‫בס"ד‬

‫ַמ ֶּסכֶּ ת‬
‫ְּתפִ ִלין‬

‫הביאור ביוזמתו של אבינו הגאון רבי יוסף חירארי זצוק''ל‬

‫נתחבר על ידי בנו שיבדל לחיים טובים וארוכים עקיבא הי''ו‬
 ‫ַמ ֶּסכֶּ ת ְּתפִ ִלין‬
‫אות ַעל יָ ְּד ָך‪ְּ ...‬ל ַמ ַען ִת ְּהיֶּה ת ֹו ַרת ה' ְּבפִ ָ‬
‫יך' ולומדים מכך‪ 1‬שעושים תפילין רק מן‬ ‫נאמר בתורה (שמות יג‪ ,‬ט) 'וְּ ָהיָ ה ְּל ֹ‬
‫‪2‬‬
‫המותר בפיך‪ ,‬דהיינו ממין המותר באכילה ואפילו בעור נבלות וטרפות מותר‪ ,‬דמכל מקום ממין המותר הם ‪.‬‬

‫חַ ָיה ְּט ֵמ ָאה‬ ‫רות‬

‫עו ֹ‬
‫של‬‫רות של ְּבהֵ ָמה ְּט ֵמ ָאה‪ ,‬וְּ לֹא עַ ל ֹ‬ ‫עו ֹ‬‫א אֵ ין כ ֹו ְּת ִבין ְּתפִ ִלין‪ ,‬לֹא עַ ל ֹ‬
‫פות כיון שהם ממין המותר‬‫רות של נְּבֵ ֹלות ו ְּט ֵר ֹ‬‫עו ֹ‬
‫כיון שאינם ממין המותר באכילה‪ ,‬אֲ בָ ל כ ֹו ְּת ִבין עַ ל ֹ‬
‫רות ְּלבו ִבין [‪-‬עור שהוצא מכנגד ליבה של הבהמה לשם עבודה זרה‪]3‬‬ ‫עו ֹ‬‫חו ְּש ִשין ֶּש ָמא ֹ‬
‫באכילה‪ ,‬וְּ אֵ ין ֹ‬
‫הֵ ן ומותר לכתוב בסתם עורות‪ ,‬דאזלינן בתר רובא שאינם של עבודה זרה‪.‬‬

‫נאמר בתורה (דברים ו‪ ,‬ט) 'ו ְּכ ַת ְּב ָתם ' ודרשו חכמים את התיבה הזו כאילו היא מורכבת משתי תיבות‪' ,‬וכתב'‬
‫'תם' ולומדים מכך שצריך שתהא כתיבה תמה – שלימה כהלכתה‪.‬‬

‫דצריך שיהיה הקלף מקיף את‬ ‫קום הַ ְּכ ָתב ‪ -‬על הקלף צמוד לאותיות‪ְּ ,‬פסו ִלים‬
‫ב אם נ ְִּקבו התפילין ִב ְּמ ֹ‬
‫קום ָה ֶּרוַ ח שמעל השורה העליונה ומתחת השורה התחתונה ובצדדים‪,‬‬
‫האות מארבע רוחותיה‪ .‬ואם נקבו ְּב ָמ ֹ‬
‫ְּכ ֵש ִרים דהוי כתיבה תמה‪.‬‬

‫וכן‬ ‫וָ וִ ין‪,‬‬ ‫כאותיות‬ ‫זַ יְּ נִין‬ ‫[‪-‬אות ז']‪ ,‬או את האותיות‬ ‫זַ יְּ נִין‬ ‫[‪-‬אות ו']‪ ,‬כאותיות‬ ‫וָ וִ ין‬ ‫את האותיות‬ ‫ג עֲ ָש ָאן‬
‫אם עשה את האותיות הכפולות‪ ,‬דהיינו כ"ף‪ ,‬פ"א‪ ,‬צד"י ונו"ן שכשהם נמצאים באמצע המילה הם כפופים‪ ,‬ובסוף‬
‫וכן אם עשה את‬ ‫המילה הם פשוטים ועשאן את האותיות ה ְּפשו ִטים ְּכפופִ ים‪ ,‬ואת ה ְּכפופִ ים ְּפשו ִטים‪,‬‬
‫שנָה [‪-‬החליף]‬ ‫או ֶּש ִ‬‫הממי"ן ה ְּפתו ִחים ְּסתו ִמים [‪-‬מ"ם סופית]‪ ,‬ואת ה ְּסתו ִמים ְּפתו ִחים‪ֹ ,‬‬
‫ש ְּכ ָתבָ ן ִע ְּב ִרית ‪ -‬כתב של בני עבר הנהר שהוא שונה מכתב‬ ‫או ֶּ‬‫או ִתי ֹו ֵתיהֶּ ן את האותיות הדומות‪ֹ ,4‬‬
‫ֹ‬
‫ש ָאן ְּכ ִמין ָק ֵמיעַ שלא דקדק בחסרות ויתירות‪ ,‬הֲ ֵרי אֵ לו ְּפסו ִלים דלא הוי‬‫או ֶּשעֲ ָ‬
‫האשורית שלנו‪ֹ ,‬‬
‫כתיבה תמה‪.‬‬

‫נשים ועבדים משום דהוי מצות עשה שהזמן גרמא‪,5‬‬ ‫ד נ ִָשים וַ עֲ בָ ִדים ו ְּק ַטנִים‪ְּ ,‬פטו ִרין ִמן הַ ְּתפִ ִלין‪,‬‬
‫וכל מצות עשה שהזמן גרמא נשים ועבדים פטורים‪ ,‬וקטנים‪ ,‬משום דסתם קטן אינו יודע לשמור גופו שלא יפיח‬
‫שלא להיכנס בהם לבית הכסא ושלא‬ ‫מור אֶּ ת ְּתפִ ָליו‬‫בהם‪ָ .‬כל ָק ָטן שהגיע לגיל חינוך ֶּשהוא ֹיו ֵדעַ ִל ְּש ֹ‬
‫להפיח בהם‪ ,‬אביו חַ ָיב ליקח לו תפילין‪ ,‬ולחנכו ְּב מצות ְּתפִ ִלין‪ַ .‬מעֲ ֶּשה ְּב ָט ִבי עַ ְּבד ֹו ֶּשל ַר ִבי ג ְַּמ ִליאֵ ל‬
‫ֶּש ָהיָ ה ַמנִיחַ ְּתפִ ִלין‪ 6‬וכן ִמיכַ ל ַבת ָשאול ָהיְּ ָתה ָמנָחַ ת ְּתפִ ִלין‪ .‬ו ִא ְּשת ֹו ֶּשל ֹיונָה ָהיְּ ָתה‬
‫עו ָלה ִלירו ָש ִ ַלם ואף על פי דהוי מצוות עשה שהזמן גרמא‪.‬‬ ‫ֹ‬

‫‪ 1‬שבת קח‪.‬‬
‫‪ 2‬כדאמרינן בירושלמי מגילה (פרק א הלכה ט) דלא ממעט אלא מין שאי אתה נותן בפיך‪.‬‬
‫‪ 3‬שדרך עבודתה היא בכך שחותכים את העור שכנגד הלב ומוציאים את הלב בעוד הבהמה חיה להקריבו לפניה‪ ,‬ועור זה‬
‫נאסר בהנאה משום זבחי מתים (רש"י עבודה זרה כט‪ ):‬ואסור לכתוב עליהם תפילין משום דמאיס למצווה‪.‬‬
‫‪ 4‬כגון שהחליף בין אות עי"ן לאות אל"ף שיש אנשים שקוראים את האלפי"ן עייני"ן‪ ,‬או את הביתי"ן כפי"ן שדומות‬
‫בצורתן וכו'‪.‬‬
‫‪ 5‬כיון שבלילה ובשבת לא מניחים תפילין‪.‬‬
‫‪ 6‬דסבירא ליה לרבן גמליאל דנשים ועבדים רשאין במצוות עשה שהזמן גרמא‪.‬‬
 ‫בזמנם היה המנהג שבהלוויית המת היו מתחלפים נושאי המיטה כיון שכולם היו רוצים לזכות במצווה‪ .7‬ואחרי‬
‫הקבורה היו נוהגים לעשות שורות מסביב לאבל לנחמו‪ .‬ולאחר מכן היה חזן המספיד והיה אומר קינות בקול רם‬
‫ומספר בשבחיו של המת‪.8‬‬

