפט העליון התפלגו (ניתן לומר בצורה טבעית) לשופטים הדתיים‬
‫והשופטים החילוניים‪.‬‬
‫השופטים הדתיים ובראשם השופט אלון ראו בחוק הזה במקרה של לקונה הפניה למשפט העברי‪,‬‬
‫להלכות ספציפיות במשפט העברי‪ ,‬שמתאים להשתלב בתוך המשפט במדינה‪.‬‬
‫ואילו השופטים החילוניים בראשם השופט זוסמן היה להם מעין חרדה מסוימת מהכנסת המשפט‬
‫הדתי הלא מותאם ולכן אמרו שלא‪ ,‬מדובר כאן בעקרונות מאוד כלליים שמתאימים למשטר‬
‫הדמוקרטי – חירות‪,‬‬
‫צדק‪ ,‬שלום וכו'‪.‬‬

‫חוק יסודות המשפט ניתק את המשפט הישראלי מן המשפט האנגלי‪.‬‬

‫השופט ברק מתנגד לעמדתו של השופט אלון‪ ,‬השופט ברק כמובן שאינו אנטי דתי או אנטי יהודי‪,‬‬
‫ניצול שואה בעצמו אבל הוא בהחלט חושש מהיישום הלא מתאים של המשפט העברי בתוך משפט‬
‫המדינה ועל כן הוא מאוד מצמצם את השימוש בחוק יסודות המשפט בטענה שהוא חוק הצהרתי‬
‫במהותו‪ ,‬כיוון שהסיכוי שאתה בכלל תגדיר חסר במשפט הוא מאוד מאוד קטן כך שאם אין חוק‬
‫ואין הלכה פסוקה השופט‪/‬ת במשטר האדברסרי שלנו‪ ,‬שהשופט ניזון מהצדדים כלומר לא חוקר‬
‫אותם ואחראי על תהליך גילוי האמת‪ ,‬ברור שיימצא היקש לעניין‪.‬‬
‫טוען שמדובר בהפניה כללית‪ ,‬שאם ולא יימצא היקש ניתן יהיה לפנות לספרים היהודיים‪.‬‬

‫השופט מלצר נותן פרשנות אחרת‪ ,‬ואומר – רגע‪.‬‬

‫אני מסתכל על הלשון של החוק והיא מפנה לעקרונות החירות‪ ,‬הצדק והיושר של מורשת ישראל‪.‬‬
‫קודם כל ברמה המקדמית‪ ,‬ברור שאין כאן חיוב לפנות למשפט העברי הוא עושה זאת מתוך חיבה‬
‫(כפי שנהג השופט אליקים רובינשטיין להגיד) אבל הפרשנות שלו מעט שונה מהפרשנות של‬
‫השופט אלון‪ ,‬כלומר יש הפניה למשפט העברי אבל ההפניה היא לעקרונות (יש הבחנה בין עקרונות‬
‫לכללים) והכוונה כאן היה ל‪ Principle‬ולא לחוקים – ‪.Rules‬‬

‫השופט אלון – מרחיב השופט ברק – מצמצם השופט מלצר – אמצע‪.‬‬

‫‪6‬‬
 ‫שון אקרמן‬

‫הייתה מחשבה להוסיף את התיקון לחוק יסודות המשפט לחוק יסוד הלאום‪ ,‬אך כפשרה‬
‫התווספו המילים המשפט העברי לחוק יסודות המשפט ב‪.2018‬‬

‫מפגש מס' ‪14.11.22 – 3‬‬

‫ליבוביץ' ורביצקי משוחחים‬

‫ישעיהו ליבוביץ' אומר – דת ומדינה זה ‪ 2‬קטגוריות שהן לא מתחברות ולא רק שכך הן גם לא‬
‫קשורות אחת לשנייה בכלל‪.‬‬
‫דת זה עניין ערכי יסודי אפילו בעיניו העמוק ביותר של האדם‪ ,‬כיוון שהאדם באמצעות המנגנון‬
‫הדתי יש איזו הבעה לידי מימוש של האמונה שזה לא דבר פרטי אלא ציבורי‪.‬‬
‫בניגוד לדת שהיא ערכית יש את המדינה שהיא בסך הכל אמצעי‪ ,‬וכל מי שרואה במדינה כמשהו‬
‫ערכי הוא כבר רואה בו פשיסט‪.‬‬

‫באים אנשים דתיים ואומ רים לשופט אלון טענה דומה שמהדהדת את הדברים של ישעיהו‬
‫ליבוביץ'‪.‬‬
‫באים האנשים הדתיים האלה ואומרים – השופט אלון איך אתה רוצה לקחת משפט דתי שיש לו‬
‫אלמנטים רוחניים שקשורים במערכת המשפטית כולה שהיא אמורה לייצר איזשהם ערכים‬
‫רוחניים‪ ,‬והוא שונה בתכלית השינוי של גישת המשפט החילונית‪.‬‬
‫ומתארים זאת כתלישה מהמשפט הדתי ושם אותו במין שאינו מינו במשפט החילוני – זה לא‬
‫מתאים אינך יכול לעשות דבר כזה‪.‬‬
‫מי שמייצג נלהב של גישה זו זה השופט אנגלרד‪.‬‬

‫ישעיהו ליבוביץ' שדיבר על הפרדת הדת והמדינה אמר לדתיים אלה שהם כמו השופט אלון‪ ,‬אתם‬
‫רואים במדינה משהו שאני לא רואה אתם נותנים לה ערך – ערך דתי ולא רק יהודי‪.‬‬
‫ישעיהו ליבוביץ' מתנגד לכך מאוד הרי כפי שאמרנו בעיניו למדינה איך ערך היא רק אמצעי‪ ,‬ערך‬
‫דתי זה כבר פשיזם מסוים‪ ,‬אבל אומר ליבוביץ' אם הייתם באמת רציניים והייתם לוקחים את‬
‫הדרך שלכם עד הסוף אז לא הייתם נותנים לחילוניים או לערבים לעבוד בשבת עבורכם‪.‬‬
‫אם לשבת יש ערך דתי אז אדרבא תיישמו את ההלכה היהודית במדינה ותגידו אוקיי מותר לעבוד‬
‫בבתי חולים מותר לעבוד בצבא ולא צריך כל מיני 'טריקים' של פיקוח נפש וכן הלאה כדי לנהל‬
‫מדינה יהודית צריך גם שההלכה תתגמש ואתם לא עשיתם את זה אז אתם בעצם סומכים על‬
‫החילונים שיעשו בשבילכם את 'העבודה השחורה'‪.‬‬

‫הבאת דבריו של ליבוביץ' נעשה כדי להראות שהיו גם טענות מהצד הדתי כנגד היישום הזה שעליו‬
‫רצה לסמוך השופט אלון‪.‬‬

‫פרשנות חוק יסודות המשפט היא תלוית הזהות התרבותית והדתית של כל אדם ואדם‪.‬‬
‫ניתן לבנות מעין פסיפס של איך נכון לשלב את המשפט העברי במשפט המדינה‪.‬‬

‫‪7‬‬
 ‫שון אקרמן‬

‫קוונטינסקי נגד כנסת ישראל‬

‫הקטע של הנדל וקוונטינסקי יש שם יישום מוצלח של המשפט העברי במשפט המדינה‪.‬‬

‫פסק דין מאוד בעייתי ברמת החוקתית בו השופטים פוסלים חוק של הכנסת בגלל שעקרון‬
‫ההשתתפות של חברי הכנסת באותו סעיף של חוק ההסדרים שהטיל מס על דירה שלישית ומעלה‪,‬‬
‫באותו סעיף לא היה דיון רציני בוועדת הכספים לגביו‪.‬‬
‫בלי קשר לעניין החוקתי‪ ,‬ניל הנדל לא כותב את פסק הדין המרכזי אבל מקדיש את פסק הדין שלו‬
‫בעצם לראיה בשילוב של המשפט העברי מתוך נקודת מבט דמוקרטית‪.‬‬
‫ניתן לראות מאמץ אינטלקטואלי להראות שעקרון ההשתתפות והעובדה שבמשפט העברי יש‬
‫כתיבה ענפה שרואה בנבחר הציבור נאמן‪/‬שותף‪/‬שליח כמי שחייב משהו לשולחיו‪.‬‬

‫בניגוד לפסק דין אחר – שהוא דוגמא לא כל כך מוצלחת ליישום של משפט עברי והוא הערה של‬
‫השופט גרוסקופף בפסק דין שעוסק באנשים שנפגעו מגרגורי לרנר שרימה אותם והם טענו כנגד‬
‫המדינה שהמדינה אחראית לנזקים שלהם מכיוון שגרגורי לרנר היה אסיר ברישיון בתקופה‬
‫שרימה אותם ושהמדינה למעשה לא פיקחה עליו כראוי – טענה חזקה אבל שנדחית על ידי אלכס‬
‫שטיין‪.‬‬
‫שאומר שזאת לא אחריות של המדינה אלא שאתם הייתם צריכים לדעת שזהו אדם בעייתי‪/‬רמאי‪.‬‬
‫ומקביל את אותו אדם לשור מועד – לאדם שכבר ביצע מעשה מסוים אז ניתן לצפות שיעשה זאת‬
‫שוב ולכן אין זאת אחריות המדינה‪.‬‬

‫שור מועד ‪ -‬חזקה בעקבות מקרים היא אחד ממיני החזקות ההלכתיות‪ .‬חזקה זו אומרת כי כאשר‬
‫מציאות מסוימת חזרה על עצמה מספר פעמים‪ ,‬השתנה המצב (ה'סטטוס') הקודם‪ ,‬ויש להעמיד‬
‫את החזקה על המצב החדש‪ ,‬שאומר ‪ -‬למשל בשור המועד ‪ -‬כי מטבעו ודרכו של אותו שור לנגוח‬
‫בעלי חיים אחרים או אנשים‪.‬‬

‫מקורות משפטיים הבסיסיים של המשפט העברי ‪ -‬הסוגות ההלכתיות‬

‫סוגה – ז'אנר‪ ,‬מתייחס לטקסטים שיש משהו שמאחד אותם גם בתוכן וגם בצורה‪.‬‬
‫הרעיון הוא לראות את האופי שלהם‪ ,‬מצד אחד דומה מאוד למשפט שלנו ומצד שני ייחודי מאוד‬
‫שאין במשפט שלנו‪.‬‬

‫‪8‬‬
 ‫שון אקרמן‬

‫ניתן לראות ניסוח מאוד יפה של החובות של השבת אבידות‪.‬‬

‫וגם ניתן לראות דרישה לפיתוח – יש כאן כלל משפטי מאוד רחב שדורש כניסה לפרטים שאינם‬
‫מופיעים בטקסט הזה‪.‬‬
‫גם בשמות וגם בדברים יש איזו חזרה על ניסוח שמצווה על אדם לעשות משהו שלאחר מכן‬
‫אומרים שאסור לעשות‪.‬‬
‫זהו ניסוח מעניין – יש פעמים שיש אפשרות‪/‬חובה להתעלם ויש פעמים שאסור להתעלם‪.‬‬

‫(העשרה) ליקוי מאורות – בהשאלה‪ ,‬כשל מוסרי וטיפול בלתי נאות של הרשויות בנושא מסוים‪.‬‬

‫‪9‬‬
 ‫שון אקרמן‬

‫סיכום שלושת השיעורים ע"י המרצה (הועלה לאתר)‬

‫סיכום שלושת השיעורים על ידי המרצה‪:‬‬

‫משפט עברי – סתיו תשפ"ג‬

‫הפקולטה למשפטים – הקריה האקדמית אונו‬

‫נקודות סיכום‬

‫ד"ר יאיר אלדן‬

‫לפניכם סיכום נקודתי של השיעורים שלמדנו עד כה – אין הסיכום מתיימר להקיף את כל הנלמד‬
‫או הנאמר אלא רק לתת בידיכם כלי לעקוב אחר הגיון הקורס כך שקריאת הסיכומים שלכם‬
‫תיעשה מתוך הבנת המסגרת הכללית של הקורס‪ .‬לצורך למידה מיטבית קראו את סיכומי השיעור‬
‫לצד נקודות הסיכום‪ ,‬ולצד לימודם של הטקסטים שלמדנו יחד בשיעור‪:‬‬

‫שיעור המבוא הוקדש על ידי להצגתן של שתי טענות הבאות לענות לשאלה "מדוע ללמוד‬ ‫‪‬‬
‫משפט עברי"‪ .‬הראשונה – יש קושי מובנה בפתרון קונפליקטים בין דת ומדינה (הזכרנו‪ ,‬בין‬
‫השאר‪ ,‬את פס"ד קול ברמה ואת הסכסוך לגבי נשות הכותל)‪ ,‬שישראל משופעת בהם‬
‫בשנים האחרונות‪ .‬השיח הליברלי והשיח הדתי נחים על שני יסודות שונים ועל כן פתרון‬
‫קונפליקטים שבהם יש מתח וסתירה בין זכויות ליברליות ובין הלכות דתיות‪ ,‬הוא‪ ,‬בדרך‬
‫כלל‪" ,‬משחק סכום אפס" – או שניתנת בכורה לזכויות הליברליות או שמועדפת הרגישות‬
‫להלכות ה דתיות‪ .‬מצב כזה גורם להגברת השסע בין דת ומדינה‪ ,‬בין דתיים לחילוניים ובין‬
‫האופי היהודי והאופי הדמוקרטי של המדינה‪ .‬טענתי היא שכדי למנוע התרחבות השסע‬
‫הכרחי ליצור שפה משותפת שבמסגרתה חילונים מודעים ליסודותיו של הדין הדתי‪,‬‬
‫ודתיים מודעים ליסודותיו של המשטר הליברלי‪.‬‬
‫הטענה השנייה שטענתי בפניכם היא שהחרדות ההדדיות של הדתיים (שיצטמצם עד מאוד‬ ‫‪‬‬
‫אופייה היהודי של המדינה היהודית היחידה) והחילונים (שייפגעו זכויות יסוד וחירויות‬
‫בסיסיות ויצטמצם אופייה הדמוקרטי) הן שמנעו‪ ,‬עוד לפני שנים‪ ,‬הפניות של השופטים‬
‫למשפט העברי‪ ,‬ושילובן של הלכות מתאימות מן המשפט העברי בתוך המשפט הישראלי‪.‬‬
‫כדי להדגים את העניין הצגתי בפניכם את עמדות השופטים מנחם אלון ויואל זוסמן (נשיא‬
‫בית המשפט העליון בזמנו) בפסק דין אפנג'ר‪ .‬אחת ממטרות הקורס הזה היא להנמיך‬
‫חרדות הדדיות אלה ולחשוף את הבסיס הלא רציונלי שלהן משני הצדדים‪.‬‬
‫הצגתי גם את עמדתו של אריה אדרעי לפיה דווקא בגלל שהמשפט העברי שונה בתכלית‬ ‫‪‬‬
‫השינוי מן המשפט הישראלי ראוי להשתמש בו כמשפט משווה שמאתגר את המשפט‬
‫הישראלי‪ .‬אדרעי עומד על כך שבמשפט העברי מנהג הופך להלכה באופן תדיר יותר מן‬
‫המשפט הישראלי‪ ,‬שהמשפט העברי מ כיל דעות שונות ללא הכרעה‪ ,‬וההכרעה מתבצעת‬
‫בתוך הקהילה על רקע תרבותי וגאוגרפי וזמני מסוים‪ ,‬ועל כך שיש אלמנט שמרני במשפט‬
‫העברי שמשתמש בפרשנות מחודשת כדי לשנות את הדין הקיים ולא משנה אותו באופן‬
‫ישיר‪ .‬לזה יש להוסיף את העובדה שבמשפט העברי מקור הסמכות שונה (כאן מקור‬
‫הסמכות הוא האל‪ ,‬וכאן מקור הסמכות הוא הריבון שסמכותו באה לו מן האמנה‬

