‫ניהול משברים ‪ /‬סכסוכים בינלאומיים‬

‫מפגש ‪9/3/22 1‬‬

‫חדר מלחמה – טום קלנסי – ספר שעוסק במשברים בינלאומיים מתאר פיגוע שהתרחש בטורקיה‪.‬‬

‫סוגיות נבחרות‪:‬‬

‫מהם הגורמים העיקריים שמובילים לסכסוכים אלימים? ניתוח של המניעים ברמת‪ :‬הפרט‪ ,‬המאפיינים הפנים‬
‫מדינתיים וברמת המערכת הגלובלית – מה המניע לסכסוכים?‪.‬‬

‫תדירות מלחמות וסוגיהן‪:‬‬

‫מלחמות תוך מדינתיות‪ ,‬מלחמות טרור‪ ,‬מלחמות סייבר (איום רציני שמשפיע על חיינו בגלל שהיום הכל טכנולוגי‬
‫ודיגיטלי)‪ ,‬מלחמות בין מדינות‪.‬‬

‫פתרון קונפליקטים – מודל "העניין הכפול"‬

‫משא ומתן ודיפלומטיה של אילוץ בקונפליקטים בינלאומיים‬

‫ניהול ויישוב סכסוכים ומשברים בין לאומיים – הגישה הרציונלית‬

‫תיווך בינלאומי ליישוב מחלוקות ומשברים בין לאומיים‬

‫הצעות לפתרון מחלוקות בינלאומיות ‪-‬ארגונים בינלאומיים‬

‫ועוד‬

‫סרטון של ‪ - TED‬קבוצות לא מדינתיות שצוברות כוח בכך שהן מספקות לתושבים צרכים שהממשלה לא מספקת‬
‫להם – חיזבאללה וחמאס‪ .‬אם אין מענה מדינתי מסוים מתחילים לבעבע הרוחות וזה מסלים לאלימות כי התנאים‬
‫הסוציאליים שלהם לא מסופקים‪ .‬זה בעצם המניע שבגללו המדינה משלמת כספים נניח לרשות הפלסטינית בכדי‬
‫לשמור על רגיעה מסוימת ובכדי לא להגיע לאלימות‪.‬‬

‫מושגים לניתוח סכסוכים אלימים‪:‬‬

‫הגדרות ומונחים בתחום ‪-‬‬

‫מלחמה – מתאר מצב שנוצר בתוך מדינות (מלחמת אזרחים) או בין מדינות שבו השחקנים משתמשים באמצעים‬
‫אלימים כדי להשמיד את האויב שלהם או לכפות עליהם כניעה וכיבוש‪.‬‬

‫סכסוך (קונפליקט) – מריבה הפורצת לעיתים קרובות ביחסים הבינלאומיים עקב תפיסה מנוגדת של אינטרסים‬
‫לדוגמא‪ :‬על רקע שונות‪ :‬דתי‪ ,‬אידיאולוגי‪ ,‬אתנית (קב' אתניות – יהודים‪ ,‬ערבים וכו')‪ ,‬כלכלי‪ ,‬פוליטי‪,‬‬
‫טריטוריאלית‪.‬‬

‫סכסוך מזוין (חמוש) – לחימה בין כוחות צבאיים של שתי מדינות ‪/‬קבוצות או יותר‪ .‬יש גם סכסוך מזוין פנים מדינתי‬
‫בין קב' שונות בתוך אותה מדינה‪.‬‬

‫סיום של סכסוך – נקבע באמצעות‪ :‬הסכם שלום‪ ,‬הפסקת אש‪ ,‬ניצחון ממשלה‪ ,‬ניצחון מורדים‪ ,‬רמת פעילות נמוכה‬
‫( עקב סיבה שונה מהמצוין למעלה למשל עייפות של אחד מהצדדים‪ ,‬אין הפסקת אש אבל יש שקט יחסי ומידי פעם‬
‫חילופי אש)‪ ,‬שחקן חדל להתקיים (אחד מהקבוצות‪/‬מדינות נעלמה)‪.‬‬

‫שחקן – יחיד או קבוצה‪ ,‬מדינה או ארגון הממלאים תפקיד מרכזי בפוליטיקה העולמית לדוגמא‪ :‬ארגוני המורדים‬
‫שחקנים לא מדינתיים‪.‬‬
 ‫עוצמה – הגורמים המאפשרים לשחקן אחד לתמרן את התנהגותו של שחקן אחד בניגוד להעדפותיו‪ .‬לעיתים ללא‬
‫הפעלת כוח‪ .‬גם עוצמה פסיכולוגית היא עוצמה‪.‬‬

‫ריבונות מדינתית – הזכות הבלעדית להפעיל את סמכותה העליונה של המדינה בטריטוריה מוגדרת לנהל את ענייניה‬
‫הפנימיים ואת קשרי החוץ שלה‪ ,‬באמצעות חקיקה של הכנסת‪ .‬לדוגמא‪ :‬בשטחי יהודה ושומרון אין ריבונות מדינתית‬
‫אלא הפעלת כוח צבאי והוא אחראי על החוק במקומות האלה‪ ,‬אין חקיקה מדינית מסודרת‪ ,‬לא פועלים לפי חוקים‪.‬‬
‫יהודה ושומרון הינה בגדר שליטה של ישראל ולא כריבונות‪.‬‬

‫מפגש ‪23/3/22 2‬‬

‫המשך מושגים בתחום‪:‬‬

‫מדינה (‪ – )state‬ישות משפטית עצמאית בעלת שליטה בלעדית על טריטוריה מוגדרת ועל האוכלוסייה בתחומה‪.‬‬
‫(אצלנו הישות המשפטית היא הכנסת‪/‬בית המחוקקים)‪.‬‬

‫הכרה בינלאומית – הכרה ע"י מעצמות העולם בכך שהמדינה היא מדינה ריבונית‪.‬‬

‫מהם הגורמים לסכסוכים אלימים?‬

‫הגדרות ומושגים‪:‬‬

‫קבוצה אתנית – קבוצה חברתית‪ ,‬אנשים שזהותם מוגדרת בעיקר באמצעות התחושה שהם צאצאים לעם עתיק שיש‬
‫להם יסודות משותפים שאינם פרי בחירה‪ .‬לדוגמא‪ :‬שפה‪ ,‬היסטוריה‪ ,‬מורשת משותפת (לפעמים דת משותפת –‬
‫ייחודי לעם היהודי בלבד) ויש ביניהם קרבה ודמיון‪ .‬לדוגמא‪ :‬העם היהודי‪ ,‬אינדיאנים בארה"ב‪ ,‬הסיקים בהודו וכו'‪.‬‬
‫לפעמים קב' אתניות מפוזרות במס' מדינות ריבוניות כמו הכורדים יש גם בעירק באירן ובסוריה וכו' וקשה להם‬
‫להתאגד בכדי להקים מדינה משל עצמם‪ .‬בהודו שי מאות קב' אתניות כמו הסיקים ממוקמים בהודו אבל לא שואפים‬
‫למדינה‪.‬‬

‫קבוצת לאום – קבוצת אנשים התופסים את עצמם כבני אותה קבוצה המגדירה את זהותם (כיוון שהם חולקים‬
‫במאפיינים אתניים‪ -‬תרבותיים משותפים וגם ‪/‬או יסודות אידיאולוגיים‪-‬פוליטיים משותפים)‪ .‬לקבוצת לאום יש מדינה‬
‫ריבונית או אוטונומיה בתוך מדינה ריבונית או שואפת להגדרה עצמית בטריטוריה מסוימת‪.‬‬

‫ארגונים בין ממשלתיים – ארגונים בינלאומיים שהקימו ממשלות וחבריהם הם מדינות המעניקות למוסדות סמכות‬
‫לקבל החלטות קולקטיביות על ניהול בעיות ספציפיות שעל סדר היום העולמי לדוגמא‪ :‬האו"ם (גשר שאמור לפתור‬
‫סכסוכים בין מדינות)‪ ,‬נאט"ו (ארגון הגנה של כלל המדינות המערביות לארה"ב בכדי ליצור ברית במקרה של‬
‫מתקפה של הקומוניזם על המערב)‪ ,‬ארגון המדינות המתועשות ‪( 8G‬המדינות העשירות בעולם אשר עוסקות‬
‫בתעשייה – מאוחדות בכל מיני פרוייקטים משותפים כמו התחממות כדור הארץ אפקט החממה ‪ ,‬קידום האינטרסים‬
‫שלהם)‪ ,‬ארגון הסחר העולמי (‪ 164‬מדינות חברות בארגון הסחר והגוף הוקדם בכדי להסדיר את הסחר של המדינות‬
‫החברות בו‪ ,‬עוסק בניהול‪ ,‬תיחזוק יישוב סכסוכים בין מדינות וכו') ועוד‪.‬‬

‫ארגונים לא ממשלתיים – ארגונים שהחברים בהם הם לא מדינות‪ ,‬עמותות כלל מדינתיות שתאגדו על בסיס אותו‬
‫רעיון‪ .‬ארגונים שחבריהם אנשים פרטיים וקבוצות‪ ,‬שחקנים שאינם מדינות השואפים להפעיל השפעה כלל עולמית‬
‫ולקדם אינטרסים משותפים בתחומים שונים כגון‪ :‬הגנת הסביבה‪ ,‬פירוק הנשק‪ ,‬זכויות האדם‪ ,‬זכויות נשים וכו'‬
‫לדוגמא‪ :‬גרינפיס (מטפלים באיכות הסביב)‪ ,‬קב' הלסינקי – לקדם זכויות אדם ברוסיה‪ ,‬ארגון רופאים ללא גבולות‪,‬‬
‫מועדון רומא ועוד‪.‬‬

‫אינטרס לאומי – היעדים שמדינות חותרות אליהם כדי להגדיל באורח אנוכי את התועלת לארצן‪ .‬צורכי העל‬
‫ההכרחיים לקיום הייעוד שמדינה מוכנה להילחם על מנת למנוע פגיעה בהם‪ .‬כלומר‪ ,‬מדינה תעשה הכל גם להילחם‬
‫במלחמה בכדי לשמור על היעדים הלאומיים שלה שחשוב לה לדם ולשמור עליהם‪.‬‬
 ‫מאזן כוחות – תיאוריה הטוענת שהסיכוי הגדול ביותר לשמירה על השלום והיציבות מתקיים כאשר העוצמה‬
‫הצבאית מחולקת בין מדינות‪ ,‬כדי למנוע אפשרויות שמעצמת על יחידה או גוש דומיננטי ישתלטו על העולם‪ .‬מאזן‬
‫הכוחות משקף מצב שככל שהגושים ישמרו על שוויון הכוחות שלהם נשיג יציבות ושלום‪ .‬חולשה של אחת‬
‫המעצמות משדרת מצב שניתן להפר את איזון הכוחות‪.‬‬

‫דילמת הביטחון – נטייה של מדינות לראות את ההתחמשות ההגנתית של יריביה כמאיימת בתגובה לכך הן‬
‫מתחמשות וכך נפגע הביטחון הלאומי של כל המדינות‪.‬‬

‫מפגש ‪30/3/22 3‬‬

‫דיפלומטיה – תקשורת ומשא ומתן בין שחקנים גלובליים שאינם מושתתים על שימוש בכוח ומחפשים פתרון‬
‫שיתופי‪.‬‬

