‫אוכלוסיות מורכבות בחינוך המיוחד‬

‫‪ . .1‬במאמר תפיסות של חיילים ללא מוגבלות שכלית כלפי שילובם בצה"ל של אנשים עם מוגבלות שכלית‬
‫(ורנר‪ )2018 .‬מדובר על חשיבות שילובם של חיילים בעלי מוגבלויות בצה"ל ‪ .‬המחקר מתמקד בתפיסתה‬
‫של החברה כלפי בעלי מוגבלויות‪ .‬התיוג האוטומטי שניתן להם ע"י החברה הוא זה שמונע מהם להשתלב‬
‫ומונע מהחברה ליצור עמם קשרים חברתיים‪/‬עסקיים וכו‪.‬‬
‫המאמר גם מדבר על חשיבות ההכלה של החברה‪ .‬דבר שיכול לקרות רק בזכות שילובם בחברה‪.‬‬
‫כמובן שלא הפתיעו אותי ממצאי המחקר ‪ -‬ככל שהחיילים הכירו אנשים עם מוגבלויות‪ ,‬הם תמכו‬
‫בשילובם במסגרת והבינו כי לא רק שיש להם את היכולת להשתלב‪ ,‬אלא גם יתרמו רבות‪ .‬דבר שרק מוכיח‬
‫את חשיבות השילוב‪ .‬המאמר חוזר ומדגיש את חשיבות השילוב לתחושת המסוגלות העצמית‪ .‬עצם‬
‫שילובם כחיילים מן המניין‪ ,‬מאפשר להם לפתח מיומנויות וכלים שיסייעו להם בהמשך חייהם האזרחיים‬
‫וכאנשים עצמאיים‪ .‬לכן גם בחרתי בתוכנית התערבות אשר תסייע לילדים כבר משלב בית הספר לרכוש‬
‫מיומנויות וכישורים חברתיים בעזרת ההתאמות הנכונות‪.‬‬

‫‪ .2‬ממצאי המחקר מדברים על תרומתו של השירות הצבאי לתחושת המסוגלות של חיילים עם מוגבלויות‪,‬‬
‫בעקבות כך שמתאפשר להם ללמוד מיומנויות‪ ,‬כלים וכישורי עבודה ההכרחיים לחיים עצמאיים במסגרת‬
‫שאינה מיועדת לאנשים עם צרכים מיוחדים‪ .‬ההתנסות אותה הם חווים כחיילים תואמת את המלצותיה‬
‫של וועדת מרגלית ‪ :‬זכות התלמידים עם צרכים מיוחדים ללמוד יחד עם בני גילם‪ ,‬להגיע להישגים כפי‬
‫יכולתם מתוך חתירה למימוש הפוטנציאל שלהם‪ ,‬ולקחת חלק בתרבות בני גילם במקום מגוריהם‪ .‬זכות‬
‫התלמידים למענה חינוכי של צרכים מיוחדים לא תהיה מותנית בלימודיהם בבית ספר לחינוך מיוחד‪,‬‬
‫וזכאות זו תישאר בשיבוצם במסגרת החינוכית הרגילה‪( .‬וועדת מרגלית‪ -.)2000 ,‬הרעיון הכללי עליו‬
‫המליצה ועדת מרגלית‪ ,‬למתן הזדמנות שווה להשתלבות בחברה מיושם כאן‪ ,‬אומנם לא מדובר‬
‫בתלמידים‪ ,‬אך מדובר במסגרת שהיא המשך אינטגרלי למסגרת החינוכית‪ ,‬ומה שמתחיל שם‪ ,‬ממשיך‬
‫בצבא ובתקווה שגם לאחר מכן בחייהם הבוגרים‪ .‬לשם כך‪ ,‬החיילים זקוקים להנגשה פרטנית ‪-‬ללא הנגשה‬
‫נכונה‪ ,‬החיילים לא יצליחו לממש את הפוטנציאל שלהם וליצור את תחושת המסוגלות‪ .‬החוויה שלהם‬
‫בצה"ל תהפוך בקלות לחוויה מכשילה ותיצור את האפקט ההפוך מהחוויה אותה רצו ליצור‪.‬‬
‫שילוב זה תואם גם את רעיון הנורמליזציה וגישת ההכלה‪ ,‬המדברים על חשיבות שילובם של אנשים עם‬
‫מוגבלויות בתוך הקהילה ולהימנע ככל הניתן מלשים אותם במסגרות סגורות המיודעות אך ורק‬
‫לאוכלוסיות עם צרכים מיוחדים‪ .‬ניתן להסיק מהמאמר כי המטרה העיקרית של שילוב אנשים עם‬
‫מוגבלויות בצבא מיישמת את עקרונות איכות החיים להגברת רווחת הפרט‪ .‬כדי שהחיילים המשתלבים‬
‫יוכלו להיות מעורבים ולקבל החלטות בחייהם הבוגרים‪ ,‬יש ליצור עבורם תחילה התנסויות ואפשרויות‬
‫שונות‪ ,‬כמו השירות הצבאי כניסיון לימודי לקבלת החלטות‪.‬‬

