‫דיון אזרחי‬

‫מצגת שלישית‬
‫ערעורים‬
 ‫זכות הערעור‬
‫בג״צ ‪ 87/85‬ארג׳וב נ׳ מפקד כוחות צה״ל ביהודה ושומרון‬
‫• זכות הערעור היא זכות מהותית שקיימת רק מכוח הוראה מפורשת בחוק‪.‬‬

‫• בהיעדר הוראה מפורשת בחוק המקנה זכות לערער ‪ -‬אין בית משפט‬
‫מוסמך להיזקק לערעור‪.‬‬

‫• לכן‪ ,‬כשם שאין להתנות על כללי הסמכות העניינית‪ ,‬כך בעלי הדין אינם‬
‫יכולים להתנות עד סדרי הערעור ולהסכים ביניהם כי תוקנה להם זכות‬
‫ערעור כשזכות זו אינה מוקנית להם בדין‪.‬‬
‫היחס שבין ערכאת הערעור לערכאה שמתחתיה )הדיונית(‬

‫• קביעה עובדתית ‪ -‬בית משפט שלערעור לא יבטל בנקל קביעות עובדתיות‬

‫של הערכאה הקודמת‪ ,‬אשר בידיה הופקדה הערכת מהימנות העדים‬
‫וקביעת הממצאים העובדתיים שהוצגו בפניה‪ ,‬אלא במקרים חריגים‪.‬‬
‫• קביעה משפטית ‪ -‬בית משפט שלערעור עשוי להתערב ולהפוך שגיאות‬
‫משפטיות של הערכאה הקודמת‪.‬‬
‫• הסקת מסקנות ‪ -‬בית משפט שלערעור רשאי להסיק מסקנות שונות‬
‫משהסיקה הערכאה הקודמת על סמך חומר הראיות שהוא בפניה‪.‬‬
 ‫מי רשאי להגיש ערעור?‬
‫• כל מי שהיה צד להליך בערכאה הראשונה רשאי להגיש ערעור על החלטה‬
‫או לבקש רשות לערער עליה‪.‬‬
‫• ״צד״ לעניין הערעור‪ ,‬אינו רק בעל דין פורמאלי אלא כל מי שנתקיים בעניינו‬
‫הליך אשר הכריע בדבר זכותו‪ ,‬כגון עד שהוטל עליו עונש לפי פקודת בזיון‬
‫בית המשפט‪.‬‬
 ‫מי אינו רשאי להגיש ערעור?‬
‫בג״צ ‪ 188/96‬צ׳ירנסקי נ׳ סגן נשיא בית משפט השלום בחדרה‬
‫• מי שקיבל פסק דין לטובתו וזכה במלוא הסעד שביקש אינו רשאי לערער‬
‫על פסק הדין‪ .‬זאת גם אם נקבעו ממצאים לחבותו‪ ,‬משום שאין לראות בו מי‬
‫שנפגע כתוצאה מפסק הדין‪.‬‬

‫• עד במשפט אינו רשאי לערער על אמרת אגב של השופט בה הטיל ספק‬

‫במהימנותו או שקבע שאינו מהימן‪.‬‬
 ‫ערעור על החלטת רשם ועל החלטת שופט‬
‫רע״א ‪ Siberia 19/09‬נ׳ גריגורייביך‬
‫• בהמשך נראה שישנם סדרי דין שונים לערעור על החלטת רשם ולערעור על‬
‫החלטת שופט‪.‬‬
‫• כיצד ניתן לערער על החלטת רשם המכהן גם כשופט באותו בית משפט?‬
‫במקרה כזה‪ ,‬אם נדרש הרשם‪-‬שופט להכריע בבקשה המצויה בסמכות‬
‫רשם ‪ -‬הוא רשאי לבחור אם ברצונו להחליט בבקשה כרשם או כשופט ודרך‬
‫הערעור על ההחלטה תהא בהתאם לבחירה זו‪.‬‬
‫ההבחנה בין פסק דין‬
‫לבין החלטה אחרת‬
 ‫מבחן מהות ההחלטה‬
‫ע״א ‪ 3071/91‬ג׳ברין נ׳ ג׳ברין‬
‫המבחן להבחנה בין ״פסק דין״ לבין ״החלטה אחרת״ הוא מבחן מהות‬
‫ההחלטה ולא כותרתה‪.‬‬

‫כלומר ‪ -‬השאלה ‪ -‬אם מדובר בפסק דין או בהחלטה אחרת מוכרעת על פי‬
‫מהות ההחלטה או טיבה האמיתי ולא על פי הכותרת שניתנה לה‪.‬‬
‫מבחנים שנקבעו בפסיקה להבחנה בין פסק דין לבין החלטה אחרת‬
‫‪ .1‬כאשר עם מתן ההחלטה תמה מלאכתו של השופט והתיק נסגר ‪ -‬יש‬
‫בפנינו ״פסק דין״‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אם נותר לשופט מה לעשות‪ ,‬והתיק לא‬
‫נסגר ‪ -‬יש בפנינו ״החלטה אחרת״‪.‬‬
‫‪ .2‬החלטה הנוגעת לביצועו של פסק דין‪ ,‬אשר היא טפלה לנושא המחלוקת‬
‫שבין בעלי הדין תחשב ״החלטה אחרת״‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬החלטה שיש לה‬
‫נגיעה לחיוב עצמו שבפסק הדין‪ ,‬כגון החלטה המבהירה חלקים ממנו או‬
‫מתקנת את פסק הדין ‪ -‬תחשב ל״פסק דין״‪.‬‬
‫‪ .3‬החלטה המכריעה באופן סופי לגבי אחד או יותר מבין הסעדים הנתבעים‬
‫בתובענה‪ ,‬היא ״פסק דין״ ולא ״החלטה אחרת״‪.‬‬
‫מהו ״פסק דין״?‬
 ‫מהו ״פסק דין חלקי״?‬
‫פסק דין חלקי הוא פסק דין המכריע באופן סופי לגבי חלק מהסעדים‬
‫הנתבעים או לגבי חלק מעילות התביעה‪.‬‬

‫פסק דין החלקי הוא פסק דין לכל דבר ועניין )תקנה ‪ 6‬לתקסד״א( הן‬
‫מבחינת זכויות הערעור והן מבחינת מועדי הערעור‪.‬‬
‫‪ .1‬המועד להגשת ערעור על פס״ד חלקי נמנה ממועד מתן פס״ד החלקי‪.‬‬
‫‪ .2‬לא ניתן לערער על פס״ד חלקי במסגרת הערעור על פס״ד הסופי‪ ,‬להבדיל‬
‫מ״החלטה אחרת״ שבמקרים מסוימים ניתן לערער עליה בסיום ההליך‪,‬‬
‫במסגרת פסק הדין הסופי‪.‬‬
‫‪ .3‬אין צורך ברשות ערעור על פסק דין חלקי שלגביו הערעור הוא בזכות‪.‬‬
‫מבחן הקלסר והחוצצים ‪ -‬״המבחן העממי״‬
‫למה חשובה ההבחנה בין פסק דין לבין החלטה אחרת?‬
‫החלטה אחרת‬ ‫פס״ד‬
‫)בערכאה דיונית(‬
‫שופט ‪ /‬רשם בכיר‬ ‫רשם‬ ‫רשם ‪ /‬שופט‬

‫בר״ע )בקשת רשות ערעור(‬ ‫זכות‬ ‫זכות‬

‫‪ 60‬ימים‬ ‫‪ 60‬ימים‬ ‫‪ 60‬ימים‬

‫ערכאה למעלה‬ ‫אותה ערכאה‬ ‫ערכאה למעלה‬

‫חריג‪ :‬רשם בבימ״ש עליון‬

‫פס״ד או החלטה אחרת של רשם בבית משפט העליון‪ 60 -‬ימים‪ -‬בזכות לעליון‬
 ‫דוגמאות ל״פסקי דין״‬

