‫מבחן יב' תשפ"ד חזרה על הנדסה גנטית יא'‬

‫ב ה צ ל ח ה !!!!!!!‬

‫מלאו את הטבלה הבאה‪:‬‬

‫כיתה‬ ‫שם התלמיד‬

‫יב‪/‬‬

‫לפניכם ‪ 5‬שאלות ‪,‬ענו על כולן‬

‫(‪ 22‬נק')‬ ‫שאלה מס' ‪1‬‬

‫חוקרת רצתה לשבט מחדר לתוך פלסמיד‪ .‬היא רכשה מחברה פלסמיד שעליו יש איזור ‪ Ori‬וגן‬
‫עמידות לאנטיביוטיקה אמפיצילין‪.‬‬
‫א‪ . 1.‬הסבירו בקצרה מה תפקידו של איזור ‪ Ori‬בפלסמיד‪ ,‬לצורך הצלחת תהליך השיבוט‬
‫של גן בחיידקים (‪ 3‬נק')‬

‫תשובה‪ Ori : :‬הוא ראשי תיבות של ‪ origin of replication‬והוא האזור בו מתחיל תהליך‬
‫השכפול של הפלסמיד‪ .‬ללא רצף ‪ Ori‬אין אפשרות לאנזים המשכפל ‪-DNA‬פולימראז לשכפל‬
‫את הפלסמיד‪ ,‬והוא לא יעבור לדורות הבאים של החיידקים‬

‫א‪ 2 .‬הסבירו מה תפקידו של וגן העמידות לאנטיביוטיקה אמפיצילין בפלסמיד‪ ,‬לצורך הצלחת‬
‫תהליך השיבוט של גן בחיידקים‪ 3( .‬נק')‬

‫תשובה‪ :‬גן העמידות לאנטיביוטיקה על הפלסמיד מקנה לחיידק שקלט את הפלסמיד תכונה‬
‫של עמידות לאנטיביוטיקה המתאימה לגן העמידות ‪ -‬במקרה שנדון בשאלה גן העמידות‬
‫לאנטיביוטיקה אמפיצילין‪ .‬בתהליך השיבוט‪ :‬לאחר יצירת פלסמיד רקומביננטי‪ ,‬מבצעים‬
‫טרנספורמציה ואז סלקציה ‪ .‬הסלקציה היא השלב בו זורעים את החיידקים הטרנספוקרמנטים‬
‫על מע גידול המכיל את האנטיביוטיקה אמפיצילי‪ .‬חיידקים שקלטו פלסמיד ישרדו בזכות ביטוי‬
‫גן העמידות לאנטיביוטיקה אמפיצילין‪ ,‬וחיידקים ללא פלסמיד‪ -‬ימותו‪.‬‬

‫באיור ‪ 1‬מוצגים מפת הפלסמיד ומפת הרצף שממנו נלקח המחדר‬

 ‫החוקרת חתכה את הפלסמיד ואת המחדר בעזרת אנזים ההגבלה ‪EcoRI‬‬
‫ב‪ .‬לפניכם היגדים מאפיינים של אנזימי הגבלה‪ .‬אלו מביניהם מסייעים בתהליך שיבוט של מחדר‬
‫בפלסמיד? רישמו בתיבת התשובה את המספר‪/‬ים הרומי‪/‬ים של ההיגדים שבחרתם( ‪ 3‬נק')‬
‫ן‪ .‬מקורם של אנזימי ההגבלה בחיידקים‬
‫ןן‪ .‬אנזימי הגבלה מגינים על החיידק מפני מתקפה של בקטריופאג'ים (וירוסים התוקפים חיידקים)‪.‬‬
‫ןןן‪ .‬חותכים ‪ DNA‬דו‪-‬גדילי‬
‫‪ .IV‬חותכים ברצף פולינדרומי בגודל ‪ 4-8‬נוקלאוטידים‬
‫‪ .V‬חותכים בחיתוך חלק או מדורג‪.‬‬

