‫חלוקת הז'אנרים (סוגות) בספרות‬

‫העברית‬

‫ראשית כל‪ ,‬ענף הספרות דומה לעץ‪ .‬מגזע הספרות צומחים ארבעה ענפים מרכזיים‬
‫שהם; סיפורת‪ ,‬עיון‪ ,‬שירה ודרמה‪ .‬אלו הן ז'אנרים שונים בספרות‪.‬‬

‫רגע‪ ,‬מה זה ז'אנר?‪..‬‬

‫ז'אנר (ובעברית מוקפדת‪ :‬סוגה) זהו כינוי לקיבוץ סך מאפיינים משותף ליצירות כתובות‬
‫שונות‪ ,‬בסוג הכתיבה‪ ,‬התוכן‪ ,‬המטרה ו‪/‬או קהל היעד של הספר‪.‬‬

‫הגדרת הז'אנרים השונים מחדדת ובאה לידי ביטוי גם בסגנון כתיבת ועריכת הספר‪,‬‬
‫עימוד הספר‪ ,‬עיצובי הכריכה‪ ,‬סוג הכריכה ופורמטי ההדפסה השונים‪ ,‬וכמובן דרכי‬
‫הפרסום והשיווק של הספר‪ ,‬מטרת ההוצאה‪ ,‬הגדרת קהל היעד וכו'‪.‬‬

‫במאמר זה נרצה להגדיר את הסוגים השונים בעצם טבעם‪ ,‬כדי להבין את ההבדלים‬
‫לעומק וללמוד כיצד לסווג ספרים בצורה מקצועית ונכונה‪.‬‬

‫למה זה טוב?‬
‫ראשית‪ ,‬כי זה יותר מקצועי ויותר נכון‪.‬‬

‫שנית כך תוכלו להתמצא בספריות‪ ,‬באתרים שונים ובכל מקום בו מצויים ספרים רבים‪.‬‬

‫שלישית – תוכלו לסדר גם את הספרים בספריית ביתכם הפרטי! אורחים משכילים ויודעי‬
‫ספר שיבקרו אצלכם – ידעו להעריך את הסדר הנכון שלכם (והיי! גם אתם תהפכו בסוף‬
‫המאמר ל"אלו שיודעים"…)‬
 ‫סיפורת ‪ -‬הז'אנר המוביל בספרות‬
‫ז'אנר הסיפורת הינו המרכזי והמוביל בספרות העברית‪ .‬ז'אנר זה נושא תחתיו תתי ענפים‬
‫רבים‪.‬‬

‫רומן‬
‫ספרי רומן מכילים סיפורים לא אמיתיים אך כאלו שנכתבים בטון ריאלי‪ ,‬ועוסקים בדמויות‬
‫ובאירועים שיכלו להתרחש במציאות‪.‬‬

‫לעיתים נעשה בהם שימוש בבסיס מציאותי עובדתי‪ ,‬כגון שימוש באירועים ודמויות שאכן‬
‫היו במציאות‪ ,‬שעל גבן נקשרה עלילה מפרי דמיונו של המחבר‪.‬‬

‫עד למאה ה‪ 18-‬יוחסה סוגה זו בעיקר לספרי אהבות וכו'‪ ,‬אך כיום נכללים בה תתי ענפים‬
‫רבים שאינם קשורים כלל לנושא‪ ,‬והסיווג הישן הצטמצם לתת הענף "רומן רומנטי"‪.‬‬

‫ישנם כמה סוגי רומן;‬

‫רומן היסטורי – שעוסק בעלילה על רקע היסטורי כמובן‪ ,‬ועושה שימוש רב‬ ‫●‬
‫באירועים ודמויות אמיתיות מן העבר‪.‬‬
‫רומן ריאליסטי – שמטרתו להראות כסיפור אמיתי וריאלי‪ ,‬שבהחלט יכול היה‬ ‫●‬
‫להתרחש‪.‬‬
‫רומן בלשי – סיפור המשלב חידות מתוחכמות שעל גיבור הסיפור לפתור ולהביא‬ ‫●‬
‫לסיום העלילה‪.‬‬
‫רומן אוטוביוגרפי – סיפור לא אמיתי על בסיס עובדות קיימות‪ ,‬שונה מספרי‬ ‫●‬
‫אוטוביוגרפיה שיובאו להלן‪ ,‬ובפועל כמעט ולא קיים‪.‬‬
‫מותחן – מתח עתיר באקשן ופעולה‪ ,‬על פי רוב התמודדות נגד רשע או קבוצת‬ ‫●‬
‫רשעים‪ .‬הז'אנר האהוב ביותר על בני נוער‪ ,‬עוסק רבות במלחמות ופשע – לעתים‬
‫גובל באלימות‪ ,‬ולעיתים נדירות נוגע בקצוות הפנטזיה (ראה להלן)‪.‬‬

