‫לוגיקה למדעי המחשב ־ תרגולים‬

‫∗‬
‫ניצן פומרנץ‬
‫‪ 17‬ביוני ‪2015‬‬

‫אתר הקורס‪ :‬במודל‬

‫בשבוע הראשון התרגילים ייועלו גם ל־ ‪www.cs.tau.ac.il/~shpilka/teaching‬‬
‫לירון כהן‪) liron.cohen@math.tau.ac.il :‬לא לשלוח שאלות על החומר במייל(‬
‫שעת קבלה של לירון‪ :‬ימי ראשון ‪ ,12:30‬הנדסת תוכנה ‪ .209‬לתאם מראש במייל‪.‬‬
‫באתר הקורס במודל יש פורום; אפשר לדון שם על הכל כולל תרגילי הבית‪.‬‬
‫הקורס מתחלק לשני חלקים מרכזיים‪ :‬תחשיב הפסוקים ותחשיב הפרדיקטים‪.‬‬
‫הערות לגבי הרשימות‪ ⊂ :‬מסמן מוכל או שווה‪.‬‬

‫תוכן עניינים‬

‫‪1‬‬ ‫‪ I‬מבוא‬
‫‪1‬‬ ‫הגדרה אינדוקטיבית ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪1‬‬ ‫תרגול ‪1‬‬
‫‪2‬‬ ‫הוכחה באינדוקציה מבנית ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪1.1‬‬

‫‪3‬‬ ‫‪ II‬תחשיב הפסוקים‬

‫‪3‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫נוסחה חוקית ‪ /‬פסוק ‪W F F /‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫תרגול ‪ 2‬־ ‪18.3.15‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬
‫הצרנה ‪. . . . . . . . . . . . .‬‬‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬
‫שלמות פונקציונלית ‪. . . . . .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬
‫סמנטיקה ‪. . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫תרגול ‪ 3‬־ ‪25.3.15‬‬
‫‪7‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫מערכת הוכחה ‪. . . . HP C‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫תרגול ‪ 4‬־ ‪30.3.15‬‬
‫‪7‬‬ ‫משפט הדדוקציה ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪6.1‬‬
‫‪9‬‬ ‫עקביות ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪6.2‬‬
‫‪9‬‬ ‫מערכות הוכחה אחרות ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪7‬‬ ‫תרגול ‪ 5‬־ ‪15.4.15‬‬
‫‪11‬‬ ‫גדירות ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪8‬‬ ‫תרגול ‪ 6‬־ ‪29.4.15‬‬

‫‪14‬‬ ‫‪ III‬תחשיב הפרדיקטים‬ ‫תרגול ‪ 7‬־ ‪6.5.15‬‬

‫‪15‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ספיקות ותקפות ‪. . . .‬‬ ‫‪9‬‬ ‫תרגול ‪ 8‬־ ‪13.5.15‬‬
‫‪16‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫הצרנות ‪. . . . . . . .‬‬ ‫‪10‬‬
‫‪17‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫סגור אוניברסלי ‪. . . .‬‬ ‫‪11‬‬ ‫תרגול ‪ 9‬־ ‪18.5.15‬‬
‫‪17‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫פסוקים בצורת ‪P N F‬‬ ‫‪12‬‬ ‫)בן לי וולק‪ ,‬עד‬
‫‪19‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫המשך הצרנות ‪. . . .‬‬ ‫‪13‬‬ ‫סוף הקורס(‬
‫‪20‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫בדיקת תקפות ‪. . . . .‬‬ ‫‪14‬‬ ‫תרגול ‪ 10‬־‬
‫‪21‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫מילון עם סימן שוויון ‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪25.5.15‬‬
‫‪22‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫מערכת הוכחה ‪. . HC‬‬ ‫‪16‬‬ ‫תרגול ‪ 11‬־ ‪3.6.15‬‬

‫∗‪www.cs.tau.ac.il/~pomerantz‬‬

‫‪1‬‬
 ‫‪I‬‬ ‫חלק‬
‫מבוא‬
‫הגדרה אינדוקטיבית‬ ‫‪1‬‬ ‫תרגול ‪1‬‬

‫‪A‬־העולם‪ B ⊂ A .‬הבסיס‪ .‬קבוצת פונקציות ‪ ,F‬כך שלכל ‪ f ∈ F‬היא מהצורה ‪.f : An → A‬‬

‫הגדרה ‪ 1.1‬הסגור של ‪ B‬לפי ‪ (XB,F ) F‬היא הקבוצה המינימלית המקיימת‪:‬‬

‫‪B ⊂ XB,F .1‬‬

‫‪ .2‬סגורה תחת ‪ F‬־‬

‫‪∀f ∈ F, x1 , ..., xn ∈ XB,F ⇒ f (x1 , ..., xn ) ∈ XB,F‬‬

‫∗‬
‫}‪ A = {s, t‬היא קבוצת המילים הסופיות מעל ‪ F = {f1 , f2 } ,B = {ε, st, ts} .s, t‬כאשר‪:‬‬ ‫דוגמא‪:‬‬ ‫‪1.0.0.1‬‬

‫) ‪f1 (w1 , w2‬‬ ‫‪= sw1 w2 t‬‬

‫) ‪f2 (w1 , w2‬‬ ‫‪= w1 w2 w1‬‬

‫מה יש ב־ ‪ ?XB,F‬איך מוכיחים ש־ ‪?a ∈ XB,F‬‬

‫‪a ∈ XB,F ⇐⇒ a has a creation sequence from B in F‬‬

‫‪ .st ∈ XB,F‬יש אינסוף סדרות יצירה‪ .‬מספיק להראות אחת בשביל להוכיח‪ .‬נראה שתיים‪:‬‬

‫‪st‬‬ ‫‪.1 atom‬‬

‫‪−−‬‬ ‫‪− −−−‬‬
‫‬ ‫‪.1 atom‬‬
‫‪st‬‬ ‫) ‪.2 f1 (,‬‬

‫מילה נוספת‪sttsst ∈ XB,F :‬‬

‫‪ts‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪atom‬‬

‫‪st‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪atom‬‬
‫‪sttsst‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫)‪f2 (st, ts‬‬

‫∈ ‪?a‬‬
‫∈ ‪ .sst‬איך מוכיחים ש־ ‪/ XB,F‬‬
‫כעת נרצה להראות שאיבר ‪/ XB,F‬‬

‫‪XB,F ⊂ T ⊂ A‬‬

‫∈ ‪ :a‬נחפש תכונה ‪ ,T‬שכל האיברים בסגור מקיימים אותה והאיבר הספציפי אינו מקיים אותה‪.‬‬
‫אבל ‪/ T‬‬
‫נגדיר‬

‫‪T = w ∈ {s, t} | |w| is even‬‬

‫‬ ‫∗‬

‫‪1‬‬
 ‫הוכחה באינדוקציה מבנית‬ ‫‪1.1‬‬
‫יהיו ‪ T ,XB,F‬המקיימות‪:‬‬

‫‪B ⊂ T .1‬‬
‫‪ .2‬לכל ‪ f ∈ F‬אם ‪ a1 , ..., an ∈ T‬אז ‪f (a1 , ..., an ) ∈ T‬‬
‫אזי ‪.XB,F ⊂ T‬‬

‫נוכיח באינדוקצית מבנה שכל המילים באורך זוגי‪.‬‬

‫הבסיס‪ :‬אם ‪ || = 0, |st| = |ts| = 2‬אז ‪.B ⊂ T‬‬
‫נניח ‪ ,w1 , w2 ∈ T‬כלומר קיימים ‪ n, m ∈ N‬כך ש־‪|w1 | = 2n, |w2 | = 2m‬‬
‫אם ) ‪ w = f1 (w1 , w2‬אז ‪ w = sw1 w2 t‬ולכן )‪|w| = |s|+|w1 |+|w2 |+|t| = 1+2n+2m+1 = 2(n+m+1‬‬
‫־ כלומר מאורך זוגי‬
‫אם ) ‪ w = f2 (w1 , w2‬אז ‪ w = w1 w2 w1‬ולכן )‪ |w| = |w1 | + |w2 | + |w1 | = 2n + 2m + 2n = 2(2n + m‬־‬
‫כלומר מאורך זוגי‬
‫∗‬
‫כעת }‪ B = {aa} ,A = {a, b‬ו־} ‪ F = {f‬כאשר‪:‬‬ ‫דוגמא‪:‬‬ ‫‪1.1.0.2‬‬
‫(‬
‫‪aawb w starts with a‬‬
‫= )‪f (w‬‬
‫‪bbwa else‬‬

‫?‬
‫האם ‪ ?bba ∈ XB,F‬נוכיח שלא בעזרת אינדוקציה מבנית‪ .‬נסמן‪:‬‬

‫‪T = w ∈ {a, b} | w starts with a‬‬

‫‬ ‫∗‬

‫הבסיס‪ aa :‬מתחיל ב־‪.a‬‬

‫נניח ‪ ,w1 ∈ T‬כלומר ‪ w1‬מתחילה ב־‪.a‬‬
‫) ‪ :w = f (w1‬לפי הנחת האינדוקציה ‪w1‬מתחילה ב־‪ a‬ולכן ‪ .w = aaw1 b‬וסיימנו‪.‬‬

‫∈ ‪?aaaabbbb‬‬
‫האם ‪/ XB,F‬‬

‫})‪S = {w ∈ {a, b}∗ | #a (w) > #b (w‬‬

‫הבסיס‪.2 > 0 .aa :‬‬

‫נניח ‪ ,w1 ∈ S‬כלומר )‪.#a (w) > #b (w‬‬
‫) ‪ :w = f (w1‬אם ‪ w1‬מתחילה ב־‪ a‬אז ‪;w = aaw1 b‬‬
‫לפי הנחת האינדוקציה על ‪:w1‬‬

‫)‪#a (w) = 2 + #a (w1 ) > 1 + #b (w1 ) = #b (w‬‬

‫אם ‪ w1‬מתחילה ב־‪ b‬אז ‪ w = bbw1 a‬־ לא עובד!‬

‫צריך לחזק את ההנחה ‪XB,F ⊂ S ∩ T ⊂ S‬‬

‫‪2‬‬
 ‫‪II‬‬ ‫חלק‬
‫תחשיב הפסוקים‬
‫נוסחה חוקית ‪ /‬פסוק ‪W F F /‬‬ ‫‪2‬‬ ‫תרגול ‪ 2‬־ ‪18.3.15‬‬

‫על‪:‬‬

‫}) ‪{Pi | i ∈ N} ∪ {¬, ∧, ∨, →, ⇔, (,‬‬

‫נגדיר נוסחה חוקית באופן אינדוקטיבי‪:‬‬

‫• כל פסוק אטומי הוא נוסחה חוקית‪.‬‬
‫• אם ‪ α, β‬נוסחאות חוקיות אז גם‪ (α ◦ β) ,(¬α) :‬כאשר }⇔ ‪◦ ∈ {∧, ∨, →,‬‬

‫האם‬ ‫דוגמא‪:‬‬ ‫‪2.0.0.3‬‬

‫))) ‪(P3 → (P2 ∨ (¬P1‬‬

‫נוסחה חוקית?‬
‫‪P3‬‬ ‫‪.1‬‬
‫‪P2‬‬ ‫‪.2‬‬
‫‪P1‬‬ ‫‪.3‬‬
‫) ‪(¬P1‬‬ ‫‪.4‬‬
‫)) ‪(P2 ∨ (¬P1‬‬ ‫‪.5‬‬
‫‪(P3 → (P2 ∨ (¬P1 ))) .6‬‬
‫⇒‬

‫‪P3‬‬ ‫∨‬

‫‪P2‬‬ ‫¬‬

‫‪P1‬‬

‫האם )→ ‪ (P! P2‬נוסחה חוקית?‬ ‫דוגמא‪:‬‬ ‫‪2.0.0.4‬‬

‫טענה ‪ 2.1‬בנוסחה חוקית‪ ,‬בין כל שני פסוקים אטומיים מופיע קשר‪.‬‬

‫הוכחה‪) :‬באינדוקציה מבנית(; בסיס‪ :α = β :‬הטענה מתקיימת באופן ריק‪.‬‬
‫נניח את הטענה עבור נוסחאות ‪ .β, γ‬נפריד למקרים‪:‬‬
‫• אם )‪ :α = (¬β‬כל שני פסוקים אטומיים ב־‪ α‬הם ב־‪ β‬ולפי הנחת האינדוקציה על ‪ ,β‬יש ביניהם קשר‪.‬‬

‫• אם )‪ :α = (β ◦ γ‬יהיו שני פסוקים אטומיים ב־‪.α‬‬

‫– אם שניהם ב־‪) β‬ב־‪ ,(γ‬לפי הנחת האינדוקציה יש ביניהם קשר‪.‬‬

‫– אם אחד ב־‪ β‬והשני ב־‪ γ‬יש ביניהם ◦‪.‬‬

‫הביטוי )→ ‪ (P1 P2‬אינו מקיים את התכונה הנ"ל‪ ,‬ולכן אינו נוסחה חוקית‪.‬‬

‫‪3‬‬
 ‫הצרנה‬ ‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ .1‬אם מחר ירד גשם )‪ ,(p‬לא אבוא להרצאה )‪.(q‬‬