‫תשובה‪:‬‬
‫‪III‬‬
‫‪IV‬‬
‫‪V‬‬

‫לאחר החיתוך החוקרת הריצה את תוצרי החיתוך בג'ל אלקטרופורזה‪ .‬תוצאות ההרצה בג'ל מוצגות‬
‫באיור ‪:2‬‬
 ‫איור ‪ 2‬לשאלה ‪3‬‬

‫ג‪ /1.‬מהו גודלו של המקטע המכיל את המחדר המיועד לקשירה לפלסמיד? ( ‪ 2‬נק')‬

‫תשובה‪800bp :‬‬

‫‪1300-500‬‬

‫ג‪ 2.‬מהו גודלו של מקטע הפלסמיד שמתקבל לאחר חיתוך באנזים ‪ ,EcoRi‬אשר המכיל את גן‬
‫העמידות לאנטיביוטיקה אמפיצילין ואת רצף ה‪( ? ORI-‬שתי נק')‬

‫תשובה‪1850bp :‬‬
‫אפשרות אחת היא לראות את המקטע על גבי הפלסמיד ללא שום חישובים‬
‫אפשרות ב‪5000- )2500+600( :‬‬

‫החוקרת החדירה את הפלסמיד הרקומביננטי לחיידקים ורצתה לוודא שהגן שהחדירה אכן מתבטא‬
‫בחיידקים‬

‫ד‪ .‬על סמך לימודיכם ‪ ,‬תארו בקצרה שיטה אחת באמצעותה ניתן לבדוק כי גן מתבטא‬
‫בחיידקים (‪ 4‬נק')‪.‬‬

‫תשובה‪:‬‬
‫אפשרות ראשונה‪ :‬שיטת ‪ :RT-PCR‬תיאור‪ :‬הפקת ‪ ,mRNA‬יצירת ‪ cDNA‬בעזרת האנזים‬
 ‫‪ ,Reverse Transcriptase‬הגברה ב‪ PCR-‬עם פריימרים לגן המבוקש‪ ,‬בתום ההגברה להריץ‬
‫בג'ל אלקטרופורזה ולבודק האם ו יש ‪,‬בנד" ומהו עוביו בהשוואה לתאים ללא טרנספורמציה‪ ,‬אם‬
‫יש "בנד" עבה יותר מאשר בחיידקים לא טרנספורמנטים (שלא הוחדר להם פלסמיד רקומביננטי)‪,‬‬
‫‪ -‬הגן מתבט‬
‫אפשרות ‪ :2‬שיטת ‪ .qRT-PCR‬הפקת ‪ ,mRNA‬יצירת ‪ cDNA‬בעזרת האנזים ‪Reverse‬‬
‫‪ ,Transcriptase‬הגברה ב‪ qPCR-‬עם פריימרים מתאימים לגן המבוקש וסמן פלורוסצנטי סייבר‬
‫גרין‪ .‬אפשר על מנת להגביר את הדיוק לסמן עם גלאי טא‪-‬מן שמשלים לחלק מהגן המבוקש (בין‬
‫הפריימרים) ‪.‬‬

‫המחדר שהכניסה החוקרת הינו הגן לחלבון ‪ X‬אשר בהוספת סובסטראט מתאים למצע הגידול של‬
‫החיידקים צובע את מושבות החיידקים בצבע כחול‪ .‬מדעני החברה שיבטו בהצלחה את הגן‬
‫לחלבון ‪ X‬בחיידקים‪ .‬להפתעתם מושבות החיידקים לא נצבעו בכחול לאחר הוספת הסובסטראט‬
‫למצע הגידול של החיידקים‪ . .‬מדענית נוספת בחברה אמרה כי בפלסמיד חסר מקטע ‪ DNA‬חיוני‬
‫המשמש לבקרה על ביטוי הגן‪.‬‬

‫ה‪ 1-‬מהו שמו של מקטע בקרה זה? (‪ 2‬נק')‬

‫תשובה‪ :‬פרומוטר‬

‫ה‪ 2-‬הסבירו ( ברמה מולקולרית) כיצד מסייע מקטע זה בביטוי הגן? ( ‪ 3‬נק')‬

‫תשובה‪ :‬אל מקטע הפרומוטר נקשר האנזים המתעתק‪-RNA‬פולימראז המתעתק מ‪DNA‬‬

‫ל‪ .RNA-‬הפרומוטר הוא המקום ב‪ DNA‬אליו נקשר האנזים רנא‪-‬פולימראז לתחילת‬
‫התיעתוק‪ .‬רצף הפרומוטר עצמו הוא איזור לבקרה על התיעתוק ‪ ,‬ואינו מתועתק‬

