‫אבחון והערכה בטיפול‬

‫באמנות‬
‫קרן שבתאי ארנון‬
 ‫אבחון והערכה בטיפול‬
‫באמנות‬
https://he.padlet.com/kerenarnon/3s9or8l098ytxt5x
‫פדלט‬
 ‫אבחון והערכה‬

‫אסוציאציות?‬
‫ניסיון אישי ?‬
‫ניסיון מהסמינר קליני?‬
‫אבחון והערכה בטיפול באמנות‬
‫‪-‬סיליבוס מטרות הקורס ‪:‬‬
‫הכרות עם גישות לאבחון והערכה בטכניקות של טיפול באמנות‬
‫‪-‬לימוד תיאורטי והתנסות יצירתית‪-‬חווייתית‪,‬‬
‫‪- -‬כלים להתבוננות‪ ,‬הכרה ותובנה מעמיקה של המטופל‪,‬‬
‫באמצעות ניתוח תהליכי היצירה‪ ,‬התוצרים‪ ,‬החומרים‬
‫והאינטראקציה‬
‫‪ -‬התבוננות בתהליכי העברה והעברה נגדית כדרך ללמוד על‬
‫המטופל‬
‫אבחון והערכה בטיפול באמנות‬
‫‪-‬הקורס יתמקד ב‬
‫‪-‬הערכה בציור משותף (יוני שור) ככלי אינטרסוביקטיבי להערכה‬
‫הכרות עם מבחנים השלכתיים וביטויים בתחום הטיפול באמנות‬
‫ציור בית‪-‬עץ‪-‬אדם ‪ KFD , HTPP‬ציור משפחה קינטית‬
‫הערכות בתחום הטיפול באמנות‪ :‬ציור אדם קוטף תפוח מעץ‬
‫‪PPAT‬ציור ציפור בקן ‪BN -‬הערכה דיאדית ‪JPP‬ואבחון על פי ציור‬
‫הגשר‪.‬‬
‫עקרונות לכתיבת דו"ח אבחוני על פי דרישות משרד החינוך‪.‬‬
‫אבחון והערכה בטיפול באמנות‬
‫למה צריך אבחונים והערכות‬
‫מהן הסכנות שבאבחונים והערכות‬
‫סוגי אבחונים פסיכולוגיים‬
‫הערכות בטיפול באמנות‬
‫המפגש הראשון וחשיבותו הדיאגנוסטית‬
‫מהות ההתבוננות בתפקיד האבחוני והטיפולי‬
‫למה צריך אבחונים והערכות?‬
‫למה צריך אבחונים והערכות?‬
‫‪-‬הכרות עם הכוחות דרכי ההתמודדות והקשיים‬
‫‪-‬היכרות טובה יותר של אישיות הילד‬
‫‪-‬בדיקת הדיאגנוזה‬
‫‪-‬בניית תוכנית טיפולית‬
‫‪-‬יעילות בבחירת סוג הטיפול וסוג המטפל‬
‫‪-‬אפשרות לבדוק שינוי בין תחילת הטיפול לסיומו‬
‫אילו סוגי אבחונים אנחנו‬
‫מכירות?‬
‫אילו סוגי אבחונים פסיכולוגים‬
‫אנחנו מכירות?‬
‫‪-‬אבחונים כמותניים מדידים למשל בנדר‪ ,‬וכסלר‬

‫‪-‬אבחונים השלכתיים‪ -‬ההנחה שהאדם מגלה ידע‬

‫משמעותי‪ ,‬שהוא לא מודע ולא נגיש בדרכים‬
‫ישירות‪ ,‬ולכן נחוצה השלכה‪ .‬כלומר‪ -‬עקיפה של‬
‫ההגנות או של החלקים המילוליים והמודעים‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬רורשך‪TAT CAT ,‬‬
‫ציורים השלכתיים‬
‫‪HTP house tree person‬‬
‫ג'ון בק ‪1948‬‬
‫אלמנטים פורמליים כגון מיקום‪ ,‬הצללות‪ ,‬איכות‬
‫מעידים על דימוי עצמי ודימוי גוף‪.‬‬