‫‪p → ¬q‬‬

‫‪ .2‬אצליח בבחינה )‪ (a‬רק אם אעשה את תרגילי הבית )‪.(b‬‬

‫‪a→b‬‬

‫קשר הגרירה הלוגית לא מסתיר שום משמעות של זמן‪ ,‬ולכן הגרירה היא לא בהכרח במובן של סיבה ותוצאה‬
‫לאורך זמן‪.‬‬
‫אפשר להסתכל גם על )‪ (¬b → ¬a‬אבל אז נאבד את הצורה של הטענה‪ .‬כדאי לנסות להצרין את הטענה‬
‫באופן דומה לניסוח הטענה‪.‬‬
‫‪ .3‬אם לא אצא עכשיו )‪ ,(p‬אאחר )‪.(q‬‬

‫‪¬p → q‬‬

‫נשים לב שיש דמיון גדול בין הטענה הנ"ל לטענה‪ :‬אם אצא עכשיו‪ ,‬לא אאחר‪.‬‬

‫‪p → ¬q‬‬

‫וזו הצרנה אחרת לגמרי! מומלץ להיצמד למשפט כפי שהוא כתוב ולא לתרגם אותו למה שאנו חושבים שהוא‬
‫אומר‪.‬‬

‫‪ .4‬טיעון מורכב‪:‬‬

‫• אם יוסי הגיע לתחנה )‪ (a‬והרכבת יצאה בזמן )‪ ,(b‬הוא היה פה עכשיו )‪.(c‬‬

‫‪(a ∧ b) → c‬‬

‫• יוסי הגיע לתחנה אך אינו כאן עכשיו‪.‬‬

‫‪a ∧ ¬c‬‬

‫• מכאן‪ ,‬שהרכבת לא יצאה בזמן‪.‬‬

‫‪(a ∧ b) → c, a ∧ ¬c |= ¬b‬‬

‫שלמות פונקציונלית‬ ‫‪4‬‬

‫}∨ ‪ {¬, ∧,‬שלמה פונקציונלית‬
‫}∧ ‪ {¬,‬שלמה פונקציונלית‪ ,‬כי‬

‫)‪α ∨ β ≡ ¬ (¬α ∧ ¬β‬‬

‫‪1‬מעתה נשמיט סוגריים ־ לפי כללי השמטת סוגריים שנראו בהרצאה‪.‬‬

‫‪4‬‬
 ‫נגדיר קשר דו־מקומי חדש ↓‬ ‫תרגיל‪:‬‬ ‫‪4.0.0.5‬‬

‫‪p‬‬ ‫‪q‬‬ ‫‪p↓q‬‬

‫‪t‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪f‬‬
‫‪t‬‬ ‫‪f‬‬ ‫‪f‬‬
‫‪f‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪f‬‬
‫‪f‬‬ ‫‪f‬‬ ‫‪t‬‬

‫הוכח כי }↓{‪ ,‬שלמה פונקציונלית‪ .‬נבנה בעזרתו קבוצה שלמה פונקציונלית אחרת‪:‬‬

‫‪¬α‬‬ ‫‪≡ α↓α‬‬

‫‪α∧β‬‬ ‫)‪≡ (¬α) ↓ (¬β) ≡ (α ↓ α) ↓ (β ↓ β‬‬

‫הערה ‪ 4.1‬טעות נפוצה היא לבנות את ↓ בעזרת ¬ ו־∧ למשל‪ ,‬אבל זה לא מעניין אותנו‪.‬‬

‫‪ 4.0.0.6‬תרגיל‪ :‬הוכח כי הקבוצה }⇔ ‪ {∧,‬אינה שלמה פונקציונלית‪.‬‬

‫נחפש תכונה שכל הנוסחאות מעל הקשרים האלה חייבות לקיים‪ ,‬אך יש טבלת אמת שלא מקיימת את הנוסחה‬
‫הזאת‪.‬‬

‫טענה ‪ 4.2‬בכל נוסחה חוקית מעל }↔ ‪ ,{∧,‬בכל השמה בה כל הפסוקים האטומיים יקבלו ‪ ,t‬גם הנוסחה תקבל ‪.t‬‬
‫הוכחה‪ׁׁ :‬ההוכחה באינדוקציה מבנית‪ ,‬כשמשתמשים רק בקשרים הנתונים‪.{∧, ↔} :‬‬
‫כעת ניקח טבלת אמת כלשהי שבשורה מסוימת בטבלה מקבלת רק ‪ t‬ומחזירה ‪ .f‬את טבלת האמת הזאת אי‬
‫אפשר לממש בעזרת הקשרים }↔ ‪ ,{∧,‬לפי הטענה‪.‬‬

‫סמנטיקה‬ ‫‪5‬‬ ‫תרגול ‪ 3‬־ ‪25.3.15‬‬

‫• השמה ‪ v‬מספקת פסוק ‪ α‬אם ‪ v(α) = t‬ונסמן ‪v |= α‬‬

‫• פסוק יקרא ספיק אם יש השמה המספקת אותו )קבוצת פסוקים תיקרא ספיקה אם יש השמה המספקת את‬
‫כל הפסוקים בה(‬
‫• פסוק יקרא טאוטולוגיה אם כל השמה מספקת אותו )‪(|= α‬‬
‫• פסוק יקרא סתירה אם אין השמה המספקת אותו‬

‫חשוב לשים לב להבדלים בין השימוש בתוך תחשיב הפסוקים לבין המטה־שפה )דיבור מלמעלה(‬
‫אם נאמר ש־‪ α‬אינו טאוטולוגיה זה אומר שיש השמה שלא מספקת אותו‪ .‬אבל אם ‪ α‬טאוטולוגיה ‪ ¬α‬סתירה‪.‬‬
‫כלומר טאולוגיה וסתירה אינם מושגים דואליים‪ .‬ספיקות וסתירה הם מושגים דואליים‪.‬‬

‫• פסוקים ‪ α, β‬נקראים שקולים אם לכל השמה )‪(α ≡ β) v(α) = v(β‬‬

‫• פסוק ‪ α‬נובע מקבוצת פסוקים ‪ Γ‬אם בכל השמה בה ‪ Γ‬מסתפקת‪ ,‬גם ‪ α‬מסתפקת )‪(Γ |= α‬‬

‫הערה ‪ 5.1‬תמיד נביעה היא של כל הפסוקים משמאל לסימן‪ .‬כלומר ‪ a, b |= c‬זה כמו ‪{a, b} |= c‬‬

‫הערה ‪ a |= b 5.2‬אינה בשפת תחשיב הפסוקים‪ .‬זוהי טענה‪ ,‬ועליה נוכל לומר האם היא נכונה או לא נכונה‪.‬‬

‫דוגמאות‪:‬‬ ‫‪5.0.0.7‬‬

‫טאוטולוגיות‬
‫‪α ∨ ¬α .1‬‬
‫‪α ↔ α .2‬‬
‫‪α → α .3‬‬

‫‪5‬‬
 ‫סתירות‬
‫‪.1‬‬

‫)‪¬ (α ∨ ¬α‬‬ ‫≡‬

‫}‪|{z‬‬ ‫}‪¬α ∧ ¬¬α |{z‬‬
‫}‪≡ ¬α ∧ α |{z‬‬
‫‪≡ α ∧ ¬α‬‬
‫‪Demorgan‬‬ ‫‪¬¬α≡α‬‬ ‫‪comm,‬‬

‫‪α ↔ ¬α .2‬‬
‫(‪α‬‬
‫( ־ לא סתירה‬ ‫(→‬
‫‪¬α‬‬
‫‪( .3‬‬

‫‪ 5.0.0.8‬נביעות ‪α, α ↔ β |= β‬‬

‫האם הנביעה ‪ ¬p, q → r, q ∨ p |= ¬p‬מסתפקת? כן‬

‫תכונות‪:‬‬
‫‪ .1‬רפלקסיביות‪α |= α :‬‬
‫‪Γ ⊂ Γ0 , Γ |= α‬‬
‫⇓‬ ‫‪ .2‬מונוטוניות‪:‬‬
‫‪Γ0 |= α‬‬

‫הערה ‪ 5.3‬האם ‪ α, β |= γ‬אומר אותו דבר כמו ‪ ?(α ∧ β) → γ‬לא! ‪ (α ∧ β) → γ‬הוא פסוק בשפת תחשיב‬
‫הפסוקים‪ ,‬ולבדו אין לו שום משמעות‪ |= .‬הוא במטה־שפה‪.‬‬
‫נוכל לתת לפסוק השני משמעות באופן הבא‪ α, β |= γ :‬מתקיימת אמ"מ ‪ (α ∧ β) → γ‬טאוטולוגיה‪) .‬בתרגיל‬
‫בית(‬

‫האם ‪ ?p, ¬q |= r ∨ ¬r‬צד ימין הוא טאוטולוגיה ־ נכון בכל השמה‪ .‬לכן בפרט הוא נכון בכל השמה שמספקת‬
‫את ההנחות‪ .‬טאוטולוגיה נובעת מכל דבר‪" ,‬מהקבוצה הריקה"‪.‬‬
‫‪ r ∨ ¬r |= T‬יכול להיות נכון רק עבור ‪ T‬טאוטולוגיה‪ ,‬ועבור כל טאוטולוגיה‪.‬‬
‫‪ p, ¬p |= q‬נכון לכל ‪ ,q‬כי אין אף השמה שמספקת את ‪ p‬וגם ‪ .¬p‬או באופן כללי יותר מקבוצה לא ספיקה‬
‫נובע כל דבר‪.‬‬

‫טענה ‪ Γ |= α 5.4‬אמ"מ }‪ Γ ∪ {¬α‬אינה ספיקה‪.‬‬

‫הוכחה‪ :⇐ :‬נניח ‪ .Γ |= α‬נניח בשלילה כי }‪ Γ ∪ {¬α‬ספיקה‪ .‬לכן‪ ,‬קיימת השמה ‪ v‬כך ש־}‪ .v |= Γ ∪ {¬α‬כלומר‪,‬‬
‫ ‪ v‬־ וזוהי סתירה לנביעה‪ ,‬כי כל השמה שמספקת את ‪ Γ‬אמורה לספק גם את ‪.α‬‬ ‫‪|=α‬‬
‫‪ v |= Γ‬וגם ‪ v |= ¬α‬ואז ‬
‫ ‪ v‬לכן ‪ v |= ¬α‬אבל‬‫‪|=α‬‬
‫→‪ :‬נניח ש־}‪ Γ ∪ {¬α‬אינה ספיקה‪ .‬תהא ‪ v‬השמה המספקת את ‪ .Γ‬נניח בשלילה ‬
‫אז }‪ ,v |= Γ ∪ {¬α‬בסתירה להנחה‪.‬‬

‫‪ 5.0.0.9‬תרגיל‪ :‬תהיינה ‪ A, B‬נוסחאות שיש להן פסוק אטומי משותף יחיד ‪ .P0‬הוכח כי אם )‪P0 → (A → B‬‬
‫טאוטולוגיה‪ ,‬אז ‪ P0 → ¬A‬או ‪ P0 → B‬טאוטולוגיה‪ .‬הוכחה‪ :‬נניח )‪ P0 → (A → B‬טאוטולוגיה‪ .‬נניח בשלילה‬
‫‪ P0 → ¬A‬לא טאוטולוגיה וגם ‪ P0 → B‬לא טאוטולוגיה‪ .‬לכן‪ ,‬קיימות השמות ‪ v1 , v2‬כך ש־‬

‫‪|=P‬‬
‫ ‪v1‬‬‫‪ 0 → ¬A‬‬ ‫‪|=P‬‬
‫ ‪v2‬‬‫‪ 0→B‬‬
‫⇓‬ ‫⇓‬
‫‪v1 |= P0‬‬ ‫‪v2 |= P0‬‬
‫‪v1 |= A‬‬ ‫‪|=B‬‬
‫ ‪v2‬‬‫‬

‫נגדיר השמה חדשה ‪:v‬‬

‫‪v1 (q) q appears in A‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪v(q) = v2 (q) q appears in B‬‬
‫‪‬‬
‫‪t‬‬ ‫‪else‬‬
‫‪‬‬

‫‪|=P‬‬
‫ ‪ v‬בסתירה‪.‬‬‫ואז ‪ v(A) = v1 (A) = t ,v(P0 ) = t‬ו־ ‪ .v(B) = f‬כלומר )‪ 0 → (A → B‬‬

‫‪6‬‬
 ‫מערכת הוכחה ‪HP C‬‬ ‫‪6‬‬ ‫תרגול ‪ 4‬־ ‪30.3.15‬‬

‫‪α → (β → α) :A1‬‬

‫‪(α → (β → γ)) → ((α → β) → (α → γ)) :A2‬‬

‫‪(¬β → ¬α) → (α → β) :A3‬‬
‫‪α α→β‬‬
‫‪β‬‬ ‫‪:M P‬‬

‫הערה ‪ 6.1‬באקסיומות אפשר להציב כל דבר‪ .‬ב־ ‪ M P‬אפשר להציב רק את מה שכבר ראינו שיכיח‪ ,‬ורק במבנה‬
‫המתאים‪.‬‬