‫גישות מרכזיות (אסכולות) לבעיית הזיהוי של הגורמים לסכסוכים ביחסים בינלאומיים‪:‬‬

‫מדוע סכסוכים פורצים?‬

‫ריאליזים – מודעות למציאות לא מנסים לייפות אותו אלא לקבל את המציאות העובדות כפי שהן‪ .‬תיאורה‬ ‫‪.1‬‬
‫המבוססת על ההנחה שביסוד הפוליטיקה העולמית עומד המאבק על כוח ועל עמדה בין מדינות בעלות‬
‫אינטרס עצמי‪ ,‬הנתונות במצב של אנרכיה שבו כל מדינה מתחרה ופועלת לקדם את האינטרסים הלאומיים‬
‫שלה – לא מעניין אותה הצד האחר אלא רק שלה‪.‬‬
‫מה מניע מדינות לפי השיטה הזו להגיע לעימות וסכסוכים – כוח ועמדה‪.‬‬
‫ריאליזים לא מאמין בסמכותה של ישות משפטית כמו האו"ם‪ .‬לדוגמא‪ :‬רוסיה רצתה לקדם את האינטרסים‬
‫שלה במלחמה על אף מה שהאום אמר ועדיין התחילה במלחמה‪.‬‬
‫ניאו‪-‬ריאליזים – תפיסה אחרת שונה שבעצם באה בעקבות הריאליזים ובעלי ההשקפה הניאו‪-‬ריאליזים‬ ‫‪.2‬‬
‫אומרים שהעמדות הריאליזים לא מדויקות‪.‬‬
‫תיאור חדש תיאורטי לפיו התנהגות של מדינה מוסברת בכך שיש הבדלים בעוצמה היחסית של מדינות‬
‫בתוך מדרג גלובלי המוגדר בעיקר עפ"י התפלגות העוצמה הצבאית שלהן ולא עפ"י גורמים אחרים‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬ערכים‪ ,‬סוג המשטר או התנאים הפנימיים השוררים בה‪.‬‬
‫מה מניע מדינה לפרוץ במלחמה לפי שיטה זו – יכולת צבאית מספקת ועוצמה בכדי לקדם את האינטרסים‬
‫שלה‪.‬‬
‫יחס בין שתי מדינות המושתתת על העוצמות הצבאיות שיש להן אם אין למדינה עוצמה צבאית היא לא‬
‫תוקפת ונכנסת למלחמה‪.‬‬

‫בתפיסה זו מתייחסים למאפיינים של המבנה הבין לאומי של המדינות באופן הבא (מניחים שיש ‪ 3‬מערכות‬
‫של יחסים אפשריות בין מדינות)‪:‬‬
‫מערכת חד קוטבית – כלומר‪ ,‬יש מעצמה אחת בלבד‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫מערכת דו קוטבית – כלומר יש ‪ 2‬מעצמות‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫מערכת רב קוטבית – כלומר יש יותר מ ‪ 2‬מעצמות‪.‬‬ ‫‪.3‬‬

‫הטענה שהם מעלים היא שמערכת דו קוטבית יציבה יותר ממערכת רב קוטבית ולכן יש למערכת הרב‬
‫קוטבית השפעה רבה על הסיכוי למלחמה‪ .‬מערכת דו קוטבית יציבה יותר וכשיש מספר רב של מעצמות‬
‫יש יותר סיכוי למלחמה‪.‬‬

‫לדוגמא‪ :‬רוסיה מרגישה שהיא מוזנחת כי היא רואה את עצמה כמעצמה אבל אין לה את העוצמה שהיא‬
‫חושבת שיש לה וזה מוביל למלחמה היא מנסה להקדים תרופה למכה בכדי להרחיק את האיום המערבי‬
‫ממנה כלומר התחזקות נאט"ו וארה"ב‪.‬‬
 ‫היום גם סין וגם ארה"ב נחשבות מעצמות (רוסיה אינה מעצמה למרות שהיא בעצמה רואה את עצמה‬
‫ככזאת)‬
‫ב ‪ 10‬השנים הקרובות סין תתפתח מאוד ועשויה לעקוף את ארה"ב‪.‬‬

‫סרטון של ‪ – TED‬לאורך השנים כשמעצה רצתה להדיח מעצמה אחרת זה נעשה בדרכי מלחמה והוא מציע‬
‫דרכים של שלום‪ .‬מציע דרכים למנוע את המלחמה ולחזק את שיתופי פעולה בין עמים שונים‪.‬‬

‫ליברליזם – שוויון‪ ,‬חופש‪ ,‬תפיסת עולם אשר מדגישה ערכים‪ .‬התפתיה במאה ה ‪ 19‬שאומרת אנו רוצים‬ ‫‪.3‬‬
‫לנוע לעבר עולם טוב יותר חירות שוויון בין בני אדם בכל תחומי החיים‪.‬‬
‫גישה המוססת על תקווה ששימוש בתבונה והנהגת מוסר אוניברסלי ביחסים בינלאומיים יכולים להוביל‬
‫לעולם שיש בו יותר סדר‪ ,‬צדק ושיתופי פעולה ושאפשר לנהל אנרכיה בינלאומית באמצעות קידום‬
‫רפורמות מוסדיות‪ .‬לדוגמא‪ :‬ככל שיהיו פחות מכסים (המדינות שסוחרות ביניהן מרוויחות כי הן מנסות‬
‫לשמור על המפעלים שלהן ולכן מטילה מכסים על מדינות אחרות) ויהיה יותר סחר כלכלי בינלאומי כולם‬
‫ירוויחו מזה ויהיה שלום והרמוניה‪.‬‬
‫התפיסה מדגישה של לכבד את חופש הפרט למשל להימנע מלהתערב בנושאי דת וכלכלה לעודד שוק‬
‫חופשי‪ ,‬למנוע מתן זכויות יתר לקבוצות מסוימות בחברה (אשר גוזרות קופונים על חשבוננו)‪ .‬המדינות‬
‫המערביות הן ליברליות ומקדמות שת"פ בין הכלכלות השונות בכדי להטיב עם כלל השותפים מתוך מגמה‬
‫לקדם עד כמה שאפשר תפיסת עולם ערכית יותר‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬רוסיה לא עושה שיתופי פעולה ולכן יצאה למלחמה‪.‬‬

‫ניאו‪-‬ליברליזם – הדגשה של יותר ויותר לשיתופי פעולה‪ ,‬לא די בנכסים אלא לעודד‪ .‬ככל שתגדיל את‬ ‫‪.4‬‬
‫המוסדות הבינ"ל אצה תעודד שלום ושיתופי פעולה באופן שתגדיל רפורמות קיבוציות (של כמה שיותר‬
‫מדינות) לא להתמקד רק במס' מצומצם של מדינות אלא להרחיב עד כמה שניתן דרך הקמת מוסדות בינ"ל‪.‬‬
‫תיאוריה ליברלית חדשה המסבירה כיצד המוסדות הבינלאומיים מקדמות את השינוי‪ ,‬שיתופי פעולה‪,‬‬
‫השלום והשגשוג בעולם באמצעות קידום תוכניות של רפורמות קיבוציות‪ .‬וכך היכולת להגיע לעימותים‬
‫בין מדינות הולכת ופוחתת‪.‬‬
‫הסכמים בין מדינות בנושאים כמו איכות הסביבה אנרגיה וכו'‬
‫הפרטה ‪ -‬במקום שהשלטון ישלוט בכלכלה אנו מפריטים וגורמים לכוחות השוק לשלוט ולגדול ולהיות‬
‫חופשיים יותר‪.‬‬

‫כשמסתכלים על אירועים שונים לאורך ההיסטוריה ולנתח אותו והוא יעבוד טוב אבל יהיו מצבים שבהם‬
‫לא יעבוד ואז מתפתחות תיאוריות שונות על התופעות השונות‪ ,‬לא ניתן להכיל את כל האירועים על‬
‫תיאוריה אחת ולכן התיאוריות מציגות את רוב התופעות רך לא את כולן‪.‬‬

‫מפגש ‪ + 6/4/22 4‬מפגש ‪ + 11/5/22 5‬מפגש ‪ + 18/5/22 6‬מפגש ‪25/5/22 7‬‬

‫גורמים מרכזיים המובילים לסכסוכים אלימים?‬

‫מהם המניעים לסכסוכים אלימים? למה פורצת מלחמה‬

‫הנחות כלליות (יש ‪ 3‬תפיסות מרכזיות שמובילות לסכסוכים אלימים)‪:‬‬

‫רוב האירועים בפוליטיקה העולמית מושפעים מגורמים רבים ומגוונים המתרחשים בו בזמן המקושרים‬ ‫‪.1‬‬
‫ביניהם בקשרי גומלין – יש הרבה משתנים שמשחקים תפקיד‪.‬‬
‫הפרדת המרכיבים הרבים לרמות ניתוח שונות מאפשרת ומסייעת לנו בהבנה טובה יותר של המניעים‬ ‫‪.2‬‬
‫לסכסוכים הללו‪.‬‬
‫מקובל לחלק את הגורמים השכיחים ביותר המובילים לסכסוכים אלימים ל ‪ 3‬רמות ניתוח עיקריות‪:‬‬ ‫‪.3‬‬
 ‫הפרט – ברמת האנשים‪ ,‬המנהיג‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫המדינה – סוג המשטר‪ ,‬מהן הדעות הרווחות באותה מדינה‪ ,‬תפיסת העולם של אותה מדינה עוזר‬ ‫‪.2‬‬
‫להבין מהיכן מגיעים הסכסוכים‪.‬‬
‫גלובלית כלל עולמית – מה מידת השכיחות של המלחמות ורמת התלות בסחר חוץ‪ ,‬האם ככל שנהיה‬ ‫‪.3‬‬
‫מקושרים מבחינה גלובלית זה ממתן אלימות או מביא לאלימות?‬

‫הנחת היסוד של כל אחת משלוש הרמות הללו משפיעות בו בזמן על תהליכי קבלת החלטות בתחומי‬ ‫‪.4‬‬
‫מדיניות חוץ ויחסים בינלאומיים של כל מדינה‪ .‬אך משקלן היחסי תלוי לרוב באופיין של סוגיות והנסיבות‬
‫בזמן קבלת ההחלטה‪.‬‬

‫כל ביטוי אלים יכול להיות אחד מהשלושה‪.‬‬

‫רמת ניתוח הפרט‪:‬‬

‫מנסים להבין את האישיות של המנהיג‪ .‬כל מדינה עושה ניתוח פסיכולוגי עמוק לגבי כל מנהיג ומנהיג כי יש לו‬
‫השפעה על כל מיני מצבים ובוודאי על אירועים אלימים‪.‬‬

‫גישה זו מדגישה את המשתנים הפסיכולוגיים והתפיסתיים המניעים את התנהגותם של בני האדם‪ .‬למה‬ ‫‪.1‬‬
‫אדם נוהג באירוע אלים? לדוגמא‪ :‬ניתוח תכונות ונטיות תוקפניות של מקבלי החלטות בכל הקשור‬
‫למדיניות החוץ‪ ,‬תוך בחינת המאפיינים האישיים המניעים את המנהיגים כגון‪ :‬אמונותיהם‪ ,‬ערכיהם‬
‫ואישיותם‪.‬‬
‫לפעמים מקור המלחמה הוא בהחלטה של מנהיגי מדינות ושחקנים לא מדינתיים חוצה לאומים לדוגמא‪:‬‬ ‫‪.2‬‬
‫ארגוני טרור‪ .‬אם נבין את האישיות של המנהיג נוכל להבין אם יש סיכוי שנגיע לאלימות‪.‬‬
‫פעמים רבות הכרעות המנהיגים ורגשותיהם מכתבים את הסיכוי ליציאה למלחמה לדוגמא‪ :‬היטלר‪ ,‬סדאם‬ ‫‪.3‬‬
‫חוסיין‪ ,‬ארדואן בתורכיה וכו'‪ .‬יש תכונות של מנהיגים שיכולות להוביל את העם שלהם לאירועי אלימות‪.‬‬

‫קיים קשר בין סכסוך אלים לבין הכרעות של מנהיגים יחידים‪ .‬לכן ישנה חשיבות רבה להבנה וניתוח של טבע האדם‬
‫על מנת להתחקות אחר הגורמים המובילים למחלמה לדוגמא‪ :‬הרולד פוסט‬