‫ציור משפחה קינטי ‪KFD‬‬

‫)‪(Burns &Kaufman, 1972‬‬
‫(צייר את משפחתך כולל‬
‫עצמך עושים משהו)‬
 ‫הערכות בטיפול באמנות‬
‫מבוססות אמנות‬
‫גישות מובנות‬
‫אדם קוטף תפוח מעץ‪ -‬לינדה גאנט על פי לוואנפלד‪.‬‬
‫‪ Hays & Lyons, 1981‬ציור הגשר‪-‬‬
‫קן ציפורים‪ -‬דונה קייזר‬
‫פיסול אם מחזיקה ילד‪-‬מיכל בת אור‬
‫הערכות בטיפול באמנות‬
‫מבוססות אמנות‬
‫גישות לא מובנות‬
‫התנהלות פתוחה בסטודיו ( ג'ודי רובין)‬
‫התבוננות באופן השימוש בחומרים ( אדית קרמר)‬
‫הערכה וטיפול גישות משולבות‬
‫ציור ‪ 8‬משבצות לינור שטיינהארט‬
‫הערכת אלינור אולמן‬
‫ציור משותף יוני שור‬
‫שילוב קליני ומחקרי‪ JPP-‬הערכה דיאדית תמי גברון‬
 ‫הערכות בטיפול באמנות‬
‫בטרייה –תהליך הערכה סדרתי באמצעות‬
‫אמנות‪ -‬קשיים כוחות ופוטנציאל‬
‫הערכה אולמן ‪UPAP‬‬
‫‪DDS‬‬
‫ציור חופשי‪ ,‬ציור עץ‪ ,‬ציור רגש‪ -‬ברי כהן ואן מיילס‪ .‬חיבור‬
‫לדיאגנוזות פסיכיאטריות‬
‫מלה בטנסקי‪ -‬הציעה סידרה לכל שלב התפתחותי‪ .‬למתבגרים‪-‬‬
‫ציור של עבר‪ ,‬הווה‪ ,‬עתיד‪.‬‬
‫הערכה משפחתית‪ -‬קויאטקובסקה ‪1967‬‬
‫ייחודם של מטפלים באמנויות כמעריכים‬
‫ומאבחנים‬

‫ההבדל המשמעותי בין ציור השלכתי פסיכולוגי לציורים בהערכות‬

‫שלנו‪ .‬הוא שלא כל דבר מסמל דבר אחר‪ ,‬אלא מתבוננים על מספר‬
‫אלמנטים פורמאליים שיכולים להצטבר לתובנה מסוימת‬
‫התבוננות באדם כמורכב ורב‪-‬ממדי‬
‫מה צריך לדעת לפני שמתחילים להעביר‬
‫הערכות מבוססות אמנות?‬
‫הכרות עם שלבי התפתחות הציור והפיסול‬
‫הכרות עם חומרים והמטפל כאמן‬
‫להיות בעלי רגישות תרבותית‪ ,‬להכיר איפיוני ציור של קבוצות‬
‫מסויימות‬
‫לדעת להפריד סימן מסמל‪( .‬אם ילדה בת ‪ 11‬מציירת דמות מקל‬
‫פרימיטיבית‪ ,‬האם זה סימן לליקוי התפתחותי או זה סמל לערך העצמי‬
‫שלה?)‬
 ‫תוקף ומהימנות‬
‫תוקף‪ -‬ההוכחה המחקרית שהאבחון בודק את מה שהוא טוען שהוא‬
‫בודק (השוואה בין שאלון מילולי לתוצאות ניתוח ציור)‪.‬‬