‫‪.1‬החלטות המסיימות את ההליך‬

‫‪.2‬החלטה המסיימת את ההליך לגבי חלק מבעלי הדין‬
‫‪.3‬פסק דין חלקי‬
‫‪.4‬החלטה הנוגעת לחיוב עצמו‬
 ‫‪ .1‬החלטות המסיימות את ההליך‬
‫• מחיקה או דחייה של תובענה )החלטה המסיימת את ההתדיינות(‬
‫• החלטה הקובעת שהנתבע אינו אחראי בנזיקין‪ ,‬כאשר הוחלט לפצל את‬
‫הדיון בנזיקין בין שאלת האחריות לשאלת גובה הנזק )החלטה המסיימת את‬
‫ההתדיינות(‪.‬‬
‫• החלטה שלא לאשר תובענה כתובענה ייצוגית )החלטה מסיימת את‬
‫ההתדיינות(‬
‫• עיכוב הליכים בשל תניית שיפוט זר ‪ -‬מסיימת את ההתדיינות בישראל‬
‫‪ .2‬החלטה המסיימת את ההליך לגבי חלק מבעלי הדין‬
‫• החלטה בבקשה לקביעת שכרו של כונס נכסים ‪ -‬שהרי מבחינת כונס‬
‫הנכסים ‪ -‬ההליך הסתיים‪.‬‬
‫• החלטה המסיימת את ההתדיינות לגבי בעל דין ‪ -‬מבחינתו לחלקו‬
‫בהתדיינות מסתיים‪.‬‬
 ‫‪ .3‬פסק דין חלקי‬
‫• החלטה לתת אחד או יותר מבין הסעדים הנתבעים או סירוב לתת ‪ -‬פסק דין‬
‫חלקי‬
‫• קבלת תביעה או סירוב לקבלה על פי עילה אחת מבין כמה עילות ‪ -‬פסק דין‬
‫חלקי‬
 ‫‪ .4‬החלטה הנוגעת לחיוב עצמו‬
‫• החלטה המתקנת פסק דין או מבהירה אותו )החלטה הנוגעת לחיוב עצמו(‬
‫• פסק דין משלים )החלטה הנוגעת לחיוב עצמו(‬
‫מהי ״החלטה אחרת״?‬
 ‫דוגמאות ל״החלטה אחרת״‬
‫‪.1‬החלטת ביניים‬
‫‪.2‬החלטה בבקשה לביטול פסק דין במעמד צד אחד‬
‫‪.3‬החלטות טפלות לנושא המחלקות‬
 ‫‪ .1‬החלטות ביניים‬
‫• דחיית בקשה לסילוק תביעה על הסף ‪ -‬ההתדיינות נמשכת‬
‫• החלטה בבקשה לסעד זמני ‪ -‬ההתדיינות נמשכת‬
‫• החלטה בבקשה לפיצול סעדים ‪ -‬ההתדיינות נמשכת‬
‫• החלטה על פירוק שיתוף במקרקעין ‪ -‬לאחר ההחלטה נותרו פעולות עזר‬
‫נוספות‪.‬‬
‫• החלטה הקובעת שהנתבע אחראי בנזיקין )כאשר הוחלט לפצל את הדיון בין‬
‫שאלת האחריות לבין שאלת גובה הנזק( ‪ -‬שהרי לאחר דיון בשאלת האחריות‪,‬‬
‫יש להמשיך לדון בגובה הנזק‪.‬‬
‫• החלטה להעביר דיון בתוך מערכת בתי המשפט ״הרגילים״ )להבדיל מהעברה‬
‫לערכאה ״חיצונית״ כמו בה״ד לעבודה‪ ,‬רבני‪ ,‬וכו׳ שמהווים פס״ד(‬
 ‫‪ .2‬החלטה בבקשה לביטול פסק דין במעמד צד אחד‬
‫• קבלת בקשה לביטול פסק דין במעמד צד אחד ‪ -‬ההתדיינות נמשכת‪.‬‬
‫• דחיית בקשה לביטול פסק דין במעמד צד אחד ‪ -‬נחשבת ״החלטה אחרת״‬
‫למרות שהיא מסיימת התדיינות ‪ -‬וזאת משום שכבר ניתן פסק דין בתובענה‬
‫וההחלטה הזו ״נבעלת״ בו‪.‬‬
 ‫‪ .3‬החלטות הטפלות לנושא המחלוקת‬
‫• החלטה בבקשה להארכת מועד‪ ,‬גם אם ההחלטה מסיימת את ההתדיינות‬
‫בתובענה ‪ -‬ההחלטה טפלה לנושא המחלוקת‬
‫• מרבית ההחלטות הניתנות לאחר מתן פסק הדין )למשל החלטה בבקשה‬
‫לעיכוב ביצוע פסק הדין( ‪ -‬הן טפלות לנושא המחלוקת ולכן נחשבות‬
‫״החלטות אחרות״‪.‬‬
‫• החלטה הדוחה בקשה לתקן פסק דין או להבהירו ‪ -‬החלטה טפלה לנושא‬
‫המחלוקת ‪ -‬להבדיל מהחלטה הנעתרת לבקשת תיקון או הבהרה המהווה‬
‫כאמור פסק דין‪.‬‬
‫ערכאת הערעור‬
 ‫סדרי ערעור על החלטות אחרות ופסקי דין‬
‫של שופטים ורשמים בכירים‬
‫ס' ‪ ,52 ,41‬ו‪ 96-‬לחוק בתי המשפט ]נוסח משולב[‪ ,‬תשמ"ד‪ ;1984-‬ס׳ ‪ 17‬לחוק יסוד השפיטה‬
‫ע״פ ‪ 11726/04‬מחאג׳נה ואח׳ נ׳ מדינת ישראל; בג״צ ‪ 580/85‬מאור נ׳ מדינת ישראל‬
‫החלטה אחרת‬ ‫פסק דין‬ ‫בתי המשפט‬
‫ערעור ברשות לבית‬ ‫ערעור בזכות לבית‬
‫המשפט המחוזי‬ ‫המשפט המחוזי‬ ‫שלום‬
‫פסק דין כערכאה‬
‫הראשונה‪ -‬ערעור‬
‫ערעור ברשות לבית‬ ‫בזכות לעליון‪.‬‬
‫המשפט העליון‬ ‫פסק דין כערכאה‬ ‫מחוזי‬
‫שניה ‪ -‬ערעור‬
‫ברשות לעליון‬

‫ח ריג‪ -‬ה ח לט ת ש ופט עליון בעניין‬ ‫לא ניתן לערער על‬ ‫לא ניתן לערער על‬
‫פס לות ו ‪ -‬נית נת לערעור בפני ב ית‬ ‫החלטת ביניים של‬ ‫פסק דין של בית‬ ‫עליון‬
‫ה מ ש פט ה עליון‪.‬‬ ‫בית המשפט העליון‬ ‫המשפט העליון‬

‫• שימו לב ‪ -‬רשם בכיר = שופט לעניין ערעורים ‪ -‬אופן ההשגה על החלטות ופסקי‬
‫דין של רשם בכיר זהה לאופן ההשגה על החלטות ופסקי דין של שופטים‬
 ‫סדרי ערעור על החלטות אחרות ופסקי דין‬
‫של רשמים‬
‫ס' ‪ .52 ,41‬ו‪ 96-‬לחוק בתי המשפט ]נוסח משולב[‪ ,‬תשמ"ד‪1984-‬‬

‫‪ .1‬פסק דין של רשם ‪ -‬ערעור בזכות לבית המשפט שלערעור‪ ,‬בתוך ‪ 60‬ימים‪.‬‬
‫‪ .2‬החלטה אחרת של רשם ‪ -‬ערעור בזכות לבית משפט בו מכהן כרשם ‪ ,‬בתוך ‪ 60‬ימים‪.‬‬
‫פס״ד בימ״ש עליון‬ ‫פס״ד שופט מחוזי‬
‫כערכאת ערעור על‬ ‫כערכאת ערעור על‬ ‫פס״ד שופט‬
‫החלטה אחרת‬
‫פס״ד של שופט‬ ‫ברשות‬ ‫פס״ד של שופט‬ ‫ברשות‬ ‫שלום כערכאת‬ ‫בזכות‬
‫רשם ״רגיל״‬
‫מחוזי כערכאת ערעור‬ ‫‪60‬‬ ‫שלום כערכאת ערעור‬ ‫‪ 60‬ימים‬ ‫ערעור על החלטת‬ ‫‪ 60‬ימים‬
‫בבימ״ש שלום‬
‫על החלטת הרשם‬ ‫על החלטת הרשם‬ ‫הרשם ״רגיל״‬
‫״רגיל״‬ ‫״רגיל״‬