‫ואלו המחליפים את‬ ‫ה ֹנו ְּשאֵ י הַ ִמ ָטה של המת וְּ ִחלופֵ יהֶּ ן והאחרים המחליפים אותם‪ ,‬וְּ ִחלופֵ י ִחלופֵ יהֶּ ן‬
‫אותם אחרים‪ ,‬אֶּ ת ‪ -‬אלו ֶּש ִלפְּ נֵי הַ ִמ ָטה וישאו אותה כאשר תגיע אליהם‪ ,‬אֶּ ת – ואלו ֶּש ְּלאַ חַ ר הַ ִמ ָטה‬
‫ש ְּלצ ֶֹּרך הַ ִמ ָטה ‪ -‬שעדיין יש בהם צורך לנשיאת המיטה‪ְּ ,‬פטו ִרין מתפילין‪ ,‬דטרודין‬
‫ְּ‬ ‫שכבר נשאוה‪ָ ,‬כל ֶּ‬
‫שאֵ ין צ ֶֹּרך הַ ִמ ָטה ָבהֶּ ם‪ - ,‬שכבר נשאו אותה ואינם טרודים‬
‫ְּ‬ ‫במצווה‪ ,‬והעוסק במצווה פטור מן המצווה‪ .‬וְּ ֶּ‬
‫עוד במצווה‪ ,‬חַ ָי ִבין בתפילין‪ָ .‬ע ְּמדו ְּלהֶּ ְּס ֵפד‪ ,‬הַ ַמ ְּס ִפ ִידין ְּפטו ִרים דהעוסק במצווה פטור מן המצווה‪,‬‬
‫רו ִאים אֶּ ת הַ ְּפנִים ‪ -‬העומדים בשורה הפנימית ורואים את האבל‪ ,‬חַ ָי ִבין ואף על פי שרואים את המיטה‬ ‫וְּ ָה ֹ‬
‫נשמטין אחד אחד ומניחין תפילין‪.‬‬

‫או אומר ָנתֹן [‪-‬תן‪ָ ]10‬ע ָליו‬

‫או ֵמר בֹא ו ְּק ָרא ָפסוק עַ ל ְּבנִי ֶּשהוא ִמ ְּתבָ עֵ ת [‪-‬נבהל בשינה‪ֹ ,]9‬‬ ‫ו ָה ֹ‬
‫סֵ פֶּ ר‪ ,‬או ָנתֹן [‪-‬תן] ָע ָליו ְּתפִ ִלין‪ ,‬הֲ ֵרי זֶּה לֹא יִ ְּש ַמע ֹלו מפני שאין מתרפאין בדברי תורה‪.11‬‬

‫כלי עור מקבלים טומאה‪ ,‬רק באופן שיש להם בית קיבול‪ ,‬בגמרא (סנהדרין סח‪ ).‬נחלקו רבי אליעזר וחכמים‬
‫בכלים מעור שיש להם בית קיבול אבל הוא עשוי כך שיהא מלא וסגור באופן קבוע‪ ,‬כגון תפילין וקמיע‪ .‬חכמים‬
‫סברי כיון שעשוי כך שיהא מלא וסגור באופן קבוע‪ ,‬אין לו שם של בית קיבול‪ .‬ורבי אליעזר סבר שכלי קיבול‬
‫העשוי למלאות באופן קבוע שמו בית קיבול‪.‬‬

‫וכן נחלקו האם אפשר להטביל את הכלי עור הזה עם המילוי או שהמילוי חוצץ‪ ,‬לדעת חכמים המילוי חוצץ כיון‬
‫שאינו מתבטל לכלי‪ ,‬ולדעת רבי אליעזר המילוי מתבטל לכלי ולכן אינו חוצץ ואפשר להטבילו כך‪.‬‬

‫‪ -‬מזה שוב ביום השביעי‬ ‫וְּ ש ֹונֶּה‬ ‫ביום השלישי‬ ‫ַמזֶּה‬ ‫ז הַ ְּתפִ ִלין‪ְּ ,‬מ ַק ֶּבלֶּ ת טֻ ְּמ ָאה‪.‬‬
‫ולצורך טהרתה‬

‫ו ַמ ְּט ִביל כמו שהם ואינו צריך לפתוח את התפילין ולהוציא את הפרשיות‪ ,‬כיון שאין המילוי חוצץ‪ַ .‬ר ִבי ֲחנִינָא‬
‫יך הוא ְּלהַ ִת ָירה ולהוציא הפרשיות קודם שיטבילם‪.‬‬ ‫או ֵמר שהמילוי חוצץ‪ ,12‬וצָ ִר ְּ‬ ‫ֶּבן ג ְַּמ ִליאֵ ל ֹ‬

‫ְּכ ֵדי ֶּש ִת ָמחֵ ק ‪ -‬שימחקו האותיות‪ְּ ,‬צ ִריכָ ה‬ ‫זמן‬ ‫תו ְּך הַ ַמיִ ם‪ ,‬וְּ ָשהֲ ָתה‬
‫ח נָפְּ ָלה התפילה (התפילין) ְּל ֹ‬
‫ְּב ִד ָיקה לברר שלא נמחקו האותיות‪.‬‬

‫קום דתנא קמא סובר שעור הרצועות לא צריך עיבוד לשמה‪.‬‬ ‫עות של ְּתפִ ִלין‪ֹ ,‬לו ְּק ִחין ִמ ָכל ָמ ֹ‬ ‫ט ְּרצו ֹ‬
‫בו ְּמ ָלאכָ ה‪ָ ,‬אסור ולכן אי אפשר לקחתו מכל‬
‫עור ֶּשנַעֲ ָשה ֹ‬ ‫או ֵמר‪ָ ,‬כל ֹ‬ ‫עון ֶּבן ג ְַּמ ִליאֵ ל ֹ‬
‫ַר ָבן ִש ְּמ ֹ‬
‫מקום דלרבן שמעון בן גמליאל צריך שיהיה עיבוד לשמה‪.‬‬

‫י אֵ ין ֹלו ְּק ִחין פרשיות ְּתפִ ִלין‪ ,‬אֶּ ָלא ִמן הַ ֻמ ְּמחֶּ ה שבקי בחסרות ויתירות‪ .13‬וְּ ִאם אֵ ין ָשם מֻ ְּמחֶּ ה‪,‬‬
‫שי ֹות הַ מ ֹוכֵ ר דחיישינן שיודע איזה פרשיות‬ ‫בו ֵדק‪ .‬לֹא ֶּש ִי ֵתן ֹלו את ה ָפ ָר ִ‬
‫ֹנו ֵתן לו המוכר זוג אֶּ חָ ד ו ֹ‬

