‫גיל ההצבעה‬

‫מבחן שלם בנוסח בחינת הבגרות‬

‫א‪ .‬משך הבחינה‪ :‬שלוש וחצי שעות‪.‬‬

‫ב‪ .‬מבנה השאלון ומפתח הערכה‪ :‬בשאלון זה שני חלקים‪.‬‬

‫– ‪ 50‬נקודות‬ ‫ ‬ ‫חלק ראשון – הבנה והבעה‬

‫– ‪ 50‬נקודות‬ ‫ ‬ ‫חלק שני – לשון‬

‫פרק א‪ :‬שם המספר ואותיות השימוש – חובה‬ ‫ ‬
‫פרק ב‪ :‬תחביר‬ ‫ ‬
‫יש לבחור באחד הפרקים‬
‫}‬ ‫פרק ג‪ :‬מערכת הצורות‬ ‫ ‬

‫סה"כ – ‪ 100‬נקודות‬ ‫ ‬

‫ג‪ .‬חומר עזר מותר בשימוש‪ :‬דף עזר‪.‬‬

‫ד‪ .‬הוראה מיוחדת‪ :‬בפרק הלשון תוכלו לצבור נקודות על ידי מענה על כל השאלות‪.‬‬

‫בהצלחה!‬

‫‪1‬‬
 ‫גיל ההצבעה‬
‫מבחן שלם בנוסח בחינת הבגרות‬
‫קראו את הטקסטים ‪ ,3–1‬וענו על כל השאלות ‪ 5–1‬שאחריהם‪.‬‬

‫טקסט ‪1‬‬

‫צריך לתת לנוער להצביע‪ .‬יש מדינות שכבר מאפשרות זאת‬

‫איתי שניר* | הארץ‪ 14 ,‬בדצמבר ‪2022‬‬

‫פס׳ ‪ 1‬בחודש שעבר קיבל בית המשפט העליון של ניו זילנד החלטה חשובה‪ .‬הוא קבע כי שלילת זכות‬
‫ההצבעה מבני ‪ 16‬היא אפליה‪ ,‬ועל כן ייאלץ הפרלמנט במדינה להכריע בקרוב אם להוריד את גיל‬
‫ההצבעה או להשאיר את האפליה על כנה‪ .‬בכך עשויה ניו זילנד להצטרף למדינות נוספות – כגון‬
‫ארגנטינה‪ ,‬אוסטריה‪ ,‬ברזיל ואקוודור – שבהן גיל ההצבעה כבר עומד על ‪.16‬‬

‫פס׳ ‪ 2‬התפתחות זו לא מתרחשת בחלל ריק‪ .‬יש להבין אותה על רקע מעורבותם הבולטת של צעירות‬
‫וצעירים במאבקים פוליטיים וחברתיים ברחבי העולם‪ .‬מעורבות של צעירים בפוליטיקה אינה‬
‫תופעה חדשה‪ ,‬והיא אינה מוגבלת לנושאים הקשורים דווקא בגילם‪ .‬אם צעירים בני פחות מ־‪18‬‬
‫אינם מראה חריג בנוף הפוליטיקה הבלתי־ממוסדת‪ ,‬אין פלא ששלילת זכותם להצביע נראית‬
‫לרבים בעולם כעוול בלתי־מוצדק‪.‬‬

‫פס׳ ‪ 3‬אין ספק שהקולות התומכים בהורדת גיל ההצבעה נשמעים לרבים מופרכים ואף מסוכנים‪ .‬האין זה‬
‫מובן מאליו שרק מבוגרים הם בעלי שיקול הדעת הדרוש לקבלת החלטות מושכלות? האין זו דרכו‬
‫של עולם שהצעירים צריכים לגדול ולהתפתח בטרם יזכו באפשרות החוקית להשתתף במשחק‬
‫הפוליטי?‬

‫פס׳ ‪ 4‬אפשר לזהות בשיח האקדמי והציבורי שני קווי טיעון התומכים בהורדת גיל ההצבעה‪ :‬האחד‬
‫מתבסס על צדק‪ ,‬והאחר – על תועלת‪ .‬קו הטיעון הראשון נשען על כך שזכות ההצבעה נחשבת‬
‫לזכות אזרח בסיסית במדינה דמוקרטית‪ ,‬ומניעתה מקבוצה שלמה של אזרחים אינה צודקת‪ ,‬ממש‬
‫כמו פגיעה שרירותית בחופש הביטוי או העיסוק‪.‬‬

‫פס׳ ‪ 5‬המתנגדים להורדת גיל ההצבעה יטענו מצידם כי ילדים פשוט אינם בשלים מבחינה אינטלקטואלית‬
‫ורגשית לשיקול הדעת המורכב ולאחריות הכבדה הכרוכים בהשתתפות במשחק הפוליטי‪ .‬עדיין‬
‫חסר להם ידע על המדינה‪ ,‬על החברה ועל הפוליטיקה‪ ,‬ורק אחרי שישלימו את לימודיהם יוכלו‬
‫לקבל החלטות פוליטיות מושכלות‪.‬‬

‫‪2‬‬
 ‫פס׳ ‪ 6‬תשובה זו נשמעת סבירה מאוד‪ ,‬אבל היא גם בעייתית מאוד‪ .‬הרי נימוקים כאלה בדיוק הושמעו‬
‫בעבר נגד מתן זכות הצבעה לקבוצות אחרות‪ ,‬ובהן כמובן נשים‪ .‬זמן רב אחרי שמדינות מודרניות‬
‫קראו לעצמן דמוקרטיות‪ ,‬הן שללו זכויות הצבעה מנשים בטענה שאין להן הידע וההבנה הדרושים‬
‫להשתתפות פעילה בפוליטיקה‪ ,‬ושהן יצביעו לפי הוראת בעליהן‪ .‬הזלזול שבו מתקבלת כיום‬
‫הדרישה להורדת גיל ההצבעה היה לפני דורות לא רבים נחלתן של נשים‪ ,‬שיכולתן לגבש דעה‬
‫פוליטית עצמאית ולבטא אותה בקלפי נראתה מגוחכת בעיני רבים‪.‬‬

‫פס׳ ‪ 7‬אבל גם אם יש צדק במתן זכות הצבעה לצעירים‪ ,‬חשוב עוד לשאול אם אין הדבר מזיק‪ .‬קו הטיעון‬
‫השני מבקש להראות שזכות ההצבעה לא רק שלא תזיק‪ ,‬אלא אף תועיל לצעירים עצמם ולחברה‬
‫כולה‪ .‬המתנגדים עשויים לטעון שהסכנה שבמתן זכות הצבעה לצעירים מיידית וחמורה‪ :‬הרחקת‬
‫הילדים מהפוליטיקה היא לטובתם משום שמטרתה להגן עליהם ולאפשר להם להתפתח בשקט‬
‫ובשלווה‪ .‬הרחקה זו מהפוליטיקה היא חלק מתפיסה רחבה שבמסגרתה הם זוכים למעמד מיוחד‪,‬‬
‫שמאפשר להם ללמוד בבית הספר ואוסר את העסקתם‪ ,‬גיוסם‪ ,‬חיתונם ועוד‪ .‬האם מתן זכות‬
‫הצבעה לא יבטל את ההבדלים החשובים בין ילדים ומבוגרים ויעניק לגיטימציה לתופעות כמו גיוס‬
‫ילדים והעסקתם?‬

‫פס׳ ‪ 8‬לא בהכרח‪ .‬שוויון פוליטי אינו מחייב התעלמות מהבדלים‪ ,‬ממש כשם שהכרה בהבדלים אינה‬
‫מחייבת פגיעה בזכויות פוליטיות‪ .‬אם אומנם טובתם של הצעירים לנגד עינינו‪ ,‬כדאי פשוט לשאול‬
‫אותם לדעתם ולא להניח שאנחנו כבר יודעים מה הם יגידו‪ ,‬או מה הם צריכים לומר‪ .‬לאמיתו של‬
‫דבר מצבה של כל קבוצה בהיסטוריה שקיבלה זכות הצבעה השתפר בעקבות זאת‪ ,‬ואין סיבה‬
‫להניח באופן אוטומטי שגורלם של הצעירים יהיה שונה‪.‬‬

‫פס׳ ‪ 9‬דווקא ההבדל הברור בין צעירים ומבוגרים‪ ,‬כלומר העובדה שהצעירים בדרך כלל חווים את העולם‬
‫אחרת ממבוגרים‪ ,‬הוא נימוק התומך בזכותם להצביע‪ .‬אם נאפשר להם לבטא את עמדותיהם‬
‫בקלפי‪ ,‬לא נשלול מהם ילדות תמימה‪ ,‬אלא נאפשר להם לבטא את קולם‪ .‬ההשתתפות שלהם‬
‫במשחק הפוליטי עשויה בהחלט להועיל לא רק להם‪ ,‬אלא גם לחברה כולה‪ .‬ההיגיון הדמוקרטי‬
‫מבוסס במידה רבה על ההנחה שהדרך הטובה ביותר להתקרב לאמת ולצדק היא לבחון אותם‬
‫מכמה שיותר נקודות מבט ולאפשר ביטוי והשפעה למגוון רחב ככל האפשר של קולות ושל עמדות‪.‬‬
‫אולי דווקא הצעירים יוכלו להזרים דם חדש לדמוקרטיה שלנו ולרענן אותה לטובת כולנו‪.‬‬