‫( ‪ 31‬נק')‬ ‫שאלה מס' ‪2‬‬

‫רצף הגן ואיואי ‪ YY‬מקודד לחלבון ‪ YY‬שהוא חלבון בעל ערך רפואי‪.‬‬
‫לצורך מחקר של הגן וביטויו ‪,‬יצר חוקר במעבדה ‪ cDNA‬של הגן ‪YY‬‬

‫א‪ .‬לפניכם התחלה של ‪ 2‬שני משפטים בחרו את ההמשך של כל משפט כך שיהיה נכון‪:‬‬
‫‪ .1‬הרצף ששימש כתבנית לייצור מולקולת ‪ cDNA‬הוא רצף מולקולת‪ 2 ( :‬נק')‬
‫א‪mRNA .‬‬
‫ב‪ DNA .‬גנומי‬
‫ג‪ .‬רצף חומצות האמינו של חלבון ‪.YY‬‬

‫תשובה‪ :‬א‬
‫‪mRNA‬‬
 ‫( ‪ 2‬נק')‬ ‫‪ .2‬האנזים ששימש את החוקר לייצור מולקולת ‪ cDNA‬הוא‪:‬‬
‫א‪-DNA .‬פולימראז‬
‫ב‪-RNA .‬פולימראז‬
‫ג‪ .‬האנזים המשעתק במהופך‪.Reverse Transcriptase RT ,‬‬

‫תשובה‪ :‬ג‬
‫‪Reverse Transcr‬‬

‫ב‪ .‬החוקר קשר את ה‪ cDNA-‬של הגן ‪ YY‬לפלסמיד והחדיר את הפלסמיד לתאי חיידקים ‪ .‬תארו‬
‫בקצרה שיטה אשר באמצעותה ניתן לאתר את מושבות החיידקים המכילים את הגן ‪( YY‬ארבע‬
‫נק')‬

‫תשובה‪ :‬השיטה היא ‪.PCR‬‬

‫מפיקים פלסמידים מהחיידקים‪ ,‬בכל מבחנה שמים פלסמידים שהופקו ממושבת חיידקים אחרת‬
‫(יש לזכור כי אם העבודה בוצעה כהלכה כל מושבת חיידקים מוצאה מחיידק אחד‪ ,‬ולכן כל‬
‫החיידקים מכילים את אותו ‪ . DNA‬שמים במבחנת ‪ PCR‬את המרכיבים הבאים‪:‬‬
‫הפלסמידים הרקומביננטים (כלומר הפלסמידים אמורים לפי העבודה שבוצעה להכיל את המחדר‬
‫‪ ,‬את הגן ‪) YY‬‬
‫פריימרים ספציפיים לגן ‪YY‬‬
‫נוקלאוטידים ( ‪) dNTP's‬‬
‫האנזים ‪Taq-polymerase‬‬
‫תמיסת מלחים עם יוני מגנזיום‬

‫מפעילים את ה‪ .PCR-‬לאחר מכן מבצעים אלקטרופורזה‪ .‬הם מופיע "בנד" בגודל הצפוי של‬
‫המחדר ‪ -‬הגן ‪ YY‬קיים בחיידקים‪.‬‬

‫שיטה שניה‬
‫הפקת פלסמידים מהחיידקים הטרנספורמנטים‪ ,‬חיתוך באותו או אותם אנזים‪ .‬הגבלה ששימשו‬
‫לרקומבינציה (חיתוך הגן והפלסמיד וקשירת המחדר לפלסמיד עם ליגאז) ‪ ,‬הרצת המקטעים בג'ל‬
‫אלקטרופורזה ובדיקה האם גודל המקטעים מתאים לפלסמיד "ריק" או לפלסמיד ‪ +‬מחדר (הגן) ‪.‬‬
‫קיבלתי גם את התשובה הזו על אף שלא‬