‫מספר הנחות יסוד סוציולוגיות‪:‬‬

‫תוקפנות היא חלק אינסטינקטיבי מטבע האדם הנובעת מן התכנות הפסיכולוגי גנטי של האנושות (זיגמונד‬ ‫‪.1‬‬
‫פרויד) – התוקפנות היא חלק מהגנטיקה שלנו‪.‬‬
‫בני האדם הם אחד המינים המעטים הנוהגים בתוקפנות תוך קבוצתית – הרג של פרטים בני אותו מין (אדם‬ ‫‪.2‬‬
‫מול אדם) בהשוואה לרוב המינים האחרים הנוהגים בתוקפנות בין קבוצתית – הרג אחרים שאינם אותם‬
‫בני אותו המין (נניח בעלי חיים שלא הורגים אחד את השני מאותו מין) (קונרד לורנץ)‪.‬‬
‫בני אדם נולדים עם דחף מולד לעוצמה המוביל לתחרות ומלחמה‪ .‬החזקים ביותר נאבקים על הישרדותם‬ ‫‪.3‬‬
‫והברירה הטבעית (החלש מחוסל והחזק מתחזק עוד יותר) מחסלת את התכונות המפריעות לתחרות‬
‫מוצלחת (צ' רלס דרווין ‪ -‬תורת האבולוציה והברירה הטבעית) – מי שאיננו חזק פשוט מושמד‪ ,‬התכונות‬
‫של האדם גורמות לו להיות תוקפני יותר ולכן הוא נלחם ושורד ומי שחלש לא שורד‪.‬‬

‫השאלות המתעוררות סביב הנחות היסוד על טבע האדם?‬

‫בהנחה שתוקפנות היא דחף אנושי בלתי נמנע היינו מצפים להתנהגות תוקפנית של כלל בני האדן‪ .‬אך‬ ‫‪.1‬‬
‫בפועל‪ ,‬רוב בני האדם לפחות כלפי חוץ שוללים רצח והרג על בסיס עקרונות מוסריים‪.‬‬
‫אם אכן זה כך מדוע ארצות מסוימות נוטות לאלימות מאורגנת? מדוע סכסוכים אלימים מתרחשים ברוב‬ ‫‪.2‬‬
‫המקרים בעקבות הכרעות שקיבלו מנהיגים ולא בשל העדפות של החברה והעם?‬
‫קיים ויכוח בין החוקרים על מידת השפעתם של גורמי התורשה לעומת הסביבה‪ .‬משמע האם התנהגותו של‬ ‫‪.3‬‬
‫האדם מוכתבת על בסיס ביולוגי הנובע ממנגנון של טבע האדם (הגנים שלו) או כפי שמציע "מודל התלות‬
‫הדדית" היא תוצאה של אינטראקציה עם הסביבה שבה הוא חי? לא יודעים מה משפיע יותר או פחות‬
‫הגנים או הסביבה?‬
 ‫האם נכונותם של בני האדם להקריב את חייהם במלחמה נובעת מתוך תחושת חובה כלפי מנהיגיהם‬ ‫‪.4‬‬
‫וארצם? או האם היא נובעת מתוך תהליך החיברות? (אמונה נלמדת) או אולי מתוך צייתנות? בפועל זה‬
‫קורה שאנשים מוכנים להקריב את חייהם עבור החברים שהם צוברים ביחידות המיוחדות האלה ומוכנים‬
‫להגן על החבר בכל מחיר מה שמוביל אותנו לעשות מעשים על הקצה‪.‬‬

‫רמת ניתוח המדינה‪:‬‬

‫מאפיינים פנים מדינתיים – לא רק למנהיגים יש מאפיינים אישיותיים אלא גם למעצמות שלמות יש מאפיינים‬
‫שמשפיעים על המניעים לסכסוכים‪:‬‬

‫הגישה מדגישה את האופן בו מאפיינים הפנימיים של המדינות משפיעים על התנהלותן בענייני מדיניות‬ ‫‪.1‬‬
‫החוץ‪.‬‬
‫הגישה עוסקת ביחידות הסמכות לקבלת החלטות השולטות בתהליכי מדיניות החוץ של מדינות שונות‬ ‫‪.2‬‬
‫ובתכונות הפנימיות של המדינות הללו‪ .‬לדוגמא‪ :‬בגלל מאפייני המשטר ברוסיה ההחלטות מתקבלות בקב'‬
‫מצומצמות וקטנות‪ ,‬אין בחירות דמוקרטיות‪ ,‬כלומר תהליך קבלת ההחלטות נעשה בשיטה מצומצמת בגלל‬
‫אופי המשטר לעומת זאת בארה"ב קבלת ההחלטות יותר רחבה כי ניתן לבחור את הנציגים המדיניים‬
‫שלנו‪ ,‬דעת קהל – המשטר ברוסיה מדכא הבעה של הקהל שהיא שונה מאשר השלטון‪ ,‬רמת עוצמה‬
‫כלכלית וצבאית – ככל שהמדינה חושבת שי לה כוח צבאי וכלכלי גדול קל לה להפעיל את הכוח הזה על‬
‫סכסוכים אלימים‪ ,‬מס' קבוצות הלאום והתוכן ככל שהקבוצה האחת תגדל על פני השנייה יכול להיגרר‬
‫למעשי אלימות כי יהיו סכסוכים בין הקבוצות‪.‬‬
‫הגישה מנתחת את התהליכים לפיהן מדינות מקבלות החלטות לגבי מלחמה ושלום ואת הסיכויים‬ ‫‪.3‬‬
‫למעורבותם בסכסוכים אלימים‪.‬‬

‫מדוע פורץ סכסוך אלים? ניתוח מאפיינים פנים מדינתיים‪/‬בין מדינות – קשור למדינה לחברה וכו'‪:‬‬

‫הנחת יסוד – יש הבדלים בין סוגי מדינות או קטגוריות של מדינות (על בסיס מאפיינים לאומיים) ישפיעו על הנטייה‬
‫של המדינה לצאת למלחמה‪.‬‬

‫דוגמאות למניעים מכריעים המשפיעים על היתכנות לסכסוך אלים‪:‬‬

‫גורמים גיאופוליטיים (המיקום הגיאוגרפי של המדינות) ומשך עצמאותן – ככל שמשך העצמאות של‬ ‫‪.1‬‬
‫המדינה קצר יותר יש סיכוי לאלימות וככל שהעצמאות ארוכה יותר יש פחות סיכוי לאלימות‪ .‬לדוגמא‪:‬‬
‫מחסור במשאבי טבע‪ ,‬מחסור במי שתייה‪ ,‬מחסור באדמות חקלאיות‪ ,‬מלחמת האזרחים בדארפור שבמערב‬
‫סודן נלחמות אחת בשנייה בגלל במיקום ומשאבי הטבע‪ ,‬שליטה על אזורים מסוימים כמו המלחמה בין‬
‫מרוקו לאלג'יר על השליטה בחבל סהרה‪ .‬מדינות שזכו לעצמאות עוברות בדר"כ תקופה של חוסר יציבות‬
‫פוליטית המוביל למלחמה לדוגמא‪ :‬מדינות ביבשת אפריקה (סומליה‪ ,‬חוף השנהב‪ ,‬ביאפרה בניגריה וכו')‪.‬‬
‫לאומנות ומסורות תרבותיות –‬ ‫‪.2‬‬
‫מהי לאומיות? מבוססת על רעיון ההגדרה העצמית של העמים של כל עם ועם לחירות‪ .‬לאומיות מבוססת‬
‫אמנם על חלוקת האנושות לאומות‪ ,‬מעין משפחות אבל מבחינתה אין סתירה בין אהבת הלאום לבין אהבת‬
‫האדם‪.‬‬
‫מרבית בני האדם נוטים למקד את נאמנותם העליונה במדינת הלאום והיא נתפסת ככוח פוליטי הפוטנציאלי‬
‫החזק ביותר בעולם‪ .‬המדינה והשייכות שלי ללאום היא החזקה‪ .‬המדינה היא ערך בפני עצמה וצריך‬
‫להילחם עבור הערך הזה ומי שאיננו מקב' הלאום של המדינה צריך להיות מגורש‪ .‬לעומת לאומנות ‪-‬‬

‫מהי לאומנות?‬
‫אידאולוגיה לאומית קיצונית הרואה את "האינטרס הלאומי" כקריטריון היחיד להערכת הפעולות של‬ ‫‪-‬‬
‫ממשלות ושל מנהיגים כך שהלאום והמדינה הופכים למטרה ולא לאמצעי ועומדים מעל לערכי‬
‫המוסר הומניסטיים הכלל אנושיים‪.‬‬
 ‫לאומנות נתפשת כהרחבה טבעית של הנאמנות הבלתי מעורערת לאומה ומקור למלחמות רבות‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫משתמשים בה להתססת רגשות לגיוס האוכלוסייה ולשליטה בה‪ .‬דבר המוביל לחוסר סובלנות דתית‬
‫ופוליטית‪.‬‬

‫דוגמאות‪ :‬הפשיזם האיטלקי‪ ,‬היטלר שידבר על כך שלא יהיו לנו אלוהים אחרים חוץ מגרמניה‪ ,‬העויינות במזרח‬
‫אסיה בעיקר בין סין ליפן בשאלת שטחי המריבה בים סין הדרומי וכו'‪.‬‬

‫עוני‪ ,‬קיפוח יחסי ולחץ דמוגרפי –‬ ‫‪.3‬‬

‫גורמים מכריעים משפיעים‪ :‬כל הגורמים האלה יחד כשהם במסה קריטית הם הסיבה לפריצת מלחמה‪.‬‬
‫עוני ‪ -‬רמת הפיתוח הכלכלי של המדינה וחוסר שביעות הרצון מן הגלובליזציה והליברליזציה‬ ‫‪-‬‬
‫הכלכלית הזרה יכולים לגרום למחאות אלימות ולמלחמת אזרחים כי הפיתוח הכלכלי רע מאוד כמו‬
‫מדינות אסיה ואפריקה וכו'‪ .‬לחץ פנים חברתי מוביל לדרישה לשפר את התנאים‪.‬‬
‫קיפוח יחסי – אי שיוויון בין העושר והמעמד של יחידים וקבוצות והזעם שהוא מעורר באלה‬ ‫‪-‬‬
‫שבתחתית עקב מה שהם תופסים כניצולם ע"י מי מהאליטות של בעלי ההון‪ .‬העוני הוא מניע חזק‬
‫להצטרפות לקבוצות חמושות המבטיחות ביטחון ושיפור ברמת החיים‪.‬‬
‫לחץ דמוגרפי – הקשר בין עוני לבין מלחמות בולט במיוחד במדינות שיש בהן גוש אוכלוסייה צעירה‬ ‫‪-‬‬
‫המהווה שיעור ניכר מכלל האוכלוסייה שאינם מצליח להבטיח לעצמם מקומות עבודה להתפרנס‬
‫ולהשיג ביטחון כלכלי‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬תימן כ ‪ 74%‬מהאוכלוסייה הם צעירים בני פחות משלושים וכמחציתם אינם לומדים ואינם‬
‫עובדים וכו'‪ ,‬מוביל לעוני וקיפוח שנובע ממצב של שיעור גבוה של צעירים שלא מוצאים בעיקר‬
‫מקום תעסוקה מוביל למלחמות פנים מדינתיות רבות‪ .‬יש גידול באוכלוסייה דווקא של הצד העני של‬
‫המדינה ולכן זה מוביל ללחץ פנים מדינתי‪.‬‬

‫מיליטריזציה (הצטיידות בעוצמה צבאית) – זה מוביל גם למדינות אחרות להצטייד בכלי נשק יכולה‬ ‫‪.4‬‬
‫והסיכוי שיכולה לפרוץ מלחמה הולך וגדל‪ .‬יש תגובת שרשרת ככל שמדינה מתחמשת כך המדינות‬
‫האחרות חוששות שמא יתחילו לפעול ואז מתחילה גם התחמשותן שלהן ואז כולם מצטיידים בעוצמה‬
‫צבאית ונהיית הרבה אלימות‪.‬‬
‫הרוצה בשלום "ייכון למלחמה" – רוב מדינות הדרום העולמי (בעיקר ארצות מתפתחות) נמנות עם‬ ‫‪-‬‬
‫הלקוחות הגדולים ביותר בשוק הנשק העולמי‪ .‬הן מקימות צבאות עצומים בכדי להתגונן מפני‬
‫תוקפנות פוטנציאלית של מדינות שכנות וגם לשלוט באזרחיהם‪ .‬לדוגמא‪ :‬הודו‪ ,‬אוזבקיסטן (נלחמו‬
‫לאחרונה עם ארמניה שניהם התחמשו ופרצה מלחמה ביניהם) ערב הסעודית ועוד‪ .‬גם ישראל נאלצה‬
‫להגן על קיומה מאז ‪ 1948‬ומאז ועד היום מתחמשת במיטב העוצמה הצבאית בכדי להיות תמיד‬
‫מוכנים למערכה מול אויבינו מסביב‪ .‬צריך כמובן גורם מצית אבל ברגע שהגורם קיים הדרך קלה‬
‫לפתוח במלחמה‪.‬‬
‫החשש מפני התחמשות ההולכת וגוברת (מירוץ חימוש) עלול להוביל למתחים ולאלימות קשה בין‬ ‫‪-‬‬
‫המדינות‪.‬‬