‫* ד"ר איתי שניר מלמד בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל‪.‬‬

‫‪3‬‬
 ‫טקסט ‪2‬‬

‫גיל הבחירה לפרלמנט‬

‫נתי פרלמן | מרכז המחקר והמידע של הכנסת‪ 17 ,‬בינואר ‪2011‬‬

‫פס׳ ‪ 1‬זכות הבחירה היא אחת מזכויות האזרח החשובות ביותר משום שהבחירות הן הכלי העיקרי של‬
‫האזרחים להשפיע על השלטון‪ .‬הבחירה בגיל ‪ 18‬כגיל ההצבעה לפרלמנט חדשה יחסית ברוב‬
‫מדינות העולם‪ :‬עד שנות ה־‪ 70‬של המאה ה־‪ 20‬היה מקובל במרבית המדינות גיל מבוגר יותר‪.‬‬
‫בארה"ב למשל היה גיל ההצבעה ‪ ,21‬וקריאות להורדתו החלו בזמן מלחמת העולם השנייה‪ ,‬עם‬
‫הורדת גיל הגיוס לצבא מ־‪ 21‬ל־‪ .18‬רק בשנת ‪ 1971‬שונה גיל ההצבעה בבחירות בארה"ב ל־‪.18‬‬

‫פס׳ ‪ 2‬בשנים האחרונות עולות בעולם יוזמות להוריד את גיל ההצבעה‪ ,‬אולם עד כה הן התקבלו רק‬
‫במדינות מעטות‪ .‬הורדת גיל ההצבעה משתלבת במגמה כללית של העצמת ילדים ובני נוער ושל‬
‫ביקורת על הפלייתם מסיבות שאינן ענייניות‪.‬‬

‫פס׳ ‪ 3‬אין ספק שזכות הבחירה דורשת מידה מינימלית של בגרות ושל אחריות‪ .‬השאלה העולה בדיון‬
‫בסוגיה זו היא מדוע דווקא ‪ 18‬הוא הגיל שבו ראוי לתת זכות זו‪ ,‬ולא גיל מוקדם יותר‪ .‬התומכים‬
‫בהורדת גיל הבחירה טוענים כי בני הנוער כיום בוגרים ומשכילים מבעבר‪ ,‬הם מעורים בדיון‬
‫הציבורי‪ ,‬ולכן הם יכולים לגבש עמדות מודעות ובוגרות‪ .‬הם גם סבורים שלבני נוער יש זכות להיות‬
‫מיוצגים בשלטון ולהשפיע על החלטות הנוגעות להם‪ ,‬בייחוד בתחום החינוך ובתחום השירות‬
‫הצבאי‪.‬‬

‫פס׳ ‪ 4‬טענה נוספת היא שיש תועלת בהרחבת מספר המצביעים‪ ,‬וזאת משום שהדמוקרטיה מבוססת על‬
‫ייצוג רוב העמדות באוכלוסייה‪ ,‬ומניעת ייצוגם של בני נוער ועמדותיהם יוצרת "גירעון דמוקרטי"‪.‬‬
‫כיום פוליטיקאים רבים מתעלמים מצורכיהם ומעמדותיהם של בני נוער‪ ,‬והכללתם בקבוצת‬
‫הבוחרים תחייב את הפוליטיקאים להתחשב בהם‪ .‬כמו כן לנוכח חוסר עניין ציבורי בבחירות‬
‫ושיעורי הצבעה נמוכים בהן‪ ,‬מתן זכות הצבעה לצעירים עשוי להגדיל את המעורבות הציבורית‬
‫בבחירות ולעודד את בני הנוער להמשיך להיות אזרחים פעילים בעתיד‪.‬‬

‫פס׳ ‪ 5‬לעומת זאת המתנגדים להורדת גיל הבחירה טוענים כי בני נוער אינם בוגרים דיים להשתתף‬
‫בבחירות לפני גיל ‪ .18‬אומנם גופם בוגר‪ ,‬אך טרם נשלם עיצוב נפשם ומוחם‪ ,‬ועדיין צריך לתת להם‬
‫הגנה והשגחה כילדים‪ .‬דעותיהם הפוליטיות של בני ‪ 18‬מגובשות ומבוססות יותר‪ ,‬ואילו דעתם של‬
‫צעירים מהם עשויה להיות מושפעת מדעת משפחתם או מדעת מבוגרים אחרים שהם מעריצים‪,‬‬
‫בלא שהם יבחנו באופן עצמאי וענייני את העמדות העומדות להכרעה‪ .‬יתרה מזו‪ ,‬בפני צעירים‬
‫עומדות דרכים אחרות להביע את עמדותיהם ולהשפיע על הדיון הציבורי בנושאים החשובים‬
‫להם‪ .‬למשל‪ ,‬הם יכולים לכתוב לנבחרי הציבור ולעיתונות‪ ,‬לחתום על עצומות ולהשתתף בהפגנות‬
‫ובפורומים ציבוריים אחרים‪.‬‬

‫‪4‬‬
 ‫פס׳ ‪ 6‬ישראל היא מהמדינות הראשונות בעולם שבהן היה גיל ההצבעה ‪ .18‬נושא גיל ההצבעה עלה כבר‬
‫בשנת ‪ ,1948‬ובשנת ‪ 2000‬הורד גיל ההצבעה לרשויות המקומיות בישראל ל־‪ 17‬במטרה לגרום‬
‫לרשות המקומית ולנבחריה להתחשב יותר בצורכי הצעירים ולעודד את הצעירים למעורבות‬
‫חברתית רבה יותר‪ .‬משנת ‪ 2000‬הוגשו כמה הצעות חוק פרטיות‪ ,‬כך שגיל ההצבעה לכנסת ישונה‬
‫גם הוא ל־‪ ,17‬אולם הצעות אלו טרם עלו לדיון ולהצבעה‪.‬‬

‫טקסט ‪3‬‬

‫זכות בחירה לכולם – מלידה!‬

‫מיכאל ספיר | שיחה מקומית‪ 24 ,‬בינואר ‪2022‬‬

‫פס׳ ‪ 1‬אחת הבעיות העמוקות של משבר האקלים היא שבדרך כלל מי שנושאים בעיקר האחריות לו‬
‫נפגעים ממנו הכי מעט והכי מאוחר‪ .‬האי־צדק הזה מתבטא בין השאר באי־צדק בין־דורי‪:‬‬
‫פוליטיקאים שגילם הממוצע מתקדם למדי מקבלים החלטות שאת תוצאותיהן ההרסניות יחוו רק‬
‫אנשים צעירים מהם‪ ,‬ובהם בני נוער וילדים‪ .‬ובמילים אחרות – הצרכים והזכויות של צעירים ושל‬
‫דורות העתיד אינם זוכים להתחשבות ראויה במהלך קבלת ההחלטות‪.‬‬

‫פס׳ ‪ 2‬לצד הנוכחות הבולטת של הנוער בתנועת האקלים‪ ,‬המודעות הגוברת לעוול הבין־דורי נותנת‬
‫לאחרונה משנה תוקף לקריאות להוריד את גיל הבחירה‪ ,‬ולאפשר לאנשים צעירים יותר להצביע‬
‫ולהשפיע‪ .‬מתן זכות בחירה לאנשים צעירים יותר יכריח את הפוליטיקאים להתחשב בהם ולפנות‬
‫אליהם יותר‪ ,‬וכך גם תוענק לצעירים תחושת מעורבות ושותפות שתחזק את האמון שלהם‬
‫במערכת‪ .‬כמו כן הכרה בקטינים בתור יצורים פוליטיים תיתן רוח גבית לפעילות הפוליטית של‬
‫הנוער ותמריץ עוד יותר את האקטיביזם של הצעירים‪.‬‬

‫פס׳ ‪ 3‬בראי היסטורי קל לראות שגיל הבחירה הנפוץ בעולם כיום‪ ,18 ,‬הוא שרירותי‪ .‬עד אמצע המאה‬
‫ה־‪ 20‬היה גיל הבחירה הנפוץ ‪ .21‬גיל ‪ 16‬מסתמן כשלב הבא בהורדת גיל הבחירה הסטנדרטי‬
‫בעולם‪ .‬לא רק שעשו זאת מזמן כבר כמה מדינות‪ ,‬אלא שבמקומות רבים זהו גיל הבחירה בבחירות‬
‫למועצה המקומית‪ ,‬לבית הנבחרים המחוזי או לשלל מנגנונים ייצוגיים ברמה תת־לאומית‪.‬‬