‫לאחר שווידא באמצעות השיטה שהצעת כי תאי חיידקים מכילים את רצף המחדר של הגן‬
‫‪ ,YY‬החוקר התלבט האם לבדוק ביטוי של הגן בחיידקים בשיטת ה ‪ RT-PCR‬או‬
‫בשיטת ‪ REALTIME RTPCR‬הנקראת גם ‪Quanttive RTPCR - .qRTPCR‬‬

‫ג‪ . 1-‬ציינו שני מאפיינים דומים בין שתי השיטות‪ 4 ( .‬נק')‬

‫תשובה‪ :‬בשתיהן מתחילים את השיטה בהפקת ‪ mRNA‬מהתאים‬

‫בשתיהן יוצרים ‪ cDNA‬בעזרת שימוש באנזים ‪Reverse Transcriptase‬‬
 ‫ג‪ . 2-‬החוקר החליט להשתמש ב שיטת ה ‪ quantitave RTPCR .‬ציינו ‪ 2‬יתרונות של שימוש‬
‫בשיטה זו על‪-‬פני ‪( ) RT-PCR‬ארבע נק')‬

‫תשובה‪ :‬היתרונות הם‪:‬‬

‫‪ .1‬השיטה רגישה יותר‪ ,‬אם יש ביטוי נמוך יש חשש שב‪R‬א‪ PCR-‬וג'ל אלקטרופורזה לא נראה‬
‫"בנד" ואילו ב‪ qRT-PCR‬נרשמת פליטה של קרינה זוהרת בכל מזחור שכפול ב‪ PCR-‬לכן ניתן‬
‫לאתר גם כמויות קטנות‬
‫‪ .2‬השיטה כמותית‪ RT PCR :‬היא שיטה חצי כמותית כי מה שמודדים הוא עוצמת ועובי ה"בנד"‬
‫באלקטרופורזה‪ .‬ב‪ ,qRT-PCR‬נמדדת ה‪ CT-‬כלומר מספר המחזור בו רמת הקרינה הזוהרת‬
‫הנפלטת עוברת סף מסוים שנקבע עבור התהליך‪ .‬על מנת לדעת במדויק את כמות הביטוי‪ ,‬יש‬
‫לבצע ניסוי מקדים‪ :‬לבצע‪ qPCR‬עם כמויות ידועות של ‪ DNA‬או ‪ ,cDNA‬ליצור גרף שציר ‪ Y‬שלו‬
‫הוא רמת הקרינה הזוהרת הנרשמת במכשיר מעל ה‪ CT-‬וציר ‪ X‬הוא כמויות ה‪ - DNA-‬זהו עקום‬
‫כיול‪ .‬ניתן אחרכך להציב בערך ‪ Y‬של משוואת הגרף את ערך הקרינה הזוהרת שהתקבלה בניסוי‬
‫ולקבל לפי חישוב ‪ X‬מתוך המשוואה את כמות ה‪ cDNA‬כלומר ערך כמותי של הביטוי‪.‬‬
‫‪ .3‬השיטה יותר מדויקת ‪ -‬ניתן לקבל על‪-‬ידי שימוש בגלאי מולקולרי פלורוסצנטי ‪ Taq-Man‬ערך‬
‫קרינה הנפלטת רק משכפול המקטע המבוקש ולא בגלל תוצרי לוואי שונים שיכולים להיווצר‬
‫ב‪.PCR‬‬

‫ד‪ .‬בשיטת ‪ , quantitave RTPCR - qRtPCR‬משתמשים בסמן פלורוסצנטי‪ .‬ניתן להשתמש‬

‫בסמן פלורוסצנטי סייבר גרין או ב‪.TaqMan-‬‬
‫לפניכם טבלה ובה משפטים המתארים כל אחת משיטות הסימון‪.‬‬

‫ד‪ .1.‬רישמו ‪ +‬בעמודה המתאימה לשיטת הסימון שהמשפט מתאר‪ 1x5( .‬נק')‬
‫ד‪ .2.‬בהתאם לסימון בסעיף הקודם‪ ,‬רישמו האם המשפט מתאר יתרון או חיסרון של השיטה‬
‫(‪ 1x5‬נק')‬