‫• ככלל ‪ -‬החלטת רשם ״רגיל״ )פסק דין או החלטה אחרת( בערכאה ראשונה‪ ,‬ניתנת לערעור בזכות‪ ,‬אולם‪ ,‬כל ערעור שני הוא ברשות‪.‬‬
‫• שימו לב ‪ -‬פס״ד של רשם בבית משפט עליון ניתן לערעור בזכות בפני בית המשפט העליון היות שאין ערכאה גבוהה יותר‪.‬‬

‫• שימו לב ‪ -‬רשם בכיר = שופט לעניין ערעורים ‪ -‬אופן ההשגה על החלטות ופסקי‬
‫דין של רשם בכיר זהה לאופן ההשגה על החלטות ופסקי דין של שופטים‬
‫חריג לעניין זכות הערעור על פס״ד של רשם רגיל‬
‫ע״א ‪ 11096/08‬גרונשטיין נ׳ אהרונסון‬
‫• פסק דינו של רשם בית משפט המחוזי בערכאת ערעור ניתן לערעור‬
‫ברשות!‬

‫• דוגמה‪ :‬הנתבע הגיש לבית המשפט המחוזי ערעור על פסק דינו של בית‬
‫משפט השלום‪ ,‬ורשם בית המשפט המחוזי מחק את הערעור בשל אי‬
‫הפקדת ערובה‪ .‬הערעור על פסק הדין יהיה ברשות בפני בית המשפט‬
‫העליון‪.‬‬
‫רשות הערעור‬
 ‫ממי מקבלים רשות ערעור‬
‫סעיפים ‪ 42 ,41‬ו‪ 90-‬לחוק בתי המשפט‬
‫• פסק דין ‪ -‬אם נדרשת רשות לערער על פסק דין )פסק דין שניתן בערכאת‬
‫הערעור הראשון( ניתן לקבל את הרשות לערער מבית המשפט שנתן את‬
‫פסק הדין )הרשות תינתן בגוף פסק הדין(‪ .‬אם לא נתן רשות בפסק הדין‪,‬‬
‫ניתן לבקש את הרשות מבית משפט שלערעור‪.‬‬
‫• החלטה אחרת ‪ -‬אם נדרשת רשות ערעור על החלטה אחרת )כל החלטה‬
‫אחרת למעט של רשם ״רגיל״(‪ ,‬ניתן לבקש את הרשות רק מבית משפט‬
‫שלערעור‪.‬‬
‫רשות ערעור על החלטה אחרת של שופט ‪ /‬רשם בכיר‬
‫תקנה ‪ 150‬לתקסד״א‬
‫על החלטה אחרת ניתן לערער בשני אופנים‪:‬‬
‫‪ .1‬ניתן לערער עליה בנפרד על ידי הגשת בקשת רשות ערעור על ההחלטה‬
‫)ערעור ברשות(‪.‬‬
‫‪ .2‬ניתן לערער עליה בסיום ההליך‪ ,‬במסגרת הערעור על פסק הדין )ערעור‬
‫בזכות אם פסק הדין ניתן בערכאה הראשונה או ברשות אם פסק הדין‬
‫ניתן בערכאת הערעור(‬
‫לכלל זה ‪ 6‬חריגים‬

‫שימו לב ‪ -‬ערעור על החלטה אחרת של רשם ״רגיל״ ‪ -‬בזכות לאותו בית‬

‫משפט‪.‬‬
 ‫חריג ‪ - 1‬רע״א ‪ 1566/13‬גליה הנדסה נ׳ מלמוד‬
‫על ההחלטות הבאות יש לערער בנפרד )בדרך של הגשת בקשת רשות‬
‫ערעור( ואין לערער עליהן בסיום ההליך במסגרת הערעור על פסק הדין‪:‬‬
‫‪ .1‬החלטה בעניין סמכות מקומית‪.‬‬
‫‪ .2‬החלטה בבקשה לעיכוב הליכים לצורך העברת ההליך לבוררות‪.‬‬
‫‪ .3‬החלטה לדחות בקשה לתיקון טעות סופר בפסק הדין‪.‬‬
 ‫חריג ‪ - 2‬״צו נאמן״ ‪ -‬צו בתי המשפט‬
‫• ישנן סוגי החלטות שלא ניתן לערער עליהן בנפרד אלא רק במסגרת הערעור‬
‫על פסק הדין‪.‬‬
‫• ראו בהמשך ‪ -‬צו בתי המשפט‪.‬‬
‫חריג ‪ - 3‬ע״א ‪ 476/90‬מיטב הנדסה בע״מ נ׳ מדינת ישראל‬
‫• כשהוגשה בקשה לרשות ערעור על החלטה אחרת‪ ,‬ולפני שערכאת הערעור‬
‫הכריעה בה‪ ,‬נתנה הערכאה הקודמת פסק דין סופי בתובענה‪ ,‬נבלעת‬
‫ההחלטה האחרת בפסק הדין‪.‬‬
‫• במקרה כזה‪ ,‬בעל הדין הנפגע לא יוכל לערער על ההחלטה אחרת‪ ,‬אלא‬
‫במסגרת הערעור על פסק הדין כולו‪.‬‬
‫• למעשה‪ ,‬הבר״ע נעלמת מעצמה ובית המשפט לא ימשיך לדון בבקשת‬
‫רשות הערעור היות שההחלטה אחרת ״נבעלת״ בפסק הדין‪ .‬אם ירצה בעל‬
‫הדין יוכל לערער על פסק הדין כולו‪.‬‬
‫חריג ‪ - 4‬ע״א ‪ 697/83‬האחים וינר בית יציקה נ׳ סומך‬
‫• כשמערערים על החלטה אחרת במהלך ההליך והערעור נדון לגופו‪ ,‬לא ניתן יהיה‬
‫לערער עליה בשנית במסגרת הערעור על פסק הדין הסופי עם סיום ההליך‪.‬‬

‫• סייג לחריג ‪ -‬רע״א ‪ 5834/03‬אריה חברה לביטוח נ׳ חאדר ‪ -‬בעל דין שהגיש‬
‫בקשה לרשות ערעור על החלטה אחרת‪ ,‬אך לא קיבל רשות לערער )בקשתו‬
‫לרשות ערעור נדחתה(‪ ,‬לא ייחשב כמי שערער על ההחלטה‪ ,‬ולכן יוכל לערער‬
‫עליה במסגרת הערעור על פסק הדין כולו‪.‬‬

‫• שימו לב ‪ -‬אין ערעור פעמיים על אותה החלטה ‪ -‬אם נדון הערעור לגופו‬
‫בבר״ע לא ניתן לערער על אותה החלטה במסגרת הערעור על פסק הדין!‬
 ‫חריג ‪ - 5‬סעיף ‪ 64‬לחוק בתי המשפט‬
‫• לא ניתן להגיש ערעור על החלטה אחרת של בית המשפט לתביעות קטנות‬
‫אלא במסגרת בקשת רשות ערעור על פסק הדין כולו‪.‬‬

‫• שימו לב ‪ -‬על פסקי דין של בית משפט לתביעות קטנות ניתן לערער ברשות‬
‫בלבד‪ ,‬על אף שמדובר בערכאה ראשונה‪.‬‬
 ‫חריג ‪ - 6‬סעיף ‪)81‬ד( לחוק בתי המשפט‬
‫• החלטה המתקנת טעות בפסק דין לא ניתנת לערעור בנפרד אלא רק‬
‫במסגרת הערעור על פסק הדין‪.‬‬
‫שיקול דעת במתן הרשות לערער‬
 ‫מתי תינתן רשות ערער‬
‫סעיפים ‪ 41‬ו‪ 52 -‬לחוק בתי המשפט‬
‫בית משפט שלערעור ייתן רשות לערער על החלטה אחרת רק אם נוכח לדעת‬
‫שאם הערעור על ההחלטה יישמע במסגרת הערעור על פסק הדין ולא באופן‬
‫מיידי‪ ,‬יתקיים אחד מאלה‪:‬‬

‫‪ .1‬הדבר ישפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים‪.‬‬

‫‪ .2‬עלול להיגרם לאחד הצדדים נזק של ממש‪.‬‬
‫‪ .3‬עלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה‪.‬‬
 ‫רע״א ‪ 1560/06‬לוי נ׳ שקלים‬
‫אם התנאים למתן רשות ערעור לא מתקיימים‪ ,‬בית המשפט לא ייתן רשות ערעור והמבקש‬
‫יוכל לערער על ההחלטה האחרת בתום ההליך‪ ,‬במסגרת הערעור על פסק הדין הסופי‪.‬‬