‫פס׳ ‪ 4‬התבוננות בבתי ספר דמוקרטיים בארץ ובעולם מחזקת את הטענה שאפשר להוריד את גיל הבחירה‬
‫מתחת לגיל ‪ .18‬בבית הספר הדמוקרטי סאדברי ירושלים‪ ,‬למשל‪ ,‬כל ההחלטות מתקבלות באספה‬
‫שבה רשאים להצביע כל חברי הצוות וכל התלמידים באופן שווה‪ .‬אותם תלמידים מתחילים בגיל‬
‫שש‪ ,‬ולעיתים אף בגיל ארבע או חמש‪ ,‬עם זכות בחירה מלאה מיומם הראשון‪ .‬זהו גם פחות או יותר‬
‫המצב בעשרות ומאות בתי ספר דמוקרטיים בעולם‪ .‬הניסיון הקולקטיבי מראה שאף שילדים אינם‬
‫בשלים בהתחלה להשתתפות מלאה בקבלת ההחלטות – הם מבשילים לתוך האחריות הזאת‪.‬‬

‫‪5‬‬
‫פס׳ ‪ 5‬אם כן במקום לחכות שילדים יציגו הבנה ורצינות לפני שאנו מעניקים להם את הזכות לבחור‪ ,‬יהיה‬
‫חכם יותר להפוך את המשוואה – ולראות את הרחבת זכות הבחירה כאמצעי לעידוד אזרחות‬
‫פעילה ובגרות פוליטית‪ .‬כמו שהיום מבוגרים רבים ממשיכים לחמוק מהאחריות הזו‪ ,‬כך יהיה גם‬
‫עם הנוער כמובן‪ ,‬אבל לנוכח האי־צדק הבין־דורי המזעזע שמתרגש עלינו‪ ,‬כדאי לפחות לתת‬
‫לצעירים הזדמנות‪.‬‬

‫‪6‬‬
 ‫(‪ 50‬נקודות)‬ ‫חלק ראשון‪ :‬הבנה והבעה‬
‫קראו את הטקסטים ‪ ,3–1‬וענו על כל השאלות ‪ 5–1‬שלפניכם‪.‬‬
‫הקפידו על כתב ברור‪ ,‬על כתיב נכון‪ ,‬על כללי הדקדוק ועל פיסוק הגיוני‪.‬‬

‫בטקסט ‪ 1‬בפסקה ‪ 2‬מתוארת סיבה שגרמה למדינות שונות לדון בהורדת גיל ההצבעה‪.‬‬ ‫‪1‬‬
‫ציינו את הסיבה‪ ,‬והסבירו מדוע היא תומכת בהורדת גיל ההצבעה‪ 4( .‬נק')‬

‫כותב טקסט ‪ 1‬מציג בפסקה ‪ 3‬טענה של אחרים הקשורה בהורדת גיל ההצבעה‪.‬‬ ‫‪2‬‬
‫א‪ .‬נסחו במשפט אחד את הטענה של האחרים (אין לנסח כשאלה)‪ 3( .‬נק')‬

‫ב‪ .‬האם כותב טקסט ‪ 3‬היה עשוי להסכים עם טענת האחרים? הסבירו את קביעתכם על פי טקסט ‪ 4( .3‬נק')‬

‫כותב טקסט ‪ 1‬משווה בין נשים לילדים‪.‬‬ ‫‪3‬‬

‫א‪ .‬לפי הטקסט‪ ,‬במה דומות שתי האוכלוסיות זו לזו? (‪ 3‬נק')‬

‫ב‪ .‬מהי המסקנה של כותב הטקסט מהשוואה זו? הקיפו את התשובה הנכונה‪ 3( .‬נק')‬

‫(‪ )1‬כפי ששלילת זכות ההצבעה מנשים הייתה שגויה‪ ,‬כך גם שלילת זכות ההצבעה מבני נוער שגויה‪.‬‬
‫(‪ )2‬שלילת זכות ההצבעה מנשים הוכחה כצודקת‪ ,‬ולכן יש למנוע את זכות ההצבעה גם מילדים‪.‬‬
‫(‪ )3‬אומנם לנשים לאורך ההיסטוריה לא היו הידע וההבנה הדרושים להשתתפות בפוליטיקה‪,‬‬
‫אך אין פירוש הדבר שצריך למנוע מילדים את זכות ההצבעה‪.‬‬
‫(‪ )4‬אף על פי ששלילת זכות ההצבעה מהנשים התגלתה כשגויה‪ ,‬אין זה אומר שלילדים יש הידע‬
‫וההבנה הדרושים כדי להצביע‪.‬‬

‫‪7‬‬
 ‫א‪ .‬בטקסט ‪ 3‬בפסקה ‪ 1‬הכותב מזכיר את משבר האקלים‪.‬‬ ‫‪4‬‬
‫איזה רעיון הוא ממחיש באמצעות אזכור זה וכיצד הרעיון מתקשר להורדת גיל ההצבעה? (‪ 4‬נק')‬

‫ב‪ .‬איזו עובדה הנזכרת בטקסט ‪ 2‬בפסקה ‪ 6‬מחזקת את הטענה שניתן להוריד את גיל ההצבעה? (‪ 4‬נק')‬

‫מטלת כתיבה (‪ 25‬נק')‬ ‫‪5‬‬

‫לקראת כינוס של מועצת הנוער הארצית בנושא הורדת גיל ההצבעה התבקשתם לכתוב סקירה על הנושא‪.‬‬
‫בסקירתכם הציגו את הנימוקים התומכים בהורדת גיל ההצבעה ואת ההסתייגויות מהורדה זו‪.‬‬
‫התבססו על טקסטים ‪( 1‬שניר) ו־‪( 2‬פרלמן)‪ .‬כתבו בהיקף של ‪ 200–100‬מילים‪.‬‬
‫הקפידו על דרכי מסירה מקובלות ועל אזכור מקורות המידע בגוף הסקירה ובסופה (ביבליוגרפיה)‪.‬‬
‫השתמשו בעמוד זה ובעמוד הבא לכתיבת טיוטה‪ ,‬ואת הסקירה כתבו בעמוד השלישי‪.‬‬

‫‪8‬‬
9
10
 ‫(‪ 50‬נקודות)‬ ‫חלק שני‪ :‬לשון‬
‫בחלק זה שלושה פרקים‪ .‬ענו על שני פרקים‪ :‬על פרק א – חובה‪ ,‬ועל אחד מן הפרקים ב–ג‪.‬‬

‫(‪ 10‬נקודות)‬ ‫פרק א‪ :‬שם המספר ואותיות השימוש – חובה‬

‫בפרק זה ענו על שאלה ‪.6‬‬

‫לפניכם משפטים ובהם אפשרויות להגיית שם המספר ואותיות השימוש וכן מספרים מודגשים‪.‬‬ ‫‪6‬‬
‫הקיפו את הצורה הנכונה מבין האפשרויות להגיית שם המספר‪ ,‬וכתבו במילים את המספרים המודגשים‬
‫(אין צורך לנקד)‪.‬‬

‫ניתנה בשווייץ זכות הבחירה לנשים‪.‬‬ ‫‪ .1‬רק בשנת ‪1971‬‬

‫‪ .2‬ברוב מדינות העולם גיל ההצבעה הוא ְׁשְ מֹונ ֶה עֶׂשְ רֵ ה ‪ְׁ /‬שְ מֹונ ָה עֶׂשְ רֵ ה ‪ְׁ /‬שְ מֹונ ָה עָָׂשָ ר‪.‬‬

‫בעָה עָׂשָ ר ‪/‬‬

‫‪ .3‬מרכז המחקר והמידע של הכנסת פרסם סקירה משווה בנושא 'גיל הבחירה לפרלמנט' בׁשִ ְ‬
‫ׁשְ בַע עֶׂשְ רֵ ה בינואר ‪.2011‬‬

‫‪ ,‬שנערכו בשנת ‪ ,2021‬מספר הקולות‬ ‫‪ .4‬בבחירות לכנסת ה־‪23‬‬

‫הכשרים שניתנו לרשימות שלא עברו את אחוז החסימה היה נמוך ועמד על ‪36,901‬‬
‫קולות‪.‬‬

‫‪ .5‬בסקירה המשווה של מרכז המחקר הובאו נתונים על גיל ההצבעה בעְֶׂשְ רִ ים ו ְְׁשְ ַּתַ י ִם ‪ /‬עְֶׂשְ רִ ים ּוְׁשְ ַּתַ י ִם ‪/‬‬