‫השיטה הכלכלית – קפיטליזם (שוק חופשי)‪ ,‬הקומוניזם (כלכלה ריכוזית‪ ,‬המדינה קובעת מה לייצר וכו')‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
‫הבדלי גישות‪:‬‬
‫גישת התיאוריה הכלכלית הקומוניסטית על האימפריאליזם – רואה במלחמות הכיבוש של המדינות‬ ‫‪-‬‬
‫האימפריאליסטיות הקפיטליסטיות פעולות שנועדו להשתלט על השווקים זרים בכדי לצבור הון‪.‬‬
‫בגישה הכלכלית הקפיטליסטית בזה שרוצים להגיע לעוד ועוד שווקים זה יוצר לחץ בין מדינות ויש‬
‫רצון להשתלט על השווקים ניצלתם את המשאבים שלהן אח"כ עזבתם אותם והשארתם אותם במצב‬
‫בעייתי וזה מוביל למאבקים פנים חברתיים‪ ,‬נוצר כאוס פנימי ברגע שהמדינות שפלשו לשווקים‬
‫עזבו‪ .‬התיאוריה הקומוניסטית אומרת שמדינות המערב הקפיטליסטים הובלתם לאלימות בזה שהם‬
‫ניצלו את השווקים לטובתם ואח"כ נטשו את המדינות ויצר בלאגן ומחמות פנים חברתיות‪.‬‬
 ‫לדוגמא‪ :‬קונגו מי ששלט בקונגו אלו היו הבלגיים מעל ל ‪ 100‬שנה (יהלומי הדמים הסרט מדבר על‬
‫הקשר לבלגיה וקונגו)‪ ,‬הם עזבו את קונגו כפי שהיא מבלי לתת את הדעת על הקב' האתניות בקונגו‬
‫כי כל קב' רצתה להיות השלטת ולהתרחב ואז הקב' האתניות התחילו להילחם אחת בשנייה עד היום‪.‬‬
‫לעומתה‪ ,‬גישת הליברליזם המסחרי טוענת כי כלכלות שוק החופשי מקדמת את השלום ולא את‬ ‫‪-‬‬
‫המלחמה‪ .‬לשיטתם המלחמה משבשבת את הסחר‪ ,‬פוגעת ברווחיות הורסת נכסים‪ ,‬גורמת לאינפלציה‪,‬‬
‫צורכת משאבים יקרים ומחייבת התערבות ממשלתית הפוגעת בתפוקה ולמיסים הגבוהים‪ .‬ואילו‬
‫יוזמות מסחרית מעוניינת בקידום שלום כלכלי על מנת להרוויח‪.‬‬
‫הראיות לצידוקן של התיאוריות המנוגדות אינן חד משמעיות‪ .‬הן תלויות בחלקן בתפיסת ההשפעה‬ ‫‪-‬‬
‫שיש לכלכלה על ההתנהגות הבין לאומי של מדינות (לדוגמא אוקראינה היא יצרנית של חיטה וכבר‬
‫רואים שהמחיר של החיטה עולה בעולם)‪ .‬סיום המלחמה הקרה שהייתה בין ברית המועצות לשעבר‬
‫לבין מדינות המערב לא הביא לסיום הוויכוח על הקשר בין כלכלה למלחמה‪.‬‬

‫אין קשר סיבתי לפריצה למלחמה ושוני בכלכלה זו או אחרת במדינות‬

‫צפייה בסרטון‪:‬‬
‫שאלה ‪ :1‬מהם הגורמים המשפיעים על יציאה למלחמה מתוך הסרט?‬
‫גבולות בין מדינות‪ - ,‬סכסוכי גבולות‪ ,‬דת‪ ,‬צמיחה של מדינות רבות ‪ 200‬מדינות עצמאיות‪ ,‬חלוקה‬ ‫‪-‬‬
‫פנים מדינתית באזורים דמוגרפיים – התיישבות בחלק של המדינה יותר מחלקים אחרים‪ ,‬שינוי של‬
‫אקלים כמו סיביר יישוב שטחים נטושים במדינה‪ ,‬גבול משותף בין מדינות ושיתוף במשאבים‪ ,‬מסחר‬
‫בין מדינות יבוא יצוא‪ ,‬דיפלומטיה‪ ,‬דמוגרפיה‪ -‬הרבה אנשים מועסקים במדינות אחרות ויש השפעה‬
‫על הכלכלה של המדינות‪,‬‬

‫שאלה ‪ :2‬מהם הפתרונות המוצעים בסרט למניעת מלחמה?‬

‫תשתיות – קישור בין חלקים במדינות שמובילה לעצמאות או בין מדינות – נותנת לכלכה של שני‬
‫החלקים להתקיים ובכך לא להביא למלחמה‪ ,‬פתחת גבולות‪ ,‬רכבת‪ ,‬פחות תחרות בין מדינות‬

‫סוג המשטר – דמוקרטי‪/‬דיקטטורי‬ ‫‪.6‬‬

‫עמנואל קנט טען בספרו "השלום הנצחי" (‪ )1795‬כי "משטרים בהם אזרחים מקבלים זכויות אדם יסודיות‬
‫לדוגמא‪ :‬בחירת מנהיגים בהצבעה‪ ,‬חירויות אזרח‪ ,‬חופש דיבור ועיתונות ועוד‪ ,‬הסבירות שמדינות‬
‫דמוקרטיות ייזמו מלחמה נמוכה במידה רבה מזו של ארצות דיקטטוריות כיוון שהממשלות חייבות לתת דין‬
‫וחשבון לעם"‪.‬‬

‫הוכחות לחיזוק טענותיו של קנט‪:‬‬

‫מדינות דיקטטוריות רבות אימצו שלטון דמוקרטי‪ ,‬תחת ההנחה לפיה הדמוקרטיה היא צורת השלטון‬ ‫‪.1‬‬
‫האידיאלית לקבלת החלטות‪ .‬כיום‪ ,‬שני שלישים מארצות העולם הן מדינות דמוקרטיות‪.‬‬
‫מחקרים מראים כי מדינות דמוקרטיות פותרות בדר"כ סכסוכים במשא ומתן ולא בשדה הקרב‪ .‬כמו‬ ‫‪.2‬‬
‫כן‪ ,‬יש להם סיכוי גדול יותר לנצח במלחמות לעומת מדינות שאינן דמוקרטיות‪ .‬מדינות דמוקרטיות‬
‫מעדיפות לתור סכסוכים במו"מ ומדינות שאינן דמוקרטיות מעדיפות את שדה הקרב ויש בהן יותר‬
‫סכסוכים פנים מדינתיים שיכולים לגרום למלחמת אזרחים‪.‬‬
‫הסיכוי להתפתחות סכסוכים צבאיים בין מדינות דמוקרטיות נמוך ביותר מכיוון שהן משתמשות‬ ‫‪.3‬‬
‫באמצעים דמוקרטים בכדי ליישב סכסוכים בדרכי שלום‪ .‬לדוגמא‪ :‬הן מסכימות לתיווך של צד‬
‫שלישי‪ ,‬לקבל שירותים טובים של צד שלישי‪ ,‬לבוררות ולפסיקה מחייבת של צד שלישי ועוד‪.‬‬

‫רמת ניתוח ברמת המערכת הגלובלית‪:‬‬

‫גישה אנליטית המדגישה את השפעת והנסיבות העולמיות על ניהול מדיניות החוץ של המדינה ושל התנאים‬ ‫‪.1‬‬
‫הנפיצים‪ ,‬המעודדים את הפיכת המחלוקת בין מדינות ריבוניות לעימות צבאי‪.‬‬
 ‫הנחת יסוד היא שמדינה ריבונית פועלת באופן רציונלי בכדי לקדם את הביטחון את העושר את האינטרס‬ ‫‪.2‬‬
‫שלה בתוך המערכת הבינ"ל‪ .‬מרובת קונפליקטים שחסרים בה סמכות שלטונית לגיטימית (כמו האום‬
‫למשל) לפיקוח על סכסוכים או לאכיפת הסכמים (כגון‪ :‬פרוץ מלחמת העולם)‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬יכולתן של מדינות עשירות להכתיב למדינות עניות את התנהלותן או איכותו ‪/‬אי יכולתו של‬
‫האום לשמור על השלום באזורים שונים בעולם במצבים שונים כגון‪ :‬מחלוקת על השטחים‪ ,‬מיקום‬
‫גיאוגרפי (מחסור במי שתיה‪ ,‬מחסור במשאבי טבע וכו') לדוגמא‪ :‬המאבק בין מצרים ואתיופיה על מקורות‬
‫מי הנילוס – מצרים ניזונה ממי הנילוס והנילוס מתחיל מעבר לאתיופיה‪.‬‬

‫מדוע פורצת מלחמה?‬

‫מצב של אנרכיה עולמית – הטענה – היעדר מוסדות של משילות כלל עולמית‪ ,‬עלול לעודד התפרצות‬ ‫‪.1‬‬
‫של מלחמה‪ .‬ככל שיהיו פחות מוסדות שיסדירו חוקים יהיה אנרכיה בעולם לדוגמא‪ :‬האו"ם – שהוקם‬
‫לאחר מלחמת העולם השנייה נוצר בכדי להקטין את הסיכוי לצאת למלחמה‪.‬‬

‫נימוקים לטענה‪:‬‬

‫קיים קשר ישיר (מתאם מובהק) בין תדירות המלחמות בעבר לבין שכיחותם בתקופות מאוחרות‬ ‫‪.1‬‬
‫יותר – נובע מחלוקת העוצמה באופן בלתי שוויוני וגם עקב שינויים בעוצמתם היחסית של‬
‫השחקנים‪.‬‬
‫תיאוריית חילופי העוצמה – קיימת סבירות גבוהה למלחמה כאשר מעצמה דומיננטית גדולה‬ ‫‪.2‬‬
‫חשה מאוימת עקב התעצמות מהירה של יכולות היריבה‪ ,‬המצמצמת את ההבדל בעוצמתן‬
‫היחסית‪.‬‬
‫תיאוריית "המחזור הארוך" – תיאוריה המציגה נתונים לפיהם במהלך מאות בשנים התחוללו‬ ‫‪.3‬‬
‫בעולם מחזוריות של הנהגה עולמית ושל מלחמה עולמית‪ .‬הנתונים מראים כי אחת ל ‪80-100‬‬
‫שנים לערך מופיעה בעולם מעצמה גדולה הגמונית‪ .‬לדוגמא‪ :‬פורטוגל בתחילת המאה ה ‪( 16‬גם‬
‫בברזיל מדברים פורטוגזית כי פורטוגל שלטה גם שם) הולנד בתחילת המאה ה ‪ ,17‬בריטניה‬
‫בתחילת המאה ה ‪ 18‬וארה"ב לאחר מלחמת העולם השנייה – השאלה כיום האם סין בדרך‬
‫להיות המעצמה הדומיננטית?‬
‫זו תיאוריה שמראה כי לא לעולם חוסן ומעצמות יכולות להתחלף‪ .‬החשש היום מלהגיע למלחמת‬
‫עולם ‪ 3‬קיים בהחלט‪.‬‬

‫טרור נרחב (מלחמה אסימטרית) – מאפיינים עיקריים‪:‬‬ ‫‪.2‬‬

‫אלימות מתוכננת המכוונת נגד מטרות אזרחיות באמצעות קבוצות לאומניות‪ ,‬חוצות לאומים או‬ ‫‪.1‬‬
‫סוכנויות חשאיות במגמה להשפיע ולהשיג מטרות פוליטיות ואחרות‪.‬‬
‫אלימות מכוונת של מחבל נגד אזרחים והוא איננו קשור למדינה כזו או אחרת‪.‬‬
‫המחבלים יוצרים תאי טרור בכל מיני מקומות בעולם ללא קשר למדינות‪.‬‬
‫סכסוך מזוין בין צדדים לוחמים שהפערים בכוחם הצבאי רחבים‪ .‬לרוב הצד החלש הוא שחקן‬ ‫‪.2‬‬
‫לא מדינתי‪.‬‬