‫‪10‬‬
 ‫שון אקרמן‬

‫החברתית)‪ ,‬וכן שבמשפט הדתי אין הפרדה ברורה בין משפט ומוסר ובין הפרטי והציבורי‬
‫(ההלכה חובקת‪ -‬כל וחלה בכל תחומי החיים)‪ .‬אדרעי מציין עוד טיעון חשוב בעד שימוש‬
‫במשפט העברי במשפט המדינה – לאזרחי המדינה היהודים רצון בסיסי שהמשפט העכשווי‬
‫יהדהד את תרבותו העתיקה והעשירה של העם היהודי – זהו ענין של זהות ותרבות ושיח‬
‫בין העבר וההווה‪.‬‬
‫למשפט העברי‪ ,‬אם כן‪ ,‬מעמד רעוע במשפט המדינה‪ .‬אמנם‪ ,‬על פי חוק שיפוט בתי רבניים‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫נישואין וגירושין בישראל יהיו על פי הדין הדתי‪ ,‬וכך גם לגבי המרת דת אך המשפט העברי‪,‬‬
‫כביטוי לתרבות היהודית לדורותיה‪ ,‬לא הפך להיות הבסיס לחוק המדינה‪ ,‬ורק לעתים‪ ,‬לפי‬
‫החלטת השופטים‪ ,‬הוא מהווה השראה עבורו‪.‬‬
‫עמדתו של השופט אלון בפסק דין אפנג'ר סימנה את הדרך שבה יפרש את חוק יסודות‬ ‫‪‬‬
‫המשפט שחוקק זמן קצר לאחר מכן‪ .‬חוק זה‪ ,‬שחוקק בשנת ‪ ,1980‬העמיד את המשפט‬
‫הישראלי על רגליו העצמאיות במובן זה שהוא מפנה‪ ,‬במקרה של לאקונה‪ ,‬ל"עקרונות‬
‫החירות הצדק היושר והשלום של מורשת ישראל" (בנוסח הקודם‪ ,‬לפני התיקון במאי‬
‫‪ ,)2018‬ולא למשפט המקובל ולדיני היושר האנגליים כפי שהיה עד לחקיקתו‪ .‬ואולם‪ ,‬חוק‬
‫יסודות המשפט לא הפך להיות חוק המחייב הפניה למשפט העברי במצב של חסר (לקונה)‬
‫במשפט‪ .‬עמדנו על כך שמצב זה הוא תוצאת הוויכוח הפרשני שהיה לגבי חוק יסודות‬
‫המשפט ומשמעותו בין השופטים הדתיים שראו בו הפניה למשפט העברי (החלק הרלבנטי‬
‫למשפט הפרטי‪ ,‬קניין וחוזים והמשפט הציבורי)‪ ,‬וסברו כי חסר במשפט הוא גם מושג‬
‫משפטי עמום הדורש פרשנות‪ ,‬וזאת לעומת השופטים החילוניים שראו בו חוק הצהרתי‬
‫המעמיד את המשפט הישראלי על רגליו העצמאיות ומפנה לערכים אוניברסליים בתרבות‬
‫היהודית לדורותיה בפתרון שאלות משפטיות שאין להן תשובה בחוק‪ ,‬בפסק דין או בהיקש‪.‬‬
‫במלים אחרות‪ ,‬חוק יסודות המשפט הפך‪ ,‬במידה רבה‪ ,‬לחוק הצהרתי בשל המחלוקת העזה‬
‫שהתגלעה לגביו‪ .‬כאמור‪ ,‬פרשנות מצמצמת זו לחוק יסודות המשפט נבעה מחשש מחדירה‬
‫של עקרונות דתיים שלא הותאמו למשפט החילוני ולא למשפט המודרני ומתוך הצבעה על‬
‫ההבדלים הגדולים שבין שתי מערכות המשפט‪ .‬עם זאת‪ ,‬כאמור‪ ,‬אף לפי דעה זו יש חשיבות‬
‫בהצהרה לפיה למשפט הישראלי יש מקור עצמאי למילוי חסר במשפט‪ ,‬ומקור זה הוא‬
‫יהודי תרבותי מקורי‪.‬‬
‫עמדנו גם על עמדת ביניים שבוטאה על ידי השופט חנן מלצר לפיה חוק יסודות המשפט‬ ‫‪‬‬
‫מפנה למשפט העברי‪ ,‬אבל לא להלכות ספציפיות במשפט העברי אלא לעקרונות המובעים‬
‫בו‪.‬‬
‫כתוצאה מן המחלוקת הזו חוק יסודות המשפט הפך‪ ,‬כאמור‪ ,‬לחוק הצהרתי גרידא‪ .‬ואולם‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫אף שההפניה למשפט העברי איננה מחויבת בחוק בכל זאת שופטים רבים מפנים למשפט‬
‫העברי מן הסיבה הפשוטה – הם מעוניינים לשכנע את הצדדים‪ ,‬ואת קוראי וקוראות פסק‬
‫הדין באמיתותו‪ ,‬ועבור החברה הישראלית אכן יש בהפניה כזו משום שכנוע‪ .‬שופטים רבים‪,‬‬
‫אם כן‪ ,‬משתמשים במשפט העברי כמקור ראשון בין שווים למשפט השוואתי ומטרתם‬
‫לשכנע את קוראי וקוראות פסקי הדין בנכונותם‪ .‬שופטים אלה לא רק מעוניינים לשכנע‬
‫אלא גם להביא לידי ביטוי מפורש בפסקי הדין את המסורת והתרבות היהודית‪.‬‬

‫‪11‬‬
 ‫שון אקרמן‬

‫בפתיחת השיעור השלישי הצגתי בפניכם כיצד באורח מעניין‪ ,‬גם מצד הוגים דתיים עלתה‬ ‫‪‬‬
‫התנגדות למגמת שילוב המשפט העברי במשפט המדינה אותה ביקש מנחם אלון להשריש‬
‫– הטענה הייתה שלא ניתן להפריד בין אותו חלק של המשפט העברי העוסק בענייני חברה‬
‫ומדינה ובין אותו חלק העוסק במצוות דתיות‪ .‬הפרדה כזו איננה אפשרית היות שהמשפט‬
‫העברי איננו מערכת משפטית רגילה – מקור הסמכות בה הוא האל‪ ,‬ובקיום המצוות‪ ,‬בין‬
‫אם הן מצוות "חברתיות" ובין אם הן מצוות "דתיות‪-‬פולחניות"‪ ,‬יש משום רצון להנכיח‬
‫את ה' בעולם‪ ,‬ולהגיע לרמה רוחנית גבוהה‪ .‬במובן זה‪ ,‬הכנסת חלקים מן המשפט העברי‬
‫לתוך משפט המדינה החילוני תהווה "טלאי" ושתי השיטות המשפטיות לא יוכלו לחפוף זו‬
‫את זו‪ .‬מנחם אלון ניתח את העניין באופן שונה – הוא ראה במשפט העברי התפתחות‬
‫מקבילה של סמכות הלכתית דתית וסמכות של הנהגה ציבורית העוסקת בעניינים העולים‬
‫מתוך חיים משותפים‪ ,‬ועל כן גם סבר שהחלוקה איננה בעייתית הואיל והיא מובנית בדרך‬
‫שבה המשפט העברי התפתח‪.‬‬
‫בנקודה זו גם הבאתי את עמדתי שלי לגבי פרשנותו הראויה של חוק יסודות המשפט –‬ ‫‪‬‬
‫עמדתי היא כי ראוי לפרש את החוק כמפנה למשפט העברי ממש‪ ,‬ולהלכות ספציפיות בו‪,‬‬
‫ואפילו להלכות הנחשבות דתיות‪-‬פולחניות‪ ,‬מבלי לעשות את ההפרדה שעשה השופט אלון‬
‫ז"ל‪ .‬זאת‪ ,‬מפני שמנקודת מבט חילונית כל ציווי דתי מהווה ביטוי לצורך אנושי בסיסי‪,‬‬
‫ולכן כל ציווי כזה‪ ,‬לאחר שמזהים את הצורך האנושי הבסיסי עליו הוא עונה‪ ,‬יכול לשמש‬
‫אותנו גם כמקור של השראה בסוגיות שאינן דתיות‪ .‬התאמתו של המשפט העברי למשפט‬
‫המדינה‪ ,‬כך טענתי‪ ,‬תלויה בזהות השופטות והשופטים שישתמשו במשפט העברי ולא‬
‫במשפט העברי עצמו שהוא מערכת משפטית ענפה שיכולה להוות בסיס לכל פסיקה באשר‬
‫היא‪ .‬ב סופו של דבר‪ ,‬העובדה שאנחנו סומכים על השופטים והשופטות שיישמו את החוק‬
‫ויפרשו אותו בהתאם לערכי המדינה בכל עניין אחר‪ ,‬צריכה להביא אותנו לסמוך עליהם‬
‫גם בעניין שילוב המשפט העברי במשפט המדינה‪ ,‬שהוא ראוי מן הסיבות שהזכרנו לעיל‪.‬‬
‫במהלך הדיון שלנו בחוק יסודות המשפט עסקנו גם בתיקונו במאי ‪ .2018‬החוק תוקן כך‬ ‫‪‬‬
‫שהסיפא שלו נקראת כך‪..." :‬עקרונות החירות הצדק היושר והשלום של המשפט העברי‬
‫ומורשת ישראל"‪ .‬עמדנו על כך שהתיקון לא שינה‪ ,‬בפועל‪ ,‬את המצב המשפטי באופן מהותי‬
‫(שוחחנו על הערתו של השופט מלצר כי השינוי מלמד‪ ,‬לכאורה‪ ,‬על כך שקודם לכן לא כללו‬
‫"עקרונות החירות‪ "...‬את המשפט העברי)‪.‬‬
‫לסיום חלק זה הצגתי בפניכם את הפנייתו של השופט הנדל למשפט העברי בפס"ד‬ ‫‪‬‬
‫קוונטינסקי כדוגמא לשימוש נכון‪ ,‬בעיני‪ ,‬במשפט העברי – השופט הנדל מציג את חשיבותו‬
‫של עקרון ההשתתפות במשפט העברי על ידי הפנייה למקורות הלכתיים רבים המדגישים‬
‫את היותו של שליח הציבור נאמן‪ ,‬שותף או שליח של הציבור באופן שמחייב אותו להשתתף‬
‫באופן פעיל בהחלטות שעלולות להשפיע על הציבור שהוא נאמן שותף או שליח שלו‪ .‬הנדל‬
‫מצביע על עקרון דמוקרטי המופיע בתוך המשפט העברי‪ ,‬ומפנה אליו באופן רציני (הגם‬
‫שמ דובר בהפניה סלקטיבית‪ ,‬היא מבטאת את גישתו המהותית של הנדל ליחס שבין האופי‬
‫היהודי לאופי הדמוקרטי של המדינה)‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬הצגתי את ההפניה לדיני שור מועד‬
‫בפסק דין שעסק בשאלה האם יש למדינה אחריות למעשיו של גרגורי לרנר‪ ,‬כהפנייה‬
‫שמבטאת מס שפתיים למשפט העברי ואף חותרת תחת עצם הטענה שהיא באה לשרת‪.‬‬

‫‪12‬‬
 ‫שון אקרמן‬

‫פתיחת הקורס הוקדשה‪ ,‬כאמור‪ ,‬לתיאור מעמדו של המשפט העברי בעיני משפט המדינה‬ ‫‪‬‬
‫‪ -‬לאחר פתיחה זו נפנינו לעסוק במקורות המשפטיים הבסיסיים של המשפט העברי‪ .‬הנושא‬
‫הראשון שעסקנו בו הוא המאפיינים של הסוגות ההלכתיות הבסיסיות (סוגה היא תבנית‬
‫ספרותית שכוללת בתוכה מאפיינים צורניים ותוכניים)‪.‬‬
‫בתור התחלה הצגתי בפניכם שני קטעים‪ ,‬האחד מספר שמות‪ ,‬והאחד מספר דברים‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫העוסקים במצוות השבת אבידה‪ .‬ראינו כי החוק המקראי מנוסח בדרך מיוחדת במינה –‬
‫הניסוח איננו רק פואטי ובעל איכויות ספרותיות אלא גם אין בו הפרדה בין מוסר ובין‬
‫משפט‪ ,‬והוא דורש פעולה אקטיבית הפוגעת בחירות (בניגוד למשטר הליברלי שנזהר בכך)‪,‬‬
‫ומנוסח‪ ,‬כהוראות חוקתיות‪ ,‬באופן עמום ו"רזה" הדורש העמקה ופירוט‪.‬‬

‫מפגש מס׳ ‪21.11.22 – 4‬‬

‫מכילתא ‪ -‬מדרש הלכה‬
‫סדר תנאים ואמוראים‬

‫הערה‬
‫מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי וספר דברים נערכו במאה ה‪ 3-‬ומכילים טקסטים שנכתבו לפני כן‬
‫והטקסטים האלו נלמדו בתקופה סוערת מבחינה גאופוליטית‪ ,‬דתית ורוחנית‪.‬‬
‫פרץ יצירה על רקע משבר גדול‪.‬‬

‫מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי‬

‫התנאים במכילתא שהיא מדרש הלכה שנעשתה על ספר שמות עושים מהלך דומה למה שעשו‬
‫התנאים בספר דברים‪.‬‬
‫תופסים את הציווי וחדלת כרמז לכך שהמחוקק האלוהי אומר יש גם יוצאים מן הכלל – כהן‪,‬‬

‫‪13‬‬
 ‫שון אקרמן‬

‫אדם גדול‪ ,‬או מצב בו טעינה ופריקה או השבת האבידה עלול להיגרר לחילול שבת‪.‬‬
‫יש כאן ניסוח שנשמע כאילו המשפטן שכתב את זה הייתה לו איזו הבנה מקדימה שיש יוצאים מן‬
‫הכלל ואז הוא מנסח את זה בתור הסמכה לפסוק ואומר איפה זה מופיע שאני יודע שיש יוצאים‬
‫מן הכלל? אני יודע זאת מכיוון שכתוב וחדלת‪.‬‬
‫ברמה של הניסוח זה לא בטוח שיש ידע מוקדם רק ביחס לניסוח בספרי דברים זה נראה שיש איזו‬
‫ידע מוקדם‪.‬‬
‫החוקרים של המשפט העברי חלוקים ביניהם בצורה מאוד חריפה לגבי השאלה האם החוקים‬
‫וההלכות שנמצאות בתוך מדרשי ההלכה כמו למשל ספרי דברים ומכילתא דרבי שמעון בר יוחאי‬
‫האם החוקים האלה הם חוקים שהתנאים אכן הוציאו מתוך התורה והן יצרו את ההלכות האלה‬
‫מה שנקרא מדרש יוצר (את החוק) בשונה ממדרש מקיים – יוצר את החוק באמצעות קריאה‬
‫מדוקדקת ושימוש בהיגיון‪.‬‬
‫התפיסה האחרת אומרת לא‪ ,‬לתנאים הייתה ידיעה של החוק הזה קודם לכן‪ ,‬מה הם עושים‬
‫במדרשי ההלכה? הם סומכים את החוק על הפסוק כלומר הם משתמשים בפסוק על מנת לתקף‬
‫את החוק שכבר ידעו עליו מראש – מאיפה ידעו? מאותה מסורת עתיקת יומין שהועברה בעל פה‬
‫ולכן הם פשוט יודעים את הדבר הזה‪.‬‬

‫עד כאן עברנו על ‪ 2‬מדרשי הלכה וכעת נעבור למדרש הלכה – מירה בלברג‪.‬‬

‫מדרש הלכה – מירה בלברג‬

‫כפי שראינו מדרש הלכה בעיקרו היא דרך פרשנית לתת פרטים לחוק המקראי שהוא יותר עמום‪,‬‬
‫מתוקף היותו חוק חוקתי‪/‬אלוהי‪.‬‬
‫מה שמאפיין את מדרש ההלכה בניגוד לטקסטים האחרים שמיד נראה זה המאפיין העיקרי שלו‬
‫שבמדרש ההלכה יש קשר ישיר בין החוק לבין הפסוק שממנו ההלכה הזו מוצאת‪.‬‬
‫בלברג מפנה לפסוקים בספר במדבר‪.‬‬

‫‪14‬‬
 ‫שון אקרמן‬

‫יש איזו הנחה שהיא קצת זרה לתרבות שבה אנו נמצאים לפיה אדם צריך להיזהר מאוד מוצא‬
‫פיו‪.‬‬
‫כפי שניתן לראות באחד הפסוקים בספר במדבר‪ ,‬את הגישה הרווחת בתקופת המקרא שהדברים‬
‫שיוצאים מן הפה בייחוד בניסוח מסוים יש להם השפעה וצריך לקחת אותם מאוד ברצינות‪.‬‬
‫יש פתח אחד לבטל נדר‪ ,‬אבא של אישה יכול להפר את הנדר שלה‪ ,‬אם הוא שותק הנדר מתקיים‪.‬‬
‫אם הוא מתנגד אז הנדבר מבוטל‪.‬‬
‫כאן מדובר רק על אישה בבית אביה כלומר בנעוריה‪ ,‬לפני החתונה‪.‬‬
‫בעל המדרש מפרש את הדבר שאישה היא כאשר אינה הגיעה לבגרות‪.‬‬

‫משנה מסכת בבא מציעא פרק ב‪ ,‬משנה י"א‬

‫מקור משפטי מאותה תקופה בערך‪ ,‬ועוסק באותם עניינים השבת אבידה ופריקה‪/‬טעינה‪:‬‬

‫הטקסט מתייחס ל‪ 3‬מקרים‬

‫השבת אבידה‪ ,‬פריקה וטענה ופדיון שבויים‪.‬‬
‫‪ 2‬המצבים הראשונים הם ממש העתק של המקרא‪.‬‬
‫יש כאן מצבים היפותטיים שיכולים לקרות במציאות אבל הסיכוי שהם יקרו הם מאוד נמוך‪.‬‬
‫במצב שבו אדם נמצא לפני דילמה מוסרית משפטית הוא יכול להשיב אבידה אחת – או את‬
‫האבידה שלו את או את של אביו – ונקבע קודם כל תדאג לעצמך‪.‬‬
‫לאחר מכן אבידת רבו – שוב תדאג לעצמך‪.‬‬
‫רבו או אביו – של רבו קודמת מהנימוק שאביו הביאו לעולם הזה אבל רבו הוא הרלוונטי יותר כי‬
‫הוא מביאו לחיי העולם הבא שהם יותר משמעותיים מהעולם הזה לפי אותה תפיסה‪.‬‬
‫אלו הם הלכות שלא מופיעות בתורה‪.‬‬
‫כל הטקסט האלו הם חלק מהתורה שבעל פה‪ ,‬זה לא רק שקוראים להם כך אלא שאסור היה‬
‫לכתוב אותם כדי להבדיל אותם מהתורה שבכתב‪.‬‬

‫‪15‬‬
 ‫שון אקרמן‬

‫הערה‬
‫כאמור אותם מצבים הם היפותטיים‪ ,‬הרי מה הסיכוי שדבר כזה יקרה או אבידת אביו או אבידת‬
‫רבו? למה בכל זאת הם מתייחסים לעניין זה?‬
‫משום שבכך הם ממשיגים לנו בצורה מאוד חדה סולם ערכים וגם ממשיגים לנו מושגים‬
‫משפטיים‪.‬‬
‫יש כאן משהו עמוק מאוד מבחינת סדר העדיפויות‪.‬‬
‫על התשתית של המערכת המשפטית שלנו‪ ,‬וזה מהלך שהם חוזרים עליו‪.‬‬
‫ברור לנו שהקובץ שנקרא משנה הוא מיוחד במינו הוא נותן חוקים שאינם מופיעים בתורה והוא‬
‫גם נשמע בעל פה וגם מאפשר להמשיג מושגים קטגוריות משפטיות ולחשוב על הערכים של‬
‫המערכת המשפטית בצורה מאוד חדה‪.‬‬
‫יש כאן סולם ערכים שהרב גובר על האב‪.‬‬

‫במשנה יש איזו כפילות מעניינת מצד אחד אומרים יש עדיפות להורות רוחנית‪ ,‬האב הרוחני שלך‬
‫עדיף על האב הביולוגי שלך‪ ,‬כי הוא באמת זה שמייצב אותך כאדם רוחני‪/‬דתי‪.‬‬
‫אבל זה לא שמוותרים על הקטגוריה של האב הביולוגי‪.‬‬
‫ויש כאן גם עניין של כבוד‪/‬מעמד שנותנים לרב מכיוון שהוא בין היתר אחראי על המשכיות של‬
‫התרבות הזאת‪.‬‬
‫אין כאן רק עניין של השבת אבידה ופריקה‪/‬טעינה גם במצב של פדיון שבויים יש להעדיף את הרב‪.‬‬
‫יש כאן דמיון לצו הקטגורי של קאנט‪.‬‬

