‫המקרא ‪ -‬חלק ב‪ :‬ההשלכות הפוליטיות של האמונה המקראית‬

‫אחת ההשלכות של האמונה המקראית היא יחס שונה וייחודי לפוליטיקה‪ ,‬לשאלת הכוח‪ ,‬שאלת השלטון האנושי‪.‬‬
‫וכשמסתכלים על האופן שבו המקרא חושב על הארגון הפוליטי של חברה‪ ,‬כמובן שמה שיש לנו בסביבה זה מלכים‬
‫שמה שמאפיין אותם בעולם המסופוטמי‪ ,‬בעולם המצרי‪ ,‬זה שהמלך הוא אל בעצמו כמו פרעה‪ ,‬או שהוא‬
‫גילום‪/‬הגשמה של האלים‪ .‬הסמכות הפוליטית במרחב האלילי היא מיתית‪ ,‬היא חלק מהריהוט של ההוויה עצמה(הסדר‬
‫השלטוני מאורגן‪ ,‬נחקק‪ ,‬בהוויה קדומה‪ ,‬בתוך עולם המציאות כשלעצמו)‬

‫תולדות מוסד המלוכה כפי שהמקרא מציג אותו‪ :‬המלוכה היא אירוע בהיסטוריה שלא נותנת מעמד מיתי‬
‫לפוליטיקה ומעמידה את המלך כפוף לאל ולחוקיו‪.‬‬

‫המלוכה לא קדמה לעם‪ ,‬והיא גם לא קדמה להיסטוריה‪ ,‬אלה היא אירוע בהיסטוריה‪ .‬בני ישראל מייצרים יחס‬
‫של מחויבות אל האל בגלל ביוגרפיה משותפת(ה' הוציא את ישראל ממצרים) הם מתנהלים להן במרחב קהילתי‪,‬‬
‫שבטי ‪,‬לאומי שלהם בלי מלוכה‪ .‬ובסוף תקופת השופטים ישראל דרושים מלך(בספר שמואל מופיע המלך‬
‫הראשון‪ ,‬שאול‪ ,‬אחריו מתחילה שושלת מלכות דוד)‪ .‬המלך הוא תוצר של דרישה היסטורית‪ .‬וצריך לברר את‬
‫המקורות וההקשרים העניין הזה וכיצד הוא קשור לאמונת המקרא‪.‬‬

‫כשמתסכלים על ספר שופטים בעדין הפרה‪-‬מלוכני יש לנו שופטים‪ ,‬שהם מנהיגים שמופיעים לרוב בהקשר של‬
‫משבר‪ ,‬מלחמות עם מדיין‪ ,‬עמון‪ ,‬פלישתים‪ .‬מופיעים שמשון‪ ,‬גדעון‪ ,‬יפתח‪ .‬המנהיגים הללו הם חד פעמיים‬
‫שבנויים על כריזמה‪ .‬המנהיג הזה לא יכול לגבות מיסים או לגייס צבא‪ .‬כשאותו מנהיג יוצא למלחמה הוא אוסף‬
‫סביבו את המתנדבים מהעם‪ .‬המלך במובן החריף של המילה הוא האל בעצמו‪ ,‬כשהעם פונה לגדעון הוא‬
‫אומר לו "משול בנו‪ ,‬אתה וגם בנך" הם רוצים לייסד שושלת מלוכה שמבטיחה מעבר של שלטון‪ .‬גדעון דוחה את‬
‫בקשת העם ואומר להם שלא הוא ימשול בהם אלה האל ימשול בכם‪.‬‬