‫דוגמה‪-‬‬
‫• החלטת בית המשפט המטילה אחריות בנזיקין היא החלטה אחרת‪ ,‬שניתנת לערעור‬
‫ברשות‪.‬‬
‫• אולם‪ ,‬בד״כ לא תינתן רשות ערעור על החלטה זו ולכן עדיף להמתין לפסק הדין הסופי‬
‫ולהעלות את הטענות הנוגעות לשאלת האחריות במסגרת הערעור על פסק הדין‪.‬‬
‫• עם זאת‪ ,‬אם בפסק הדין הסופי‪ ,‬ייקבע שאין חובת פיצוי‪ ,‬הרי שאין עוד נפקות אופרטיבית‬
‫להטלת האחריות ואז לא ניתן יהיה לערער על פסק הדין‪.‬‬
 ‫רשות ערעור על פסק דין‬
‫תקנה ‪148‬א ו‪ -‬ר״ע ‪ 103/82‬חניון חיפה נ׳ מצת אור בע״מ‬
‫רשות ערעור על פסק דין שניתן בערעור תינתן רק אם עלול להיגרם עיוות דין‪,‬‬
‫או אם הבקשה מעלה שאלה משפטית חשובה‪ ,‬אשר להכרעה בה חשיבות‬
‫ציבורית כללית‪ ,‬מעבר לנסיבות המקרה‪.‬‬
 ‫ערעור על החלטה הדוחה בקשת רשות ערעור‬
‫ע״א ‪ 34/89‬גלצר נ׳ גלצר‬
‫החלטה הדוחה בקשת רשות ערעור היא ״החלטה אחרת״‪ ,‬הניתנת לערעור‬
‫ברשות‪.‬‬

‫דוגמה ‪ -‬על החלטה אחרת של שופט‪/‬רשם בכיר בבית משפט השלום ניתן‬
‫להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי‪ .‬אם החליט בית המשפט‬
‫המחוזי שלא לתת רשות לערער‪ ,‬ניתן להגיש בקשת רשות ערעור נוספת‬
‫לבית המשפט העליון משום ההחלטה שלא לתת רשות לערער היא ״החלטה‬
‫אחרת״ בעצמה‪.‬‬
‫סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור‬
‫צו בתי המשפט‬

‫צו בתי המשפט חל רק על שופטים ורשמים בכירים ולא על רשמים ״רגילים״‬

 ‫רשימת ההחלטות האחרות שלא תינתן בהן רשות ערעור‬
‫צו בתי המשפט )סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור(‬
‫על החלטות אלו לא תינתן רשות לערער במהלך ההליך‪ ,‬אך אין כל מניעה לערער עליהן בסוף ההליך‪ ,‬במסגרת הערעור על פסק הדין‪.‬‬

‫החלטות הנוגעות לסדרי הדין בהליך )היקף כתבי טענות‪ ,‬מועדי הדיון‪,‬‬ ‫‪.1‬‬
‫מועד להגשת כתבי טענות(‬
‫החלטה בעניין שלבי הדיון בהליך‬ ‫‪.2‬‬
‫החלטות בעניין הודיות‪ ,‬שאלונים וגילוי מסמכים כללי‬ ‫‪.3‬‬
‫החלטה בעניין הזמנת עדים‪ ,‬סדר שמיעת העדים ושאלות המוצגות‬ ‫‪.4‬‬
‫לעדים‪ ,‬לרבות קבלה או דחייה של התנגדות לשאלה שהופנתה לעדים‬
‫החלטה בעניין אופן הגשת עדויות‪ ,‬לרבות סדר הבאתן‬ ‫‪.5‬‬
‫החלטות המאפשרות קיום הליך נוסף‬ ‫‪.6‬‬
‫החלטה בעניין הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין‬ ‫‪.7‬‬
 ‫‪ .1‬החלטות הנוגעות לסדרי הדיון בהליך‬
‫• החלטה בנוגע להיקף כתבי הטענות‬
‫• החלטה בעניין קביעה ושינוי של מועדי דיונים ומועדים להגשת כתבי טענות‬
‫למשל‪ :‬בקשות‪ ,‬תגובות‪ ,‬מסמכים‪ ,‬סיכומים ותצהירים‪.‬‬

‫חריג ‪ -‬החלטה בבקשה להארכת מועד הקבוע בחיקוק‪.‬‬

‫החלטה שמשמעותה המעשית היא שלילת אפשרות לפתוח בהליך ‪ -‬ניתנת‬
‫לערעור ברשות‪ .‬למשל ‪ -‬החלטה לדחות בקשה להארכת מועד להגשת‬
‫ערעור‪.‬‬
 ‫‪ .2‬החלטה בעניין שלבי הדיון בהליך‬
‫• למשל‪ :‬העד שמעון יעיד לפני העדה שושנה או ‪ -‬התובע יגיש תצהיר עדות‬
‫ראשית לפני הנתבע‬

‫• חריג ‪ -‬החלטה כי הדיון יישמע במפוצל או שיתקיים דיון נפרד בתביעה‬

‫שכנגד ובהודעה לצד ג׳ ניתנת לערעור ברשות‬
‫‪ .3‬החלטות בעניין הודיות‪ ,‬שאלונים וגילוי מסמכים כללי‬

‫• חריגים ‪ -‬החלטות בעניינים הבאים ניתנות לערעור ברשות‪:‬‬

‫‪ .1‬גילוי מסמך מסוים‬
‫‪ .2‬עיון במסמכים‬
‫‪ .3‬טענת חסיון‬
‫‪ .4‬החלטה בעניין הזמנת עדים‪ ,‬סדר שמיעתם‪ ,‬שאלות‬
‫המוצגות להם‪ ,‬קבלה או דחיית התנגדות לשאלה‬

‫• חריגים‪ :‬החלטות בעניינים הבאים ניתנים לערעור ברשות‪:‬‬

‫‪ .1‬החלטה לדחות בקשה לזימון עד‬
‫‪ .2‬החלטה לדחות בקשה להגשת ראיה‬
‫‪ .3‬החלטה בבקשה לעדות מוקדמת‬
‫‪ .5‬החלטה בעניין אופן הגשת העדויות לרבות סדר הבאתן‬

‫• חריגים‪ :‬החלטות בעניינים הבאים ניתנים לערעור ברשות‪:‬‬

‫‪ .1‬החלטה בעניין עדות מחוץ לכותלי בית המשפט‬
‫‪ .2‬החלטה בעניין עדות באמצעות היוועדות חזותית )״וידאו קונפרנס״(‬
 ‫‪ .6‬מספר החלטות המאפשרות קיום הליך נוסף‬
‫‪ .1‬החלטה המקבלת בקשה לביטול פסק דין או לביטול החלטה‬
‫‪ .2‬החלטה המקבלת התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב בהליכי הוצל״פ‬
‫‪ .3‬החלטה המקבלת התנגדות לביצוע שטר בהליכי הוצל״פ‬

‫שימו לב לכמה הערות‪:‬‬

‫• מדובר ברשימה סגורה!‬
‫• כל ההחלטות הללו מקבלות‬
‫• כל ההחלטות הללו לטובת הנתבע‬
‫‪ .7‬החלטה בעניין הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין‬
‫• חריג ‪ -‬החלטה בעניין הוצאות משפט או שכר טרחת עורכי דין‪ ,‬שניתנה‬
‫לאחר מתן פסק הדין ושאינה נבלעת בו ‪ -‬ניתנת לערעור ברשות‬
 ‫סוגיה שמתעוררת ‪1‬‬
‫מה קורה במצב שרשם רגיל קיבל החלטה )שמנויה בצו בתי המשפט(‪ ,‬ובעל דין ערער עליה בזכות )שהרי הצו לא חל על רשם ״רגיל״(‬
‫והגיע לשופט שדן בערעורו על החלטת הרשם‪ .‬האם כעת ניתן לערער על החלטת השופט ביושבו כערכאת ערעור על החלטת הרשם‬
‫באחד העניינים שנמנו בצו בתי המשפט?‬

