Download as pdf or txt
Download as pdf or txt
You are on page 1of 23

‫‪1‬‬

‫א‪.‬מ‪ .‬ספרי מתמטיקה‬ ‫שאלון ‪ 35582‬קיץ תשפ"ד ( ‪ ) 2024‬פתרונות‬

‫מבחן מס' ‪1‬‬

‫פתרון שאלה מס' ‪1‬‬

‫)‪(x;y‬‬ ‫‪ AB‬לכן‪:‬‬ ‫א‪ .‬נסמן ‪ . B(x B ; 3) , A(2; y A ) :‬נתון‪20 17 :‬‬

‫‪(2‬‬ ‫‪x B )2‬‬ ‫‪(y A‬‬ ‫‪3)2‬‬ ‫‪20 17‬‬


‫נסמן‪ :‬הנקודה )‪ , (x;y‬נקודה על המקום הגיאומטרי המבוקש‪,‬‬
‫היא אמצע הקטע ‪ . AB‬נקבל‪:‬‬
‫‪2 xB‬‬ ‫‪yA 3‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪x B 2x 2 , y‬‬ ‫‪y A 2y 3‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫נציב ‪ x B‬ו‪ yA -‬במשוואה שקיבלנו קודם‪:‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪(2x‬‬ ‫)‪2‬‬ ‫‪2y‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪6800‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪2x‬‬ ‫‪2y‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6800‬‬ ‫‪2(2‬‬ ‫)‪x‬‬ ‫‪2(y‬‬ ‫)‪3‬‬ ‫‪6800‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪4 x‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4 y‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪6800‬‬ ‫‪x-2 + y+3 =1700‬‬
‫ב‪ )1 .‬מרכז המעגל שהתקבל בסעיף א' נמצא בנקודה )‪ .(2;-3‬הנקודה זזה ימינה ‪ 13‬נקודות וכלפי‬
‫מעלה ‪ 3‬נקודות לנקודה )‪ .M(15;0‬רדיוס המעגל לא השתנה ‪ ,‬לכן משוואת המעגל ‪M‬‬
‫היא ‪(x - 15)2 + y 2 = 1700 :‬‬
‫‪1‬‬
‫‪P‬‬ ‫‪ )2‬משוואת המשיק למעגל ‪y = x + n  x - 4y + 4n = 0 :‬‬
‫‪4‬‬
‫מרחק המשיק ממרכז המעגל )‪ M(15;0‬שווה לרדיוס‬
‫המעגל ‪ M‬כלומר‪ ,‬ל‪ . 1700 =10 17 -‬מקבלים‪:‬‬
‫‪15 - 4  0 + 4n‬‬
‫)‪M(15;0‬‬ ‫‪= 10 17  15 + 4n = 170 ‬‬
‫‪1 + 16‬‬
‫‪15 + 4n = 170  15 + 4n = 170  4n = 155 ‬‬
‫מתקבל המשיק ‪. x – 4y + 155 = 0 :‬‬
‫או ‪ 15 + 4n = −170  4n = −185  :‬ואז‬
‫מתקבל המשיק ‪.x – 4y - 185 = 0 :‬‬
‫הרדיוס ‪ PM‬מאונך למשיק לכן שיפועו ‪ – 4‬ומשוואתו‪y = - 4( x – 15) = - 4x + 60 :‬‬
‫אם משוואת המשיק היא ‪ , x – 4y + 155 = 0‬נקודת ההשקה ‪ P‬היא‪:‬‬
‫‪x − 4(−4x + 60) + 155 = 0  17x − 240 + 155 = 0  17x = 85  x = 5  y = 40‬‬
‫מתקבלת הנקודה )‪.P(5;40‬‬
‫אם משוואת המשיק היא ‪ , x – 4y - 185 = 0‬נקודת ההשקה ‪ P‬היא‪:‬‬
‫‪x − 4(−4x + 60) − 185 = 0  17x − 240 − 185 = 0  17x = 425  x = 25  y = −40‬‬
‫הנקודה ‪ P‬נמצאת ברביע הרביעי‪ .‬לכן‪:‬‬
‫משוואת המשיק היא‪ x – 4y + 155 = 0 :‬ונקודת ההשקה היא )‪P(5;40‬‬
‫ג‪ )1 .‬הפרבולה ‪ y 2 = 2px‬עוברת בנקודה )‪ , P(5;40‬לכן ‪402 = 2p  5‬‬

‫)‪P(5;40‬‬
‫‪8‬‬ ‫© כל הזכויות שמורות לאדית כהן ומריאן רוזנפלד‬
‫‪Q‬‬
‫‪9‬‬
‫)‪T(-80;18.75‬‬
‫‪2‬‬
‫א‪.‬מ‪ .‬ספרי מתמטיקה‬ ‫שאלון ‪ 35582‬קיץ תשפ"ד ( ‪ ) 2024‬פתרונות‬
‫‪ p = 160  y 2 = 320x‬‬
‫‪ )2‬מצאנו שהישר ‪ x – 4y + 155 = 0‬המשיק למעגל ‪ M‬בנקודה ‪. P‬‬
‫משוואת משיק לפרבולה ‪ y 2 = 320x‬בנקודה )‪:P(5;40‬‬
‫‪40y = 160(x + 5)  y = 4(x + 5)  4x − y + 20 = 0‬‬
‫לא התקבלה אותה משוואה ‪.‬‬
‫ד‪ P = 160 )1 .‬לכן הישר ‪ x = - 80‬הוא המדריך של הפרבולה‪.‬‬
‫שיעורי הנקודה ‪ - 80 – 4y + 155 = 0 , x = - 80 : T‬‬
‫‪. T(-80;18.75)  y = 18.75‬‬
‫נמצא את שיעורי הנקודה ‪: Q‬‬
‫‪−80  8 + 5  9‬‬ ‫‪18.75  8 + 40  9‬‬
‫= ‪xQ‬‬ ‫= ‪= −35 , yQ‬‬ ‫)‪= 30  Q(-35;30‬‬
‫‪17‬‬ ‫‪17‬‬
‫)‪ Q(−35;30‬‬
‫נחשב את מרחק הנקודה ‪ Q‬ממרכז המעגל ‪: M‬‬
‫‪QM = (−35 − 15) 2 + (30 − 0) 2 = 10 34  10 17 ‬‬
‫המרחק גדול מרדיוס המעגל ‪ ,‬לכן הנקודה ‪ Q‬נמצאת מחוץ למעגל‪.‬‬
‫‪ )2‬משוואת ישר בעל שיפוע ‪ m‬העובר בנקודה )‪: (-35;30‬‬
‫‪y – 30 = m(x + 35)  mx – y + 35m + 30 = 0 ‬‬
‫מרחק הישר ממרכז המעגל )‪ M(15;0‬שווה לרדיוס המעגל‪ ,‬לכן‪:‬‬
‫‪15m + 35m + 30‬‬
‫‪= 10 17  50m + 30 = 10 17 m 2 + 1 ‬‬
‫‪m +1‬‬
‫‪2‬‬

‫‪5m + 3 = 17 m 2 + 1  25m 2 + 30m + 9 =17m 2 + 17 ‬‬


‫‪1‬‬
‫‪8m2 + 30m - 8 = 0  m = , m = −4 ‬‬
‫‪4‬‬
‫שיפוע המשיק הנוסף הוא ‪ – 4‬ומשוואת המשיק היא ‪y = - 4x – 110 :‬‬
‫‪ )3‬נחשב את אורך המשיק ‪ QK‬בעזרת משפט פיתגורס במשולש ישר הזווית ‪: MKQ‬‬

‫) ‪(10 34 ) − (10 17‬‬


‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫)‪P(5;40‬‬ ‫= ‪QK = QM 2 − MK 2‬‬ ‫‪= 10 17‬‬
‫)‪Q(-35;30‬‬
‫‪ )4‬שטח המשולש ‪:QPM‬‬
‫‪QP  PM‬‬ ‫‪(-35 - 5) + (30 − 40) 2 10 17‬‬
‫‪2‬‬
‫‪SQPM‬‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫‪= 850‬‬
‫)‪M(15;0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪K‬‬

‫‪QK  KM 10 17 10 17‬‬


‫= ‪SQKM‬‬ ‫=‬ ‫‪= 850  SQPMK = 1700‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫© כל הזכויות שמורות לאדית כהן ומריאן רוזנפלד‬