‫יתרון או‬ ‫סימון‬ ‫סימון‬ ‫המשפט‬

‫חיסרון‬ ‫בטאקמן‬ ‫בסייבר‬
‫גרין‬

‫יתרון‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫פולט קרינה זוהרת‬

‫יתרון‬ ‫‪+‬‬ ‫פולט קרינה זוהרת כאשר רצף הגלאי מתפרק‬

‫חיסרון‬ ‫‪+‬‬ ‫פולט קרינה זוהרת כאשר נקשר לכל ‪ DNA‬דו‪-‬גדילי‬

‫יתרון‬ ‫‪+‬‬ ‫מסמן רק את המקטע המוגבר בין התחלים‬

‫חיסרון‬ ‫‪+‬‬ ‫יש לדעת את הרצף שעל‪-‬פיו בונים את הגלאי ולהכין את‬
‫הגלאי מראש‬

‫החוקר בדק בשיטת ‪ qRTPCR - Realtime PCR‬את ביטוי הגן ‪ YY‬ב ‪ 5‬סוגי תאים על מנת‬
‫למצוא את סוג התאים המבטאים אותו ברמה הגבוהה ביותר כך שניתן יהיה להפיק מהם את החלבון‬
‫‪ YY‬בכמויות גדולות‪ .‬החוקר ביצע באופן תקין את שלבי השיטה וקיבל את התוצאות בגרף הבא‪:‬‬
‫ד ‪ .‬איזה מהתאים ‪ 1-5‬הוא בעל רמת הביטוי הגבוהה ביותר של הגן ‪ ?YY‬נמקו את קביעתכם תוך‬
‫התייחסות למושג "ערך הסף" ( ‪ 5‬נק')‬

‫תשובה‪ :‬התאים בדגימה ‪ .1‬הקרינה עברה את ערך הסף (‪ )CT‬בתאים אלה במספר מחזורי‬
‫ה‪ PCR-‬הנמוך ביותר (‪ 25‬מחזורי שכפול ב‪ ,)PCR-‬כל יתר התאים הגיעו ל‪ CR‬במספר מחזורים‬
‫גבוה יותר‪ .‬ככל שמספר המחזורים נמוך יותר עד הגעה ל‪ ,CT‬משמע בדגימה היתה כמות ‪cDNA‬‬
‫(כלומר ‪ )mRNA‬גדולה יותר‪ .‬כמות ‪ mRNA‬מעידה על רמת ביטוי הגן ‪ -‬כמות גדולה של ‪mRNA‬‬
‫מבטאת רמת ביטוי גבוהה של הגן‪.‬‬

‫(‪ 22‬נק')‬ ‫שאלה מס' ‪3‬‬

‫א‪ .‬אנזימי הגבלה ומערכת קריספר הם דרכים בהן החיידק חותך ‪ DNA‬זר החודר לתוכו ‪ .‬הסבירו‬
‫כיצד בניגוד לאנזימי הגבלה‪ ,‬מערכת קריספר "זוכרת" ‪ DNA‬זר שחדר לחיידק‪ 4( .‬נק')‬