‫מהימנות‪ -‬דיוק הבדיקה והניתוח עד למקסימום‬

‫הוראות‪ ,‬תנאים‪ ,‬חומרים‪ ,‬ניתוח‪.‬‬
‫הסכמה בין שופטים\מבחן חוזר‬
‫מהן הסכנות שבאבחונים‬
‫והערכות?‬
‫מהן הסכנות שבאבחונים‬
‫והערכות?‬
‫לא עברנו הכשרה של מאבחנות‬
‫התייחסות לאבחון כאל ספר בישול‬
‫סטיגמות (דיאגנוזות)‬
‫טעויות‬
‫חוסר התחשבות בקבוצות תרבותיות שונות‬
‫‪-‬ניתן להסתכל על הערכה כאל צורת ארגון של‬
‫הבנה ראשונית של המטופל‪.‬‬
‫‪-‬לקחת הכול בעירבון מוגבל‪ .‬להטיל ספק‪.‬‬
‫דברים יכולים להשתנות‪.‬‬
‫‪-‬תשומת לב לשלבים התפתחותיים כגון גיל‬
‫ההתבגרות‪.‬‬
 ‫‪-‬מודעות לסכנות וליתרונות‪ -‬כבוד וצניעות‬
‫‪-‬מודעות לידע המחקרי המתחדש כל הזמן‬
‫‪-‬האבחון ‪ /‬הערכה לא רק כמקור‬
‫לאינפורמציה‪ ,‬אלא גם מראה עבור המטופלים‬
‫עצמם‪ -‬תהליך של גילוי עצמי וקבלה עצמית‪.‬‬
‫‪-‬תהליך אינטרסוביקטיבי‪ -‬המאבחן‬
‫והמאובחנים כקהל חושב ומתהווה‬
 ‫שיעור שני חזרה‬
‫אבחון והערכה בטיפול באמנות‬
‫למה צריך אבחונים והערכות‬
‫מהן הסכנות שבאבחונים והערכות‬
‫סוגי אבחונים פסיכולוגיים‬
‫הערכות בטיפול באמנות‬
‫המפגש הראשון וחשיבותו הדיאגנוסטית‬
‫מהות ההתבוננות בתפקיד האבחוני והטיפולי‬
‫חשיבות הפגישה הראשונה‬
‫תומס אוגדן‪ -‬הפגישה האנליטית הראשונה‬

‫הפגישה הראשונה בטיפול באמנות‬

 ‫כיצד להתבונן?‬

‫פגישה טיפולית ראשונה‪ -‬פוטנציאל דיאגנוסטי משמעותי‪:‬‬

‫‪ .1‬אנמנזה ‪ -‬סיפור הרקע של המטופל‬
‫‪ .2‬מה אני רואה – התבוננות בערוצי המידע השונים‬
‫מה מאפשר לנו לקלוט את המטופל?‬
‫איך אנו עושים זאת בטיפול באמנות?‬
‫איך אנו מתבוננים? במה אנו מתבוננים?‬
 ‫הפגישה הראשונה‬

‫"על כל ציור להיות יצירה חדשה של הנפש‪...‬העין חייבת לשכוח כל דבר אחר שראתה‪,‬‬
‫וללמוד מחדש מהשיעור שנכחה‪ .‬העין חייבת להיחלץ מכל זיכרון ולראות את מה שהיא‬
‫מתבוננת בו כאילו הייתה זו הפעם הראשונה"‬

‫(מאנה‪ ,‬בתוך לוי‪ ,‬א‪ .)2017( .‬תשוקת המבט)‬

‫פגישה טיפולית ראשונה – פוטנציאל דיאגנוסטי משמעותי‪:‬‬

‫• מה התרשמותי הראשונית הכללית מהאדם שנכנס לחדרי זה עתה?‬

‫• איזה רגש מתעורר בי כלפיו (דחיה‪ ,‬כעס‪ ,‬שיעמום‪ ,‬או סקרנות‪ ,‬משיכה‪ ,‬חיבה‪,‬‬
‫עניין)?‬