‫עְֶׂשְ רִ ים ּוְׁשְ נַי ִם מדינות ברחבי העולם‪.‬‬

‫אחוזים‪,‬‬ ‫‪ .6‬ב־‪ 2021‬עמד שיעור ההצבעה של צעירים קנדיים בני ‪ 24–18‬על ‪47‬‬
‫‪.‬‬ ‫ואילו שיעור ההצבעה בקרב בני ‪ 74–65‬היה גבוה פי ‪2‬‬
‫אחָד ‪ַ /‬אחַד השיקולים המרכזיים בהצבעה‬
‫חמֶֶׁשֶ ת סבבי הבחירות האחרונים בישראל ֶ‬
‫חמֶֶׁשֶ ת ‪ַּ /‬ב ֲ‬
‫‪ְּ .7‬ב ֲ‬
‫למפלגה היה השאלה אם המפלגה תעבור את אחוז החסימה‪.‬‬

‫לפניכם שני פרקים‪ :‬פרק ב – תחביר‪ ,‬פרק ג – מערכת הצורות‪.‬‬

‫בחרו בפרק שלמדתם‪ :‬בפרק ב – תחביר או פרק ג – מערכת הצורות‪.‬‬
‫בפרק שבחרתם ענו על השאלות לפי ההוראות‪.‬‬

‫ציינו את שם הפרק שבחרתם‪:‬‬

‫‪11‬‬
 ‫(‪ 40‬נקודות)‬ ‫פרק ב‪ :‬תחביר‬
‫בפרק זה חמש שאלות ‪ .11–7‬לכל שאלה – ‪ 12‬נקודות‪.‬‬
‫שימו לב‪ :‬תוכלו לענות‪ ,‬באופן מלא או חלקי‪ ,‬על כל השאלות בפרק‪ ,‬אך מספר הנקודות שתוכלו לצבור לא יעלה‬
‫על ‪ 40‬נקודות‪.‬‬

‫לפניכם שלושה משפטים‪.‬‬ ‫‪7‬‬

‫מדינות שונות בעולם שללו בעבר את זכות ההצבעה לא רק מנשים‪ ,‬אלא גם מאסירים בכלא‪.‬‬ ‫‪.I‬‬

‫‪ .II‬בני הנוער כיום משכילים מבעבר‪ ,‬ולכן הם יכולים לגבש עמדות מנומקות היטב‪.‬‬

‫‪ .III‬אין ספק שזכות הבחירה דורשת מידה מינימלית של בגרות ושל אחריות‪.‬‬

‫א‪ .‬ציינו ליד כל משפט את הסוג התחבירי שלו‪.‬‬

‫אם המשפט מורכב‪ ,‬תחמו את הפסוקית שבו‪ ,‬וציינו מעליה את התפקיד התחבירי שלה;‬
‫אם המשפט הוא משפט מחובר (איחוי)‪ ,‬תחמו את איבריו‪.‬‬

‫ב‪ .‬העתיקו מן המשפטים‪:‬‬

‫נשוא שמני‪:‬‬
‫נשוא קיומי‪:‬‬
‫נשוא מורחב‪:‬‬

‫ג‪ .‬העתיקו מאחד המשפטים חלק כולל אחד‪ ,‬וציינו מהו סוג הקשר הלוגי המופיע בו‪.‬‬
‫החלק הכולל‪:‬‬
‫סוג הקשר הלוגי‪:‬‬

‫‪12‬‬
 ‫לפניכם שלושה משפטים שיש בהם תמורה‪.‬‬ ‫‪8‬‬
‫ניו זילנד עשויה להצטרף למדינות נוספות – למשל‪ ,‬ארגנטינה‪ ,‬אוסטריה‪ ,‬ברזיל ואקוודור –‬ ‫‪.I‬‬
‫שבהן גיל ההצבעה כבר עומד על ‪.16‬‬

‫‪ .II‬ברור לכול כי הצעירים פגיעים במיוחד וזקוקים להתחשבות במאפייני גילם‪ :‬תלות במבוגרים‬
‫וקושי בהבנת המציאות הפוליטית‪.‬‬

‫‪ .III‬קוסטה ריקה‪ ,‬אל סלוודור‪ ,‬גואטמלה והונדורס‪ ,‬ארבע מדינות באמריקה‪ ,‬ציינו לפני שנתיים ‪100‬‬
‫שנה למתן זכות ההצבעה לנשים‪.‬‬

‫א‪ .‬השלימו את הטבלה שלפניכם‪ :‬העתיקו מכל משפט את התמורה‪ ,‬את המילה או המילים שהתמורה‬
‫ממירה ואת התפקיד התחבירי של המילה או המילים שהתמורה ממירה‪.‬‬

‫התפקיד התחבירי‬
‫המילה או המילים‬
‫של המילה או המילים‬ ‫התמורה‬ ‫המשפט‬
‫שהתמורה ממירה‬
‫שהתמורה ממירה‬

‫‪.I‬‬

‫‪.II‬‬

‫‪.III‬‬

‫ב‪ )1( .‬מן התמורה ומן הפסוקית במשפט ‪ I‬כתבו משפט פשוט‪.‬‬

‫ ‬

‫(‪ )2‬ציינו את הנושא ואת הנשוא במשפט שכתבתם‪.‬‬

‫נושא‪:‬‬ ‫ ‬
‫נשוא‪:‬‬ ‫ ‬

‫‪13‬‬
 ‫א‪ .‬לפניכם משפט פשוט‪.‬‬ ‫‪9‬‬
‫לפני שנתיים ציינו חברי הפרלמנט השוויצרי יובל לשוויון זכויות לנשים‪.‬‬

‫נתחו את המשפט‪ :‬ציינו מעל המילים שבמשפט את התפקידים התחביריים שלהן‪.‬‬

‫ב‪ .‬לפניכם משפט מורכב‪.‬‬

‫אם צעירים שגילם נמוך מ־‪ 18‬אינם מראה חריג בנוף הפוליטי במדינה‪ ,‬המסקנה האפשרית היא‬

‫ששלילת זכות ההצבעה שלהם אינה סבירה‪.‬‬

‫תחמו את הפסוקיות במשפט הנתון‪ ,‬וציינו מעל כל פסוקית את התפקיד התחבירי שלה‪.‬‬

‫ג‪ .‬לפניכם משפט מורכב‪.‬‬

‫רבים תומכים במתן זכות בחירה לבני הנוער משום שיש לדור הצעיר ראייה ייחודית של המציאות‪.‬‬

‫המירו את המשפט הנתון במשפט מחובר (איחוי)‪ ,‬בלי לשנות את הקשר הלוגי שבו‪.‬‬

‫‪14‬‬
 ‫א‪ .‬לפניכם ארבעה משפטים‪ ,‬ובכל אחד מהם מילת שאלה מסומנת בקו‪.‬‬ ‫‪10‬‬
‫ציינו מעל כל מילת שאלה את התפקיד התחבירי שלה‪.‬‬

‫מי רשאי להצביע בבחירות המקומיות?‬ ‫‪.I‬‬

‫‪ .II‬אילו החלטות התקבלו בדיון?‬

‫‪ .III‬מדוע נשללה זכות ההצבעה מנשים?‬

‫‪ .IV‬מה החליט הפרלמנט על הורדת גיל ההצבעה?‬

‫ב‪ .‬לפניכם משפט‪ ,‬ובו צורות בינוני מסומנות בקו‪.‬‬

‫לבני ‪ 18‬יש דעות פוליטיות מגובשות יותר‪ ,‬ואילו דעתם של צעירים מהם מושפעת לרוב מדעת‬
‫משפחתם או ממבוגרים נערצים אחרים‪.‬‬

‫בטבלה שלפניכם ציינו את חלק הדיבור ואת התפקיד התחבירי של כל אחת מצורות הבינוני‬
‫המסומנות בקו‪.‬‬

‫התפקיד התחבירי‬ ‫חלק הדיבור‬ ‫צורת הבינוני‬

‫מגובשות‬
‫מושפעת‬
‫מבוגרים‬
‫נערצים‬

‫ג‪ .‬לפניכם משפט במבנה "לא‪ ...‬אלא‪...‬״‬

‫הכללת בני הנוער בקבוצת הבוחרים תועיל לא רק להם‪ ,‬אלא לחברה כולה‪.‬‬

‫נסחו מחדש את כל המשפט בלי להשתמש במבנה "לא‪ ...‬אלא‪...‬״‪ .‬שמרו על משמעות המשפט‪.‬‬

‫‪15‬‬
 ‫א‪ .‬לפניכם שני משפטים מורכבים‪ ,‬ובכל אחד מהם מילה המסומנת בקו‪.‬‬ ‫‪11‬‬

‫להפתעתי גיליתי כי שווייץ הפלתה נשים עד שנת ‪.1971‬‬ ‫‪.I‬‬

‫‪ .II‬מפתיע שבני נוער יכולים להצביע לרשויות המקומיות כבר בגיל ‪.17‬‬

‫(‪ )1‬תחמו את הפסוקית בכל אחד מן המשפטים‪ ,‬וציינו מעליה את תפקידה התחבירי‪.‬‬
‫(‪ )2‬מבין שתי המילים המסומנות בקו הקיפו את המילה שהתפקיד התחבירי שלה במשפט הוא הסגר‪.‬‬
‫(‪ )3‬הסבירו את תפקידו של ההסגר במשפט זה‪.‬‬