‫תשובה‪ :‬אנזימי ‪ CAS1‬ו‪ CAS2-‬חותכים ואוספים מקטעי ‪ DNA‬זר ‪ ,‬בטבע ‪ DNA‬זר מקורו‬
‫בבקרטיופאג'ים‪ ,‬ומכניסים אותם כספייסרים בין רצפים פולינדרומים באיזור קריספר בגנום‬
‫החיידק‪ .‬הספייסרים והרצפים הפולינדרומים מתועתקים‪ ,‬נחתכים למקטעים כשכל אחד מכיל‬
‫רצף ‪ RNA‬של ספייסר (כלומר מבקטריופאג') ורצף של ‪ RNA‬שמתקפל למבנה "ראש סיכה"‬
‫(‪ tracRNA‬ו‪ .)* crRNA-‬ה‪ RNA‬מתחברים לאנזים ‪( CAS‬באיזור קריספר בגנום יש רצפים של‬
‫גנים ‪ CAS‬המתועתקים ומתורגמים לחלבוני ‪ , ),CAS‬ויחד ‪ CAS‬ו‪ RNA‬במבנה משותף נמצאים‬
‫בתא החיידק ‪ CAS .‬נקשר ל‪" DNA‬פותח" את הגדילים ומנסה להתאים את רצף ה‪RNA‬‬
‫שמקורו בספייסר לאחד הגדילים‪ ,‬אם יש התאמה (וגם יש רצף ‪ PAM‬בסמוך להתאמה*)‪ ,‬אנזים‬
‫‪ CCAS‬חותך בשני הגדילים של ה‪ DNA‬בקצה הרצף המתאים ל‪ ,RNA‬אם אין התאמה החלבון‬
 ‫(אנזים) ‪ CAS‬עוזב את ה‪ .DNA‬בצורה כזו משקטי ‪ DNA‬של בקטריופאג'ים שתקפו בעבר את‬
‫החיידק והוא שרד את המתקפה‪ ,‬משמשים לזיהוי של מקטעי ‪ DNA‬בעלי רצפים דומים שחודרים‬
‫שוב‪ ,‬כלומר אם אותו בקטריופאג' יתקוף שוב‪ ,‬מערכת קריספ בעזרת המנגנון שתואר תזה את‬
‫רצפי ה‪ DNA‬שלו ותחתוך אותם כלומר הבקטריופאג' ייפגע‪-‬יושמד‪.‬‬

‫ב‪ .‬לצורך מחיקת גן מתוך גנום‪ ,‬השימוש באנזימי הגבלה לא תמיד מאפשר לחתוך במדויק רק את‬
‫המקטע הרצוי‪ .‬הסבירו מדוע (‪ 4‬נק')‬

‫תשובה‪ :‬חיתוך בעזרת אנזימי הגבלה נעשה באמצעות רצפים פולינדרומים שהם אתרי הכרה‬
‫לאנזים הגבלה הנמצאים בסמיכות לגן שמבקשים לחתוך‪ .‬לא תמיד קיים רצף פוינדרומי מתאים‬
‫לאנזים הגבלה בדיוק במקום בו נדרש החיתוך‪.‬‬

‫להלן מרכיבים של שיטת ‪ CRISPR‬המיושמת בהנדסה גנטית‪:‬‬

‫‪ -‬רנ"א מדריך (‪)gRNA‬‬
‫‪ -‬אנזים קאס ‪)Cas9( 9‬‬

‫ג הסבירו מה תפקידו של כל מרכיב בטכנולוגיית קריספר לצורך עריכה גנטית‪ 6( .‬נק')‬

‫תשובה‪ :‬רנא‪-‬מדריך מוביל את האנזים‪-‬חלבון קאס לרצף הדנא המבוקש‪ ,‬וחלבון קאס‪ 9‬חותך את‬
‫הרצף של הדנא שמתאים לרנא‪-‬מדריך‪.‬‬

‫ד‪ .‬מוטציות מסוגים שונים גורמות לפגמים גנטיים המובילים למחלות‪ .‬ידועים שני סוגי מוטציות‬
‫למחלה מסויימת‪:‬‬
‫מוטציה מסוג ראשון‪ :‬הגן עצמו מופיע במספר רב של עותקים בגנום במקום בשני עותקים בלבד‪.‬‬
‫מוטציה מסוג שני‪ :‬מספר קטן של נוקלאוטידים בגן מוחלף בנוקלאוטידים אחרים‪.‬‬

‫ד‪ .1.‬הסבירו כיצד ניתן בעזרת מרכיבי מערכת קריספר לתקן את הפגם הגנטי מהסוג הראשון‬
‫(‪ 4‬נק')‬