‫‪3‬‬
‫א‪.‬מ‪ .‬ספרי מתמטיקה‬ ‫שאלון ‪ 35582‬קיץ תשפ"ד ( ‪ ) 2024‬פתרונות‬

‫פתרון שאלה מס' ‪2‬‬

‫א‪ .‬הפאות של המקבילון הן מקביליות לכן‪, AB =A'B' = DC = D'C' = u :‬‬


‫‪. AA' = BB' = CC' = DD' = w‬‬ ‫‪, AD =A'D' = BC = B'C' = v‬‬
‫‪3‬‬
‫= ‪ AK‬‬ ‫מקבלים‪AC' , AC' = AB + BC + CC' = u + v + w :‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫)‪. AK = (u + v + w‬‬
‫‪4‬‬
‫הנקודה ‪ P‬נמצאת על הפאה '‪ BCC'B‬לכן ‪ ,‬הווקטור ‪ BP‬הוא קומבינציה ליניארית של הווקטורים‬
‫‪ , v‬כלומר‪ ,‬נוכל לרשום‪. BP = av + bw :‬‬ ‫‪ w‬ו‪-‬‬
‫הנקודה ‪ K‬נמצאת על הווקטור ‪ D'P‬לכן נוכל לסמן‪ . KP = cD'P :‬נקבל‪:‬‬
‫‪AB + BP + PK + KA = 0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ u + av + bw - cD'P - (u + v + w) = 0 ‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪u + av + bw - c(- v - w + u +BP) − (u + v + w) = 0 ‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪u + av + bw - c(- v - w + u + av + bw) − (u + v + w) = 0 ‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪u + av + bw + cv + cw − cu - cav - cbw − u − v − w = 0 ‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪(1 − c − )u + ( a + c - ca − )v + ( b + c − cb − )w = 0u + 0v + 0w‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪D'K 3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫לפי יחידות ההצגה מקבלים‪=  KP = D'P  c = :‬‬
‫‪KP 4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪1 1‬‬ ‫‪3‬‬
‫וגם ‪ a =  a + - a − = 0‬וגם‬
‫‪3‬‬ ‫‪4 4‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1 1‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪ . b =  b =  b + - b − = 0‬קיבלנו ‪. BP = v + w :‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4 4‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1 3‬‬ ‫‪1‬‬
‫ב‪QP = QK + KP = AK + KP =  AC' + D'P = .‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2 4‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬
‫= )‪= (u + v + w) + ((- v - w + u +BP‬‬
‫‪8‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫= )‪(u + v + w) + (- v - w + u + v + w‬‬
‫‪8‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬
‫'‪D‬‬ ‫)‪C'(1;-2;9‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪7‬‬
‫‪ QP = u + v + w‬‬
‫‪8‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪24‬‬
‫‪K‬‬ ‫ג‪ )1 .‬על פי הנתונים ‪, u = (0;-4;-1) :‬‬
‫‪P‬‬ ‫)‪ . w = (1;-1;2) , v = (2;0;3‬לכן‪:‬‬
‫‪D‬‬
‫)‪C(0;-1;7‬‬
‫‪Q‬‬
‫'‪A‬‬ ‫'‪B‬‬
‫‪v‬‬
‫‪w‬‬ ‫© כל הזכויות שמורות לאדית כהן ומריאן רוזנפלד‬
‫‪4‬‬
‫א‪.‬מ‪ .‬ספרי מתמטיקה‬ ‫שאלון ‪ 35582‬קיץ תשפ"ד ( ‪ ) 2024‬פתרונות‬

‫‪D'C' = u ‬‬

‫)‪1- x D' = 0, −2 − y D' = −4,9 − z D' = −1  D'(1;2;10‬‬

‫‪vu‬‬ ‫)‪(2;0;3)  (0; −4; −1‬‬ ‫‪−3‬‬


‫= ‪cos DAB‬‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫‪ )2‬‬
‫‪vu‬‬ ‫‪4 + 9  16 + 1‬‬ ‫‪13  17‬‬

‫= ‪DAB = DCB = 101.64o  ABC‬‬ ‫‪ADC = 78.36o‬‬


‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪9 15‬‬
‫= ‪AK‬‬ ‫‪AC' = (1 + 2; −2 − 3;9 − 5) = ( ; − ;3) )3‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4 4‬‬
‫‪9‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪1 3‬‬
‫)‪ x k + 2 = , y k − 3 = − , z k − 5 = 3  K( ;- ;8‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4 4‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2 10‬‬
‫‪BP = (v + w) =  (2;0;3) + (1; −1; 2)  = (2;- ; ) ‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3 3‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪5 22‬‬
‫) ; ‪ x p + 2 = 2, y P + 1 = − , z P − 4 =  P(0;-‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3 3‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1 1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪9 15 3‬‬
‫= ‪AQ‬‬ ‫‪AK = ( + 2; − − 3;8 − 5) = ( ; − ; ) ‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2 4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪8 8 2‬‬
‫‪9‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪7 9 13‬‬
‫) ; ; ‪ x Q + 2 = , yQ − 3 = − , z Q − 5 =  Q(-‬‬
‫‪8‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪8 8 2‬‬
‫)‪ (A;B;C‬המאונך‬ ‫‪ )4‬המישור '‪ BCC'B‬נקבע על‪-‬ידי הווקטורים ‪ v‬ו‪ , w -‬לכן הווקטור‬
‫למישור‬
‫מקיים‪ (A;B;C) ∙(2;0;3) = 0 :‬וגם ‪ . (A;B;C) ∙(1;-1;2) = 0‬מקבלים‪:‬‬
‫‪  A = -1.5C ‬נבחר ‪ C = - 2‬ונקבל‪, A = 3 :‬‬ ‫‪ 2A + 3C = 0‬וגם ‪A – B + 2C = 0‬‬
‫‪ . B = - 1  3 − B - 4 = 0‬מתקבל המישור‪ . 3x – y – 2z + d = 0 :‬נציב את שיעורי הנקודה‬
‫‪  d = 13  1 – 14 + d = 0‬משוואת המישור '‪ BCC'B‬היא‪:‬‬ ‫)‪ C(0;-1;7‬ונקבל‬
‫‪5 22‬‬
‫‪ . 3x – y – 2z + 13 = 0‬נציב את שיעורי הנקודה ) ; ‪ P(0;-‬ונקבל‪:‬‬
‫‪3 3‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪22‬‬
‫‪  3  0 + − 2  + 13 = 0‬הנקודה ‪ P‬נמצאת במישור‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪ )5‬ההצגה הפרמטרית של הישר העובר בנקודות '‪ D‬ו‪ P -‬היא‪:‬‬
‫‪‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪11 8‬‬
‫‪x = (1;2;10) + s  0 -1;- - 2; -10  = (1;2;10) + s( -1;- ;- ) ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪3 3‬‬
‫)‪ . x = (1;2;10) + t( 3;11;8‬הזווית ‪ α‬בין הישר למישר ‪ 3x – y – 2z + 13 = 0‬מקיימת‪:‬‬

‫)‪(3;11;8)  (3; −1; −2‬‬ ‫‪18‬‬


‫= ‪sin α‬‬ ‫=‬ ‫‪ α = 20.21o‬‬
‫‪9 + 121 + 64  9 + 1 + 4‬‬ ‫‪194  14‬‬
‫‪ )6‬נמצא את משוואת המישור ‪ D'PQ‬לפי שיעורי הנקודות ‪, D'(1;2;10) :‬‬

‫© כל הזכויות שמורות לאדית כהן ומריאן רוזנפלד‬


‫‪5‬‬
‫א‪.‬מ‪ .‬ספרי מתמטיקה‬ ‫שאלון ‪ 35582‬קיץ תשפ"ד ( ‪ ) 2024‬פתרונות‬
‫‪11 8 1‬‬ ‫‪7 9 13‬‬ ‫‪5 22‬‬
‫‪,‬‬ ‫;‪PD ' = (1‬‬ ‫) ; ‪; ) = (3;11;8)  Q(- ; ; ) , P(0;-‬‬
‫‪3 3 3‬‬ ‫‪8 8 2‬‬ ‫‪3 3‬‬
‫‪15 7 7 1‬‬
‫)‪ . QD ' = ( ; ; ) = (15;7; 28‬נמצא את הווקטור האנך למישור‪:‬‬
‫‪8 8 2 8‬‬
‫‪ (A;B;C) ∙(3;11;8) = 0‬וגם ‪ . (A;B;C) ∙(15;7;28) =0‬מקבלים‪:‬‬
‫‪ - 15A – 55B – 40C = 0  3A + 11B +8C = 0‬וגם ‪ 15A + 7B + 28C = 0‬‬
‫‪ C = −4B  −48B − 12C = 0‬נבחר ‪ B = 1‬ונקבל ‪ 3A +11 – 32 = 0  C = - 4‬‬
‫‪ .A = 7  3A = 21‬מתקבלת המשוואה‪ . 7x + y – 4z + d = 0 :‬נציב את שיעורי הנקודה‬
‫)‪ D(1;2;10‬ונקבל ‪. d = 31  7 + 2 – 40 + d = 0‬‬
‫משוואת המישור ‪ D'PQ‬היא ‪.7x + y – 4z + 31 = 0 :‬‬
‫משוואת המישור '‪ BCC'B‬היא ‪.3x - y – 2z + 13 = 0 :‬‬
‫הנקודות על ישר החיתוך של שני המישורים מקיימות את מערכת המשוואות ‪ ,‬לכן‪:‬‬
‫‪ . x = - 4.4 + 0.6z  10 x – 6z + 44 = 0‬נסמן ‪ z = m :‬ונקבל ‪ x = - 4.4 + 0.6m‬‬
‫‪‬‬ ‫‪- 13.2 + 1.8m – y – 2m + 13 = 0 ‬‬ ‫‪3(- 4.4 + 0.6m) – y – 2m + 13 = 0‬‬
‫‪ .y = - 0.2 – 0.2m‬נקודה כללית על ישר החיתוך היא מהצורה‪:‬‬
‫)‪ .(- 4.4 + 0.6m; - 0.2 – 0.2m; m‬מתקבלת ההצגה הפרמטרית של הישר ‪:‬‬
‫)‪ x = (−4.4; −0.2;0) + m(0.6; −0.2;1‬או ‪ :‬עבור ‪ m = - 1‬מתקבלת הנקודה )‪ (- 5;0;- 1‬ועבור‬
‫‪ n = 5m‬מתקבלת ההצגה הפרמטרית‪x = (-5;0;-1) + n(3;-1;5) :‬‬

‫פתרון שאלה מס' ‪3‬‬

‫א‪ .‬פתרונות המשוואה הריבועית ‪ iz 2 − (1 + i)z + 1 = 0 :‬הם‪:‬‬

‫‪1 + i  (1 + i) 2 − 4i 1 + i  1 + 2i -1 − 4i 1 + i  −2i‬‬
‫= ‪z1,2‬‬ ‫=‬ ‫=‬
‫‪2i‬‬ ‫‪2i‬‬ ‫‪2i‬‬

‫ונקבל‪ −2i = x 2 + 2xyi − y 2  −2i = ( x + yi ) :‬‬ ‫נסמן ‪−2i = x + yi‬‬


‫‪2‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪x 2 − y 2 = 0 , 2xy = −2  y = −‬‬ ‫‪ x 2 − 2 = 0  x 4 = 1  x = 1‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪x‬‬
‫עבור ‪ x = 1‬נקבל ‪ , y = - 1‬ועבור ‪ x = -1‬נקבל ‪ . y = 1‬לכן‪. −2i = (1 - i) :‬‬

