‫מערכות הגנה וחיסון – איריס גרשון‬

‫חיסון – מערך ההגנה בגוף‬ ‫‪.1‬‬

‫מערך הגנה ראשון‬

‫לגוף מספר קווי הגנה מפני רוב המחלות והאנטיגנים הזרים שחודרים לגופנו‪ .‬העור הוא קו‬
‫ההגנה הראשי של הגוף‪.‬‬
‫השכבה החיצונית של העור נקראת אפידרמיס והיא בנויה מתאי אפיתל צפופים והדוקים מאוד‬
‫אלה לאלה‪ .‬שכבת האפידרמיס מונעת כמעט לחלוטין איבוד מים וחדירה של חומרים שונים‬
‫לגוף‪ .‬כמו כן‪ ,‬בלוטות מתחת לאפידרמיס (ֵח ֵלב וזיעה) מפרישות הפרשות חומציות אל פני העור‬
‫המעכבות התרבות של חיידקים ופטריות טפיליות על העור‪ .‬במידה ונגרם נזק לעור (כמו כוויה)‪,‬‬
‫ישנה סכנה של זיהום ע"י מיקרואורגניזמים ושל איבוד מים‪ .‬לכן הטיפול הדחוף ביותר הוא‬
‫כיסוי שטח הכוויה ביריעה סטרילית המונעת מגע עם האוויר והתנדפות מים‪.‬‬
‫בלוטות נוספות הנמנות עם ה"הגנה הקדמית" של הגוף הן בלוטות הדמעות והרוק‪ .‬בלוטות אלו‬
‫מכילות אנזימים הפוגעים בחיידקים מסוגים רבים ומונעים חדירתם לגוף‪.‬‬
‫צידו הפנימי של כל פתחי הגוף מצופה בתאי אפיתל המפרישים בקביעות נוזל רירי‪ .‬רקמות‬
‫האפיתל נקראות ריריות והן נמצאות באף‪ ,‬בפה‪ ,‬בצד הפנימי של העפעפיים‪ ,‬בפתחי המוצא של‬
‫השתן ושל איברי המין‪ .‬הריר המופרש מסייע להרחקת גורמים מזיקים מהגוף ומכיל חומרים‬
‫הפוגעים במיקרואורגניזמים‪.‬‬

‫מערך הגנה שני‬

‫במערך ההגנה השני של הגוף מצויים תאי הדם הלבנים מכונים גם תאים בלענים (פאגוציטים)‪.‬‬
‫תאים אלה בולעים בלא כל הבחנה כל גוף זר‪ :‬חיידקים‪ ,‬נגיפים‪ ,‬פטריות‪ ,‬אבק ועוד‪ .‬אך לא‬
‫תמיד מצליחים תאי הדם הלבנים "לגבור על הפולשים" ולעיתים החיידקים מפרישים חומרים‬
‫רעילים המסוגלים להרעיל ולהמית תאי דם לבנים‪.‬‬
‫התאים הלבנים מבחינים בין תאי הגוף לבין גורמים זרים‪ ,‬אך אינם מבדילים בין סוגים שונים‬
‫של גורמים זרים – למשל בין סוגי חיידקים‪ .‬מכיוון שאינם מסוגלים להבדיל‪ ,‬הם נקראים הגנה‬
‫לא‪-‬ייחודית‪.‬‬

‫התפתחות דלקת‬

‫את תופעת הדלקת מחוללים תאי הגוף המגיבים לפציעה ולכניסתו של חומר מזהם לגוף‪ .‬תאים‬
‫שנהרסו מפגיעה כלשהי משחררים חומרים הגורמים להתרחבות נימי דם ולימפה ולהגדרת‬
‫חדירותם‪ .‬כך דולפים נוזלים לסביבה והם גורמים לנפיחות אופיינית לדלקת‪ .‬התרחבות נימי‬
‫הדם גורמת גם לאדמומיות ולהתחממות האזור הפגוע‪.‬‬
 ‫חיסון פעיל וחיסון סביל‬

