‫סוף שבוע | הקצה‬

‫בין הצלחה לכשלון | האתגר הגדול של המחאה החברתית‬

‫"אפקט מתי"‪ ,‬שמסביר מדוע מי שנהנים מיתרון ימשיכו להתחזק על חשבון החלשים‪,‬‬
‫נכון לכל תחומי החיים‪ .‬המחאה החברתית לא תצליח ללא ביטולו‬
‫עקוב‬ ‫יעקב בורק פורסם ב‪02.06.12-‬‬

‫קריאת זן‬ ‫‪22‬‬

‫"אפקט מתי" בא לעולם לפני ‪ 2,000‬שנה בפסוק מתוך הבשורה על פי מתי‬

‫שבברית החדשה‪ ,‬שבו נאמר כי "מי שיש לו נתון יינתן לו ויעדיף ומי שאין לו גם‬
‫את אשר יש לו יוקח ממנו" )כ"ה ‪ .(29‬כלומר‪ :‬מי שכבר נהנים מעמדות יתרון‬
‫מסוגלים טוב יותר להגדיל יתרון זה וליהנות מתגמולים נוספים‪ ,‬בעוד שמי שאין‬
‫להם מועדים לאבד גם את המעט שבידיהם‪ .‬או בפשטות‪ ,‬מעגל של הגברה‬
‫עצמית‪ ,‬שבו העשירים נעשים עשירים יותר והעניים ‪ -‬עניים יותר‪ ,‬עד שהמנצח‬
‫זוכה בכל‪ .‬לאפקט הקדום השפעה מפליגה על ימינו אלה‪ ,‬והוא אחראי לכרסום‬
‫בבריאותם הנפשית של אזרחי מדינות מפותחות רבות‪ ,‬ובמיוחד בבריאותנו שלנו‬
‫‪ -‬אזרחי המדינה המדורגת במקום הרביעי ברמת האי‪-‬שוויון מבין המדינות‬
‫המפותחות‪.‬‬

‫את המושג טבע ב‪ '68-‬רוברט מורטון‪ ,‬סוציולוג מאוניברסיטת קולומביה‪ ,‬שזיהה‬

‫את התופעה במחקר האקדמי‪ .‬הוא הבחין כי חוקרים ידועים זוכים לפרסום‬
‫ולקרדיט מתוקף היותם כאלה בעוד שרעיונות חדשים של חוקרים ידועים פחות‬
‫נדחים על ידי כתבי העת החשובים‪ .‬באופן דומה‪ ,‬את הפרסים החשובים קוטפים‬
‫תמיד החוקרים הבכירים המשתתפים במחקר גם אם את עיקר העבודה עשה‬
‫חוקר זוטר‪ .‬פרס נובל לכלכלה לשנת ‪ '87‬הוענק לרוברט סולו מ‪ ,MIT-‬אף על פי‬
‫שעבודה זהה פורסמה באותה שנה על ידי טרוור סוון הפחות מוכר‪ ,‬וכך גם לגבי‬
‫פרס נובל לכימיה לשנת ‪ 2000‬בנושא מוליכות של פולימרים‪.‬‬

‫התופעה מכה כבר בשלבים המוקדמים של הקריירה האקדמית‪ :‬מי שזכה‬

‫להתקבל לאוניברסיטה יוקרתית יותר נהנה מצוות עוזרי מחקר טוב יותר‪,‬‬
‫ממכשור מתקדם יותר ומגישה נוחה יותר למענקי מחקר‪ .‬סטודנטים היוצאים‬

‫‪/‬‬
 ‫לשוק העבודה בשנים של שפל כלכלי נדונים לגרור את הפיגור בשכרם לכל‬
‫אורך חייהם המקצועיים )לעומת מי שהחלו את עבודתם בשנת גאות(‪.‬‬