‫) ‪1 + i  (1 − i‬‬ ‫‪2 1 −i‬‬


‫= ‪ z1,2‬‬ ‫‪ z1 = =   z1 = -i‬‬
‫‪2i‬‬ ‫‪2i i −i‬‬
‫) ‪1 + i − (1 − i‬‬ ‫‪2i‬‬
‫= ‪ z1‬‬ ‫‪ z2 =  z 2 = 1‬‬
‫‪2i‬‬ ‫‪2i‬‬

‫© כל הזכויות שמורות לאדית כהן ומריאן רוזנפלד‬


‫‪6‬‬
‫א‪.‬מ‪ .‬ספרי מתמטיקה‬ ‫שאלון ‪ 35582‬קיץ תשפ"ד ( ‪ ) 2024‬פתרונות‬
‫ב‪ )1 .‬נסמן ‪ z = x + yi :‬ונקבל‪:‬‬
‫‪z + iz = 0  x + yi + i(x - yi) = 0  x + yi + xi + y = 0 ‬‬

‫‪(x + y) + (x + y)i = 0  2(x + y) 2 = 0  2(x + y) 2 = 0  x + y = 0  y = -x‬‬

‫‪ . w1 = z1 + z 2 = 1 − i )2‬הנקודה המתאימה למספר ‪ w1‬במישור של גאוס היא‬

‫הנקודה )‪ (1;-1‬שנמצאת על הישר ‪. y = - x‬‬


‫‪iw = cis90  Rcisθ = Rcis ( θ + 90‬‬ ‫נקבל‪) :‬‬ ‫‪ )3‬נוכל לסמן ‪w = R cisθ‬‬

‫לכן‪ ,‬אם הנקודה המתאימה למספר ‪ w‬נמצאת על הישר ‪ , y = - x‬אז הנקודה המתאימה למספר ‪iw‬‬
‫נמצאת על ישר שיוצר זווית ישרה עם הישר הנתון ‪.‬‬
‫ג‪ .‬נסמן ב‪ q -‬את מנת הסדרה ‪ w1  q 3 = −2 2  iw1  w 4 = −2 2  iw1 . w1 , w 2 , w 3 ,....‬‬

‫‪ . q 3 = −2 2  i‬ההצגה הטריגונומטרית של המספר ‪ −2 2  i‬היא‪. θ = 270 , R = 2 2 :‬‬

‫מקבלים‪q 3 = 2 2cis(270 + 360 k)  q k = 2cis(90 + 120 k) :‬‬

‫הפתרונות‪q1 = 2cis(90o ) , q 2 = 2cis(210o ) , q 3 = 2cis(330o ) :‬‬

‫ד‪ )1 .‬ומנת הסדרה היא המספר המדומה הטהור ) ‪ . q = 2cis(90o‬לכן ‪:‬‬


‫‪n‬‬
‫= ‪w 4n+1 = w1q 4n = w1 ( 2cis90 ) 4n = w1  4n  (cis90 ) 4 ‬‬

‫‪= w1  4n  (cis0 ) n = w1  4n 1  w 4n+1 = w1  4n‬‬

‫‪w 4n+3 = w 4n+1  q 2 = w1  4n  (cis90 ) 2 = w1  4n  (cis180 )  w 4n+3 = - w1  4n‬‬ ‫‪)2‬‬

‫‪= w1  4n  (cis0 ) n = w1  4n 1  w 4n+1 = w1  4n‬‬

‫‪ )3‬האיבר הראשון בסדרה הוא ‪ w1 = 1 − i‬ומנת הסדרה היא‬

‫‪2 2cis 135‬‬ ‫המספר המדומה הטהור ) ‪. 2cis(90o‬‬


‫‪C‬‬ ‫ההצגה הטריגונומטרית של ‪: w1 = 1 − i‬‬
‫‪w 2 = 2cis 45‬‬
‫‪B‬‬
‫‪. R = 2 , tanθ = -1  θ = − 45 +180 k‬‬
‫‪O‬‬ ‫המספר נמצא ברביע הרביעי לכן‬
‫‪A‬‬ ‫‪. θ = 315  270 < θ < 360‬‬
‫מקבלים ‪. w1 = 2cis 315 :‬‬
‫‪D‬‬
‫‪w 4 = 4cis 225‬‬ ‫‪w 2 = 2cis 45  w 2 = 2cis 315  2cis 90 ‬‬

‫‪w 3 = 2 2cis 135  w 3 = 2cis 45  2cis 90 ‬‬

‫‪w 4 = 4cis 225  w 4 = 2 2cis 135  2cis 90 ‬‬

‫© כל הזכויות שמורות לאדית כהן ומריאן רוזנפלד‬


‫‪7‬‬
‫א‪.‬מ‪ .‬ספרי מתמטיקה‬ ‫שאלון ‪ 35582‬קיץ תשפ"ד ( ‪ ) 2024‬פתרונות‬
‫נסמן את קודקודי המרובע ב‪ C , B , A -‬ו‪( D -‬ראו ציור) ‪ O .‬ראשית הצירים‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫= ‪AOB‬‬ ‫מתקיים‪BOC = COD = DOA = 90o :‬‬
‫‪. OA = 2 , OB = 2 , OC = 2 2 , OD = 4‬‬

‫‪2 2‬‬ ‫‪22 2‬‬


‫= ‪, SAOB‬‬ ‫= ‪= 2 , SBOC‬‬ ‫מקבלים‪= 2 2 :‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪2 2 4‬‬ ‫‪4 2‬‬
‫= ‪S ABCD = 9 2  SCOD‬‬ ‫= ‪= 4 2 , SDOA‬‬ ‫‪=2 2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫פתרון שאלה מס' ‪4‬‬

‫א‪ )1 .‬הפונקציה מוגדרת לכל ערך של ‪ x‬לכן אין לה אסימפטוטות מאונכות לציר ה‪. x -‬‬
‫אין אסימפטוטות מאונכות לציר ה‪x →   f(x) →   y -‬‬

‫‪f(x) = 2xe 2x - e 2x − 2ex 2  f '(x) = 2e 2x + 4xe 2x - 2e 2x − 4ex = 4xe 2x − 4ex‬‬ ‫‪)2‬‬


‫‪1‬‬
‫= ‪ f '(x) = 4x(e2x − e) = 0  x = 0, e2x = e  2x = 1  x‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪f(0) = -1 , f( ) = - 1.36‬‬
‫‪2‬‬
‫<‪x x‬‬ ‫<‪0 <x‬‬ ‫‪0.5 < x‬‬
‫)‪f '(x‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪+‬‬
‫)‪f(x‬‬ ‫‪Max‬‬ ‫‪min‬‬

‫‪1‬‬
‫‪y‬‬ ‫)‪f(x‬‬ ‫מקבלים‪ (0;-1) :‬נקודת מקסימום ‪ ( ; - 1.36) ,‬נקודת מינימום‬
‫‪2‬‬
‫‪)4‬‬ ‫‪f(1) = 2e2 - e 2 − 2e = e 2 - 2e  1.95 )3‬‬

‫‪1‬‬
‫‪ )5‬הערך המקסימלי של הפונקציה בתחום ‪ x < 0.5‬הוא ‪– 1‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪x‬‬
‫בתחום ‪ x > 0.5‬הפונקציה עולה‪ f(0.5) < 0 ,‬ו‪f(1) > 0 -‬‬
‫לכן הפונקציה חותכת את ציר ה‪ x -‬בנקודה אחת בלבד )‪(a;0‬‬
‫ומתקיים ‪. 0.5 < a < 1‬‬
‫‪y‬‬ ‫)‪f(x‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪ )6‬נתון‪.  f(x)d(x) = - 0.81 :‬‬
‫‪0‬‬

‫‪0.5‬‬ ‫האינטגרל צובר ערכים שליליים בתחום‬


‫‪a 1‬‬ ‫‪x‬‬
‫‪S‬‬ ‫‪ 0 < x < a‬שסכומם ‪ - S‬וערכים חיוביים‬

‫© כל הזכויות שמורות לאדית כהן ומריאן רוזנפלד‬


‫‪8‬‬
‫א‪.‬מ‪ .‬ספרי מתמטיקה‬ ‫שאלון ‪ 35582‬קיץ תשפ"ד ( ‪ ) 2024‬פתרונות‬
‫בתחום ‪ a < x < 1‬שסכומם הוא השטח המוגבל‬
‫בין גרף הפונקציה ‪ ,‬ציר ה‪ x -‬והישר ‪ . x = 1‬נסמן שטח זה ב‪. T -‬‬
‫על פי הנתון ‪. - S + T = - 0.81 :‬‬
‫מקבלים‪T = S – 0.81 :‬‬
‫‪1‬‬
‫= )‪ . g(x‬הפונקציה )‪ f(x‬מוגדרת לכל ערך של ‪ , x‬לכן )‪ g(x‬מוגדרת כאשר ‪.f(x) ≠ 0‬‬ ‫ב‪)1 .‬‬
‫)‪f(x‬‬
‫‪x → a  f(x) → 0  g(x) →  ‬‬
‫הישר ‪ x = a‬אסימפטוטה מאונכת לציר ה‪. x -‬‬
‫‪1‬‬
‫‪x →   f(x) →  ‬‬ ‫הישר ‪ y = 0‬אסימפטוטה מאונכת לציר ה‪→ 0  y -‬‬
‫)‪f(x‬‬
‫)‪f '(x‬‬
‫‪ g'(x) = -‬לכן‪ ,‬תחומי העלייה והירידה של )‪ g(x‬הפוכים לאלה של )‪. f(x‬‬ ‫‪)2‬‬
‫‪f(x)‬‬
‫‪2‬‬

‫מקבלים ‪ :‬בנקודה ‪ x = 0‬יש לפונקציה )‪ g(x‬נקודת מינימום ובנקודה שבה ‪x = 0.5‬‬


‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫= )‪. g(0‬‬ ‫= )‪= −1, g(0.5‬‬ ‫יש לפונקציה )‪ g(x‬נקודת מקסימום‪= −0.735 .‬‬
‫)‪f(0‬‬ ‫)‪f(0.5‬‬
‫מקבלים‪ (0;-1) :‬מינימום ‪ (0.5;-0.735) ,‬מקסימום‬
‫‪y‬‬ ‫)‪g(x‬‬ ‫‪)3‬‬
‫)‪f '(x‬‬
‫= )‪: h(x‬‬ ‫ג‪ )1 .‬תחום ההגדרה של הפונקציה‬
‫)‪f(x‬‬