‫התשובה ‪ -‬לא! אמנם הצו לא חל על הרשם הרגיל ולכן ניתן לערער לשופט‪ ,‬תוך ‪ 60‬ימים באותו בית משפט‪ ,‬אך הצו כן חל על השופט‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬לא ניתן לערער‬

‫לא ניתן לערער על‬ ‫פס״ד שופט‬ ‫החלטה אחרת‬

‫כערכאת ערעור על‬ ‫בזכות‬ ‫רשם ״רגיל״‬
‫החלטת השופט‬ ‫החלטת הרשם‬ ‫‪ 60‬ימים‬ ‫לאשר בקשה‬
‫שנמנית בצו נאמן!!!‬ ‫״רגיל״‬ ‫לז י מו ן עד‬

‫הערה כללית‪ :‬לא ניתן לערער על החלטות אחרות של בית המשפט לתביעות קטנות במהלך ההליך אלא רק‬
‫במסגרת רשות ערעור על פסק הדין‬
 ‫סוגיה שמתעוררת ‪2‬‬
‫מה קורה במצב שרשם רגיל קיבל החלטה )שלא מנויה בצו בתי המשפט(‪ ,‬ובעל דין ערער עליה בזכות והגיע לשופט שדן בערעורו על‬
‫החלטת הרשם‪ .‬האם כעת ניתן לערער על החלטת השופט ביושבו כערכאת ערעור על החלטת הרשם?‬

‫התשובה ‪ -‬כן! החלטת השופט שדן בערעור על ההחלטה האחרת של רשם כמוה כפסק דין בערכאה שניה! כלומר ‪ -‬ניתן לערער על‬
‫פסק הדין הזה‪ ,‬אם בית המשפט השלום נתן רשות לכך )בפסק דינו( או ניתנה רשות מבית המשפט המחוזי‪.‬‬

‫פס״ד בימ״ש עליון‬ ‫פס״ד שופט מחוזי‬

‫החלטה אחרת‬
‫כערכאת ערעור על‬ ‫כערכאת ערעור על‬ ‫פס״ד שופט‬
‫בזכות‬ ‫רשם ״רגיל״‬
‫פס״ד של שופט‬ ‫ברשות‬ ‫פס״ד של שופט‬ ‫ברשות‬ ‫שלום כערכאת‬
‫‪ 60‬ימים‬ ‫בבימ״ש שלום‬
‫‪ 60‬ימים מחוזי כערכאת ערעור‬ ‫שלום כערכאת ערעור‬ ‫‪ 60‬ימים‬ ‫ערעור על החלטת‬
‫שלא נמנית בצו‬
‫על החלטת הרשם‬ ‫על החלטת הרשם‬ ‫הרשם ״רגיל״‬
‫נאמן‬
‫״רגיל״‬ ‫״רגיל״‬

‫סייג ‪ -‬כשבית משפט שלערעור קיבל ערעור שהוגש על החלטת רשם וכתוצאה מכך הורה על סילוק התביעה ‪ -‬הרי שפסק דינו ניתן‬
‫לערעור נוסף בזכות‪.‬‬
‫למשל ‪ -‬אם רשם בית משפט שלום דחה בקשה למחיקת תביעה‪ ,‬הוגש ערעור על החלטתו ובית משפט השלום קיבל את הערעור‬
‫והורה על דחיית התביעה ‪ -‬אזי ‪ -‬פסק דינו ניתן לערעור נוסף בזכות בפני בית משפט המחוזי‪.‬‬
 ‫רע״א ‪ 290/15‬ברנד פור יו נ׳ רמי לוי‬
‫• אם ההחלטה הכלולה בצו בתי המשפט אינה מנומקת כלל‪ ,‬רשאי בית‬
‫המשפט ליתן רשות לערער עליה‪ ,‬ובלבד שיש חשיבות לסוגיה שעליה‬
‫מבקשים לערער ולא ניתן לדחות את הערעור על ההחלטה לסוף ההליך‪.‬‬
‫• במקרה כזה‪ ,‬הסעד היחיד שעשוי להינתן הוא ביטול ההחלטה והחזרתה‬
‫לערכאה הדיונית לצורך הנמקתה‪.‬‬
 ‫התרחישים בהשגה על החלטה אחרת‬
‫ניתנה החלטה אחרת‬
‫שופט ‪ /‬רשם בכיר‬
‫רשם רגיל‬

‫ההחלטה לא מנויה בצו נאמן‬ ‫ההחלטה מנויה בצו נאמן‬

‫ערעור בזכות תוך ‪ 60‬ימים‬
‫לשופט בבית המשפט בו מכהן‬
‫הרשם הרגיל‬ ‫בר״ע ‪ 60‬ימים לערכאה למעלה‬
‫לא ניתן לערער במהלך ההליך‬
‫אלא רק בסוף‪ ,‬במסגרת‬
‫ניתנה הרשות לערער‬ ‫לא ניתנה הרשות לערער‬ ‫הערעור על פסק הדין‬

‫הערעור נדון לגופו של עניין‬

‫ניתן לערער על ההחלטה‬
‫במסגרת הערעור על פס״ד‬
‫לא ניתן לערער על ההחלטה‬
‫במסגרת הערעור על פס״ד‬
 ‫סדר העבודה‬
‫ניתנה החלטה‬
‫החלטה אחרת‬ ‫פסק דין‬

‫רשם רגיל‬ ‫שופט ‪ /‬רשם בכיר‬ ‫רשם רגיל‬ ‫שופט ‪ /‬רשם בכיר‬

‫ערעור בזכות‬ ‫האם ההחלטה נמנית בצו נאמן?‬

‫ערעור בזכות )ראשון(‬

‫באותו בית משפט‬ ‫לא‬ ‫כן‬

‫ערכאה למעלה‬

‫בתוך ‪ 60‬ימים‬ ‫רשות ערעור‬ ‫ניתן לערער רק בסוף‬

‫ח ריג ‪ -‬לא נית ן לערער על‬ ‫במסגרת הערעור על‬ ‫בתוך ‪ 60‬ימים‬
‫ה ח לט ה א ח רת של ב ימ״ש‬ ‫ערכאה למעלה‬ ‫פסק הדין‬ ‫ח ריג ‪ -‬ב ית ה מ ש פט לת ב יע ות ק ט נות ‪ -‬ע ר ע ו ר‬
‫לת ב יעות ק ט נות א לא ר ק‬ ‫‪ 60‬ימים‬ ‫על פסק דין ברשות בתוך ‪ 15‬ימים‪.‬‬
‫ב מ ס גר ת ה ע ר ע ו ר על פס ״ ד‬
‫מועדים בהליכי הערעור‬
 ‫תחילת מניין הימים לערעור‬
‫תקנות ‪)137‬א(‪)137 ,‬ג(‪)(2)149 ,‬א(‪ ,‬ו‪ 179-‬לתקסד״א‪ ,‬סעיף ‪ 81‬לחוק בתי המשפט‬
‫• המועד להגשת ערעור על כל סוגי ההחלטות )פס״ד או החלטה אחרת( הוא ‪ 60‬ימים‪.‬‬
‫• אם ההחלטה ניתנה במעמד בעלי הדין ‪ 60 -‬ימים מיום הדיון‪.‬‬
‫• אם ההחלטה ניתנה שלא במעמד בעלי הדין ‪ 60 -‬ימים מיום המצאת ההחלטה למערער‪.‬‬