‫מפגש מס׳ ‪28.11.22 – 5‬‬

‫תקופות‬

‫המשולשים מקבילים זה לזה‪ ,‬לדוגמא בתקופת הנביאים נוצר המקרא‪ ,‬בתקופת התנאים נוצרו‬
‫תרגומים‪ ,‬מדרשי הלכה‪ ,‬משנה‪ ,‬ותוספתא‪.‬‬
‫וכן הלאה‪.‬‬

‫‪16‬‬
 ‫שון אקרמן‬

‫תקופת התנאים‬

‫הטקסטים שאנו מדברים עליהם נוצרו בתקופת התנאים‪.‬‬

‫האיור הוא של פרופסור רון קליינמן שאנו לומדים איתו קורס דיני נזיקין‪ ,‬התצורה של‬
‫המשולשים היא מעניינת בכך שבתקופות הללו היו מאופיינים בהיררכיה מאוד ברורה שכל‬
‫תקופה כיבדה מאוד את זו שקדמה לה‪.‬‬
‫התנאים לא היו אומרים משהו נגד הנביאים לצורך הדוגמא‪.‬‬
‫הבסיס של המשולש הוא הבסיס הרחב ולמעלה יש את התורה שבכתב‪.‬‬

‫תקדים‪/‬חוק זה דבר שנותן וודאות ומייצג שמרנות ובטחון מסוים‪.‬‬

‫הדיאגרמה לא רק שלא שונה היא אף חזקה יותר‪ ,‬כל תקופה שמסתיימת מקדשת תקופה שקדמה‬
‫לה ואת הטקסטים שקדמו לה‪.‬‬

‫נקודה נוספת‪ ,‬שמתקשרת לטקסטים שלמדנו בשיעור הקודם‪.‬‬

‫האם מדרשי ההלכה האלה (ספרי דברים ומכילתא) הם יצירה מקורית של התנאים שכתבו‬
‫אותם? כלומר האם זה מדרש יוצר? או שמא מדובר במדרש מקיים כלומר שהם כבר ידעו את‬
‫ההלכה והם רק הסמיכו את ההלכה הזאת על המילים של התורה‪.‬‬
‫יש מחלוקות על כך עד היום‪ ,‬יש שסבורים שהם מדרשים יוצרים ויש שסבורים שהם מדרשים‬
‫מקיימים‪.‬‬
‫הפרופסור רון קליינמן בזה שעשה דיאגרמה שמשתמשת במשולשים שמסמלים את זה שהחומר‬
‫המשפטי הולך וגדל ככל שהשנים מתקדמות – שהרי הבסיס הוא הרחב ביותר כפי שראינו‪.‬‬

‫השאלה שתעסיק אותנו לאורך השיעורים הבאים – איזה חלק מהתורה שבעל פה שמכיל את‬
‫המשנה ואת מדרשי ההלכה ואת התוספתא וכו' מה מכל החומר הזה הוא קדום ממש כלומר‬
‫שניתן ביחד עם התורה שבכתב ומה מהחומר הזה הוא כמו שהמשולשים מראים שזה חומר של‬
‫אותה תקופה שצריכה להתאים את החומרים האלה ולכן יוצרת פרטים מה שנקרא מדרש יוצר‪.‬‬

‫מדרש יוצר או מדרש מקיים‬

‫מדרש יוצר או מקיים קשורה למעמד של אותו טקסט והמשמעות המשפטית שלו‪.‬‬
‫מדרש יוצר – מדרש שהאל יצר‪.‬‬
‫מדרש מקיים – מדרש שהתנאים יצרו‪.‬‬

‫התורה שבעל פה – המושג הוזכר מוקדם מאוד‪ ,‬בתקופת הלל ושמאי‪.‬‬

‫בתקופת התנאים המאה ה‪ 1‬לפני הספירה‪.‬‬
‫הלל הזקן משכנע שיש לתורה שבעל פה אמינות ויש דרישה שתבטח באדם שמעביר את המסורת‪.‬‬
‫המונח התורה שבעל פה הכירו אותו כבר בראשית תקופת התנאים‪.‬‬
‫המקורות מתקופת התנאים אחד הדברים המעניינים לגביהם זה שהם כתובים בעברית‪.‬‬

‫‪17‬‬
 ‫שון אקרמן‬

‫כאשר אנו רואים מקור שכתוב בעברית קרוב לוודאי שהוא כתוב מתקופת התנאים (שקרוב‬
‫לתקופה הזאת‪ ,‬שהרי מובן שהיו הרבה טקסטים בעברית שנים רבות לאחר מכן) בניגוד לתקופת‬
‫התלמוד (גמרא) שכתוב בארמית‪.‬‬
‫המקורות לפעמים כתובים בעברית ולעיתים בארמית ויש גם מקרים שהם משולבים‪.‬‬
‫האינדיקציה לקדמות המקור זאת השפה העברית‪.‬‬

‫תלמוד בבלי מסכת שבת דף לא עמוד א‬

‫"בא לפני הילל – גיירה" – הלל לפי הפשט נראה כאילו היה מגייר בקלות יתרה‪.‬‬

‫מבוא למשנה – משה הלברטל‬

‫תקופת התנאים תקופה של בערך ‪ 300 – 250‬שנה‪.‬‬

‫היצירה הגדולה של התורה שבעל פה היא בתקופה הזאת‪.‬‬
‫שם גם יש לנו את הטקסט שנקרא משנה שהוא שונה לגמרי משאר מדרשי ההלכה‪.‬‬
‫בטקסט הזה רבי יהודה הנשיא למעשה מסתכל אחורה על כל מה שנוצר לפניו והוא עורך לוקח‬
‫את החומר המשפטי (הוא לא כותב) בעל פה‪ ,‬כלומר זה מצריך אנשים שיודעים את הטקסטים‬
‫בעל פה‪ .‬והוא מסדר אותו ברמה הנושאית ומחלק את זה ל‪ 6‬סדרים – זרעים מועד נשים נזיקין‬
‫קודשים טהרות‪ ,‬כל קובץ עוסק בעניין אחר‪.‬‬
‫בתוך כל סדר כזה יש מסכתות שלהם יש תת נושא‪ ,‬כל תת נושא מחולק לפרקים וכל פרק‬
‫למשניות‪.‬‬

‫קודקס הלכתי שמהווה את הבסיס ליצירה ענפה שנעשית אחריו ולכן אנשים סבורים שהמרכז‬
‫הרוחני היא הטקסט המרכזי הזה שנקרא המשנה שאיפשר גם את שימור במסורת‪.‬‬
‫יש כאן מעשה חכם מאוד עם חזון בתקופה שהיא מאוד לא פשוטה‪.‬‬

‫כפי שניתן לראות – משנה סדר נזיקין מסכת בבא מציעא פרק ב משנה י"א‬
‫הסדר נזיקין הוא למעשה המשפט האזרחי‪.‬‬

‫‪18‬‬
 ‫שון אקרמן‬

‫אם נחזור לשופט אלון שאמר שמתאים לשלב את המשפט העברי עם המשפט הדתי‪ ,‬אחד החלקים‬
‫המרכזיים שאליו השופט אלון נושא עיניים זה סדר נזיקין‪.‬‬
‫בבא מציעא – שער אמצעי‪ ,‬עוסק בן השאר בהשבת אבידה כפי שראינו בשיעור הקודם‪.‬‬

‫ניתן לראות כאן איזושהי מחלוקת‪ ,‬בכתב יד קיימברידג' – אם אביו הוא גם תלמיד חכם אז אביו‬
‫קודם ולא רבו‪.‬‬

‫תוספתא‪ ,‬מסכת בבא מציעא‪( ,‬ליברמן) פרק ב‬

‫תוספתא זה גם טקסט מתקופת התנאים‪.‬‬

‫לא כל החומרים היו יכולים להיכנס למשנה מסיבות של מקום ומסיבות של אידיאולוגיה בין‬
‫היתר‪.‬‬
‫חלק מהחומרים שלא נכנסו למשנה נערכו חלקם לקובץ שנקרא תוספתא – תוספת למשנה‪.‬‬
‫המגמה של העריכה היא שונה‪ ,‬כלומר שאנשים אחרים ערכו אותו‪.‬‬
‫זה אותו פורמט של סדרים ומסכתות‪.‬‬

‫כל מה שלא נכנס למשנה בתקופת התנאים נקרא ברייתא (חוץ)‪ ,‬חלק מהברייתות נלקחו ונכנסו‬
‫לתוספתא‪.‬‬

‫‪19‬‬
 ‫שון אקרמן‬

‫פה לא כתוב רק שאביו תלמיד חכם‪ ,‬אלא אביו שקול לרבו‬

‫תנא קמא – התנא הראשון‪ ,‬לא נקבו בשמו אמר רבו שלימדו תודה‪ ,‬לא רבו שלימדו אומנות‪ ,‬ואי‬
‫זה זה רבו? שלימדו ופתח לו תחלה‪.‬‬

‫מחלוקת בין התנאים – מי הוא רב?‬

‫יש כאן מחלוקת בין התנאים – מי הוא רב‪.‬‬

‫הטקסט המשפטי הזה סובלן מאוד לריבוי דעות‪.‬‬
‫יש כאן קדימות לרב מתוך תפיסה שהבן תלוי ברב לצורך ההתקדמות הרוחנית‪.‬‬
‫אבל האבא עדיין משחק תפקיד‪ ,‬לא קטן‪.‬‬
‫זה בניגוד לכמה מקומות בברית החדשה שישו מתבטא בצורה מאוד ברורה שלא נותן חשיבות‬
‫גדולה למשפחה הביולוגית‪.‬‬

‫ציטוט מספר דברים ציטוט שהוא לא ממדרש הלכה אלא של משהו אחר‪ ,‬התנא דורש את‬
‫הפסוקים ובאמצעות זה הוא לא מוציא הלכה אלא רעיון‪.‬‬
‫הרעיון הוא שהאב הוא מי שמלמד אדם תורה‪.‬‬
‫הורות רוחנית כזו‪ ,‬ששונה מההורות הביולוגית אך לא דוחה אותו וכן נותנת לו מעמד מסוים‪.‬‬

‫לנוצרים הייתה גישה שונה בעניין הזה ‪ ,‬לגישה היהודית הייתה מסלול מקביל לכבוד להורים לצד‬
‫מתן כבוד לזה שמחנך את הילד – הרב‪ ,‬אמנם לרב יש עדיפות אבל האב קיים שם‪.‬‬
‫לעומת הנוצרים שם ישו דוחה את האמא והאח שנמצאים בצד‪.‬‬

‫‪20‬‬
 ‫שון אקרמן‬

‫מפגש מס׳ ‪05.12.22 – 6‬‬

‫הסוגות ההלכתיות – תוספתא‪ ,‬מסכת הוריות (הוראות של בית דין)‬
‫טקסטים תנאים שעוסקים בהוראות של בית הדין הגדול‪ ,‬כמובן כמו בכל משנה ובכל תוספתא‬
‫הועיל ומדובר בטקסט שנערך בעל פה והיה צריך לזכור אותו בעל פה הרבה פעמים מופיעים‬
‫נושאים באופן שהוא לא לגמרי קשור לנושא המרכזי אבל בגלל שיש לו איזשהו קשר מכניסים‬
‫אותו וזה עוזר לזכו ר ומשמר את ההלכות ‪ /‬חוקים הללו שמופיעים במשנה או בתוספתא‪.‬‬

‫כאן יש ניסוח דומה לגבי קדימות פדיון שבויים‬

‫תוספתא הוריות‪ ,‬פרק ב'‪ ,‬הלכה ה'‪-‬ו'‬

‫בטקסט הזה יש קדימות לפני הכל לאדם‪.‬‬

‫אדם לאחר מכן רבו ולאחר מכן אביו‪.‬‬
‫והאמא קודמת לכל אדם – יש חשיבות משמעותית לאם‪.‬‬
‫הרב הוא זה שלימד חוכמה ‪ /‬לימוד ‪ /‬אינטלקטואל – יש הדגשה של העניין הערכי ‪ /‬חינוכי לימודי‬
‫התוספתא מוסיפה קדימות בעניינים אחרים – יש לגבר עדיפות על פני אישה בעניינים של פדיון‬
‫שבויים‪ ,‬בעניין של סיכון חיים ובעניין של השבת אבידה‪.‬‬
‫הסברה היא שעל הגבר יש עליו מצוות גדולות יותר שחלות עליו ועל כן הוא יש לו חיוב גדול יותר‬
‫במצוות יש לו עדיפות‪ ,‬יש כאן תפיסה ששמה במרכז את עניין קיום המצוות‪.‬‬
‫מובן שבעיניים מודרניות יש כאן תפיסה פטריאכלית‪.‬‬
‫כאשר מדובר במצב שאיש ואישה חשופים – לאישה קודם נותנים את הבגד‪ ,‬וגם כאשר נמצאים‬
‫בשבי בגלל שאישה חשופה גם לאונס האישה תקבל קדימות‪.‬‬

‫‪21‬‬
 ‫שון אקרמן‬

‫בזמן שגם הגבר חשוף לאונס – האיש קודם‪.‬‬

‫יש כאן טקסט משפטי גרידא – וכעת אנו רואים גם סיפור‪ ,‬שזהו דבר חריג‪.‬‬
‫העשרה‬

‫פרופר ‪ -‬כמו שהוא‪ ,‬ללא תוספת‪ ,‬נטו‪ ,‬בדיוק‪.‬‬

‫פר אקסלנס – במיוחד‪ ,‬בצורה הנעלה ביותר‪ ,‬במלוא ההדר‪.‬‬

‫חוק זה לא רק עניין שיש לו תוצאות מעשיות‪ ,‬אלא שהוא גם טקסט ספרותי‪.‬‬

‫כך לפי דבריו של חיים נחמן ביאליק על המשנה‪.‬‬

‫מעשה שהלך רבי יהושע‪...‬‬

‫רבי יהושע נמצא ברומא שם היה מרד ושבויים יהודיים‪.‬‬

‫ישעיה פונה לחירשים ולעיוורים‪.‬‬

‫החלק הזה בפרק מסביר לנו למה ציטטו את הפסוק מספר ישעיה לטקסט המשפט שראינו קודם‬
‫לכן‪.‬‬
‫ילד קטן מבחינת הקדימות נמצא בתחתית הפירמידה‪.‬‬
‫מה קורה כאשר אותו ילד קטן עם פוטנציאל להיות תלמיד חכם?‬
‫גם הוא ייכנס בגדר תלמיד חכם כפי שלמדנו קודם‪ ,‬וזה החידוש של הסיפור שמובא כאן‪.‬‬

‫‪22‬‬
 ‫שון אקרמן‬

‫‪ 2‬משניות מפורסמות שעוסקות בין רבן גמליאל לרבי יהושע‬

‫רבי יהושע – תנא חשוב מאוד‬

‫רבן גמליאל – נשיא הסנהדרין‪ ,‬קרוב משפחה של הלל הזקן‪ ,‬בן הנין של הלל הזקן‪.‬‬
‫סנהדרין – בית הדין העליון שמחליט החלטה סופית בעניינים שלא היה ברור מה הדין‪ ,‬והוא גם‬
‫חוקק חוקים לטובת הקהילה‪ ,‬מנה ‪ 71‬חכמים‪.‬‬

‫וישב בירושלים כאשר בית המקדש היה קיים‪ ,‬וכאשר בית המקדש נחרב‪ ,‬הסנהדרין ונשיא‬
‫הסנהדרין עבר ליבנה‪.‬‬
‫יש כאן קונפליקט בין רבן גמליאל לרבי יהושע‪ ,‬שיש לו כל מיני היבטים כאשר מה שגלוי לעין‬
‫מתוך הטקסט שנראה זה ההיבט המשפטי כלומר הסכסוך בין נשיא הסנהדרין שקשור להלל‬
‫הזקן‪ ,‬משפחת אצולה לרבי יהושע הוא עניין משפטי לכאורה אבל מובן לנו שאין דבר כזה סכסוך‬
‫שהוא משפטי בלבד‪.‬‬
‫רבי יהושע הוא כמו תמונת ראי של רבן גמליאל‪ ,‬אם רבן גמליאל הוא נשיא הסנהדרין‪ ,‬הסמכות‬
‫שלו מגיעה מהעובדה שהוא מגיע מהלל הזקן (אגב גם רבי יהושע מגיע מגישת בית הלל)‪ ,‬אבל‬
‫הסמכות של רבי יהושע מגיע פרופר מהידע שלו‪ ,‬איש חכם בצורה יוצאת דופן ולא רק זה אלא‬
‫שהוא מגיע ממעמד כלכלי נמוך במובהק‪.‬‬
‫רבי יהושע עסק במכירת פחמים לפרנסתו‪.‬‬

‫‪23‬‬
 ‫שון אקרמן‬

‫קידוש החודש‬

‫השנה העברית היא שנה ירחית‪ ,‬כלומר השנה מורכבת מ‪ 12‬היקפים של הירח את כדור הארץ‪.‬‬

‫הירח כאשר הוא בין הארץ לשמש הוא נמצא במולדו – כלומר לא רואים דבר במבט מהארץ‪.‬‬
‫ירח משלים הקפה במשך – ‪ 28‬יום‪.‬‬
‫וכך למעשה שיש פער של כ‪ 12‬יום‪ ,‬כך שכל קמה שנים צריך ליצור שנה מעוברת‪.‬‬
‫יש חיוב שפסח ייצא בעונת האביב‪.‬‬
‫היה מונח שנקרא קידוש החודש‪.‬‬
‫איך יודעים מתי מתחיל החודש? בשנייה הראשונה שבה אפשר לראות שהשמש מאירה את הירח‬
‫זה מה שנקרא מולד הירח ‪ /‬מולד הלבנה‪.‬‬
‫מתוך זה גם כל החגים נגזרים מהדבר הזה‪.‬‬

‫המונח יום טוב שני של גלויות – בחגים חששו שההודעה לא תגיע‪ ,‬לכן כל מי שנמצא בתפוצות‬
‫חגג שני ימים של פסח‪ ,‬רק בדיעבד יכול היה לדעת‪.‬‬
‫עד היום למרות שאין את המושג קידוש החודש – זה נשאר‪.‬‬
‫יום טוב שני של גלויות הוא יממה נוספת שמצרפים מחוץ לארץ ישראל‪ ,‬מאז ימי חז"ל‪ ,‬לכל אחד‬
‫מן הימים הטובים‪ .‬יוצאים מהכלל הם יום כיפור שהוא יום אחד בכל מקום‪ ,‬וראש השנה שנחגג‬
‫יומיים אף בארץ ישראל‪.‬‬