‫תשובה‪ :‬אנזים (חלבון) קאס‪ 9‬חותך את הדנא שמתאים לרצף של ‪-RNA‬מדריך‪ .‬את השבר‬
‫מנסים לתקן אנזימי תיקון ‪ DNA‬שתמיד יש בכל תא‪ .‬תיקון של שברים ב‪ DNA‬מאופיינים בהחדרת‬
‫נוקלאוטידים באופן אקראי למקום של השבר כלורמר איחוי "רשלני" של השבר ב‪ ,DNA‬כלומר‬
‫יצירת מוטציות אקראיות במקום בו "ותקן" השבר בגדילים‪ .‬מוטציות כאלה יכולות לגרום למחיקת‬
‫גן כלומר לגרום לרצף להיות פגום עד כי כך שהחלבון שיווצר לא יהיה תקין ולא יתפקד בתא‪.‬‬
‫אפשרות נוספת היא להוביל את הרנא‪-‬מדריך למקום של הפרומוטר כל שהאנזים קאס‪ 9‬יחתוך‬
‫ברצף הפרומוטר‪ ,‬והמוטציות ישבשו את רצף הפרומוטר כך שלא יאפשר קישור של האנזים‬
‫המתעתק ‪-RNA‬פולימראז ולא יוכל להתקיים תיעתוק של הגן‪.‬‬

‫ד‪ . .2.‬על מנת לתקן את המוטציה מהסוג השני‪ ,‬נדרש להוסיף מרכיב נוסף לטכנולוגיית קריספר‪.‬‬
‫מהו מרכיב זה‪ ,‬וכיצד ניתן לתקן את הפגם הגנטי מהסוג השני ? (‪ 4‬נק')‬
 ‫תשובה‪ :‬המרכיב הנוסף שיש להוסיף הוא מקטע ‪ DNA‬תקין אשר בקצוותיו רצפים חופפים לרצף‬
‫באיזור המוטציה‪ .‬לאחר חיתוך על ידי האניזם קאז‪ ,9‬במידה ויש רצפים מתאימים למקום בו קיים‬
‫השבר‪ ,‬יש סיכוי רב שאנזימי התיקון יחדירו את הרצף המתאים והתקין למקום של השבר וכך‬
‫תתוקן המוטציה‪.‬‬

‫(‪ 15‬נק')‬ ‫שאלה מס' ‪4‬‬

‫מוטציה בגן סרטנין גורמת להתמרה סרטנית‪ .‬החוקרת ביקשה לאתר תאים בהם התרחשה מוטציה‬
‫בגן סרטנין‪ .‬ניתן לבדוק מוטציה בעזרת ‪ PCR‬על‪-‬פי הפירוט הבא‪ :‬מתכננים תחל אחד המשלים‬
‫לאתר המוטציה‪ .‬התחל השני מתחבר לאזור תקין בגן‪ .‬אם לאדם יש מוטציה שני התחלים יתחברו‬
‫ונקבל תוצר הגברה ב‪ ,PCR-‬ואם לאדם אין מוטציה תחל אחד לא יתחבר ולא יתבצע שכפול ולכן לא‬
‫נקבל תוצר‪ .‬החוקרת בחנה שלושה סוגי תאים (‪ )A-C‬והריצה את התוצאות בג'ל אלקטרופורזה‪.‬‬
‫התוצאות מוצגות באיור ‪ 1‬לשאלה‪.‬‬

‫א‪ .‬באיזה מהתאים לא התרחשה מוטציה? נמקו את תשובתכם (‪ 5‬נק')‬

‫תשובה‪ :‬מוטציה לא התרחשה בתאים ‪ .B‬ניתן להבין זאת כי לא היה "בנד" באלקטרופורזה המעיד‬
‫על שכפול הגן סרטנין‪ .‬היות ועל פי נתוני השאלה‪ ,‬החוקרת יצרה פריימר אחד מתאים בדיוק‬
‫לאתר המוטציה‪ ,‬במידה ולא הייתה הגברה (שכפול) ב‪ ,PCR-‬המשמעות היא שהפריימר המטונטי‬
‫לא התחבר ‪ ,‬ולא התבצה הגברה ב‪ PCR-‬ומכאן שהרצף של הגן תקין‪.‬‬

‫לאחר שהחוקרת איתרה את התאים בהם התרחשה המוטציה‪ ,‬ביקשה החוקרת לבדוק את רמת‬
‫הביטוי של הגן בשתי שיטות‪ qPCR-Realtime PCR :‬ו‪.RT-PCR-‬‬
 ‫החוקרת קיבלה תוצאות משתי הבדיקות שהריצה‪ .‬התוצאות מוצגות באיור ‪ 2‬לשאלה‬