‫‪ 7‬רש"י (ברכות י"ז‪ :‬ד"ה וחילופיהן)‪.‬‬

‫‪ 8‬מנחת יצחק על התוספתא (ברכות פ"ב ה"י ד"ה הסופד)‪.‬‬
‫‪ 9‬קרבן העדה (ירושלמי שבת פ"ו סוף ה"ב)‪.‬‬
‫‪ 10‬הכי גרסינן בירושלמי (שבת פ"ו סוף ה"ב)‪.‬‬
‫‪ 11‬שבועות טו‪ ,:‬וכתב הרמב"ם (הלכות עבודת כוכבים פרק יא הלכה יב)‪ ,‬לפי שאין עושים דברי תורה רפואת הגוף ואינן אלא‬
‫רפואת הנפש‪.‬‬
‫‪ 12‬כיון שדרך להוציא את הפרשיות לבודקן‪ ,‬לא מתבטלות הפרשיות לתפילין וחוצצות‪.‬‬
‫‪ 13‬ואף על פי שאפשר לבודקן‪ ,‬גנאי הוא לסותרן (תוס' מנחות מב‪ :‬ד"ה תפילין יש להם בדיקה)‪.‬‬
‫מו‪ ,‬וְּ יִ ְּבדֹק‪ָ .‬ב ַדק ו ָמצָ א ָכ ָראוי‬
‫נכתבו כראוי ויתן לו אותם לבדוק‪ ,‬אֶּ ָלא ֶּש ִיטֹל הוא [‪-‬הקונה] ְּלעַ ְּצ ֹ‬
‫חו ֵשש דתלינן דמסתמא כולם כשרות‪.‬‬ ‫ינו ֹ‬ ‫שאין חסרות ויתירות‪ֹ ,‬נו ֵטל מ ָכל ָהאֲ ג ָֻדה שאצל המוכר‪ ,‬וְּ אֵ ֹ‬

‫תפילין של ראש שונים מתפילין של יד‪ ,‬שבתפילין של יד ארבע הפרשיות נמצאות בתוך בית אחד‪ ,‬ואילו בתפילין‬
‫של ראש כל פרשה נמצאת בבית נפרד‪.14‬‬

‫יא ְּתפִ ָלה [‪-‬תפילין] ֶּשל רֹאש נ ְִּכ ֶּתבֶּ ת אַ ְּר ַבע ָפ ָר ִשי ֹות כל פרשה בבית נפרד‪ ,‬והם‪ַ :‬ק ֵדש ִלי‪,‬‬
‫מועַ ‪ .15‬וְּ כֵ ן בתפילין ֶּשל יָ ד כותב ארבע פרשיות אלו‪ ,‬אֶּ ָלא‬ ‫וְּ ָהיָ ה ִכי יְּ ִביאֲ ָך‪ְּ ,‬ש ַמע‪ ,‬וְּ ָהיָ ה ִאם ָש ֹ‬
‫עו ֶּשה ֶּשל יָ ד ָפ ָר ָשה אַ חַ ת ‪ -‬בקלף אחד ובבית אחד‪ .‬וְּ ִאם עֲ ָש ָאה אַ ְּר ַבע ָפ ָר ִשי ֹות‬ ‫ֶּשהוא ֹ‬
‫תו ְּך ָק ֵמיעַ‬
‫או ֵמר יִ ְּתפֹר את כל הארבעה יחד וְּ יִ ְּתנֵם ְּל ֹ‬
‫בארבע קלפים נפרדים‪ְּ ,‬כ ֵש ָרה‪ַ .‬ר ִבי יְּ הו ָדה ֹ‬
‫מו ֶּדה ַר ִבי יְּ הו ָדה‪ֶּ ,‬ש ִאם אין לו לאדם תפילין של יד ו ָהיָ ה לו ְּשנֵיהֶּ ם ֶּשל רֹאש‪,‬‬ ‫‪ -‬בית אחד‪ .‬ו ֹ‬
‫או ָתה‬ ‫עו ֶּשה ֹ‬ ‫עור כדי שמבחוץ ארבעת הבתים יהיו נראים כבית אחד‪ ,‬וְּ ֹ‬ ‫חופֶּ ה [‪-‬מחפה] אַ חַ ת ֵמהֶּ ן ְּב ֹ‬ ‫ֹ‬
‫‪16‬‬
‫‪ -‬ומניחה במקום ֶּשל יָ ד ‪.‬‬

‫‪ -‬אף‬
‫יב ְּתפִ ָלה ֶּשל יָ ד‪ ,‬נ ְִּתנָה [‪-‬ניתנת] ַבגֹבַ ה ֶּשל ‪ -‬במקום בשר גבוה שביָ ד‪ .‬אַ ף ֵבין עֵ ינ ָ‬
‫ֶּיך‬
‫של רֹאש‪ .‬וטעם הדבר‪ ,‬משום שנאמר בתורה לגבי תפילין של יד וְּ ָהיָ ה ְּל ֹ‬
‫אות‬ ‫תפילין של ראש‪ ,‬מניחה ַבגֹבַ ה ֶּ‬
‫ָ‬ ‫ָ‬ ‫עַ ל יָ ֶּד ָך ונאמר לגבי תפילין של ראש וְּ ָהיו ְּלט ָֹטפֹת ֵ‬
‫בין עֵ ינֶּיך‪ָ ,‬מה עַ ל יָ ְּדך ‪ -‬בתפילין של יד‪ ,‬צריך‬

‫ֶּיך ‪ -‬בתפילין של ראש‪ ,‬צריך להניח ַבגֹבַ ה ֶּשל רֹאש‪ְּ ,‬כ ִד ְּב ֵרי‬ ‫להניח ְּבגֹבַ ה ֶּשל יָ ד‪ ,‬אַ ף ֵבין עֵ ינ ָ‬
‫ַר ִבי אֱ ִליעֶּ זֶּר ֶּבן יַ עֲ קֹב‪.‬‬

‫דיני נגעים המטמאים את האדם נחלקים לשנים‪ ,‬נגעי עור בשר‪ ,‬אשר סימן הטומאה שבהם הוא 'שיער לבן'‪,‬‬
‫כלומר‪ ,‬שחלק מהשערות שצומחות במקום הנגע נהיו לבנות‪ .‬ונגעי ראש וזקן‪ ,‬אשר סימן הטומאה שבהם הוא‬
‫'שיער צהוב'‪ ,‬שחלק מהשערות שצומחות במקום הנגע‪ ,‬נהיו צהובות‪.17‬‬

‫או ֵמר לומדים זאת ממקום אחר‪ ,‬נֶּאֱ ַמר בתורה לגבי תפילין של יד וְּ ָהיָ ה ְּל ֹאות עַ ל יָ ְּד ָך‪,‬‬ ‫ַר ִבי יְּ הו ָדה ֹ‬
‫ֶּיך‪ָ ,‬מה עַ ל יָ ְּד ָך במקום ֶּשהוא ָראוי ִל ָט ֵמא ְּב ֶּנגַע‬ ‫וְּ נֶּאֱ ַמר לגבי תפילין של ראש וְּ ָהיו ְּלט ָֹטפֹת ֵבין עֵ ינ ָ‬
‫אֶּ חָ ד ‪ -‬שנחשב לענין נגעים כמקום אחד‪ ,‬כלומר‪ ,‬שאינו ראוי לקבל טומאה אלא מצד נגעי עור בשר בלבד‪ ,‬אַ ף‬
‫יט ֵמא ְּב ֶּנגַע אֶּ חָ ד ‪ -‬שנחשב לענין נגעים כמקום‬ ‫קום ֶּשהוא ָראוי ִל ַ‬ ‫ֶּיך ‪ -‬בתפילין של ראש‪ָ ,‬מ ֹ‬ ‫ֵבין עֵ ינ ָ‬
‫אחד‪ ,‬כלומר‪ ,‬במקום השערות‪ ,‬שאינו ראוי לקבל טומאה אלא מצד נגעי ראש וזקן בלבד ולא במקום 'בין עיניך'‬
‫ממש‪ ,‬כלומר‪ ,‬במקום שבין הגבות‪ ,‬שאין מניחים בו תפילין‪ ,‬מפני שנחשב כשני מקומות לענין נגעים‪ ,‬שהרי יש בו‬
‫נֶּאֱ ַמר 'וְּ ָהיו ְּלט ָֹטפֹת ֵבין עֵ ינ ָ‬
‫ֶּיך'‪ ,‬וְּ נֶּאֱ ַמר 'וְּ לֹא ָת ִשימו ָק ְּרחָ ה ֵבין‬ ‫גם בשר וגם שיער [הגבות]‪ .‬ועוד‬