‫תרגיל‪:‬‬ ‫‪6.0.0.10‬‬

‫‪α → β, β → γ ` α → γ‬‬
‫‪HP C‬‬

‫‪2‬‬

‫‪Γ‬‬ ‫‪α→β‬‬ ‫)‪(1‬‬

‫‪Γ‬‬ ‫‪β→γ‬‬ ‫)‪(2‬‬
‫‪A2‬‬ ‫))‪(α → (β → γ)) → ((α → β) → (α → γ‬‬ ‫)‪(3‬‬
‫‪A1‬‬ ‫))‪(β → γ) → (α → (β → γ‬‬ ‫)‪(4‬‬
‫‪M P2,4‬‬ ‫)‪α → (β → γ‬‬ ‫)‪(5‬‬
‫‪M P3,5‬‬ ‫)‪(α → β) → (α → γ‬‬ ‫)‪(6‬‬
‫‪M P1,6‬‬ ‫‪α→γ‬‬ ‫)‪(7‬‬

‫משפט הדדוקציה‬ ‫‪6.1‬‬

‫‪Γ ` α → β ⇐⇒ Γ, α ` β‬‬
‫‪HP C‬‬ ‫‪HP C‬‬

‫על פי משפט הדדוקציה‪ ,‬מספיק להראות בתרגיל הקודם ש־‬

‫‪α → β, β → γ, α ` γ‬‬
‫‪HP C‬‬

‫‪Γ‬‬ ‫‪α‬‬ ‫)‪(1‬‬

‫‪Γ‬‬ ‫‪α→β‬‬ ‫)‪(2‬‬
‫‪Γ‬‬ ‫‪β→γ‬‬ ‫)‪(3‬‬
‫‪M P1,2‬‬ ‫‪β‬‬ ‫)‪(4‬‬
‫‪M P3,4‬‬ ‫‪γ‬‬ ‫)‪(5‬‬

‫הערה ‪ 6.2‬נשים לב שההוכחה הקודמת קונסטרוקטיבית וזו לא‪ .‬אף על פי כן‪ ,‬הוכחת משפט הדדוקציה שראינו‬
‫הייתה קונסטרוקטיבית ומתארת אלגוריתם שמאפשר לראות בנייה‪.‬‬
‫‪2‬נסמן ב־‪ Γ‬הנחות‬

‫‪7‬‬
 ‫תהי ∗ ‪ HP C‬המערכת המתקבלת מ־‪ HP C‬על ידי החלפת ‪ A3‬באקסיומה‪:‬‬ ‫תרגיל‪:‬‬ ‫‪6.1.0.11‬‬
‫∗‪(¬β → ¬α) → ((¬β → α) → β) :A‬‬
‫‪(Γ ` ϕ ⇐⇒ Γ‬‬ ‫`‬ ‫הוכח כי ‪ HP C‬ו־ ∗ ‪ HP C‬שקולות )‪ϕ‬‬
‫‪HP C‬‬ ‫∗ ‪HP C‬‬

‫למה ‪` A∗ 6.3‬‬
‫‪HP C‬‬

‫הוכחה‪ :‬לפי משפט הדדוקציה‪ ,‬מספיק להראות ש־‬

‫‪¬β → ¬α, ¬β → α ` β‬‬
‫‪HP C‬‬

‫‪Γ‬‬ ‫‪¬β → ¬α‬‬ ‫)‪(1‬‬

‫‪Γ‬‬ ‫‪¬β → α‬‬ ‫)‪(2‬‬
‫‪A3‬‬ ‫)‪(¬β → ¬α) → (α → β‬‬ ‫)‪(3‬‬
‫‪M P1,3‬‬ ‫‪α→β‬‬ ‫)‪(4‬‬
‫‪A3‬‬ ‫)‪(¬β → ¬¬α) → (¬α → β‬‬ ‫)‪(5‬‬
‫‪` α → ¬¬α‬‬ ‫‪α → ¬¬α‬‬ ‫)‪(6‬‬
‫‪HP C‬‬

‫)‪α → β, β → γ ` α → γ(2, 6‬‬ ‫‪¬β → ¬¬α‬‬ ‫)‪(7‬‬

‫‪HP C‬‬

‫‪M P5,7‬‬ ‫‪¬α → β‬‬ ‫)‪(8‬‬

‫‪Γ ` α→β‬‬ ‫⇒‬ ‫‪Γ, α ` β‬‬

‫‪HP C‬‬ ‫‪HP C‬‬

‫‪Γ ` ¬α → β‬‬ ‫⇒‬ ‫‪Γ, ¬α ` β‬‬

‫‪HP C‬‬ ‫‪HP C‬‬

‫ואז לפי משפט הדיכוטומיה )משפט ההוכחה לפי מקרים( שהוכחנו בכיתה ־ ‪.Γ ` β‬‬
‫‪HP C‬‬

‫הערה ‪ 6.4‬כפי שעשינו בתרגיל הזה‪ ,‬אפשר להשתמש בכל טענה שהוכחנו בתוך טענות אחרות‪ ,‬כאילו כתבנו את‬
‫אותן שורות במקום המתאים‪.‬‬

‫`‬ ‫למה ‪A3 6.5‬‬

‫∗ ‪HP C‬‬

‫הוכחה‪ :‬מספיק להראות ש־‬

‫‪¬β → ¬α, α‬‬ ‫`‬ ‫‪β‬‬
‫∗ ‪HP C‬‬

‫בגלל שההוכחה של משפט הדדוקציה משתמשת רק ב־ ‪ A1 , A2‬ו־ ‪ M P‬אז היא נכונה גם עבור ∗ ‪) HP C‬בדקו!(‪.‬‬

‫‪Γ‬‬ ‫‪¬β → ¬α‬‬ ‫)‪(1‬‬

‫‪Γ‬‬ ‫‪α‬‬ ‫)‪(2‬‬
‫∗‪A‬‬ ‫)‪(¬β → ¬α) → ((¬β → α) → β‬‬ ‫)‪(3‬‬
‫‪M P1,3‬‬ ‫‪(¬β → α) → β‬‬ ‫)‪(4‬‬
‫‪A1‬‬ ‫)‪α → (¬β → α‬‬ ‫)‪(5‬‬
‫‪M P2,5‬‬ ‫‪¬β → α‬‬ ‫)‪(6‬‬
‫‪M P4,6‬‬ ‫‪β‬‬ ‫)‪(7‬‬

‫הוכחה‪ :‬של התרגיל‪ :‬מיידי משתי הלמות‪.‬‬

‫‪8‬‬
 ‫עקביות‬ ‫‪6.2‬‬
‫הגדרה ‪ 6.6‬קבוצת פסוקים ‪ Γ‬נקראת עקבית במערכת הוכחה ‪ F‬אם קיים פסוק ‪ β‬כך ש־‬

‫‪Γ` β‬‬
‫‪F‬‬
‫‬

‫משפט ‪ Γ 6.7‬עקבית ב־‪ HP C‬אם ורק אם לא קיים פסוק ‪ α‬כך ש־‪ Γ ` α‬וגם ‪. Γ ` ¬α‬‬
‫‪HP C‬‬ ‫‪HP C‬‬

‫תרגיל‪ Γ ` ¬ϕ :‬אם ורק אם }‪ Γ ∪ {ϕ‬אינה עקבית ב־‪.HP C‬‬ ‫‪6.2.0.12‬‬

‫‪HP C‬‬
‫הוכחה‪ :⇐ :‬נניח ‪ .Γ ` ¬ϕ‬אז ברור ש־‪) Γ, ϕ ` ¬ϕ‬מונוטוניות( וגם ‪) Γ, ϕ ` ϕ‬רפלקסיביות( ־ לכן‬
‫‪HP C‬‬ ‫‪HP C‬‬ ‫‪HP C‬‬
‫}‪ Γ ∪ {ϕ‬אינה עקבית ב־‪.HP C‬‬
‫⇒‪ :‬נניח }‪ Γ ∪ {ϕ‬אינה עקבית ב־‪ Γ, ϕ ` ¬ϕ .HP C‬ו־‪ Γ, ¬ϕ ` ¬ϕ‬־ לכן ‪.Γ ` ¬ϕ‬‬
‫‪HP C‬‬ ‫‪HP C‬‬ ‫‪HP C‬‬

‫מערכות הוכחה אחרות‬ ‫‪7‬‬ ‫תרגול ‪ 5‬־ ‪15.4.15‬‬

‫תהי ‪ F‬מערכת הוכחה כלשהי עבור תחשיב הפסוקים‬

‫הגדרה ‪ 7.1‬קבוצה ‪ Γ‬היא עקבית ב־ ‪ F‬אם קיים פסוק ‪ α‬כך ש־‪.Γ 0 α‬‬
‫‪F‬‬

‫הוכח ‪ /‬הפרך‪:‬‬ ‫‪7.0.0.13‬‬

‫‪ .1‬אם ‪ φ‬עקבית ב־ ‪ ,F‬אז ‪ F‬נאותה‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫נפריך‪ :‬ניקח מערכת בלי כללי היסק‪ ,‬ואקסיומה אחת ‪ . P0‬מתקיים ‪ 0 P1‬לכן היא עקבית‪ .‬היא לא נאותה‬
‫‪F‬‬
‫מכיוון ש־ ‪ ` P0‬אבל ‪ P0 ) 2 P0‬אינה טאוטולוגיה(‪.‬‬
‫‪F‬‬

‫‪ .2‬אם ‪ F‬נאותה אז ∅ עקבית ב־ ‪.F‬‬

‫הוכחה‪ :‬נניח בשלילה ‪ φ‬אינה עקבית ב־ ‪ .F‬לכן בפרט‪ .` P0 ,‬אבל אז מהנאותות נקבל כי ‪ P0‬טאוטולוגיה‬
‫‪F‬‬
‫וזו כמובן סתירה‪.‬‬

‫נוסיף לשפת תחשיב הפסוקים קשר חד מקומי חדש ‪ .‬תהי ‪ S‬המערכת המכילה את ‪HP C‬‬ ‫‪ 7.0.0.14‬תרגיל‪:‬‬
‫בתוספת הבאים‪:‬‬
‫‪α → α :B1‬‬
‫‪ (α → β) → (α → β) :B2‬‬
‫‪α → α :B3‬‬
‫וכלל היסק‪:‬‬
‫‪α‬‬
‫‪4‬‬
‫‪α‬‬
‫הוכח‪ Γ, α `S β :‬אם ורק אם ‪ Γ `S α → β‬הוכחה‪ :⇒ :‬נתון כי‬

‫‪Γ `S α → β‬‬

‫‪α → β‬‬ ‫)‪(1‬‬

‫‪assum.‬‬ ‫‪α‬‬ ‫)‪(2‬‬
‫‪42‬‬ ‫‪α‬‬ ‫)‪(3‬‬
‫‪M P1,3‬‬ ‫‪β‬‬ ‫)‪(4‬‬
‫‪3‬לפי מוסכמות עד עתה ־ ‪ P0‬הוא בהכרח איבר אטומי ולא משתנה שמייצג משהו אחר‪.‬‬

‫‪9‬‬
 ‫⇐‪ :‬נניח‬

‫‪Γ, α `S β‬‬

‫לכן קיימת סדרת הוכחה ‪ ϕ1 , ..., ϕn = β‬מתוך }‪ Γ ∪ {α‬ב־‪ .S‬נראה באינדוקציה ש־‬

‫‪Γ `S α → ϕi‬‬

‫בסיס‪ :‬אם ‪ ϕ1‬אקסיומה‪:‬‬

‫‪axiom/assum.‬‬ ‫‪ϕ1‬‬ ‫)‪(1‬‬

‫‪A1‬‬ ‫) ‪ϕ1 → (α → ϕ1‬‬ ‫)‪(2‬‬
‫‪M P1,2‬‬ ‫‪α → ϕ1‬‬ ‫)‪(3‬‬
‫אם ‪:ϕ1 = α‬‬

‫‪B1‬‬ ‫‪α → α‬‬

‫נניח את טענת האינדוקציה עבור ‪.i < n‬‬

‫• אם ‪ ϕn‬אקסיומה או הנחה; מטופל כמו מקרה הבסיס‪.‬‬
‫• אם ‪ ϕn‬מתקבל מ־ ‪ (i, j < n) ϕi , ϕj = ϕi → ϕn‬ע"י ‪:M P‬‬
‫לפי הנחת האינדוקציה‪Γ `S α → (ϕi → ϕn ) , Γ `S α → ϕi :‬‬

‫‪induction hyp.‬‬ ‫‪α → ϕi‬‬ ‫)‪(1‬‬

‫”‬ ‫) ‪α → (ϕi → ϕn‬‬ ‫)‪(2‬‬
‫‪A2‬‬ ‫)) ‪(α → (ϕi → ϕn )) → ((α → ϕi ) → (α → ϕn‬‬ ‫)‪(3‬‬
‫‪..‬‬
‫‪2 × MP‬‬ ‫‪.‬‬ ‫)‪(4‬‬
‫‪α → ϕn‬‬ ‫)‪(5‬‬

‫• אם ‪ ϕn = ϕi‬התקבל מ־ ‪ (i < n) ϕi‬ע"י ‪:4‬‬

‫לפי הנחת האינדוקציה‪.Γ `S α → ϕi ,‬‬

‫‪induction hyp.‬‬ ‫‪α → ϕi‬‬ ‫)‪(1‬‬

‫‪41‬‬ ‫) ‪ (α → ϕi‬‬ ‫)‪(2‬‬
‫‪B2‬‬ ‫) ‪ (α → ϕi ) → (α → ϕi‬‬ ‫)‪(3‬‬
‫‪M P2,3‬‬ ‫‪α → ϕi‬‬ ‫)‪(4‬‬
‫‪B3‬‬ ‫‪α → α‬‬ ‫)‪(5‬‬
‫‪trans.‬‬ ‫‪α → ϕi‬‬ ‫)‪(6‬‬