‫הרעיון של מלכות שמיים לא מאפשר הקמה של ישות פוליטית מלוכנית‪ ,‬ובוודאי שאינו מאפשר את הרעיון‬
‫שהמלך קדם להיסטוריה או חלק מיתי בסיסי של ההוויה‪ .‬רעיון מן הסוג הזה לקבוצה פוליטית הוא קשה מנשוא כי‬
‫בני אדם צריכים וודאות פוליטית(שלטון יציב ומתמשך) ובאמת כשמתחילים לחצים מבחוץ(קשור למאבק עם‬
‫הפלישתים) ישראל דורשים משמואל מלך‪ ,‬ושמואל מעמיד להם מלך‪ .‬שהוא אופייני לתפיסת הפוליטיקה‬
‫המקראית מהבחינה התפקודית שלו‪ .1 .‬המלך הוא לא מחוקק‪ ,‬מקור החוק הוא מהאל‪ .‬המלך כפוף לחוקי האל‪.‬‬
‫‪ .2‬למלך אין נגיעה בפולחן(רעיון שלתמונות מלוכניות אחרות הוא רעיון זר) למלך הישראלי אין שום תפקיד‬
‫בקוסמוס‪ ,‬יש לו תפקיד פוליטי בלבד הוא לא אל‪ ,‬ולא יכול להיות אל משום שהחצייה בין דמות אנושית לדמות‬
‫אלוקית היא החטא העמוק ביותר שהמקרא מכיר‪.‬‬

‫אחד הדברים שיעניינו את כל המחשבה הפוליטית מקראית ובעקבותיה המחשבה הפוליטית היהודית היא מתי‬
‫מתרחשת האלהה? (להפוך גורם אנושי לגורם אלוהי‪ ,‬ולהשתעבד לו) שהוא חטא גרוע במקרא‪ ,‬חטא האלילות‪.‬‬
‫(מנקודת מבט מושגית‪-‬פוליטית ניתן לומר שככל שתחום המחוות ותחום התארים שתוכל לייחס לאנשים יהיה‬
‫מצומצם יותר‪ ,‬כך לא תוכל להשעין סמכות סביב התארים הללו) אגב שאלה זו נגזרת מרעיון שלילת האלילות שאומר‬
‫שאין שום גורם אנושי‪/‬טבעי שאתה יכול לתת לו מעמד של אל בחייך חוץ מהאל האמיתי‪.‬‬

‫ניקח רגע מסוים היסטוריה בתקופת המרד היהודי ברומאים‪:‬‬

‫בשנת ‪ 66‬לפני הספירה מתרחש מרד גדול‪ ,‬וחלק מההקשר שלו הוא פולחן הקיסר‪ .‬הרעיון שהקיסר הוא אל ושאנחנו‬
‫עובדים אותו הוא רעיון שהיהודים בתוך התודעה הפוליטית האנטי‪-‬אלילית שלהם לא יכולים לקבל‪ ,‬אומרים הקנאים‬
‫התנועה שמעוררת את המרד ברומאים‪ ,‬אם כולנו מסכימים שפולחן הקיסר הוא אסור‪ ,‬מדוע אנו משתעבדים לקיסר‬
‫ומשלמים לו מיסים‪ ,‬האם זה לא שעבוד? או הפיכת הקיסר לאל? עונים הפרושים החכמים של אותה תקופה שיש‬
‫הבדל בין פולחן שהוא ייצוג של הקיסר כפסל במקדש‪ ,‬לבין תשלום מיסים שהוא עבודה בתחום האזרחי בלבד‪,‬‬
‫כפיפות אזרחית אינה מובילה ליחס דתי‪.‬‬
‫חשוב לזכור שהמלך הישראלי נתון גם לחולשות אנושיות‪ ,‬מי שקורא את ספר שמואל יכול לראות עד כמה הספר הזה‬
‫הוא אחד הספרים החודרים ביותר על כיצד כוח פועל‪ ,‬מה משחית כוח‪ ,‬הפרובלמטיקה של הכוח‪.‬‬

‫במסגרת של מבוא תמיד נשאל את עצמנו את השאלה הבאה‪:‬‬

‫‪ .1‬מה הוא המסר הגרעיני‪ ,‬המסר המרכזי שלוכד את הספרות הזאת?‬

‫‪ .2‬איך המסר הזה מאפיין או מבחין אותה מהסביבה שלה?(הסביבה הפגנית שאליה היא נוצר)‬