‫קידוש חודש תשרי – חודש מיוחד מאוד‪ ,‬בא' בתשרי חל ראש השנה‪ ,‬ובאופן מסורתי כבר אז ועד‬
‫ימי אנו חוגגים ראש השנה במשך יומיים‪.‬‬
‫בא' בתשרי הרי חל ראש השנה אז חששו שלא יספיקו להודיע אז תמיד חגגו את יומיים‪.‬‬

‫במאה ה‪ 4‬לספירה בוטל המושג הזה שנקרא קידוש החודש‪.‬‬

‫מדוע? כבר היה קושי מבחינת המצב הגאו פוליטי – להעביר הודעות‪.‬‬
‫וכבר היה לוח קבוע למועדים‪.‬‬
‫אנשים שמסתכלים על הדרך שבה גורמי השמיים מתנהלים ואז אומרים אנחנו קובעים כבר‬
‫מעכשיו‪ ,‬שגם הקביעות של החכמים שקבעו את הלוח הקבוע לא מתבססות רק על גורמי השמיים‬
‫למשל הם קביעות שמתחשבות בשיקולים חברתיים ולא רק שיקולים מדעיים‪.‬‬

‫‪24‬‬
 ‫שון אקרמן‬

‫אלא קבעו גם חוקים שיאפשרו לנו לנהל את הלוח השנתי שתהיה מותאם לחברה ולקהילה‪.‬‬

‫הייתה מחלוקת על הלוח הקבוע‪ ,‬במשך שנתיים בארץ ישראל לא חגגו את החגים באותם מועדים‬
‫ולבסוף זה נפתר‪.‬‬
‫המחלוקת בין רבן גמליאל לרבי יהושע הייתה לגבי קבלת העדים לקידוש החודש (העברת‬
‫החודש)‪.‬‬

‫משנה ראש השנה‪ ,‬פרק ב'‪ ,‬משנה ח‪-‬ט‬

‫רבן גמליאל היו לו צורות של ירחים בלוח ובקיר שבעליית הגג שלו שהיה מראה ללא מלומדים‪.‬‬
‫אחת השאלות שמעסיקות את החוקים? למה שאנשים יבואו להעיד שראו את הירח?‬
‫הם קיבלו כבוד ‪ /‬הוקרה והיו שותפים למצווה שנקראת קידוש החודש‪ ,‬כלומר ראו בזה זכות‪.‬‬
‫ואותם הדיוטים ‪ /‬לא מלומדים – הציגו עדות מפוקפקת שהרי כתוב שהעידו איפה השמש נמצאת‬
‫כאשר היא הייתה בדיוק בעיניהם‪ ,‬ושראו את הירח במולדתו (שהרי לא ניתן לראותו)‪.‬‬

‫מפגש מס׳ ‪12.12.22 – 7‬‬

‫משנה שעוסקת בפדיון שבויים (משנה גיטין פרק ד' (ו' משנה שישית)‬

‫אין פודין את השבויים יתר על דמיהן מפני תיקון עולם – כלל משפטי שקובעת המשנה‪ ,‬כדי לא‬
‫ליצור מצב שאנשים ימשיכו לשבות שבויים אז חוקקו חוק שלא משלמים מחיר מופקע – כדי לא‬
‫לעודד מעשה כזה‪.‬‬

‫‪25‬‬
 ‫שון אקרמן‬

‫ואין מבריחים את השבויים מפני תיקון העולם – לא יוצרים מצב שבו משחררים שבוי בצורה‬
‫שהיא נגד החוק כדי לא להתנקם בשבויים שיבואו אחר כך‪.‬‬
‫ורבן שמעון בן גמליאל אומר מפני תקנת שבויים – שאומר שלדעתו הכלל המשפטי שאומר שאסור‬
‫להבריח את השבויים הוא לא נובע מתוך רצון להגן על השבויים העתידיים אלא על השבויים‬
‫הנוכחיים – אלו שיברחו יותירו את השבויים שיישארו ובכך יתנקמו בהם על מעשיהם של‬
‫הבורחים‪.‬‬

‫תקנה – חקיקה‪ ,‬והרי מה שניתן לראות כאן חקיקה של אותם חכמים ‪ /‬משפטנים מתקופת‬
‫המשנה שקובעים כלל אין פודין את השבויים יתר על דמיהם‪.‬‬
‫שלא תהיה לאחרים מוטיבציה לשבות שבויים‪.‬‬
‫תקנה = חקיקה שהיא במעמד של דרבנן‪.‬‬
‫כאשר מדובר בתורה שבכתב אז ראינו שם שיש כמה פסוקים שעוסקים בהשבת אבידה‪ ,‬ותנאים‬
‫כותבים מדרש הלכה ומוציאים הלכה מתוך הפסוקים האלה ואומרים שאפילו כהן שעליו נאסר‬
‫להיות בבית קברות הוא פטור מלהשיב את האבידה (שנמצאת בבית קברות) שאל לא להיטמא‬
‫למתים‪.‬‬

‫צורה ותוכן‪:‬‬
‫לכל החוקים יש מבנה מסוים ותוכן מסוים‪.‬‬
‫חשוב לשים לב גם למבנה‪ ,‬שהרי התוכן הוא מה שבדרך כלל אנו נותנים לו את מלוא תשומת הלב‪.‬‬

‫משנה ראש השנה‪ ,‬פרק ב'‪ ,‬משנה ח‪-‬ט (המשך משיעור קודם)‬

‫יש כאן מצב שבו בעל הסמכות קובע משהו שהוא מפוקפק ברמה העובדתית ‪ /‬המשפטית‪.‬‬
‫ואז מתעוררת דילמה מה לעשות‪ ,‬הרי התוצאה של המעשה המשפטי היא תוצאה חריפה מאוד‬
‫היא קובעת מתי נחוג את החגים באותו חודש – חודש תשרי‪ ,‬ואם התנאים לא מקבלים את‬
‫העדות אז הם יחוגו את החגים בזמן אחר – שזה יכול להיות מצב בעייתי וטראומתי מאוד‪.‬‬
‫רבן גמליאל מגיב בצורה חריפה מאוד – הוא אומר לו תשמע‪ ,‬אני מאוד דואג שאתה וכמובן כל‬
‫אלה שהולכים אחריך יחוגו את יום הכיפורים ביום שהוא מאוחר ביום אחד ליום שאני קבעתי כי‬
‫אתם לא מקבלים את עדות העדים‪.‬‬
‫להגנתו של רבן גמליאל ניתן שבאמת הוא מנהיג קהילה יהודית רעועה במיוחד (‪ 30‬שנה אחרי‬
‫חורבן בית שני) והדאגה שלו מביאה אותו לפעול בצורה אלימה משהו‪.‬‬
‫כמובן שיכול להיות כאן גם עניין של אגו‪.‬‬

‫‪26‬‬
 ‫שון אקרמן‬

‫ויקרא פרק כג‬

‫רבי עקיבא אומר לרבי יהושע – אל תצטער תראה מה כתוב בתורה – אשר תקראו אותם במועדם‪.‬‬
‫רבי עקיבא הוא אדם שקורא את התורה בצורה כל כך מדוקדקת שבה הוא אפילו לומד מתוך‬
‫איסור של אות בתורה הוא לומד משהו‪ ,‬מכיוון שלתפיסתו התורה היא אלוהית ואין בה אפילו‬
‫אות מיותרת‪ ,‬זה לא כמו בן אנוש שכתוב את הטקסט‪.‬‬

‫כלומר הקביעה של רבן גמליאל לפיה העדים הם עדים טובים כשרים והוא בעל הסמכות היא‬
‫הקביעה שאין בילתה (מיוחדת במינה‪ ,‬אין כמוה) זה לא שאפשר אחרת ברגע שבעל הסמכות קבע‬
‫שראש השנה חל בתאריך מסוים אז אין צורך לחשוש שחיללת את יום הכיפורים בגלל שהעדים‬
‫אמרו עדות שקר‪ ,‬לא‪ ,‬רבן גמליאל הוא הקובע – הקביעה שלו היא קונסטיטוטיבית – מהותית‪.‬‬
‫דרך אגב כפי שניתן לראות בסדר התנאים והאמוראים‪ ,‬בית המדרש של רבי ישמעאל יש לו פיסה‬
‫אחרת לגבי התורה כמובן גם התורה היא אלוהית והכל אבל רבי ישמעאל סבר שדיברה תורה‬
‫כלשון בני אדם ולכן לא כל ייתור או חיסור של אות ממנו ניתן ללמוד אלא שלפעמים התורה‬
‫חוזרת על דברים כי היא יודעת שהטקסט מופנה לבני אדם‪ .‬זו תפיסה פרשנית חוקתית אחרת‬
‫מאשר התפיסה של רבי עקיבא‪.‬‬
‫היא נענית לצורך של רבי יהושע כי מה הצורך שלו?‬
‫יש לו בעיה מצפונית דתית שהוא יחלל את יום הכיפורים בגלל שרבן גמליאל גזר עליו לעשות את‬
‫זה‪ ,‬רבי עקיבא אומר לו אל תדאג רבי יהושע מה שרבן גמליאל קבע הוא יום הכיפורים ולכן לא‬
‫צריך לחשוש שתעבור עבירה דתית‪.‬‬

‫המשך הטקסט‬
‫רבי יהושע מגיע לרבי דוסא בן הורכינס שאומר אם אנחנו נתחיל לערער על הסמכות של רבן‬
‫גמליאל אז זה אומר שאנחנו נכנס למצב של אנרכיה כלומר שנצטרך להעלות ספק על סמכותם של‬
‫בתי דין בעבר ובעתיד‪ ,‬ואילו כל בתי הדין צריכים לקבל סמכות מהסיבה הפשוטה שהם יוצרים‬
‫יציבות‪.‬‬

‫טקסט של הלל גרשוני‬

‫שמרנות לעומת מהפכנות – שמרנות אומרת שגם אם אתה מזהה משטר שיש איתו בעיה אתה לא‬
‫עושה איתו מהפכה‪ ,‬עם מיוסד על מסורת‪ ,‬ואם שוברים את המסורת ויוצרים מהפכה אז זה דבר‬

‫‪27‬‬
 ‫שון אקרמן‬

‫שהוא בכייה לדורות‪.‬‬

‫זה בניגוד לאלה שאחזו בתבונה‪ ,‬אם אנו רואים מוסד שהרציונל שלו אבד והוא פועל בצורה שהיא‬
‫ממש פוגעת במדינה ‪ /‬בקהילה אז רצוי שנבטל אותו‪.‬‬
‫הלל גרשוני אומר שמי שערך את המשנה תם אחרי הטיעון של רבי עקיבא את הטיעון של רבי‬
‫דוסא בן הורכינס הוא טיעון שמרני במובהק שאומר הוא יכול לטעות אבל מה שחשוב זה‬
‫היציבות‪ ,‬שאין פגיעה בסמכות של רבן גמליאל לא בגלל ענייני אגו אלא שתהיה סמכות אחת‬
‫מרכזית שתשמור על היציבות‪.‬‬
‫הלל גרשוני רואה בעריכה הזו של המשנה טיעון בעד שמרנות‪.‬‬

‫הטיעון של רבי דוסא בן הורכינס – הפסוק בא ללמד אותנו שברמת הסמכות הם שווים למשה‬
‫רבנו – אותם ה‪ 70‬האנונימיים העתידיים האלו שיבואו לאחריו‪.‬‬
‫מובן שברמה האינטלקטואלית יש הבדל בין אותם זקנים חכמים אנונימיים לבית משה רבנו אך‬
‫לא ברמת הסמכות‪.‬‬
‫שלושה זה המינימום שדיינים יכולים להיקרא בית דין‪.‬‬

‫שמות פרק כד‬

‫יש מורכבות בפסוק זה – כאשר דיינים דנים יש סוג של התגלות זוהי האנלוגיה‪ ,‬וההתגלות הזאת‬
‫היא לא פחותה מההתגלות שנעשתה למשה‪ ,‬יש כאן מורכבות מעניינת בין הטיעון המרכזי שאומר‬
‫– סמכותם של בתי הדין האנונימיים מושווית לסמכותו של משה רבנו‪.‬‬
‫יש כאן השוואה למה שעושים בבית משפט למעשה ההתגלות‪.‬‬

‫העשרה‬
‫רבן ‪ -‬נשיא הסנהדרין‪ ,‬בעיקר אלו שהם מצאצאי הלל‪.‬‬
‫רבי ‪ -‬תואר המקובל לתנא או אמורא שחי ופעל בארץ ישראל‪.‬‬
‫רב ‪ -‬אמורא שחי ופעל בבבל‪.‬‬

‫‪28‬‬
 ‫שון אקרמן‬

‫מפגש מס׳ ‪19.12.22 – 8‬‬

‫משנה ראש השנה‪ ,‬פרק ב'‪ ,‬משנה ח‪-‬ט‬

‫הסיפור מסתיים באופן הרמוני‪.‬‬

‫סמכותו של רבן גמליאל מצד אחד מתבססת ומתקבלת ומצד שני רבן גמליאל נותן הכרה‬
‫בחוכמתו של רבי יהושע שאומר בוא בשלום רבי ותלמידי‪.‬‬
‫הסיום ההרמוני הזה מאשש את העובדה שעריכת המשנה נעשית על ידי רבי יהודה הנשיא שהוא‬
‫אחד מצאצאיו של רבן גמליאל והוא בהחלט רוצה להציג את עמדת רבן גמליאל באור חיובי ולכן‬
‫מסיים בצורה כזאת‪.‬‬
‫כאשר קוראים חוק ורואים שם סיפור שמאשש אותו – בהכרח יש כאן מקום לפרשנות רחבה‬
‫יותר‪.‬‬
‫ברור שמי שערך את הטקסט גם חושב שרבן גמליאל טועה ברמה העובדתית – הוא לא חושב‬
‫שרבן גמליאל היה צריך לקבל את עדות העדים יש כאן איזה ביקורת מוסוות בחלק הראשון‪.‬‬

‫נוסח סוף הסיפור כפי שהוא מופיע בבריתא בתלמוד הירושלמי‪ ,‬מסכת ראש השנה‬

‫ברייתא כפי שלמדנו‪ ,‬מקור שהוא תנאי אבל חיצוני למשנה – כלומר לא נכנס לתוך המשנה‪.‬‬
‫הברייתא הזו מופיעה בתלמוד הירושלמי שנוצר בארץ ישראל בניגוד לתלמוד הבבלי‪.‬‬
‫מקור תנאי שמספר סוף אחר לסיפור‪,‬‬
‫ברור שהנוסח של סוף הסיפור הוא קצת יותר לטובת רבי יהושע‪ ,‬נותן לרבי יהושע יותר קרדיט‪.‬‬

‫יש הבחנה בין מה שהוא דאורייתא (מהתורה) לבין מה שהוא מדרבנן (מהחכמים)‬

‫מה קורה לגבי התורה שבעל פה?‬

‫האם מה שחכמים מוציאים בהיגיון חוקים מהתורה כפי שראינו לדוגמא בהשבת אבידה‪ ,‬האם זה‬
‫חוקים שניתן לתת להם את הכותרת הנורמטיבית דאורייתא שלגביו יש חומרה יתרה מאשר‬
‫חוקים שהם במעמד של דרבנן שגם אליהם מתייחסים ברצינות אבל פחות מחמירים לגביהם‬

‫‪29‬‬
 ‫שון אקרמן‬

‫ביחס לדאורייתא‪.‬‬
‫מה שאומר רבי עקיבא לרבי יהושע זה שרבן גמליאל בעצם יש לו איזה סמכות קונסטיטוטיבית‬
‫לקבוע את המועדים זאת אומרת בהשאלה‪ ,‬ניתן לטעון שברגע שנתנו סמכות לחכמים לפרש את‬
‫התורה להוציא ממנה הלכות לקבוע חגים וכו'‪ ,‬אז בעצם כל מה שהם קובעים אז הוא במעמד של‬
‫דאורייתא‪.‬‬
‫לדוגמא – בחנוכה‪ ,‬חנוכה לא מופיע בתורה‪ ,‬האל לא ציווה על חנוכה‪.‬‬
‫מי שקבע ותיקן את חנוכה אלה חכמים אז איך אנחנו מתבטאים בברכה אשר קדשנו במצוותיו‬
‫וציוונו? מתי האל ציווה בכלל?‬
‫אבל כפי שראינו בטקסט (שהועלה לאתר) יש כאלה שמסווגים את מצוות נר חנוכה כמצווה שהיא‬
‫דאורייתא מכיוון שהיא קדומה מאוד‪ ,‬ויש כאלה וביניהם הרמב"ם שמסווג את המצווה הזו‬
‫כדרבנן‪.‬‬
‫יש כאלה שיגידו שזה תפקידם של החכמים ויש כאלה שיגידו שאין זה מקומם לעשות כך‪.‬‬

‫תלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף לג עמוד א‬

‫התלמוד הבבלי מאורגן על פי שישה סדרי משנה והוא בעצם מבטא דיון של המשפטנים בתקופה‬
‫שאחרי המשנה במשנה עצמה‪.‬‬
‫המועד של הדיון הוא הבנה של המשנה‪.‬‬
‫התלמוד שנוצר בבבל הוא טקסט שערוך בהתאם ל‪ 6‬סדרי משנה‪ ,‬גם לו יש סדר שנקרא נזיקין‬
‫ובתוכו מסכת שנקרא בבא מציעא וגם בה יש על כל משנה במסכת יש דיון אמוראי‪.‬‬
‫אמוראים אותם משפטנים שחיו אחרי תקופת המשנה‪.‬‬

‫מנא הילי מילי? מניין אלה הדברים?‬

‫אנו לא יודעים לאיזה דברים מתכוונים אך מתוך התשובה ניתן ללמוד מהי השאלה‪.‬‬

‫‪30‬‬
 ‫שון אקרמן‬

‫והשאלה היא – רגע‪ ,‬אבדתו של אדם קודמת כל לעצמו שזה קצת צורם שהרי למה לא לאביו?‬
‫איפה הכבוד הראוי?‬
‫מאיפה לומדים התנאים את הדבר הזה שהרי זה לא אינטואיטיבי בכלל‪.‬‬
‫מי זה אותו רב?‬