‫תרגיל‪ :‬קבוצת פסוקים ‪ Γ‬נקראת חצי־ספיקה אם יש שתי השמות ‪ v1 , v2‬כך שלכל ‪:ϕ ∈ Γ‬‬ ‫‪7.0.0.15‬‬

‫‪v1  ϕ or v2  ϕ‬‬

‫הוכח כי ‪ Γ‬חצי ספיקה אם ורק אם כל תת־קבוצה סופית של ‪ Γ‬חצי ספיקה‪.‬‬

‫הערה ‪ 7.2‬יש תרגילים רבים בסגנון זה‪ ,‬הקשורים למשפט הקומפקטיות‪ .‬הנקודה המהותית היא הבניה‪ .‬צריך‬
‫לבנות קבוצת פסוקים‪ ,‬שתחקה את התכונה המדוברת בשאלה‪ .‬אז נוכל להפעיל את משפט הקומפקטיות‪.‬‬

‫‪10‬‬
 ‫בניה‪ T :‬חצי ספיקה ⇔ ̄‪ T‬ספיקה‪.‬‬
‫אז ‪ Γ‬חצי ספיקה ⇔ ̄‪ Γ‬ספיקה ⇔ )לפי קומפקטיות( כל תת קבוצה סופית של ̄‪ Γ‬ספיקה ⇔ כל תת קבוצה‬
‫סופית של ‪ Γ‬חצי ספיקה‪.‬‬

‫הוכחה‪) :‬ניתנה הוכחה חלקית( בה"כ נניח כי ‪ Γ‬מעל הפסוקים האטומיים }‪ .{Pi | i ∈ N‬נגדיר את ̄‪ Γ‬מעל‬
‫הפסוקים האטומיים }‪ .4 {Pi , Qi | i ∈ N‬לכל ‪ ϕ ∈ Γ‬נבנה ̄‪ ϕ‬ע"י החלפת כל ‪ Pi‬ב־ ‪ .Qi‬נגדיר‪:‬‬

‫}‪Γ̄ = {ϕ ∨ ϕ̄ | ϕ ∈ Γ‬‬

‫נרצה להראות ש־‪ Γ‬חצי ספיקה ⇔ ̄‪ Γ‬ספיקה‪.‬‬

‫⇐‪ :‬נניח ש־‪ Γ‬חצי ספיקה‪ .‬לכל ‪ v1  ϕ :ϕ ∈ Γ‬או ‪ .v2  ϕ‬נגדיר השמה ‪:v‬‬
‫(‬
‫‪v1 (Pi ) R = Pi‬‬
‫= )‪v(R‬‬
‫‪v2 (Qi ) R = Qi‬‬

‫ונקבל ‪ v  ϕ‬או ̄‪ .v  ϕ‬ניקח ̄‪ .ψ ∈ Γ‬בהכרח ̄‪ ψ = ϕ ∨ ϕ‬עבור ‪ ϕ ∈ Γ‬כלשהו‪ .‬נקבל ש־‪ .5 v̄(ψ) = t‬אז ̄‪Γ‬‬
‫ספיקה‪.‬‬
‫⇒‪ :‬נניח ש־̄‪ Γ‬ספיקה‪ .‬אז קיימת השמה ‪ v‬שמספקת אותה‪ .‬תהי ‪ v1‬השמה כלשהי כך ש־ ‪ v(Pi ) = Pi‬לכל‬
‫‪ ,i ∈ N‬ו־ ‪ v2‬השמה כלשהי המקיימת ) ‪ v2 (Pi ) = v(Qi‬לכל ‪.i ∈ N‬‬
‫תהא ‪ ϕ ∈ Γ‬־ אז ̄‪ ϕ ∨ ϕ̄ ∈ Γ‬ואז בהכרח ‪ v̄(ϕ) = t‬או ‪ .v̄(ϕ̄) = t‬אבל )‪ 6 v¯1 (ϕ) = v̄(ϕ‬ובאותו אופן‬
‫)̄‪ .v¯2 (ϕ) = v̄(ϕ‬לכן ‪ ϕ‬מסתפקת על ידי ‪ v1‬או על ידי ‪ ,v2‬אז ‪ Γ‬חצי ספיקה כדרוש‪.‬‬

‫גדירות‬ ‫‪8‬‬ ‫תרגול ‪ 6‬־ ‪29.4.15‬‬

‫קבוצת פסוקים ‪ Σ‬מגדירה את קבוצת ההשמות‪:‬‬

‫}‪Ass(Σ) = {v ∈ Ass | v  Σ‬‬

‫)‪Ass(Σ‬‬ ‫‪Σ‬‬
‫} ‪{vt‬‬ ‫}‪{Pi | i ∈ N‬‬
‫‪Ass‬‬ ‫‪All tautologies‬‬
‫‪Ass‬‬ ‫∅‬
‫∅‬ ‫‪WFF‬‬
‫‪Pi | i ∈ N +‬‬
‫‬
‫}”‪{vt , ”f ttt..‬‬

‫הגדרה ‪ 8.1‬קבוצת השמות ‪ K‬נקראית גדירה אם קיימת קבוצת פסוקים ‪ Σ‬כך ש־‬

‫‪Ass(Σ) = K‬‬

‫איך מוכיחים שקבוצת השמות גדירה?‬

‫הוכח כי‬ ‫תרגיל‪:‬‬ ‫‪8.0.0.16‬‬

‫}‪Keven = {v | v  Pi , i is even‬‬

‫גדירה‪ .‬הוכחה‪ :‬נגדיר }‪ .Σ = {Pi | i is even‬צ"ל‪Ass(Σ) = Keven :‬‬

‫)‪v ∈ Keven ⇔ ∀even i, v  Pi ⇔ ∀α ∈ Σ, v  α ⇔ v  Σ ⇔ v ∈ Ass(Σ‬‬

‫‪"4‬מבחינת מימוש"‪ ,‬אפשר לומר למשל ש־ ‪ Pi‬הם ‪ p2i‬ו־ ‪ Qi‬הם ‪.p2i+1‬‬

‫‪5‬יש להסביר מדוע‬
‫‪6‬יש להסביר מדוע‬

‫‪11‬‬
 ‫לכל ‪ j ∈ N‬נגדיר‬ ‫תרגיל‪:‬‬ ‫‪8.0.0.17‬‬

‫}‪Kj = {v | v satises up to j atoms} = {v | |{Pi | v(Pi ) = t}| ≤ j‬‬

‫הוכח כי לכל ‪ Kj ,j‬גדירה‪ .‬הוכחה‪ :‬לכל ‪ j‬נגדיר‬

‫(‬ ‫!‬ ‫)‬
‫^‬
‫= ‪Σj‬‬ ‫¬‬ ‫‪Pi‬‬ ‫‪| A ⊂ N, |A| = j + 1‬‬
‫‪i∈A‬‬

‫צ"ל‪:‬‬

‫‪Ass(Σj ) = Kj‬‬

‫‪v ∈ Kj ⇔ ∀A ⊂ N |A| = j + 1, ∃i ∈ A : v 2 Pi‬‬

‫^‬
‫‪⇔ ∀A ⊂ N |A| = j + 1, v 2‬‬ ‫‪Pi‬‬
‫‪i∈A‬‬
‫!‬
‫^‬
‫¬  ‪⇔ ∀A ⊂ N |A| = j + 1, v‬‬ ‫‪Pi‬‬
‫‪i∈A‬‬
‫‪⇔ ∀a ∈ Σj , v  α‬‬
‫) ‪⇔ v  Σj ⇔ v ∈ Ass(Σj‬‬

‫איך מוכיחים שקבוצת השמות ‪ K‬אינה גדירה?‬

‫‪ .1‬נניח בשלילה כי ‪ K‬גדירה על ידי קבוצת פסוקים ‪.X‬‬

‫‪ .2‬נגדיר קבוצת פסוקים ‪ Y‬עבורה אנו יודעים למצוא את ) ‪) Ass(Y‬וגם קל(‬

‫‪ .3‬נוכיח כי ‪ X ∪ Y‬אינה ספיקה‪:‬‬

‫∅ = ) ‪Ass(X ∪ Y ) = Ass(X) ∩ Ass(Y ) = K ∩ Ass(Y‬‬

‫‪ .4‬נוכיח כי ‪ X ∪ Y‬ספיקה )על ידי משפט הקומפקטיות(‪:‬‬

‫תהי ‪ D ⊂ X ∪ Y‬סופית‪ .‬נגדיר‪:‬‬

‫‪Dx = D ∩ X, Dy = D ∩ Y‬‬

‫נבנה השמה ‪ v‬שמספקת את ‪ Dy‬ונרחיב אותה כך שתספק את ‪) Dx‬שתהיה ב־‪ .(K‬אז‪:‬‬

‫‪v  D = Dx ∪ Dy‬‬

‫ולכן לפי משפט הקומפקטיות‪ X ∪ Y ,‬ספיקה‪.‬‬

‫הוכח כי הקבוצה‬ ‫תרגיל‪:‬‬ ‫‪8.0.0.18‬‬

‫}∞ = |}‪Kinf = {v | v satises an innite number of atoms} = {v | |{Pi | v(Pi ) = t‬‬

‫אינה גדירה‪.‬‬
‫נעקוב בהוכחה אחרי השלבים שהגדרנו לעיל‪ .‬הוכחה‪:‬‬
‫‪ .1‬נניח בשלילה ש־ ‪ Kinf‬גדירה על ידי ‪ X‬כלשהי; ‪Ass(X) = Kinf‬‬
‫‪ .2‬נגדיר }‪ ,Y = {¬Pi | i ∈ N‬ואז } ‪Ass(Y ) = {vf‬‬

‫‪12‬‬
 ‫‪ .3‬נוכיח כי ‪ X ∪ Y‬אינה ספיקה‪:‬‬

‫}‪Ass(X ∪ Y ) = Ass(X) ∩ Ass(Y ) = Kinf ∩ {vf } |{z‬‬

‫∅ =‬
‫‪vf ∈K‬‬
‫‪/ inf‬‬

‫‪ .4‬נוכיח כי ‪ X ∪ Y‬ספיקה‪ .‬תהי ‪ D ⊂ X ∪ Y‬סופית‪ .‬נגדיר ‪ Dx = X ∩ D‬ו־‪.Dy = Y ∩ D‬‬

‫‪ Dy‬מהצורה } ‪ .{¬Pi1 , ..., ¬Pik‬נסמן ב־‪ m‬את האינדקס המקסימלי של האטומים ב־ ‪ .Dy‬נגדיר‪:‬‬
‫(‬
‫‪f i≤m‬‬
‫=‪v‬‬
‫‪t i>m‬‬

‫‪ ,v ∈ Kinf ,v  Dy‬לכן ‪ v  X‬ואז ‪ .v  Dx‬מתקיים‬

‫‪v  D = Dx ∪ Dy‬‬

‫ועל פי משפט הקומפקטיות ‪ X ∪ Y‬ספיקה‪.‬‬

‫עבור ‪ ,n ∈ N‬השמה ‪ v‬תיקרא ‪n‬־חזקתית אם לכל ‪:i ∈ N+‬‬ ‫תרגיל‪:‬‬ ‫‪8.0.0.19‬‬

‫‪v  P(n+2)i‬‬

‫לכל ‪ n ∈ N‬נסמן ב־ ‪ Kn‬את קבוצת ההשמות ה־‪n‬־חזקתיות‪) .‬פתרונות חלקיים(‬

‫‪ .1‬הוכח או הפרך‪ Kn :‬גדירה לכל ‪ .n‬כן גדירה )הקבוצה מוגדרת בדיוק לפי הפסוקים האטומיים שהיא אמורה‬
‫לספק(‪.‬‬
‫‪ .2‬השמה ‪ v‬תיקרא חזקתית אם קיים ‪ n‬שעבורו היא ‪n‬־חזקתית‪ .‬נסמן ב־‪ K‬את קבוצת כל ההשמות החזקתיות‪.‬‬
‫הוכח או הפרך‪ Ass\K :‬גדירה‪) .‬האם קבוצת כל ההשמות שאינן חזקתיות‪ ,‬גדירה?( לא גדירה ־ נחפש את‬
‫הקבוצה ‪ Y‬הכי פשוטה שאנחנו יכולים‪:‬‬

‫} ‪Y = {Pi‬‬

‫‪13‬‬
 ‫‪III‬‬ ‫חלק‬ ‫תרגול ‪ 7‬־ ‪6.5.15‬‬

‫תחשיב הפרדיקטים‬
‫נוסחה‬ ‫שם עצם‬
‫) ‪R(t1 , ...tn‬‬ ‫‪c‬‬
‫‪¬α, α ∧ β, ...‬‬ ‫‪x‬‬
‫)‪(∀x α) , (∃x α‬‬ ‫) ‪f (t1 , .., tn‬‬
‫} ‪v̄(ϕ) ∈ {t, f‬‬ ‫‪v̄(t) ∈ DM‬‬