‫• אילו סימנים מיוחדים תופסים את תשומת לבי (בהופעתו‪ ,‬בהתנהגותו‪ ,‬ביצירתו‪,‬‬

‫בדבריו‪ ,‬בתחושותיי) ?‬
 ‫מה אני רואה?‬

‫• המטפל מתבונן במטופל ובעצמו כדי ללמוד משהו אודות המטופל‪.‬‬

‫• ההתבוננות כוללת בדיקה עצמית‪:‬‬
‫• מה אני רואה?‬
‫• מה אני מרגישה‪/‬חשה?‬
‫• מה אני חושבת?‬
‫• אוגדן‪( :‬בעקבות ביון – "ללא זיכרון וללא תשוקה") המטפל צריך לשמור על עמדה של‬
‫ידיעה ואי‪-‬ידיעה בו זמנית‪.‬‬
 ‫מה אני רואה בטיפול באמנות בתוצר?‬

‫• בטנסקי‪ :‬מטפל באמנות חייב להכיר את הרבדים המרובים של מסרים חזותיים‬

‫(מבניות‪ ,‬דימויים) כשהוא משלב בין מושגים פסיכולוגיים‪ ,‬טיפול ואמנות‬

‫• עליו לסייע למטופל לקבל תפיסה מחודשת ‪ /‬חדשה על מה שהוא רואה ומתאר‬
‫(‪Betensky,M) .1977‬‬

‫• חשיבה דיאגנוסטית לאורך המפגשים לא רק בהתחלה‬

‫• ‪.‬‬
‫פגישה טיפולית ראשונה – פוטנציאל דיאגנוסטי משמעותי‬
‫בהקשר של טיפול באמנות ‪:‬‬
‫• המקום היחידי בו אפשר להתחיל הוא המקום בו הילד נמצא (עמ ‪)49‬‬
‫התאמת ההתערבות לרמת החרדה‪ ,‬רמת הבטחון העצמי‪,‬‬
‫רמת הארגון הפנימי של הילד ושיתוף הפעולה‬
‫(שטיינהרט ( ‪ )2004‬שש נקודות התחלה בטיפול באמנות)‬
‫סקוויגל בתהליך הערכה בבית חולים פסיכאטרי ( פוסיידק רייזנר‪)1996 ,‬‬

‫שאלות על אקטיביות בתהליך ההערכה מול תהליך הטיפול‬

‫פגישה טיפולית ראשונה – פוטנציאל דיאגנוסטי משמעותי‬
‫בהקשר של טיפול באמנות ‪:‬‬
‫• " מטרתנו בפגישה הראשונה לפתח נינוחות בשימוש בחומרי אמנות ולעודד את‬
‫הילד לקבל את יכולתו הגרפית והדימויים אותו הוא יוצר‪ .‬כדי שהעבודה תתחיל‬
‫בהקדם האפשרי על המטופל להעריך את צרכי הילד ולבחור עבורו נקודת התחלה‬
‫מתאימה‪ ...‬שימוש בוריאציות שונות היכולות לעזור ביצירת קשר" ( עמ ‪) 47‬‬
‫פגישה טיפולית ראשונה ‪ -‬התבוננות בחרדת המטפל‪:‬‬
‫מה כישורי כמטפלת? האם אני יכולה לטפל?‬ ‫•‬
‫האם אני יכולה לטפל באדם זה?‬ ‫•‬
‫מה יחשוב עלי המטופל?‬ ‫•‬
‫איך אדע מה לעשות?‬ ‫•‬
‫מה יקרה אם לא נסתדר?‬ ‫•‬
 ‫הפגישה האנליטית הראשונה‪ /‬תומס אוגדן‬