‫דאפס כי לא יהיה בך אביון‬

‫דברים פרק טו‬

‫יש ציווי לספור ‪ 7‬שנים – ובשנה השביעית יש ציווי לשמוט את הכספים‪ ,‬כל מי שנתן הלוואה‬
‫לחברו בסוף השנה השביעית ההלוואה מתבטלת‪.‬‬
‫יש הבדל בין חבר הקהילה הלאומית לבין הנוכרי‪.‬‬
‫יש בשמיטת הכספים עניין של מיקום גיאוגרפי‪ ,‬יש כאן אימרה – בתוך העם שלך לא יהיה אביון‬
‫כי ידאגו לאנשים שלקחו הלוואות כי הם עניים וגם אם אתה שומט את הכספים יש כאן איזו‬
‫הבטחה אלוהית שלא יהיה אביון בעם שלך‪.‬‬

‫לאן הרב לוקח את זה מכאן?‬

‫רב מבצע מעין מדרש הלכה‪ ,‬קורא את הפסוק בצורה אחרת ממה שאנו קראנו‪ ,‬הרב אומר לא‪ ,‬יש‬

‫‪31‬‬
 ‫שון אקרמן‬

‫כאן שימוש במילה בך – יש כאן פנייה ספציפית לאדם כלומר אתה צריך לדאוג קודם כל לעצמך‬
‫אתה לא יכול לבצע פעולה שתגרום לעצמך להיות אביון אתה צריך לדאוג קודם כל לאינטרסים‬
‫שלך‪ ,‬למה? כי התורה ציוותה‪.‬‬
‫הקריאה הזאת במובן מסוים נוגדת את כל העקרון של שמיטת הכספים שהיא הרי נובעת‬
‫מסולידריות בין עשירים ועניים – סולידריות עמוקה ומרשימה שאומרת אנחנו לא ניתן לאנשים‬
‫ליפול ולכן לא נדאג קודם כל לאינטרסים שלנו אלא לאינטרסים של אחרים בכורה‪ ,‬והרב קורא‬
‫את זה אחרת והפנה לאותו פסוק‪.‬‬
‫מייחסים לכך חשיבות‪ ,‬הרב קרוב לתקופת התנאים אז יש לייחס לחשיבות לתובנות שיש לו‪.‬‬
‫מוסיף הרב‪ ,‬מי ששם את האינטרס העצמי שלו לפני האינטרס של אחרים בסוף הוא יהיה עני‪.‬‬
‫דרכו לא תצלח‪ ,‬דווקא סולידריות היא הדרך להגיע להצלחה‪.‬‬
‫רב עושה הבחנה בין משפט ובין מוסר‪ ,‬שלא הופיעה במשנה בשום צורה שהיא‪.‬‬
‫זה דבר מאוד מורכב‪ ,‬הרב בכוונה מפנה לשמיטת כספים כי שמיטת כספים היא בדיוק הדבר הזה‬
‫שמבטא שאם תהיה סולידריות המערכת כולה תתפקד בצורה טובה וגם הפרטים שבה אז מצד‬
‫אחד מתקף את החוק התנאי ומצד שני עושה הבחנה בין משפט ובין מוסר‪.‬‬

‫לסיכומו של עניין‪ ,‬קראנו ‪ 2‬שורות מתוך התלמוד הבבלי וראינו שבעצם יש כאן דיונים ערוכים של‬
‫אותם משפטנים שחיו אחרי תקופת התנאים בבבל והאמוראים האלה שמו להם למטרה לפרש‬
‫ולפרט ולהבין טוב יותר את המשנה זה מרכז הדיון האינטלקטואלי שלהם והנה לפנינו ‪ 2‬השורות‬
‫שכתובות ארמית בעיקרם‪ ,‬השפה המדוברת בבבל ‪ /‬בארץ ישראל באותה תקופה והדבר הזה‬
‫מבחין בין הטקסט התנאי לבין הטקסט האמוראי‪.‬‬
‫ואנחנו רואים שהדיון‪ ,‬האמירות הן מורכבות מענייניות והן מבטאות עמדות משפטיות שהן שונות‬
‫ממה שכתוב במשנה הן מבטאות חברה אחרת במובן הזה‪.‬‬

‫יש בכורה לרב‪ ,‬מביאים מקור תנאי שמוכר לנו‪ ,‬ברייתא שמופיעה בתוספתא‪.‬‬
‫כדי להעשיר את הדיון וכדי לאתגר את מה שכתוב במשנה‪.‬‬
‫היכולת שלנו היום להתמודד עם הטקסט האמוראי – התלמוד למרות שהוא כתוב בארמית היא‬
‫יכולת הרבה יותר קלה מאשר בעבר בגלל שאנשים חכמים מאוד הקדישו את חייהם להנגשת‬
‫הטקסט הזה‪.‬‬

‫העשרה‬

‫‪32‬‬
 ‫שון אקרמן‬

‫• תלמוד שטיינזלץ‪ ,‬נקרא גם תלמוד אבן ישראל הוא מהדורה של התלמוד הבבלי בעריכת הרב‬
‫עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)‪.‬‬

‫• קאנוניזציה ‪ -‬תהליך איסופם וגיבושם הסופי של כתבים לקובץ סגור שאין מוסיפים עליו ואין‬
‫גורעים ממנו‪.‬‬

‫• סטנוגרמה ‪ -‬רישום בשיטת הקצרנות של הרצאה‪ ,‬דיון וכדומה בסימנים מוסכמים‬

‫• פרוזבול ‪ -‬הוא תקנה הל כתית שנועדה לאפשר לגבות חובות של הלוואות שעבר זמן גבייתם ולא‬
‫ניגבו‪ ,‬מבלי שמצוות שמיטת הכספים‪ ,‬הנוהגת בסוף שנת השמיטה‪ ,‬תגרום לביטול החוב‪.‬‬
‫הפרוזבול ניתקן בידי הלל הזקן בסוף תקופת בית שני‪ ,‬והוא בשימוש נרחב גם בימינו‪.‬‬

‫• מהדורת שוטנשטיין ‪ -‬תלמוד בבלי מהדורת שוטנשטיין היא מהדורה מבוארת של התלמוד‬
‫הבבלי שיוצאת לאור על ידי הוצאת "ארטסקרול" וזוכה לפופולריות רבה‪ .‬לצד צילום דף הגמרא‬
‫המסורתי של ש"ס וילנא עם פירושי רש"י ותוספות‪ ,‬כלולים במהדורה זו עמודים ובהם ביאור‬
‫לגמרא והערות למדניות‪ ,‬שהופיעו בשפות עברית‪ ,‬אנגלית וצרפתית‪.‬‬

‫דף מתוך מהדורת שוטנשטיין‪:‬‬

‫‪33‬‬
 ‫שון אקרמן‬

‫מפגש מס׳ ‪26.12.22 – 9‬‬

‫גישות שונות על רבנים‬

‫לפי רבי מאיר יש כאן רב שנותן יותר כלים מאשר ידע‪.‬‬

‫לפי רבי יוסי הרב שעליו מדברים זה משהו אפילו מאוד מינימלי‪ ,‬הכבוד שצריכים לתת לתלמידי‬
‫חכמים ולהעדפה שלהם זה דבר מאוד רחב בעיני רבי יוסי‪.‬‬
‫ואז מתחיל דיון שהוא מתקופת האמוראים (כפי שניתן לראות את השפה הארמית)‬
‫"כגון רב סחורה דאסברן זוהמא ליסטרון"‬

‫כשרבא אומר לנו זאת הוא גם אומר לנו שהמשניות האלו חשובות עדיין‪.‬‬
‫שלטעמו ההסבר של המילים האלה הוא רלוונטי‪ ,‬על אף שאמנם בית המקדש לא קיים‪ ,‬ודיני‬
‫טומאה וטהרה כבר פחות דואגים לשאלות האלו‪.‬‬

‫בין דורו של רב מאותה תקופה הוא שמואל שייסד ישיבה בנהרדא ושאחר כך עברה לפומפדיתא‪.‬‬
‫קריעה זהו מנהג אבלות נוהגים על אנשים קרובים מאוד‪.‬‬
‫יש משהו ברב שיש בה אלמנטים של הפיכת אדם קרוב אליך‪ ,‬שמואל אותו אמורא גדול לא‬
‫מתבייש לומר‪ ,‬הרב הזה שהסביר לי כך וכך לגבי אותם המפתחות אני קורע עליו קריעה – שהרי‬

‫‪34‬‬
 ‫שון אקרמן‬

‫הסביר לו ‪ 2‬מילים על משנה אזוטרית אבל עדיין מתאבל עליו כאילו הוא קרוב אליו מאוד‪.‬‬

‫אמר עולא (שהוא אמורא ארצישראלי) שתלמידי החכמים בבבל נוהגים בקולגות שלהם שבתוך‬
‫קבוצת הלימוד הם נוהגים בכבוד אחד בשני שיוצרת קירבה משפחתית שכזאת – שקורעים האחד‬
‫על השני‪.‬‬
‫מוסיף עולא ואומר כאשר יש דילמה בין אב לבין רב מדובר רק ברב מובהק‪.‬‬
‫רוב הפעמים העדיפות תהיה לאב למעט כאשר מדובר ברב אחד – מובהק‪.‬‬

‫בארמית באי זה צורך ‪ /‬שאלה‪.‬‬

‫תלמיד וצריך לו רבו – אם יש מערכת יחסים מורכבת יותר‪ ,‬שהרב גם מקבל מהתלמיד דברים‬
‫נורא תלוי איך שואלים את השאלה – כי השאלה יכולה להיות מאוד פוגענית על רקע היחסים של‬
‫רב חסדא ורב הונא – רב הונא הבין שרבי חסדא שאל זאת בצורה קנטרנית שאומר שהוא לא‬
‫באמת הרב שלו ואז רב הונא מגיב בצורה תקיפה‪.‬‬

‫הדיונים של האמוראים על המשנה מהווים כמה עניינים – העמקה במשנה של הפרטים וברמה של‬
‫העריכה של הטקסט ניתן לראות פתיחות מחשבתית‪.‬‬

‫אנו יכולים למצוא את המקורות של המשפט העברי בפרויקט השו"ת באתר של המכללה‪.‬‬

‫‪35‬‬
 ‫שון אקרמן‬

‫רמב"ם‪ ,‬משנה תורה‪ ,‬הלכות גזלה ואבדה‪ ,‬פרק י"ב‬

‫הלכה ב ניתן לראות שהרמב"ם מכיר את התלמוד הבבלי כלומר את מה שאמר עולא‪.‬‬

‫רבי משה בן מימון אשר חי במאה ה‪ 12‬שגם היה משפטן גדול בנוסף להיותו איש חכם‪ ,‬רופא‬
‫ופילוסוף מוכר מאוד‪.‬‬
‫‪ 2‬ההלכות הקטנות הללו שאנחנו קראנו מבוססות על לימוד של משנה‪ ,‬תוספתא‪ ,‬חלק מהתלמוד‬
‫הבבלי וכן הלאה‪.‬‬
‫הרמב"ם הסתמך על כל המקורות האלה בשביל להכריע את ההלכה‪.‬‬
‫למה הפרויקט הוא 'מוזר'?‬
‫כל התרבות המשפטית שאנו אוחזים בה היא תרבות היררכית‪ ,‬יש את המרכז והנה אחריו יש את‬
‫השוליים ‪ /‬את המפרשים‪.‬‬
‫משנה תלמוד ורק אחר כך כל השאר‪.‬‬
‫והנה הרמב"ם עושה מעשה כדי לשמר את התרבות המשפטית וכותב טקסט שבעצם אומר‬
‫לאנשים אתם לא צריכים ללמוד משנה ותלמוד כדי להיות יהודים מלאים אלא שאני מאפשר לכם‬
‫את זה‪ ,‬כמובן שכוונותיו הן טהורות אבל הספר כאשר הוא יצא עורר התנגדות רבה שהרי הוא לא‬
‫הפנה למקורות שעליו הוא מסתמך הוא מנתק את ההלכה ממקורותיה‪.‬‬
‫בעצם כל האתוס הזה שדיברנו עליו כל הקורס‪ ,‬קודם כל התורה לאחר מכן לתורה שבעל פה‬
‫ולתוספתא ממש שכבה על שכבה‪ ,‬הרמב"ם שיש לו חזון כל כך גדול עשה מעשה שהרגיז מאוד את‬
‫תלמידי החכמים בדורו עד שהחרימו את הפרויקט העצום הזה‪.‬‬
‫במאה ה‪ 16‬כתב רבי יוסף קארו את השולחן ערוך שהפך להיות הספר ההלכה הפופולרי ביותר‪,‬‬
‫למה יותר מהמשנה תורה של הרמב"ם? בשולחן ערוך יש הפניה לאותם מקורות‪ ,‬היה נאמן וקשוב‬
‫לאותה היררכיה‪.‬‬

‫‪36‬‬
 ‫שון אקרמן‬

‫מפגש מס׳ ‪02.1.23 – 10‬‬

‫הרמב"ם ניסה לגשר בין התרבות המערבית לתרבות היהודית‪.‬‬

‫היה איש רציונלי‪ ,‬הוא לא האמין שיכולה להיות ישות – אלוהים שמתערבת באופן פעיל‬
‫בהיסטוריה בצורה שהיא דומה לבני אדם‪.‬‬
‫הרמב"ם שראה את ההאנשה שהאל מדבר ‪ /‬כועס וכו' ‪ ,‬תפס הרמב"ם כמטאפורות שבאות‬
‫להסביר לאדם הפשוט‪.‬‬
‫האיש הזה שראה באל מניע בלתי מונע‪ ,‬ישות שהעולם פועל מכוחה אבל היא לא עושה דבר כדי‬
‫שהיא תפעל‪ ,‬נובע מתפיסה מאוד פשוטה שהאל הוא שלם‪ ,‬ולא יכול להיות לו רצון‪ ,‬כי רצון מביע‬
‫איזשהו חוסר – והאל הרי מבטא שלמות‪.‬‬
‫בספר מורה נבוכים – זה הפרויקט הגדול שלו שם להסביר מחדש את כל המקורות האלה לפי‬
‫תפיסתו הרציונלית‪.‬‬

‫מה הרמב"ם מחשיב כמצוות דאורייתא?‬

‫יש ‪ 613‬מצוות שניתנו למשה‪ ,‬כל אחת מהן היא מדאורייתא – מהתורה‪.‬‬
‫לרמב"ם יש תפיסה מאוד ספציפית‪ ,‬בעיני רמב"ם הקרבה של משה רבנו היא הקרבה הגבוהה‬
‫ביותר לאלוהים‪.‬‬
‫משה רבנו בעיניו הייתה לו יכולת שכלית ורוחנית שאיפשרה לו להתחבר לאל שהוא מניע בלתי‬
‫מונע – הוא היחיד שיכולים להגיד על נבואתו שהיא מדאורייתא‪.‬‬
‫זוהי תפיסה אונטולוגית‪.‬‬
‫למה חשוב להדגיש את הדבר הזה ‪ -‬שזה לא מצוות מדרבנן – שלא ניתנו למשה?‬
‫מכיוון שכבר דנו בזה וחשוב לו להבהיר את הנקודה הזאת ולשמר את הגרעין של נבואת משה‬
‫רבנו‪.‬‬
‫הלכה למשה בסיני – אותם דברים שנאמרו למשה בעל פה‪ ,‬הועברו אליו בעל פה ולא נכתבו‬
‫בתורה שבכתב‪.‬‬
‫לדוגמא – שצריך לקחת את ארבעת המינים‪ ,‬ענף עץ עבות שאין מחלוקת שזה ההדס‪.‬‬
‫והדבר הזה הוא במעמד של דאורייתא‪.‬‬
‫מנקודת מבט חילונית ברור שמדובר כאן בתפיסה כזו – יש דברים שניתנו בחוקה הם דברים‬
‫שלגביהם לא צריכה להיות מחלוקת הם עניין סגור‪.‬‬

‫‪37‬‬
 ‫שון אקרמן‬

‫כלומר אל תפרש את החוקה בצורה שצריך לשנות אותה ולהתאים אותה לימינו‪.‬‬
‫אם רוצים לשנות אותו אז יש לעשות זאת לפי הפרוצדורה‪.‬‬
‫הרמב"ם אומר כל מה שמגיע אחרי משה רבנו‪ ,‬אפילו הנביאים‪ ,‬הוא מצווה שנחשבת מדרבנן‬
‫ויכולה גם ליפול במחלוקת מכיוון שרק בדאורייתא אין מחלוקת בגלל העוצמה של נבואת משה‪.‬‬
‫הרמב"ם אומר שלדוגמא נר חנוכה שזו תקנה של חכמים ברור מאליו שמדובר בדרבנן כי זה חוק‬
‫שחכמים חוקקו כדי להגיב לאיזה אירוע היסטורי‪.‬‬
‫למה אומרים ברוך ה'‪ ...‬אשר במצותיו וציוונו? הרי האל לא ציווה אותנו אז למה בכל זאת?‬
‫הרמב"ם אומר יש איזשהו גשר בין הסמכות של החכמים לחוקק חוקים לבין התורה והאל עצמו‪,‬‬
‫מה הגשר ההוא? מצווה שהיא מפורשת בתורה – "לא תסור מכל אשר יגידו לך ימין ושמאל"‪.‬‬
‫יש דבר נוסף בשם גזירות שמטרתם ליצור איזשהו גדר לוודא שאנשים לא עוברים עבירה במיוחד‬
‫מסוג דאורייתא‪ ,‬לדוגמא בתורה שבכתב כתוב שאסור בשר וחלב ולא עוף וחלב‪ ,‬וחכמים גזרו‬
‫גזירה שאסור גם עוף וחלב – שזה גם מדרבנן כאמור‪.‬‬