‫חריגים‪:‬‬
‫‪ .1‬אם נדחתה בקשה לביטול החלטה במעמד צד אחד ‪ -‬המועד להגשת ערעור על‬
‫ההחלטה שניתנה במעמד צד אחד )ההחלטה המקורית( יחושב לפי מועד ההחלטה‬
‫בבקשת הביטול )ולא לפי מועד ההחלטה המקורית(‪ .‬זאת כדי שבעל הדין שהגיש‬
‫בקשת ביטול לא יחמיץ את תקופת הערעור‪.‬‬
‫‪ .2‬אם נתקבלה בקשה לתיקון החלטה ‪ -‬המועד להגשת ערעור על ההחלטה המקורית‬
‫יחושב לפי מועד ההחלטה המתקנת ולא לפי מועד ההחלטה המקורית‪.‬‬
 ‫ערעור נפרד מטעם המשיב‬
‫תקנות ‪)137‬ב( ו‪ (5)149-‬לתקסד״א‬
‫• אם הוגש ערעור בזכות על החלטה‪ ,‬המשיב בערעור רשאי להגיש ערעור‬
‫מטעמו על אותה החלטה במועדים הבאים‪ ,‬לפי המאוחר‪:‬‬
‫‪ 60 .1‬ימים לאחר המועד שבו הומצא לו הערעור‪.‬‬
‫‪ 60 .2‬ימים לאחר המועד שבו הומצאה לו הודעה על הפקדת ערובה בערעור‬
‫או החלטה על פטור מהפקדת ערובה כאמור‬
 ‫סיכום הכללים ללא חריגים‬
‫שופטים ורשמים בכירים‬
‫• בית משפט שלום ‪ -‬פס״ד בערכאה ראשונה ‪ -‬ערעור בזכות למחוזי בתוך‬
‫‪ 60‬ימים‪ .‬החלטה אחרת ‪ -‬בר״ע למחוזי בתוך ‪ 60‬ימים‪.‬‬
‫• בית משפט מחוזי ‪ -‬פס״ד בערכאה ראשונה ‪ -‬ערעור בזכות לעליון בתוך ‪60‬‬
‫ימים‪ .‬פס״ד שניתן בערעור על פס״ד או החלטה אחרת של השלום‪ -‬אם‬
‫המחוזי נתן רשות ערעור בפסק דינו ‪ -‬ערעור לעליון בתוך ‪ 60‬ימים‪ .‬אם‬
‫המחוזי לא נתן רשות‪ ,‬בר״ע לעליון בתוך ‪ 60‬ימים‪ .‬החלטה אחרת ‪ -‬בר״ע‬
‫לעליון בתוך ‪ 60‬ימים‪.‬‬
‫• בית המשפט העליון‪ -‬פס״ד או החלטת ביניים של העליון אינם ניתנים‬
‫לערעור‬
 ‫סיכום הכללים ללא חריגים‬
‫רשמים ״רגילים״‬
‫• פסק דין של רשם ‪ -‬ערעור בזכות לבית משפט שלערעור בתוך ‪ 60‬ימים‪.‬‬
‫)על פס״ד של רשם עליון ניתן לערער בזכות לעליון(‪.‬‬
‫• החלטה אחרת של רשם ‪ -‬ערעור בזכות לבימ״ש בו הוא מכהן כרשם בתוך‬
‫‪ 60‬ימים‪.‬‬

‫פס״ד בערעור על החלטה של רשם‬

‫• בימ״ש )שלום או מחוזי( שנתן פס״ד בערעור על החלטה של רשם ״רגיל״‪-‬‬
‫אם בימ״ש נתן רשות ערעור בפסק דינו ‪ -‬ערעור למחוזי בתוך ‪ 60‬ימים‪.‬‬
‫אם בימ״ש לא נתן רשות ערעור בפסק דינו ‪ -‬בר״ע למחוזי בתוך ‪ 60‬ימים‪.‬‬
‫כפיית ציות‬
‫• הרחקה ואיסור הפרעה‬
‫• פקודת בזיון בית המשפט‬
‫הרחקה ואיסור הפרעה‬
 ‫הרחקה מבית המשפט‬
‫סעיף ‪ 69‬לחוק בתי המשפט‬
‫• בית המשפט רשאי לאסור על קטין להימצא בבית המשפט בעת הדיון ולצוות‬
‫על הרחקתו‪.‬‬
‫• כמו כן‪ ,‬רשאי בית המשפט להרחיק אדם‪ ,‬שאינו בעל דין‪ ,‬מאולם בית‬
‫המשפט בעת הדיון‪ ,‬אם מצא‪ ,‬מטעמים שיירשמו‪ ,‬שנוכחות אותו אדם‬
‫באולם תרתיע עד מלתת עדות במשפט‪.‬‬
 ‫איסור הפרעה‬
‫סעיפים ‪)72‬א(‪)-‬ג( ו‪ 74-‬לחוק בתי המשפט‬
‫• כאשר אדם מתנהג בדרך אלימה או מבישה‪ ,‬נוקט איומים או מפריע באולם בית המשפט או‬
‫סמוך למקום הדיון‪ ,‬רשאי בית המשפט לצוות על הרחקתו‪.‬‬

‫• בית המשפט רשאי‪ ,‬לאחר שהתרה באותו אדם שיימנע מהפרעה והוא לא שעה להתראה‪,‬‬
‫להענישו בקנס או במאסר עד ‪ 3‬חודשים‪.‬‬

‫• על עונש שהוטל כאמור‪ ,‬ייתן בית המשפט מיד הודעה בכתב לנשיא בית המשפט העליון‪,‬‬
‫ורשאי הנשיא או שופט אחר של בית המשפט העליון‪ ,‬לאחר שזימן את הנידון אם ביקש זאת‪,‬‬
‫לבטל את העונש או לשנותו לקולא‪.‬‬

‫• חריג ‪ -‬הוראה בדבר איסור הפרעה אינה חלה על מי שנתון לשיפוט המשמעתי של לשכת‬
‫עורכי הדין )עורכי דין ומתמחים( הנמצאים באולם בשל תפקידם‪.‬‬

‫• סופיות ההחלטה בדבר הרחקת אדם ואיסור הפרעה )סעיף ‪ 74‬לחוק(‪ -‬החלטות בית‬
‫המשפט שלעיל בעניין הרחקת אדם ואיסור הפרעה ‪ -‬הן סופיות ואין עליהן ערעור‪.‬‬
 ‫שאלת תרגול‬
‫יצחק אנס את שושנה והורשע בהליך הפלילי‪ .‬לאחר הרשעתו של יצחק‪ ,‬תבעה שושנה את‬
‫יצחק תביעה אזרחית‪ ,‬בבית המשפט המחוזי‪ ,‬בגין נזקים גופניים ונפשיים שגרם לה‪.‬‬
‫במהלך עדותה של שושנה‪ ,‬אביה התפרץ על יצחק וקילל אותו‪ ,‬בכך הפריע למהלך הדיון‪.‬‬
‫בית המשפט התרה באב להימנע מהפרעה אך האב לא שעה להתראה‪.‬‬
‫מה הדין?‬

‫א‪ .‬בית המשפט רשאי להרחיק את האב או להענישו בקנס או במאסר עד שלושה חודשים‪.‬‬
‫החלטתו של בית המשפט אינה ניתנת לערעור‪.‬‬
‫ב‪ .‬בית המשפט רשאי להרחיק את האב או להענישו בקנס או במאסר עד שלושה חודשים‪.‬‬
‫החלטתו של בית המשפט נתונה לערעור בפני שופט של בית המשפט העליון‪.‬‬
‫ג‪ .‬בית המשפט רשאי לצוות על הרחקתו של האב‪ ,‬אך אין רשאי להענישו‪ .‬החלטת בית‬
‫המשפט אינה נתונה לערעור‪.‬‬
‫ד‪ .‬בית המשפט אינו רשאי להרחיק את האב או להענישו‪ ,‬בשל קרבתו לתובעת‪.‬‬
 ‫הרחקת אדם מאולם בית המשפט‬
‫סעיפים ‪ 72‬ו‪ 74-‬לחוק בתי המשפט‬
‫אדם המפריע לדיוני בית המשפט‪ ,‬רשאי בית המשפט לצוות על הרחקתו‪,‬‬
‫ורשאי הוא‪ ,‬לאחר שהתרה בו שיימנע מהפרעה והוא לא שעה להתראה‪,‬‬
‫להענישו במאסר עד שלושה חודשים או בקנס‪.‬‬

‫החלטת בית המשפט בעניין ההרחקה היא סופית ואין עליה ערעור‪.‬‬

‫שימו לב ‪ -‬על עונש שהוטל כאמור‪ ,‬ייתן בית המשפט מיד הודעה בכתב לנשיא‬
‫בית המשפט העליון‪ ,‬אך לא מדובר בהליך ערעור‪.‬‬
 ‫שאלת תרגול‬
‫יצחק אנס את שושנה והורשע בהליך הפלילי‪ .‬לאחר הרשעתו של יצחק‪ ,‬תבעה שושנה את‬
‫יצחק תביעה אזרחית‪ ,‬בבית המשפט המחוזי‪ ,‬בגין נזקים גופניים ונפשיים שגרם לה‪.‬‬
‫במהלך עדותה של שושנה‪ ,‬אביה התפרץ על יצחק וקילל אותו‪ ,‬בכך הפריע למהלך הדיון‪.‬‬
‫בית המשפט התרה באב להימנע מהפרעה אך האב לא שעה להתראה‪.‬‬
‫מה הדין?‬