‫מדע בדיוני‬
‫סוגת המדע הבדיוני מתמקדת פחות ב'מדע' ויותר ב'בדיוני'‪ ,‬ותחתיה נכללים ככל סוגות‬
‫הפנטזיה‪ .‬חובבי הז'אנר מטבע הדברים הם צעירים בעלי חוש דמיון פורה‪ ,‬ומבוגרים‬
‫מוצאים בה עניין רק כשקיים בה ערך מוסף‪.‬‬
 ‫מדע בדיוני רך – מתמקד בעיקר בעתיד האנושות והתהליכים החברתיים שיתהוו‬ ‫●‬
‫בה לאור שינויים ופיתוחים טכנולוגיים עתידניים‪.‬‬
‫מדע בדיוני קשה – סוגה המתמקדת בפיתוחים טכנולוגיים עתידניים‪ ,‬ברמת תיאור‬ ‫●‬
‫פרטנית ומרחיקת לכת‪.‬‬
‫אפוקליפסה – סוגה העוסקת בקץ האנושות עקב מלחמה גרעינית‪ ,‬פלישת חייזרים‬ ‫●‬
‫וכדו'‪ .‬צמודה לה גם סוגת ה'פוסט‪-‬אפוקליפסה' העוסקת במציאות הדמיונית בה‬
‫העולם כבר הושמט‪.‬‬
‫פנטזיה – סוגה העוסקת במציאות על‪-‬טבעית מעולמות אחרים (פנטזיה אפית) או‬ ‫●‬
‫בכוחות על‪-‬טבעיים ומיסטיים בעולמנו (פנטזיה אורבנית)‪.‬‬

‫ספרות צבאית‬
‫ספרות העוסקת בתיאור צבאות שונים ברחבי העולם‪ ,‬תיאור מערכות מפורסמות‪ ,‬רשמים‬
‫אותנטיים של חיילים וחוויות שאגרו בקרבות ועוד‪ .‬על פי רוב משולבים בספר גם דיונים‬
‫מוסריים ואתיים‪ ,‬תיאורים ביוגרפיים או אוטוביוגרפיים ועוד‪.‬‬

‫בישראל נכתבו ספרים רבים מאוד מסוג זה ביחס לגודל האוכלוסייה‪ ,‬והסיבה לכך היא‬
‫כמסתבר – כמות המלחמות המרובה שחוותה ארצנו הקטנה‪.‬‬

‫ספרי קומיקס‬
‫הקומיקס‪ ,‬או בשמו העברי‪ :‬העלילון‪ ,‬הוא למעשה מדיה גרפית המבוססת על רצף איורים‬
‫משתנים אשר מתארים יחד עלילה‪.‬‬

‫ספרות הקומיקס היא עתיקת יומין והחלה כבר במאה ה‪ ,17-‬אך נראה שבעשור האחרון‬
‫זכה הז'אנר לעדנה וכמות ספרי הקומיקס שיצאה בו עולה על כל הספרים שיצאו בכל‬
‫הזמנים גם יחד‪.‬‬

‫ספרי הקומיקס עצמם מתחלקים לרוב ענפי הספרות‪ ,‬ואף על פי כן הסיווג הכללי הוא‬
‫תחת סיפורת‪.‬‬

‫פרוזה‬
‫פרוזה היא למעשה לא סוגה ספרותית‪ ,‬אלא סגנון כתיבה‪ .‬בכתיבה זו הניסוח מותאם‬
‫לדיבור שוטף ויומיומי‪ ,‬קליט ונוח לקריאה‪.‬‬

‫רוב סוגת הסיפורת נכללת גם ב'פרוזה'‪ ,‬ולעתים נדירות יותר גם יצירות מז'אנר העיון‪.‬‬
 ‫בכתיבה אינטרנטית מקובל 'להקליל' עוד יותר את הכתיבה‪ ,‬עד כדי שימוש במה שעשוי‬
‫להיחשב לטעות (כמו שימוש במילה "אז" שלא בהקשר עתידי)‪ ,‬וכולל שימוש בסלנגים‪.‬‬