‫החלק השני עליו מדבר הרמב"ם – פירוש מקובל‬

‫הרמב"ם אומר שיש איסור מדאורייתא שניתן למשה אבל הוא לא רשום מפורש בתורה אז איך‬
‫מונים אותו כמצוות דאורייתא?‬
‫האיסור של אב לקיים יחסי מין עם בתו הוא לא כתוב בתורה שזה דבר מאוד מפתיע‪ ,‬מוזר‬
‫כשלעצמו‪ ,‬אבל כפי שמעיר הרמב"ם מופיע האיסור על הסב לקיים יחסים עם נכדתו ואומר‬
‫הרמב"ם קל וחומר שאם יש איסור על הסבא אז גם על האבא – אבל זה לא כתוב מפורשות‪.‬‬
‫הרמב"ם אומר שזה דבר הגיוני‪ ,‬יש כאן היסק הגיוני‪.‬‬
‫הרמב"ם אומר שיש אפשרות נוספת ללמוד את האיסור בעזרת כלל – גזירה שווה‪.‬‬
‫זה בעצם להגיד התורה היא טקסט חוקתי‪ ,‬אלוהי ולכן ברמה הטקסטואלית שיש שימוש באותם‬
‫מילים אז יש לקרוא את עניין א באותה צורה את עניין ב גם אם לא כתוב בו במפורש‪.‬‬
‫יש כאן מסקנה שיש לקרוא את הטקסטים בצורה דומה‪.‬‬

‫‪38‬‬
 ‫שון אקרמן‬

‫ניתן לראות דמיון בין פסוק י' לפסוק יז'‪.‬‬

‫והנה אומרים בעצם בזה שהמחוקק משתמש במילה הנה בשני הפסוקים האלה‪ ,‬שיש גם לקרוא‬
‫את פסוק י' ולהסיק שאסור לאב לקיים יחסים עם בתו‪.‬‬
‫ואומר הרמב"ם אומר שיש כאן מצוות דאורייתא למרות שכפי שראינו קודם מה שלא כתוב‬
‫במפורש לא יכול להיות מדאורייתא אלא מדרבנן‪.‬‬
‫למה בכל זאת הרמב"ם קובע שזה מדאורייתא?‬
‫אומר הרמב"ם יש מקרים מסוימים שניתן להסיק מצווה מהתורה‪ ,‬באופן רגיל שמסיקים מצווה‬
‫רגילה זה מעמד של דרבנן – היסקים הגיוניים שניתן לחלוק עליהם‪.‬‬
‫יש מקרים מיוחדים שההיסק הגיוני הוא לא המקור המשפטי למצווה‪ ,‬המקור הוא שניתן למשה‬
‫רבנו מאלוהים‪ ,‬וזהו פירוש מקובל – שהרי הוא גם מוסק באופן הגיוני אבל מה ההבדל? יש‬
‫מסורת רבת שנים שמייחדת אותם‪.‬‬
‫המצוות האלה ניתנות למשה רבנו בעל פה ואין לגביהם מחלוקת‪.‬‬
‫הלכה למשה מסיני – אותן הלכות שנאמרו למשה בעל פה והן לא כתובות בתורה שבכתב וגם לא‬
‫ניתן להן רמז‪.‬‬

‫הלכה למשה מסיני ופירוש מקובל הם ‪ 2‬חלקים ששייכים למעמד דאורייתא‪,‬‬

‫‪ 3‬החלקים הנותרים הם ‪ :‬כל אותם הלכות שנלמדות באמצעות היסק מן התורה‪ ,‬תקנות וגזירות‬
‫– שהם במעמד של דרבנן‪.‬‬
‫לאנשים שקראו זאת היה להם לקבל את התפיסה הזאת כי במקורות האלה כתוב שכל התורה‬
‫שבעל פה ניתנה בסיני אז איך אתה הרמב"ם מסביר את הדבר הזה? זה דבר שמאוד זעזע את בני‬
‫דורו של הרמב"ם‪.‬‬

‫העשרה‬
‫אונטולוגיה ‪ -‬תורת ההוויה או תורת היש‪ ,‬הוא התחום בפילוסופיה העוסק בטבע של היש‪,‬‬
‫הקיים או המציאות‪.‬‬

‫ענף עץ עבות – הדס‬

‫טוטפת – תכשיט בצורה קמע המונח על המצח‬

‫‪39‬‬
 ‫שון אקרמן‬

‫מפגש מס׳ ‪09.1.23 – 10‬‬

‫הרמב"ם מפרש‬

‫הרמבם עושה משהו מאוד יפה גם בעניין של פירוש מקובל ושל האיסור על האב לקיים יחסים עם‬
‫בתו‪.‬‬
‫אביי במסכת הזאת אומר כך (ציטוט לא מדויק‪ ,‬בהמשך נראה ציטוט מדויק) – אל תהי גזירה‬
‫שווה קלה בעיניך שהרי האיסור על אב לבוא על בתו לא כתוב בתורה במפורש ולא למדה הכתוב‬
‫אלא מגזירה שווה‪.‬‬
‫הרמבם קשה לו לקבל את האימרה הזאת‪ ,‬הרמבם ראה בטקסטים האלה כקדושים‪.‬‬
‫והנה יש כאן ציטוט של אביי‪ ,‬אמורא חשוב שהאיש הזה אומר במפורש שהאיסור הוא גזרה שווה‬
‫והוא לא כותב שזה פירוש מקובל‪.‬‬
‫אז מה עושה הרמבם כדי שזה יתאים גם לשיטתו‪ ,‬אנו כמשפטנים יכולים מאוד להעריך את‬
‫המאמץ הפרשני הזה‪.‬‬
‫הרמבם מתמקד במילים שאמר אביי ולא למדע הכתוב‪.‬‬
‫והרמבם תוהה למה לא כתוב ולא למדונה‪ ,‬שלא אנחנו למדנו?‬

‫הרמבם קצת עושה כאן פירוש מאולץ אבל הניסיון יפה כי הוא מלמד על הרצון להתאים את‬
‫הדברים שלו לאלה שנאמרו לפניו שלא ייחשב כמי שחולק על אמוראים ‪ /‬תנאים‪.‬‬
‫פירוש מקובל – הלכה שניתן ללמוד אותה בהיגיון מן התורה‪ ,‬אומר הרמבם שיש לנו מסורת‬
‫לגביה שהמקור להלכה הזאת היא לא בהכרח ההיסק ההגיוני אלא בגלל העובדה שיש לה‬
‫היסטוריה רבת שנים‪.‬‬

‫‪40‬‬
 ‫שון אקרמן‬

‫ההלכה של משה לסיני היא שונה מפירוש מקובל – שהן כל כולן בעל פה‪.‬‬
‫והן גם במעמד של דאורייתא אבל הם שונים מפירוש מקובל כי לא ניתן ללמוד אותם בהיגיון‪.‬‬
‫דינים שנלמדו באמצעות שימוש במידת היגיון ובהם נופלת מחלוקת והם במעמד של דרבנן על פי‬
‫הרמבם‪.‬‬

‫לסיכום יש ‪ 3‬חלקים בתורה שבעל פה‪:‬‬

‫‪ – 1‬אלה שלא כתובים כלל מה שניתן למשה רבנו במעמד הר סיני – דאורייתא‬
‫‪ – 2‬דבריםש נלמדים בהיגיון מהתורה ‪ 0‬דרבנן סביר להניח שיהיה לגביהם מחלוקת‬
‫‪ – 3‬דברים שניתן ללמוד בהיגיון – פירוש מקובל‪ ,‬אבל זה לא נגזר מההיגיון אלא בעקבות מסורת‬
‫קדומה וארוכת שנים – דאורייתא‬

‫‪41‬‬
 ‫שון אקרמן‬

‫גזירה שווה – עיר הנידחת‬

‫מדובר על אנשים שמדיחים אנשים לעבודה זרה – בהקבלה ללימודים שלנו – עבירת בגידה‬
‫במשפט העברי‪ ,‬כי יש כאן תפיסה שאומרת שאדם מחויב בחוזה לאל העברי והנה אתה עובד‬
‫עבודה זרה אתה בוגד בו והמטאפורה הכי שכיחה – בגידה‪.‬‬
‫יש כאן ניסוח מאוד יפה – הייתה הדחה של העיר לעבודה זרה ויש עונש קולקטיבי על העבירה‬
‫הזאת – ל החריב את העיר‪ ,‬הורגים גם ילדים שהם בכלל ללא אחריות משפטית מה הם אשמים‬
‫שההורים שלהם עבדו בעבודה זרה‪.‬‬

‫למרות הקושי בעונש המוות הקולקטיבי – עדיין ניתן לראות בפסוקים האלה הליך משפטי בבירור‬
‫כתוב במפורש‪ ,‬וכתוב גם שיש עניינים של דיני ראיות שצריך ‪ 2‬עדים לפחות למעשה ולא רק זה‬
‫אלא שיש כאן מחשבה עמוקה – שאם אתה מעיד משהו על מישהו אתה זה שתצטרך להוציא‬
‫לפועל את גזר הדין‪.‬‬

‫מדרש תנאים לדברים‬

‫‪42‬‬
 ‫שון אקרמן‬

‫‪ 7‬חקירות – הליך אינטנסיבי של חקירת העדים‪.‬‬

‫מתוך הגזירה השווה מגיעים התנאים למסקנה שלא עושים עונש קולקטיבי אלא כל אחד ואחד‬
‫שרוצים להוציא להורג יש צורך בהליך משפטי מלא של עדים וראיות בניגוד למה שניתן ללמוד‬
‫מהפשט של הטקסט‪.‬‬

‫המשמעות שרוב רובה של התורה הוא מדרבנן והחכמים באמת חששו שזה יגרום לזלול באותם‬
‫הלכות‪ ,‬מה הדרך שבה הרמב"ם מתמודד עם זה?‬

‫אומר הרמבם שהאיסור על אב לבוא על ביתו שברור שהוא מדאורייתא גרם לאנשים לטעות‬
‫ולחשוב שכל דבר שניתן להסיק בהיגיון הוא מדאורייתא‪.‬‬

‫הגישה השלישית שאותה מייצג הרמב"ן – ההיסק ההגיוני הזה מבטא את מה שהתורה אומרת –‬
‫הרמבם חולק על גישה זאת‪.‬‬

‫‪43‬‬
 ‫שון אקרמן‬

‫נקודות סיכום של השיעורים האחרונים – על ידי המרצה‬

‫לאחר מכן הצגתי בפניכם שני מדרשי הלכה‪ .‬ראינו כי מדרש ההלכה התנאי הוא "תלמיד‬ ‫‪‬‬
‫לטקסט" של התורה העומד במרכזו‪ .‬המדרש מוציא הלכות מן הטקסט המקראי‪ ,‬בדרך של‬
‫פרשנות‪ ,‬הגיון‪ ,‬היקש‪ .‬במקרה שלפנינו הסיקו בעלי המדרש מתוך המלים של התורה כי יש‬
‫מקרים מסוימים שיוצאים מן הכלל ובהם אין חובה להשיב אבדה או לעזור בפריקה‬
‫וטעינה‪.‬‬
‫בצמוד ללימוד מדרשי ההלכה עסקנו במתח שבין מסורת וחידוש הטמון בהם – האם‬ ‫‪‬‬
‫מדובר במדרש יוצר או מדרש מקיים‪ .‬עמדנו על מחלוקת החוקרים בעניין זה‪ ,‬ועוד נשוב‬
‫למתח שבין מסורת וחידוש כשנעסוק בחלקיה השונים של התורה שבעל פה‪.‬‬
‫אחר כך הצגתי בפניכם את המשנה‪ .‬נתתי לכם לקרוא את המבוא שכתב משה הלברטל‬ ‫‪‬‬
‫למשנה ובה הוא מתאר את הסוגה המיוחדת של המשנה ואת הדרך שהתפתחה‪ .‬המשנה‬
‫ערוכה בצורה תימטית (נושאית) יוצאת מהכלל‪ ,‬ועריכתה מקלה על זכירתה על פה (הזכרתי‬
‫את חשיבותה של עריכה ואת העובדה שעריכה תמיד טומנת בחובה גם החלטה שלא לכלול‬
‫טקסטים מסוימים)‪ .‬המשנה מורכבת מרצף של מחלוקות (אם כי דווקא במשנה שלמדנו‬
‫לא בא לידי ביטוי מאפיין מרכזי זה)‪ ,‬ועל כן נטוע בה פלורליזם עמוק‪ .‬כטקסט הנלמד ונשנה‬
‫על פה‪ ,‬ערוכה המשנה בצורה שיהיה קל לזכור את מרכיביה‪ ,‬ולעתים היא משלבת נושאים‬
‫שונים תחת כותרת אחת בשל הרצון לשמר את האסוציאציה המאפשרת לזכור ביתר קלות‬
‫את המשנה‪ .‬כמו כן הערנו שלעתים קרובות המשנה היא קזואיסטית (היינו מתארת את‬
‫הכלל המשפטי באמצעות דוגמא ספציפית שממנה ניתן להסיק את הכלל המשפטי)‪ ,‬ולעתים‬
‫רחוקות יותר היא מנסחת כלל משפטי כללי ללא דוגמא ספציפית‪.‬‬
‫קראנו את המשנה העוסקת בקדימות בהשבת אבדה‪ ,‬נשיאת משאוי ופדיון מן השבי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫המשנה מציגה מצבים נדירים ביותר (אם כי לא בלתי אפשריים) כדי לחדד סדר עדיפויות‬
‫משפטי וערכי ולהמשיג בצורה מוחשית את סדר העדיפויות הזה‪.‬‬
‫במסגרת זו גם שוח חנו על ההבחנה שבין תורה שבכתב ותורה שבעל פה והבאתי בפניכם‬ ‫‪‬‬
‫את המקור הקדום ביותר שבו מצוינת הבחנה זו במפורש – מקור תנאי שבו נכרי מבקש‬
‫מהלל ושמאי שיגיירוהו על מנת שילמדוהו תורה שבכתב בלבד‪ .‬דיברנו גם על כך‬
‫שהטקסטים התנאיים כתובים‪ ,‬רובם ככולם‪ ,‬בעברית‪ ,‬ועל האיסור לכתבם כדי להבדילם‬
‫מהתורה שבכתב‪ .‬הזכרתי גם שחלקה של התורה שבעל פה קדום ומגיע יחד עם התורה‬
‫שבכתב‪ ,‬וחלקה התפתח מאז ימי שיבת ציון‪ ,‬וביתר שאת בתקופת התנאים מהמאה‬
‫הראשונה לפני הספירה ועד תחילת המאה השלישית לספירה (חתימת המשנה)‪ .‬סוגות אלה‬
‫מהוות שיקוף של תקופת תיקוף‪ ,‬יצירה‪ ,‬ופיתוח אינטנסיבי של המשפט העברי‪.‬‬
‫לאחר מכן הצגתי בפניכם את התוספתא באמצעות לימוד ההלכות העוסקות בקדימות‬ ‫‪‬‬
‫בהשבת אבדה ובשאלה מי נחשב "רבו" לעניין זה‪ .‬התוספתא‪ ,‬הנקראת כך כי היא נחשבת‬
‫"תוספת" למשנה – היא קובץ הערוך בתבנית שבה נערכה המשנה ומצויות בה הלכות‬
‫מתקופת התנאים שלא הוכנסו למשנה‪ .‬גם היא‪ ,‬כאמור‪ ,‬ערוכה בששה סדרים‪ ,‬ומסכתות‪,‬‬
‫כמשנה‪ .‬היום‪ ,‬שלא כבעבר‪ ,‬מתייחסים חוקרים לעריכת התוספתא כעריכה בעלת מגמה‬
‫שונה מן המשנה שיש לעמוד על טיבה‪ .‬כל ההלכות בתוספתא הינן ברייתות – היינו‬

‫‪44‬‬
 ‫שון אקרמן‬

‫"חיצוניות" למשנה‪ ,‬יש גם ברייתות שלא מופיעות בתוספתא ולא מופיעות במשנה אלא‬
‫בתלמודים ובמקורות אחרים‪.‬‬
‫בהלכה העוסקת בשאלה מיהו "רבו" לעניין השבת אבדה ראינו כי התוספתא‪ ,‬כמשנה‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫סובלנית מאוד לריבוי דעות ומופיעות בה מגוון של דעות בעניין זה שכל אחת מהן משקפת‬
‫אידיאולוגיה שונה‪.‬‬
‫סיימנו את השיעור בקריאת קטע מתוך מרקוס ג' בברית החדשה – מן הקטע עולה הבדל‬ ‫‪‬‬
‫מרכזי בין הטקסטים התנאיים ובין עמדת ישו המוצגת על ידי מרקוס – הטקסטים‬
‫התנאיים אמנם נותנים בכורה לרב על האב אבל עדיין רואים בקשר הביולוגי‪-‬פיסי קשר‬
‫בעל חשיבות‪ ,‬ואילו אצל ישו יש דחייה מכל וכל של הקשר הביולוגי‪-‬פיסי (אב‪-‬אם‪-‬אח‪-‬‬
‫אחות) לטובת הקשר הדתי‪-‬רוחני בין הרב לתלמידיו‪.‬‬
‫אחר כך למדנו את התוספתא במסכת הוריות העוסקת בקדימות לגבי פדיון מן השבי‪ .‬חזרנו‬ ‫‪‬‬
‫שוב על הדרך המיוחדת שבה מומשגת הקדימות ואחר כך שוחחנו על שתי נקודות נוספות‬
‫העולות מן התוספתא‪ :‬הראשונה‪ ,‬מתן בכורה לתלמידי חכמים – הרחבנו קצת לגבי הנטייה‬
‫להעניק כבוד לתלמידי חכמים וביתר שאת אחרי חורבן הבית השני שהציב את תלמוד‬
‫התורה ואת התפילה במרכז עבודת האל בהיעדר בית מקדש והקרבת קרבנות‪ .‬שוחחנו גם‬
‫על קורטוב החשדנות שצריך להיות למשפטנים בכל קריאה של כללים משפטיים המעניקים‬
‫כוח למעמד הקובע את הכללים המשפטיים‪ .‬הנקודה השנייה המעניינת העולה מן‬
‫התוספתא היא שילובו של סיפור בתוך הטקסט המשפטי‪ .‬ראינו כי על פי הסיפור יש לפדות‬
‫מן השבי גם מי שהוא תלמיד חכם בפוטנציה‪ ,‬וזאת למרות הרגישות והמחשבה שהוקדשה‬
‫לשאלה מתי יש לפדות מן השבי ובאיזו עלות‪.‬‬
‫הוספנו כאן גם את האבחנה בין "דאורייתא" ובין "דרבנן"‪ ,‬ולמדנו כי התורה שבעל פה‬ ‫‪‬‬
‫מורכבת מחומרים עתיקים שיש להם מסורת ארוכת שנים שחלקה מגיע עד להתגלות‪,‬‬
‫ומחומרים חדשים יותר‪ ,‬יציר כפיהם של חז"ל‪.‬‬
‫בנקודה זו עברנו לעסוק באחת הדוגמאות הקלאסיות לשילובו של סיפור בטקסט ההלכתי‬ ‫‪‬‬
‫התנאי שבמשנה – הוויכוח שהתגלע בין רבן גמליאל לרבי יהושע ביחס לקידוש החודש‪.‬‬
‫כהקדמה לניתוחן של שתי המשניות במסכת ראש השנה הסברתי מהו "קידוש החודש"‪.‬‬
‫ראינו כי הסכסוך בין רבן גמליאל לרבי יהושע על עניין קידוש החודש חורג משאלת קבלת‬
‫העדות וה וא כרוך בשאלות של מעמד כלכלי‪ ,‬מעמד פוליטי ומסורת הלכתית‪ .‬ההקשר‬
‫ההיסטורי של הסיפור‪ ,‬התרחשותו בדור יבנה שאחרי החורבן‪ ,‬מלמדים על החשיבות של‬
‫יצירת אחידות בקיום המועדים וההלכה בכלל לאחר חורבן המרכז הרוחני של העם‬
‫בירושלים‪ .‬ראינו כי לרבן גמליאל‪ ,‬נשיא הסנהדרין היושב ביבנה‪ ,‬היו צורות שונות של הירח‬
‫בלוח ובקיר בעליית הגג‪ ,‬והיה משתמש בהן כדי לתחקר את העדים שלא היו מספיק‬
‫מודעים לתופעות אסטרונומיות ולא ניתן היה לתחקר אותם באמצעות שאלות מופשטות‪.‬‬
‫רבן גמליאל קיבל עדים שהעידו שראו את הירח בבוקר במזרח ובערב במערב‪ ,‬ועדים שראו‬
‫את הירח בליל ל' ולמחרת בערב לא ראו אותו‪ ,‬למרות שבשני המקרים העדות איננה‬
‫מסתדרת עם המציאות‪ .‬רבי דוסא בן הרכינס קבע שהעדים הם עדי שקר ורבי יהושע החרה‬
‫החזיק אחריו‪ .‬רבן גמליאל החמיר מאוד עם רבי יהושע וגזר עליו לבוא אליו במקלו‬