‫נתבונן בנוסחה‪:‬‬

‫))‪(∀x R(x, c‬‬

‫מה המשמעות של ∀? לכל מה?‬

‫נגדיר מבנים ‪ M1 , M2‬לדוגמה‪:‬‬

‫‪DM2 = N‬‬ ‫‪Domain‬‬ ‫}‪DM1 = {0‬‬

‫‪(x, y) ∈ RM2 ↔ x ≥ y‬‬ ‫‪Relation‬‬ ‫})‪RM1 = {(0, 0‬‬
‫‪cM2 = 0‬‬ ‫‪Constant‬‬ ‫‪cM1 = 0‬‬

‫במבנה ‪ ,M2‬מה המשמעות של )‪ ?R(x, c‬זה כמו ‪ .x ≥ 0‬האם זו נוסחה נכונה? ־ לא בהכרח‪ ,‬זה תלוי ב־‪.x‬‬
‫בלוגיקה קלאסית מסדר ראשון‪ ,‬התחום ) ‪ (Domain‬חייב להיות לא ריק!‬
‫תזכורת להגדרות מההרצאה )ודוגמאות(‪:‬‬

‫• ‪ ϕ‬ספיקה במבנה ‪ M‬והשמה ‪ v‬אם ‪ .v̄(ϕ) = t‬נסמן ‪ M, v  ϕ‬ונאמר כי )‪ (M, v‬הוא ‪t‬־מודל של ‪.ϕ‬‬
‫• ‪ ϕ‬ספיקה במבנה ‪ M‬אם קיימת השמה ‪ v‬כך ש־‪.M, v  ϕ‬‬
‫• ‪ ϕ‬ספיקה אם קיים מבנה בו היא ספיקה‪.‬‬

‫– )‪R(x‬‬

‫• ‪ ϕ‬נכונה ב־ ‪ M‬אם לכל השמה ‪ .M, v  ϕ ,v‬אז נסמן ‪ M  ϕ‬ונאמר ש־ ‪ M‬הוא ‪v‬־מודל של ‪.ϕ‬‬

‫– )‪ R(x, c‬ב־ ‪ M1‬בגלל שהיא פסוק‬

‫– )‪ R(x, c‬ב־ ‪M2‬‬

‫• ‪ ϕ‬היא ‪v‬־ספיקה אם יש לה ‪v‬־מודל‪.‬‬

‫• נאמר ש־‪ ϕ‬תקפה אם היא נכונה בכל מבנה‪.‬‬

‫– )‪R(x) ∨ ¬R(x‬‬
‫– ))‪(∀x P (x)) → (∃x P (x‬‬

‫‪ 8.0.0.20‬תרגיל הוכח ‪ /‬הפרך‪ :‬אם ‪ ∃x ϕ‬נכונה ב־ ‪ ,M‬אז ‪ ϕ‬נכונה ב־ ‪.M‬‬

‫לא נכון‪ :‬ניקח )‪ ∃x P (x‬עם מבנה ‪ .P M = Neven ,DM = N :M‬ברור ש־)‪ ∃x P (x‬מתקיים‪.‬‬
‫ניקח ‪ .v(x) = 7‬אז )‪.M, v 2 P (x‬‬

‫‪14‬‬
 ‫נחפש נוסחה ‪ ϕ‬ספיקה אינה ‪v‬־ספיקה נתבונן ב־‬ ‫‪8.0.0.21‬‬

‫)‪P (x) ∧ ∃x ¬P (x‬‬

‫נוסחה זו מסתפקת‪ :‬למשל עם המבנה מהתרגיל הקודם וההשמה ‪ .v(x) = 4‬למה היא לא ‪v‬־ספיקה? הוכחה‪:‬‬
‫)לא פורמלית( בשביל לספק את הנוסחה‪ ,‬ההשמה חייבת לספק את )‪ P (x‬וגם את )‪ .∃x ¬P (x‬אז אם )‪,∃x ¬P (x‬‬
‫נכונה במבנה הספציפי שלקחנו‪ ,‬קיימת השמה ל־‪ x‬שעבורה )‪ ¬P (x‬ואז עבור אותה השמה ל־‪ x‬לא יתקיים )‪.P (x‬‬
‫אז זו השמה שאינה מספקת את הנוסחה ולכן נוסחה זו לא ‪v‬־ספיקה‪.‬‬
‫ראינו בכיתה‪:‬‬
‫‪t‬‬ ‫‪v‬‬
‫‪Γϕ ⇒ Γϕ‬‬
‫‪v‬‬ ‫‪t‬‬
‫‪Γ  ϕ 6⇒ Γ  ϕ‬‬

‫נראה דוגמה לכך שהגרירה לא מתקיימת בכיוון ‪v‬־נביעה ⇐ ‪t‬־נביעה‪:‬‬

‫‪t‬‬
‫)‪6 ∀x R(x‬‬
‫ )‪R(x‬‬

‫עם המבנה שראינו קודם ‪ DM = N, P M = Neven‬והשמה ‪.v(x) = 6‬‬

‫‪v‬‬
‫אבל )‪:R(x)  ∀x R(x‬‬
‫‪.RM = DM‬‬ ‫מהם המבנים ‪ M‬בהם )‪ R(x‬נכונה? בהכרח צריך להתקיים‬
‫עוד דוגמה‪:‬‬
‫‪v‬‬
‫)‪x = c  ∀x∀y (x = y‬‬

‫אפשר לבדוק ש־‪t‬־נביעה אינה מתקיימת‪ ,‬כי אפשר למצוא מבנה מתאים‪.‬‬
‫אבל בשביל ‪v‬־מודל שיתאים ל‪ ,x = c‬בהכרח מתקיים ‪ DM = 1‬־ ואז כל האיברים שווים!‬

‫ספיקות ותקפות‬ ‫‪9‬‬ ‫תרגול ‪ 8‬־ ‪13.5.15‬‬

‫דוגמה‬ ‫‪9.0.0.22‬‬

‫))‪ϕ = (∃x P (x) ∧ ∃x R(x)) → ∃x (P (x) ∧ R(x‬‬

‫האם ‪ ϕ‬ספיקה? תקפה?‬

‫ניקח ‪P M = RM = {0} ,D = N :M‬‬
‫קל לראות ש־‪ ,M  v‬כלומר ‪ ϕ‬ספיקה‪.‬‬
‫‪ P M‬ו־ ‪.RM = Nodd‬‬ ‫אבל ‪ ϕ‬אינה תקפה‪ :‬למשל ‪ D = N‬ו־ ‪= Neven‬‬

‫דוגמה‬ ‫‪9.0.0.23‬‬

‫))‪ϕ = (∃x P (x) → ∀x P (x)) ∨ ∃y∃z (P (y) ∧ ¬P (z‬‬

‫‪ ϕ‬תקפה‪ .‬יהי ‪ M‬מבנה כלשהו‪.‬‬

‫אם ‪:P M = D‬‬

‫‪M‬‬ ‫‬ ‫)‪∀x P (x‬‬ ‫)‪(1‬‬

‫‪M‬‬ ‫‬ ‫)‪∃x P (x) → ∀x P (x‬‬ ‫)‪(2‬‬
‫‪M‬‬ ‫‬ ‫‪ϕ‬‬ ‫)‪(3‬‬
‫כשהמעבר מ־‪ 1‬ל־‪ 2‬הוא לפי טבלת האמת של →‪.‬‬
‫אם ∅ = ‪:P M‬‬

‫)‪M 2 ∃x P (x‬‬

‫‪15‬‬
 ‫אז מתקים ‪ 2‬במקרה הקודם לפי טבלת האמת של →‪.‬‬
‫= ∅‪ :‬יש ‪ ,a ∈ P M‬יש ‪/ P M‬‬
‫∈ ‪ .b‬ואז‪:‬‬ ‫אם ‪6 P M ( D‬‬
‫‪M‬‬ ‫‬ ‫))‪∃y∃z (P (y) ∧ ¬P (z‬‬
‫‪M‬‬ ‫‬ ‫‪ϕ‬‬

‫טענה ‪ 9.1‬תהא ‪ T‬קבוצת נוסחאות ו־‪ ϕ‬פסוק‪v T ∪ {ϕ} .‬־ספיקה אם ורק אם ‪.T 2v ¬ϕ‬‬
‫הוכחה‪ :⇐ :‬נניח }‪v T ∪ {ϕ‬־ספיקה‪ .‬לכן קיים ‪ M‬בו הקבוצה נכונה‪ ,‬כלומר‪ M  T :‬וגם ‪ .M  ϕ‬ברור‬
‫ש־‪.M 2 ¬ϕ‬‬
‫מצאנו ‪v‬־מודל של ‪ T‬שאינו ‪v‬־מודל של ‪ ¬ϕ‬ולכן ‪. T 2v ¬ϕ‬‬
‫⇒‪ :‬נניח ‪ .T 2v ¬ϕ‬קיים מבנה ‪ M‬כך ש־ ‪ M  T‬וגם ‪ .M 2 ¬ϕ‬בגלל ש־‪ ϕ‬פסוק )אין לו משתנים חופשיים‬
‫ואז הוא לא תלוי בבחירת ההשמה עצמה( נקבל ‪.M  ϕ‬‬
‫}‪ M  T ∪ {ϕ‬ולכן הקבוצה ‪v‬־ספיקה‪.‬‬

‫למצוא הפרכה לטענה אם לא נתון ש־‪ ϕ‬פסוק‪.‬‬ ‫תרגיל‪:‬‬ ‫‪9.0.0.24‬‬

‫טענה ‪ 9.2‬יהיו ‪ t, s1 , s2‬שמות עצם‪ .‬אם ) ‪ v(s1 ) = v(s2‬אז )]‪.v (t [s1/x]) = v (t [s2/x‬‬
‫הוכחה‪ :‬באינדוקציה על מבנה שם העצם ‪ .t‬מקרי הבסיס‪:‬‬
‫‪:t = c‬‬
‫)]‪v (c [s1/x]) = v(c) = v (c [s2/x‬‬

‫‪:t = y 6= x‬‬
‫)]‪v (y [s1/x‬‬ ‫= )‪= v(y‬‬ ‫)]‪v (y [s2/x‬‬

‫‪:t = x‬‬
‫)]‪v (x [s1/x]) = v(s1 ) = v(s2 ) = v (x [s2/x‬‬

‫‪7‬‬
‫נניח את טענת האינדוקציה עבור שמות עצם ‪ t1 , ..., tn‬ונוכיח עבור ) ‪.f (t1 , ..., tn‬‬

‫))]‪v (f (t1 , ..., tn ) [s1/x]) = v (f (t1 [s1/x] , ..., tn [s1/x])) = f M (v (t1 [s1/x]) , ..., v (tn [s1/x‬‬
‫‪IH‬‬
‫)]‪= f M (v (t1 [s2/x]) , ..., v (tn [s2/x])) = v (f (t1 [s2/x] , ..., tn [s2/x])) = v (f (t1 , ..., tn ) [s2/x‬‬

‫הצרנות‬ ‫‪10‬‬
‫הטענה‪:‬‬
‫יש חתול חכם‬
‫מעל המילון‪ :‬יחס חד מקומי )·( ‪ C‬עבור חתול‪ ,‬ו־)·( ‪ S‬עבור חכם‪.‬‬
‫))‪∃x (C(x) ∧ S(x‬‬

‫כל החתולים חכמים‬

‫))‪∀x (C (x) → S (x‬‬

‫הערה ‪ 10.1‬כלל אצבע‪ ∃ :‬תמיד ילך עם ∧‪ ,‬ו־∀ תמיד ילך עם → )עד כדי שקילויות(‪.‬‬
‫‪IH = Induction Hypothesis‬‬ ‫‪7‬‬

‫‪16‬‬
 ‫סגור אוניברסלי‬ ‫‪11‬‬ ‫תרגול ‪ 9‬־ ‪18.5.15‬‬
‫)בן לי וולק‪ ,‬עד‬
‫הגדרה ‪ ϕ 11.1‬נוסחה‪ F V (ϕ) ⊂ {x1 , ..., xn } .‬סגור אוניברסלי של ‪ ϕ‬הוא פסוק מהצורה ‪ .∀x1 ...∀xn ϕ‬סימון‪:‬‬ ‫סוף הקורס(‬
‫∀‪.ϕ‬‬

‫הערה ‪11.2‬‬
‫‪ ϕ∀ .1‬פסוק‪.‬‬
‫‪ .2‬הסגור האוניברסלי אינו יחיד‪.‬‬

‫‪ .3‬באופן דומה‪ ,‬אם ‪ Σ‬קבוצת נוסחאות‪ .‬נגדיר‪:‬‬

‫‪Σ∀ = ϕ∀ | ϕ ∈ Σ‬‬
‫‬

‫‪ 11.0.0.25‬תרגיל‪ :‬תהא ‪ Σ‬קבוצת נוסחאות‪ .‬הוכיחו שאם ∀‪t Σ‬־ספיקה אז ‪t Σ‬־ספיקה‪.‬‬

‫‪8‬‬

‫כלומר‪ ,‬אם יש מבנה ‪ M‬והשמה ‪ v‬שמספקים את ∀‪ ,Σ‬אז יש מבנה ‪ M 0‬והשמה ‪ v 0‬שמספקים את ‪ .Σ‬הוכחה‪:‬‬
‫נניח ש־ ∀‪t Σ‬־ספיקה‪ .‬אז יש ‪ M, v‬ש־ ∀‪ .M, v  Σ‬כיוון ש־ ∀‪ Σ‬קבוצת פסוקים מתקיים ש־ ∀‪.M  Σ‬‬
‫כלומר‪ ,‬לכל השמה ‪ ,v‬ולכל ‪.M, v 0  ∀x1 ...∀xn ϕ :ϕ ∈ Σ‬‬
‫לכל ‪ ,v 0‬לכל ‪ ϕ ∈ Σ‬ולכל ‪:d1 , ..., dn ∈ DM‬‬