‫איור‪ :‬יעל בוגן‬

‫לאפקט מתי השפעה ידועה בתחומים רבים‪ .‬ילדים‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬רוכשים בממוצע‬
‫עשר מילים חדשות בכל יום בשנות לימודיהם בבית הספר‪ ,‬תוך כדי שמיעה או‬
‫קריאה‪ .‬השונות ביניהם גדולה‪ ,‬ומי שקוראים יותר נחשפים לאוצר מילים עשיר‬
‫יותר‪ .‬אלא שעם הזמן הולך וגדל הפער בין ילדים עם אוצר מילים רחב לבין אלה‬
‫שאוצר המילים שלהם דל‪ ,‬ואם לא די בכך‪ ,‬התלמידים בעלי אוצר המילים הרחב‬
‫זוכים להוראה הטובה ביותר ולתשומת הלב הרבה ביותר‪ .‬כך‪ ,‬התלמידים הטובים‬
‫נעשים טובים יותר‪.‬‬

‫עשו לנו לייק וקבלו את מיטב כתבות סוף השבוע ישירות לפייסבוק‬
‫שלכם‬

‫הגרסה המקומית של אפקט מתי בחינוך משתקפת במחקר שערכו ב‪2006-‬‬

‫מומי דהן ואבי בן בסט‪ .‬השניים בדקו את הפערים בשירותים החברתיים‬
‫שמספקות הרשויות לתושביהן‪ ,‬בין השאר בתחום החינוך‪ .‬ההקצאה שמעביר‬
‫משרד החינוך לרשויות שוויונית בעיקרה‪ ,‬אך הרשויות וההורים מוסיפים לתקציב‬
‫הבסיסי מאמצעיהם שלהם ויוצרים מציאות שבה ההשקעה השנתית בתלמיד‬
‫‪/‬‬
‫ברשות מקומית חלשה במיוחד מגיעה ל‪ 4,000-‬שקל בעוד שההשקעה בתלמיד‬
‫ברשות "חזקה" מסתכמת ב‪ 10,000-‬שקל‪.‬‬

‫בספרו "מצוינים" סוקר מלקולם גלדוול את הנסיבות המובילות לצמיחתם של‬

‫שחקני הוקי קרח מצטיינים‪ .‬סקירתו מתעדת ממד מרתק של התופעה‪ :‬בחינה‬
‫של תאריכי הלידה של שחקני ההוקי המצטיינים לימדה את גלדוול כי רובם נולדו‬
‫ברבעון הראשון של השנה ולפיכך היו ממדיהם הפיזיים גדולים מהממוצע‬
‫בקבוצת הגיל שלהם‪ .‬נקודת מוצא זאת‪ ,‬השולית לכאורה‪ ,‬הספיקה כדי להקנות‬
‫להם יתרון קל כשנבחרו לקבוצה הייצוגית של בני גילם ובכך לזכות ביותר‬
‫אימונים ושעות משחק‪.‬‬

‫יתרון קטן זה הוביל להזדמנות שהגדילה את היתרון אפילו קצת יותר‪ ,‬והיתרון‬
‫החדש יצר בתורו הזדמנות נוספת וכך הלאה ‪ -‬עד להתפתחותו של שחקן מצטיין‬
‫של ממש; כלומר‪ ,‬תאריך הלידה קובע את סיכוייו של נער מוכשר לצמוח לשחקן‬
‫מצטיין לא פחות מכל משתנה אחר ואולי יותר ממנו‪" .‬מצטיינים הם המוטבים של‬
‫יתרונות נסתרים"‪ ,‬טוען גלדוול‪ ,‬אך צדה האחר של משוואה זו הוא בשורה‬
‫עצובה לכישרון אנושי שאינו מגיע לכדי ביטוי רק משום שנקודת הפתיחה שלו‬
‫לא היתה טובה דיה‪.‬‬