‫ב‪ .‬לפניכם שני משפטים שמסומנות בהם אותן מילים‪.‬‬

‫זו הייתה הסיבה שהממשלה הפכה את ההצבעה לחשאית‪.‬‬ ‫‪.I‬‬

‫‪ .II‬החלטה זו הפכה לסופית לאחר שאושרה בממשלה‪.‬‬

‫בכל אחד מן המשפטים כתבו מעל כל מילה המסומנת בקו את התפקיד התחבירי שלה‪.‬‬

‫ג‪ .‬לפניכם משפט‪.‬‬

‫מלאלה יוספזאי‪ ,‬הפעילה הפקיסטנית הצעירה שקיבלה את פרס נובל לשלום בשנת ‪ ,2013‬מעוררת‬
‫השראה בקרב צעירות רבות‪.‬‬

‫כתבו על פי משפט זה שלושה משפטים פשוטים‪ ,‬שבכל אחד מהם הנושא התחבירי יהיה מלאלה‬
‫יוספזאי‪.‬‬

‫(‪)1‬‬

‫(‪)2‬‬

‫(‪)3‬‬

‫‪16‬‬
 ‫(‪ 40‬נקודות)‬ ‫פרק ג‪ :‬מערכת הצורות‬
‫בפרק זה חמש שאלות ‪ .16–12‬לכל שאלה – ‪ 12‬נקודות‪.‬‬
‫שימו לב‪ :‬תוכלו לענות‪ ,‬באופן מלא או חלקי‪ ,‬על כל השאלות בפרק‪ ,‬אך מספר הנקודות שתוכלו לצבור לא יעלה‬
‫על ‪ 40‬נקודות‪.‬‬

‫א‪ .‬לפניכם טבלה‪ ,‬ובה משפטים שבהם פעלים מודגשים‪.‬‬ ‫‪12‬‬

‫נתחו בטבלה שלפניכם את הפעלים המודגשים‪ :‬ציינו את השורש ואת הבניין של כל פועל מודגש‪.‬‬

‫הבניין‬ ‫השורש‬ ‫הפועל‬

‫בראשית שנות האלפיים הֹורִ ידּו את גיל ההצבעה לרשויות‬

‫המקומיות בישראל ל־‪.17‬‬

‫בכנסת נֶחְקַ ק תיקון שאפשר את הורדת גיל ההצבעה בבחירות‬

‫המקומיות‪.‬‬

‫ענ ֶה על הצורך שלהם להשמיע את‬

‫מתן זכות הצבעה לבני הנוער י ַ ֲ‬
‫קולם‪.‬‬

‫חבר הכנסת הֹורָ ה לבני הנוער להציג את טענותיהם במסגרת יום‬

‫"כנסת צעירה"‪.‬‬

‫בחדשות ּפֻרְ סְמּו נתונים מעניינים על אחוז ההצבעה‪.‬‬

‫באסטוניה הֻרְ ׁשּו צעירים בני ‪ 16‬ומעלה להצביע לרשויות המקומיות‬

‫כבר בשנת ‪.2015‬‬

‫טּבְרֹות במהלך חיינו הן גורם מכריע בקביעת עמדתנו‬

‫מ ְצ ַ‬
‫החוויות ש ִ‬
‫הפוליטית‪.‬‬

‫ב‪ .‬לפניכם משפט‪ ,‬ובו מילה מודגשת‪.‬‬

‫חּסָיֹון מלא על תוצאות הבחירות בין המצביעים בהצבעות מיוחדות‪.‬‬

‫חל ִ‬

‫חּסָיֹון‪.‬‬
‫מבין המילים המודגשות שלפניכם‪ ,‬הקיפו את כל המילים הגזורות מאותו השורש של המילה ִ‬
‫חסֶת‬
‫מי ַ ֶ‬
‫ְ‬ ‫חסִיתִ י (תחת כנפיו)‬
‫ָ‬ ‫חָסּוי‬ ‫חָס (עליו)‬ ‫חסֶה‬
‫מ ֲ‬
‫ַ‬

‫‪17‬‬
 ‫א‪ .‬לפניכם שלושה משפטים‪ ,‬ובהם פעלים מודגשים‪.‬‬ ‫‪13‬‬

‫הכִינ ָה הצעת חוק עם חבר הכנסת‪.‬‬

‫הנערה ֵ‬ ‫‪.I‬‬

‫‪ .II‬לכנסת יש גם תפקיד כרשות המְכֹונֶנ ֶת חוקה‪.‬‬

‫‪ .III‬היועץ המשפטי של הוועדה הִתְ ּכֹונ ֵן לדיון בהצעת החוק‪.‬‬

‫(‪ )1‬ציינו מהו השורש המשותף לשלושת הפעלים המודגשים‪.‬‬

‫(‪ )2‬בטבלה שלפניכם שובצו שלושת הפעלים‪ .‬השלימו בשורת הכותרת בכל עמודה את הבניין‬
‫לפי הפעלים ששובצו בטבלה‪.‬‬

‫הבניין‪:‬‬ ‫הבניין‪:‬‬ ‫הבניין‪:‬‬

‫הִתְ ּכֹונ ֵן‬ ‫מְכֹונֶנ ֶת‬ ‫הכִינ ָה‬

‫ֵ‬

‫(‪ )3‬לפניכם רשימת פעלים ושמות פעולה‪ :‬מיינו אותם בטבלה על פי הבניינים שכתבתם בשורת הכותרת‬
‫בטבלה‪.‬‬
‫העִירִ י (אותו)‬
‫ָ‬ ‫עִּיּור‬ ‫הִתְ עֹורְ רּות‬ ‫הִתְ עָרָ ה (בחברה)‬ ‫העָרָ ה‬
‫ֶ‬ ‫עִרְ עּור‬
‫(‪ )4‬כתבו מן השורש של הפועל הִתְ עָרָ ה פועל בבניין פועל‪.‬‬

‫ב‪ .‬לפניכם משפט‪ ,‬ובו מילה מודגשת‪.‬‬

‫מעִידָה חד־פעמית‪.‬‬
‫אל תשפוט אותו לחומרה‪ .‬זו הייתה ְ‬

‫מעִידָה במשפט זה‪.‬‬

‫(‪ )1‬ציינו את השורש ואת המשקל של המילה ְ‬
‫המשקל‪:‬‬ ‫השורש‪:‬‬
‫מעִידָה יכולה לשמש פועל בהווה‪.‬‬
‫(‪ )2‬בהקשר אחר המילה ְ‬
‫ציינו את השורש ואת הבניין של פועל זה‪.‬‬
‫הבניין‪:‬‬ ‫השורש‪:‬‬

‫ג‪ .‬לפניכם משפט‪ ,‬ובו שני זוגות מילים מודגשות‪ .‬בכל זוג הקיפו את הצורה המתאימה על פי ההקשר‪.‬‬

‫נ ִרְ ָאה ‪ /‬נ ִרְ אֶה שהנושא הכלכלי שנדון כרגע מעסיק את הנֹוכְחִים ‪ /‬נֹוכָחִים באולם‪.‬‬

‫‪18‬‬
 ‫א‪ .‬בקטע שלפניכם הודגשו צורות בינוני‪.‬‬ ‫‪14‬‬

‫סּכָנ ִים‪.‬‬
‫מ ֻ‬
‫מפְרָ כִים ואף ְ‬
‫מכִים בהורדת גיל ההצבעה נשמעים לרבים ֻ‬
‫אין ספק שהקולות שתֹו ְ‬
‫סּגָל ִים לקבל החלטות מֻׂשְ ּכָלֹות?‬
‫מ ֻ‬
‫מ ֻבּג ָרִ ים ְ‬
‫האין זה מובן מאליו שרק ְ‬

‫(‪ )1‬הקיפו בקטע את צורות הבינוני המשתייכות לבניין פועל‪.‬‬

‫(‪ )2‬צורות הבינוני שלא הקפתם בסעיף הקודם משתייכות לשני בניינים שונים‪.‬‬
‫ציינו את שמותיהם של שני הבניינים‪.‬‬
‫בניין ‪:2‬‬ ‫בניין ‪:1‬‬
‫(‪ )3‬ציינו את חלק הדיבור של צורות הבינוני האלה‪:‬‬
‫מֻׂשְ ּכָלֹות‪:‬‬ ‫מ ֻבּג ָרִ ים‪:‬‬
‫ְ‬ ‫מכִים‪:‬‬
‫ ּתֹו ְ‬