‫• לעיתים קרובות במפגש הראשוני מתקיימת הערכה של‬

‫צרכי המטופל‬

‫• המטרה היא‪ ,‬לפי אוגדן‪ ,‬להעריך עם איזה סוג של דרמה‬

‫הזוג האנליטי יצטרך להתמודד‬
 ‫הפגישה האנליטית הראשונה‪ /‬תומס אוגדן‬

‫• אוגדן שולל את תהליך הראיון בפגישה הראשונה‪ .‬לטענתו הפגישה‬

‫הטיפולית הראשונה היא פגישה ככל הפגישות‪ .‬אין צורך בחקירה‬
‫ובשאלת שאלות משום שזה נותן רושם מוטעה לגבי כל יתר הפגישות‬
‫ולגבי הטיפול עצמו‪.‬‬
‫• "נקודת המוצא שלי לדיון בדבר הפגישה האנליטית הראשונה היא כי אין‬
‫הבדל בין התהליך האנליטי בפגישה הראשונה לבין זה המתפתח בכל‬
‫פגישה אנליטית אחרת"‪.‬‬
 ‫הפגישה האנליטית הראשונה‪ /‬תומס אוגדן‬

‫• תפקיד המטפל הוא להקל על התפתחות אינטראקציה ולאפשר חוויה אינטימית‪ .‬אולם‬
‫האינטימיות של היחסים הטיפוליים היא "אינטימיות בהקשר של רשמיות"‪ .‬המטפל אינו‬
‫חותר להיות חבר של המטופל‪.‬‬

‫• מטפלים בתחילת דרכם חשים לעיתים דחף "לגרום למטופל להרגיש בנוח"‪...‬מטפל כזה‬
‫ייחשב כלא אדיב במובנים אחדים‪...‬זה יכול לגזול מהמטופל את ההזדמנות להציג עצמו‬
‫בפני האנליטיקאי בדרך שהוא בוחר במודע ושלא במודע‪...‬‬
 ‫הפגישה האנליטית הראשונה‪ /‬תומס אוגדן‬

‫• "האנליטיקאי הוא מושא ההעברה של המטופל עוד לפני הפגישה‬

‫הראשונה‪...‬יכול להיחוות למשל כאם המבריאה‪ ,‬באובייקט המעבר מהילדות‪,‬‬
‫כאם וכאב האדיפליים הנחשקים וכו'" ‪ -‬העברה‬

‫• "גם לאנליטיקאי יש מטופל‪...‬במחשבתו עוד לפני המפגש הראשון‪ .‬במילים‬

‫אחרות‪ ,‬לפני שהוא פוגש את המטופל‪ ,‬האנליטיקאי דולה אלמנטים‪ ,‬כגון צליל‬
‫קולו של המטופל בטלפון‪ ,‬מקור ההפניה וכו'"– העברה נגדית‬
 ‫הפגישה האנליטית הראשונה‪ /‬תומס אוגדן‬
‫• "ישנה תמיד הרגשת מתח המתלווה לציפייה לראיון הראשון‪...‬קורטוב של‬
‫חרדה‪ .‬חרדה זו מזוהה באופן מוטעה על ידי מטפלים בתחילת דרכם‪ .‬היא‬
‫נתפסת כאילו החשש הוא שהמטופל יעזוב את הטיפול; למעשה המטפל מפחד‬
‫המטופל יישאר" ‪ -‬שני אנשים חרדים בחדר‬
‫• "למרות העובדה כי חרדת ההעברה הנה הגבוהה ביותר בתקופה שלפני הריאיון‬
‫הראשון‪ ,‬איני סבור כי מתפקידו של האנליטיקאי לגרום למטופל להרגיש בנוח‬
‫בפגישה הראשונה‪ .‬להפך‪ ,‬אני מאמין כי משימתו של האנליטיקאי היא לעזור‬
‫למטופל שלא להחמיץ הזדמנות להכיר ולהבין משהו על תחושות‪ ,‬רגשות‬
‫ומחשבות ההעברה שעימם הוא נאבק‪""...‬‬
‫• אין לשלול ממנו את ההזדמנות לכתוב את שורות הפתיחה לדרמה האנליטית‬
‫שלו על ידי כך שמעמיסים עליו את נטל התכנים הלא מודעים של האנליטיקאי‬
‫עצמו‪ ,‬עוד בטרם דרך המטופל בחדר הטיפול"‬
 ‫הפגישה האנליטית הראשונה‪ /‬תומס אוגדן‬
‫שני אנשים חרדים בחדר‬
‫• חרדת המטופל‪" :‬למרות העובדה כי חרדת ההעברה הנה הגבוהה ביותר בתקופה שלפני הריאיון‬
‫הראשון‪ ,‬איני סבור כי מתפקידו של האנליטיקאי לגרום למטופל להרגיש בנוח בפגישה הראשונה‪.‬‬
‫להפך‪ ,‬אני מאמין כי משימתו של האנליטיקאי היא לעזור למטופל שלא להחמיץ הזדמנות להכיר‬
‫ולהבין משהו על תחושות‪ ,‬רגשות ומחשבות ההעברה שעימם הוא נאבק‪"...‬‬