‫‪M, v 0 [d1/x1 , d2/x2 , ..., dn/xn ]  ϕ‬‬

‫תהי ‪ u‬השמה כלשהי ב־ ‪ .M‬לכן היא מקיימת ‪ .M, u  Σ‬אז ‪t Σ‬־ספיקה‪.‬‬

‫שאלה‪ :‬האם הכיוון ההפוך נכון? כלומר‪ :‬האם ‪t Σ‬־ספיקה⇐ ∀‪t Σ‬־ספיקה?‬
‫תשובה‪ :‬לא‪t Σ .Σ∀ = {∀x R(x), ¬∀y R(y)} ,Σ = {R(x), ¬∀y R(y)} .‬־ספיקה‪ Σ ,‬אינה‪.‬‬
‫∀‬

‫‪M  ∀x R(x) ⇔ ∀d ∈ DM , d ∈ RM ⇒ RM = DM‬‬

‫∈ ‪M  ¬∀y R(y) ⇔ ∃d ∈ DM , d‬‬

‫‪/ RM‬‬
‫בסתירה‪.‬‬
‫‪v‬‬
‫‪ 11.0.0.26‬תרגיל‪) :‬ממבחן!( ‪ τ‬מילון‪ Σ .‬קבוצת פסוקים מעל ‪ ϕ, ψ .τ‬נוסחאות‪ .‬נתון )‪.Σ  ∀x∃y ψ(x, y‬‬
‫נגדיר מילון חדש ‪ ,σ‬ע"י הוספת סימן פונקציה חד־מקומי חדש ‪ f‬ל־ ‪ .τ‬הוכיחו‪ :‬עבור ‪ Σ‬קבוצת נוסחאות מעל ‪,τ‬‬
‫אם‬
‫‪v‬‬
‫‪Σ ∪ {∀x ψ(x, f (x))}  ϕ‬‬
‫‪v‬‬
‫אז ‪ .Σ  ϕ‬הוכחה‪ :‬יהי ‪ M‬מבנה מעל המילון ‪ τ‬שמספק את ‪ .Σ‬המטרה‪ :‬להראות ש־ ‪ M‬מספק את ‪ .ϕ‬כיוון‬
‫ש־ ‪ M‬מספק את ‪ ,Σ‬מהנתון נובע ש־)‪M  ∀x∃y ψ(x, y‬‬
‫נמצא מבנה ‪ M 0‬מעל ‪ σ‬שיספק את }))‪ .Σ ∪ {∀x ψ(x, f (x‬הפירושים לסימנים ב־ ‪ :τ‬כמו ב־ ‪ ;M‬העולם‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪ .DM = DM‬נשאר‪ :‬לפרש את ‪ ,f‬כלומר להגדיר ‪.f M : DM → DM = DM → DM‬‬
‫‪0‬‬
‫נשתמש ב־)‪ .M  ∀x∃y ψ(x, y‬לכל ‪ d ∈ DM‬קיים ‪ ed ∈ DM‬כך ש־]‪ .M  ψ [d/x, ed/y‬נגדיר ‪,f M (d) = ed‬‬
‫ואז ))‪.M 0  ∀x ψ(x, f (x‬‬
‫בנוסף ‪ M 0  Σ‬כי כל הנוסחאות ב־‪ Σ‬מוגדרות מעל ‪ τ‬ו־ ‪ M‬זהה ל־ ‪ M‬על ‪.τ‬‬
‫‪0‬‬

‫אז ‪ ϕ .M 0  ϕ‬מוגדרת מעל ‪ τ‬ולכן אם ‪ M 0  ϕ‬גם ‪. M  ϕ‬‬

‫פסוקים בצורת ‪P N F‬‬ ‫‪12‬‬ ‫־‬ ‫‪10‬‬ ‫תרגול‬

‫‪25.5.15‬‬
‫הגדרה ‪ 12.1‬פסוק ‪ ϕ‬הוא בצורת ‪ P N F‬אם ‪ ϕ = Q1 x1 Q2 x2 ...Qn xn α‬כאשר }∃ ‪ Qi ∈ {∀,‬לכל ‪1 ≤ i ≤ n‬‬
‫ו־‪ α‬נוסחה חסרת כמתים‪.‬‬
‫‪8‬תזכורת‪ :‬עבור קבוצת פסוקים‪t ,‬־ספיקות ו־‪v‬־ספיקות הן תכונות שקולות‬

‫‪17‬‬
 ‫טענה ‪ 12.2‬לכל פסוק ‪ ϕ‬קיים פסוק שקול ‪ ϕ0‬בצורת ‪.P N F‬‬

‫משפט ‪ 12.3‬סקולם‪ :‬קיים אלגוריתם שבונה‪ ,‬בהינתן פסוק ‪ ϕ‬פסוק אוניברסלי ‪ ϕ0‬כך ש־‪ ϕ‬ספיק אם ורק אם ‪ϕ0‬‬
‫ספיק‪.‬‬
‫‪ .1‬להעביר את ‪ ϕ‬לצורת ‪P N F‬‬
‫‪ .2‬סילוק כמתי ∃‪:‬‬

‫)‪∀x1 ...∀xn ∃y ϕ(x1 , ..., xn , y‬‬ ‫)) ‪∀x1 ...∀xn ϕ(x1 , ..., xn , f (x1 , ..., xn‬‬

‫כש־ ‪ f‬סימן פונקציה חדש‬

‫)‪∃y ψ(y‬‬ ‫)‪ψ (c/y‬‬

‫הגדרה ‪ 12.4‬מבנה הרברנד‪ τ :‬מילון‪ M .‬מבנה הרברנד עבור ‪ τ‬אם‪:‬‬

‫‪ .1‬לכל ‪ d ∈ DM‬יש שם עצם ‪ s‬ללא משתנים מעל ‪ τ‬כך ש־‪sM = d‬‬
‫‪.sM‬‬ ‫‪M‬‬
‫‪ .2‬לכל שני שמות עצם שונים‪1 6= s2 ,s1 6= s2 ,‬‬

‫משפט ‪ 12.5‬הרברנד‪ τ :‬מילון ללא סימן =‪ ϕ .‬פסוק אוניברסלי מעל ‪ .τ‬אז ‪ ϕ‬ספיק אם ורק אם ‪ ϕ‬ספיק במבנה‬
‫הרברנד‪.‬‬

‫‪ 12.0.0.27‬תרגיל‪ :‬הוכח‪ :‬יהי ‪ ϕ‬פסוק יישי‪ .‬אם ‪ ϕ‬נכון בכל מבנה הרברנד‪ ,‬אז ‪ ϕ‬תקף )לכל מבנה ‪.(M  ϕ ,M‬‬
‫הוכחה‪ ϕ :‬תקף אם ורק אם ‪ ¬ϕ‬אינו ספיק באף מבנה‪ ¬ϕ .‬שקול לפסוק אוניברסלי‪ .‬כיוון ש־‪ ϕ‬נכון בכל מבנה‬
‫הרברנד‪ ¬ϕ ,‬אינו ספיק באף מבנה הרברנד ולכן ‪ ¬ϕ‬אינו ספיק‪.‬‬

‫‪ 12.0.0.28‬תרגיל‪ :‬יהי ‪ τ‬מילון‪ ,‬בלי סימן = ועם סימן קבוע אחד לפחות‪.‬‬
‫הוכח‪/‬הפרך‪ :‬יהי ‪ ϕ‬פסוק ספיק מעל ‪ ,τ‬אז ל־‪ ϕ‬יש מודל שהוא מבנה הרברנד‪.‬‬
‫הטענה אינה נכונה‪ .‬דוגמה‪ τ :‬מילון עם סימן קבוע אחד בלבד ‪ R .c‬סימן יחס חד מקומי‪.‬‬

‫)‪ϕ = R(c) ∧ ∃x ¬R(x‬‬

‫‬ ‫‪ ϕ‬ספיק‪.‬‬
‫‪.DM = cM‬‬ ‫‪ ϕ‬אינו ספיק במבנה הרברנד כי כל מבנה הרברנד ‪ M‬עבור ‪ τ‬חייב לקיים‬

‫הוכח‪/‬הפרך‪ :‬אם פסוק נכון בכל מבנה הרברנד ־ אז הוא תקף‪.‬‬ ‫‪ 12.0.0.29‬תרגיל‪:‬‬
‫דוגמה נגדית‪:‬‬

‫)‪ϕ = (R(c) ∧ ∀x (R(x) → R(f (x)))) → ∀x R(x‬‬

‫מילון‪ :‬מכיל סימן קבוע ‪ ,c‬סימן פונקציה חד מקומית ‪ ,f‬סימן יחס חד מקומי ‪.R‬‬
‫‪ ϕ‬לא תקף‪ :‬נמצא מבנה ‪ M‬שבו ‪ ϕ‬לא נכון‪.‬‬
‫למשל‪ f M .RM = {x | x ≥ 1} .DM = N :‬פונקציית העוקב ו־‪ ϕ .cM = 1‬אינו נכון ב־ ‪.M‬‬
‫נניח בשלילה שיש מבנה הרברנד ‪ M‬שבו הפסוק אינו נכון‪ .‬אז )‪ ∀x R(x‬לא נכון ב־ ‪ M‬ו־‬

‫)))‪R(c) ∧ ∀x (R(x) → R(f (x‬‬

‫נכון ב־ ‪.M‬‬
‫קבוצת שמות העצם ללא משתנים במילון‬

‫}‪{c, f (c), f (f (c)), ...‬‬

‫יהי ‪ s‬שם העצם הקצר ביותר כך ש־)‪ R(s‬אינו נכון ב־ ‪) M‬יש כזה‪ ,‬כי )‪ ∀x R(x‬אינו נכון ב־ ‪.(M‬‬
‫‪ s 6= c‬כי )‪ R(c‬נכון ב־ ‪ .M‬לכן‪ s = f (s0 ) ,‬עבור ‪ s0‬קצר יותר‪ .‬מבחירת ‪ ,s‬מתקיים ש־) ‪ R(s0‬נכון‪.‬‬
‫הפסוק )))‪ ∀x (R(x) → R(f (x‬נכון ב־ ‪ M‬ולכן כיוון ש־) ‪ R(s0‬נכון‪ ,‬כך גם )‪ ;R(f (s0 )) = R(s‬זו סתירה‬
‫לבחירת ‪.s‬‬

‫‪18‬‬
 ‫הוכיחו שהפסוק הבא תקף‪:‬‬ ‫תרגיל‪:‬‬ ‫‪12.0.0.30‬‬

‫)‪∀∃δ∀x R(, δ, x) → ∀∀x∃δ R(, δ, x‬‬

‫הוכחה‪ :‬נראה ש־‪ ¬ϕ‬אינו ספיק‪.‬‬

‫‪¬ϕ ≡ ∃0 ∃x0 ∀∀δ 0 ∃δ∃x (R(, δ, x) ∧ ¬R(0 , δ 0 , x0 )) = ψ‬‬

‫נבצע סקולמיזציה של ‪:ψ‬‬

‫))‪α = Sk(ψ) = ∀∀δ 0 ∀x (R(, f (, δ 0 ), x) ∧ ¬R(a, δ 0 , b‬‬

‫כש־ ‪ f‬סימן פונקציה חדש ו־‪ a, b‬סימנים קבועים חדשים‪ .‬ממשפט סקולם‪ ¬ϕ :‬אינו ספיק אם ורק אם ‪ α‬אינו‬
‫ספיק‪.‬‬
‫‪ α‬פסוק אוניברסלי‪ .‬ממשפט הרברנד‪ α :‬לא ספיק אם ורק אם )‪ GrIns(α‬לא ספיקה‪.‬‬
‫תזכורת‪ :GrIns(α) :‬קבוצת הנוסחאות שמתקבלות מהצבת שמות עצם חסרי משתנים ל־∧ )‪R(, f (, δ 0 ), x‬‬
‫)‪ .¬R(a, δ 0 , b‬נרצה להראות )‪ GrIns(α‬אינה ספיקה‪.‬‬

‫משפט ‪ 12.6‬הקומפקטיות‬
‫אם )‪ GrIns(ψ‬אינה ספיקה‪ ,‬אז יש תת קבוצה סופית שלה שאינה ספיקה‪.‬‬
‫מהי קבוצת ש"ע חסרי המשתנים?‬

‫}‪{a, b, f (a, a), f (a, b), .., f (a, f (a, a)), ...‬‬

‫נתבונן ב־‬

‫]‪ϕ0 [a/, b/δ0 , b/x‬‬ ‫=‬ ‫)‪R(a, f (a, b), b) ∧¬R(a, b, b‬‬
‫|‬ ‫‪{z‬‬ ‫}‬
‫‪β‬‬

‫]‪ϕ0 [a/, f (a,b)/δ0 , a/x‬‬ ‫=‬ ‫)‪R(a, f (a, f (a, b)) , a) ∧ ¬R(a, f (a, b), b‬‬
‫|‬ ‫‪{z‬‬ ‫}‬
‫‪¬β‬‬