‫‪45‬‬
 ‫שון אקרמן‬

‫ובתרמילו ביום הכיפורים שחל להיות ב חשבונו כדי למנוע מצב שלוח השנה היהודי איננו‬
‫מוסכם על כלל העם‪ .‬תוצאת מצב זה היא שהחגים אינם נחוגים באותו הזמן על ידי כולם‪.‬‬
‫עמדנו על כך שניתן להבין את עמדת רבן גמליאל על רקע חורבן הבית השני שהתרחש כמה‬ ‫‪‬‬
‫עשרות שנים קודם לכן‪ .‬כאמור‪ ,‬ראינו כי הסכסוך בין רבן גמליאל לרבי יהושע‪ ,‬כמו‬
‫סכסוכים אחרים‪ ,‬מבטא מתחים רבים ולא רק מתח אחד – בכל סכסוך "ארוגים"‬
‫סכסוכים נוספים‪ .‬אין כאן רק ערעור של רבי יהושע על סמכותו של הנשיא רבן גמליאל‬
‫ורצונו של רבן גמליאל להשליט את סמכותו (חכמה מול מלכות)‪ ,‬בייחוד בתקופה רבת‬
‫תהפוכות ולא יציבה כמ ה עשרות שנים בלבד אחרי חורבן הבית השני‪ ,‬אלא יש כאן גם מתח‬
‫בין מעמדות כלכליים שונים‪ ,‬בין אליטה לבין עממיות‪ ,‬בין אמת משפטית לאמת עובדתית‪,‬‬
‫בין שתי מסורות בתוך בית הלל עצמו‪ ,‬ואולי גם בין גישה דמוקרטית יותר‪ ,‬לגישה‬
‫אריסטוקרטית יותר‪.‬‬
‫לאחר מכן הצגתי בפניכם את המקור המשפטי הנלמד ביותר במשפט העברי ‪ -‬התלמוד‬ ‫‪‬‬
‫הבבלי‪ .‬התלמודים‪ ,‬הבבלי והירושלמי (שנוצר בארץ ישראל) הם הדיונים הערוכים של‬
‫האמוראים על המשנה‪ ,‬בבבל ובארץ ישראל‪ ,‬ערוכים גם הם על פי ששה סדרי משנה‪,‬‬
‫ובסוגיות שנערכו ונחתמו עד אמצע המאה השישית (תלמוד בבלי)‪ ,‬וכמאה שנה לפני (תלמוד‬
‫ירושלמי)‪ .‬האמוראים קידשו את המשנה ואת המקורות התנאיים האחרים‪ ,‬וסברו שאינם‬
‫יכולים לחלוק על עמדה תנאית אלא אם כן יש עמדה תנאית המקבילה לדעתם‪ .‬כסוגה‪,‬‬
‫התלמוד הבבלי מבטא דיון פתוח‪ ,‬פלורליסטי‪ ,‬דיאלקטי (חתירה לאמת על ידי העמדת‬
‫שאלות ותשובות‪ ,‬באמצעות לוגיקה וטקסטים)‪.‬‬
‫למדנו יחדיו את תחילת הסוגיה העוסקת במשנת "אבדתו ואבדת אביו – אבדתו קודמת"‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫האמוראים תוהים על מקורו של הדין המעניק בכורה לאבדת הבן על אבדת האב ובמסגרת‬
‫זו מובאת עמדתו של רב‪ ,‬מייסד ישיבת סורא‪ ,‬דור ראשון לאמוראי בבל‪ ,‬לפיה האסמכתא‬
‫לדין היא בפסוק "אפס כי לא יהיה בך אביון"‪ .‬הפנייתו של רב כוללת מעין מדרש של הפסוק‬
‫המייחד תשומת לב לעובדה שהמלה "בך" מיותרת בפסוק‪ .‬רב לומד מן הדגש הזה שהתורה‬
‫מצווה על אדם לדאוג קודם כל לצרכיו שלו על מנת שלא יגיע למצב כלכלי קשה‪ .‬ראינו כי‬
‫באותה נשימה רב מסתייג מן ההלכה הזו וכי המלצתו המוסרית היא שלא לנהוג כך‪ .‬עמדנו‬
‫על החשיבות של קריאת ההקשר שממנו מובאת האסמכתא או המקור לדין על ידי התנאים‬
‫או האמוראים – במקרה שלנו‪ ,‬הקשר הפסוקים המדבר על שמיטת כספים ועל החשיבות‬
‫של מתן צדקה‪ ,‬מלמד על המורכבות שיש בהלכה במשנה לפיה "אבדתו קודמת"‪ .‬המשך‬
‫הסוגייה מוקדש לשאלה מיהו רבו לצורך קדימות בהשבת אבדה ובמסגרת זו ראינו כי‬
‫תלמידי החכמים ראו בקשרים הלימודיים שלהם מעין קשרים משפחתיים‪ ,‬ובמקרה של‬
‫קדימות בין אב לרב נתנו קדימות רק לרב מובהק‪ .‬אחר כך דנו ביחסים המורכבים שבין רב‬
‫הונא ורב חסדא העולים מתוך הסיפור המופיע בסוגיה‪.‬‬
‫לאחר מכן הצגתי בפניכם‪ ,‬בקצרה‪ ,‬את הקודקס ההלכתי המקיף שכתב הרמב"ם ‪" -‬משנה‬ ‫‪‬‬
‫תורה" באמצעות לימוד של שתי הלכות מהלכות גזלה ואבדה העוסקות בקדימות בהשבת‬
‫אבדה‪ .‬ראינו כי ההלכות אינן מפנות במפורש למקורות המשפטיים מן המשנה ומדרשי‬
‫ההלכה והתוספתא‪ ,‬והתלמוד‪ ,‬אך מבוססות עליהם באופן מובהק‪ .‬עמדנו על מניעיו של‬
‫הרמב"ם בכתיבת הקודקס המרשים הזה‪ ,‬ועל התגובות הקשות של רבים מחכמי ההלכה‬

‫‪46‬‬
 ‫שון אקרמן‬

‫בני דורו לפרסומו‪ .‬עוד עמדנו על דמותו המורכבת של הרמב"ם – פילוסוף רציונלי מחד‪,‬‬
‫ואיש הלכה מחמיר מאידך‪.‬‬
‫הצגתי בפניכם את החלוקה הקטגורית של התורה שבעל פה לחמישה חלקים על ידי‬ ‫‪‬‬
‫הרמב"ם בהקדמה לפירושו למשנה‪ :‬הלכה למשה מסיני‪ ,‬פירושים מקובלים שיש להם רמז‬
‫בכתוב ואין בהם מחלוקת‪ ,‬הלכות המוסקות באופן הגיוני מן התורה שנופלת בהן מחלוקת‪,‬‬
‫תקנות וגזירות‪ .‬הדגמנו כל חלק של התורה שבעל פה באמצעות דוגמא ממחישה‪ :‬הלכה‬
‫למשה מסיני – ענף עץ עבות וקשר של תפילין‪ ,‬תקנות – הדלקת נר חנוכה או קריאת מגילה‬
‫בפורים‪ ,‬גזירות – שלא שלא לאכול עוף בחלב ומוקצה בשבת‪.‬‬
‫מכאן עברנו לתאר מהו "פירוש מקובל"‪ .‬ראינו כי הרמב"ם מנה את האיסור על האב לבוא‬ ‫‪‬‬
‫על בתו כאיסור דאורייתא אף שהוא איננו מופיע במפורש בתורה שבכתב‪ .‬עוד ראינו כי ניתן‬
‫ללמוד את האיסור הזה בהיגיון על ידי קל וחומר או גזירה שווה‪ .‬הרמב"ם מסווג את‬
‫האיסור על האב לבוא על בתו כפירוש מקובל המגיע במסורת כבר ממשה רבנו ("קבלה‬
‫מהשליח עליו השלום")‪ ,‬כמו כל פירוש מקובל‪ ,‬ניתן ללמוד את האיסור גם בדרך הגיונית‬
‫מן התורה‪ ,‬אך מקור האיסור‪ ,‬כאמור‪ ,‬הוא דווקא היותו פירוש מקובל וכמו כל מצוות‬
‫דאורייתא הוא מתאפיין בכך שאין לגביו מחלוקת‪.‬‬
‫חלק נוסף ומרכזי של התורה שבעל פה הוא אותן הלכות הנלמדות באמצעות היסקים‬ ‫‪‬‬
‫הגיוניים מן התורה‪ .‬עמ דת הרמב"ם הייתה שהלכות כאלה מעמדן הוא מדרבנן ‪ -‬עמדתו‬
‫הייתה מבוססת על רצונו לתחם ולהעניק מעמד מיוחד לנבואת משה וקבלתו את התורה‬
‫בסיני – לטעמו‪ ,‬עצם המחשבה שיכולה להיות מחלוקת באותם דברים שהתקבלו בסיני‬
‫היא בעייתית‪.‬‬

‫‪47‬‬
 ‫שון אקרמן‬

‫מפגש מס׳ ‪16.1.23 – 11‬‬

‫דעת רוב הגאונים – הקדמה לספר הקבלה אברהם אבן דאוד (מהד' כהן)‬

‫הכוונה היא לספר שמתאר את השתלשלות המסורת כלומר קבלת המסורת ולא הקשר בין העולם‬
‫הארצי לעולם האלוהי אלא מתאר את השתלשלות ההלכה ממשה רבנו ועד ימיו – תחילת תקופת‬
‫הראשונים סוף תקופת הגאונים‪.‬‬
‫ואומר בהקדמה כך – כל התורה שבעל פה כולל המחלוקות שבה ניתנו למשה בסיני‪ ,‬ראינו‬
‫שהרמבם מאוד מתנגד לגישה הזאת ומבקר אותה ואומר כך – אתם בעצם חושדים באנשים‬
‫שקיבלנו מהם את התורה שלא העבירו אותו כמו שצריך‪.‬‬
‫וממשיך אברהם אבן דאוד להביע את עמדת הגאונים‪ ,‬לעולם חכמי תלמוד ומשנה לא אמרו כלום‬
‫מליבם זה לא יצירה שלהם אלא הכל ניתן למשה הכל הועבר במסורת חוץ כמובן מהחוקים‬
‫והתקנות שהם תיקנו בהסכמת כולם כדי לעשות סייג לתורה (תקנות ‪ /‬גזרות)‪.‬‬

‫העמדה המסורתית הזאת יש לה את היתרונות שלה שהיא מתקפת את התורה שבעל פה אבל יש‬
‫לה גם חיסרון מובהק שהיא מעלה תהייה שיש דברים במדרשי ההלכה שזה מה שנקרא מדרש‬
‫יוצר ולכן קשה להאמין שמשה רבנו קיבל את זה אבל זאת העמדה המסורתית – דעת רוב‬
‫הגאונים‪.‬‬

‫הערה ‪ -‬עברנו על מבחן לדוגמא שהועלה לאתר (נמצא בתיקייה)‬

‫בן דאוד אומר שהמחלוקות נסובות על רקע של תולדות של המצוות ולא עיקר המצוות‪.‬‬
‫כמו לדוגמא באיזה שמן להדליק נר (על כך שצריך להדליק נר אין מחלוקת)‪.‬‬

‫‪48‬‬
 ‫שון אקרמן‬

‫ספרי דברים פיסקא קנא‬

‫הסמכות הזאת מתפרשת של בית הדין הגדול שקובע את ההלכה הסופית הסמכות שלו היא‬
‫כזאת שהיא אף גוברת על העובדות – גם אומרים לך שזה ימין וזה שמאל – יש לשמוע לכך‪ ,‬כלומר‬
‫האמת המשפטית מתגברת על האמת העובדתית‪.‬‬

‫אומר הרמבן הצורך להכריע שסמכות חכמים היא חזקה כל כך – שגם אם אומרים לכם ששמאל‬
‫ימין וימין זה שמאל צריך לשמוע אפילו אם אתה בטוח שזאת טעות מכיוון שהתורה ניתנה בכתב‬
‫וכמובן כל אחד יכול לקרוא אחרת‪ ,‬נוצרות מחלוקות – שיכולה לגרום לכך שלא תהיה אחידות‬
‫הלכתית אז כדי לשמר זאת חתכה לנו התורה את הדין‪.‬‬

‫נשמע שהתפיסה של הרמבן להישמע לבית הדין הגדול היא נובעת מתוך הצורך החברתי שלא‬
‫תיעשה התורה כמה תורות אבל גם פה מהדהדת הקריאה השנייה שלפיה החכמים לא יכולים‬
‫באמת לטעות זה לא רק עניין חברתי אלא שיש משהו בזה שהאל נתן להם את הסמכות כאשר‬
‫בית הדין הגדול קובע ההלכה הוא אומר לך בעצם מה שהתורה אומרת – לא יכולה להיות כאן‬
‫טעות‪.‬‬
‫יש משהו בדרך שבה בית הדין הגדול שהוא מפרש את התורה או מוציא מהתורה הלכות שהוא‬
‫מבטא סוג של נבואה – רוח השם על משרתי מקדשו כלומר הוא מדמה את בית הדין הגדול ואת‬
‫החכמים היושבים בו למעין כהנים ולא בכדי כיוון שהפסוקים בתורה גם מתייחסים לכהנים‪.‬‬
‫ניתן לראות כאן תפיסה יותר רוחנית דתית שלפיה החכמים בפרשנותם הם בעצם מגלים לנו את‬
‫מה שהתורה אומרת הואיל והם הפרשנים המוסמכים – ואינם יכולים לטעות‪.‬‬

‫‪ 2‬מאפיינים של המשנה – ערוכה בצורה שמאוד מקלה לזכור אותה בעל פה וגם משתמשת בלשון‬
‫שמאוד ייחודית לתנאים‪.‬‬

