Professional Documents
Culture Documents
עבודה בחלמיש אמיתי תמיר
עבודה בחלמיש אמיתי תמיר
עבודה בחלמיש אמיתי תמיר
היום אני חוזרת הביתה .שנים כבר שלא ראיתי את הבית ,את
המשפחה ,החברים את אבא ואמא שלי .הכל התחיל אי שם בגיל ,15
גדלתי במשפחה דתייה ואף פעם לא הייתי מרדנית .אבל מתישהו
הרגשתי שכבר הכל סוגר עליי ,הדת הייתה לי כבדה מדי והרגשתי
שאני לא יכולה יותר ,בדיוק אז גיליתי על תנועת הפאנקיסטים,
הזדהיתי כל כך עם הדרך שלהם ואחרי זמן קצר החלטתי שאני
מצטרפת אליהם .לא ידעתי איך ההורים שלי יגיבו בתור אנשים דתיים
אז חיכיתי ללילה ועזבתי בלי שאף אחד הרגיש ,הצטרפתי לקבוצת
פאנקיסטים בארץ ובמשך 3שנים הרגשתי מאושרת וחופשיה.
התנועה הזאת התאימה לי בדיוק והרגשתי שאני יכולה להיות מי
שאני סוף סוף עם חברים אמיתיים שמזדהים איתי בדיוק .אבל ככל
שהזמן עבר והקשר עם ההורים שלי היה רק שיחת טלפון או איזה
מכתב פעם בהרבה זמן הרגשתי שזה יותר ויותר חסר לי ,השולחן
של שבת ,אמא מדליקה נרות וגם ,התגעגעתי למשפחה שלי פשוט.
עבר חודש מאז שהגיעו המחשבות והחלטתי שזהו ,אני חוזרת
הביתה .אחרי כל כך הרבה זמן שוב הייתי בשכונה שלי הרגשתי איך
האנשים מסתכלים עליי כאילו אני חייזר אבל כל זה לא היה אכפת לי.
הגיע הרגע ,אני עומדת מול אותה הדלת שלא נכנסתי בה כבר כמה
שנים ואז התחילו התהיות .מה אבא ואמא יגידו? אחרי כל כך הרבה
זמן .איזה מין ילדה אני? לא יצרתי איתם קשר כל כך הרבה זמן
ופתאום אחרי כמה שנים אני אופיע ככה בדלת? אולי זה צעד לא נכון
בכלל .וככה ,ברגע האחרון ,הסתובבתי והתחלתי ללכת אבל אז
פתאום שמעתי את הדלת נפתחת ,אני מסתובבת ושם עומדת אמא
שלי כולה מחייכת ובוכה ברגע אחד הרגשתי כזה חום ואהבה כלפיה
וכלפי אבא שלי שבא לחבק אותי .לא משנה מה נעשה זה לא ישנה
את ההתייחסות של ההורים כלפינו בסוף ,אנחנו משפחה ומשפחה ,
תמיד אוהבים.
חלק . 2במשפחה שלי יש דוד שיצא בשאלה .לא היה שום נתק וסבא
וסבתא שלי מתייחסים אליו באותו יחס בלי שום כעס הם אוהבים
אותו בדיוק כמו מקודם ,הוא הבן שלהם והם תמיד יאהבו אותו.