‫‪0.5‬‬ ‫‪ x > a‬או ‪f(x)  0  x  a  x < a‬‬


‫‪x‬‬
‫‪1‬‬
‫)‪f '(x‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫= )‪h(x‬‬ ‫‪= 0  f '(x) = 0  x = 0, x =  (0;0),( ;0) )2‬‬
‫)‪f(x‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪)3‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪x < 0 < x < 0.5 > x < a < x‬‬
‫)‪f '(x‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬
‫)‪f(x‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪+‬‬
‫)‪h(x‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪+‬‬
‫¶‬
‫תחום השליליות‪x < 0 , 0.5 < x < a :‬‬ ‫‪0 < x < 0.5 , x > a‬‬ ‫תחום החיוביות‪:‬‬
‫‪ )4‬הפונקציה )‪ h(x‬חותכת את ציר ה‪ x -‬בנקודות בהן ‪ x = 0‬ו‪ . x = 0.5 -‬הפונקציה חיובית‬
‫בתחום ‪ 0 < x < 0.5‬לכן ‪ ,‬השטח המוגבל בין גרף הפונקציה )‪ h(x‬וציר ה‪ x -‬הוא‪:‬‬
‫‪0.5‬‬
‫)‪f '(x‬‬
‫)‪ f(x‬‬ ‫‪dx = ln f(x)  0 = ln f (0.5) − ln f (0) = ln (1.36 ) − ln (1) = 0.307‬‬
‫‪0.5‬‬

‫‪0‬‬

‫© כל הזכויות שמורות לאדית כהן ומריאן רוזנפלד‬


‫‪9‬‬
‫א‪.‬מ‪ .‬ספרי מתמטיקה‬ ‫שאלון ‪ 35582‬קיץ תשפ"ד ( ‪ ) 2024‬פתרונות‬

‫פתרון שאלה מס' ‪5‬‬

‫א‪ )1 .‬תחום ההגדרה‪.x > 0 :‬‬


‫‪ )2‬נקודה ריקה )‪ . x → 0+  f(x) → 0  (0;0‬אין אסימפטוטה מאונכת לציר ה‪x -‬‬
‫אין אסימפטוטה מאונכת לציר ה‪x →   f(x) →   y -‬‬
‫‪ x > 0 )3‬לכן אין חיתוך עם ציר ה‪. y -‬‬
‫חיתוך עם ציר ה‪0 = ax(lnx - 1)  lnx = 1  x = e  (e;0) : x -‬‬

‫‪ )4‬נתון‪ f(3.5912) = 1 :‬לכן‪1 = 3.5912  a  ln(3.5912) - 1  a = 1 :‬‬

‫‪1‬‬
‫‪f(x) = x(lnx - 1)  f '(x) = lnx - 1 + x ‬‬ ‫‪ f '(x) = lnx )5‬‬
‫‪x‬‬
‫‪lnx = 0  x = 1  f(1) = -1‬‬
‫)‪f(x‬‬
‫‪x‬‬ ‫<‪x< 0 <x‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪<x‬‬
‫)‪f '(x‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪+‬‬
‫)‪f(x‬‬ ‫‪min‬‬
‫‪e‬‬ ‫‪x‬‬
‫‪)6‬‬ ‫מקבלים‪ (1;-1) :‬נקודת מינימום‬
‫)‪(1;-1‬‬ ‫ב‪ )1 .‬תחום ההגדרה של הפונקציה )‪: g(x) = ln f(x‬‬

‫‪f(x)  0  f(x)  0  x  e  0 < x < e , x > e‬‬

‫‪ )2‬אסימפטוטה ‪x → e  f(x) → 0  ln f(x) → −  x = e‬‬

‫אסימפטוטה ‪x → 0+  f(x) → 0  ln f(x) → −  x = 0‬‬

‫אין אסימפטוטה מאונכת לציר ה‪x →   f(x) →   ln f(x) →   y -‬‬

‫‪ )3‬בתחום בו )‪ f(x‬חיובית ועולה בתחום ‪ , x > e‬לכן‪ f(x) > 0 :‬וגם ‪.f '(x) > 0‬‬
‫)‪f '(x‬‬
‫= )‪ . g(x) = ln ( f(x) )  g'(x‬לכן ‪ g'(x) > 0‬בתחום זה‪.‬‬
‫)‪f(x‬‬
‫בתחום בו )‪ f(x‬שלילית‪ ,‬כלומר בתחום ‪: 0 < x < e‬‬
‫)‪- f '(x‬‬
‫= )‪g(x) = ln ( - f(x) )  g'(x‬‬ ‫‪ g'(x) = 0  f '(x) = 0  x = 1‬‬
‫)‪- f(x‬‬
‫בתחום בו )‪ f '(x‬חיובית ‪ g'(x) ,‬שלילית ולהיפך‪ .‬מקבלים‪:‬‬

‫‪x‬‬ ‫<‪x< 0 <x‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪<x< e <x‬‬


‫)‪f '(x‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬

‫© כל הזכויות שמורות לאדית כהן ומריאן רוזנפלד‬


‫‪10‬‬
‫א‪.‬מ‪ .‬ספרי מתמטיקה‬ ‫שאלון ‪ 35582‬קיץ תשפ"ד ( ‪ ) 2024‬פתרונות‬
‫)‪g'(x‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪+‬‬
‫)‪g(x‬‬ ‫‪Max‬‬

‫תחומי העלייה של )‪ , 0 < x < 1 , x > e : g(x‬תחום הירידה ‪1 < x < e :‬‬

‫)‪g(x‬‬ ‫‪)5‬‬ ‫‪ (1;0) )4‬נקודת מקסימום ‪g(1) = ln f(1) = ln(1) = 0 ‬‬

‫‪ln x‬‬
‫= )‪: h(x‬‬ ‫ג‪ )1 .‬תחום ההגדרה של הפונקציה‬
‫‪1‬‬ ‫‪e‬‬
‫)‪x(ln x − 1‬‬
‫‪x‬‬
‫‪ x > 0‬וגם ‪ lnx ≠ 1‬כלומר ‪:x ≠ e‬‬
‫‪0<x<e,x>e‬‬
‫‪ln x‬‬
‫= )‪h(x‬‬ ‫‪ x = 0‬אסימפטוטה ‪ x → 0+  ln x → -, f(x)  0  h(x) →  ‬‬ ‫‪)2‬‬
‫)‪f(x‬‬
‫‪ x = e‬אסימפטוטה ‪x → e +  h(x) → , x → e −  h(x) → − ‬‬

‫‪ y = 0‬אסימפטוטה ‪x →   h(x) → 0 ‬‬


‫‪ h(x) )3‬לא מוגדרת עבור ‪ x = 0‬לכן אין חיתוך עם ציר ‪. y‬‬
‫)‪h(x) = 0  ln x = 0  x = 1  (1;0‬‬
‫‪1‬‬
‫)‪ f(x) - ln x  f '(x‬‬
‫‪ln x‬‬ ‫‪ln x‬‬
‫= )‪. h(x‬‬ ‫=‬ ‫‪ h'(x) = x‬‬ ‫‪)4‬‬
‫)‪x(ln x − 1) f(x‬‬ ‫‪f(x)‬‬
‫‪2‬‬

‫בסעיף א' מצאנו כי‪ f(x) = x(ln x − 1) :‬ו‪ . f '(x) = lnx -‬לכן‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ x(ln x − 1) - ln x  ln x‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪ln x − 1 - ln 2 x‬‬ ‫‪− ln 2 x + ln x − 1‬‬
‫= )‪h'(x‬‬ ‫=‬ ‫= )‪ h'(x‬‬
‫‪f(x)‬‬ ‫‪f(x)‬‬ ‫‪f(x)‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪ . h'(x) = 0  − ln 2 x + ln x − 1 = 0‬אם נסמן ‪ lnx = t‬תתקבל המשוואה הריבועית‬

‫‪ − t 2 + t − 1 = 0‬ואין פתרון למשוואה‪ .‬היות והפונקציה ‪ y = − t 2 + t − 1‬שלילית לכל ערך של ‪t‬‬


‫הרי שהנגזרת )‪ h'(x‬תהיה שלילית בכל התחומים בהם הפונקציה )‪ h(x‬מוגדרת‪:‬‬
‫)‪h(x‬‬ ‫‪)5‬‬ ‫תחומי הירידה ‪ , 0 < x < e , x > e :‬תחומי עלייה‪ :‬אף ‪x‬‬
‫ד‪ k(x) =  h(x)dx + c = 0  k'(x) = h(x) .‬‬

‫‪e‬‬ ‫‪ln x‬‬ ‫)‪f '(x‬‬


‫‪ x(lnx-1) dx + c =  f(x) dx + c = ln f(x) + c‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪x‬‬ ‫= )‪k(x‬‬

‫נתון‪ . k(e1.5 ) = 1.5 − ln 2 :‬מקבלים‪:‬‬

‫‪1.5 - ln2 = ln f(e1.5 ) + c = ln e1.5  0.5 + c = 1.5 + ln2−1 + c =1.5 - ln2 + c  c = 0‬‬

‫מקבלים‪k(x) =ln f(x)  k(x) = ln x(lnx - 1) :‬‬

‫© כל הזכויות שמורות לאדית כהן ומריאן רוזנפלד‬


‫‪11‬‬
‫א‪.‬מ‪ .‬ספרי מתמטיקה‬ ‫שאלון ‪ 35582‬קיץ תשפ"ד ( ‪ ) 2024‬פתרונות‬

‫© כל הזכויות שמורות לאדית כהן ומריאן רוזנפלד‬


‫‪12‬‬
‫א‪.‬מ‪ .‬ספרי מתמטיקה‬ ‫שאלון ‪ 35582‬קיץ תשפ"ד ( ‪ ) 2024‬פתרונות‬

‫מבחן מס' ‪2‬‬


‫פתרון שאלה מס' ‪1‬‬
‫‪y‬‬
‫א‪ .‬נסמן את נקודות החיתוך של המעגל עם ציר ה‪ y -‬ב‪ A -‬ו‪.B -‬‬