‫א‪ .‬בית המשפט רשאי להרחיק את האב או להענישו בקנס או במאסר עד שלושה חודשים‪.‬‬
‫החלטתו של בית המשפט אינה ניתנת לערעור‪.‬‬
‫ב‪ .‬בית המשפט רשאי להרחיק את האב או להענישו בקנס או במאסר עד שלושה חודשים‪.‬‬
‫החלטתו של בית המשפט נתונה לערעור בפני שופט של בית המשפט העליון‪.‬‬
‫ג‪ .‬בית המשפט רשאי לצוות על הרחקתו של האב‪ ,‬אך אין רשאי להענישו‪ .‬החלטת בית‬
‫המשפט אינה נתונה לערעור‪.‬‬
‫ד‪ .‬בית המשפט אינו רשאי להרחיק את האב או להענישו‪ ,‬בשל קרבתו לתובעת‪.‬‬
‫פקודת בזיון בית המשפט‬
 ‫דין עד המסרב להיחקר‬
‫סעיף ‪ 5‬לפקודת בזיון‬
‫• סירב עד להיחקר או להשיב על שאלות ולא הראה טעם צודק לסירובו‪ ,‬רשאי‬
‫בית המשפט להורות על מאסרו לתקופה של עד חודש אחד‪ ,‬אלא אם‬
‫הסכים בינתיים‪ ,‬לפני סיום המשפט‪ ,‬להיחקר ולהשיב על שאלות‪.‬‬

‫• ע״פ ‪ 10317/08‬קורקוס נ׳ מדינת ישראל ‪ -‬מאסר עד לפי פקודת בזיון בית‬

‫המשפט בשל סירובו להשיב לשאלה‪ ,‬לא נועד לתכלית עונשית‪ ,‬אלא כדי‬
‫לגרום לעד להשיב על השאלה‪ .‬על כן‪ ,‬טרם יצווה מאסר‪ ,‬על בית המשפט‬
‫לשקול כמה שיקולים‪ :‬האם יש טעם צודק לסירובו של העד‪ ,‬האם תשובתו‬
‫לשאלה היא חיונית‪ ,‬ומהי תקופת הזמן שעשויה לשכנעו לחזור בו מסירובו‪.‬‬
 ‫דינו של אדם המסרב לציית לצו בית המשפט‬
‫סעיף ‪ 6‬לפקודת הבזיון‬
‫• לבית המשפט תהא סמכות לכפות על אדם בקנס או במאסר לציית לכל צו‬
‫שניתן על ידו‪.‬‬
‫• מאסר כאמור‪ ,‬אינו מוגבל בזמן! )להבדיל ממאסר של עד המסרב להשיב‬
‫לשאלה המוגבל לחודש ימים(‬

‫• שימו לב ‪ -‬צו המטיל קנס או מאסר‪ ,‬יינתן רק אם הוזמן הסרבן להופיע בבית‬
‫המשפט ונענה להזמנה‪ ,‬או כשהובא לבית המשפט בצו תפיסה ולא הראה‬
‫מדוע לא יינתן נגדו הצו‪.‬‬
 ‫דינו של אדם המסרב לציית לצו בית המשפט‬
‫סעיף ‪ 6‬לפקודת הבזיון‬
‫• כאשר בית המשפט מטיל מאסר על אדם המסרב לציית לצו בית המשפט‪,‬‬
‫עליו להודיע על כך ליועץ המשפטי לממשלה‪.‬‬
‫• היועץ המשפטי לממשלה יביא את עניינו של האסיר בפני בית המשפט‬
‫שהטיל עליו מאסר לעיון נוסף )שיקול נוסף( לפחות אחת ל‪ 6-‬חודשים‬
‫מתחילת המאסר וכאשר יראה צורך בכך‪.‬‬
‫• בעיון הנוסף רשאי בית המשפט‪ ,‬לאחר מתן זכות טיעון לצדדים‪ ,‬לקיים את‬
‫הצו‪ ,‬לשנותו או לבטלו‪.‬‬
 ‫שעבוד נכסים‬
‫סעיף ‪ (1)7‬לפקודת הבזיון‬
‫בית המשפט רשאי ליתן צו המטיל קנס או מאסר או לשעבד את נכסי‬
‫המקרקעין של אדם שנתקיימו לגביו התנאים הבאים‪:‬‬
‫‪ .1‬אותו אדם נאשם בסרבנות לפי פקודת בזיון בית המשפט‪.‬‬
‫‪ .2‬לא ניתן למצוא אותו בתוך תחומי השיפוט של כל בית משפט בישראל‪.‬‬
 ‫בקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט‬
‫בע״מ ‪ 1855/08‬פלוני נ׳ פלונית‬
‫לאחר שניתן פסק דין בערעור‪ ,‬אם פסק הדין אינו מקוים והזוכה מבקש להגיש‬
‫בקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט ‪ -‬ככלל‪ ,‬עליו להגיש את הבקשה‬
‫לערכאה הדיונית ולא לערכאת הערעור‪.‬‬
 ‫דיון בבקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט‬
‫רע״א ‪ 8008/12‬וכטל נ׳ שטיגליץ‬
‫בית המשפט יקיים דיון בעל פה בבקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט‪ ,‬אלא‬
‫אם הבקשה חסרת שחר על פניה‪.‬‬
 ‫ערעור על צו המטיל עונש‬
‫סעיף ‪ (1)8‬לפקודת הבזיון; ע״פ ‪ 4793/05‬נבון נ׳ עצמון‬
‫• צו המטיל עונש לפי פקודת בזיון בית המשפט יהא ניתן לערעור באותם התנאים‬
‫הנוהגים בערעור על פסק דין פלילי המטיל עונש‪.‬‬

‫• כלומר ‪ -‬ערעור בזכות‪ ,‬תוך ‪ 45‬ימים‪ ,‬בפני בית משפט שלערעור שידון בערעור‬
‫במותב שלושה שופטים‪.‬‬

‫• לעומת זאת‪ ,‬ערעור על החלטה הדוחה בקשה להטלת עונש ניתנת לערעור לפי‬
‫סוג ההליך‪:‬‬
‫בהליך אזרחי ‪ -‬החלטה זו ניתנת לערעור כ״החלטה אחרת״ )ראו בהמשך‬
‫הקורס(‪ ,‬כלומר ‪ -‬בר״ע לפני בית משפט של ערעור שידון בדן יחיד‪.‬‬
‫בהליך פלילי ‪ -‬החלטה זו היא פסק דין הניתן לערעור בזכות‪.‬‬
‫בהליך מנהלי ‪ -‬באותו אופן בו ניתן לערער על החלטה אחרת בבימ״ש מנהלי‬
‫בש״פ ‪ 7057/97‬נאסר נ׳ ועד הנוצרים האורתודוכסי )לא פורסם(; בש״פ ‪ 658/88‬חסן נ׳ מדינת ישראל‪ ,‬פ״ד מה)‪;670 (1‬‬
‫רע״א ‪ 10085/06‬ביאלוסטוצקי נ׳ ענבל שתיל )לא פורסם(; בר״מ ‪ 9343/10‬אליאס נ׳ הוועדה המקומית לתכנון ובניה )לא פורסם(‬
 ‫שאלת תרגול‬
‫בבעלות טל וילה גדולה בעיר קיסריה‪ .‬יוסי‪ ,‬שכנה של טל‪ ,‬הנמצא עמה בסכסוך מתמשך‪ ,‬מקיים‬
‫בביתו מסיבות בריכה פרועות מידי יום‪ .‬המסיבות הרועשות מפריעות לשנת היופי של טל‪ ,‬לה היא‬
‫זקוקה על מנת לשמור על משרתה כדוגמנית צמרת בבית אופנה נחשב‪ .‬טל תבעה את יוסי בבית‬
‫משפט השלום בחדרה‪ .‬כבוד השופט רחמים קבע כי על יוסי לקיים רק מסיבה אחת בשבוע‪ .‬משלא‬
‫קיים החלטת בית המשפט‪ ,‬עתרה טל לבית המשפט לפי פקודת בזיון המשפט‪ .‬שני הצדדים הופיעו‬
‫לדיון בבקשה‪.‬‬
‫מה הדין?‬