‫אפקט מתי בממד הכלכלי מזכיר את עוצמתו של אפקט הריבית דריבית‪:‬‬

‫הצמיחה המסחררת בהשקעה כלכלית כשהריבית שהניבה חזרה והושקעה‪.‬‬
‫העשירים הם הנהנים המרכזיים מהתופעה בשורה ארוכה של זכויות והטבות‪ ,‬אך‬
‫בעיקר בעמדת זינוק טובה לנצל הזדמנויות הנקרות בדרכם יותר מאשר בדרכם‬
‫של אחרים‪ .‬שלא במקרה הם גם נהנים משיעורי ריבית מועדפים בבנק‪ ,‬ובהקשר‬
‫צרכני הם נהנים מהנחות בלעדיות למוצרים ולשירותים שונים )כמו כפל נקודות‬
‫בחברות התעופה(‪ .‬מי שמפרסמים ספרים מכירים את ההשפעה המיטיבה שיש‬
‫להופעתו של ספר ברשימות רבי המכר על תפוצתו‪ .‬המנגנון שעומד בבסיס‬
‫התופעה שבה אנשים רוצים לקרוא את מה שאחרים קוראים הוא אולי חברתי‬
‫בעיקרו‪ ,‬אך הסחרור הדינמי שמפעיל אותה זהה‪.‬‬

‫אפקט מתי הוא המנוע המחולל את הגידול באי‪-‬השוויון בחברה‪ .‬קשה לבוא‬
‫בטענות אל מי שמנצלים את היתרונות שמעניקה להם התופעה או לצפות מהם‬
‫שיוותרו בהתפרצות אלטרואיסטית על מיומנותם בניצול יתרונות אלה‪ .‬אפקט‬
‫‪/‬‬
 ‫מתי אינו גזרה משמים וניתן לרסנו באמצעות קביעת מערכת עדיפויות חברתית‬
‫אחרת‪ .‬אם נמשיך לחשוב כי צמיחה כלכלית בכל מחיר היא חזות הכל‪ ,‬גם כאשר‬
‫רק מעטים נהנים מהפירות אך רבים נושאים בנטל‪ ,‬ידאג כבר אפקט מתי‬
‫להבטיח לנו כי מערכת כזאת אינה בת קיימא‪.‬‬

‫‪jburak@evergreen.co.il‬‬

‫תגיות‪ :‬המחאה החברתית‬

‫תגובות‬

‫להוספת תגובה‬ ‫לבחירת השם‬ ‫שם‬

‫מזוהה‬ ‫ככינוי קבוע‬
‫הזינו שם שיוצג באתר‬

‫תגובה‬

‫משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ‬

‫שלחו‬

‫שלום‪ ,‬יוני‬ ‫חיפוש‬ ‫ניווט‬

‫מהאחרונה לראשונה‬ ‫סדרו את התגובות‬

‫איציק סיבוש ‪13.06.2012 12:37‬‬ ‫‪13‬‬

‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬

‫תמורת תגמול הולם היית גם אתה כותב "מחקר אקדמי" שכזה‬

‫בהחלט היית גם אתה כותב "מחקר אקדמי" שכזה‪ ,‬וגם בנושאי מגדר‪ ,‬פמיניזם‪,‬‬
‫צמחונות‪' ,‬ביצי חופש' ומה לא? אילו קבלת שנות שבתון‪ ,‬במה‪ ,‬כיבודים‪ ,‬שכר וצ'ופרים‬
‫רק בכדי לבבל"ת‪...‬‬
‫אגב‪ ,‬את הדוגמה הטריוויאלית ביותר שכח ה"מחקר האקדמי"‪:‬‬
‫עדיין לא ראיתי את 'הפצצה הלוהטת' והמבוקשת בקרב הבנים‪ ,‬הבוחרת להתחתן‬
‫להזדווג ולהשתכפל דווקא עם הטמבל‪ ,‬החלש‪ ,‬התפרן והמבוזה‪ ,‬הברווזון המכוער של‬
‫המחזור‪...‬‬
‫הדרוויניזם כאן‪ ,‬במלוא "הדרו"‪ ,‬ושם המשחק הוא כיצד לתת סיכוי לפרטים אשר ללא‬
‫‪/‬‬