‫גידול בממדי ארגוני פשיעה חוצי לאומים – מאפיינים‪:‬‬ ‫‪.3‬‬

‫מנצלים את תנועת התיירות‪ ,‬הסחר‪ ,‬העברת הכספים המהירה‪ ,‬תקשורת ומחושב העולמיים‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫מתפרסים על פני ארצות רבות‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫שיתוף פעולה בין ארגוני טרור‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫פועלים באלימות ובשחיתות שיטתית הכוללת‪ :‬פשעי סייבר‪ ,‬הלבנת כספים (כספים שמגיעים‬ ‫‪.4‬‬
‫מפשיעה ומכניסים אותם למערכת כחוקיים)‪ ,‬גניבת קניין רוחני‪ ,‬פירטיות ימית‪ ,‬סחר בנשים‪,‬‬
‫סמים‪ ,‬סחר באיברי גוף ועוד‪.‬‬
‫לעיתים קרובות יש חפיפה‪ ...‬להשלים‬ ‫‪.5‬‬
 ‫שיתופי פעולה בין ארגוני טרור לארגוני פשיעה חוצי לאומים הטרור כיום בעל מאפיינים שונים‬ ‫‪.4‬‬
‫מבעבר מסיבות שונות‪:‬‬
‫כלל עולמי בשל התפתחות הטכנולוגיה החדשה (וגבולות מדיניים אינם מהווים מחסום בפני‬ ‫‪.1‬‬
‫פיגועי טרור) – מלחמות סייבר הגבולות הפיזיים כבר לא חשובים הסייבר מגיע לכל מקום‪.‬‬
‫קטלני ומופנה בעיקר כלפי אזרחים שאינם מעורבים בלחימה במטרה להטיל אימה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫טרור המופעל ע"י ארגונים לא מדינתיים חוצי לאומים באמצעות רשתות חתרניות כלל עולמות‬ ‫‪.3‬‬
‫של תאי טרור הממוקמים במדינות רבות‪.‬‬
‫בשנים האחרונות מתפתח טרור פוסט מודרני – טרור המאיים במיוחד על חברות מתקדמות‬ ‫‪.4‬‬
‫טכנולוגית‪ .‬קשה להבדיל בינו לבין ארגוני פשיעה‪ .‬עידן המידע מאפשר להם לפעול במגוון‬
‫שיטות חדשות‪.‬‬

‫דוגמאות‪ :‬גיוס פעילים‪ :‬טרור סייבר‪ ,‬לוחמת רשת (ארגוני טרור‪ ,‬אל קעידה‪ ,‬א‪ -‬שבאב חלק‬
‫מאלקעידה שצמח בסומליה ופועל גם בקניה‪ ,‬כוחות המהפכניים המזויינים של קולומביה‪ ,‬חמאס‪,‬‬
‫חבל הבסקים בספרד‪ ,‬הנמרים הטמיליים בסרי לנקה‪ ,‬הצבא העממי החדש בפיליפינים ועוד‪.‬‬

‫מפגש ‪1/6/22 8‬‬

‫מלחמות חוצות גבולות –‬

‫להשיב על ‪ 2‬שאלות מהסרטון?‬

‫אילו סוגי פעילויות באות לידי ביטוי בטרור הסייבר? שימוש ברשתות חברתיות‪ ,‬דיגיטל‪ ,‬תוכנות ריגול‬ ‫‪.1‬‬
‫דרך תמונות ברשת שמשמשות כפיתיון להגדיל את התמונה ולפתוח אותה ואז תוכנת הריגול נכנסת‬
‫למחשב‪ ,‬הדיגיטיל פולש לחיים הרגילים הפיזיים‪ ,‬אלימות‪ ,‬פחד‪ ,‬שאיבת מידע מסווג‪ ,‬גיוס תומכי טרור‬
‫צעירים‪ ,‬רשתות חוצות גבולות‪ ,‬שימוש בטכנולוגיות בכדי לעשות נזקים אדירים‬

‫מה ניתן לעשות על מנת להילחם בטרור הסייבר? שהממשלה תגיב מהר במדיום החברתי אז ממשלות‬ ‫‪.2‬‬
‫נכשלות בהגנה‪ ,‬אבטחת מידע‪ ,‬לתקן את פרצות האבטחה‪ ,‬שיהיו קבוצות של האקרים (לגייס אותם‬
‫לשירות המדינה במקום שיהיו בצד האויב) שיפעלו במקום היחידות הממשלתיות‪ ,‬לתת מרחב של‬
‫אוטונומיה לגופים ויחידים של האקרים ליצור שיתופי פעולה בכדי שישיגו את ביטחון האזרחים‪ .‬לא ניתן‬
‫להילחם בממשלות בכדי להילחם בסייבר‪.‬‬

‫תדירות המלחמות וסוגיהן‬

‫נתוני רקע על סכסוכים אלימים בעולם‪:‬‬

‫מתחילת שנת ‪ 1900‬פרצו בעולם כ ‪ 750‬מלחמות בהם נהרגו מיליוני בני אדם ורבים אחרים הפכו‬ ‫‪-‬‬
‫פליטים‪.‬‬
‫בטווח הקצר מאז ‪ 1950‬יש יחסית פחות מלחמות אך הן יותר קטלניות מבעבר‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫בין השנים ‪ 1989-2012‬רק ‪ 9‬מבין ‪ 141‬הסכסוכים המזוינים הפעילים בעולם היו בין מדינות רובן‬ ‫‪-‬‬
‫היו מלחמות אזרחים פנימיות בתוך המדינות (לדוגמא‪ :‬אוגנדה אינדונזיה‪ ,‬טורקיה (עם הכורדים)‪,‬‬
‫לבנון ועוד)‬
‫‪ 8‬מבין הסכסוכים בין המדינות הפכו במהלך השנים למלחמות בין לאומיות (אפגניסטן‪ ,‬סומליה‪ ,‬תימן‬ ‫‪-‬‬
‫קונגו וכו') בה מדינה שלישית מסייעת לאחד הצדדים בסכסוך‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬מאפייני הלוחמה בעולם עוברים שינוי ועיקר הסכסוכים הם כנגד כוחות מליציה (כוחות‬ ‫‪-‬‬
‫אזרחיים שמתאגדים יחד אבל לא תמיד הן במסגרת צבאית וכשצריך אותם הם מתגייסים הם גופים‬
‫שפועלים למען מטרות אחרות מעבר למטרות המדינה) בלתי סדירים וצבאות פרטיים או ארגוני טרור‬
‫או לוחמי צללים שמדינות מגייסות כמיקור חוץ כשכירי חרב או ככוחות מיליציה בתשלום (כמו‬
‫שרוסיה עושה כעת באוקראינה מגייסת לוחמים שילחמו בשבילה)‪ .‬אירן מגייסת כוחות שיעים בעירק‬
‫בסוריה ובלבנון וכו'‪ .‬מעגלים של התרחבות זו כבר לא המלחמה הקלאסית אלא מעבר‪.‬‬

‫מהו קונפליקט?‬
‫הגדרה כללית‪:‬‬

‫תהליך של עימות בין שני צדדים או יותר התלויים זה בזה כאשר לפחות אחד מהצדדים תופס את סיפוק האינטרסים‬
‫שלו עומדים בניגוד או מושפעים באופן שלילי ע"י הצד האחר‪.‬‬

‫לא תמיד כשיש ניגודי אינטרסים מתקיים קונפליקט‪ .‬מתקיים קונפליקט כאשר האינטרס של צד אחד מתקיים בניגוד‬
‫לצד האחר ואז זה מתנגש ונוצר קונפליקט‪.‬‬

‫מאפייני קונפליקט (מה שמייחד את הקונפליקטים)‪:‬‬

‫מצב של ניגוד אינטרסים בין שני צדדים שנובע בדר"כ מתחרות על משאבים מוגבלים לדוגמא‪ :‬אדמות‪,‬‬ ‫‪.1‬‬
‫מים‪ ,‬גבולות גיאוגרפיים – מדינה שבה ניתן לנסוע לים ומדינה שלא ניתן אז מתקיימת תחרות‪.‬‬
‫קונפליקט אינה תופעה אובייקטיבית מוחשית רק תוצאותיו הן מוחשיות‪ .‬ביטויי הקונפליקט‪ :‬ויכוחים‪,‬‬ ‫‪.2‬‬
‫מאבקים‪ ,‬שביתות‪ ,‬מלחמה‪ .‬לא רואים את הקונפליקט עצמו אלא רואים את התוצאות – צילומי הפגיעות‬
‫לאחר מלחמה וכו'‪ .‬התוצאות באות לידי ביטוי בשטח וכך יודעים שיש קונפליקט‪.‬‬
‫קשה לדעת על קיומו הוא מתבטא רק כאשר הצדדים תופסים את המצב כמצב של ניגוד אינטרסים‪ .‬כל עוד‬ ‫‪.3‬‬
‫שהצדדים לא במצב מנוגד אז הם לא בקונפליקט רק חושבים אחרת‪.‬‬
‫במצב אובייקטיבי זהה אם הצדדים תופסים את המצב כקונפליקט אז יש קונפליקט‪ .‬אך אם איש מהצדדים‬ ‫‪.4‬‬
‫אינו חש בקונפליקט אז אין קונפליקט‪ .‬כדי שיוגדר כקונפליקט צריך ששני הצדדים יגדירו אותו כמצב של‬
‫עימות ואם אין הגדרה של עימות אז אין קונפליקט‪.‬‬

‫שלבי הקונפליקט‬

‫קונפליקטים משתנים על פני רצף הזמן ועוברים שלבים שונים של פעילות‪ ,‬עוצמה‪ ,‬מתיחות ואלימות‪.‬‬

‫ניתוח בסיסי של קונפליקט כולל ‪ 5‬שלבים עוקבים המתחוללים לפי הסדר הבא‪:‬‬

‫טרום קונפליקט – פרק הזמן בו שוררת אי התאמה בין המטרות של שני הצדדים או יותר (כמו זוג שאחד‬ ‫‪.1‬‬
‫מהם רוצה לצאת לסרט והשני רוצה לראות משחק)‪ ,‬העלולה להוביל לקונפליקט גלוי‪ .‬בשלב זה‬
‫הקונפליקט אינו גלוי אך עלולים לשרור יחסים מתוחים בין הצדדים‪ .‬זהו שלב שבו הקונפליקט עדיין לא‬
‫גלוי‪.‬‬
‫עימות – מצב בו הקונפליקט גלוי‪ ,‬מפעם לפעם עלולה לפרוץ לחימה בין הצדדים או אלימות אחרת‬ ‫‪.2‬‬
‫בעוצמה נמוכה‪ .‬כל צד עלול לרכז משאבים או בני ברית בתקווה להגביר את האלימות‪ .‬בשלב זה היחסים‬
‫בין היריבים מתוחים מאוד‪ .‬כל אחד רוצה לכפות את רצונו על האחר אז היחסים מתוחים‪.‬‬
‫המשבר – שיא של הקונפליקט זהו שלב בו המתיחות והאלימות בעיצומה‪ .‬בקונפליקט נרחב מדובר בשלב‬ ‫‪.3‬‬
‫של מלחמה שבו אנשים משני הצדדים נהרגים‪ .‬במצב זה אין תקשורת סדירה ובדר"כ יש חילופי האשמות‬
‫בין הצדדים היריבים‪.‬‬
‫תוצאות המשבר – יכולות להיות אחת או יותר מבין האפשרויות הבאות‪:‬‬ ‫‪.4‬‬
‫צד אחד מביס אולי את יריביו – צד אחד מנצח‬ ‫‪-‬‬
‫או יבקש הפסקת אש (במצב של מלחמה) – רוצים להפסיק את תהליך המאבק מנסים להשיג שקט‬ ‫‪-‬‬
‫או הצד השני ייכנע‬ ‫‪-‬‬
 ‫או יסכים לדרישות של היריב‬ ‫‪-‬‬
‫הצדדים עשויים להסכים לנהל מו"מ בעזרת מתווך או בלעדיו‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫ייתכן גם שסמכות כלשהיא או צד שלישי אחר בעל כוח רב יותר עשויים לכפות על הצדדים את סיום‬ ‫‪-‬‬
‫הלחימה‪ .‬בשלב זה רמת המתיחות העימות והאלימות פוחתת במקצת‪.‬‬
‫בעקבות הקונפליקט – מצב המיושב באופן המוביל לסיום העימות האלים להפחתת המתיחות וליחסים‬ ‫‪.5‬‬
‫תקינים יותר בין הצדדים עד העימות הבא‪ .‬אולם‪ ,‬במידה והנושאים והבעיות הנובעים ממטרות סותרות של‬
‫הצדדים לא יטופלו כראוי שלב זה עלול להוביל שוב למצב של טרום קונפליקט‪.‬‬