‫ב‪ .‬לפניכם ציטוט מהמקרא‪ ,‬ובו שני פעלים מודגשים‪:‬‬

‫ׁשֹומֵר יִׂשְרָ אֵל (תהלים קכא‪ ,‬ד)‬ ‫ִהּנ ֵה ֹלא י ָנּום ו ְֹלא י ִיׁשָ ן‬

‫(‪ )1‬ציינו מהו הבניין המשותף לפעלים המודגשים בציטוט‪.‬‬

‫(‪ )2‬כתבו כל אחד מהפעלים המודגשים בזמן הווה באותו הגוף‪:‬‬
‫י ָנּום‪:‬‬
‫י ִיׁשַ ן‪:‬‬

‫ג‪ .‬לפניכם שלושה משפטים‪ ,‬ובהם צורות מודגשות‪.‬‬

‫כתבו את השורש ואת שם הפועל באותו בניין של כל אחת מן הצורות המודגשות‪.‬‬

‫מּצֶה בשאלת הורדת גיל ההצבעה‪.‬‬

‫מ ַ‬
‫יש לקיים דיון ְ‬ ‫‪.I‬‬

‫‪ .II‬יש הטוענים כי בני הנוער המְצּוי ִים אינם בקיאים בפוליטיקה‪.‬‬

‫בנ ֵית מגיל הנעורים‪.‬‬

‫‪ .III‬חברת הכנסת טענה שתודעה פוליטית נ ִ ְ‬

‫שם הפועל‪:‬‬ ‫השורש‪:‬‬ ‫מּצֶה‬ ‫מ ַ‬

‫הצורה‪ְ :‬‬
‫שם הפועל‪:‬‬ ‫השורש‪:‬‬ ‫הצורה‪ :‬מְצּוי ִים‬
‫שם הפועל‪:‬‬ ‫השורש‪:‬‬ ‫הצורה‪ :‬נ ִ ְבנ ֵית‬

‫‪19‬‬
 ‫א‪ .‬לפניכם קטע‪.‬‬ ‫‪15‬‬

‫המתנגדים להורדת גיל הבחירה טוענים כי בני נוער אינם בוגרים דיים להשתתף בבחירות לפני‬
‫גיל ‪ .18‬אומנם גופם בוגר‪ ,‬אך טרם נשלם עיצוב התודעה הפוליטית שלהם‪ ,‬והם אינם מוכנים לאחריות‬
‫הכבדה הכרוכה בהשתתפות בפוליטיקה‪.‬‬

‫העתיקו מן הקטע ארבעה שמות פעולה‪ ,‬וציינו את הבניין של כל אחד מהם‪.‬‬

‫הבניין‪:‬‬ ‫שם הפעולה‪:‬‬
‫הבניין‪:‬‬ ‫שם הפעולה‪:‬‬
‫הבניין‪:‬‬ ‫שם הפעולה‪:‬‬
‫הבניין‪:‬‬ ‫שם הפעולה‪:‬‬

‫ב‪ .‬לפניכם שלושה משפטים‪ ,‬ובהם שמות תואר מודגשים שנוצרו בדרך של שורש ומשקל‪.‬‬

‫הצרכים של בני הנוער אינם זוכים להתחשבות רְ אּוי ָה מצד הפוליטיקאים‪.‬‬ ‫‪.I‬‬

‫‪ .II‬הרכב הוועדה המְַארְ ּגֶנ ֶת של הבחירות המקומיות טרם נקבע‪.‬‬

‫‪ .III‬בדיון עלו כמה הצעות מֹועִילֹות‪.‬‬

‫ציינו מעל כל אחד משמות התואר המודגשים את משקלו‪.‬‬

‫ג‪ .‬לפניכם רשימת שמות‪.‬‬

‫טָעּות‬ ‫ז ָרּות‬ ‫ׁשְ טּות‬ ‫ְּפְדּות‬ ‫ּג ָלּות‬
‫(‪ )1‬דרך התצורה של אחת המילים ברשימה היא בסיס וצורן סופי‪.‬‬
‫העתיקו אותה‪ ,‬וציינו את משמעות הצורן הסופי שלה‪.‬‬
‫משמעות הצורן הסופי‪:‬‬ ‫ ‬ ‫המילה‪:‬‬

‫(‪ )2‬מהי דרך התצורה המשותפת לשאר המילים?‬

‫‪20‬‬
 ‫א‪ .‬לפניכם משפט‪ ,‬ובו מילה מודגשת‪.‬‬ ‫‪16‬‬

‫אזרחים בגיל ‪ 21‬ומעלה זכאים להיבחר למֹוסָדֹות הנבחרים במדינה‪.‬‬

‫לפניכם רשימת מילים‪ ,‬ובהם מודגשת האות מ"ם שבראש כל מילה‪:‬‬

‫מֹורֶ ה‬ ‫מִּנּוי‬ ‫מ ֳעמָד‬
‫ָ‬ ‫מצְו ָה‬
‫ִ‬ ‫מָכֹון‬
‫מבין המילים שברשימה העתיקו את המילה שבה תפקיד האות מ"ם המודגשת שונה מתפקידה‬
‫במילה מֹוסָדֹות‪ ,‬וכתבו את התפקיד שלה (שורשית או מוספית) במילה שהעתקתם‪.‬‬
‫תפקיד האות מ"ם‪:‬‬ ‫המילה‪:‬‬

‫ב‪ .‬לפניכם שני משפטים‪ ,‬ובהם מודגשת המילה נִסְיֹונ ִי‪.‬‬

‫הקיפו את סוג הצורן הסופי וציינו את משמעות הצורן של המילה המודגשת בכל משפט‪.‬‬

‫לפי נִסְיֹונ ִי‪ ,‬צעירים נוטים לדעות קיצוניות יותר באופן יחסי‪.‬‬ ‫‪.I‬‬

‫משמעות הצורן הסופי‪:‬‬ ‫סוג הצורן הסופי‪ :‬גזירה ‪ /‬נטייה‬

‫ ‬

‫‪ .II‬מדובר בפרויקט נִסְיֹונ ִי שנועד לבדוק את האפשרות להוריד את גיל ההצבעה‪.‬‬

‫משמעות הצורן הסופי‪:‬‬ ‫סוג הצורן הסופי‪ :‬גזירה ‪ /‬נטייה‬

‫ ‬

‫ג‪ .‬לפניכם ארבע מילים‪.‬‬

‫רַ מְזֹור‬ ‫מגְּדַּלֹור‬
‫ִ‬ ‫טְרַ קְ טֹור‬ ‫ז ַרְ קֹור‬
‫(‪ )1‬הקיפו את המילה יוצאת הדופן בדרך התצורה שלה‪.‬‬
‫(‪ )2‬ציינו את דרך התצורה של המילה יוצאת הדופן‪.‬‬
‫(‪ )3‬ציינו את דרך התצורה המשותפת לשאר המילים‪.‬‬

‫ד‪ .‬לפניכם שתי מילים שנוצרו בדרך של בסיס וצורן סופי‪ּ :‬פֹול ִיטִיקַ אי – ּדֵמֹוקְ רָ טִי‪.‬‬
‫(‪ )1‬ציינו את משמעות הצורן הסופי בכל אחת מן המילים‪.‬‬
‫משמעות הצורן הסופי במילה ּפֹול ִיטִיקַ אי‪:‬‬
‫משמעות הצורן הסופי במילה ּדֵמֹוקְ רָ טִי‪:‬‬
‫(‪ )2‬ציינו מה משותף לבסיס של שתי המילים המודגשות‪.‬‬

‫בהצלחה!‬
‫‪21‬‬
 ‫פתרונות‬
‫(‪ 50‬נקודות)‬ ‫חלק ראשון‪ :‬הבנה והבעה‬
‫‪ .1‬הסיבה שגרמה למדינות שונות לדון בהורדת גיל ההצבעה היא שצעירים מעורבים במאבקים פוליטיים‬
‫וחברתיים ברחבי העולם‪ .‬סיבה זו תומכת בהורדת גיל ההצבעה‪ ,‬שכן אם הצעירים מעורבים בנושאים‬
‫פוליטיים וחברתיים‪ ,‬אין הצדקה לשלול מהם את זכות ההצבעה‪.‬‬

‫‪ .2‬א‪ .‬רק מבוגרים מסוגלים לקבל החלטות מושכלות‪ / .‬על הצעירים לגדול ולהתפתח בטרם יזכו באפשרות‬
‫החוקית להשתתף במשחק הפוליטי‪.‬‬
‫ב‪ .‬אפשר לשער שכותב טקסט ‪ 3‬לא היה מסכים עם טענת האחרים‪ ,‬משום שהוא תומך בהורדת גיל‬
‫ההצבעה‪ .‬לדבריו‪ ,‬במקום להמתין שהילדים יגדלו ויפתחו הבנה ורצינות שיאפשרו להם לבחור באופן‬
‫מושכל‪ ,‬מוטב לראות במתן זכות הבחירה לצעירים אמצעי לעידוד אזרחות פעילה ובגרות פוליטית‪.‬‬
‫כמו כן הניסיון מבתי ספר דמוקרטיים מוכיח שגם אם הילדים אינם בשלים בהתחלה להשתתפות מלאה‬
‫בקבלת ההחלטות – הם מבשילים לתוך האחריות הזאת‪.‬‬