‫‪A‬‬
‫אורך המיתר ‪ AB‬הוא ‪ .24‬האנך ממרכז המעגל )‪ M(5;15‬למיתר ‪AB‬‬
‫מקביל לציר ה‪ , x -‬אורכו ‪ 5‬והוא חוצה את המיתר ‪ AB‬בנקודה ‪.C‬‬
‫‪12‬‬ ‫מקבלים ‪ . AC = 12 , MC = 5 , MC ⊥ AB :‬הקטע ‪MA‬‬

‫‪C‬‬ ‫)‪M(5;15‬‬ ‫הוא רדיוס במעגל ‪ . M‬מקבלים‪MA 2 = 52 + 122 = 169  R = 13 :‬‬


‫‪5‬‬
‫‪12‬‬ ‫משוואת המעגל ‪(x - 5)2 + (y - 15)2 = 169 : M‬‬
‫ב‪ )1 .‬נסמן ב‪ m -‬את שיפוע המשיק שיוצא מן הנקודה )‪ (-8;-4.5‬למעגל ‪.M‬‬
‫‪B‬‬
‫משוואת המשיק היא‪x – y + 8m – 4.5 = 0  y + 4.5 = m(x + 8) :‬‬
‫‪.mx‬‬
‫‪O‬‬ ‫‪y‬‬
‫מרחק המשיק ממרכז המעגל ‪ M‬הוא ‪ , 13‬לכן‪:‬‬
‫‪A‬‬
‫‪5m − 15 + 8m − 4.5‬‬
‫‪= 13  13m − 19.5 = 13 m 2 + 1 ‬‬
‫‪m +1‬‬
‫‪2‬‬

‫)‪(-8;15‬‬ ‫)‪M(5;15‬‬
‫‪m − 1.5 = m 2 + 1  m 2 - 3m + 2.25 = m 2 + 1 ‬‬

‫‪5‬‬
‫= ‪-3m = −1.25  m‬‬ ‫‪‬‬
‫‪12‬‬
‫‪B‬‬
‫‪x‬‬
‫מתקבל המשיק‪:‬‬
‫‪O‬‬
‫‪5‬‬
‫= ‪y + 4.5‬‬ ‫‪(x + 8)  12y + 54 = 5x + 40  12y - 5x + 14 = 0‬‬
‫‪12‬‬
‫)‪(-8;-4.5‬‬
‫התקבלה רק משוואה אחת ‪ ,‬אך מכל נקודה מחוץ למעגל יוצאים שני משיקים למעגל‪ .‬מסקנה‪:‬‬
‫המשיק השני הוא בעל שיפוע לא מוגדר‪ ,‬כלומר‪ ,‬ישר המקביל לציר ה‪. y -‬‬
‫משוואת הישר המקביל לציר ה‪ y -‬העובר בנקודה )‪ ( -8;-4.5‬היא ‪. x = - 8‬‬
‫אכן‪ ,‬מרחקו של ישר זה מן הנקודה )‪ M(5;15‬הוא ‪. 13‬‬
‫‪y‬‬ ‫‪ )2‬הישר ‪ x = - 8‬משיק למעגל ‪ M‬בנקודה )‪ . (-8;15‬אורך המשיק הוא ‪. 15 + 4.5 = 19.5‬‬
‫אורכי שני המשיקים שווים ל‪.19.5 -‬‬
‫‪ )3‬נסמן ב‪ (x;y) -‬נקודה כללית על המקום הגיאומטרי המבוקש ונבטא בעזרתה‬
‫‪13‬‬ ‫את אורך המשיק היוצא ממנה למעגל ‪:M‬‬
‫‪19.5‬‬
‫)‪M(5;15‬‬ ‫‪  19.52 +132 = (x-5) 2 +(y-15) 2‬מתקבלת המשוואה‪:‬‬
‫‪ (x - 5)2 + (y - 15)2 = 549.25‬המייצגת מעגל שמרכזו בנקודה‬

‫)‪(x;y‬‬
‫)‪ (5;15‬ורדיוסו ‪. 549.25  23.44‬‬
‫‪x‬‬
‫‪O‬‬ ‫‪p‬‬
‫‪ , x = -‬לכן ‪,‬‬ ‫ג‪ )1 .‬מדריך הפרבולה ‪ y 2 = 2px‬הוא הישר‬
‫‪2‬‬

‫© כל הזכויות שמורות לאדית כהן ומריאן רוזנפלד‬


‫‪13‬‬
‫‪y‬‬
‫א‪.‬מ‪ .‬ספרי מתמטיקה‬ ‫שאלון ‪ 35582‬קיץ תשפ"ד ( ‪ ) 2024‬פתרונות‬
‫הישר ‪ x = - 8‬הוא מדריך הפרבולה‪.‬‬
‫מקבלים ‪ p = 16‬ומשוואת הפרבולה היא ‪. y 2 = 32x‬‬
‫‪8‬‬ ‫‪x‬‬
‫‪ )2‬מרחק כל נקודה על הפרבולה ממוקד הפרבולה שווה למרחקה מן המדריך‪.‬‬
‫‪x + 8 = 13  x = 5  y 2 = 32  5  y =  4 10‬‬ ‫מקבלים‪:‬‬
‫‪x‬‬

‫‪( 5;4‬‬ ‫()‬ ‫)‬


‫‪O‬‬
‫‪10 , 5;-4 10‬‬ ‫מתקבלות הנקודות‪:‬‬

‫‪ )3‬הפרבולה סימטרית ביחס לציר ה‪ x -‬לכן מעגל המשיק‬


‫‪x=-8‬‬
‫לפרבולה בשתי נקודות הוא מעגל שמרכזו על ציר ה‪. x -‬‬
‫‪y‬‬ ‫המשיק לפרבולה בנקודות שמצאנו קודם משיק גם למעגל‪.‬‬

‫(‬ ‫)‬
‫נמצא את משוואת המשיק לפרבולה בנקודה ‪: 5;4 10‬‬
‫‪4‬‬
‫)‪  4 10y = 16(x + 5‬שיפוע המשיק הוא‬
‫‪10‬‬
‫‪10‬‬
‫‪x‬‬
‫‪.−‬‬ ‫לכן שיפוע הרדיוס הוא‬
‫‪O‬‬ ‫‪4‬‬
‫(‬ ‫)‬
‫משוואת הרדיוס בנקודה ‪: 5;4 10‬‬
‫‪10‬‬
‫‪ . y − 4 10 = −‬נמצא את נקודת החיתוך‬ ‫)‪(x − 5‬‬
‫‪4‬‬
‫של הישר עם ציר ה‪: x -‬‬
‫‪10‬‬
‫‪. −4 10 = −‬‬ ‫‪(x − 5)  −16 10 = − 10(x − 5)  x − 5 = 16  x = 21‬‬
‫‪4‬‬
‫‪. R 2 = ( 5 - 21) + 4 10‬‬‫(‬ ‫)‬
‫‪2‬‬
‫מרכז המעגל הוא )‪ . (21;0‬רדיוס המעגל‪= 416 :‬‬
‫‪2‬‬

‫משוואת המעגל‪(x - 21)2 + y 2 = 416 :‬‬

‫פתרון שאלה מס' ‪2‬‬

‫© כל הזכויות שמורות לאדית כהן ומריאן רוזנפלד‬


‫‪14‬‬
‫א‪.‬מ‪ .‬ספרי מתמטיקה‬ ‫שאלון ‪ 35582‬קיץ תשפ"ד ( ‪ ) 2024‬פתרונות‬
‫א‪ )1 .‬נסמן ב‪ E -‬את אמצע המקצוע ‪ . CD‬נקבל‪ AE :‬ו‪BE -‬‬
‫תיכונים במשולשים ‪ ACD‬ו‪ BCD -‬בהתאמה‪.‬‬
‫‪A‬‬
‫‪2‬‬
‫‪w‬‬ ‫= ‪, BM‬‬ ‫‪ M‬נקודת מפגש התיכונים במשולש ‪ BCD‬לכן ‪BE‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫= ‪. AN‬‬ ‫‪ N‬מפגש התיכונים במשולש ‪ ACD‬לכן ‪AE‬‬
‫‪3‬‬
‫‪H‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪N‬‬ ‫מקבלים‪AM = AB + BE = − w + (BC + CD) = :‬‬
‫‪G‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪B‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪− w + u + CD = − w + u + (−u + v) ‬‬
‫‪M‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪E‬‬
‫‪u‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪AM = u + v - w‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪C‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬
‫= )‪BN = BA + AE = w + (AB + BC + CD‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪w − w + u + (−u + v)  BN = u + v + w‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪ )2‬נסמן ‪ . AG = aAM, BG = bBN :‬מקבלים‪:‬‬

‫‪AG + GB + BA = 0  aAM − bBN + w = 0 ‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ 1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1 ‬‬


‫‪a  u + v - w  − b u + v + w  + w = 0 ‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪ 3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3 ‬‬
‫‪a b‬‬ ‫‪a b‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪b ‬‬
‫‪ −  u +  −  v +  −a − + 1 w = 0u + 0v + 0w ‬‬
‫‪3 3‬‬ ‫‪3 3‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪3 ‬‬
‫בגלל יחידות ההצגה מקבלים‪:‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪a b‬‬
‫=‪a=b‬‬ ‫וגם ‪ 4a = 3  −a − + 1 = 0  a = b  −a − + 1 = 0‬‬ ‫‪− =0‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3 3‬‬
‫קיבלנו‪BG:GN = 3:1 , AG:GM = 3:1 :‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬
‫= ‪ HG = HA + AG . BH‬‬ ‫‪BA = w , HA = w ‬‬ ‫‪AH = 3BH )3‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ 1‬‬ ‫‪1‬‬
‫= ‪HG‬‬ ‫‪w + AM = w +  u + v - w  = u + v ‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪43‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪ 4‬‬ ‫‪4‬‬