‫שני הפסוקים הנ"ל שייכים ל־)‪ GrIns(α‬ולכן היא לא ספיקה‪.‬‬

‫מסנקה‪ α :‬לא ספיקה ⇐ ‪ ¬ϕ‬לא ספיק ⇐ ‪ ϕ‬תקף‪.‬‬

‫המשך הצרנות‬ ‫‪13‬‬ ‫תרגול ‪ 11‬־ ‪3.6.15‬‬

‫הצרינו את הטענות הבאות מעל מילון מתאים‪:‬‬ ‫‪13.0.0.31‬‬

‫‪ .1‬לכל קבוצה ‪ X‬קיימת קבוצה ‪ Y‬כך שעצמת ‪ Y‬גדולה מעצמת ‪.X‬‬

‫‪ .2‬לכל ‪ 2‬קבוצות ‪ X‬ו־ ‪ ,Y‬אם ‪ X‬מוכל ב־ ‪ Y‬אז עצמת ‪ X‬אינה גדולה מעצמת ‪.Y‬‬
‫‪ .3‬כל הקבוצות מוכלות ב־ ‪.V‬‬

‫‪ V .4‬אינה קבוצה‪.‬‬
‫מילון‪:‬‬

‫‪τ = hset(·), R(·, ·), S(·, ·), V i‬‬

‫כש־)‪ set(x‬אומר ש־‪ x‬קבוצה; ) ‪ R(X, Y‬אומר ש־‪ X‬מוכל ב־ ‪ S(X, Y ) ;Y‬אומר עצמת ‪ Y‬גדולה מעצמת ‪.X‬‬

‫‪.1‬‬

‫))))‪ϕ1 : ∀x (set(x) → (∃y (set(y) ∧ S(x, y‬‬

‫‪19‬‬
 ‫‪.2‬‬
‫)))‪ϕ2 : ∀x∀y ((set(x) ∧ set(y)) → (R(x, y) → ¬S(y, x‬‬

‫‪.3‬‬
‫)) ‪ϕ3 : ∀x (set(x) → R(x, V‬‬

‫‪.4‬‬
‫) ‪ϕ4 : ¬set(V‬‬

‫הוכיחו ‪ /‬הפריכו‪ :‬טענה ‪ 4‬נובעת לוגית מטענות ‪3‬־‪) 1‬אם כן‪ :‬בעזרת משפט הרברנד; אם לא‪ :‬דוגמה‬ ‫‪13.0.0.32‬‬
‫נגדית(‬
‫נוכיח את הטענה‪ .‬ננרצה להראות ש־ ‪ .{ϕ1 , ϕ2 , ϕ3 }  ϕ4‬מספיק להראות ש־} ‪ {ϕ1 , ϕ2 , ϕ3 , ¬ϕ4‬אינה ספיקה‬
‫)קל לראות שזה אמ"מ(‪.‬‬
‫שלב ‪ :1‬נעבור לפסוקים אוניברסליים‬
‫))))‪ϕ01 : ∀x (set(x) → (set(f (x)) ∧ S(x, f (x‬‬
‫‪ f‬סימן פונקציה חדש‪ .‬רוצים להראות ש־‬
‫=‪Σ‬‬ ‫‪{ϕ01 , ϕ2 , ϕ3 , set(V‬‬ ‫})‬
‫אינה ספיקה‪ .‬נסתכל על‬
‫[‬
‫= )‪GrIns(Σ‬‬ ‫)‪GrIns(α‬‬
‫‪α∈Σ‬‬

‫ונמצא תתקבוצה לא ספיקה‪ .‬קבוצת שמות עצם ללא משתנים‪:‬‬

‫}‪{V, f (V ), f (f (V )), ...‬‬
‫נביט בקבוצה הבאה‪:‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪set(V ) → (set(f (V )) ∧ S(V, f (V ))) ,‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪(set(f (V )) ∧ set(V )) → (R(f (V ), V ) → ¬S(V, f (V ))) ,‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪set (f (V )) → R (f (V ), V ) ,‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫) ‪set(V‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫הקבוצה הזו אינה ספיקה‪ ,‬ולכן )‪ GrIns(Σ‬לא ספיקה‪ ,‬ולכן )ממשפט הרברנד( ‪ Σ‬לא ספיקה‪.‬‬

‫בדיקת תקפות‬ ‫‪14‬‬

‫תרגיל‪:‬‬ ‫‪14.0.0.33‬‬
‫‪τ = hR(·, ·), P (·, ·), ci‬‬
‫הוכיחו ‪ /‬הפריכו‪ :‬קיים אלגוריתם שבהינתן פסוק ‪ ϕ‬מעל ‪ ,τ‬מהצורה‬
‫‪ϕ = ∀x1 ...∀xn ∃y1 ...∃yn α‬‬
‫כש־‪ α‬חסרת כמתים‪ ,‬מכריע האם ‪ ϕ‬תקף‪.‬‬
‫קיים אלגוריתם‪ .‬נוכיח‪:‬‬
‫בהינתן ‪ ,ϕ‬נבדוק האם ‪ ¬ϕ‬ספיק‪.‬‬
‫‪¬ϕ ≡ ∃x1 ...∃xn ∀y1 ...∀yn ¬α‬‬
‫אחרי סקולמיזציה‪:‬‬
‫] ‪β = ∀y1 ...∀yn (¬α) [c1/x1 , .., cn/xn‬‬
‫‪ β‬פסוק אוניברסלי ולכן הוא ספיק אם ורק אם )‪ GrIns(β‬ספיקה‪.‬‬
‫קבוצת שמות העצם ללא משתנים‪) {c, c1 , ..., cn } :‬קבוצה זו סופית! ־ אין סימני פונקציה(; לכן אפשר לבדוק‬
‫האם )‪ GrIns(β‬ספיקה ע"י מיצוי של כל ההצבות האפשריות‪.‬‬

‫‪20‬‬
 ‫מילון עם סימן שוויון‬ ‫‪15‬‬
‫תרגיל‪ σ = hR(·, ·), =, f1 (·), f2 (·, ·), ci :‬מילון )עם סימן שוויון(‪.‬‬ ‫‪15.0.0.34‬‬ ‫תרגול ‪ 12‬־ ‪3.6.15‬‬

‫הגדרה ‪ 15.1‬מבנה ‪ M‬מעל ‪ σ‬הוא ממשי אם‪:‬‬

‫• ‪DM = R‬‬
‫• }‪RM = {(x, y) | x < y‬‬

‫• |‪f2M (x, y) = |x − y‬‬

‫• ‪cM = 0‬‬

‫א‪ .‬מצאו נוסחה ‪ ϕ‬עם משתנה חופשי ‪ ,x‬כך שמתקיים‪ :‬לכל מבנה ממשי ‪ M‬והשמה ‪ f1M ⇔ M, v  ϕ ,v‬לא‬
‫רציפה ב־)‪v(x‬‬

‫תזכורת‪ :‬פונקציה ‪ f‬רציפה בנקודה ‪ a‬אם‪:‬‬

‫ < |)‪∀ > 0 ∃δ > 0 ∀b, |a − b| < δ ⇒ |f (a) − f (b‬‬

‫פתרון‪:‬‬

‫)))) ‪ϕ = ∃ (R(c, ) ∧ (∀δ (R(c, δ) → ∃y (R(f2 (x, y), δ) ∧ ¬R (f2 (f2 (x), f2 (y)),‬‬

‫ב‪ .‬הוכיחו שקיים פסוק ‪ ψ‬כך שלכל מבנה ממשי ‪ ⇔ M  ψ ,M‬ל־ ‪ f1M‬יש בדיוק נקודת אי־רציפות אחת‪.‬‬

‫))‪ψ = ∃x (ϕ(x) ∧ ∀y (ϕ(y) → y = x‬‬

‫יהי ‪ M‬מבנה‪ ⇔ M  ψ .‬לכל ‪ v‬קיים ‪.M, v [d/x]  ϕ(x) ∧ ... ,d ∈ DM‬‬

‫ג‪ .‬הוכיחו‪ :‬לא קיים פסוק ‪ α‬כך שלכל מבנה ממשי ‪ M‬מתקיים‪ ⇔ M  α :‬ל־ ‪ f1M‬יש מספר סופי של נקודות‬
‫אי־רציפות‪.‬‬
‫נרצה להשתמש במשפט הקומפקטיות‪.‬‬
‫תזכורת ־ משפט הקומפקטיות‪ Γ :‬קבוצת פסוקים; ‪ Γ‬ספיקה ⇔ כל תת קבוצה סופית של ‪ Γ‬ספיקה‪ .‬הוכחה‪:‬‬
‫נניח בשלילה שיש כזה פסוק ‪ .α‬לכל‪ :1 ≤ n ∈ NS‬נבנה פסוק ‪ ,ψn‬ש־ ‪ ⇔ M  ψn‬ל־ ‪ f1‬יש לפחות ‪ n‬נקודות‬
‫אי־רציפות‪ .‬נביט בקבוצה } ‪.Γ {α} ∪ n∈N {ψn‬‬
‫‪ Γ‬אינה ספיקה כי אם ‪ M  α‬אז קיים ‪ m‬מספיק גדול כך ש־ ‪.Γ 2 ψm‬‬
‫תהי ‪ Σ ⊂ Γ‬תת קבוצה סופית‪ .‬יהי ‪ k‬האינדקס המקסימלי ש־‪) ψk ∈ Σ‬אם אין כזה‪ .(k = 1 ,‬נבנה מודל ל־‪Σ‬‬
‫)שהוא מבנה ממשי‪.‬‬
‫ממשי; נגדיר את ‪ f1M‬להיות פונקציה עם בדיוק ‪ k‬נקודות אי־רציפות‪ .‬למשל‪f1M (a) = :‬‬ ‫יהי ‪ M‬מבנה (‬
‫}‪1 a ∈ {1, 2, ..., k‬‬
‫‪0 else‬‬
‫אז‪ :‬מההנחה על ‪ .M  α ,α‬בנוסף ‪ M  ψm‬לכל ‪ m ≤ k‬ולכן ‪.M  Σ‬‬
‫הראינו‪ Γ :‬לא ספיקה‪ ,‬וכל תת קבוצה סופית כן ספיקה ־ זוהי סתירה לקומפקטיות‪.‬‬
‫נשאר לבנות את ‪:ψn‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪n‬‬
‫^‬ ‫^‬
‫∧ ) ‪ψn = ∃x1 ...∃xn  ϕ(xi‬‬ ‫‪¬(xi = xj )‬‬
‫‪i=1‬‬ ‫‪i6=j‬‬

‫‪21‬‬
 ‫מערכת הוכחה ‪HC‬‬ ‫‪16‬‬
‫הגדרה ‪ 16.1‬אקסיומות למערכת הוכחה‬

‫‪α → (β → α) :A1‬‬
‫‪(α → (β → γ)) → ((α → β) → (α → γ)) :A2‬‬
‫‪(¬β → ¬α) → (α → β) :A3‬‬
‫‪ ∀x α(x) → α [t/x] :A4‬לכל שם עצם ‪ t‬החופשי להצבה ב־‪ x‬ב־‪α‬‬

‫‪ ∀x (ϕ → ψ) → (ϕ → ∀x ψ) :A5‬כאשר ‪ x‬אינו חופשי ב־‪ϕ‬‬

‫הגדרה ‪ 16.2‬כללי היסק‬

‫‪(α → β) , α‬‬
‫‪MP‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬
‫‪β‬‬
‫)‪ϕ(x‬‬
‫‪Gen :‬‬ ‫)‪∀x ϕ(x‬‬ ‫•‬

‫תרגיל‪ :‬נגדיר מערכת חדשה ‪ :HC 0‬ע"י החלפת תבנית ‪ A5‬ואת הכלל ‪ Gen‬בכלל‪:‬‬ ‫‪16.0.0.35‬‬
‫‪γ→α‬‬
‫‪M‬‬ ‫‪:‬‬
‫‪γ → ∀x α‬‬

‫נוכיח‪ :‬לכל ‪` ϕ ⇔ ` ϕ :ϕ‬‬

‫‪HC‬‬ ‫‪HC 0‬‬
‫הכיוון הקל‪ :‬להראות שאם ‪ ϕ‬יכיחה ב־ ‪ HC 0‬אז הוא יכיחה ב־‪) HC‬תרגיל(‪.‬‬
‫‪0‬‬
‫הכיוון השני‪ :‬נוכיח באינדוקציה על קבוצת הנוסחאות היכיחות שאם ‪ ϕ‬יכיחה ב־‪ HC‬אז ‪ ϕ‬יכיחה ב־ ‪.HC‬‬
‫כלומר‪ HC 0 ,‬מכילה את האקסיומות של ‪ HC‬וסגורה ל־‪.M P ,Gen‬‬
‫האקסיומות‪4 :‬־‪ 1‬־ ברור כי הן אקסיומות ב־ ‪ .HC 0‬נראה שאקסיומות ‪ 5‬יכיחה ב־ ‪.HC‬‬
‫‪0‬‬

‫טענה ‪ 16.3‬טענת עזר‪:‬‬

‫‪α → (β → γ) ` (¬ (α → ¬β)) → γ‬‬

‫‪HC 0‬‬

‫)‪(¬ (α → ¬β)) → γ ` α → (β → γ‬‬

‫‪HC 0‬‬

‫הוכחה‪ :‬לפי משפט השלמות לתחשיב הפסוקים )יש לנו את אקסיומות ‪3‬־‪ 1‬ואת ‪.(M P‬‬
‫הוכחה לאקסיומה ‪:5‬‬