‫‪ .3‬בבניית תוכנית ההתערבות‪ ,‬חקרתי על נושא שילוב אנשים עם מוגבלויות במערכת ואעזר במאמר נוסף‬
‫ומעניין שקראתי על עמדותיהם של מרצים וסטודנטים בנוגע להשתלבות סטודנטים עם אוטיזם בתפקוד‬
‫גבוה במסגרת לימודים גבוהים‪ .‬בחרתי להתמקד בחלק המפרט על דפוסים חברתיים אישיים של‬
‫הסטודנטים‪ ,‬הקושי להתמודד עם ההיבטים החברתיים של הלימודים וחוסר ביטחון עצמי שבגללו רק‬
‫מעטים לומדים במוסדות להשכלה גבוהה‪ ,‬למרות כישוריהם הקוגניטיביים התקינים ויכולתם להתמחות‬
‫בתחומים מקצועיים מגוונים‪( .‬פונומריובה‪ ,‬א'‪ ,‬ועמיתיה‪.)2020 ,‬‬
‫בשני המאמרים למדתי כי יש לתת דגש על השתלבות חברתית של אנשים עם מוגבלויות במסגרות השונות‬
‫(צבא‪ ,‬אוניברסיטה‪ ,‬מקומות עבודה וכו‪ ).‬הדבר יתאפשר בין היתר אם נצליח ליצור הזדמנויות‬
‫לאינטראקציות בין אישיות וליצור אקלים לימודי‪-‬חברתי של סובלנות והכלה‪ .‬בנוסף לשימוש בדרכי‬
‫הוראה מותאמות לאוכלוסיות השונות‪.‬‬
‫הצלחתי להתחבר לנושא דרך הכיתה אותה אני מחנכת (כיתת תקשורת בבית ספר רגיל) בכיתתי יש ‪3‬‬
‫ילדים בתפקוד גבוה המשולבים בכיתות רגילות‪ .‬במהלך הפעילות המשולבות הם מסתדרים מאוד עם‬
‫הילדים האחרים אך למרות זאת‪ ,‬הם לא ישחקו איתם בהפסקה ובשעות הפנאי‪ .‬למרות השילוב‪ ,‬עדיין‬
‫יהיה קושי ביצירת קשרים במקרה של יציאה מאזור הנוחות‪.‬‬
‫ילדים נוספים הנמצאים בתפקוד יותר נמוך‪ ,‬בעיקר מבחינת יכולות חברתיות‪ ,‬ואינם משולבים בכיתות‬
‫רגילות‪ .‬לילדים אלו קשה יותר ליצור קשרים חברתיים לא רק מול הכיתות הרגילות אלא גם‬
‫באינטראקציה החברתית בכיתה‪ .‬חשוב לציין כי כל ילדי הכיתה לא נפגשים עם חברים כלל בשעות אחר‬
‫הצהריים ולא הולכים לפעילויות חברתיות‪.‬‬
‫מטרת תוכנית ההתערבות היא פיתוח מיומנויות חברתיות גם מעבר לשעות בית הספר והמסגרת הרגילה‪.‬‬
‫פתיחת מרכז חוגים נגיש ומותאם לצרכים השונים ומיועד לכל ילדי בית הספר‪.‬‬
‫כדי לפתור את בעיית חוסר שיתוף הפעולה של ההורים‪/‬תלמידים ‪ -‬השתתפות בחוגים תוגדר כפעילות‬
‫חובה‪ .‬על כל תלמיד בבית הספר לבחור חוג אחד לפחות (או יותר) ממגוון החוגים‪.‬‬
‫מכיוון וילדים עם אוטיזם מעורבים ביחסי גומלין חברתיים‪ ,‬אך איכות היחסים נמוכה‪ .‬הפעילות בחוג‬
‫מתוכננת מראש‪ ,‬וכך תעזור להם להיות אקטיבים יותר ולחזק קשרים חברתיים עם יתר הילדים בבית‬
‫הספר‪ .‬עצם האפשרות שלהם לבחור באיזה חוג הם ישתתפו גם תגדיל את נכונותם להשתתפות פעילה‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬ידוע כי לחלק מהילדים על הספקטרום יכולות נורמטיביות ולעיתים גבוהות בהרבה מהממוצע‬
‫בתחומים מסוימים כמו מתמטיקה‪ ,‬מוזיקה‪ ,‬ציור וכו‪ .‬לכן היכולת לבחור חוג שיבליט כישורים אלו‪ ,‬יביא‬
‫ליצירת תחושת המסוגלות שלהם‪ .‬וגם לחשיפת הכישרון ליתר הילדים בבית הספר שיכירו יותר טוב את‬
‫היכולות שלהם וכך יקבלו את השונה‪.‬‬

‫ביבליוגרפיה‪:‬‬

‫ורנר‪ ,‬א' (‪ .)2018‬תפיסות של חיילים ללא מוגבלות שכלית כלפי שילובם בצה"ל של אנשים עם מוגבלות‬
‫שכלית‪ .‬ביטחון סוציאלי‪161-123 ,)104( ,‬‬

‫פונומריובה‪ ,‬א'‪ ,‬דוידוביץ‪ ,‬נ'‪ ,‬גנדל־גוטרמן‪ ,‬ח'‪ ,‬חן קיפר‪ ,‬ס'‪ ,‬דהן‪ ,‬ל' ושפירא‪ ,‬י' (‪ .)2020‬עמדותיהם של‬
‫סטודנטים ומרצים על השתלבותם של סטודנטים על הרצף האוטיסטי בתפקוד גבוה בהשכלה הגבוהה‬
‫בישראל‪ .‬סוגיות חברתיות בישראל‪425-393 ,)2(29 ,‬‬