‫• חרדת המטפל‪" :‬ישנה תמיד הרגשת מתח המתלווה לציפייה לראיון הראשון‪...‬קורטוב של חרדה‪.‬‬
‫חרדה זו מזוהה באופן מוטעה על ידי מטפלים בתחילת דרכם‪ .‬היא נתפסת כאילו החשש הוא‬
‫שהמטופל יעזוב את הטיפול; למעשה המטפל מפחד המטופל יישאר"‬
 ‫הפגישה האנליטית הראשונה‪ /‬תומס אוגדן‬
‫חשיבה אבחונית‬
‫• אוגדן מציע לכנות את הפגישה הראשונה "התייעצות" כדי לאפשר למטפל לבחון האם‬
‫יש באפשרותו וביכולתו לסייע למטופל‬

‫• חשוב שהמטפל "ינסה‪...‬לארגן את חשיבתו באופן אבחנתי במאמץ להמשיג את אופי‬

‫העבודה האנליטית שתידרש ואת אופי הקשיים שעשויים להיקרות בדרכו של הזוג‬
‫האנליטי"‪.‬‬

‫• יחד עם זאת‪ ,‬אוגדן אינו מתייחס לפגישה הראשונה כאל "תקופת הערכה" או "פאזה של‬
‫איבחון"‪ ,‬מאחר שזה מזמין פסיביות מצד המטופל (עמ' ‪.)131‬‬
 ‫התבוננות בתוצר‬
‫• מבנה‪ :‬התייחסות למבניות של היצירה‪ :‬גודל‪ ,‬קו‪-‬כתם‪ ,‬מרחקים בין אובייקטים‪ ,‬רציפות‪,‬‬
‫תנועתיות‪ ,‬מרווחים‪ ,‬קומפוזיציה‪ ,‬התייחסות למסגרת‪ ,‬גודל אובייקטים‪ ,‬צבע‪ ,‬אינטנסיביות‪,‬‬
‫דימויים‪.‬‬

‫• חוויה‪ :‬מה אני חווה כמתבוננת בתוצר המוגמר? האם יש הבדל בין החוויה‬
‫בהתבוננות מיד לאחר היצירה והתבוננות כעת‪ ,‬במרחק מסוים של זמן?‬

‫• רגש‪ :‬מה אני מרגישה כשרואה את היצירה כעת?‬

‫• מחשבה‪ :‬למשל‪ ,‬האם התוצר הזכיר לי יצירת אמנות כלשהיא? אסוציאציות?‬
 ‫התבוננות‬
‫אנו עסוקים כל העת בהתבוננות‪:‬‬
‫מתבוננים במראה‪ ,‬במיקרוסקופ‪ ,‬בטלסקופ‪ ,‬בזכוכית מגדלת‪ ,‬דרך רחפן‪ ,‬צילומי רנטגן ועוד‬
‫מיני "עיניים חכמות" שיכולות לראות מה שהעין שלנו אינה משגת – כל אלה תוצרים‬
‫שהאדם יצר כדי לשכלל ולהגדיל את כושר הראייה שלו‪.‬‬
‫וגם‪ ,‬מתעדים את לכידת המבט‪ :‬מצלמים צילומי סלפי וצילומים של אחרים‪ ,‬מעלים‬
‫תמונות‪ ,‬יוצרים סטורי‪ ,‬ומתבוננים באחרים בתכניות ריאליטי מבלי שהם רואים אותנו‪.‬‬
 ‫התבוננות‬
‫ומצד שני‪:‬‬