‫הווקטור ‪ HG‬הוא קומבינציה ליניארית של שני הווקטורים ‪ u‬ו‪ v -‬בלבד ‪ ,‬הקובעים‬

‫את מישור המשולש ‪ HG . BCD‬לא נמצא במישור ‪ ,‬לכן הוא מקביל למישור ‪.BCD‬‬
‫ב‪u = BC = (2;3;1) , v = BD = (1; −1; 2), w = BA = (1;1;3) )1 .‬‬
‫)‪A(3;4;5‬‬ ‫הווקטור )‪ (A;B;C‬המאונך למישור ‪ BCD‬מאונך‬
‫‪w‬‬
‫לווקטורים ‪ u‬ו‪ , v -‬לכן‪:‬‬

‫© כל הזכויות שמורות לאדית כהן ומריאן רוזנפלד‬


‫‪H‬‬
‫‪N‬‬
‫‪G‬‬
‫‪15‬‬
‫א‪.‬מ‪ .‬ספרי מתמטיקה‬ ‫שאלון ‪ 35582‬קיץ תשפ"ד ( ‪ ) 2024‬פתרונות‬
‫‪ (A;B;C)∙(2;3;1) = 0‬וגם ‪(A;B;C)∙(1;-1;2) = 0‬‬
‫‪ 2A + 3B + C = 0 ‬וגם ‪A – B + 2C = 0‬‬
‫‪ 3A – 3B + 6C = 0 ‬‬
‫‪7C‬‬
‫‪A=-‬‬ ‫‪ 5A + 7C = 0‬‬
‫‪5‬‬
‫נבחר ‪7 - B – 10 = 0  A = 7  C = - 5‬‬
‫‪ . B = - 3 ‬מקבלים‪7x - 3y – 5z + D = 0 :‬‬
‫נציב את שיעורי הנקודה ‪ B‬ונקבל‪14 – 9 -10 + D = 0 :‬‬
‫‪  D = 5 ‬משוואת המישור ‪7x – 3y – 5z + 5 = 0 : BCD‬‬
‫‪31‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ 1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬
‫= ‪AG‬‬ ‫‪ u + v - w  = u + v - w = ( u +v - 3w )  )2‬‬
‫‪43‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪ 4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫= = ‪AG‬‬ ‫‪( u + v - 3w )  (2;3;1) + (1;-1;2) - 3(1;1;3) = (0; −1; −6) ‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪1 3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪AG = (0; − ; − )  x G − 3 = 0 , y G − 4 = − , z G − 5 = −‬‬
‫‪4 2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪15‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪ 15 7 ‬‬
‫= ‪ x G = 3 , yG‬‬ ‫‪, zG =  G  3 ; ; ‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪ 4 2‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1 1 3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬
‫= ‪BH‬‬ ‫= ‪w = (1;1;3) =  ; ;   x H − 2 = , y H − 3 = , z H − 2‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4 4 4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬

‫‪ 9 13 11 ‬‬
‫‪ H ; ; ‬‬
‫‪4 4 4 ‬‬
‫‪ )3‬ווקטור הכיוון של הישר ‪ HG‬הוא ‪:‬‬
‫‪ 9 15 13 7 11   3 1 3  1‬‬
‫)‪ . HG =  3 − ; − ; −  =  ; ;  = (3; 2;3‬מתקיים‪:‬‬
‫‪‬‬ ‫‪4 4 4 2 4  4 2 4 4‬‬
‫‪ 15 7 ‬‬
‫ההצגה הפרמטרית של הישר ‪ HG‬היא ‪x =  3; ;  + t(3;2;3) :‬‬
‫‪ 4 2‬‬
‫‪ (7;-3;-5) ∙ (3;2;3) = 21 – 6 – 15 = 0‬כלומר ‪ ,‬ווקטור הכיוון של הישר מאונך לווקטור‬
‫המאונך למישור ‪ .‬הישר אינו מוכל במישור ‪ ,‬לכן ‪ ,‬הישר ‪ HG‬מקביל למישור ‪. BCD‬‬
‫‪‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪‬‬
‫דרך נוספת‪ :‬נקודה כללית על הישר היא מהצורה ‪.  3 + 3t; + 2t; + 3t ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪‬‬
‫נציב את שיעוריה במשוואת המישור‬
‫‪ 15‬‬ ‫‪ 7‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ BCD‬ונקבל‪.  7 ( 3 + 3t ) − 3  + 2t  − 5  + 3t  + 5 = 0 :‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪ 2‬‬ ‫‪‬‬
‫‪45‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪11‬‬
‫‪21 + 21t -‬‬ ‫= ‪- 6t - - 15t + 5 = 0  0t‬‬ ‫אין פתרון ‪‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬

‫© כל הזכויות שמורות לאדית כהן ומריאן רוזנפלד‬


‫‪16‬‬
‫א‪.‬מ‪ .‬ספרי מתמטיקה‬ ‫שאלון ‪ 35582‬קיץ תשפ"ד ( ‪ ) 2024‬פתרונות‬
‫אין לישר ‪ HG‬נקודה משותפת עם המישור ‪ , BCD‬לכן הוא מקביל למישור‬
‫‪ 15 7 ‬‬
‫‪ )4‬ההצגה הפרמטרית של הישר ‪ HG‬היא ‪. x =  3; ;  + t(3; 2;3) :‬‬
‫‪ 4 2‬‬
‫ווקטור הכיוון של הישר ‪ AD‬הוא ‪. AD = ( 3- 3; 2 − 4; 4 - 5 ) = (0; −2; −1) :‬‬

‫ההצגה הפרמטרית של הישר ‪ AD‬היא ‪. x = ( 3; 4;5 ) + r(0; −2; −1) :‬‬

‫היות ולא קיים ‪ α‬כך ש‪ , α(0;-2;-1) = (3;2;3) -‬הרי שהישרים נחתכים או מצטלבים ‪.‬‬
‫נבדוק את פתרונות המערכת‪:‬‬
‫‪15‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪3 + 3t = 3 ,‬‬ ‫‪ r = 1.5‬וגם = ‪+ 2t = 4 − 2r , + 3t = 5 − r  t = 0  r‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪8‬‬
‫אין פתרון למערכת ‪ ,‬לכן ‪ ,‬הישרים מצטלבים ‪.‬‬
‫הזווית ‪ θ‬בין הישרים היא הזווית החדה בין ווקטורי הכיוון ‪:‬‬
‫)‪(3; 2;3)  (0; −2; −1‬‬ ‫‪7‬‬
‫= ‪cosθ‬‬ ‫=‬ ‫‪ θ = 48.13o‬‬
‫‪9 + 4 + 9  4 +1‬‬ ‫‪22  5‬‬
‫‪ 15 7 ‬‬
‫‪ )5‬המישור ‪ π‬מכיל את הישר ‪ HG‬לכן הנקודה ‪ G  3; ; ‬היא נקודה במישור והווקטור )‪(3;2;3‬‬
‫‪ 4 2‬‬
‫הוא אחד מווקטורי הכיוון של המישור‪ .‬המישור ‪ π‬גם מאונך למישור ‪ 7x – 3y – 5z + 5 = 0‬לכן‬
‫הווקטור )‪ (7;-3;-5‬הוא ווקטור כיוון נוסף של המישור‪.‬‬
‫נמצא את הווקטור )‪ (A;B;C‬המאונך למישור ‪:π‬‬
‫‪ (A;B;C)∙(3;2;3) = 0‬וגם ‪(A;B;C)∙(7;-3;-5) = 0‬‬
‫‪ 3A + 2B + 3C = 0 ‬וגם ‪7A – 3B - 5C = 0‬‬
‫‪ 9A + 6B + 9C = 0 ‬וגם ‪14A – 6B - 10C = 0‬‬
‫‪C = 23A  23A – C = 0 ‬‬
‫נבחר ‪. B = - 36  3 + 2B + 69 = 0  C = 23  A = 1‬‬
‫מקבלים‪x - 36y + 23z + D = 0 :‬‬
‫‪15‬‬ ‫‪7‬‬
‫‪3 - 36 ‬‬ ‫נציב את שיעורי הנקודה ‪ G‬ונקבל‪+ 23  + D = 0  D = 51.5 :‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪x - 36y + 23z + 51.5 = 0‬‬ ‫‪ ‬משוואת המישור ‪: π‬‬
‫‪ )6‬הנקודות על ישר החיתוך מקיימות את מערכת המשוואות ‪x - 36y + 23z + 51.5 = 0‬‬
‫וגם ‪:7x – 3y – 5z + 5 = 0‬‬
‫‪ x - 36y + 23z + 51.5 = 0‬וגם ‪83x - 83z + 8.5 = 0  84x – 36y – 60z +60 = 0‬‬
‫‪17‬‬ ‫‪17‬‬
‫‪x=−‬‬ ‫‪ . x = −‬נסמן‪+ m  z = m :‬‬ ‫‪+z ‬‬
‫‪166‬‬ ‫‪166‬‬
‫‪17‬‬ ‫‪119‬‬ ‫‪711‬‬
‫‪7(−‬‬ ‫‪+ m) - 3y - 5m + 5 = 0  −‬‬ ‫= ‪+ 7m - 5m + 5 = 3y  3y‬‬ ‫‪+ 2m ‬‬
‫‪166‬‬ ‫‪166‬‬ ‫‪166‬‬

