‫‪ ,‬שכונו גם "קבוצת ירצבו"‪ .

‬הגרעין הראשון של הגדוד החל את דרכו‬ ‫ביוני ‪ 1923‬עלו ארצה ראשוני חברי גדוד החלוץ על שם יוסף חיים ברנר‬
‫ביישוב "עין חי‬
‫" ובבניית המושבה החדשה מגדיאל‪ .‬מנהל העבודה בהקמת מגדיאל היה איש הגדוד ‪ -‬צבי סבידובסקי‪ ,‬ביחד עם יקותיאל לוינסון ומר ישראל‬
‫שפן‪ .‬יקותיאל לוינסון היה באותה עת השומר הראשון מטעם חברת "הכשרת היישוב" על האדמות שנרכשו זה מקרוב משייח' אבו קישק לצורך בניית המושבה‪.‬‬
‫‪.‬בן‪-‬ציון רונקין שמש כגזבר ובא כוח חוץ‬

‫תחילת דרכה של מגדיאל[עריכת קוד מקור | עריכה]‬

‫מגדיאל הוקמה בי"ב באב תרפ"ד‪ ,‬יולי ‪1924‬‬
‫‪ .‬בזמן זה התכנסו בתל אביב ‪ 12‬המייסדים והחליטו יחדיו להקים יישוב עברי חדש אשר בו‬
‫יעבדו פועלים עבריים‪ .‬המייסדים פנו לחברת הכשרת היישוב והחליטו לקנות ‪ 4,000‬דונםבאזור הכפר הערבי ביאר עדס‪.‬‬
‫השטח נקנה מהשייח' אבו כישכ‪ ,‬ועל הגבעה הקים חיים קולטון‪ ,‬עולה מפולין שהגיע ארצה מספר חודשים קודם‪ ,‬את הצריף הראשון‪.‬‬
‫במשך כשנה הייתה משפחת קולטון המשפחה היחידה בכל המושבה‪ ,‬ושאר המייסדים עזרו לעבד את האדמה אך נשארו לגור בכפר סבא‪ .‬הצריף של‬
‫‪.‬משפחת קולטון עודנו קיים‪ ,‬ולאחר גלגולים רבים הוא שוחזר ונפתח מחדש ב‪ 2003 -‬כמוזיאון להיסטוריית המושבה‬

‫הציע את השם מגדיאל‪ ,‬המופיע‬ ‫השם מגדיאל תחילה הוצע כ"ֶמ ֶגד אל" (משמעותה של המילה "ֶמ ֶגד" היא דבר טוב ונעים או מתיקות)‪ .‬ד"ר זאב וילנאי‬
‫) והייתה שם של עיר‬ ‫בתנ"ך (ספר בראשית‪ ,‬פרק ל"ו‪ ,‬פסוק מ"ג; ספר דברי הימים א'‪ ,‬פרק א'‪ ,‬פסוק נ"ד‬
‫‪".‬בארץ אדום‪ .‬הצעתו של ד"ר וילנאי התקבלה ושם המושבה נקבע כ"מגדיאל‬

‫מאורעות תרפ"ט ‪[1929 -‬עריכת קוד מקור | עריכה]‬

‫בעת המרד הערבי הגדול חששו תושבי מגדיאל מהתקפה של ערביי קלקיליה‪ ,‬אבו כישכ וביאר עדס‬
‫‪ .‬עקב כך‪ ,‬פונו הנשים‬
‫והילדים בעגלות לכפר מל"ל‪ ,‬שם היו רפתות ומבנים רבים מבטון עמיד בניגוד למבני הלבנים‬
‫במגדיאל‪ .‬במגדיאל הייתה בריכה שסביבה עמודי‬
‫בטון‪ ,‬לשם פינו את הגברים והם מילאו שקי חול ואטמו את הבריכה כדי להיות מוגנים‪ .‬בנוסף החליטו המתיישבים להקים בית כנסת חדש בלב הכיכר‬
‫‪.‬המרכזית של היישוב‪ ,‬אשר ישמש גם כמבנה מבוצר וכמקום מקלט‪ .‬בית הכנסת נחנך בשנת ‪ ,1931‬אף כי בנייתו הושלמה רק בשנת ‪1944‬‬
‫מגדיאל בעת מלחמת השחרור[עריכת קוד מקור | עריכה]‬
‫ניסו לכבוש את מגדיאל אך בעזרת יישובים‬ ‫בעת מלחמת השחרור מספר כפרים ערביים קרובים בעזרת צבא עיראק וצבא קאוקג'י‬
‫אשר קלטה‬ ‫סמוכים‪ ,‬מגדיאל הצליחה להדוף את הכוחות‪ .‬על אדמת אחד הכפרים הערביים שננטשו‪ ,‬הקימה מגדיאל שכונה חדשה בשם גיל עמל‬
‫‪.‬בעיקר עולים חדשים‪ .‬מגדיאל אוחדה בשנת ‪ 1964‬עם רמת הדר‪ ,‬רמתיים וכפר הדר‬
‫ליצירת הוד השרון‬