‫‪ .3‬א‪ .‬הנימוקים נגד מתן זכות הצבעה לילדים דומים לנימוקים שנשמעו בעבר נגד מתן זכות הצבעה לנשים‪.‬‬
‫בשני המקרים הטענה העיקרית היא שלאוכלוסיות אלו אין הידע וההבנה הדרושים להשתתפות פעילה‬
‫בפוליטיקה‪ ,‬ולכן אין לאפשר להן להצביע‪.‬‬
‫ב (‪ )1‬כפי ששלילת זכות ההצבעה מנשים הייתה שגויה‪ ,‬כך גם שלילת זכות ההצבעה מבני נוער שגויה‪.‬‬

‫‪ .4‬א‪ .‬הכותב מזכיר את משבר האקלים כדי להמחיש את הרעיון שהצרכים והזכויות של צעירים ושל דורות‬
‫העתיד אינם זוכים להתחשבות ראויה במהלך קבלת ההחלטות‪ .‬לפיכך יש לדבריו לאפשר גם לצעירים‬
‫שגילם מתחת לגיל ‪ 18‬להצביע ולהשפיע‪ ,‬ובאופן זה להכריח את הפוליטיקאים להתחשב בהם ולפנות‬
‫אליהם יותר‪.‬‬
‫ב‪ .‬העובדה שגיל ההצבעה לרשויות המקומיות בישראל הוא ‪ 17‬מחזקת את הטענה שניתן להוריד גם את גיל‬
‫ההצבעה לכנסת‪ ,‬משום שהמטרה בהורדת הגיל הייתה לגרום לרשות המקומית ולנבחריה להתחשב יותר‬
‫בצורכי הצעירים ולעודד את הצעירים למעורבות חברתית הרבה יותר‪ .‬הורדת גיל ההצבעה לכנסת יכולה‬
‫להעצים את מעורבותם של הצעירים בתהליך קבלת ההחלטות‪.‬‬

‫‪ .5‬הצעה לסקירה‪:‬‬
‫בשנים האחרונות עולות בעולם יוזמות להורדת גיל ההצבעה על רקע מעורבותם הבולטת של צעירים‬
‫במאבקים פוליטיים וחברתיים ברחבי העולם ועל רקע המגמה הכללית של העצמת ילדים ובני נוער (שניר‪,‬‬
‫‪ ;2022‬פרלמן‪.)2011 ,‬‬

‫התומכים בהורדת גיל ההצבעה טוענים כי זכות ההצבעה היא זכות אזרח בסיסית‪ ,‬ולבני נוער יש זכות להיות‬
‫מיוצגים בשלטון ולהשפיע על החלטות הנוגעות להם (שניר‪ ;2022 ,‬פרלמן‪ .)2011 ,‬כמו כן בחברה דמוקרטית‬
‫יש חשיבות לייצוג רוב העמדות בחברה‪ ,‬ועל כן הכללת בני הנוער בקבוצת הבוחרים תועיל לא רק להם‪ ,‬אלא‬

‫‪22‬‬
 ‫גם לחברה כולה‪ ,‬שכן שהם יספקו נקודות מבט נוספות (שניר‪ ;2022 ,‬פרלמן‪ .)2011 ,‬נוסף על כך בני הנוער כיום‬
‫משכילים מבעבר ומעורים בדיון הציבורי‪ ,‬ומתן זכות הצבעה עשוי להגדיל אף יותר את מעורבותם הציבורית‬
‫ולעודד אותם להמשיך להיות אזרחים פעילים בעתיד (פרלמן‪.)2011 ,‬‬

‫לצד זאת נשמעים גם קולות המתנגדים להורדת גיל ההצבעה‪ .‬אחת הטענות העיקריות היא שילדים ובני‬
‫נוער אינם מסוגלים לקבל החלטות מושכלות וענייניות בגילם הצעיר‪ ,‬ודעתם עשויה להיות מושפעת מדעת‬
‫משפחתם או מדעת מבוגרים אחרים (שניר‪ ;2022 ,‬פרלמן‪ .)2011 ,‬לדברי המתנגדים‪ ,‬הרחקת הצעירים‬
‫מהפוליטיקה אפילו מיטיבה איתם‪ ,‬משום שמטרתה להגן עליהם ולאפשר להם לגדול בשקט ובשלווה (שניר‪,‬‬
‫‪ .)2022‬כמו כן עומדים לרשותם אמצעים אחרים להביע את עמדותיהם ולהשפיע על הדיון הציבורי‪ ,‬כגון‬
‫חתימה על עצומות והשתתפות בהפגנות (פרלמן‪.)2011 ,‬‬

‫ביבליוגרפיה‪:‬‬
‫פרלמן‪ ,‬נ' (‪ .)2011‬גיל הבחירה לפרלמנט‪ .‬מרכז המחקר והמידע של הכנסת‪.‬‬
‫שניר‪ ,‬א' (‪ .)2022‬צריך לתת לנוער להצביע‪ .‬יש מדינות שכבר מאפשרות זאת‪ .‬הארץ‪.‬‬

‫(‪ 50‬נקודות)‬ ‫חלק שני‪ :‬לשון‬

‫פרק א‪ :‬שם המספר ואותיות השימוש – חובה (‪ 10‬נקודות)‬

‫‪ .6‬אלף תשע מאות שבעים ואחת ‪ׁ /‬שְמֹונ ֶה ֶעׂשְרֵ ה ‪ִ /‬‬

‫ׁש ְבעָה ָעׂשָר ‪ /‬עשרים ושלוש ‪ /‬שלושים ושישה אלף ותשע‬
‫חד‪.‬‬
‫מׁשֶת ‪ַ /‬א ַ‬
‫ח ֶ‬
‫ּתי ִם ‪ /‬ארבעים ושבעה ‪ /‬שניים ‪ַּ /‬ב ֲ‬
‫ׁש ַ‬
‫מאות ואחד ‪ֶ /‬עׂשְרִ ים ּו ְ‬

‫פרק ב‪ :‬תחביר (‪ 40‬נקודות)‬

‫‪ .7‬א‪ .‬משפט ‪ – I‬פשוט‪.‬‬

‫ משפט ‪ – II‬מחובר (איחוי)‪:‬‬
‫ איבר א – בני הנוער כיום משכילים מבעבר;‬
‫ איבר ב – (ולכן) הם יכולים לגבש עמדות מנומקות היטב‪.‬‬
‫ משפט ‪ – III‬מורכב‪ :‬שזכות הבחירה דורשת מידה מינימלית של בגרות ושל אחריות – פסוקית לוואי‪.‬‬
‫ב‪ .‬נשוא שמני‪ :‬משכילים; נשוא קיומי‪ :‬אין; נשוא מורחב‪ :‬יכולים לגבש‪.‬‬
‫ג‪ .‬החלק הכולל‪ :‬לא רק מנשים‪ ,‬אלא גם מאסירים בכלא (משפט ‪ / )I‬של בגרות ושל אחריות (משפט ‪.)III‬‬
‫ הקשר הלוגי‪ :‬הוספה‪.‬‬

‫‪23‬‬
 ‫‪ .8‬א‪.‬‬

‫התפקיד התחבירי של‬

‫המילה או המילים‬
‫המילה או המילים‬ ‫התמורה‬ ‫המשפט‬
‫שהתמורה ממירה‬
‫שהתמורה ממירה‬
‫(למשל) ארגנטינה‪ ,‬אוסטריה‪,‬‬
‫מושא‬ ‫מדינות נוספות‬ ‫‪.I‬‬
‫ברזיל ואקוודור‬
‫תלות במבוגרים וקושי בהבנת‬
‫לוואי‬ ‫מאפייני גילם‬ ‫‪.II‬‬
‫המציאות הפוליטית‬
‫קוסטה ריקה‪ ,‬אל‬
‫נושא‬ ‫סלוודור‪ ,‬גואטמלה‬ ‫ארבע מדינות באמריקה‬ ‫‪.III‬‬
‫והונדורס‬

‫ב‪ )1( .‬גיל ההצבעה בארגנטינה‪ ,‬באוסטריה‪ ,‬בברזיל ובאקוודור כבר עומד על ‪.16‬‬
‫ (‪ )2‬נושא‪ :‬גיל ההצבעה; נשוא‪ :‬עומד‪.‬‬