‫‪A4‬‬ ‫)‪∀x (ϕ → ψ) → (ϕ → ψ‬‬ ‫)‪(1‬‬

‫)‪Above claim with (1‬‬ ‫‪(¬(∀x(ϕ → ψ)) → ¬ϕ) → ψ‬‬ ‫)‪(2‬‬
‫∈ ‪M, x‬‬
‫)·( ‪/ F V‬‬ ‫‪(¬(∀x(ϕ → ψ)) → ¬ϕ) → ∀x ψ‬‬ ‫)‪(3‬‬
‫)‪Above claim with (2‬‬ ‫)‪(∀x (ϕ → ψ)) → (ϕ → ∀x ψ‬‬ ‫)‪(4‬‬

‫פעולות‪ HC 0 :‬סגורה ל־ ‪ M P‬מההגדרה‪ .‬נשאר להראות ש־ ‪ HC 0‬סגורה ל־‪ :Gen‬נניח ש־‪ ` α‬ונראה הוכחה‬
‫‪HC 0‬‬
‫∈ ‪.x‬‬
‫של ‪ . ` ∀x α‬יהי ‪ β‬פסוק‪/ F V (β) ,‬‬
‫‪HC 0‬‬

‫טענה ‪) ` β → β 16.4‬ממשפט השלמות לתחשיב הפסוקים(‬

‫‪HC 0‬‬

‫‪22‬‬
 ‫הוכחה של ‪:∀x α‬‬

‫‪A1‬‬ ‫)‪α → ((β → β) → α‬‬ ‫)‪(1‬‬

‫‪Assum.‬‬ ‫‪` α‬‬ ‫‪α‬‬ ‫)‪(2‬‬
‫‪HC 0‬‬

‫‪M P1,2‬‬ ‫‪(β → β) → α‬‬ ‫)‪(3‬‬

‫‪M‬‬ ‫‪(β → β) → ∀x α‬‬ ‫)‪(4‬‬
‫‪Claim‬‬ ‫)‪(β → β‬‬ ‫)‪(5‬‬
‫‪M P4,5‬‬ ‫‪∀x α‬‬ ‫)‪(6‬‬

‫תרגיל‪ :‬הוכח או הפרך‬ ‫‪16.0.0.36‬‬ ‫־‬ ‫‪13‬‬ ‫תרגול‬

‫‪14.6.15‬‬
‫‪ .1‬תהי ‪ Γ‬קבוצת פסוקים‪ α ,‬פסוק אם ‪ Γ‬עקבית ב־‪ HC‬אז לפחות אחת מבין }‪ Γ ∪ {α‬ו־}‪ Γ ∪ {¬α‬עקבית‬
‫ב־‪.HC‬‬
‫‪ .2‬אותו דבר אבל נוסחאות במקום פסוקים‪.‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫‪ .1‬נכון‪ .‬הוכחה‪:‬‬
‫משפט השלמות ‪ /‬הנאותות‪ Γ :‬עקבית ⇔ ל־‪ Γ‬יש מודל‪ .‬מההנחה ש־‪ Γ‬עקבית‪ :‬יש מבנה ‪ M‬ש־‪.M  Γ‬‬
‫לכל השמה ‪ .M, v  Γ ,v‬תהי ‪ v‬השמה כלשהי‪ .‬מתקיים‪ M, v  α :‬או ‪.M, v  ¬α‬‬
‫נניח ש־‪ .M, v  α‬אז לכל השמה ‪ .M, v 0  α ,v 0‬מסקנה‪ .M  α :‬כלומר‪.M  Γ ∪ {α} :‬‬
‫אם ‪ M, v  ¬α‬אז באופן דומה }‪ .M  Γ ∪ {¬α‬מסקנה‪ Γ ∪ {¬α} :‬עקבית‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫})‪.α = R(y) ,σ = hR(·)i ,Γ = {∃x R(x), ∃x ¬R(x‬‬
‫‪M‬‬
‫‪.R‬‬ ‫‪ Γ‬עקבית‪ :‬יש ל־‪Γ‬מודל ‪ M‬שבו }‪= {0} ,DM = {0, 1‬‬
‫באופן דומה‪ ,‬גם }‪ Γ ∪ {¬α‬אינה עקבית‪.‬‬

‫‪ 16.0.0.37‬תרגיל‪) :‬ממבחן( ‪ Γ‬קבוצת נוסחאות ו־‪ ϕ‬נוסחה‪ .‬נתון‪ ϕ :‬מסתפקת בכל מבנה שבו ‪ Γ‬מסתפקת‪.‬‬
‫הוכיחו ‪ /‬הפריכו‪:‬‬
‫‪ .1‬קיימת תת קבוצה סופית ‪ Γ0 ⊂ Γ‬שמקיימת‪ :‬בכל מבנה שבו ‪ Γ0‬נכונה‪ ,‬גם ‪ ϕ‬נכונה‪.‬‬
‫‪t‬‬
‫‪ .2‬קיימת תת קבוצה סופית ‪ Γ0 ⊂ Γ‬כך ש־‪.Γ0  ϕ‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫‪v‬‬
‫‪ .1‬הוכחה‪ :‬נתון‪ .Γ  ϕ :‬ממשפט השלמות‪ .Γ ` ϕ ,‬תהי } ‪ {α1 , ..., αn‬הוכחה של ‪ ϕ‬מתוך ‪ ,Γ‬נסמן ב־ ‪ Γ0‬את‬
‫‪HC‬‬
‫קבוצת האיברים ב־‪ Γ‬שמופיעים בהוכחה‪.‬‬

‫}‪Γ0 = {αi | 1 ≤ i ≤ n, αi ∈ Γ‬‬

‫‪v‬‬
‫קיבלנו הוכחה של ‪ ϕ‬מתוך ‪ Γ0 ,Γ0‬סופית‪ .‬ממשפט הנאותות‪.Γ0  ϕ :‬‬
‫‪v‬‬
‫‪ .2‬דוגמה‪ :‬נבחר })‪ .ϕ = ∀x R(x) ,Γ = {R(x‬נראה ש־‪.Γ  ϕ‬‬
‫יהי ‪ .M  Γ‬כלומר )‪ M  R(x‬לכל ‪ .RM = DM ⇐ M, v  R(x) ,v‬לכן ‪ .M, v  ϕ‬מסקנה ‪.M  ϕ‬‬
‫‪t‬‬
‫‪,DM = {0} ,M = DM , RM‬‬ ‫נראה שאין ‪ Γ0 ⊂ Γ‬כך ש־‪ .Γ0  ϕ‬מקרה ראשון‪ .Γ0 = ∅ :‬עבור‬
‫∅ = ‪ .RM‬מתקיים ∅  ‪ M‬אבל ‪.M 2 ϕ‬‬
‫מקרה שני‪ .Γ0 = Γ = {R(x)} :‬נראה מבנה ‪ M‬והשמה ‪ v‬כך ש־‪ M, v  Γ‬אבל ‪,DM = {0, 1} .M, v 2 ϕ‬‬
‫}‪ RM = {0‬ו־‪ v‬השמה כך ש־‪.v(x) = 0‬‬
‫מסקנה‪ :‬הטענה לא נכונה‪.‬‬

‫‪23‬‬
 ‫נגדיר מערכת הוכחה חדשה ‪ N‬עבור לוגיקה מסדר ראשון‪:‬‬ ‫‪ 16.0.0.38‬תרגיל‪:‬‬
‫אקסיומות‪:‬‬
‫‪α → (β → α) :A1‬‬
‫‪(α → (β → γ)) → ((α → β) → (α → γ)) :A2‬‬

‫‪(¬α → ¬β) → (β → α) :A3‬‬

‫‪ ∀x α(x) → α [t/x] :A4‬לכל שם עצם ‪ t‬החופשי להצבה ב־‪ x‬ב־‪α‬‬
‫כללי היסק‪ .M P :‬תהי ‪ Γ‬קבוצת פסוקים אוניברסלית שאינה ספיקה‪ .‬הוכיחו‪ :‬קיימת סתירה היכיחה מ־‪ Γ‬ב־ ‪.N‬‬
‫∈ ‪.x‬‬
‫תזכורת‪ ∀x (ϕ → ψ) → (ϕ → ∀x ψ) :‬כש־)‪/ F V (ϕ‬‬
‫תזכורת ־ משפט הרברנד‪ Γ :‬ספיקה ⇔ ‪ Γ‬ספיקה במבנה הרברנד ⇔ )‪ GrIns(Γ‬ספיקה ⇔ )‪GrIns(Γ‬‬
‫ספיקה במבנה הרברנד‪.‬‬
‫נסמן‪ Γ0 ;Γ0 = GrIns(Γ) :‬לא ספיקה‪.‬‬
‫ממשפט הקומפקטיות‪ :‬יש תת קבוצה סופית ‪ Γ00 ⊂ Γ0‬לא ספיקה‪.‬‬

‫טענה ‪ 16.5‬אפשר להוכיח ב־ ‪ N‬כל פסוק ב־ ‪ Γ00‬מתוך ‪.Γ‬‬

‫איך? ע"ׁי הפעלה של אקסיומה ‪ .4‬דוגמה‪ α ,ϕ = ∀x1 ...∀xn α :‬חסרת כמתים‪ t .‬שם עצם חסר משתנים‪ .‬נכתוב‬
‫הוכחה ל־] ‪∀x2 ...∀xn α [t/x1‬‬

‫‪A4‬‬ ‫] ‪∀x1 ..∀xn α → ∀x2 ...∀xn α [t/x1‬‬ ‫)‪(1‬‬

‫‪Assum.‬‬ ‫‪ϕ‬‬ ‫)‪(2‬‬
‫‪M P1,2‬‬ ‫] ‪∀x2 ...∀xn α [t/x1‬‬ ‫)‪(3‬‬

‫נחליף כל נוסחה אטומית ב־ ‪ Γ00‬במשתנה פסוקי חדש ‪ .pi‬נקבל קבוצה ‪ Γ̂00‬בתחשיב הפסוקים שאינה ספיקה‪.‬‬
‫בפרט‪) Γ̂00 ` ¬ (p0 → p0 ) :‬משפט השלמות עבור ‪.(HP C‬‬
‫‪HP C‬‬
‫נתרגם בחזרה ונקבל ש־)‪ Γ00 ` ¬(α → α‬עבור נוסחה ‪ .α‬מסקנה‪.Γ ` ¬(α → α) :‬‬
‫נכתוב הוכחה של )‪ ¬(α → α‬מתוך ‪ .Γ00‬לכל פסוק מ־ ‪ Γ00‬שמופיע בהוכחה‪ .‬נחליף נחליף אותו בסדרת ההוכחה‬
‫מתוך ‪.Γ‬‬

‫הוכיחו ‪ /‬הפריכו‪ :‬קיים אלגוריתם ‪ A‬שבהינתן פסוק ‪ ϕ‬מחזיר פסוק ‪ ϕ0‬כך ש־ ‪ ϕ0‬תקף אם ורק אם‬ ‫‪16.0.0.39‬‬
‫‪ ϕ‬ספיק‪.‬‬
‫נוכיח שאין כזה אלגוריתם‪ .‬נראה שלו היה אלגוריתם ‪ A‬כנ"ל‪ ,‬היה אלגוריתם ‪ A0‬שמכריע ספיקות של פסוק‪.‬‬
‫פרוצדורה לבדיקת ספיקות‪ :‬מקבלת ‪ .ϕ‬נעשה סקולמיזציה ומסתכלים על קבוצת ה־‪ .GrIns‬מטרה‪ :‬לחפש‬
‫תת קבוצה סופית לא ספיקה‪ .‬אם מצאנו‪ ,‬מכריזים לא ספיק‪ ,‬אחרת ממשיכים‪ .‬הוכחה‪ :‬נניח שיש אלגוריתם כנ"ל‪.‬‬
‫בהינתן פסוק ‪ ,ϕ‬נריץ את ‪ A‬ונקבל ‪ ϕ0‬שתקף אם ורק אם ‪ ϕ‬ספיק‪.‬‬
‫נסתכל על ‪ ϕ0 ⇔ ϕ : ¬ϕ0‬תקף ⇔ ‪ ¬ϕ0‬לא ספיק‪.‬‬
‫נריץ את הפרוצדורה לבדיקת ספיקות על ‪ ¬ϕ0 .¬ϕ0‬לא ספיק ⇐ הפרוצדורה עוצרת ואומרת ‪ ¬ϕ‬לא ספיק‪.‬‬
‫‪0‬‬

‫אם כן ספיק ⇐ ממשיכים לרוץ‪.‬‬

‫האלגוריתם ‪ :A0‬יריץ את הפרוצדורה לבדיקת ספיקות על ‪ ¬ϕ0 ,ϕ‬במקביל‪ .‬אם ‪ ϕ‬ספיק אז נמצא תת קבוצה‬
‫סופית של ) ‪ GrIns(¬ϕ0‬ונעצור‪.‬‬
‫אם ‪ ϕ‬לא ספיק ⇐ נמצא תת קבוצה סופית של ))‪ GrIns(Sk(ϕ‬ונעצור‪.‬‬

‫‪24‬‬