‫חיסון סביל‬ ‫חיסון פעיל‬

‫בחיסון סביל מוזרקים לאדם נוגדנים‬ ‫השיטה של החדרת נגיף מחלה‬ ‫צורת פעולה‬
‫שנוצרו בגופו של יצור אחר (בדר"כ‬ ‫מוחלש לגוף נקראת חיסון פעיל‪.‬‬
‫סוס) בעת מחלה‪ .‬החיסון יעיל‬ ‫בשיטה זו מפעילים את מערכת‬
‫במקרים של צורך מיידי בנוגדנים‪ ,‬כמו‬ ‫החיסון וגורמים לה להגיב בהתאם‬
‫למשל במקרה של הכשת נחש (ולכן‬ ‫לתהליך של התרבות תאים‪ ,‬הופעת‬
‫תאים יוצרי נוגדנים ותאי זיכרון‪ .‬ברוב כאשר מכיש אותך נחש‪ ,‬יש לזכור‬
‫העולם נהוג לחסן תינוקות נגד מחלות כיצד נראה כדי שיוכלו להכין חיסון‬
‫מתאים)‪.‬‬ ‫רבות בשיטה זו‪.‬‬
‫מהירות פעילותו עולה על קצת‬ ‫הקדמת המחלה ויצירת חיסון בגוף‬ ‫יתרונות‬
‫התגובה החיסונית וייצור הנוגדנים‪.‬‬ ‫לפני שהוא יחלה במחלה‪.‬‬
‫זוהי הדרך היחידה לעזור לאדם‬ ‫הזרקת הנגיף המוחלש לא גורמת‬
‫החולה במחלה שלא חוסן נגדה‪.‬‬ ‫לחולי במחלה אלא רק מסייעת‬
‫ביצירת נוגדנים תוך שלושה שבועות‪.‬‬
‫החיסון יעיל באופן זמני בלבד‬ ‫ישנו סיכוי של תופעת לוואי שהיא‬ ‫חסרונות‬
‫והנוגדנים לא נשארים בגוף‪.‬‬ ‫החולי במחלה ובמקרה של מחלות‬
‫זיכרון חיסוני יעיל לטווח קצר‪.‬‬ ‫קטלניות זה מסוכן מאוד‪.‬‬
‫החיסון אינו יעיל בטווח המיידי‪.‬‬

‫זיכרון חיסוני‬
‫שתי התכונות הייחודיות של מערכת החיסון הן הייחודיות והזיכרון‪.‬‬
‫הייחודיות נובעת מקיומם של הקולטנים שבאמצעותם מגיבים לימפוציטים רבים באופן ייחודי‬
‫ויעיל רק כנגד האנטיגן שהוא מזהה‪.‬‬
‫הזיכרון נובע מכך שבמהלך התגובה נגד האנטיגן‪ ,‬נוצרים תאי זיכרון‪ .‬כאשר נכנס לגוף אנטיגן‬
‫שכבר חדר אליו בעבר‪ ,‬תאי הזיכרון מזעיקים את כל מערך התגובה וההתארגנות לתגובה‬
‫מהירה פי כמה וכמה מכפי שהייתה במפגש הראשון‪.‬‬
‫זהו למעשה ההסבר לעובדה שאדם אשר חלה פעם אחת באבעבועות או באדמת לא יחלה‬
‫במחלה זו שוב‪.‬‬
‫הייחודיות מאפיינת גם את פעולת הנוגדנים המיוצרים ע"י לימפוציטים מסוג ‪ .B‬כל שבט‬
‫לימפוציטים מסוג ‪ B‬בעל קולטנים לאנטיגן מסוים יוביל ליצירת נוגדנים נגד אותו אנטיגן בלבד‪.‬‬
‫ההמחשה לכל זה היא העובדה שבפעם הראשונה שבה חודר אנטיגן זר לגוף ישנו ריכוז קטן‬
‫(יחסית) של נוגדנים ופעם השנייה יש הרבה יותר‪.‬‬