‫‪ 14‬ולמדים זאת מכך שנאמר בתורה לגבי תפילין של ראש ג' פסוקים‪ :‬א‪' .‬וְ הָ יּו לְ טֹ טָ פֹ ת בֵּ ין עֵּ ינֶיָך' (דברים ו‪ ,‬ח)‪ .‬ב‪ּ' .‬ולְ טוֹטָ פֹ ת‬
‫בֵּ ין עֵּ ינֶיָך' (שמות יג‪ ,‬טז)‪ .‬ג‪' .‬וְ הָ יּו לְ טוֹטָ פֹ ת בֵּ ין עֵּ ינֵּיכֶם' (דברים יא‪ ,‬יח) תיבת לטוטפות נאמרה ב' פעמים חסרה ['לטטפת'] ופעם‬
‫אחת מלאה ['לטוטפות']‪ ,‬כשתיבה זו נכתבה חסרה היא מלמדת על בית אחד שבתפילין‪ ,‬וכשנכתבה מלאה היא מלמדת על‬
‫שני בתים שבתפילין‪ ,‬וכיון שנכתבה פעמיים חסרה ופעם אחת מלאה‪ ,‬לומדים מכך שבתפילין של ראש צריך להניח את‬
‫ארבע הפרשיות בארבע בתים‪.‬‬
‫ובתפילין של יד נאמר 'וְ הָ יָה לְ אוֹת עַ ל י ֶָדיָך' (שמות יג‪ ,‬ט) בלשון יחיד ולא נאמר לאותות (רבינו יהונתן מנחות לד‪ :‬ד"ה והיה)‬
‫ולומדים מכך שבתפילין של יד צריך להניח את הפרשיות בבית אחד (ועיין תוס' סנהדרין ד‪ :‬ד"ה ולטוטפת)‪.‬‬
‫‪ 15‬זהו הסדר לדעת רש"י‪ ,‬אך לדעת ר"ת הסדר הוא‪' :‬קדש'‪' ,‬והיה כי יביאך'‪' ,‬והיה אם שמוע' ו'שמע'‪.‬‬
‫‪ 16‬בגמרא אמרינן שמע מינה חזר בו רבי יהודה ואין מצריך לתפור הפרשיות מבפנים‪ ,‬ומודה לתנא קמא שאף אם ארבע‬
‫היריעות נפרדות‪ ,‬יצא ידי חובה ומספיק שיחפה מבחוץ עור על הבתים‪ ,‬כדי שיראה כבית אחד (מנחות לד‪.):‬‬
‫‪ 17‬פרשת תזריע (ויקרא יג‪ ,‬א‪-‬מו)‪.‬‬
‫קום‬
‫קום הַ ֵש ָער‪ ,‬אַ ף ְּתפִ ָלה לֹא ִת ֶּתן‪ ,‬אֶּ ָלא ִב ְּמ ֹ‬
‫עֵ ינֵיכֶּ ם ַל ֵמת‪ָ ,'18‬מה ָק ְּרחָ ה האסורה היא ִב ְּמ ֹ‬
‫הַ ֵש ָער ולא בין עיניך ממש‪ ,‬דהיינו המקום שבין הגבות‪.‬‬

‫יג נֶּאֱ ַמר 'ו ְּכ ַת ְּב ָתם ַעל ְּמז ֹֻזות ֵב ֶּית ָך'‪ ,‬וְּ נֶּאֱ ַמר בסמוך 'ו ְּק ַש ְּר ָתם ְּל ֹאות ַעל יָ ֶּד ָך'‪ ,‬ולומדים מכך שיָ ד‬
‫הַ כ ֹו ֶּתבֶּ ת ‪ -‬יד ימין‪ִ ,19‬היא היָ ד הַ ק ֹו ֶּש ֶּרת את התפילין על יד שמאל‪.20‬‬

‫שזהו עיקר הזמן שרוב בני אדם עומדים משנתם ואין לחוש עוד‬ ‫הַ ַשחַ ר‬ ‫יד ‪ִ 21‬מ ְּצוַ ת ְּתפִ ִלין‬
‫זמנה ֵמעלות‬

‫ינו‬
‫שמא ישן בהם ועַ ד ָה ָע ֶּרב ‪ -‬צאת הכוכבים‪ ,‬כיון שלילה לאו זמן תפילין‪ ,22‬הַ ָי ֵשן ַבי ֹום שינת עראי‪ ,23‬אֵ ֹ‬
‫ש ִכים קודם‬ ‫חו ֵשש – אינו צריך לַ ְּחלֹץ אֶּ ת ה ְּתפִ ִלין כיון שבשינת עראי לא חששו חכמים שיפיח בהם‪ .‬הַ ַמ ְּ‬ ‫ֹ‬
‫ְּ‬ ‫ְּ‬
‫עלות השחר לֵ ילֵ ך ַב ֶּד ֶּרך‪ ,‬לֹא יִ ְּתנֶּנָה ק ֶֹּדם ְּלזמן ה ִמ ְּצוָ ה ‪ -‬עלות השחר‪ ,‬וְּ ִאם ֹנו ְּתנָה ק ֶֹּדם לַ זמן‬

‫שעַ ת ִמ ְּצוָ ה ‪ -‬כשמגיע‬ ‫דו עֲ לֵ יהֶּ ם ‪ -‬ממשמש בהם ִב ְּ‬ ‫ה ִמ ְּצוָ ה כיון שמתירא שמא יאבדו וכדומה‪ֹ ,‬נו ֵתן יָ ֹ‬
‫זמן הנחת תפילין‪ ,‬ו ְּמבָ ֵר ְּך‪.‬‬

‫ֶּשל רֹאש‪ ,‬אֵ ינָה‬ ‫וְּ תפילה‬ ‫טו ְּתפִ ָלה ֶּשל יָ ד אם לא הניחה‪ ,‬אֵ ינָה ְּמעַ ֶּכבֶּ ת את תפילה ֶּשל רֹאש‪.‬‬
‫ְּמעַ ֶּכבֶּ ת ֶּשל יָ ד ואם הניח של יד לבד או של ראש לבד קיים מצווה‪.‬‬

‫‪ -‬שנתן את גב התפילין (התיתורה) למעלה‪ ,‬וראש‬ ‫ִמ ְּל ַמ ְּע ָלה‬ ‫[‪-‬בית התפילין]‬ ‫טז ִאם ָהפַ ְּך אֶּ ת הַ ָק ֵמיעַ‬
‫דהלכה למשה מסיני שיהיו מונחים צד התיתורה כלפי ראשו‪.‬‬ ‫התפילין כלפי ראשו‪ ,‬לֹא יָ צָ א‬

‫את‬ ‫חולֵ ץ‬
‫יז ְּכ ֶּשהוא ֹנו ֵתן ‪ -‬מניח‪ֹ ,‬נו ֵתן ֶּשל יָ ד ְּת ִח ָלה ולאחר מכן מניח של ראש‪ .24‬ו ְּכ ֶּשהוא ֹ‬
‫של רֹאש ְּת ִח ָלה ולאחר מכן חולץ של יד‪ .25‬וְּ כֵ ן ְּל ִענְּיָ ן הַ ַסנ ְָּד ִלין ‪ -‬שחולץ‬ ‫חולֵ ץ תפילין ֶּ‬‫התפילין‪ֹ ,‬‬
‫של יָ ִמין ְּת ִח ָלה ולאחר מכן נועל את‬ ‫ראשון את מה שנעל אחרון‪ְּ ,‬כ ֶּשהוא ֹנועֵ ל את מנעליו‪ֹ ,‬נועֵ ל את ֶּ‬
‫חולֵ ץ את ֶּשל ְּשמֹאל ְּת ִח ָלה ולאחר מכן חולץ של ימין‪ַ .‬כי ֹוצֵ א‬ ‫חולֵ ץ את מנעליו‪ֹ ,‬‬ ‫של שמאל ו ְּכ ֶּשהוא ֹ‬
‫בו הפת שנכנסת לסעודה ראשונה ויוצאת אחרונה‪ָ ,‬כל מין מאכל הַ נ ְִּכנָס ִל ְּסעו ָדה ִראש ֹון‪ ,‬יֹצֵ א ִראש ֹון‪.‬‬ ‫ֹ‬
‫חוץ ִמן הַ ַפת שמכניסים אותה ראשונה ויוצאת אחרונה‪.‬‬

