‫אומרי שעובר השומע באיסור "לפני עור" )משנה למל‪ ,‬מלוה ולוה ד‪ ,‬ב(‪,‬‬ ‫שיחה בטלה בבית כנסת

‫שיחה בטלה בבית כנסת )ג(‬

‫וא‪ .‬להחולקי‪ ,‬יש בכ איסור משו מסייע בידי עוברעבירה )מג"א‬ ‫תוספת חומרה בשבת‪/‬חגי‪/‬בשעה שחבריו משבחי לה' – בזוהר‬
‫שמז‪ ,‬ד(‪ .‬ב( ביטול כוונת אחרי – מכיו שמעיקרי התפילה היא כוונת‬ ‫הקדוש )ויקהל רה‪ (:‬כתב‪ ,‬שבשבת קודש ישנה חומרה גדולה בדיבור‬
‫הלב )טוש"ע צח‪ ,‬א(‪ ,‬א קולו נשמע לרבי‪ ,‬כגו מה שמצוי באד‬ ‫בביתהכנסת‪ ,‬וטע הדבר‪ ,‬לפי שביו חול השראת השכינה השורה‬
‫שמסיי תפילת העמידה וטר יתחיל החז בחזרה ית את קולו‬ ‫עלינו היא בבחינה קטנה יותר מהשראת השכינה השורה עלינו‬
‫בשיחה‪ ,‬נמצא שהוא מעכב מלכוי בתפילה‪ ,‬והמעכב את הרבי‬ ‫בשבת‪ ,‬וכיו שהקדושה בה בשבת היא ביותר‪ ,‬צרי שג המורא‬
‫מלעשות מצוה הוא עוו גדול ואחד מהדברי שמעכבי את התשובה‬ ‫מה בשבת יהיה ביותר )דעת חכמה‪ ,‬הובא בספר שלמי ציבור עמ' לא(‪ .‬וביותר‬
‫)רמב" תשובה ד‪ ,‬א(‪ ,‬מלבד שחטא חמור הוא לדבר בי לחש לחזרה )קשר‬ ‫מצוי המכשול בעני זה בימיטובי‪ ,‬לילי שמחת ביתהשואבה‪,‬‬
‫גודל יח‪ ,‬כא מגורי האר"י ז"ל(‪) .‬ויש כאלו שאינ מדברי א עושי רעש בהליכת‬ ‫שמחתתורה‪ ,‬פורי וכדומה‪ ,‬שמחמת ערב"ת השמחה מרבי‬
‫או בהתעסק בדברי אחרי ומבלבלי כוונת המתפללי‪ ,‬וג ה בכלל האמור(‪.‬‬ ‫בשחוק וקלותראש )ספר פלא יוע‪ ,#‬ער ביהכ"נ(‪ .‬וא מדבר בשעה‬
‫ג( גזל מצות תפילה כהלכה – שני האיסורי הקודמי ה עבירות‬ ‫שחבריו משבחי ומשוררי לה' ]כגו אמירת שירהשירי‪ ,‬תהלי וכדומה[‪,‬‬
‫שבי אד למקו שתשובה מכפרת עליה‪ ,‬אבל יש בכ ג עבירה‬ ‫ולא נמנה ע חביריו ומואס לשבח לקונו‪ ,‬הוא מסיג גבול הבורא‪,‬‬
‫חמורה בי אד לחבירו‪ ,‬שהרי הוא גוזל מהציבור מצות תפילה‬ ‫וקורא אני עליו ה ֹוי "על כל ְ‪ֵ +‬כנַי הרעי" )הרוקח‪ ,‬תשובה סימ כו(‪.‬‬
‫כהלכתה‪ ,‬שאינו יכול לתקנה ולשוב עליה בתשובה )כהשבת גזילה(‪ ,‬והוא‬
‫דיבורי אסורי – כתב רבינו החפ‪ #‬חיי‪ ,‬שכל שכ שיש ליזהר‬
‫ְמע‪ ָ"1‬ת ‪0‬א י" ַכל לִ ְתקֹ‪ .‬וג לא מועילה בזה מחילה כממו‪ ,‬שהרי‬
‫בבתיכנסת ובתימדרש מעוו דיבורי אסורי כגו לשו הרע‪,‬‬