‫‪49‬‬
 ‫שון אקרמן‬

‫נקודות סיכום של השיעורים האחרונים – על ידי המרצה‬

‫ראינו כי הרמב"ם בספר המצוות מצטט מתוך דבריו של האמורא אביי (מאה רביעית‬ ‫‪‬‬
‫לספירה)‪ ,‬ומנסה להתאים אותם לשיטתו (הרמב"ם מתמקד בכך שאביי השתמש במונח‬
‫"לא למדה הכתוב" ולא "לא למדנוה") הגם שפשטם מנוגד לעמדת הרמב"ם כי עולה מהם‬
‫שהאיסור על אב לבוא על בתו הוא מדאורייתא הגם שמקור האיסור הבלעדי הוא מתוך‬
‫היסק הגיוני‪ .‬עוד ראינו כי הרמב"ם מבקר בחריפות‪ ,‬בהקדמתו לפירוש המשנה‪ ,‬את עמדת‬
‫הגאונים‪ .‬גישת הגאונים‪ ,‬שהתבססה על המסורת המובעת תדיר בספרות חז"ל‪ ,‬וכחלק מן‬
‫האפולוגטיקה כלפי הקראים‪ ,‬הייתה שהחומר ההלכתי כולו ניתן למשה מסיני – תורה‬
‫שבכתב‪ ,‬ותורה שבעל פה – כל ההלכות וכל הפירושים‪ .‬הגאונים הסבירו קיומן של‬
‫מחלוקות בכך שבשלב היסטורי מסוים החומר ההלכתי שניתן בסיני לא הועבר כראוי בין‬
‫הדורות‪.‬‬
‫הרמב"ם‪ ,‬כאמור‪ ,‬מבקר בחריפות עמדה זו וטוען כי מקורה הוא בבלבול בין הלכות‬ ‫‪‬‬
‫הנלמדות באופן בלעדי מהיסק הגיוני שמעמדן הוא דרבנן ובין פירושים מקובלים שמקור‬
‫האיסור‪ ,‬כאמור‪ ,‬הוא נבואת משה‪ ,‬למרות שניתן ללמוד אותן בהיגיון מן התורה‪ ,‬וכמובן‪,‬‬
‫בניגוד להלכות הנלמדות באופן בלעדי מתוך היסק הגיוני‪ ,‬לא נופלת מחלוקת לגבי פירושים‬
‫מקובלים‪.‬‬
‫במסגרת הבהרת ההבדל בין פירושים מקובלים לבין דברים הנלמדים באופן בלעדי‬ ‫‪‬‬
‫באמצעות היסק הגיוני מן התורה עמדנו על כך שבפירושים מקובלים לא תתגלע מחלוקת‪,‬‬
‫וכן שיש לגביהם מסורת שמדובר בהלכה שמעמדה הוא דאורייתא‪.‬‬
‫כדוגמא לשימוש בגזירה שווה למדנו יחד מדרש תנאים קצר על הפסוקים העוסקים בעיר‬ ‫‪‬‬
‫הנידחת – ראינו כי בעל המדרש מסיק‪ ,‬באמצעות גזירה שווה‪ ,‬כי בדומה לעובדי עבודה זרה‬
‫אינדיבידואליים‪ ,‬גם תושבי עיר הנידחת יוצאו להורג רק אחרי פרוצדורה משפטית מלאה‬
‫שבה יובאו ראיות על ידי ע דים וזאת בניגוד לפשט התורה שלפיו יושת עונש קולקטיבי על‬
‫תושבי עיר הנידחת‪.‬‬
‫בסוף השיעור הצגתי בפניכם עמדה שלישית הנוגעת למעמדן של הלכות הנלמדות באמצעות‬ ‫‪‬‬
‫היסק הגיוני מן התורה‪ .‬הרמב"ן (רבי משה בן נחמן)‪ ,‬בהשגותיו על ספר המצוות של‬
‫הרמב"ם‪ ,‬ביקר בחריפות את עמדת הרמ ב"ם לגבי עמדתו בעניין מעמדן הנורמטיבי של‬
‫הלכות הנלמדות באמצעות היסקים הגיוניים מן התורה‪ .‬לטענתו‪ ,‬סמכותם של חכמים‬
‫לפרש את התורה ולהוציא ממנה הלכות נגזרת מן הציווי "לא תסור" והופכת הלכות אלה‬
‫להלכות דאורייתא‪ .‬מן ההשגות של הרמב"ן ומפירושו לתורה עולה שהוא רואה בחכמים‬
‫את מי שמגלים למפרע את מה שהתורה ציוותה‪ .‬נרחיב לגבי עמדה זו ומקורותיה בשיעור‬
‫הבא‪.‬‬
‫העמדה שלישית לגבי מעמדן של אותן מצוות הנלמדות בהגיון מן התורה (ואינן פירושים‬ ‫‪‬‬
‫מקובלים) מהדהדת מתוך המשניות שלמדנו‪ .‬הרמב"ן‪ ,‬בהשגותיו על ספר המצוות של‬
‫הרמב"ם‪ ,‬ביקר בחריפות את עמדת הרמב"ם לגבי עמדתו בעניין מעמדם הנורמטיבי של‬
‫היסקים הנלמדים בי"ג מידות‪ .‬לטענתו‪ ,‬סמכותם של חכמים לפרש את התורה ולהוציא‬

‫‪50‬‬
 ‫שון אקרמן‬

‫ממנה הלכות נגזרת מן הציווי "לא תסור" והופכת הלכות אלה להלכות דאורייתא‪ .‬מן‬
‫ההשגות של הרמב"ן ומפירושו לתורה עולה שהוא רואה בחכמים את מי שמגלים למפרע‬
‫את מה שהתורה ציוותה‪ .‬כפי שראינו‪ ,‬מלשונו של הרמב"ן בפירושו לפרק י"ז בספר דברים‬
‫עולות שתי גישות אפשריות‪ .‬האחת‪ ,‬כי מתן הסמכות לחכמים לפרש את התורה וקביעת‬
‫הפרוצדורה להכרעת מחלוקת נותנים בידי החכמים כוח קונסטיטוטיבי לקבוע הלכה‪,‬‬
‫ומתוך דבריו עו לה כי להליך זה נלווית גם השגחה אלוהית‪ .‬והשנייה‪ ,‬כי חכמים עלולים‬
‫לטעות‪ ,‬אך סמכותם החזקה לקבוע הלכה הכרחית ליצירת מערכת משפטית יציבה‪ .‬כדי‬
‫להבין את פירושו של הרמב"ן למדנו יחד את פסוקים ח‪-‬יא בפרק י"ז בספר דברים והצגנו‬
‫את עמדת מדרש ההלכה ספרי דברים על המלים "ימין ושמאל"‪ .‬על פי הספרי דברים היקף‬
‫הציווי רחב ביותר והוא חל אף על קביעות של הסנהדרין הנוגדות את המציאות‪.‬‬

‫מבחן לדוגמא‬

‫הקריה האקדמית אונו‬

‫הפקולטה למשפטים‬

‫סמסטר סתיו תשפ"ג – מבחן לדוגמא במשפט עברי‬

‫מרצה‪ :‬ד"ר יאיר אלדן‬

‫משך הבחינה‪ :‬שלוש שעות‪.‬‬

‫חומר עזר מותר בשימוש‪ :‬המבחן ייערך בחומר פתוח (אין להכניס מחשבים אישיים או טלפונים‬
‫סלולריים)‪.‬‬

‫הנחיות‪:‬‬

‫‪ .1‬כתבו בעט בלבד‪ ,‬מצד אחד של הדף‪ .‬בשאלות עם סעיפים ‪ -‬יש לענות על כל סעיף בנפרד‪.‬‬

‫‪ .2‬כתבו בכתב יד ברור ובניסוח תמציתי ובהיר‪ .‬נמקו דבריכם‪ ,‬אך בקיצור‪.‬‬

‫חריגה ‪ -‬לא תיקרא!‬ ‫‪ .3‬שימו לב! קיימת הגבלת עמודים ביחס לכל שאלה‪.‬‬

‫‪51‬‬
 ‫שון אקרמן‬

‫חלק ‪ – 1‬שאלות פרטניות (‪ 75‬נקודות)‪:‬‬

‫ענו על שלוש מתוך ארבע השאלות הבאות (כל שאלה ‪ 25‬נק' – אורך כל תשובה על כל חלקיה לא‬
‫יעלה על עמוד – ענו תשובה תמציתית וממוקדת)‪:‬‬

‫שאלה מס' ‪1‬‬

‫בהקדמה לספר הקבלה טוען אברהם אבן דאוד‪ ,‬בשם הגאונים‪ ,‬את הטענה הבאה‪:‬‬

‫" ואם לחשך אדם שיש בו רוח מינות לומר מפני שנחלקו בכמה מקומות לפיכך אני מסתפק‬
‫בדבריהם‪ ,‬אף אתה הקהה את שיניו והודיעהו שהוא ממרא על פי בית דין‪ .‬ושלא נחלקו רז"ל לעולם‬
‫בעיקר מצוה אלא בתולדותיה‪ ,‬ששמעו עיקרה מרבותם ולא שאלום על תולדותיה מפני שלא שמשו‬
‫כל צרכן‪ .‬כיוצא בו לא נחלקו אם מדליקין נר שבת אם לא‪ ,‬על מה נחלקו במה מדליקין ובמה אין‬
‫מדליקין"‪.‬‬

‫א‪ .‬מה טענת בעל ספר הקבלה בקטע זה? (‪ 15‬נקודות)‪.‬‬

‫תשובה‪ :‬בעל ספר הקבלה דוחה בקטע זה את הטענה האפשרית לפיה מחלוקות מלמדות על כך‬
‫שדברי חז"ל לא נאמרו בסיני‪ ,‬כמו כל התורה שבעל פה‪ .‬על פי טענה אפשרית זו העובדה‬
‫שחכמים חולקים בדבר הלכה מלמד על כך שדבר הלכה זה לא נאמר בסיני כי איך תהיה‬
‫מחלוקת בעניין שהתקבל בהתגלות‪ .‬טענת אברהם אבן דאוד‪ ,‬בשם הגאונים‪ ,‬היא שמחלוקת‬
‫מלמדת על שכחת פרטי המצווה (אבל לא עיקר המצווה)‪ ,‬מפני שהחכמים לא "שמשו כל צרכן"‪,‬‬
‫ולא שאלו את רבותיהם על פרטי המצוות‪ ,‬אבל אין להסיק מן המחלוקת שדברי חכמים לא‬
‫נתנו בסיני‪ ,‬והמסיק מסקנה מעין זו טועה ומטעה‪.‬‬

‫ב‪ .‬כיצד יסווג הרמב"ם דבר הלכה שיש בו מחלוקת ומדוע? (‪ 5‬נקודות)‪.‬‬
‫תשובה‪ :‬לרמב"ם‪ ,‬מחלוקת בדבר הלכה היא אינדיקציה לכך שמדובר בעניין הלכתי שהוא‬
‫יצירה עצמאית של חכמים‪ ,‬ומעמדו הנורמטיבי בהלכה הוא מדרבנן‪ .‬על פי תפישת הרמב"ם‬
‫נבואת משה הייתה נבואה ייחודית‪ ,‬ומה שניתן בנבואה זו לא יכולה לפול בו מחלוקת מעצם‬
‫היותו דבר האל המועבר על ידי משה‪ .‬גרעין קשה זה שאין בו מחלוקת הוא מה שנחשב‬
‫דאורייתא אצל הרמב"ם‪.‬‬

‫שאלה מס' ‪2‬‬

‫עיינו במשנה מסכת הוריות‪ ,‬פרק א'‪ ,‬משנה א'‪ ,‬וענו על השאלות‪:‬‬

‫"הורו בית דין לעבור על אחת מכל מצות האמורות בתורה והלך היחיד ועשה שוגג על פיהם‪...‬פטור‬
‫מפני שתלה בבית דין‪ .‬הורו בית דין וידע אחד מהן שטעו או תלמיד והוא ראוי להוראה והלך ועשה‬

‫‪52‬‬
 ‫שון אקרמן‬

‫על פיהן‪...‬הרי זה חייב מפני שלא תלה בבית דין‪ .‬זה הכלל התולה בעצמו חייב והתולה בבית דין‬
‫פטור"‪.‬‬

‫א‪ .‬הסבירו את המשנה על כל חלקיה (‪ 10‬נקודות)‪.‬‬

‫תשובה‪ :‬המשנה קובעת כי כאשר בית הדין הגדול מורה לעשות משהו שעל עשייתו במזיד חייבים‬
‫כרת ועל עשייתו בשוגג חייבים קרבן חטאת‪ ,‬ויחיד הדיוט הולך ועושה על פי הוראת בית הדין הוא‬
‫איננו חייב אפילו להביא קרבן חטאת מפני שסמך על הוראת בית הדין‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬המשנה מחייבת‬
‫את חבר בית הדין הגדול להביא קרבן חטאת אם סבר שבית הדין טועה בהכרעה הלכתית‪ ,‬ובכל‬
‫זאת פעל לפי עמדת בית הדין‪ ,‬ולא לפי דעתו הוא‪ .‬המשנה מסיימת בכלל שלפיו מי שסומך על בית‬
‫הדין פטור ומי שנתלה בעצמו חייב‪.‬‬

‫ב‪ .‬הצביעו על שני מאפיינים של המשנה הספציפית הזו שמאפיינים גם את המשנה כולה (‪10‬‬
‫נקודות)‪.‬‬
‫תשובה‪ :‬המשנה ערוכה כדבעי על מנת להקל על זכרונה על פה – היא מתחילה בהדיוט‪,‬‬
‫עוברת לחבר בית הדין ומסיימת בכלל הלכתי שקל לזכרו‪ .‬ניסוח הכלל ("התולה בעצמו‬
‫חייב והתולה בבית דין פטור") מקשה על הבנת המשנה כי הוא מחייב את המשנה לנקוט‬
‫בלשון "הרי זה חייב מפני שלא תלה בבית דין" לגבי חבר הסנהדרין שיודע שהיא טועה‪,‬‬
‫הגם שניסוח זה מבלבל‪ ,‬אבל ניסוח זה מקל על זכירתה על פה‪ .‬משנה זו גם משתמשת‬
‫בלשון ייחודית לתנאים – "והלך ועשה שוגג על פיהם" או "התולה בעצמו חייב‪."...‬‬
‫ג‪ .‬מדוע חש הרמב"ן צורך להתייחס באופן מיוחד למשנה זו בהשגותיו לספר המצוות של‬
‫הרמב"ם? (‪ 5‬נקודות)‪.‬‬
‫תשובה‪ :‬משנה זו מהווה בעיה לעמדת הרמב"ן לפיה יש ללכת אחר הכרעות הסנהדרין ללא‬
‫תנאי‪ ,‬ואף עולה מדבריו שקביעות הסנהדרין הן קונסטיטוטיביות‪ ,‬ואילו מתוך המשנה‬
‫עולה עמדה הפוכה‪.‬‬

‫שאלה מס' ‪3‬‬

‫שאלה מס' ‪4‬‬

‫חלק ‪ – 2‬שאלת רוחב (‪ 25‬נקודות)‪:‬‬

‫ענו על אחת מתוך שתי השאלות הבאות (‪ 25‬נק' – אורך כל תשובה לא יעלה על עמוד אחד – ענו‬
‫תשובה תמציתית וממוקדת)‪:‬‬

‫‪53‬‬
 ‫שון אקרמן‬

‫שאלה ‪5‬‬
‫"למרות חקיקת חוק יסודות המשפט בשנת ‪ ,1980‬לא השתנה‪ ,‬באופן ממשי‪ ,‬מעמדו של המשפט‬
‫העברי במשפט המדינה‪ .‬ההפתעה איננה שחילונים ליברלים התנגדו למגמה כזאת וחששותיהם‬
‫עמם‪ ,‬אלא שיש גם דתיים שהתנגדו‪ .‬מעמדו של המשפט העברי במשפט המדינה קשור ביחס שבין‬
‫האופי היהודי של המדינה לאופי הדמוקרטי שלה‪ ,‬ובסופו של דבר‪ ,‬האיזון ביניהם לא ייקבע על ידי‬
‫חוק כזה או אחר אלא על ידי השופטים והשופטות המפרשים אותו‪ ,‬כפי שמוכיחה פרשנותו של חוק‬
‫יסודות המשפט וכפי שמוכיח תיקונו של החוק בשנת ‪."2018‬‬

‫הסבירו את הטענה לעיל על כל חלקיה‪ ,‬וחוו את דעתכם עליה‪.‬‬

‫הערה‪ :‬לאחר שאתם מסבירים את הטענה כתבו את דעתכם האישית עליה – כל דעה מנומקת‬
‫תתקבל‪.‬‬

‫תשובה‪ :‬חוק יסודות המשפט ניתק את המשפט הישראלי באופן סופי מן המשפט האנגלי בכך שקבע‬
‫שלקונות ימולאו על ידי פניה ל"עקרונות החירות הצדק היושר והשלום של מורשת ישראל"‪.‬‬
‫חילונים ליברלים שחששו שהחוק יהווה צינור להכנסת הלכות דתיות מן המשפט העברי לתוך‬
‫משפט המדינה‪ ,‬הלכות שאינן מתאימות לאופייה הליברלי והדמוקרטי של מדינת ישראל פירשו את‬
‫החוק בצורה מצמצ מת ביותר וראו ב"עקרונות החירות וכו'‪ "..‬הפניה לתרבות היהודית בכללותה‪.‬‬
‫מנגד פירשו דתיים את החוק כהפניה לאותו חלק במשפט העברי שרלבנטי להיות מיושם במדינת‬
‫ישראל (ממונא לעומת איסורא)‪ ,‬אבל מגמה זו זכתה לביקורת מצד דתיים בטענה שלא ניתן להפריד‬
‫במשפט הדתי בין הלכות "דתיות" להלכות "אזרחיות" וכי במשפט העברי לכל הלכה יש גם תכלית‬
‫רוחנית ודתית‪ .‬תיקון החוק בשנת ‪ , 2018‬והוספת המלים "המשפט העברי" לסיפא של החוק לא‬
‫שינה את המצב המשפטי והבהיר כי שימוש במשפט העברי בתוך המשפט הישראלי הוא עניין שנתון‬
‫לשיקול דעת השופט או השופטת והדרך שבה השופטים והשופטות יישמו את המשפט העברי בתוך‬
‫משפט המדינה תלויה אך ורק בזהותם הם ולא במילה כזו או אחרת בחוק‪ .‬שופטים יישמו הלכות‬
‫מן המשפט העברי בצורה שתתאים לדרך שבהם הם מבינים את האיזון הראוי בין אופיה הדמוקרטי‬
‫לאופיה היהודי של המדינה‪ ,‬והם יעשו זאת רק אם יחשבו שבהפניה למשפט העברי יש יתרון בשכנוע‬
‫קהל הקוראים והקוראות של פסקי הדין‪ ,‬ובהבניית זהותם וזהותה של המדינה‪.‬‬

‫שאלה ‪6‬‬

‫" ככל שיטה משפטית‪ ,‬ההלכה משתנה בהתאם לשינויים החברתיים"‪.‬‬

‫דונו בטענה זו‪ .‬הביאו דוגמא אחת מחומר הקורס מן המשפט העברי המחזקת טענה זו‪ ,‬ודוגמא‬
‫אחת מחומר הקורס המערערת אותה‪.‬‬

‫‪54‬‬
 ‫שון אקרמן‬

‫תשובה‪ :‬מערכת משפטית חיה יודעת כיצד לאזן בין יציבותה ואחידותה לבין הצורך להיענות‬
‫לתמורות חברתיות‪ .‬איזון זה אפשרי על ידי שינויים הנובעים מתוך המערכת המשפטית (פרשנות‬
‫תקדימית של התורה או באמצעות תיקון תקנות)‪ .‬לצורך חיזוק הטענה ניתן להביא דוגמאות של‬
‫גזרות או תקנות שונות שהזכרנו המבטאות תגובה למצב חברתי קיים‪ ,‬או של פרשנות אמיצה של‬
‫חכמים את התורה‪ ,‬פרשנות המתחשבת בשינויי התפישה המוסריים‪ .‬לצורך ערעור על טענה זו ניתן‬
‫להביא עמדות פרשניות המסתמכות על מסורת ולא על חידוש‪ ,‬או עמדות שמרניות לגבי מעמדה של‬
‫התורה שבעל פה (כולה מסיני)‪ ,‬או עמדות הרואות במחלוקת עניין שלילי‪ ,‬למשל‪.‬‬

‫בהצלחה!‬

‫‪55‬‬