‫איך פותרים קונפליקטים?‬

‫מודל העניין הכפול עמוד ‪ 31‬במצגת‬

‫ציר ‪ Y‬מידת העניין בהישגים שלי ‪-‬עד כמה אני מעוניין להשיג את המטרות שלי‬

‫ציר ‪ X‬מידת העניין בהישגי הצד השני ‪ -‬עד כמה אני מעוניין שהצד השני ישיג את המטרות שלו‬

‫כל אחד מסתכל על הגרף מנק' המבט שלו‪.‬‬

‫אם מידת העניין בהישגים שלי נמוכה ובאותו האופן מידת העניין שלי במד השני נמוכה אז יש הימנעות (אין מנצח‬
‫ואין מפסיד)‪.‬‬

‫מצב שאני מעוניין להגיע להשיגים שלי ברמה בינונית וגם הצד השני רוצה להגיע להישגים ברמה בינונית – יש מצב‬
‫של התפשרות (כל צד מפסיד קצת ומרוויח קצת)‪.‬‬

‫מצב שבו מאוד חשובים לי ההישגים שלי וגם חשוב לי שגם הצד השני ישיג את האינטרסים שלו במלואם – אז יש‬
‫שיתוף פעולה (מנצח‪-‬מנצח) פתרונות אינטגרטיביים – זה מצב הכי טוב כי שני הצדדים יורדים מהסוס ומשתפים‬
‫פעולה‪ .‬קיים בין מדינות ובכלל‪.‬‬

‫מצב שבו שאני רוצה להגיע לכלל ההישגים שלי שאני לא מוכן לוותר ומצד שני הצד השני יהיה מוכן לוותר כי אין‬
‫לו משהו אקוטי והוא יבלע את זה – אז יש עימות‪/‬תחרותיות (מנצח‪-‬מפסיד) כפייה הכנעה‪ .‬אני מכריח את הצד השני‬
‫לעשות מה שאני רוצה‪.‬‬

‫מצב שבו האינטרסים שלי לא חשובים לי כ"כ (בנושאים לא חשובים) ואני רוצה לרצות את הצד השני וחשוב לי‬
‫לרצות אותו אז יש וויתור (מפסיד‪-‬מנצח)‪ .‬הוויתור ייעשה ע"י הצד החלש כי אין לו יכולת לכפות את רצונות על‬
‫האחר‪.‬‬

‫מפגש ‪8/6/22 9‬‬

‫המשך המודל הכפול בפתרון קונפליקטים‪:‬‬

‫תוספות של ראובן‪:‬‬

‫ניגוד אינטרסים הוא לא דבר אובייקטיבי הוא תלוי באופן שבו הצדדים בסכסוך תופסים את המציאות‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫ישנם ‪ 5‬סגנונות שונים של קונפליקטים שהתוצאה תהיה שונה בכל אחד מהקונפליקטים‪ ,‬לדוגמא‪:‬‬ ‫‪.2‬‬
‫הימנעות‪ ,‬התפשרות‪ ,‬ויתור‪ ,‬שיתוף פעולה‪ ,‬עימות ‪/‬תחרותיות‪.‬‬
 ‫לאחר שבוחרים סגנון מתאים לניהול קונפליקטים צריך לבחור בטקטיקות שכנוע ולהפעיל את מקורות‬ ‫‪.3‬‬
‫הכוח הנכונים‪.‬‬
‫השיקולים המרכזיים בקבלת החלטה באימוץ סגנון עימות או קונפליקט כלשהו הם‪:‬‬ ‫‪.4‬‬
‫יחסי הכוחות בין הצדדים – כשלצד אחד יש כוח רב יותר הצד האחר יימנע מעימות‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫סוג היחסים שיש בין הצדדים או סוג היחסים שרוצים שיהיה בין הצדדים – לדוגמא‪ :‬האם יש‬ ‫‪.2‬‬
‫חשיבות ביחסים ארוכי טווח? או ליחסים קצרי טווח? או למערכת יחסים קרובה? זה חלק‬
‫מהשיקולים לקבל החלטה לפי זה נקבל סגנון שונה או אחר‪.‬‬
‫הזמן הנדרש לניהול קונפליקט – במידה ונדרשת הכרעה מהירה ייתכן שנבחר סגנונות שהם יותר חד‬ ‫‪.3‬‬
‫צדדיים למשל‪ :‬ויתור או עימות‪.‬‬

‫כשצריך לקבל החלטה ניקח את מערכת השיקולים הזו בכדי לבחור באיזה סגנון קונפליקט נבחר (מתוך ה‬
‫‪.)5‬‬

‫פתרון סכסוכים – יסודות המשא ומתן הדיפלומטי‬

‫מיקוח ומשא ומתן‬

‫המטרה ‪ -‬להוביל להסכמה ולהסדר בין מדינות בדרכי שלום באמצעות מציאת מכנה משותף בין אינטרסים‬ ‫‪.1‬‬
‫שלעיתים הם מנוגדים‪ .‬התוצאה של מו"מ הם להגיע להסכם ולא להגיע לעימות‪.‬‬
‫מיקוח ומשא ומתן – כלים הכרחיים של הדיפלומטיה בכדי לפתור סכסוכים‪ ,‬לתאם דברים מדיניים‪,‬‬ ‫‪.2‬‬
‫להשגת הסכמים בינלאומיים וליצירת הבנה ושיתוף פעולה בין מדינות‪ .‬לדוגמא‪ :‬הרוסים לא מסכימים‬
‫שאירן תתבסס בסוריה וגם אנחנו לא אז אנו נעשה הסכמים משותפים בכדי להימנע מעימות‪.‬‬
‫שני תנאים הכרחיים להצלחת המשא ומתן‪:‬‬ ‫‪.3‬‬
‫רצון של שני הצדדים להגיע להסכמה ולנהל משא ומתן (יש אינטרס משותף)‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫קיים קונפליקט בין הצדדים (אם היו הסכמות בין הצדדים לא צריך לקיים מו"מ)‬ ‫‪-‬‬

‫שלבים בתהליך המשא ומתן‬

‫שלב מקדים (‪ : )pre-negotiating‬הכנה למו"מ‬

‫שלב ההכנה לפני המשא ומתן בפועל‪ .‬שלב חשוב ומכריע בכל הקשור לאופן הניהול של המשא ומתן ולתוכנו‪ .‬צריך‬
‫להבין איך מנהלים את המשא ומתן אחרת זה עלול להתפוצץ‪.‬‬

‫שלב המציין שינוי בתפיסת המציאות המדינית – בין הצדדים מבשילה ההכרה כי הסכסוך "בשל" לפתרון‬ ‫‪.1‬‬
‫המתבטא גם בקידום צעדים בוני אמון‪ .‬למשל‪ :‬אם כבר אנחנו בעימות אז נעשה הפסקת אש כדי ליישב את‬
‫הסכסוך‪ ,‬לעשות מחווה כלשהיא לצד האחר בכדי לבנות צעדים בוני אמון לדוגמא‪ :‬החלפת שבויים‪.‬‬
‫קידום צעדים בוני אמון – נועדו להוות אמת מידה לכוונת הצדדים לחילופי מידע ולבחינת מרחב ההסכמה‬ ‫‪.2‬‬
‫בין הצדדים‪ .‬אנחנו רוצים באמצעות צעדים בוני אמון ליצור אווירה נינוחה בין הצדדים‪.‬‬
‫מדינות אינן נוטות לפתוח בתהליך של משא ומתן מחייב לפני שבחנו והגיעו למסקנה שסיכויי הצלחתו‬ ‫‪.3‬‬
‫גבוהים‪ .‬אנחנו נגשש לפני שנפתח בצעדים מקדימים מה הסיכוי שהמו"מ יצליח‪.‬‬
‫שלבים מקדימים מושתתים על הסכמה עקרונית לפתוח בשיחות כוללים‪:‬‬ ‫‪.4‬‬
‫קביעת מיקום השיחות (היכן פיזית ניפגש ארה"ב או ז'נבה)‪ ,‬סדר יום‪ ,‬מהות השיחות (עלמה נדבר‬ ‫‪-‬‬
‫בפועל)‪ ,‬היקפו ומטרותיו של המו"מ‪( .‬מה אנו רוצים להשיג? הסדר ביניים או הסדר מלא של‬
‫הסכסוך?)‪.‬‬
‫קביעת כללי משחק עיקריים לדוגמא‪ :‬שיחות גלויות‪/‬סודיות‪ ,‬דו צדדיות (יש שני צדדים לסכסוך‬ ‫‪-‬‬
‫ואנחנו מנהלים בינינו את המו"מ)‪/‬רב צדדיות (נכנסים עוד אלמנטים נוספים הקשורים לסכסוך למשך‬
‫ישראל מול הרשות הפלסטינית והחמאס)‪ ,‬שיתוף צד שלישי ומעמדו בתהליך (עוד צד שנשתף אותו‬
‫בסכסוך נניח מצרים) האם יהיה שותף יהיה נוכח או לא‪/‬בהיעדרו ועוד‪ .‬כל הדברים האלה נקבעים‬
‫בשלב המקדים של המו"מ העתידי‪.‬‬
 ‫קביעת לוחות זמנים מוגדרים לתהליך‪( .‬טרם סיום העימות)‪ ,‬בכדי שתהיה הצלחה במו"מ חייבים‬ ‫‪-‬‬
‫לעשות צעדים מקדימים)‪.‬‬
‫שלב זה כרוך בלוגיסטיקה מקיפה‪ .‬לדוגמא‪ :‬הסכמה לגבי‪ :‬גודל המשלחות‪ ,‬רמת הייצוג‪ ,‬שפת השיחות‬ ‫‪-‬‬
‫(האם ידברו עברית או ערבית אנגלית וכו')‪ ,‬אופן הדיווח לתקשורת (איך נדווח לתקשורת נניח‬
‫במו"מ בינלאומי – האם כל משלחת תדווח בנפרד או מסכימים שיהיה גורם אחד שישקף את‬
‫ההסכמות בינינו וידווח)‪ ,‬צורת הישיבה ועוד‪.‬‬