‫חלוקה לפי אורך היצירה‬

‫בסיווג הסיפורת ישנה חלוקה גם לפי אורך היצירה;‬

‫מיני‪-‬סאגה – יצירה בפרוזה שאורכה עד ‪ 50‬מילים‪( ,‬נפוץ כיום ב'סטטוסים' וכאלה)‬ ‫●‬
‫סיפורת בזק – יצירה בפרוזה של עד ‪ 1000‬מילים‬ ‫●‬
‫נובלה – ‪ 15,000‬עד ‪ 40,000‬מילה‬ ‫●‬
‫רומן – יצירה ארוכה בפרוזה‪ ,‬ראה לעיל‬ ‫●‬
‫טרילוגיה – יצירה בפרוזה בת שלושה חלקים‪ ,‬שלכל אחד מהם משמעות בפני‬ ‫●‬
‫עצמה‪.‬‬

‫עיון ‪ -‬ספרות עיונית‬

‫ספרות עיונית מיועדת ביסודה ללמידה ולמחקר‪ ,‬ונכתבת על בסיס ידע מקצועי ומחקרי‪.‬‬

‫בספרות עיונית ישנה חשיבות רבה מאוד לשם הכותב‪/‬ת ולרזומה שהוא נושא עמו‪ ,‬או‬
‫נושאת עמה‪ .‬לא הייתם רוצים ללמוד ממישהו לא אמין‪ ,‬שאינו מומחה דיו בתחום בו הוא‬
‫מעביר לכם חומר…‬

‫יעץ‬
‫ספרות הכוללת את כל הספרים בהם מופיע מידע עובדתי אובייקטיבי שנועד להעברת‬
‫מידע וללמידה‪.‬‬

‫מה למשל?‬

‫מילוני שפה‪ ,‬לקסיקונים‪ ,‬ספרי מקצוע‪ ,‬ספרי בישול‪ ,‬אטלס‪ ,‬ספרי לימוד אוניברסיטאיים (ב‬

‫תחום המדעים המדויקים ובתחומים כגון חוק ומשפט) ועוד‪.‬‬

 ‫ביוגרפיה‬
‫תיאור מקיף ויסודי על אדם‪ .‬בדרך כלל נכתבת על אדם שיש מה לספר עליו‪ ,‬והכותב מצא‬
‫עניין בסיקור תולדות חייו‪ ,‬עבודתו ותחומי עיסוקו‪ ,‬השפעתו הציבורית וגם חייו הפרטיים‪.‬‬

‫ישנן מעט ביוגרפיות דמיוניות‪ ,‬אך לרוב ביוגרפיה נכתבת על אדם אמיתי‪.‬‬

‫אוטוביוגרפיה‬
‫תיאור מקביל לביוגרפיה‪ ,‬שנכתב על ידי מושא התיאור עצמו מנוקדת מבטו האישית‪.‬‬

‫בעוד ביוגרפיה נכתבת על אנשים מסקרנים ומעניינים מאוד‪ ,‬אוטוביוגרפיה נכתבת לעתים‬
‫על ידי אדם שחייו לא היו בהכרח מעניינים במיוחד‪ ,‬אך ישנן אוטוביוגרפיות רבות‬
‫שמרתקות ממש‪.‬‬

‫מונוגרפיה‬
‫חיבור עיוני מחקרי ומקיף על נושא יחיד הממוצה היטב‪ .‬בדרך כלל בנוי מפתיחה‪ ,‬הגדרת‬
‫שאלת מחקר או מטרה‪ ,‬צעידה שיטתית לפתרון וסיכום המאמר‪.‬‬

‫מצוי מאוד בעבודות לשם קבלת תואר אקדמאי‪.‬‬

‫אנציקלופדיה‬
‫מאגר ידע אנושי מקיף‪ ,‬על תחום מוגדר או על תחומים רבים‪ ,‬שמטרתו לשמר ולהעביר‬
‫את המידע לאחרים‪.‬‬

‫האנציקלופדיה הגדולה והמקיפה ביותר כיום הינה 'ויקיפדיה'‪ ,‬שמוגשת בפלטפורמה‬

‫דיגיטלית‪ ,‬נכתבה על ידי עשרות מיליוני בני אדם ומכילה כ‪ 50,000,000-‬ערכים וניתנת‬
‫לשימוש ציבורי חינמי‪.‬‬
 ‫מסה‬
‫סוגה מרתקת ממש שעליה הארכנו במאמר "מאמר מסה‪ :‬דואט של מילים ורגשות"‪.‬‬

‫מאמר דעה‬
‫מאמר באורך משתנה שמטרתו להציג דעה בצורה בהירה‪ ,‬לנמק ולבסס אותה על ידי‬
‫טיעונים הגיוניים קבילים‪ .‬על כך כתבנו במאמר המחכים מאוד‪" :‬מאמר דעה‪ :‬הדרך‬
‫לשכנע באמת"‪.‬‬