‫שיטה ‪A‬‬

‫ערך ‪Ct‬‬ ‫סוג‬

‫התא‬
‫‪50‬‬ ‫א‬
‫‪25‬‬ ‫ב‬

‫ב‪ . 1.‬איזו מהשיטות הינה שיטה ‪ A‬ואיזה מהשיטות הינה שיטה ‪ ( ?B‬שלוש נק')‬

‫תשובה‪ :‬שיטה ‪ A‬היא ‪ qRTPCR‬או ‪ ,real-time PCR‬ושיטה ‪ B‬היא ‪RT-PCR‬‬

‫ב‪ .2‬באיזה מהתאים הביטוי גבוה יותר בכל אחת מהשיטות? ( ‪ 3‬נק')‬

‫תשובה‪ :‬בשיטה ‪ - A‬תאים ב (ככל שערך ה‪ CT‬נמוך יותר‪ ,‬המשמעות היא ביטוי גבוה יותר)‬
‫בשיטה ‪ B‬תאים ‪( 2‬ככל שה"בנד" עבה יותר‪ ,‬המשמעות היא ביטוי גבוה יותר)‬

‫ב‪ .3‬התאימו את סוג התא משיטה ‪( A‬א או ב) לסוג התא משיטה ‪( B‬תא ‪ 1‬או תא ‪( )2‬ארבע נק')‬

‫תשובה‪ :‬בשיטה ‪ :A‬תאים א הם תאים ‪ 1‬בשיטה ‪.B‬‬

‫ותאים ב' משיטה ‪ A‬הם תאים ‪ 2‬משיטה ‪B‬‬

‫(‪ 10‬נק')‬ ‫שאלה מס' ‪5‬‬

‫א‪ .‬צפו באיורים ‪ 1‬עד ‪ 3‬שלפניכם‪ .‬באיורים מוצגים באופן סכמתי שלבים בתהליך ה‪ ( .PCR-‬שש נק')‬
 ‫איורים ‪ 1-3‬לשאלה ‪5‬‬

‫שלב ‪3‬‬ ‫שלב ‪2‬‬ ‫שלב ‪1‬‬

‫‪ 94-95‬מעלות צלזיוס‬ ‫‪ 94-95‬מעלות צלזיוס‬ ‫‪ 94-95‬מעלות צלזיוס‬

‫‪ 72‬מעלות צלזיוס‬ ‫‪ 72‬מעלות צלזיוס‬ ‫‪ 72‬מעלות צלזיוס‬
‫‪ 55-62‬מעלות צלזיוס‬ ‫‪ 55-62‬מעלות צלזיוס‬ ‫‪ 55-62‬מעלות צלזיוס‬

‫בחרו‪ ,‬בכל איור את הטמפרטורה המתאימה לכל שלב‪ ,‬וסמנו אותה בקו תחתון‬

‫ב‪ .‬לפניכם איור ‪:‬‬

‫איור לסעיף ב שאלה ‪5‬‬

‫מה מתואר באיור ? בחרו באפשרות הנכונה‪ 4( :‬נק')‬

‫תיאור תקלה טכנית במכשיר ה‪ PCR-‬ועקב כך הרס הגדיל החדש שניבנה‬ ‫‪.I‬‬
‫אי התאמה בכיווניות של הפריימרים (תחלים) ועקב כך בנייה לא נכונה של הגדילים‬ ‫‪.II‬‬
‫תיאור מנגנון סימון פלורוסצנטי ב‪ qPCR‬של הריסת מולקולת סייבר גרין ושיחרור קרינה‬ ‫‪.III‬‬
‫תיאור מנגנוןו סימון פלורוסצנטי ב‪ qPCR‬של הריסת הגלאי המולקולרי ושיחרור קרינה‬ ‫‪.IV‬‬

‫בידקו שוב את תשובותיכם ‪ ,‬ודאו כי עשיתם את המיטב‬

‫ליאורה‬