‫האד אינו בעלי על מצות התפילה‪ .‬ד( גזל ממו‪ #‬קרוב לומר שיש‬
‫רכילות‪ ,‬מחלוקת וקטטות‪ ,‬כי מלבד שה עוונות חמורי מאוד‪ ,‬עוד‬
‫בזה גזל ממו ממש‪ ,‬שהרי ביתהכנסת דינו כבית של שותפי )שו"ע‬
‫יגדל הֶ עוו יותר כאשר נעשי במקו קדוש‪ ,‬כי הוא מזלזל בכבוד‬
‫יו"ד רכד‪ ,‬א(‪ ,‬וא הוא שח שיחה בטלה ומעכב חבירו מלהתפלל‬
‫השכינה‪ ,‬ואינו דומה החוטא בינו לבי עצמו‪ ,‬לחוטא בפָ ָלטי של מל‬
‫בכוונה‪ ,‬הרי הוא גוזל ממנו את זכותו להשתמש בחלקו בבית‬
‫לפני המל‪ .‬ועוד תגדל הרעה בזה‪ ,‬שהוא מכשיל ג את הרבי‬
‫הכנסת‪ ,‬והרי כל אחד יכול לעכב על חבירו שלא יעשה בחצר‬
‫בעוונות החמורי הנ"ל‪ ,‬שבתחילה מתחיל העוו באנשי בודדי‬
‫השותפי דבר שאי דר אנשי המקו לעשותו )שו"ע חו"מ קסא‪ ,‬ה(‪,‬‬
‫ולבסו‪ .‬יתלקטו ויתחברו חבורות חבורות לריב איש ברעהו‪ ,‬עד‬
‫ומכל שכ שלא יעשה דבר המפריע לו להשתמש בחצירו כחפצו‪ ,‬וא‬
‫שנעשה כל הביתכנסת כמדורה גדולה‪ ,‬ובאי מזה כמה פעמי לידי‬
‫משתמש בחצר שלא כדת‪ ,‬דינו כגזל‪) .‬מאות א הוא מהג"ר נת גשטטנר זצ"ל‬
‫חירופי וגידופי והלבנת פני ברבי‪.‬‬
‫בקו' מקדש מעט פ"ה‪ ,‬בו ח(‪ .‬ה( ביטול מצות ישיבה בבית כנסת עצ‬
‫הישיבה בביתכנסת היא מצוה )רמב" תפילה יא‪ ,‬ט(‪ ,‬וכשמדבר שיחה‬ ‫וג פעמי רבות נעשי הדברי בפני ספרתורה שהוא עוו חמור‬
‫בטלה מבטל המצוה של ישיבה בביתכנסת‪ ,‬שהרי אמרו חז"ל )סוטה‬ ‫בפני עצמו‪ ,‬שהרי אפילו המבזה חבירו בפני תלמידחכ‪ ,‬הוא‬
‫כא‪ (.‬שעבירה מכבה מצוה )של"ה בהקדמת ווי העמודי‪ ,‬עמוד העבודה פ"י(‪.‬‬ ‫אפיקורוס ואי לו חלק לעולהבא )סנהדרי צט‪ ,(:‬כל שכ למבזה‬
‫ו( הפסד אֲ מֵ נִ י – מצוי שהרגיל לדבר מבקש לסיי את המעשיות‬ ‫חבירו בפני ספרתורה וכבוד השכינה‪ .‬וכ באי לידי הכאות‬
‫שלו א‪ .‬בעת אמירת קדיש‪ ,‬ועל ידי זה מונע את עצמו מלומר 'אמ‬ ‫ומלשינ"ת ומתחלל ששמי‪ ,‬ומי גר לכל זה א לא הראשו‬
‫יהא שמיה רבא'‪ ,‬אשר אמירתו נעלה מאוד )ראה שבת קיט‪ ,(:‬ואפילו א‬ ‫שהתחיל בעבירה תחילה‪ ,‬ובודאי לעתיד לבוא יטול שכר כנגד כול‬
‫עונה 'אמ' שלא בזמנה‪ ,‬היא 'אמ יתומה' )ובברכות מז‪ .‬אמרו שיהיו בניו‬ ‫)משנ"ב קנא‪ ,‬ב ובחפ‪ #‬חיי בפתיחה  עשי ז בבאמ"ח(‪ ,‬ויש לברוח ממקו‬