‫שירה ‪ -‬הז'אנר של הלב והרגש‬

‫עולם השירה הוא עולם ענק‪ ,‬מרתק ורב היקף‪.‬‬

‫כתבנו עליו גם שלושה מאמרים נפלאים שכדאי לקרוא‪:‬‬

‫● קיצור תולדות השירה‪ ,‬הפיוט והפזמון‬

‫● הוצאת ספר שירים בתכנון? כדאי לכם לקרוא את זה‬
‫● מבנים וסגנונות בשירה‪ :‬סקירה קצרה ומרתקת‬

‫לשירה הנקראת בלעז גם 'ליריקה' יש כללים רבים מאוד‪ ,‬הנוגעים לבתים‪ ,‬לחריזה‪,‬‬
‫תנועות‪ ,‬יתדות‪ ,‬ניקוד ועוד‪ .‬הכללים משתנים בין תתי הסוגות בז'אנר השירה‪.‬‬

‫לשירים רבים הוצמד גם לחן המלווה אותם‪ ,‬מה שמפגיש את עולם הספרות עם עולם‬
‫המוזיקה‪ .‬כאן המקום לציין כי כתיבת תווים מוזיקליים או אקורדים‪ ,‬אינה נחשבת לסוגה‬
‫ספרותית כלל אלא לשפה מקצועית של תחום אחר (בדומה לתרגילים מתמטיים‬
‫ושרטוטים הנדסיים)‪.‬‬

‫בתוך עולם השירה ישנם מספר תתי‪-‬ענפים;‬

‫שירה לירית‬
‫הסוגה המרכזית של שירה‪ ,‬המכילה תיאור רגשות ומחשבות של המשורר בשלל נושאים‬
‫הסובבים את האדם‪ .‬שמחה‪ ,‬כמיהה רוחנית‪ ,‬אבל‪ ,‬געגועים‪ ,‬אהבה‪ ,‬חזון‪ ,‬מעוף‪ ,‬הומור‬
‫ועוד‪.‬‬
 ‫הייקו‬
‫סגנון שירה סיני עתיק שבשנים האחרונות זכה מעט לעדנה (בעיקר מאז קום עידן‬
‫הרשתות החברתיות)‪ .‬שירת הייקו מתאפיינת במבנה יחידני של ‪ 17‬תנועות‪ ,‬המחולקות‬
‫לשלוש שורות; חמש תנועות‪ ,‬שבע תנועות ושוב חמש תנועות‪.‬‬

‫דוגמה‪:‬‬

‫טקסט ‪ /‬רץ ‪ /‬הו‪/‬צ‪/‬אה‬

‫ל‪/‬אור ‪ /‬של ‪ /‬ספ‪/‬רים י‪/‬פים‬

‫מומ‪/‬לצ‪/‬ים ‪ /‬ב‪/‬חום‬

‫כמובן שהשימוש הרווח הוא תועלתי ועמקני יותר מהטקסט הנ"ל…‬

‫בלדה‬
‫ברמת העיקרון – שיר המספר סיפור כלשהו (בלי קשר למשמעות ואווירת העלילה)‪.‬‬
‫בפועל רוב הבלדות עוסקות בטרגדיות‪ ,‬אבל וגעגועים‪.‬‬

‫פיוט‬
‫סוגה המשתייכת לעולם התורני‪ ,‬ומובאת בסקירת סוגות בעולם התורני‪.‬‬

‫דרמה ‪ -‬כתיבה לצרכי המחזה‬

‫סוגה זו אמנם עוסקת בכתיבה‪ ,‬אך ביסודה נועדה כתיבה זו להמחזה על ידי שחקנים‪,‬‬
‫ופחות לקריאה בטקסט בספר‪.‬‬

‫עם זאת‪ ,‬יש טקסטים רבים שנקראים ככתבם‪ ,‬ולאו דווקא מומחזים‪.‬‬

‫בדרמה ניתן למצוא חלוקה בין שני תתי‪/‬ענף ניגודיים; טרגדיה וקומדיה‪.‬‬
‫טרגדיה – כתיבה העוסקת בחוויות רגשיות עזות‪ ,‬בדרך כלל בעלות היקש לאובדן‪ ,‬אסון‬
‫ואבל‪ .‬בטרגדיה ניתן לפגוש דמויות נעלות‪ ,‬בעלות חזון ומעוף אשר מתמודדות עם כאב‬
‫וסבל‪.‬‬

‫קומדיה – כתיבה העוסקת בהומור על שלל סוגיו‪ ,‬בקומדיה נפגוש על פי רוב בדמויות‬
‫נחותות מהאדם הרגיל‪ ,‬ביכולתן הקוגנטיבית‪ ,‬בצורת התבטאותן ועוד‪.‬‬