‫התחלת המו"מ ‪ -‬אסטרטגיית מיקוח – מודל המיקוח‬

‫יש כמה מודלי מיקוח‬

‫לדוגמא‪ :‬מודל השחקן הרציונלי (מתוך תורת המשחקים) – שיקול עלות מול תועלת‬

‫מודל הבירוקרטי – יש תהליך מובנה שצריך לבנות אותו מההתחלה ועד הסוף‬

‫תהליך המיקוח משפיע רבות על המשא ומתן – כשבאים למו"מ בידיים נקיות זה מסייע למו"מ‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫מטרת תהליך המיקוח – להשפיע על הציפיות והכוונות של הצד שכנגד ויכול לכלול מגוון של פעולות‪ .‬יש‬ ‫‪.2‬‬
‫כל מיני טקטיקות בכדי להשפיע על המו"מ כגון‪ :‬הבטחה‪ ,‬איום‪ ,‬שכנוע‪ ,‬החלפת ידע‪ ,‬הצגת נתונים חדשים‬
‫ולפעמים ויתור כלשהוא על מנת ליצור אווירה חיובית בתהליך‪ .‬אני מסתייע בכל מיני אלמנטים בכדי‬
‫לשכנע שעדיף לקיים מו"מ‪.‬‬
‫סגנון המיקוח – השפעות תרבותיות – קיימים הבדלים תרבותיים בין מדינות ובין קב' אתניות‪ .‬יש הבדלים‬ ‫‪.3‬‬
‫בין תרבות מערבית לבין תרבות שונה‪ ,‬התרבות המערבית מעריכה את הידע ולא את מדרג ההיררכיה בין‬
‫המשלחות נניח של התרבות הערבית שהם תומכים בראש משלחות וכדומה‪ .‬לדוגמא‪ :‬בתרבות המערבית‬
‫מקובל הגישה הרציונלית לעומת תרבויות אחרות מסורתיות השמות דגש על היררכיה ומעמד‪ .‬לרוב‬
‫הגישה המסורתית מעדיפה שהתהליך ינוהל ע"י ראש המשלחת בעל הסמכות ודרגת הייצור הגבוהה ללא‬
‫קשר לכישוריו על אף שבדיונים יש חברי משלחת העולים עליו‪.‬‬
‫כאשר שני הצדדים לא מבינים את התרבות של האחר הרבה פעמים מו"מ נופלים‪ .‬יש ציפיות הדדיות‬
‫ומטענים שאיתם אנו מגיעים למו"מ‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬כאשר הודים מהנהנים זה לא אומר שהוא מסכים איתנו כי זה הקוד שלהם ל לא‪ .‬לא נעים לו‬
‫לומר לא ולכן יגיבו בצורה שונה‪.‬‬

‫השפעות תרבותיות בתהליך המשא ומתן‬

‫שני דגמים של סגנון ותובנה בניהול משא ומתן מדיני‪:‬‬

‫הקשר תרבותי נמוך – מקובל במדינות מערביות‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫המאפיינים‪:‬‬
‫נטייה לפנייה ישירה (להגיד הכל בפנים)‬ ‫‪-‬‬
‫שימוש פונקציונלי בשפה להעברת ידע מדויק (חשוב להגדיר באופן משפטי מה אנחנו רוצים להעביר‬ ‫‪-‬‬
‫לצד השני)‬
‫מעניק משמעות פחותה להיבטים חיצוניים וטקסיים של המשא ומתן‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫רואה באופן שוויוני את המדיינים במו"מ‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫מקנה חשיבות רבה לעמידה בלוחות זמנים ולסדרי עבודה תקינים (תרבות מערבית מתייחסת לזמנים‬ ‫‪-‬‬
‫ואם הצד השני לא הגיע בזמן זה אומר בהכרח שהוא מזלזל בזמנים שלו)‪.‬‬
‫הקשר תרבותי גבוה – מקובלת בתרבויות מסורתיות (הודי‪ ,‬סיני וכו')‬ ‫‪.2‬‬
‫המאפיינים‪:‬‬
‫מעריך ומעניק משקל רב למחווה (ג'סטה)‬ ‫‪-‬‬
‫רמיזה – אין דיבור ישיר‪ ,‬פנייה בגוף שלישי או ברמיזה – אומר את הדברים לא בצורה בוטה‬ ‫‪-‬‬
‫כבוד לבעלי הסמכות‪ ,‬לניואנסים הדקים והמוסתרים (עוטפים את הדברים בסיפור ודרכו מבינים על‬ ‫‪-‬‬
‫מה מדובר) – דיבורים בכבוד בפנייה לבעלי הסמכות לא באופן מפורש‬
‫מעדיף הליכה סחור סחור מאשר פנייה ישירה – ידבר על הכל מלבד על המו"מ אליו הוא יגיע לדבר‬ ‫‪-‬‬
‫על הסוגייה רק בסוף‬
‫לזמן יש חשיבות פחותה בעיניו – הזמן לא חשוב בעיניו‬ ‫‪-‬‬

‫שאלה‪ :‬מה יקרה במו"מ כאשר צד אחד מאופיין בהקשר תרבותי נמוך והאחר בהקשר תרבותי גבוה?‬

‫תשובה‪ :‬יש דיפלומט שזהו תפקידו לגשר בין הפערים‬

‫תפקיד הדיפלומט‪:‬‬

‫לתאם במידת האפשר בין הצדדים בכל מה שנוגע לרצונותיהם לכוונותיהם תוך התחשבות בהיבט התרבותי‪ .‬הוא‬
‫צריך להבן את התהליכים שמתרחשים ולעשות תיאומים מול הדיפלומט של הצד האחר‪ .‬הוא לא תמיד ראש‬
‫המשלחת שמוביל את המו"מ‪.‬‬

‫הדיפלומטים של שני הצדדים צריכים לדעת לגשר בין הפערים התרבותיים ולהסכים לנהל מו"מ‪.‬‬

‫דוגמאות לפערים תרבותיים‪:‬‬

‫שפה ורטוריקה‬ ‫‪-‬‬

‫נוהג ומחוות‬ ‫‪-‬‬
‫מקבלים פירוש שונה ועלולים להוביל לצעדים שגויים במידה ולא מודעים למשמעויותיהם בעיני‬ ‫‪-‬‬
‫התרבות האחרת – לפעמים יש רצון טוב לעשות פעולה מסוימת אבל היא מפורשת בצורה לא טובה‬
‫בצד השני ולכן יש ללמוד את הצד השני‪.‬‬

‫לדוגמא‪ :‬במו"מ שהיה בין ארה"ב לסין הניחו האמריקאים מראש ובטעות כי תמורת ויתורים מצידם סין‬
‫תוותר גם היא אך למעשה המחוות התפרשו כחולשה אמריקאית והתוצאות הו גרועות ממה שציפו‬
‫האמריקאים‪ .‬צריך לדעת מת לעשות את המחוות הג'סטות ומול מי לא כולם יפרשו את זה כמעלה ואז זה‬
‫מתפרש שונה כחולשה ולא תורם למו"מ ומעיד על חוסר הבנה של הצד השני‪.‬‬

‫מפגש ‪15/6/22 10‬‬

‫פתרון סכסוכים – יסודות המשא ומתן הדיפלומטי‬

‫תיווך‪:‬‬

‫במערכת הבינלאומית נהוג להשתמש בשירותיו של צד שלישי כמתווך‪ ,‬לדוגמא‪ :‬בנט בסכסוך של‬ ‫‪-‬‬
‫אוקראינה ורוסיה זה לא צלח אבל בעיקרון התיווך אמור לסייע‪ .‬אבל חשוב שיהיה רצון של שני‬
‫הצדדים להשתמש בתיווך‪.‬‬

‫לרוב‪ ,‬הדבר נעשה באישור של הצדדים המעורבים בסכסוך‪ .‬אך לעיתים הוא נכפה ע"י מעצמה אחת‬ ‫‪-‬‬
‫או יותר מתוך מטרה לשמור על האינטרסים החיוניים שלה באזור‪ .‬לארה"ב חשובה ההשפעה על‬
‫המזרח התיכון בגלל תעלת סואץ שדרכה מעבירים סחורות לכל העולם ונפט ולכן חשוב לה לשמור‬
‫על שקע ורגיעה באזור המזרח התיכון‪.‬‬
 ‫יתרונות של גורם מתווך – נובעים לרוב מן העובדה שהצדדים לסכסוך לא מקיימים ביניהן קשרים‬ ‫‪-‬‬
‫דיפלומטים ישירים לדוגמא‪ :‬ארה"ב קיסינג'ר כשר החוץ בתקופת המו"מ על הסדרי הביניים בין‬
‫ישראל למצרים וסוריה לאחר מלחמת יום כיפור‪ .‬רוסיה בנובמבר ‪ 2020‬נחתם הסכם הפסקת אש‬
‫בסכסוך בנגורנו‪-‬קרבאך בין אזרביז'אן לבין ארמניה – רוסיה רצתה להיכנס לתיווך מאחר שהסכסוך‬
‫היה בחצר האחורית שלה (רוסיה גובלת עם אזרביז'אן ודאגה לשמור על האינטרסים שלה) והיה לה‬
‫חשוב אזרביז'אן ופחדה שהסכסוך הזה יזלוג אליה אז התערבה‪.‬‬
‫עיתוי תחילת פעילות המתווך בעל חשיבות רבה וקובע את מידת הצלחת התיווך‪ .‬העיתוי נקבע בדר"כ‬ ‫‪-‬‬
‫בתחילת המחלוקת אך לפעמים בסכסוכים ממושכים הוא נקבע לאחר שהצדדים "מתעייפים" מלנהל‬
‫אותו‪ .‬בדר"כ עדיף להתחיל את התיווך לםני שהסכסוך פורץ אבל לא תמיד ניתן‪.‬‬
‫תכונה הנדרשת ממתווך – שייתפס ע"י הצדדים כבורר הוגן ובעל עוצמה מספקת על מנת להיות גורם‬ ‫‪-‬‬
‫משפיע בתהליך‪.‬‬

‫התייעצות מדינית‬

‫התייעצות ‪ – consulting‬מסגרת לא רשמית מקובלת אחרת של משא ומתן‪ .‬מתבצעת בדר"כ כשלב‬
‫מקדים על מנת לקבל החלטה מדינית או כחלופה לפתיחת משא ומתן פורמלי‪ .‬פעולות שהן מאחורי‬
‫הקלעים לדוגמא לישראל וסוריה אין הסכם שלום אבל כן נעשו ניסיונות להתייעצות בעבר ולהגיע‬
‫להסכמים כלשהם גם אם אין הסכם שלום פורמלי הנ"ל קורה בקשר ישיר ולא דרך מתווך‪ .‬לא חייב להיות‬
‫פורמלי יכול להיות גם גורם שאינו מדיני כמו איש עסקים וכו'‪.‬‬

‫מטרת ההתייעצות – חיפוש משותף אחר הסדר מקובל שבמהלכו ניתן לשלב אינטרסים לאומיים לכדי‬
‫מסגרת רחבה יותר‪.‬‬

‫היבטים לוגיסטיים בהתייעצות – כוללים‪ :‬גודל המשלחות‪ ,‬קביעת מסגרת ולוחות זמנים לתהליך‪ ,‬מקום‬
‫אתר השיחות (מסדרונות ואולמות בתי מלון‪ .‬לדוגמא‪ :‬כינוסי עצרת האו"ם‪ -‬מקום שבו ישראל מייצרת‬
‫התייעצויות עם שאר מדינות העולם‪ ,‬משמשים תמיד הזדמנות להתייעצות מדיניות גם בין מדינות שאינן‬
‫מקיימות ביניהם יחסים דיפלומטיים‪.‬‬

‫תוכן וסודיות בשלב ההתייעצות – לא ניתן להסתייע ביועצים מחוץ למשלחת תוכן השיחות וההסכמות‬
‫שהושגו במהלכן‪ ,‬לרוב כלליות ולא ברורות מספיק‪ .‬הסכנה בכך יצירת אשליה של הסכמה שעלולה‬
‫להוביל לעימות בזירה הפוליטית מבית‪ .‬סכנה זו מחריפה במיוחד בין הצדדים שהיו נתונים בסכנה של‬
‫ממש‪.‬‬

‫הסכמים בינלאומיים‬

‫סוגי הסכמים‪:‬‬

‫הסכמי הארכה – הסכמים הבאים להאריך את תוקפם של הסכמים קיימים (לדוגמא‪ :‬הסכמי מכס‪,‬‬ ‫‪.1‬‬
‫הפסקת אש‪ ,‬שביתת נשק‪ ,‬המשך מנדט כוח שלום מטעם האו"ם – בין ישראל לסוריה ועוד יש כוחות‬
‫שלום מטעם האו"ם)‪.‬‬
‫הסכמי נורמליזציה – נועדו לסיים מצב של מלחמה או להוביל לפחות להפסקת אש‪ ,‬לכונן או לחדש‬ ‫‪.2‬‬
‫(לאחר הפסקה ממושכת) יחסים דיפלומטיים‪ .‬הרעיון להגיע למצב נורמלי עד כמה שניתן בין מדינות‬
‫שבהן לאו דווקא יש הסכמי שלום והרעיון להיות ברגיעה באזור ולאפשר למעבר או מסחר וכו' הין‬
‫המדינות‪ .‬סיום מתיחות כלשהיא‪.‬‬
‫הסכמי חלוקה מחדש – לדוגמא‪ :‬שינויים טריטוריאליים‪ .‬במהותם הם א‪-‬סימטריים כיוון שהם כרוכים‬ ‫‪.3‬‬
‫במתן הטבות לאחד מהצדדים על חשבון הצד האחר‪ .‬ישראל הסכימה לשינויים כאלה לטובת מצרים‪.‬‬
‫התוויית גבולות מחדש‪ .‬זה לא נוצר בכוח אלא בהסכמה הצד האחד מוותר לטובת הצד השני‪.‬‬
‫הסכמים חדשניים – הצדדים נוטלים על עצמם התחייבות בינלאומית חדשה המשרתת את כל הצדדים‬ ‫‪.4‬‬
‫להסכם‪ .‬לדוגמא‪ :‬חוזה רומא ‪ 1957‬שהניח את הבסיס להקמתה של הקהילה האירופאית‪ .‬כל מדינה‬
‫מחליטה וריבונית בשטח שלה אבל יש דברים שהם משותפים‪ ,‬לדוגמא היורו בכל אירופה הוסכם‬
‫כמטבע שיש להשתמש בו בכל המדינות בהסכם‪ .‬דבר חדשני שלא היה קיים קודם ועכשיו הוא קיים‪.‬‬