‫יתומי בקטנות‪ ,‬כי ימות בקיצור ימי ושני ח"ו(‪ ,‬ואפילו א מחמת עצלות‬ ‫שכזה‪ ,‬כי אסיפת החיצוני היא במקומות אלו שיש בה ריב וקטטה‬
‫בלבד נשתהה בעניית ה'אמ' שלו משמע בפוסקי שיש עליו קללה‬ ‫)ספר קב הישר פ"ג(‪ .‬ויזהר א‪ .‬במעשיו שעושה לששמי שלא תתגלגל‬
‫זאת )רמ"א קכד‪ ,‬ח(‪ ,‬קלוחומר אד שדוחה ה'אמ' מפני שיחתו‬ ‫על ידו מחלוקת בביתכנסת‪ ,‬ובכ תהיה תפילתו יותר נשמעת )עי' ספר‬
‫הבטלה‪ .‬ז( הפסד קריאת התורה א הוא בשעת קריאתהתורה‪,‬‬ ‫חסידי סימ תשנט(‪.‬‬
‫והחסיר על ידי זה אפילו פסוק אחד או אפילו תיבה אחת‪ ,‬הוא עוו‬ ‫ִימת לב‪/‬מוסר‪/‬דברי תורה על כ‪ ,‬הירא וחרד לדבר ה'‪ ,‬ישי‬
‫פלילי וגדול עוונו מנשוא‪ ,‬שאפילו מי שיוצא באמצע הקריאה נאמר‬ ‫תמיד עיניו וליבו שלא לדבר שו דברי בטלי בביתהכנסת ובית‬
‫עליו‪" :‬ועוזבֵ י ה' יִ כְ ל"" )ברכות ח‪ ,(.‬על אחת כמה וכמה מי שנמצא‬ ‫המדרש‪ ,‬והמקו הזה יהיה מיוחד אצלו רק לתורה ולתפילה )משנ"ב‬
‫בביתהכנסת וחימוד שיחתו הבטלה מעבירו מלשמוע דברי אלהי‬ ‫ש(‪ .‬ואמנ התחלת ההתעוררות דורשת התאמצות יתירה‪ ,‬אבל‬
‫חיי‪ .‬ח( חילול ה' א הוא מהאנשי החשובי ועוונו נראה לעי‬ ‫הנסיו מוכיח‪ ,‬כי אחרי זמ מועט של זהירות בזה‪ ,‬יהא הדבר פשוט‬
‫כל‪ ,‬על ידי זה מחלל את הש בפני עשרה מישראל‪ ,‬ועוונו גדול מסת‬ ‫וקל עבורו‪.‬‬
‫חילול הש )רמב" סה"מ ל"ת סג(‪ ,‬ועבר בזה על לאו שנאמר )ויקרא כב‪,‬‬ ‫ג כשמדבר דברי המותרי‪ ,‬ישקול בפלס את דבריו‪ ,‬כי מילה אחת‬
‫לב(‪" :‬ולא תחללו את ש קדשי"‪ .‬וכבר כתב הגר"א באגרתו הקדושה‪,‬‬ ‫שלא מ העני‪ ,‬עשויה לגרור אותו לשיחה בטלה‪ .‬ומובא על רבינו‬
‫שעל כל דיבור ודיבור צרי ֵלירד ַל ְ‪2‬א ֹול למטה הרבה מאוד‪ ,‬ואי‬ ‫האר"י ז"ל שנזהר בתכלית הזהירות שלא לדבר כלל בביתהכנסת‬
‫אפשר לשער גודל היסורי והצרות שסובל בשביל דיבור אחד‪ ,‬ולא‬ ‫א‪ .‬שלא בשעת התפילה‪ ,‬וכמעט שאפילו בדברי מוסר ותוכחות‬
‫נאבד אפילו דיבור אחד‪) .‬מאות ו הוא ע"פ חפ‪ #‬חיי בפתיחה  עשי ז הערה ב(‪.‬‬ ‫ותשובה לא היה רוצה לדבר‪ ,‬כדי שלא ימש מזה איזה דיבור של חול‬