‫היא‬ ‫תו ‪ -‬תפילין של ראש עֲ ג ָֻלה שאין לה בית מושב שטוח‪ ,‬אלא היא עגולה‪ ,‬סַ ָכנָה‬ ‫עו ֶּשה ְּתפִ ָל ֹ‬
‫יח ָה ֹ‬
‫שמלבד הסכנה אֵ ין יוצא ָבה ידי חובת ה ִמ ְּצוָ ה של הנחת‬
‫להניחה‪ ,‬שמא יקבל מכה ותיכנס התפילין בראשו‪ֶּ ,26‬‬

‫‪ 18‬דרכם של האמורים היתה לקרוח את שערות ראשם כאשר מת להם אדם הקרוב לליבם‪ ,‬כדי להראות בזה צערם ואבלם‪,‬‬
‫וציותה התורה שלא יעשו כן בני ישראל (רש"י דברים יד‪ ,‬א)‪.‬‬
‫‪ 19‬דסתם כתיבה בימין (רש"י מנחות לז‪ .‬ד"ה מה מזוזה כתובה בימין)‪.‬‬
‫‪ 20‬זו דעת רבי נתן בגמרא (מנחות לז‪ ,).‬ושם הביאה הגמרא עוד ב' שיטות‪ ,‬לדעת תנא קמא בכל מקום שכתוב יד הכוונה ליד‬
‫שמאל‪ ,‬ולומד זאת מפסוקים‪ .‬ורב אשי לומד זאת מדכתיב (שמות יג‪ ,‬טז) וְ הָ יָה לְ אוֹת עַ ל י ְָדכָה' ולא נאמר 'ידך' אלה 'ידכה'‬
‫בתוספת האות 'ה' שמשמע לשון נוטריקון 'יד כהה'‪ ,‬כלומר‪ ,‬הנח את התפילין על היד החלשה‪.‬‬
‫‪ 21‬בגמרא (מנחות לו‪ ):‬נחלקו התנאים בעניין מצוות תפילין בלילה‪ ,‬ושלוש דעות בדבר‪ :‬לפי דעה אחת לילה זמן תפילין‬
‫מהתורה‪ ,‬אלא שחז"ל גזרו שלא יניחם בלילה שמא יפיח בהם כשישן‪ .‬ולפי הדעה השניה אסור מתורה להניחם בלילה‪.‬‬
‫ודעה שלישית סוברת שמן התורה אין מצווה ולא איסור להניחם בלילה אבל חכמים אסרו להניחם בלילה שמא ישן ויפיח‬
‫בהם‪.‬‬
‫‪ 22‬ולומדים זאת מהפסוק (שמות יג‪ ,‬י) 'וְ שָ מַ ְרתָ אֶ ת הַ חֻקָ ה הַ זֹאת ִמי ִָמים י ִָמימָ ה' שרק בימים זמן תפילין ולא בלילות‪.‬‬
‫‪ 23‬בגמרא (סוכה כו‪ ).‬העמידה הגמרא שיעור שינת עראי במניח ראשו בין ברכיו כדי הילוך מאה אמה‪.‬‬
‫‪ 24‬ולומדים זאת מזה שכתוב בפסוק (דברים ו‪ ,‬ח) ְ‬
‫'ּוקשַ ְרתָ ם לְ אוֹת עַ ל י ֶָדיָך' ולאחר מכן כתוב 'וְ הָ יּו לְ טוֹטָ פוֹת בֵּ ין עֵּ ינֶיָך' (מנחות‬
‫לו‪.).‬‬
‫‪ 25‬ולומדים זאת מזה שכתוב (דברים ו‪ ,‬ח) 'וְ הָ יּו לְ טוֹטָ פוֹת בֵּ ין עֵּ ינֶיָך' משמע שתיים‪ ,‬כל זמן שבין עיניך (שתפילין של ראש‬
‫נמצאים בין עיניך) יהיו שתיים (ולא שיהיו תפילין של ראש בלי של יד)‪.‬‬
‫‪ 26‬שמקום הנחתה רך‪.‬‬
‫שנתן את‬ ‫או‬
‫חו‪ֹ ,‬‬
‫עַ ל ִמ ְּצ ֹ‬ ‫‪ -‬נתן את התפילין של ראש‬ ‫תפילין‪ ,‬כיון שצריך שיהיו התפילין מרובעות‪ֹ .27‬נו ְּתנָה‬
‫אות‬
‫שהמינים מפרשים את הפסוק 'ו ְּק ַש ְּר ָתם ְּל ֹ‬ ‫דו‪ ,‬הֲ ֵרי ֹזו ֶּד ֶּר ְּך הַ ִמינות‬
‫התפילין של יד עַ ל ִפ ַסת [‪-‬כף] יָ ֹ‬
‫טו ָטפֹת ֵבין עֵ ינ ָ‬
‫ֶּיך ' כפשוטו‪ ,‬ומבזים את מה שדרשו חכמים ש'בין עיניך' הכוונה לקודקוד במקום‬ ‫ַעל יָ ֶּד ָ‬
‫יך וְּ ָהיו ְּל ֹ‬
‫שמוחו של תינוק רופס‪ ,‬ו'על ידיך' הכוונה לבשר הגבוה שביד (הקיבורת)‪ִ .‬צ ָפה את התפילין בזָ ָהב‪ ,‬וְּ ֹנו ְּתנָה‬
‫בית יָ ד דהיינו‬ ‫עַ ל נ ְִּקלֶּ ה ֶּשל ֹו ‪ -‬או שהניח את התפילין של יד‪ ,‬על השרוול של חלוקו‪ ,‬וְּ 'נקלה' הוא ֵ‬
‫יצונִים ‪ -‬בני האדם ההולכים אחר דעתם‪ ,‬ולא אחר דעת חכמים‪.‬‬‫שרוול‪ ,‬הֲ ֵרי ֹזו ֶּד ֶּר ְּך הַ ִח ֹ‬

‫לצורך גופו או מקומו ככל כלי שמלאכתו לאיסור‪ ,‬אבל‬ ‫תו ְּך הַ ַביִ ת‬
‫יט ְּב ַש ָבת‪ְּ ,‬מ ַט ְּל ְּט ִלין ְּתפִ ִלין ְּב ֹ‬
‫ברשות הרבים או בכרמלית‪ ,‬אסור לצאת בהם‪ ,‬שמא יטול אותם בידו ויטלטלם ארבע אמות‪.‬‬

‫אסור מהתורה להוציא בשבת משא מרשות היחיד לרשות הרבים‪ ,‬וכן להיפך‪ .‬וכן אסור להעבירו ארבע אמות‬
‫ברשות הרבים‪ ,‬אולם האיסור נאמר רק על 'משא'‪ ,‬אך בגדים ותכשיטים אינם בכלל זה‪ ,‬לפיכך כל מלבוש‬
‫שהאדם מוציא בדרך לבישה‪ ,‬וכן תכשיטים שמתקשט בהם‪ ,‬מותר‪ .28‬ואף המטלטל תפילין על ידי שמניחן כדרכן‬
‫הרי זה 'דרך מלבוש' ואין בו איסור הוצאה מהתורה‪ .‬ואף שחכמים גזרו שלא לצאת בתפילין בשבת לרשות‬
‫הרבים שמא תיפסק הרצועה ויעבירן ארבע אמות ברשות הרבים‪ ,29‬לצורך הצלת התפילין התירו את הדבר‪.‬‬

