‫סיכום הרצאה ‪ - 3‬שארות‪ ,‬נישואין ומגדר‬

‫במה עוסקת ההרצאה‪:‬‬

‫יחסי שארות = יחסים משפחתיים‬ ‫‪‬‬
‫מחקר השארות הקלאסי‬ ‫‪‬‬
‫שארות במערב‬ ‫‪‬‬

‫חלק א׳‪ -‬יחסי שארות‬

‫הביטוי המובהק של חשיבות הקשרים החברתיים בחיים שלנו הוא המרכזיות של יחסי קרבה משפחתיים או‬
‫יחסי שארות‪.‬‬
‫מהי שארות? מערכת של קשרים אנכיים ורוחביים שמגדירים את יחסי הרבה בין בני אדם‪.‬‬
‫תרבויות שונות מעניקות משמעויות שונות ליחסים בין קרובי משפחה שונים‪.‬‬
‫יחסי השארות או קשרי המשפחה קשורים קשר הדוק למוסדות חברתיים שנמצאים מעבר לספרה הפרטית‬
‫של הבית‪.‬‬
‫יחידה משפחתית או קבוצת שארות היא החוליה שמקשרת בין חיי הפרט לבין מסגרות חברתיות רחבות‬
‫יותר‪.‬‬
‫המסגרת המשפחתית היא הראי שדרכו אפשר ללמוד את מרכיבי התרבות הנחקרת‬
‫שתי תפיסות לגבי יחסי שארות‪:‬‬

‫יחסי שארות הם המקום שבו הטבע והתרבות נפגשים‪.‬‬

‫חלק ב׳ – מחקר השארות הקלאסי‬

‫עד שנות ה‪ 60‬של המאה ה‪ 20‬המחקר האנתרופולודי היה מזוהה באופן כמעט בלעדי עם המחקר על יחסי‬
‫שארות‪.‬‬
‫עד אמצע המאה ה‪ 20‬תיאוריות הקשורות ליחסי שארות ונישואין גברו על כל תיאוריה אחרת‬
‫באנתרופולוגיה‪.‬‬
‫אי אפשר להבין את המבנה הפוליטי‪ ,‬הכלכלי והדתי של החברה הנחקרת בלי להבין את מבנה השארות‬
‫שלה‪.‬‬
‫המוצא = ‪ = Lineage‬שושלת בת כמה דורות שכל חבריה קשורים לאב קדמון אחד משותף‪.‬‬
‫השייכות לקבוצת המוצא קובעת גם את סוג המערכת הפוליטית ואת מערכת החליפין הכלכליים בחברה‪.‬‬
 ‫הגדרה אם המשאבים עוברים דרך האם או האב‪ .‬לדוגמה – היהדות היא מטריליאלית‪ -‬הדת עוברת דרך‬
‫האם לילדיה – והיא חברה פטריאכלית‪.‬‬

‫חלק ג׳‪ -‬שארות במערב‬

‫שניידר טען כי האנתרופולוגים עסקו במבנה של יחסי השארות אך לא טיפלו במשמעות התרבותית‬
‫שאנשים מייחסים ליחסי הקרבה שלהם‪.‬‬
‫שניידר טען גם כי המחקר האנתרופולוגי בנושא השארות היה נגוע בתפיסות התרבותיות המערביות‪.‬‬

‫חלק ד׳‪ -‬דם ונוזלי גוף אחרים ביצירת קשרי שארות‬

‫שארות חלב – באיסלם מאמינים שלא רק קשר דם מראה על השארות אלא גם קשרי הנקה – אם האם‬
‫הניקה ילד זה נחשב כאילו היא אמו ‪.‬‬
‫תהליכי המודרניזציה והגלובליזציה שינו את אופי הפרקטיקה‪.‬‬
‫פונקאות כסוג אינטנסיבי של הנקה‪ ,‬הפונדקאות יוצרת קשרי שארות באמצעות הנקה‪.‬‬
‫מחקר התרבות המלאית – לפי התפיסה התרבותית של השארות בקרב המלאים‪ ,‬המגורים והאכילה‬
‫המשותפים הם אלה שמייצרים קשרי שארות והם מאפשרים לכלול בתוך מערכת השארות אנשים ״זרים״‪.‬‬

‫חלק ה׳ – תפקיד הנישואין‬

‫קשרי נישואין מייצרים ברית בין בני זוג ללא קשר דם (חוץ מנישואין בין בני דודים) ויוצרים קשר‬
‫שארות‪.‬‬
‫הקשר הוא אופקי ולא אנכי‪ ,‬מבוסס על זיקות רוחביות בן קבוצות חברתיות שונות‪.‬‬
‫נורמות המגדירות עם מי מותר להתחתן נפוצות בכל תרבות‪.‬‬
‫שני עקרונות המנחים את דפוסי הנישואין‪:‬‬
‫עקרון האקסוגמיה‪ -‬נישואין עם מישהו או מישהי מחוץ לקבוצה שלך‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫עקרון האנדוגמיה – נישואין בתוך הקבוצה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬

‫סוגים של נישואין‪:‬‬
‫פוליגיניה – נישואין של גבר אחד לכמה נשים‬ ‫‪.1‬‬
‫פוליאנדריה‪ -‬נישואין של אישה אחת לכמה גברים‬ ‫‪.2‬‬
‫מונוגמיה‪ -‬נישואין של גבר אחד לאישה אחת‬ ‫‪.3‬‬
 ‫קרובי משפחה מקבילים‪ -‬הילדים של שני אחים או שתי אחיות בהתאמה‪.‬‬
‫קרובי משפחה חוצים – הילדים של אח ואחות בהתאמה‪.‬‬

‫מוהר ‪ -‬פיצוי שמשפחת החתן מעניקה למשפחה של הכלה שמאבדת אישה‪.‬‬

‫נדוניה‪ -‬הורי הכלה נותנים למשפחת החתן‪ ,‬חלק מהירושה של האישה‪ ,‬פיצוי למשפחת החתן שלוקחת‬
‫אחריות על האישה‪.‬‬

‫התיאוריה הסטרוקטורליסטית של קלוד לוי‪-‬שטראוס‬

‫נישואין מהווים מפתח להבנת התרבות האנושית‬
‫לנישואין יש חשיבות ביצירה ובשמירה על בריתות רוחביות ויחסי החליפין‪.‬‬
‫איסור גילוי עריות – כלל אוניברסלי שמשותף לכלל התרבויות‪.‬‬
‫יש הבדל בתרבויות השונות לגבי מי נחשב לקרוב משפחה ועם מי מותר או אסור להתחתן אבל בכולן יש‬
‫כללים כאלה‪.‬‬
‫האיסור על גילוי עריות הוא ביטוי תרבותי לצורך אנושי בסיסי לקיים יחסי חליפין בין יחידות חברתיות‬
‫שונות‪.‬‬
‫אם הנישואין היו מתרחשים בתוך יחידה משפחתית אחת‪ ,‬כך גם החליפין היו מסתכמים בתוך המסגרת‬
‫המשפחתית הזאת‪.‬‬

‫חלק ו׳ – שארות ומגדר‬

‫לפי גישתו של לוי שטראוס‪:‬‬
‫הנשים הן אובייקט פסיבי‬
‫לנשים אין כוח פוליטי‬
‫מחקרה של ויינר באיי טרובריאנד מראה כי התפיסה המגדרית של לוי שטראוס ‪ /‬מלינובסקי היא‬
‫תרבתותית ולא אוניברסלית וכי נשים הן יצרניות באי שחקרה‪.‬‬
‫המבנים הפטריארכליים נפוצים ברוב התרבויות העולם‪.‬‬
‫התפיסה האנדרוסנטרית‪ -‬תפיסה שבה הגבר במרכז‪.‬‬

‫בשנות ה‪ 80‬המחקר האנתרופולוגי על המשפחה עבר מהפך‪ ,‬הסיבות לכך‪:‬‬

‫ביקורת פמיניסטית על התפיסות המגדריות באנתרופולוגיה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫חשיבות התפיסות התרבותיות שהאנתרופולוגים עצמם מביאים לשדה המחקר‪.‬‬ ‫‪‬‬
 ‫חלק ז׳– טבע ותרבות בתפיסות השארות‬
‫המחקר האנתופולוגי בנושא שארות עובר שינוי רעיוני‪:‬‬
‫מפנה את הזרקור לתפיסות התרבותיות של המשפחה בתרבויות אירו‪-‬אמריקאיות‬ ‫‪-‬‬
‫מתמקד בשאלת המשמעויות הרבה יותר מאשר בשאלת המבנה‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫יחסי המגדר הופכים להיות הרבה יותר משמעותיים למחקר הזה‬ ‫‪-‬‬
‫שינויים טכנולוגיים תרמו לשינוי שהתרחש במחקר‬ ‫‪-‬‬
‫במאה ה‪ 21‬מתגברת השפעתן של טכנולוגיות הפריון החדשות על יחסי השארות‪.‬‬
‫המחר היום עוסק בשאלה‪ :‬איך התרבות מעצבת מחדש קשרים ביולוגיים באמצעות המדע והטכנולוגיה?‬
‫עצירה ב ‪06:40‬‬