‫חינו& הבני למניעה משיחה בטלה צרי האב להדרי את בניו‬ ‫)שער הכוונות ד"ג ע"ב(‪ .‬ומדברי גורי האר"י מתבאר‪ ,‬שאפילו ללמוד‬
‫תמיד מנערות בעני כבוד ביתהכנסת ומשיחה בטלה בו )וכשאר‬ ‫מוסר בלשו לע"ז בקושי התירו‪ ,‬ומה יענה ליו הדי וליו הפקודה‬
‫דיבורי אסורי‪ ,‬כמו שקר‪ ,‬קללה‪ ,‬לשוהרע ומחלוקת(‪ ,‬כמו שכתב הגר"א‪ ,‬כי‬ ‫המארי בשיחת חולי ביתהכנסת‪ ,‬האל הטוב יכפר בעד )כה"ח פלאג'י‬
‫הדיבור והמידות צריכי הרגל רב‪ ,‬וההרגל על כל דבר ִ‪+‬לטו‪.‬‬ ‫יא‪ ,‬לה‪ .‬ועיי מועד לכל חי כח‪ ,‬ל(‪ .‬ויש א‪ .‬שכתבו שצרי זריזות גדולה‬
‫ובאמת‪ ,‬כאשר נתבונ היטב‪ ,‬נמצא שסיבת פירצת הֶ עוו המר‪ ,‬היא‬ ‫לשתוק ולהמנע אפילו מדבריתורה‪ ,‬והכל כדי שיוכל לכוי ליבו‬
‫מפני שכל אחד הורגל מנערותו לדבר כחפצו בביתכנסת באי מוחה‪,‬‬ ‫לתפילה )ספר ראשית חכמה‪ ,‬שער הקדושה פי"א אות מב(‪ ,‬או שגדרו בזה גדר‬
‫ואינו מעלה על דעתו שיש חשש איסור בדבר‪ ,‬ולכ אפילו א אחר כ‬ ‫גדול כדי שהרואי לא יחשדו שמדברי בדברי בטלי ויורו היתר‬
‫נודע לו מהאיסור‪ ,‬קשה לו מאוד לנטות מהטבע הטבוע בו‪ .‬לא כ א‬ ‫לעצמ )ספר פלא יוע‪ ,#‬ער ביהכ"נ(‪.‬‬
‫היה האב מזהיר תמיד את בניו ומרגיל לכ מנערות‪ ,‬היה דבר זה‬ ‫איסורי נוספי – קיימי איסורי וביטולי מצוה נוספי באד‬
‫נטוע בנפש מצד ההרגל‪ ,‬והיה ָנ ָקל לה אחר כ לגדור את עצמ‬ ‫שמורגל לדבר בביתהכנסת‪ :‬א( "לפני עִ ֵר"‪/‬מסייע לעבירה – מכיו‬
‫לגמרי במידה קדושה זו )ע"פ ח"ח לשה"ר ט‪ ,‬ה בהערה(‪ .‬וראה בתנא דבי‬ ‫שאי האד מדבר בהיותו יחידי‪ ,‬א כ הוא חוטא ומחטיא אחרי‪,‬‬
‫אליהו )ח"א פי"ג( גודל העונש שיש לאב שמניח את בנו לדבר דברי של‬ ‫וחטא הרבי תלוי בו )אבי השל"ה בספר יש נוחלי‪ ,‬אזהרת התפילה אות יב(‪,‬‬
‫הבל ותיפלות בביתהכנסת )משנ"ב צח‪ ,‬ג(‪ ,‬ויש א‪ .‬ש‪3‬חי שיחת ילדי‬ ‫וכל אחד מה עובר באיסור "ולפני עִ "ֵר לא ִתת מכשול" )ויקרא יט‪ ,‬יד(‪,‬‬
‫ע הילדי והוא איסור גדול )של"ה מסכת תמיד פרק נר מצוה אות קא; בא"ח‬ ‫כי כל אחד עזר לחבירו בעבירה והכי לו את סיבתה )רמב" סה"מ ל"ת‬
‫ש"א ויקרא‪ ,‬ב(‪.‬‬ ‫רצט(‪ .‬וא‪ .‬א המשוחח היה מוצא אד אחר לשוחח עימו‪ ,‬יש‬