‫ִיסן‬
‫כ הַ מ ֹוצֵ א ְּתפִ ִלין בשבת ִב ְּרשות ָה ַר ִבים במקום שעלולות להתבזות‪ ,‬כגון בשדה מחוץ לעיר‪ַ ,‬מ ְּכנ ָ‬
‫למקום המשתמר כדי להצילן‪ ,‬על ידי שמניחן זוג אחר זוג‪ ,‬כלומר‪ ,‬מניח זוג תפילין כדרך הנחתן בחול‪ ,‬ולאחר‬

‫או ֵמר‪ ,‬מותר להכניסן ְּשנֵי זו ֹגות‬ ‫שהכניסן חוזר ועושה כן‪ ,‬עד שיציל את כל התפילין שמצא‪ַ .‬ר ָבן ג ְַּמ ִליאֵ ל ֹ‬
‫בכל פעם‪ .30‬אֶּ חָ ד [‪-‬בין] ִאיש וְּ אֶּ חָ ד [‪-‬ובין] ִא ָשה שמצאו תפילין עושים כך‪ ,‬אֶּ חָ ד ‪ -‬בין תפילין ח ֲָדש ֹות‬
‫ֵש ֹנות שניכר בהם הקשר העשוי‬ ‫או ֵמר‪ ,‬מֻ ָתר להציל רק ְּבי ָ‬ ‫וְּ אֶּ חָ ד ‪ -‬ובין תפילין יְּ ָש ֹנות‪ַ .‬ר ִבי יְּ הו ָדה ֹ‬
‫כקשר תפילין‪ ,‬ובוודאי תפילין הם ויש בהם קדושה וְּ ָאסור ַבח ֲָדש ֹות לחלל שבת בשבילם‪ ,‬משום שלדעתו יש‬

‫לחשוש שמא אין זה אלא קמיע שנעשה בצורת תפילין‪ ,‬ואין בו קדושת תפילין‪.‬‬

‫‪ -‬הרבה תפילין קשורות יחד‪ ,‬שאינו יכול‬ ‫יך [‪-‬כריכות] ֶּשל ְּתפִ ִלין‬ ‫או ַת ְּכ ִר ְּ‬
‫כא הַ מ ֹוצֵ א סֵ פֶּ ר תורה‪ֹ ,31‬‬
‫רו וכן הלאה‪ ,‬וכל אחד מהם יעבירן‬ ‫רו לַ חֲבֵ ֹ‬ ‫רו העומד בסמוך לו‪ ,‬וַ חֲבֵ ֹ‬ ‫להניחם בדרך מלבוש‪ֹ ,‬נו ְּתנָם לַ חֲבֵ ֹ‬
‫פחות מארבע אמות‪ ,32‬ואפילו שיפורסם הדבר‪ ,‬ויש זלזול ְּב ַש ָבת‪ ,‬וַ אֲ פִ לו הֵ ם ֵמ ָאה אנשים‪ִ .‬אם אֵ ין ִעמ ֹו‬
‫אַ חֵ ר‪ֹ ,‬נו ְּט ֹלו אדם אֶּ חָ ד‪-[ 33‬אותו האיש] ִמת ֹו ְּך אַ ְּר ַבע אַ מ ֹות‪ ,‬וְּ ֹנו ְּת ֹנו ְּל ֹ ְּ‬
‫תוך אַ ְּר ַבע אַ מ ֹות היינו‬

‫בית ִדין ‪-‬‬ ‫עו ֵמד ִבפְּ נֵי ֵ‬‫או ֵמר‪ָ ,‬כל ֶּשהוא ֹ‬ ‫עון ֹ‬ ‫פחות מארבע אמות בכל פעם‪ֶּ .‬ש ָהיָ ה ַר ִבי ִש ְּמ ֹ‬

‫‪ 27‬הלכה למשה מסיני‪.‬‬

‫‪ 28‬ע"פ ערוך השולחן (או"ח סי' ש"א סמ"ח)‪.‬‬
‫‪ 29‬שבת סא‪.‬‬
‫‪ 30‬בגמרא (עירובין צה‪ ):‬מבואר שיסוד מחלוקתם הוא האם עובר משום בל תוסיף אפילו שלא מכוין למצווה‪ .‬תנא קמא סבר‪,‬‬
‫דבשני זוגות עובר בבל תוסיף אפילו שלא מכוין לקיים מצווה‪ .‬ורבן גמליאל סבר‪ ,‬שרק בזמן המצווה אפילו אם לא מכוין‬
‫לשם מצווה עובר בבל תוסיף‪ ,‬אבל כשלא בזמן המצווה רק אם מכוין לשם מצווה עובר בבל תוסיף‪ .‬וכשמניחן רק כדי‬
‫להכניסן לא מכוין למצווה‪.‬‬
‫‪ 31‬ע"פ רמב"ם (פרק יט מהלכות שבת הלכה כה)‪.‬‬
‫‪ 32‬השיעור שאסרה תורה להעביר חפץ ברשות הרבים הוא ארבע אמות (שבת צו‪ ):‬אבל פחות מכן מותר‪ .‬אמנם לטלטל את‬
‫החפץ פחות מארבע אמות שוב ושוב וכך להעבירו למרחק גדול יותר אסור מדרבנן (רש"י שבת מב‪ .‬ד"ה קוץ)‪ ,‬וכן העברת חפץ‬
‫למרחק גדול על ידי כמה אנשים וכל אחד מעבירו פחות מארבע אמות חכמים אסרו משום זלזול בשבת‪ ,‬אבל התירו‬
‫לעשות זאת במקום דחק כגון כאן‪.‬‬
‫‪ 33‬אבל אם יש עימו אדם אחר‪ ,‬מוטב שיתן לאחר‪ ,‬שמא ישכח ויוליכנו יותר מארבע אמות ברשות הרבים‪.‬‬
‫דאין שבות‬ ‫עו ֵמד ַב ִמ ְּק ָדש‬
‫ינו ֹ‬
‫שחכמים תיקנו‪ ,‬כגון להוליכו פחות פחות מארבע אמות שהוא שבות‪ ,‬אֵ ֹ‬
‫במקדש‪ .‬וְּ לֹא ְּב ִכ ְּתבֵ י הַ ק ֶֹּדש שמשום כבודם גם בהם לא גזרו‪.‬‬

‫או ְּבבֵ ית הַ ֶּמ ְּרחָ ץ‬‫או ְּבבֵ ית הַ ִמ ְּד ָרש‪ ,34‬או שהיה ְּבבֵ ית הַ ִכ ֵסא‪ֹ ,‬‬ ‫כב ִמי ֶּש ָהיָ ה ְּבבֵ ית הַ ֵספֶּ ר‪ֹ ,‬‬
‫רו מפני מראית‬ ‫ונתאחר שם עד שנכנסה שבת‪ ,‬וְּ ָשכַ ח לַ ֲחלֹץ אֶּ ת ה ְּתפִ ִלין קודם כניסת שבת‪ְּ ,‬מכַ ָסן ִב ְּש ָע ֹ‬
‫העין‪ ,‬שלא י ֵָראֶּ ה שלובש תפילין בשבת‪ ,‬וְּ ֹיוצֵ א והתירו חכמים לצאת עמהם בדרך לבישתן משום ביזיונן‪ .‬וְּ ִאם‬
‫תו [‪-‬כיס שבחגורה]‬ ‫תו ְּך אֲ ֻפנ ְָּד ֹ‬
‫חו ְּלצָ ן ומצניען שם‪ .‬וְּ ֹנו ְּתנָן ְּל ֹ‬
‫רוב‪ ,‬וְּ ֹ‬
‫כול לכסותן‪ ,‬נ ְִּכנָס ְּלבַ יִ ת ָק ֹ‬‫ינו יָ ֹ‬
‫אֵ ֹ‬
‫או ָתם ְּבכַ ְּרעֵ י הַ ִמ ָטה ודווקא‬ ‫תולֶּ ה ֹ‬ ‫עות ואין בזה בזיון לתפילין‪ .‬וְּ ֹ‬ ‫תוכָ ה ָמ ֹ‬ ‫אַ ף עַ ל ִפי ֶּשיֵש ְּל ֹ‬
‫כשהם בתיק שלהם‪ ,‬אין בזה ביזיון לתפילין‪ ,‬ומותר‪ .‬וכל זה דווקא אם אין עמו אדם אחר אך ִאם יֵש ִעמ ֹו אדם‬