‫© כל הזכויות שמורות לאדית כהן ומריאן רוזנפלד‬


‫‪17‬‬
‫א‪.‬מ‪ .‬ספרי מתמטיקה‬ ‫שאלון ‪ 35582‬קיץ תשפ"ד ( ‪ ) 2024‬פתרונות‬
‫‪237 2‬‬
‫= ‪  y‬נקודה כללית על ישר החיתוך היא מהצורה‪:‬‬ ‫‪+ m‬‬
‫‪166 3‬‬
‫‪17‬‬ ‫‪237 2‬‬
‫‪(−‬‬ ‫;‪+ m‬‬ ‫)‪+ m;m‬‬
‫‪166‬‬ ‫‪166 3‬‬
‫ההצגה הפרמטרית של ישר החיתוך היא ‪:‬‬
‫‪17 237‬‬ ‫‪17 237‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪x = (-‬‬ ‫;‬ ‫‪;0) + n(3;2;3)  x = (-‬‬ ‫;‬ ‫‪;0)+m(1; ;1) ‬‬
‫‪166 166‬‬ ‫‪166 166‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪1006‬‬
‫‪ y = 1.9 −‬‬ ‫‪m  3y = 5.7 – 1006m  7(0.1-83m) -3y – 5(85m) + 5 = 0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1006‬‬
‫‪ (0.1 − 83m;1.9 −‬‬ ‫נקודה כללית על ישר החיתוך היא מהצורה‪m;85m)  :‬‬
‫‪3‬‬
‫ההצגה הפרמטרית של ישר החיתוך היא ‪:‬‬
‫‪1006‬‬ ‫‪1006‬‬
‫‪x = (0.1;1.9;0) + m(-83;-‬‬ ‫‪;85)  (0.1 − 83m;1.9 −‬‬ ‫‪m;85m) ‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬

‫פתרון שאלה מס' ‪3‬‬

‫א‪ )1 .‬נסמן‪ z = x + yi :‬ונקבל‪:‬‬


‫(‬ ‫)‬
‫‪x + yi − 3 − i = 2  x − 3 + ( y − 1) i = 2 ‬‬

‫© כל הזכויות שמורות לאדית כהן ומריאן רוזנפלד‬


‫‪18‬‬
‫א‪.‬מ‪ .‬ספרי מתמטיקה‬ ‫שאלון ‪ 35582‬קיץ תשפ"ד ( ‪ ) 2024‬פתרונות‬

‫)‪(x − 3‬‬ ‫‪+ ( y − 1) = 2  x - 3‬‬ ‫(‬ ‫)‬ ‫‪+ ( y -1) = 4‬‬


‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪ )2‬נציב )‪ (0;0‬במשוואת המעגל ונקבל ‪:‬‬

‫(‬ ‫)‬
‫‪0 - 3 + ( 0 - 1) = 3 + 1 = 4‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫לכן ‪ ,‬המעגל עובר דרך ראשית הצירים‪.‬‬


‫‪.M‬‬ ‫(‬ ‫)‬
‫‪ )3‬מרכז המעגל נמצא בנקודה ‪3;1‬‬
‫ההצגה הטריגונומטרית של המספר ‪ M‬היא‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫= ‪R = 2, tanθ‬‬ ‫‪ θ = 30 + 180 k‬‬
‫‪3‬‬
‫‪A‬‬
‫‪ M‬נמצאת ברביע הראשון לכן ‪ θ = 30‬ומקבלים‬
‫‪2‬‬ ‫‪ . M: z M = 2cis30‬הנקודה ‪ A‬נמצאת על‬
‫‪2‬‬
‫‪O‬‬ ‫הישר ‪ OM‬ברביע הראשון לכן ‪ ,‬מתקיים‬
‫‪ . arg( z A ) = 30‬מרחק הנקודה ‪ A‬מראשית‬
‫‪144‬‬
‫‪o‬‬
‫הצירים היא ‪ 4‬לכן מקבלים ‪. z A = 4cis30o :‬‬
‫‪r2‬‬
‫‪. z P' = −‬‬ ‫ב‪ )1 .‬נתון ‪, z P = rcisα :‬‬
‫‪zP‬‬
‫‪r2‬‬ ‫‪r‬‬
‫= ) ‪= −r ( cisα ) = −1 rcis ( -α‬‬
‫‪−1‬‬
‫‪z P' = −‬‬ ‫‪=−‬‬
‫‪rcisα‬‬ ‫‪cisα‬‬
‫) ‪cis180  rcis ( - α )  z P' = rcis (180o - α‬‬
‫‪z A' = 4cis150o  z A' = 4cis(180o − 30o )  z A = 4cis30o )2‬‬
‫‪z M' = 2cis150o  z M = 2cis30o‬‬
‫‪,OA = OA' = 4 , OM = OM' = 2 )3‬‬
‫) ‪A'( 4cis150 o‬‬ ‫) ‪A( 4cis30o‬‬ ‫‪ , AOA' = 150o − 30o = 120o‬לכן‪:‬‬
‫‪o‬‬ ‫= ‪SAA'M'M = SOA' − SM'OM‬‬
‫‪M ( 2cis30 ) 2‬‬
‫‪o‬‬
‫) ‪M'( 2cis150‬‬ ‫‪1 2‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪ 4  sin120o −  22  sin120o = 3 3‬‬
‫‪O‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫ג‪ )1 .‬מצאנו‪ . z A = 4cis30o :‬זווית הראש‬
‫של המשולש ‪ ABC‬היא בת ‪ 36o‬לכן כל אחת‬
‫מזוויות הבסיס היא בת ‪ . 72o‬הזוויות ההיקפיות‬
‫‪ B , A‬ו‪ C -‬הן בהתאמה בנות‬
‫‪ 72o , 36o‬ו‪ . 72o -‬לכן ‪:‬‬
‫‪. AOB = COA = 144o , BOC = 72o‬‬
‫‪o‬‬
‫‪144‬‬
‫הנקודות ‪ B ,A‬ו‪ C -‬נמצאות על מעגל שרדיוסו ‪. 4‬‬
‫מקבלים‪. z B = 4cis( 30o +144o )  z B = 4cis( 174o ) :‬‬
‫) ‪A( 4cis30o‬‬ ‫) ‪. z C = 4cis( 174o +72o )  z C = 4cis( 246o‬‬
‫‪o‬‬
‫‪36‬‬
‫‪ )2‬המספר ) ‪ 4cis( 30o‬הוא אחד הפתרונות של המשוואה‬
‫‪B‬‬ ‫‪144‬‬
‫‪o‬‬
‫‪30‬‬
‫‪o‬‬

‫‪o O‬‬
‫‪o‬‬

‫‪72 144‬‬

‫© כל הזכויות שמורות לאדית כהן ומריאן רוזנפלד‬

‫‪C‬‬
‫‪19‬‬
‫א‪.‬מ‪ .‬ספרי מתמטיקה‬ ‫שאלון ‪ 35582‬קיץ תשפ"ד ( ‪ ) 2024‬פתרונות‬

‫‪ ( 4cis30‬‬ ‫)‬


‫‪5‬‬
‫‪ z = a + bi‬לכן מתקיים‪= a + bi :‬‬
‫‪5‬‬

‫‪. a + bi =1024cis150  z 5 =1024cis150 = −512 3 + 512i‬‬


‫נוודא שגם הקודקודים ‪ B‬ו‪ C -‬הם פתרונות של המשוואה‪:‬‬
‫‪, ( 4cis174 ) =1024cis870 = 1024cis150‬‬
‫‪5‬‬

‫) ‪( 4cis246‬‬ ‫‪=1024cis1230 = 1024cis150‬‬


‫‪5‬‬

‫מתקבלת המשוואה‪z 5 = -512 3 + 512i :‬‬


‫‪ )3‬פתרונות המשוואה‪z5 = − 512 3 + 512  z5 = 1024cis (150 + 360 k )  :‬‬

‫‪ 150 360 k ‬‬


‫‪z k = 5 1024cis ‬‬ ‫‪+‬‬ ‫) ‪  z k = 4cis ( 30 + 72 k‬‬
‫‪ 5‬‬ ‫‪5 ‬‬
‫מתקבלים הפתרונות ‪. 4cis30 , 4cis102 , 4cis174 , 4cis246 , 4cis318 :‬‬
‫הפתרונות הנוספים הם‪ 4cis102o :‬ו‪. 4cis318o -‬‬

‫פתרון שאלה מס' ‪4‬‬

‫א‪ )1 .‬תחום ההגדרה‪ x < 0 :‬או ‪x 2  0  x  0  x > 0‬‬


‫‪ x = 0 )2‬אסימפטוטה ‪x → 0  f(x) → - ‬‬

‫© כל הזכויות שמורות לאדית כהן ומריאן רוזנפלד‬


‫‪20‬‬
‫א‪.‬מ‪ .‬ספרי מתמטיקה‬ ‫שאלון ‪ 35582‬קיץ תשפ"ד ( ‪ ) 2024‬פתרונות‬
‫אין אסימפטוטה מאונכת לציר ‪x →   f(x) → - , x → −  f(x) →   y‬‬
‫‪2x‬‬ ‫‪2x - 3x 4‬‬
‫= )‪f(x) = ln(x ) - x + 2  f '(x) = 2 - 3x  f '(x‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪)3‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪x2‬‬

‫‪)  1.063 , f '(x) = 0  x ( 2 - 3x 4 ) = 0 , x  0  x 3 =  x = 3  0.87‬‬


‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪f( 3‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪x‬‬ ‫‪x < 0 < x < 0.87 < x‬‬


‫)‪f '(x‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪-‬‬
‫)‪f(x‬‬ ‫)‪f(x‬‬ ‫‪Max‬‬

‫‪ 2‬‬ ‫‪‬‬


‫‪)4‬‬
‫מקבלים‪  3 ;1.063  :‬נקודת מקסימים‬
‫‪x‬‬ ‫‪ 3‬‬ ‫‪‬‬
‫‪0.87‬‬
‫ב‪ )1 .‬גרף הפונקציה )‪ f(x‬חותך את ציר ה‪ x -‬בשלוש נקודות‬
‫ואינו משיק לציר ה‪ , x -‬לכן ‪ ,‬לפונקציה הקדומה )‪F(x‬‬
‫יש שלוש נקודות קיצון‪.‬‬
‫‪ f(-) → , f(0− ) → − )2‬והפונקציה )‪ f(x‬יורדת בתחום ‪ , x < 0‬לכן גרף הפונקציה חותך‬
‫את ציר ה‪ x -‬בתחום זה‪ .‬לפונקציה הקדומה )‪ F(x‬נקודת מקסימום בתחום ‪.x < 0‬‬
‫‪+‬‬
‫גרף הפונקציה )‪ f(x‬חותך את ציר ה‪ x-‬בתחום ‪f(0 ) → −, f (0.87)  0  0 < x < 0.87‬‬
‫לכן ‪ ,‬לפונקציה )‪ F(x‬יש נקודת מינימום בתחום ‪. 0 < x < 0.87‬‬
‫גרף הפונקציה )‪ f(x‬חותך את ציר ה‪ x-‬בתחום ∞ < ‪f (0.87)  0, f() → −  0.87 < x‬‬
‫לכן ‪ ,‬לפונקציה )‪ F(x‬יש נקודת מקסימום בתחום ‪. x > 0.87‬‬
‫‪ )3‬לפונקציה )‪ f(x‬יש נקודת קיצון אחת בנקודה שבה ‪: x = 0.87‬‬