‫תגובת החיסון הייחודית‬

‫כאשר חודר לגוף וירוס כלשהו או כל אנטיגן זר‪ ,‬מתפתחת כנגדו תגובה חיסונית ייחודית‪.‬‬
‫תא בלען בולע חלק מהוירוסים וחלק אחר מצליח להגיע עם זרם הדם לאיבר כלשהו‬ ‫‪.1‬‬
‫ותוקף אותו‪.‬‬
‫תא בלען מציג את האנטיגן הזר על קרומו ומפעיל לימפוציט (תא לבן) מסוג ‪ T‬שיוצר‬ ‫‪.2‬‬
‫הפעלה של‪:‬‬
‫א‪ .‬יצירת נוגדנים ייחודיים לאנטיגן ע"י תא לבן מסוג ‪.B‬‬
 ‫ב‪ .‬תא לבן מסוג ‪ T‬רעלני המייצר חומרים רעלניים הפועלים על התאים הנגועים‬
‫בוירוס‪.‬‬

‫השילוב בין א' ו‪-‬ב' מחסל את כל הוירוסים הקיימים בגוף‪.‬‬

‫‪ .1‬במקביל נוצרים מתאי ‪ T‬ומתאי ‪ B‬תאי זיכרון ייחודים למחלה‪.‬‬
‫לאחר זמן‪ ,‬אותו תא בלען שהפעיל את כל המערכת‪ ,‬מפעיל תא ‪ T‬דכאן שמדכא את‬ ‫‪.2‬‬
‫יצירת הנוגדנים‪ ,‬הרעלנים ותאי הזיכרון‪.‬‬
‫בסיכומו של דבר נשארים תאי הזיכרון למחלה כך שבפעם הבאה שתחדור לגוף מחלה זו‪,‬‬
‫התגובה נגדה תהיה מהירה יותר‪ ,‬חזקה יותר ולא תהיה מחלה‪.‬‬

‫מושגים בסיסיים‬ ‫‪.2‬‬

‫מערך הגנה קדמי‪ -‬מונע חדירת גורמים זרים לגוף‪ :‬העור הוא קו ההגנה הראשי‬ ‫‪.1‬‬
‫של הגוף‪ ,‬בלוטות הדמעות ובלוטות הרוק מפרישות חומרים הפוגעים‬
‫בחיידקים‪ ,‬הריריות מגינות על פתחי הגוף‪.‬‬
‫מערך הגנה שני‪ -‬תאי דם לבנים בולעים גופים זרים‪ :‬התאים הבלעניים‬ ‫‪.2‬‬
‫מעורבים בהופעת דלקת‪" ,‬שבטים" של לימפוציטים מזהים אנטיגנים שונים‪,‬‬
‫הלימפוציטים מזהים אנטיגנים ומגיבים בשתי דרכים שונות(תאי ‪ B‬ותאי ‪.)T‬‬
‫לימפוציטים מסוג ‪ – B‬תאים משבט מסויים מזהים אנטיגן שחדר לגוף‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫בעקבות הזיהוי התאים מתרבים בחלוקות תא מהירות‪ .‬נוצרים תאים רבים‬
‫מאותו השבט‪ .‬רוב התאים החדשים מייצרים נוגדנים‪ .‬הנוגדנים מופרשים‬
‫מהתאים לדם‪ ,‬הם משתקים אנטיגנים‪ .‬הפעילות נגד האנטיגן מתרחשת בנוזלי‬
‫הדם והלימפה ומכונה "תגובה בנוזל"‪ .‬מתקצת התאים החדשים הופכים לתאי‬
‫זיכרון‪ .‬אם אותו אנטיגם יחדור שנית לגוף‪ ,‬הם יזהו אותו במהירות ויגיבו‬
‫במהירות באמצעות יצירת נוגדנים כנגדו‪.‬‬
‫לימפוציטים מסוג ‪ – T‬תאים משבט מסויים מזהים תאים בלעניים שבלעו‬ ‫‪.4‬‬
‫אנטיגן או תא נגוע בנגיף‪ .‬בעקבות הזיהוי‪ ,‬התאים מתרבים בחלוקות מהירות‪.‬‬
‫נוצרים תאי בת רבים מאותו השבט‪ .‬חלק מהתאים החדשים תוקפים תאי גוף‬
‫אחרים הנגועים באנטיגן וממיתים אותם‪ .‬תאי ‪ T‬אחרים מסייעים לתאים‬
‫ההורסים ולתאי ה‪ .B-‬הפעילות נגד האנטיגן מתרחשת במגע ישיר בין התאים‬
‫ומכונה "תגובה תאית"‪.‬‬