‫אַ חֵ ר‪ָ ,‬אסור דכל מה שהתירו הוא רק משום שמירתן‪ ,‬ואם יש עמו אחר‪ ,‬יתן לו לשמור‪ .‬לֹא יִ ְּתנֵם ַתחַ ת‬
‫רֹאש ֹו משום שהוא ביזיון לתפילין‪ ,‬וְּ ִאם ָהיָ ה ְּמ ַש ְּמ ָרן‪ ,‬מֻ ָתר כיון ששמירת התפילין עדיפה מכבוד התפילין‪.‬‬

‫חו ֵשש משום בזיון תפילין‪ ,‬ואינו צריך לַ ְּחלֹץ אֶּ ת‬ ‫ינו ֹ‬ ‫כג ִאם ָהיָ ה נושא ַמ ָשא ָכבד‪ ,‬וְּ ִה ִזיעַ ‪ ,‬אֵ ֹ‬
‫חולֵ ץ ֶּשל יָ ד כיון שצריך להכניס ידיו לתוך הטיט ויתלכלכו התפילין‪ ,‬ו ֵמנִיחַ‬ ‫ה ְּתפִ ִלין‪ .‬הַ י ֹוצֵ ר של כלי חרס‪ֹ ,‬‬
‫של רֹאש בלבד‪ ,‬שהרי תפילין של יד אינם מעכבים של ראש‪ .35‬הַ נ ְַּחת ֹום מכניס ראשו הרבה פעמים לתוך‬ ‫ֶּ‬
‫של יָ ד בלבד‪ ,‬כיון שבידו לא משתמש‬ ‫חולֵ ץ ֶּשל רֹאש כדי שלא יתקלקלו מחום האש‪ ,‬ו ֵמנִיחַ ֶּ‬ ‫התנור‪ ,‬ולכן ֹ‬
‫ש ֵתי יָ ָדיו וגם יד שמאל מכניס‬ ‫אופֶּ ה ִב ְּ‬
‫בתנור‪ ,‬אלא רק ביד ימין‪ ,‬וביד שמאל יכול להניח תפילין‪ .‬וְּ ִאם ָהיָ ה ֹ‬
‫חולֵ ץ אַ ף ֶּשל יָ ד כדי שלא יתקלקלו‪.‬‬ ‫לתוך התנור‪ֹ ,‬‬
‫במרחצאות שלהם היו שלשה חדרים‪ ,‬החדר הפנימי בו היו מזיעים ומתרחצים והיו עומדים בו ערומים‪ ,‬החדר‬
‫האמצעי שיורדים לתוכו מהמרחץ כשהם ערומים ולובשים חלוק‪ ,‬ואח"כ יוצאים לחדר החיצון ושם היו מסיימים‬
‫להתלבש ונחים שעה מיגיעת המרחץ‪.‬‬

‫חולֵ ץ אֶּ ת ְּתפִ ָליו לפני שנכנס‪,‬‬ ‫כד אדם הַ נ ְִּכנָס ְּלבֵ ית ‪ -‬לחדר הפנימי שבו נמצאים ָהאנשים עֲ רו ִמים‪ֹ ,‬‬
‫בין ‪ -‬מהחדר הפנימי שבו נמצאים ָהעֲ רו ִמים‪ .‬והנכנס לחדר האמצעי‬ ‫רוחַ ק [‪-‬במרחק] אַ ְּר ַבע אַ מ ֹות ִמ ֵ‬
‫ְּב ֹ‬
‫חלֹץ וְּ לֹא יַ נִיחַ ַב ְּת ִח ָלה כיון‬
‫שבו נמצאים בני אדם ש ִמ ְּקצָ ָתן עֲ רו ִמים ו ִמ ְּקצָ ָתן ְּמכֻ ִסים‪ ,‬לֹא יַ ֲ‬
‫שהחדר האמצעי לאו כמרחץ גמור הוא‪ ,‬לכן אם היו עליו תפילין לא צריך לחולצם‪ ,‬ואם היו בידו אסור להניחם שם‪,‬‬
‫[‪-‬מקום ששורים‬ ‫אלא יוצא לחדר החיצון ומניחם‪ .‬הַ נ ְִּכנָס ְּלבֻ ְּר ְּס ִקי [‪-‬מקום שמעבדים שם עורות]‪ְּ ,‬ל ִמ ְּש ָרה‬
‫רוחַ ק אַ ְּר ַבע‬‫חולֵ ץ אֶּ ת ְּתפִ ָליו‪ 36‬כיון שבמקומות אלו יש ריח רע‪ְּ ,‬ב ֹ‬ ‫שם פשתן]‪ ,‬וְּ לַ כ ֹו ְּב ִסים [‪-‬מכבסה]‪ֹ ,‬‬
‫רוחַ ק אַ ְּר ַבע אַ מ ֹות‪ .‬וְּ ִאם ָהיְּ ָתה‬ ‫חולֵ ץ אֶּ ת ְּתפִ ָליו‪ְּ ,‬ב ֹ‬
‫אַ מ ֹות‪ .‬הַ נ ְִּכנָס ְּלבֵ ית הַ ִכ ֵסא קבוע‪ֹ ,37‬‬
‫ש ַי ִגיעַ למרחץ ואז יחלוץ כדי שלא יעמוד בפני התפילין ערום‪,‬‬ ‫בוד‪ ,‬לֹא יַ ח ֲִליץ עַ ד ֶּ‬ ‫מקום ה ְּר ִחיצָ ה ֶּשל ָכ ֹ‬
‫שכל מה שצריך להרחיק מהמרחץ ארבע אמות‪ ,‬זה רק במרחץ של זיעה וטינוף‪ ,‬אבל במרחץ שאין טובלים בו אלא‬
‫לכבוד בעלמא לא צריך להרחיק ארבע אמות‪.‬‬

‫‪ 34‬בתי מדרשות שלהם היו בשדה שאינו מקום המשתמר ואינו יכול להשאירם שם‪.‬‬
‫‪ 35‬כדלעיל הלכה טו‪.‬‬
‫‪ 36‬כדאמרינן בספרי (כי תצא ס' רנח) 'והיה מחניך קדוש' – קדשהו‪ ,‬מכאן אמרו לא יכנס אדם למרחץ ולא לבורסקי וספרים‬
‫ותפילין בידו‪.‬‬
‫‪ 37‬אבל בבית הכסא עראי‪ ,‬לא צריך לחלוץ בריחוק ארבע אמות‪ ,‬אלא חולץ ומחזיקם בידו ולאחר שסיים להתפנות מניחם‬
‫בריחוק ארבע אמות‪ ,‬כיון שעכשיו עשאו לבית הכסא קבוע (ע"פ ברכות כד‪.).‬‬
‫אֵ צֶּ ל ַבעַ ל הַ ַביִ ת אֶּ חָ ד‪ .‬נָהֳ ֹגו‬ ‫והתארח‬ ‫כה ַמעֲ ֶּשה ֶּש ָהלַ ְּך ַר ִבי אֱ ִליעֶּ זֶּר ְּלמקום שנקרא ֹ‬
‫אובָ ִלין‪,‬‬
‫ש ִי ְּטבֹל ַב ְּמ ָע ָרה לכבוד בעלמא‪ ,‬והיו שם שתי מערות באחת היו מים נקיים ובאחת‬ ‫[‪-‬הוליכו] בעל הבית‪ ,‬כדי ֶּ‬
‫שט אֶּ ת ְּתפִ ָליו ובא ליכנס למים העכורים‬ ‫היו מים עכורים‪ָ ,‬פ ַשט ַר ִבי אֱ ִליעֶּ זֶּר אֶּ ת ֵכ ָליו [‪-‬בגדיו]‪ ,‬ופָ ַ‬
‫של ֹזו? וְּ לֹא ָהיָ ה המרחק‬ ‫אֲ ַמר לֵ יה בעל הבית‪ַ ,‬ר ִבי‪ ,‬וַ הֲ לֹא ֵמי הַ ְּמ ָע ָרה ֹזו יָ פִ ים [‪-‬נקיים] ִמ ֶּ‬
‫ָתן ‪-‬‬‫ֵבין ֹזו ְּל ֹזו‪ ,‬אֶּ ָלא מרחק אַ ְּר ַבע אַ מ ֹות בלבד‪ָ ,‬לבַ ש ַר ִבי אֱ ִליעֶּ זֶּר אֶּ ת ֵכ ָליו [‪-‬בגדיו]‪ ,‬וְּ נ ַ‬
‫והניח אֶּ ת ְּתפִ ָליו סמוך למים‪ ,‬כדי שלא ילך ארבע אמות בלי תפילין‪ ,‬והלך למים הנקיים ושוב פשט את תפיליו‪.‬‬
‫ֶּשלֹא ָהיָ ה ַר ִבי אֱ ִליעֶּ זֶּר ְּמהַ ֵל ְּך אַ ְּר ַבע אַ מ ֹות‪ְּ ,‬בלֹא ְּתפִ ִלין‪.‬‬