‫"למה אתה חושב שהתעוורנו?‬

‫אני לא יודע‪ ,‬אולי יום אחד תיוודע הסיבה‪.‬‬
‫אתה רוצה שאגיד לך מה אני חושבת?‬
‫תגידי‪.‬‬
‫אני חושבת שלא התעוורנו‪ .‬אני חושבת שאנחנו עיוורים‪.‬‬
‫מה?‬
‫עיוורים שרואים‪ ,‬כן עיוורים שגם כשהם רואים‪ ,‬הם לא רואים"‪.‬‬

‫(על העיוורון‪ ,‬סאראמגו)‬

 ‫ויניקוט – תפקיד הראי של האם‬

Pablo PicassoGirl before a MirrorParis, March 14, 1932

 ‫ויניקוט – תפקיד הראי של האם‬
‫• "בהתפתחותו הרגשית של האדם‪ ,‬מבשרי הראי הם פניה של האם" (עמ' ‪.)128‬‬
‫• "מה רואה התינוק כשהוא מסתכל בפני האם? טענתי היא שבדרך כלל התינוק‬
‫רואה את עצמו‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬האם מסתכלת בתינוק‪ ,‬ומראה פניה קשור למה‬
‫שהיא רואה שם" (עמ' ‪.)129‬‬
‫• במקרים של כשל אימהי‪ ,‬התינוקות "מסתכלים‪ ,‬ואינם רואים את עצמם"‪" .‬הדבר‬
‫הנראה הוא פני האם" המשקפים את מצב רוחה ואת נוקשות הגנותיה‪ ( .‬ניסוי‬
‫‪still face‬‬
‫• "הפסיכותרפיה אינה נתינת פירושים מחוכמים והולמים; בעיקרה היא ההשבה‬
‫ארוכת הטווח שאנחנו משיבים למטופל את מה שהוא מביא" (עמ' ‪.)133‬‬
‫תרגיל‬
‫חשיבה דיאגנוסטית בתרפיה באמנות‬
‫אבי גורן‪-‬בר‬
 ‫חשיבה דיאגנוסטית‬

‫דו השיח העצמי הפנימי‪-‬חווייתי שבין המטפל לבין עצמו נוכח‬

‫תהליך היצירה של המטופל‬

‫המחשבות שעולות בנו לרוב אינן בהכרח מידע בו יש לשתף את‬

‫המטופל באופן ישיר‬

‫חשיבה דיאגנוסטית מלמדת על כך שהמטפל "מבין" ולא רק‬

‫"מאפשר"‬
‫חשיבה דיאגנוסטית לעומת מסקנה דיאגנוסטית‬
‫חשיבה דיאגנוסטית‪ :‬חשיבה דינמית‪ ,‬יצירתית ופותחת‬
‫השערות‬
‫מסקנה דיאגנוסטית‪ :‬רדוקטיבית‪ ,‬הגיונית ומחייבת‪,‬‬
‫מתייגת את המטופל‬
‫עקרונות לחשיבה דיאגנוסטית בטיפול באמנות‬

‫• עיקרון החוויה‪ :‬מה אני מרגיש עכשיו‪ ,‬ומה חווה היוצר במהלך הולדת התוצר‬
‫האמנותי? מה אני מרגישה כשאני מתבוננת בציור?‬

‫• עיקרון ההתארגנות‪ :‬איך נעשתה העבודה על אופניה ושלביה‪ .‬כרונולוגיה של‬

‫העשייה‪ :‬כל מה שקשור לתהליך‪.‬‬

‫• עיקרון התוכן‪ :‬מה אומרת לי העבודה? אילו מסרים היא מעבירה ומהו עולם‬
‫הסמלים שבא כאן לידי שימוש?‬