‫מושא‬ ‫נושא‬
‫לוואי‬ ‫לוואי‬ ‫לוואי‬ ‫לוואי‬ ‫לוואי‬ ‫נשוא‬ ‫תיאור‬
‫‪ .9‬א‪ .‬לפני שנתיים ציינו חברי הפרלמנט השוויצרי יובל לשוויון זכויות לנשים‪.‬‬
‫פסוקית תיאור תנאי (מורכבת)‬
‫פסוקית לוואי‬
‫ב‪ .‬אם צעירים שגילם נמוך מ־‪ 18‬אינם מראה חריג בנוף הפוליטי במדינה‪,‬‬
‫פסוקית נשוא‬
‫ המסקנה האפשרית היא ששלילת זכות ההצבעה שלהם אינה סבירה‪.‬‬
‫ג‪ .‬לדור הצעיר יש ראייה ייחודית של המציאות‪ ,‬ולכן רבים תומכים במתן זכות בחירה לבני הנוער‪.‬‬

‫‪ .10‬א‪ .‬משפט ‪ :I‬מי – נושא‪.‬‬

‫ משפט ‪ :II‬אילו – לוואי‪.‬‬
‫ משפט ‪ :III‬מדוע – תיאור‪.‬‬
‫ משפט ‪ :IV‬מה – מושא‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫התפקיד התחבירי‬ ‫חלק הדיבור‬ ‫צורת הבינוני‬
‫לוואי (כולל)‬ ‫שם תואר‬ ‫מגובשות‬
‫נשוא‬ ‫פועל‬ ‫מושפעת‬
‫מושא‬ ‫שם עצם‬ ‫מבוגרים‬
‫לוואי‬ ‫שם תואר‬ ‫נערצים‬

‫ג‪ .‬הכללת בני הנוער בקבוצת הבוחרים תועיל (גם) להם ו(גם) לחברה כולה‪.‬‬

‫‪24‬‬
 ‫‪ .11‬א‪ )1( .‬כי שווייץ הפלתה נשים עד שנת ‪ – 1917‬פסוקית מושא;‬
‫שבני נוער יכולים להצביע לרשויות המקומיות כבר בגיל ‪ – 17‬פסוקית נושא‪.‬‬ ‫ ‬
‫ (‪ )2‬להפתעתי – הסגר‪.‬‬
‫ (‪ )3‬תפקידו של ההסגר במשפט זה הוא הבעת רגש פליאה על הנאמר‪.‬‬
‫ב‪ .‬משפט ‪ :I‬זו – נושא; הפכה – נשוא‪.‬‬
‫משפט ‪ :II‬זו – לוואי; הפכה – אוגד‪.‬‬ ‫ ‬
‫ג‪ )1( .‬מלאלה יוספזאי היא פעילה פקיסטנית צעירה‪.‬‬
‫ (‪ )2‬מלאלה יוספזאי קיבלה את פרס נובל לשלום בשנת ‪.2013‬‬
‫ (‪ )3‬מלאלה יוספזאי מעוררת השראה בקרב צעירות רבות‪.‬‬

‫פרק ג‪ :‬מערכת הצורות (‪ 40‬נקודות)‬

‫‪ .12‬א‪.‬‬
‫הבניין‬ ‫השורש‬ ‫הפועל‬
‫הפעיל‬ ‫יר"ד‬ ‫הֹורִ ידּו‬
‫נפעל‬ ‫חק"ק‬ ‫נֶחְקַ ק‬
‫קל‬ ‫ענ"י‪/‬ה‬ ‫י ַ ֲענ ֶה‬
‫הפעיל‬ ‫יר"י‪/‬ה‬ ‫הֹורָ ה‬
‫פועל‬ ‫פרס"ם‬ ‫ּפֻרְ סְמּו‬
‫הופעל‬ ‫רש"י‪/‬ה‬ ‫הֻרְ ׁשּו‬
‫התפעל‬ ‫צב"ר‬ ‫טּבְרֹות‬
‫מ ְצ ַ‬
‫ִ‬

‫חסִיתִי‪.‬‬
‫חסֶה; חָסּוי; ָ‬ ‫ב‪ַ .‬‬
‫מ ֲ‬

‫‪ .13‬א‪ )1( .‬כו"ן‪.‬‬

‫ (‪)2‬‬
‫הבניין‪ :‬התפעל‬ ‫הבניין‪ :‬פיעל‬ ‫הבניין‪ :‬הפעיל‬
‫הִתְ ּכֹונ ֵן‬ ‫מְכֹונֶנ ֶת‬ ‫הכִינ ָה‬
‫ֵ‬
‫תעָרָ ה‬
‫ִה ְ‬ ‫עִרְ עּור‬ ‫ֶהעָרָ ה‬
‫ִהתְעֹורְ רּות‬ ‫עִּיּור‬ ‫ָהעִירִ י‬

‫ (‪ )3‬ראו שיבוץ המילים בטבלה‪.‬‬

‫ (‪ )4‬מְעֹרֶ ה (מעורה)‪.‬‬

‫המשקל‪ :‬קטילה‬ ‫ב‪ )1( .‬השורש‪ :‬מע"ד‬

‫ ‬
‫הבניין‪ :‬הפעיל‬ ‫ (‪ )2‬השורש‪ :‬עו"ד‬
‫ ‬
‫ג‪ .‬נ ִרְ אֶה; נֹוכְחִים‪.‬‬
‫‪25‬‬

‫בניין ‪ :2‬הופעל‬
‫ׂשּכ ָלֹות‪ :‬שם תואר‬
‫מ ְ‬‫ֻ‬
‫סּגָל ִים‪.‬‬
‫מ ֻ‬
‫מ ֻבּג ָרִ ים‪ְ ,‬‬
‫סּכָנ ִים‪ְ ,‬‬ ‫‪ .14‬א‪ְ )1( .‬‬
‫מ ֻ‬
‫ (‪ )2‬הבניין ‪ :1‬קל (פעל)‬
‫מ ֻבּג ָרִ ים‪ :‬שם עצם‬
‫ְ‬ ‫ (‪ּ )3‬תֹו ְ‬
‫מכ ִים‪ :‬פועל‬
‫ב‪ )1( .‬קל (פעל)‪.‬‬
‫י ִיׁשַן‪ :‬יָׁשֵן‬ ‫ (‪ )2‬י ָנּום‪ :‬נם‬

‫השורש‪ :‬מצ"י‪/‬ה שם הפועל‪ :‬למצות‬ ‫מּצֶה‬

‫מ ַ‬
‫ג‪ .‬הצורה‪ְ :‬‬
‫שם הפועל‪ :‬למצוא‬ ‫השורש‪ :‬מצ"א‬ ‫ הצורה‪ :‬מְצּוי ִים‬
‫השורש‪ :‬בנ"י‪/‬ה שם הפועל‪ :‬להיבנות‬ ‫ הצורה‪ :‬נ ִ ְבנ ֵית‬

‫הבניין‪ :‬הפעיל‬ ‫‪ .15‬א‪ .‬שם הפעולה‪ :‬הורדת‪/‬הורדה‬

‫הבניין‪ :‬קל (פעל)‬ ‫שם הפעולה‪ :‬בחירה‬ ‫ ‬
‫הבניין‪ :‬פיעל‬ ‫שם הפעולה‪ :‬עיצוב‬ ‫ ‬
‫הבניין‪ :‬התפעל‬ ‫שם הפעולה‪ :‬השתתפות‬ ‫ ‬

‫מ ְקטִיל‪.‬‬ ‫ב‪ .‬רְ אּוי ָה – קָטּול; מְַארְ ּגֶנ ֶת – ְ‬

‫מ ַקּטֵל; מֹועִילֹות – ַ‬

‫משמעות הצורן הסופי‪ :‬הפשטה‪/‬שם מופשט‬ ‫ג‪ )1( .‬המילה‪ :‬ז ָרּות‬
‫ (‪ )2‬שורש ומשקל‪.‬‬

‫תפקיד האות מ"ם‪ :‬שורשית‬ ‫‪ .16‬א‪ .‬המילה‪ :‬מִּנּוי‬

‫ב‪ .‬נִסְיֹונ ִי (משפט ‪:)I‬‬

‫משמעות הצורן הסופי‪ :‬שייכות‪/‬קניין‬ ‫ סוג הצורן הסופי‪ :‬נטייה‬
‫ נִסְיֹונ ִי (משפט ‪:)II‬‬
‫משמעות הצורן הסופי‪ :‬שם תואר‬ ‫ סוג הצורן הסופי‪ :‬גזירה‬

‫ג‪ )1( .‬טְרַ קְטֹור‪.‬‬

‫ (‪ )2‬שאילה מלעז‪.‬‬
‫ (‪ )3‬הלחם בסיסים‪.‬‬

‫ד‪ּ )1( .‬פֹול ִיטִיקַאי‪ :‬בעל מקצוע‪/‬תפקיד‪.‬‬

‫ּדֵמֹוקְרָ טִי‪ :‬שם תואר‪.‬‬ ‫ ‬
‫ (‪ )2‬בסיס לועזי‪.‬‬

‫‪26‬‬