‫דו ָלה‬ ‫עו ֶּשה ִמ ְּצוַ ת ְּתפִ ִלין ֶּקבַ ע‪ָ .‬כ ְּך ָהיָ ה ַר ִבי אֱ ִליעֶּ זֶּר ֹ‬
‫או ֵמר‪ְּ ,‬ג ֹ‬ ‫כו ָכ ְּך ָהיָ ה ַר ִבי אֱ ִליעֶּ זֶּר ֹ‬
‫ית ב ֹו ֹיו ָמם וָ לַ יְּ ָלה‪.‬‬ ‫דוש ָברו ְּך הוא ְּליִ ְּש ָראֵ ל‪ ,‬וְּ ָהגִ ָ‬ ‫ִהיא ִמ ְּצוַ ת ְּתפִ ִלין‪ֶּ ,‬ש ָכ ְּך ָא ַמר הַ ָק ֹ‬
‫כו ִלין ְּלהַ ג ֹות ֹיו ָמם‬ ‫עו ָל ִמים‪ ,‬וְּ ִכי ָאנו יְּ ֹ‬ ‫דוש ָברו ְּך הוא‪ִ ,‬רב ֹון ָה ֹ‬ ‫ָא ְּמרו יִ ְּש ָראֵ ל ִלפְּ נֵי הַ ָק ֹ‬
‫אשיכֶּ ם וְּ עַ ל‬‫דוש ָברו ְּך הוא‪ָ ,‬בנַי‪ ,‬הֱ וו ֹנו ְּתנִים ְּתפִ ִלין עַ ל ָר ֵ‬ ‫וְּ לַ יְּ ָלה? ָא ַמר ָלהֶּ ם הַ ָק ֹ‬
‫הוגִ ים ַבת ֹו ָרה ֹיו ָמם וְּ לַ יְּ ָלה‪ֶּ .‬שנֶּאֱ ַמר‪ ,‬וְּ ָהיָ ה‬
‫עו ֵתיכֶּ ם‪ ,‬וַ אֲ נִי ַמעֲ לֶּ ה עֲ לֵ יכֶּ ם‪ְּ ,‬כ ִאלו אַ ֶּתם ֹ‬‫רו ֹ‬ ‫זְּ ֹ‬
‫ֶּיך‪ְּ ,‬ל ַמעַ ן ִת ְּהיֶּה ת ֹו ַרת ה' ְּבפִ ָ‬
‫יך‪.‬‬ ‫רון ֵבין עֵ ינ ָ‬ ‫אות עַ ל יָ ְּד ָך‪ ,‬ו ְּלזִ ָכ ֹ‬‫ְּל ָך ְּל ֹ‬

‫‪ -‬שמתוך שמסובבים במצוות אינם‬ ‫יבים יִ ְּש ָראֵ ל‪ֶּ ,‬שהֵ ם ְּמ ַק ְּי ִמין ָכל הַ ִמ ְּצ ֹות ֶּש ַבת ֹו ָרה‬ ‫כז ח ֲִב ִ‬
‫אשיהֶּ ם‪ ,‬ו ְּמזוזָה‬
‫שוכחים לקיים מה שמוטל עליהם‪ָ .‬הא כֵ יצַ ד? ְּתפִ ִלין עַ ל יְּ ֵדיהֶּ ם‪ ,‬ו ְּתפִ ִלין עַ ל ָר ֵ‬
‫או ֵמר ָדוִ ד ֶּמלֶּ ְּך יִ ְּש ָראֵ ל‪ֶּ ,‬שבַ ע ַבי ֹום‬‫יצי ֹות עַ ל ִבגְּ ֵדיהֶּ ם‪ .‬עֲ לֵ יהֶּ ם ֹ‬ ‫עַ ל ִפ ְּתחֵ יהֶּ ם‪ ,‬וְּ אַ ְּר ַבע ִצ ִ‬
‫ָ‬
‫יך‪ ,‬עַ ל ִמ ְּש ְּפ ֵטי ִצ ְּד ֶּקך היינו שבע מצוות ד' ציציות ב' תפילין ומזוזה‪ָ .‬מ ְּשלו ָמ ָשל ְּל ָמה הַ ָדבָ ר‬ ‫ִה ַל ְּל ִת ָ‬
‫ד ֹו ֶּמה‪ְּ ,‬ל ֶּמלֶּ ְּך ֶּש ָא ַמר ְּל ִא ְּשת ֹו‪ְּ ,‬תהֵ א ְּמ ֻק ֶּש ֶּטת ו ְּמתֻ ֶּקנֶּת ְּלפָ נַי‪ָ .‬א ְּמ ָרה ֹלו‪ִ ,‬מ ְּפנֵי ָמה? ָא ַמר‬
‫דוש ָברו ְּך הוא ְּליִ ְּש ָראֵ ל‪ָ ,‬בנַי‪ ,‬הֱ וו ְּמתֻ ָקנִים‬ ‫ָלה‪ְּ ,‬כ ֵדי ֶּש ְּתהֵ א ְּרצויָ ה ִלי‪ָ .‬כ ְּך ָא ַמר הַ ָק ֹ‬
‫ו ְּמ ֻק ָש ִטים ְּלפָ נַי ַב ִמ ְּצ ֹות‪ָ .‬א ְּמרו ֹלו‪ִ ,‬מ ְּפנֵי ָמה? ָא ַמר ָלהֶּ ם‪ְּ ,‬כ ֵדי ֶּש ִת ְּהיו ְּרצויִ ים ִלי‪,‬‬
‫ֶּשנֶּאֱ ַמר‪ ,‬יָ פָ ה אֶּ ת ַר ְּעיָ ִתי‪ְּ ,‬כ ִת ְּרצָ ה‪ .‬יָ פָ ה אַ ְּת‪ְּ ,‬כ ֶּש ְּתהֵ א ְּרצויָ ה ִלי ְּב ִמ ְּצ ֹות ‪ -‬מקיימת המצוות‪.‬‬

‫ְּס ִליק ַמ ֶּסכֶּ ת ְּתפִ ִלין‬

‫לעילוי נשמת רבי יוסף רחמים בן ציון בן מזיאנה זצוק''ל‬

‫מנוחתו כבוד בשבת קודש ט''ו אדר א' תשפ''ד‬

‫ניתן להשיג גם מסכתות ציצית ומזוזה בטלפון‪053-3103763 :‬‬