‫א‪ .‬בית המשפט רשאי להטיל מאסר על יוסי‪ .‬משך המאסר לא יעלה על חודש‪.‬‬
‫ב‪ .‬בית המשפט רשאי להטיל מאסר על יוסי‪ ,‬ללא הגבלה‪ ,‬עד שיקיים את הצו‪.‬‬
‫ג‪ .‬בית המשפט לא רשאי להטיל מאסר על יוסי‪ ,‬אלא אם הטיל עליו קודם לכן קנס והדבר לא‬
‫הועיל‪.‬‬
‫ד‪ .‬בית המשפט לא רשאי להטיל מאסר על יוסי‪ ,‬היות שאין לו סמכות עניינית לדון בתובענה‪.‬‬
 ‫סוגי המאסרים בפקודת בזיון בית המשפט‬
‫סעיפים ‪ 5-6‬לפקודת בזיון בית המשפט‬

‫א‪ .‬סירב עד להיחקר או להשיב על שאלות‪ ,‬ולא הראה טעם צודק לסירובו‪,‬‬
‫רשאי בית המשפט להורות על מאסרו לתקופה של עד חודש אחד‪.‬‬

‫ב‪ .‬כמו כן‪ ,‬לבית משפט תהא הסמכות לכפות על אדם בקנס או במאסר‬
‫לציית לכל צו שניתן על ידו‪ .‬מאסר כאמור אינו מוגבל בזמן )להבדיל ממאסר‬
‫לפי סעיף א' שלעיל המוגבל לחודש ימים בלבד(‪.‬‬

‫* בעניינו‪ ,‬עוסקת השאלה במאסר בשל אי ציות לצו בית משפט ‪ -‬בית המשפט‬
‫רשאי להטיל מאסר כאמור עד לקיום הצו‪ ,‬ללא הגבלה בזמן‪.‬‬
 ‫שאלת תרגול‬
‫בבעלות טל וילה גדולה בעיר קיסריה‪ .‬יוסי‪ ,‬שכנה של טל‪ ,‬הנמצא עמה בסכסוך מתמשך‪ ,‬מקיים‬
‫בביתו מסיבות בריכה פרועות מידי יום‪ .‬המסיבות הרועשות מפריעות לשנת היופי של טל‪ ,‬לה היא‬
‫זקוקה על מנת לשמור על משרתה כדוגמנית צמרת בבית אופנה נחשב‪ .‬טל תבעה את יוסי בבית‬
‫משפט השלום בחדרה‪ .‬כבוד השופט רחמים קבע כי על יוסי לקיים רק מסיבה אחת בשבוע‪ .‬משלא‬
‫קיים החלטת בית המשפט‪ ,‬עתרה טל לבית המשפט לפי פקודת בזיון המשפט‪ .‬שני הצדדים הופיעו‬
‫לדיון בבקשה‪.‬‬
‫מה הדין?‬

‫א‪ .‬בית המשפט רשאי להטיל מאסר על יוסי‪ .‬משך המאסר לא יעלה על חודש‪.‬‬
‫ב‪ .‬בית המשפט רשאי להטיל מאסר על יוסי‪ ,‬ללא הגבלה‪ ,‬עד שיקיים את הצו‪.‬‬
‫ג‪ .‬בית המשפט לא רשאי להטיל מאסר על יוסי‪ ,‬אלא אם הטיל עליו קודם לכן קנס והדבר לא‬
‫הועיל‪.‬‬
‫ד‪ .‬בית המשפט לא רשאי להטיל מאסר על יוסי‪ ,‬היות שאין לו סמכות עניינית לדון בתובענה‪.‬‬
 ‫כפיית ציות‬
‫ה ש גה‬ ‫ה ס נק צ יה‬ ‫ה ס יב ה‬ ‫מ וש א ה צ ו‬
‫ה ח לט ה ס ופית‬ ‫הרחקה‬ ‫ח ש ש לפגיע ה ב ו ב ש ל ה יות ו ק ט ין‬ ‫ק ט ין‬
‫ה ח לט ה ס ופית‬ ‫הרחקה‬ ‫נוכ ח ות ו ת רת יע עד מלמ ס ור עד ות‬ ‫א דם ש א ינו ב על דין‬
‫ה ה ח לט ה על ה ה ר ח ק ה ‪ -‬ס ופית‬
‫הרחקה‬
‫מ א ס ר ‪/‬ק נס ‪ -‬ה ודעה ב כ ת ב‬ ‫א דם ה נוכ ח ב בית‬
‫ק נס א ו מ א ס ר עד ‪ 3‬ח ודש ים‬ ‫מ ת נה ג ב ד ר ך א לימ ה ‪ ,‬מ פר יע וכ ו׳‬
‫ל נש י א ב י מ ״ ש ע ל י ו ן ש ר ש א י‬ ‫ה מ ש פט‬
‫)ל א ח ר ש ק י ב ל ה ת ר א ה (‬
‫ל ב ט ל א ו ל ה ק ל ב ע ו נש‬
‫מ א ס ר עד ח וד ש ימ ים‬ ‫ס יר ב לה יח ק ר א ו לה ש יב על ש א לות‬ ‫עד‬
‫צ ו ה מ ט יל ע ונש ‪ -‬ע ר ע ו ר כ פ ס ״ ד‬
‫פלילי; ה ח לט ה ה ד וח ה ב ק ש ה‬ ‫ק נ ס א ו מ א ס ר )ל ל א ה ג ב ל ת‬
‫ל ה ט ל ת ע ו נש ‪ -‬ע ר ע ו ר ל פ י ס ו ג‬ ‫זמ ן( א ך ה יועמ ״ש יב יא א ת‬
‫א י צ יות לצ ו ב ית ה מ ש פט‬ ‫ב ע ל ד ין א ו ע ד‬
‫ה ה ליך‬ ‫עניינו של ה א ס יר בפני בית‬
‫ה מ ש פט לעיון ח וזר‬
 ‫סירב עד להיחקר או להשיב על‬ ‫סירוב עד להשיב‬
‫שאלות שהוצגו לו‪ ,‬ולא הראה כל‬
‫טעם צודק לסירובו‬ ‫על שאלות‬

‫בית המשפט רשאי להורות על‬

‫מאסרו למשך חודש אחד‪ ,‬אלא אם‬
‫הסכים בינתיים להיחקר ולהשיב על‬
‫השאלות‬

‫צו המטיל עונש בגין סירוב להיחקר או‬

‫צו הדוחה בקשה להטלת עונש ניתן לערעור‬ ‫להשיב לשאלות ניתן לערעור בזכות בפני בית‬
‫ברשות כפי שמערערים על החלטה אחרת‪.‬‬ ‫משפט שלערעור שידון בערעור בהרכב‬
‫שלושה שופטים‬
 ‫סירוב לציות לצווי בית המשפט‬
‫תנאי להטלת קנס או מאסר ‪ -‬הסרבן‬ ‫סירב אדם לציית לכל צו שניתן על ידי‬
‫בית המשפט רשאי לכפות על אותו‬
‫התייצב בפני בית המשפט ולא הראה‬ ‫בית המשפט המצווה לעשות מעשה‬
‫אדם לציית לצו במאסר או בקנס‬
‫טעם מדוע לא יינתן נגדו צו כזה‬ ‫או האוסר לעשות מעשה‬

‫היועמ״ש לממשלה יביא את עניין‬

‫בית המשפט שהטיל מאסר יודיע על‬ ‫בעיון הנוסף רשאי בית המשפט‬
‫האסיר בפני בית המשפט לעיון נוסף‬
‫כך ליועץ המשפטי לממשלה‬ ‫להותיר את הצו‪ ,‬לשנותו או לבטלו‬
‫אחת ל‪ 6-‬חודשים לפחות‪.‬‬

‫צו המטיל עונש בגין סירוב לקיים צו‬

‫צו הדוחה בקשה להטלת עונש ניתנת‬
‫בית המשפט ניתן לערעור בזכות בפני‬
‫לערעור ברשות כפי שמערערים על‬
‫בית משפט שלערעור שידון בפני‬
‫החלטה אחרת‬
‫שלושה שופטים‬