‫‪x‬‬ ‫‪x < 0 < x < 0.87 < x‬‬


‫)‪f '(x) = F''(x‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪-‬‬
‫)‪F(x‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫פיתול‬ ‫‪‬‬

‫לכן‪ ,‬לפונקציה )‪ F(x‬יש נקודת פיתול אחת‪.‬‬


‫ג‪ )1 .‬הפונקציה )‪ g(x) = ef(x‬מוגדרת בכל תחום בו )‪ f(x‬מוגדרת ‪ ,‬כלומר בתחום‪ x < 0 :‬או ‪x > 0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪= eln(x )  e - x  e 2 = x 2  e - x  e 2  g(x) = e2 x 2e- x )2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪) - x3 + 2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪g(x) = eln(x‬‬
‫‪g(x) = ef(x)  g'(x) = f '(x)  ef(x) = 0  f '(x) = 0  )3‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫= ‪.x‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪ g( 3 ) = e1.063 = 2.895‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪ e f(x)  0‬בכל תחום ההגדרה של )‪ , g(x‬לכן‪ ,‬תחומי החיוביות והשליליות של )‪ g'(x‬זהים לאלה‬
‫‪ 2‬‬ ‫‪‬‬
‫של )‪ . f '(x‬מקבלים ‪  3 ;2.895  :‬נקודת מקסימום של )‪g(x‬‬
‫‪ 3‬‬ ‫‪‬‬
‫)‪ (0;0‬נקודת אי‪ -‬רציפות ‪x → 0  f(x) → -  ef(x) → 0 ‬‬ ‫‪)4‬‬
‫)‪g(x‬‬

‫© כל הזכויות שמורות לאדית כהן ומריאן רוזנפלד‬

‫‪x‬‬
‫‪21‬‬
‫א‪.‬מ‪ .‬ספרי מתמטיקה‬ ‫שאלון ‪ 35582‬קיץ תשפ"ד ( ‪ ) 2024‬פתרונות‬
‫אסימפטוטה מאונכת לציר ‪x →   f(x) → -  g(x) → 0  y = 0 y‬‬
‫‪)5‬‬ ‫אין אסימפטוטה מאונכת לציר ‪x → −  f(x) →   g(x) →   y‬‬

‫ד‪ )1 .‬הפונקציה )‪ g(x‬חיובית בכל תחום הגדרתה ‪ ,‬לכן הפונקציה הקדומה‬


‫)‪ G(x‬עולה בכל תחום הגדרתה‪.‬‬
‫תחום העלייה‪ x < 0 :‬או ‪ , x > 0‬תחום ירידה‪ :‬אף ‪x‬‬
‫‪2‬‬
‫‪e‬‬
‫‪G(x) =  g(x) d(x) =  e 2 x 2e- x d(x) = −‬‬ ‫‪ - 3x e‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2 - x3‬‬
‫‪d(x) = )2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪e - x3‬‬ ‫‪1 3‬‬
‫‪ e + c  G(x) = − e- x + 2 + c‬‬
‫‪−‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬
‫אין אסימפטוטה מאונכת לציר ה‪x → −  G(x) → −  y -‬‬
‫‪1 3‬‬
‫‪x →   G(x) → c  c = 1  G(x) = - e- x +2 + 1‬‬
‫‪3‬‬

‫פתרון שאלה מס' ‪5‬‬

‫א‪ )1 .‬תחום ההגדרה‪ x > 0 :‬וגם ‪  ln 2 x - ln x − 2  0‬נסמן ‪ lnx = t‬ונקבל‬


‫‪1‬‬
‫‪t 2 - t − 2  0  t  2, t  −1  lnx  2  x  e 2 , lnx  −1  x ‬‬
‫‪e‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1 1‬‬
‫תחום ההגדרה הוא ‪x  e2 , x   0 < x < , < x < e 2 , x > e 2 :‬‬
‫‪e‬‬ ‫‪e e‬‬
‫‪ x = 0 )2‬אסימפטוטה ‪x → 0+  f(x) → - ‬‬

‫© כל הזכויות שמורות לאדית כהן ומריאן רוזנפלד‬


‫‪22‬‬
‫א‪.‬מ‪ .‬ספרי מתמטיקה‬ ‫שאלון ‪ 35582‬קיץ תשפ"ד ( ‪ ) 2024‬פתרונות‬
‫‪−‬‬ ‫‪+‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫= ‪ x‬אסימפטוטה ‪x →    f(x) → −, x →    f(x) → −‬‬
‫‪e‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪e‬‬
‫‪ x = e 2‬אסימפטוטה ‪x → ( e2 )  f(x) → −, x → ( e 2 )  f(x) →  ‬‬
‫‪−‬‬ ‫‪+‬‬

‫‪ y = 0‬אסימפטוטה ‪x →   f(x) → 0 ‬‬


‫‪ )3‬אין חיתוך עם ציר ‪ . y‬חיתוך עם ציר ‪: x‬‬
‫‪1‬‬
‫)‪)4 f(x) = 0  2 ln x − 1 = 0  ln x =  x = e  ( e;0‬‬
‫‪2‬‬
‫<‪x x< 0 <x< 1 <x‬‬ ‫‪e <x< e <x‬‬
‫‪2‬‬

‫‪e‬‬
‫)‪f(x‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪+‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫תחומי החיוביות‪ , < x < e , x > e 2 :‬תחומי השליליות‪0 < x < , e < x < e 2 :‬‬
‫‪e‬‬ ‫‪e‬‬
‫‪1‬‬
‫= ‪.x‬‬ ‫‪ )5‬הפונקציה שלילית בכל התחום בין אסימפטוטות האנכיות ‪ x = 0‬ו‪-‬‬
‫‪e‬‬
‫‪−‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪x → 0  f(x) → - , x →    f(x) → -‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪e‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫מסקנה‪ :‬לפונקציה )‪ f(x‬יש נקודת מקסימום בתחום < ‪0 < x‬‬
‫‪e‬‬ ‫‪e‬‬
‫)‪f(x‬‬
‫‪)6‬‬

‫‪e‬‬
‫‪e‬‬ ‫‪−1‬‬
‫‪e2‬‬
‫‪x‬‬

‫ב‪)1 .‬‬
‫‪x‬‬ ‫<‪x< 0 <x‬‬ ‫‪1‬‬ ‫<‪<x‬‬ ‫‪e‬‬ ‫<‪<x‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪<x‬‬
‫‪e‬‬
‫)‪g'(x) = f(x‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪+‬‬
‫)‪g(x‬‬ ‫‪Max‬‬

‫‪1‬‬
‫תחומי העלייה של )‪< x < e , x > e 2 : g(x‬‬
‫‪e‬‬
‫‪1‬‬
‫תחומי הירידה של )‪0 < x < , e < x < e 2 : g(x‬‬
‫‪e‬‬
‫‪.‬‬ ‫(‬ ‫)‬
‫‪ )2‬הישר ‪ y = 1‬ששיפועו ‪ 0‬משיק לגרף הפונקציה )‪ g(x‬בנקודת המקסימום שלה‪e;1 :‬‬
‫‪2ln x − 1‬‬
‫‪g(x) =  f(x)dx = ‬‬ ‫‪dx )3‬‬
‫)‪x(ln x - ln x − 2‬‬
‫‪2‬‬

‫© כל הזכויות שמורות לאדית כהן ומריאן רוזנפלד‬


‫‪23‬‬
‫א‪.‬מ‪ .‬ספרי מתמטיקה‬ ‫שאלון ‪ 35582‬קיץ תשפ"ד ( ‪ ) 2024‬פתרונות‬
‫‪1 1 1‬‬
‫‪h'(x) = 2 ln x ‬‬ ‫אם נסמן ‪ h(x) = ln 2 x - ln x − 2‬נקבל‪- = (2 ln x − 1) :‬‬
‫‪x x x‬‬
‫‪2ln x − 1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫)‪h'(x‬‬
‫‪g(x) = ‬‬ ‫‪ 2‬‬ ‫‪dx = ‬‬ ‫מקבלים‪dx = ln h(x) + c  :‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪ln x - ln x − 2‬‬ ‫)‪h(x‬‬
‫ונקבל‪:‬‬ ‫(‬ ‫)‬
‫‪ . g(x) = ln ln 2 x - ln x − 2 + c‬נציב את שיעורי הנקודה ‪e;1‬‬

‫) ‪1 = ln ( ln e‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪1 1‬‬
‫‪- ln e − 2 + c  1= ln‬‬ ‫‪- − 2 + c  c = 1 − ln 2.25‬‬
‫‪4 2‬‬
‫‪. g(x) = ln ln 2 x - lnx - 2 + 1 - ln2.25‬‬
‫‪ x = 0 )4‬אסימפטוטה ‪x → 0+  g(x) →  ‬‬
‫‪−‬‬ ‫‪+‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫= ‪ x‬אסימפטוטה ‪x →    g(x) → −, x →    g(x) → −‬‬
‫‪e‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪e‬‬
‫‪ x = e 2‬אסימפטוטה ‪x → ( e2 )  g(x) → −, x → ( e 2 )  g(x) → − ‬‬
‫‪−‬‬ ‫‪+‬‬

‫אין אסימפטוטה מאונכת לציר ה‪x →   g(x) →   y -‬‬


‫)‪g(x‬‬ ‫‪)5‬‬

‫‪e −1‬‬ ‫‪e2‬‬


‫‪x‬‬
‫‪e‬‬

‫© כל הזכויות שמורות לאדית כהן ומריאן רוזנפלד‬

You might also like