‫מיון הסכמים בינלאומיים – נבדלים בהיקפן ובמידת מחויבותם של המדינות‪.‬‬

‫האם הצדדים טוטאליים וחייבים להישמע להסכם כל הזמן או שיש להם אפשרות בחירה שלא להיות‬
‫טוטאליים להסכם‪.‬‬

‫חוזה מדיני ‪ – Treaty‬לפי אמנת ז'נבה ‪" 1969‬הסכם בינלאומי שנחתם בין מדינות בצורה כתובה‬ ‫‪.1‬‬
‫ונשלט ע"י המשפט הבינלאומי" לדוגמא‪ :‬חוזה שלום הוא לא רק בין צדדים לסכסוך אבל יש גם‬
‫המשפט הבינלאומי שאם אחד מהצדדים הפר את חוזה השלום יש סמכות לגורם בינלאומי האו"ם‬
‫להיות מעורב בתהליך‪ ,‬להתייחס אליו ולומר על התהליך‪ .‬או הסכם לכינון ברית הגנה הוא בעל‬
‫חשיבות ראשונה במעלה כיוון שהוא מקיף נושאים רבים וכרוך במחויבות עמוקה של המדינה‬
‫לדוגמא‪ :‬חוזה הקמת נאט"ו ‪ 1949‬חוזה השלום עם מצרים‪.‬‬
‫אמנה ‪ – Convention‬הסכם רב צדדי לרוב בעל אופי משפטי לדוגמא‪ :‬אמנות האג בשנים ‪,1907‬‬ ‫‪.2‬‬
‫‪ ,1899‬הסכמים שהיו בין מדינות רבות לאחר הסכמי השלום ועסקו בנושא הגבלת החימוש ויישוב‬
‫סכסוכים בינלאומיים‪ ,‬אמנת וינה ‪ 1962‬עסקה בנושא יחסים קונסולריים ודיפלומטיים‪ .‬לישראל יש‬
‫אמנות עם מדינות שונות בכדי למנוע כפל מס בין מדינות שלא יחייבו אותו פעמיים על אותה הכנסה‬
‫אלא יתחשבו שהוא כבר שילם במדינה אחת ובאחרת יתחשבו בנו‪ .‬אמנות זכויות אדם מי שחתומים‬
‫על אמנה זו מחויב מבחינה משפטית לשמור על זכויות האדם ולקבל אליה מהגרים‪ .‬או אמנה לאיסור‬
‫הלבנת הון והמדינות יאסרו בחקיקה מצב של הלבנת הון (כספים שהגיעו מפשע ולהכניס אותם באופן‬
‫חוקי למערכת הכלכלית)‪.‬‬
‫הסכם ‪ –Agreement‬מפגש אינטרסים בין שתי מדינות או יותר‪ .‬הסכם דומה לאמנה אך עוסק‬ ‫‪.3‬‬
‫בנושא ממוקד ובעל תחולה משתנה בעל תוקף חוקי אך פחות מחוזה מדיני‪ .‬לדוגמא‪ :‬הסכם הדיג בין‬
‫נורבגיה לברית המועצות עסק בזכויות הדיג בצפון האוקיינוס האטלנטי ובאזור הקוטב הצפוני – יש‬
‫להסכם אופי ספציפי הסכמי הדיג באזור מסוים באזור ממוקד‪.‬‬

‫מפגש ‪22/6/22 12‬‬

‫"דיפלומטיה של אילוץ" באמצעות התערבות צבאית‬

‫"דיפלומטיה כופה" באמצעות ספינת תותחים‪/‬טילי שיוט – שימוש ‪ /‬איום בשימוש בכוח מוגבל על מנת‬ ‫‪.1‬‬
‫לשכנע יריב לחדול מפעולה או להסכים לפשרה או לשנות מדיניות‪ .‬המטרה – לשנות את שיקולי‬
‫ה"עלות‪-‬תועלת" של היריב‪.‬‬
‫סוגי ההתערבות‪:‬‬ ‫‪.2‬‬
‫פיזית ישירה – באמצעות כניסת כוחות צבא‬ ‫‪.1‬‬
‫התערבות עקיפה דרך מדינה אחרת או דרך שידורי תעמולה ‪ -‬לדוגמא‪ :‬שידורי תעמולה לאוכלוסיית‬ ‫‪.2‬‬
‫היעד כדי להשפיע על חלקים של האוכלוסיה למול השלטון‪.‬‬
‫פעילות סמויה – מחוץ לגבולות המדינה להשגת יעדים צבאיים או פוליטיים‪.‬‬ ‫‪.3‬‬

‫לא מדובר במלחמה אלא באיום להשתמש בכוחו בכדי לאלץ את המדינה היריבה לשתף פעולה‪.‬‬

‫השאלה היא? האם שימוש בהתערבות צבאית לצורך הפעלת "דיפלומטיה של אילוץ" מועילה? במיוחד לאור אימוץ‬
‫" נורמת אי התערבות" – עיקרון יסוד בינלאומי שהגדיר התערבות בענייניה הפנימיים של מדינה אחרת כלא חוקיים‪.‬‬

‫"דיפלומטיה של אילוץ" – הצלחה או כישלון?‬

 ‫מחקרי מדיניות של הדיפלומטיה של אילוץ מלמדים כי הצלחתה תלויה בקיום מס' תנאים‪:‬‬

‫יעדי המשתמש בה ברורים למדינת היעד (המדינה עליה מופעל הלחץ) – צריכים לגבש מה אנו רוצים‬ ‫‪-‬‬
‫להשיג‪ ,‬צריכים להבהיר לצד השני מה אנחנו רוצים להשיג בכדי שזו תיענה לדרישותינו‪.‬‬
‫קיימת א‪-‬סיטמריה במוטיבציה של הצדדים המקנה עדיפות למשתמש‪ .‬אולם היא תתקשה מאוד לכפות‬ ‫‪-‬‬
‫על מדינת היעד לוותר על דבר שכבר השיגה לדוגמא‪ :‬איראן בסוריה ועיראק‪ .‬עד כמה שתי המדינות‬
‫(שנמצאות בקונפליקט‪ ,‬לא במלחמה) בעלות מוטיבציה האחת להפעיל את הלחץ והשנייה שלא‬
‫להיכנע ללחץ שהמדינה הראשונה מפעילה עליה‪ ,‬ככל שהמוטיבציה תהיה יותר משמעותית זה יסייע‬
‫לה להשיג את היעד‪.‬‬
‫פחד היריב מפני הסלמה הנובע מיכולת המעצמה המאלצת להגביר את הלחץ עד להיותה בלתי‬ ‫‪-‬‬
‫נסבלת‪ .‬בדר"כ אילוץ נכשל כאשר מדינת היעד מסוגלת לספוג את הסנקציות‪ .‬החשש של מדינת היעד‬
‫יכול לאלץ אותה להיכנע או שדווקא איחוד השורות בכדי למנוע הישגים לצד השני‪ .‬ככל‬
‫שהמוטיבציה פועלת ומדינה שיש לה יותר מוטיבציה היא זו שתנצח בסוף‪ .‬למי יש יותר מוטיבציה‬
‫להמשיך עד הסוף עם הלחץ ולא להיכנע‪ .‬לדוגמא ישראל רוצה מחמאס שקט תעשייתי ועושה הכל‬
‫בכדי להשיג את זה עד שהצד השני יתנגד לזה‪.‬‬
‫המשתמש מאיום בכוח נהנה מתמיכה מספקת צעדיו הן מבית והן בעולם‪ .‬כל מדינה שמשתמשת בכוח‬ ‫‪-‬‬
‫צריכה לקבל תמיכה גם מפנים המדינה וגם ממדינות אחרות בעולם‪ .‬תנאי ההצלחה לדיפלומטיה של‬
‫אילוץ צריכים תמיכה מבית ומהעולם‪ .‬צריך גם לזכות בתמיכה מהעולם למהלכים שהמדינה עושה‬
‫וגם לזכות לתמיכה מתוך המדינה עצמה‪.‬‬
‫התנאים המדויקים של הסכם הפשרה ברורים‪ .‬המעצמה המאלצת חייבת להיות מסוגלת לנסח במדויק‬ ‫‪-‬‬
‫את התנאים לסיום המשבר ולהבטיח שלא תעלה דרישות חדשות לוויתורים גדולים יותר לאחר‬
‫שהמטרה תיכנע‪ .‬להגדיר מה הדרישות לסיום אבל לא להכניס דרישות גדולות מידי שלא דוברו‬
‫קודם‪.‬‬

‫"דיפלומטיה של אילוץ" – תובנות לאור הממצאים‬

‫העבר ההיסטורי מלמד כי מנהיגים שהשתמשו בהתערבות צבאית כדי להפעיל דיפלומטיה של אילוץ‪,‬‬ ‫‪-‬‬
‫התחילו בתהליך שלא תמיד ניתן לשלוט בו ומדינות רבות שבחרו במדיניות זו התחרטו על כך‬
‫לדוגמא‪ :‬רוסיה וארה"ב‪ .‬לדוגמא‪ :‬רוסיה שאיימה על אוקראינה ובסוף פלשה אליה לא ברור עדיין מה‬
‫תהיה התוצאה שם‪ ,‬לא בטוח שאם משתמשים בדיפלומטיה של אילוץ מצליח להשיג את המטרות של‬
‫המדינות‪.‬‬
‫ממצאים מראים כי התערבות צבאית במקרים רבים "תורמת להתגברות הדיכוי של שלטונות המדינה‬ ‫‪-‬‬
‫המאולצת כיוון שמצב זה מחזק את כוח הכפייה והדיכוי כלפי אזרחי המדינה"‪ .‬לדוגמא‪ :‬כשהתחילו‬
‫מהומות בסוריה השלטון נכנס במורדים בכוח דיכוי ולך וגדול הוא אוסר נשים ומורדים ומכה אותם‬
‫וכו'‪ .‬השלטון כדי להתגונן מתחיל להפעיל כוח ודיכוי כלפי האזרחים שלו‪.‬‬
‫יש חוקרים הממליצים להימנע משימוש במדיניות זו ולאמץ גישה שונה של רכישת בעלי ברית על‬ ‫‪-‬‬
‫מנת לשמור על מאזן כוחות בין צדדים יריבים‪ .‬לא בצורה של אילוץ אלא בצורה של הסכמי ברית עם‬
‫אותם מדינות‪.‬‬

‫לאור הממצאים דיפלומטיה של אילוץ לא תמיד מצליחה ונכשלת לכן מומלץ לנקוט בגישות שונות‪.‬‬

‫בנוסף ‪ -‬סילבוס סעיף ‪ 5‬וסעיף ‪ 9‬קישורים – לקרוא וללמוד שני מאמרים‪.‬‬

‫הסוף!‬

‫שאלות לדוגמא‪:‬‬

‫שאלה ‪ – 1‬תשובה ג‬
‫שאלה ‪ – 2‬תשובה ב‬

‫שאלה ‪ – 3‬תשובה ד‬

‫שאלה ‪ – 4‬תשובה ב‬