‫חקלאות[עריכת קוד מקור | עריכה]‬

‫‪ ,‬בנוסף למשקי עזר של עשרה דונמים ליד כל בית‪ .‬תחילה בחרו‬ ‫הייתה כוונה שחקלאות מגדיאל תתבסס על תבואות חורף וקיץ ומטעים‬
‫האיכרים במגדיאל בענפים מוכרים ומסורתיים כמו הגפן‪ ,‬כשהכוונה הייתה להתבסס על משק מעורב‪ ,‬כלומר לשלב את הענפים שמשלבים אספקה עצמית‬
‫עם ענפים לייצוא‪ :‬רפת‪ ,‬עופות‪ ,‬ירקות‪ ,‬בננות וענבים‪ .‬לשם כך היה נחוץ הון‪ ,‬בנוסף לידע ולעבודה‪ .‬לראשוני מגדיאל‪ ,‬אשר לא היו‬
‫חקלאים במקור‪ ,‬לא היה ידע חקלאי‪ ,‬ומסיבה זו העסיקו "פועלים מומחים"‪ ,‬כדי שילמדו אותם את כל שהחקלאות צורכת‪ ,‬כגון הכשרת‬
‫אושר‬ ‫קרקע‪ ,‬זריעה ועיבוד‪ .‬תוך זמן קצר אזל כספם של הראשונים והם נאלצו לפנות להנהלה הציונית בבקשת עזרה כלכלית‪ .‬ב‪1925-‬‬
‫סכום של ‪ 24‬אלף לירות ארץ‪-‬ישראליות למגדיאל‪ .‬סכום זה אפשר ביתר קלות למתיישבים להשלים את חפירת הבאר ולספק מים לבתים‬
‫‪.‬ולמשקי החקלאות של המושבה‪ .‬השינוי העיקרי אשר התאפשר בזכות התקציב היה המעבר לגידול חקלאי של הדרים‬

‫‪ .‬לכל משפחה הייתה חלקה של פרדס וחלקה של גידולים אחרים כדי לסייע לקיום המשפחה עד‬ ‫מ‪ 1926-‬נטעו פרדסים בשטחי המושבה לצד הגפן והשקד‬
‫שהפרדסים יעניקו פרי‪ .‬ליד הבאר במרכז המושבה הוקמו משתלות‪ ,‬ובאותו זמן נחפרו בארות נוספות בפרדסים‪ .‬עבודה קשה זו בפרדס משכה פועלים רבים‬
‫אשר תרמו לפיתוח וביסוס המושבה‪ .‬הפועלים עסקו בזיבול‪ ,‬עידור וכו'‪ .‬למרות העבודה הרבה הרווח הכלכלי מהפרדסים לא היה גדול והאיכרים היו חייבים‬
‫‪.‬להשלים את הכנסותיהם ממקורות נוספים‬

‫רב‪ .‬בסוף שנות העשרים‬ ‫ב‪ 1926-‬הוחלט במגדיאל לבנות רפתות‪ .‬הרפת במגדיאל התבססה על פרות סוריות וערביות שלא הטיבו לתת חלב‬
‫הגיעו פרות הולנדיות למושבה אך תקופה זו הייתה קצרה מאוד‪ .‬עד מהרה הפך ענף הלול למקור פרנסה חשוב‪ .‬עם השנים החולפות האיכרים השתמשו בידע‬
‫‪.‬והניסיון שלהם כדי לגדל גידולים חדשים‬

‫מגדיאל כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]‬

‫‪:‬עיינו גם בפורטל‬
‫פורטל אתרי‬
‫מורשת‬
‫בישראל‬
‫מגדיאל כיום מהווה שכונה בהוד השרון‪ .‬בימים האלו מגדיאל מתפתחת‪ ,‬ועל שטחים חקלאיים רבים נבנים בניינים רבי קומות‪ ,‬כגון מתחם ‪ 200‬ובו בניינים‬
‫‪.‬בגובה של עד ‪ 18‬קומות‪ .‬אוכלוסייה צעירה מגיעה לשכונה‪ ,‬יחד עם אוכלוסייה מבוגרת החיה באזור‪ ,‬בעיקר בגיל עמל‬
 ‫חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]‬ ‫קישורים‬
‫‪‬‬ ‫ינואר ‪( 1950‬התחלה ‪)3:43‬‬ ‫חנוכת בית ראתבון‪ ,‬מוסד חינוכי חקלאי במגדיאל‪ ,‬יומני כרמל‬

‫שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]‬ ‫הערות‬

‫‪1.‬‬ ‫^‬ ‫‪ ynet,‬עדינה חכם‪ ,‬טובה לילדים‪ :‬ביקור בשכונת מגדיאל בהוד השרון‪ ,‬באתר‬
‫‪ 11‬בנובמבר ‪2‬‬